מספיק שהוא לא מתחבר למורים מאיזה שהיא סיבה וזה יכולה להיות הסיבה

לא רשמת איזה גיל

אבל בתיכון זה מה ששקרה לשני שלי והוא פשוט למד מטמטיקה לבד...לא מיצה את היכולת שלו אבל קיבל 70 ב4 יחידות ...זה שלו

עם חבר וכו' אני מסבירה לו כמה פעמים שהוא צריך להקשיב לכללים, אבל זה לא מחזיק

אתמול הודעתי לו שאם אני מקבלת הודעה מהמורה הוא פשוט לא ייצא החוצה אחה"צ באותו יום

מקווה שיעזור, למרות שאני לא מאמינה גדולה בעונשים

פשוט אני כבר אובדת עצות

נראה שפשוט אין לו מוטיבציה פנימית להשקיע, ללמוד

ואולי אף לערוך לו אבחון.

שני כיוונים שעולים לי הם מחוננות ו/או קשיי קשב וריכוז. את יכולה לגגל, אולי לחפש שאלונים ראשוניים, ולראות אם יכול להיות שהילד שלך עונה על ההגדרה, ואז לפעול בהתאם. (אם מדובר בקשב - אז פונים לרופא המשפחה כדי לקבל הפניה לרופא קשב.)

תמיד היה לו קשה או שבעבר הצליח והיום לא?

בד"כ אין לילד מוטיבציה להשקיע במשהו שהוא לא חווה בו הצלחה (בתכלס גם לנו) 

האם יכול להיות שיש הפרעת קשב? אולי איזה קושי ספציפי בלמידה?

שווה לקבוע בנחת ישיבה עם המחנכת, יועצת לחשוב מה הקשיים ומה יכול לסייע לו, אולי לשקול אבחון

לא זוכרת שלמד מיושמות למבחן או הכין ש.ב ביוזמתו, אבל גם לא הפריע ולא קיבל ציונים נמוכים במיוחד

המחנכת לא יצרה איתנו קשר. מה לומר לה?

הכל זה המורים המקצועיים- לאנגלית, חשבון, תורה

ותבקשו שתיצור איתכם קשר.

(יש ילדים שהלימודים פחות מעניינים אותם🙊 אבל יש להפריע בשיעור, ויש "רק" לא להכין ש.ב.).

יכול להיות שעד עכשיו הסתדר ועכשיו קשה לו יותר

ממליצה לפנות ולטפל שהקושי עוד קטן יחסית ואפשר לטפל ביתר קלות 

 זה באמת מבאס לקבל טלפונים ממורים בתלונות על הבן. אבל צריך לדעתי להיזהר לא לקפוץ למסקנות מרחיקות. או להעניש. (הייתי שומרת עונשים רק אם ילד ממש התחצף בכיתה או נהג באלימות, מקרה קיצון, להפריע בשיעור זה די טבעי ואנושי ואני גם מלמדת אז מרגישה את זה מהצד של המורה  זה לא קל וזה עדיין נראה לי טבעי.)

ילד שיש לו שיעורים שהוא מפריע ויש שיעורים שהוא מתנהג בסדר, יכולים להצביע על הרבה מאוד אפשרויות:

אולי השיעורים הללו באמת משעממים ומועברים בצורה שקשה להקשיב. או שהוא סתם לא סובל את המקצוע.

אולי הילד באופן ספציפי לא מתחבר למורה מסויים וזה מרחיק אותו וגורם לו להפריע.

אולי לילד קשה במקצוע מסויים ויש לו פער מהכיתה וצריך עזרה. זכור לי שבכיתה ה לפעמים יש קפיצה ברמה הלימודית ויש ילדים שזה הלם בשבילם.

אולי השיעורים הנ"ל מועברים בשעות קשות כמו סוף היום וקשה כבר להקשיב. או בשעות רצופות (בלי הפסקה בינהן) שזה ממש קשה עדיין לילדים ביסודי.

אולי יש באופן כללי בלאגן בכיתה בשעות הללו, והמורה לא משתלט ומנסה לפנות להורים לעזרה.

אולי הילד פשוט גדל ומנסה לעשות דברים שקודם לא העיז, ואולי יש שיעורים שיותר קל להפריע בהם מבחינתו.

לא אומרת שאין דבר כזה הפרעות קשב, אבל אם בשיעורים אחרים אין בעיה, זה לא נראה העניין. (וזה נושא לדיון אחר אבל, גם אם יש הפרעת קשב, אישית אני לא מאמינה ברטלין שרופאים אוהבים לתת, אבל זה כאמור דיון אחר)

בקיצור, אנחנו עכשיו בסיטואציה דומה שהילד החליט שלא רוצה יותר ללמוד, מאוד אהב את המחנך הקודם וקשה לו עם הנוכחי. אז אנחנו בשיח יומיומי עם הילד, מנסים להאיר לו את הדרך ומניחה שזה לא יפתר ביום אחד, וגם דיברנו עם המחנך שינסה לקרב אותו, (כי מורים שמתוסכלים מהפרעות לפעמים רק מרחיקים בתגובות שלהם את הילד עוד יותר. זה באמת ממש קשה ל2 הצדדים.) ממש חשוב לדעתי לפנות למחנך ולחשוב מה עושים, לא להיות רק מול מורה מקצועי.

בהצלחה

ומהמורים הספציפיים?

מציעה ממש לשבת איתו לשיח.

איך לו בחיים, איך לו בלימודים,  איך עם החברים ובכיתה, איך לו בבית.

לשאול מה קורה בשיעורים, מה מיוחד במורים האלה.

