כיבוי שריפות אצל גברים ( הכל מנסיון חיים🙄)אם_שמחה_הללויה

 

בזמן שאישה נמצאת במוד הישרדותי,

היא רואה את הסכנה שנשקפת מבעוד מועד. לרוב גבר מתעורר כשצריך לכבות שריפות.

נדרש מאישה כוחות נפשיים. לא להכנס לפאניקה. לא לרוץ. לא ללחוץ עליו יתר מידה. ואו כמה סבלנות צריך. כמה אמונה בגבר שלך. אבל היא משתלמת.

אמונה בגבר שהוא יכול להפוך עולמות כדי שיהיה לכם טוב, שהוא יכבה את השריפה, שהוא עצמו יצר, כשלא פעל בזמן.

וגבר לומד רק מטעויות, אבל כשהוא לומד,

היכולת שלו לתקן היא פנומנלית.

את יכולה לעשות לבד, להפוך להיות אישה ממורמרת, להשחק, להשבר ובדרך אולי אפילו לאבד אותו או לאבד את היכולת שלו להאמין בעצמו.

זה קשה מנשוא לשחרר שליטה , זה מפחיד רצח, אבל זה משתלם, כי כשהוא יפעל, יצאו ממנו כוחות שלא ציפית להם והוא יגיע לתוצאות שלבד לא היית מגיעה אליהם.


 

החוסר עשייה הכי קשה לאישה.

להתחיל בעשייה הכי קשה לגבר.


 

 

תודה על זה💗לפניו ברננה!
תודה רבה רבה על זה!!!!סטודנטית אלופה

אמאלה זה בא לי בדקה הכי נכונה שיכול להיות…

מעריכהההה

מכירה את זה! איזה כיף שהיה מדויק לך!אם_שמחה_הללויה
יקרה, גבר הוא בן אדם בדיוק כמונוצוףלבוב

יכול להיות שהוא טוב בתחום מסוים ויכול להיות שהוא לא טוב בזה. שום אמונה שלנו לא תשנה את זה. גם אם בעלי יאמין שאני אמורה לסרוג יפה או להתאפר , זה לא יקרה. אותו דבר לגבי חולשות שלו. אם אישה רואה שריפה מתקרבת , היא צריכה להעיר בעלה או לכבות בעצמה.

אין שום סיבה להיכנס למצבי חירום כדי להוכיח לעצמנו שאנחנו נשים נשיות או גבר שלנו גברי. עדיף לפתוח את העיניים,  לקבל אותו כמו שהוא. לא גברי כמו בסטריאוטיפים. או לא לקבל אותו.

אני יודעת שהדעה שלי לא רווחת,אם_שמחה_הללויה
עבר עריכה על ידי אם_שמחה_הללויה בתאריך ו' בתשרי תשפ"ו 10:37

זה גם באמת נשמע אקסטרימי, אף אחת לא רוצה להכנס למצבי חירום גם אני לא.

אבל אני כן חושבת שאישה וגבר לא שווים בתכונות שלהם. ציווי לפרנס הוא על גבר (ולא כתוב שאם הוא לא טוב בתחום הזה, יש לו פטור). אישה יכולה לעבוד,אבל מצווה? לא.

אני מאמינה שגם בעניין הלימוד אנחנו שונות, לאישה יש את הבינה להבין דבר מתוך דבר , היא יכולה להזהיר, לייעץ להעיר, גבר הרבה פעמים יקשיב, אבל הרבה פעמים חייב לעשות טעויות לחוות על בשרו, כדי לדעת איך נכון.

על אישה לכבות את השריפה שהוא עצמו יצר,? לא!! איך ילמד לקבל אחריות? איך לא יחזור על הטעות שלו שוב? אם יש מישהי שתמיד מתקנת אחריו כל הזמן?

זאת דעתי ונסיון חיים שלי בכל אופן.

לקבל אותו כמו שהוא? הכי מסכימה איתך. אבל לתקן אחריו ולא לתת לו לטעות, זה הכי *לא* לקבל אותו כמו שהוא.

וכן לפעמים גם אני טועה,  כי חושבת שהוא טועה והוא זה שבסוף יוצא צודק. 

וגם להתרכז בעיקר בתפקיד שלך, בחיבור שלך לעצמך ובמקסימום שלך.

אני חושבת שאם בן אדם בוגר מספיקצוףלבוב

הוא ילמד מטעות שלו גם אם יקבל עזרה. אם הוא לא בוגר מספיק , צריך לקבל את זה. אישה לא יכולה לחנך גבר בוגר. הוא לא ילד.

ולא כל גבר יודע לפרנס. או יודע אבל בצורה שאישה בכל מקרה תצטרך לפרנס גם. אפשר לערוך ניסויים כמו שכנה שלי , להגיע לפת לחם ואז בכל מקרה לקחת עול פרנסה על עצמה. בכללי גבריות קלאסית כמו שאנחנו תופסים אותה לא תמיד הולכת עם יכולת לפרנס. אפשר להגיד שלא נתנו לו מקום , לא האמינו בו , נתנו ביקורת. אלו תירוצים כדי להצדיק שיטה לא עובדת. גבר לא צריך שיתנו לו מקום. והוא גם אמור להתחיל להתפרנס כמה וכמה שנים לפני החתונה.

את יוצאת מנקודת מבט שבן אדם לא משתנהאם_שמחה_הללויה

לא יכול לגדול, להתפתח.

אני הכי בעד לקבל את הבעל כמו שהוא.

אבל לקחת ממנו אחריות זה לא לקבל אותו כמו שהוא, להיפך, זה