בעצם הכיוון הוא:

1. לראות מה איתו באופן כללי. לדוגמא לפעמים קושי חברתי כמו נניח חבורה שהתפרקה, חבר טוב שברוגז איתו, או גם קושי חברתי עמוק יותר יכולים לגרום לילד להיות במצוקה ולבטא אותה כך (המצוקה יכולה כמובן להיות גם על רקע אחר)

2. לשמוע מה הוא אומר על המורים האלה ועל המצב.

ברוב המקרים שיחה כזאת תספיק כדי לאתר כיוון ראשוני, בין אם זה חבר, או תחושה שהמורה הזה כל הזמן מציק לי, או קושי לימודי וכו.

ומשם להתקדם.

אם הבעיה מול המורים הספציפיים מציעה לנסות לגשר. להבין מה קשה לילד בשיעור, ואז להגיד למורה שנניח מאד חשוב לי להיות שותף פעיל ואם טפשר לשים לב שבוחרים בו לענות תשובות/שישב מקדימה/ווטאבר.

לפעמים זה באמת משהו יותר אקוטי ועמוק ואז כדאי לערב גורמי מקצוע.

למה הוא רוצה את המוסד הזה?

למה אתם לא?

אי אפשר לענות על שאלה כל כך ספציפית באופן כללי.

אם ילד בן 5 רוצה להירשם ליסודי הדו לשוני כי הוא רוצה להיות חבר של ילדים ערבים, זו תגובה שונה לגמרי מבחור בן 18 שנרשם לישיבת הסדר חסידית לעומת ישיבת הסדר יותר פלפלנית- בריסקאית כמו שאבא לו היה.

בגיל חטיבה והלאה,

אם חשוב לכם מקום אחר, כדאי להסביר לילד למה ההורים מעדיפים אפשרות אחרת, להמליץ לו לנסות בכל אופן לתקופה את המקום שאתם מעדיפים אבל בסופו של דבר עם הילד מתעקש, לזרום איתו (כמובן אם מדובר במקום שאתם לא הכי מתחברים אליו, ולא במקום שאתם ממש מתנגדים לו עקרונית).

ילד בגילאים האלה שיהיה במקום שהוא לא רוצה להיות בו, ככל הנראה לא יהיה פתוח לקבל את מה שיש למקום להציע.

לאתר אשמורת ותראי מה הם מציעים...

נראה לי שאי-ג'אמפ לסוגיו יכול להיות מושלם בגילאים הללו (ומין הסתם יש הנחה יפה לאשמורת).

כמה זמן אתם מתכננים להשאר בדירה? אם בכל מקרה סביר שתעברו תוך שנתיים-שלוש או שאתם בשאיפה להשתקע לזמן ארוך?

מה ההבדל במחיר בין הדירות?

בדקתם האם אין חסרונות לדירת הקרקע שלא ידועים לכם? (לדוגמה: נמלים וחרקים אחרים, הצפות ביוב, חלון על הרחוב), כדאי לוודא עם הדיירים הנוכחיים אם אפשר.

שידת החתלה נראית לי אביזר מיותר, לא היתה לי אף פעם והסתדרנו מצויין בלי, בגדים אפשר לאחסן בארון שלכם או במגירות פלסטיק ולהחליף יותר נוח לי במיטה. אבל אם רוצים ואין מקום בחדר אפשר לשים בסלון.

לדעתי, עד גיל שנה וחצי לפחות, חדר וסלון אמור להספיק, אם אין לכם תוכניות לארח לעיתים קרובות.  

מכירה גם משפחות שבאופן קבוע הסלון שימש אצלם כחדר ילדים גם בגילאים גדולים, אבל זה נראה לי פחות רצוי.

.

אבל קלילים בהחלטות וגם במעברים...

הקטנה בקומת קרקע יקרה ב300 שח.

בגיל שנה וחצי מסתדרים כי התינוק בחדר או בחוץ?

אפשר אתכם בחדר, אפשר לסדר לו פינה משלו בסלון.

ואפשר שתהיה לו מיטה בחדר שלכם וגם לול בסלון וכל פעם תחליטו מה מתאים לכם, נגיד אם אתם רוצים לארח או סתם לעבוד בסלון עד מאוחר אז ישן בחדר ואם בערב אחר אתם מעדיפים פרטיות בחדר אז ישן בסלון.

הפורום הזה מיועד לשאלות לגבי גילאי בית ספר ומעלה.

אני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.

לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.

בהצלחה, יקרה❤️

מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.

מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.

לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.

גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה

חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,

ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.

אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.

ולא נעים כשהילד שלך נכשל במשהו כזה.

אבל כדאי ממש לברר את שורש העניין. מה מהות הגניבה? מה עומד מאחורי זה. לבדוק אם זו לא דרך למרוד/ להשיג תשומת לב שהיא צריכה אותה. או שאולי בכלל היא בבעיה אחרת וזו זעקה לעזרה. ללכת לטיפול מתאים. ממליצה ללכת לטיפול מחוץ למסגרת ביה"ס בינתיים, כדי שלא יתייגו אותה. אם יעלה בטיפול משהו שחשוב לידע את ביה"ס אז לשתף.

כמובן כל זה אם זה אכן לא פעם ראשונה. 

היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד

יש גם בפתח תקווה.

יש את ירכא

ומג'יק קאס בדיסיטי

כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....

דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...

יכול לחתוך עלויות בחצי.

בריכה?

אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?

הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...

חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה

אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).

וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
 

וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?

בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים

נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה

אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר

רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.

ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.

עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.

אפשר ללכת לבריכות.

פחות אטרקציה ללכת לשם

פארק הצנירים בקדומים

יש באלון מורה איזה מעיין ומנהרה עם מים.

יש עוד הרבה

אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.

אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר

כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?

(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)

את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?

אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.

אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ

אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש

רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת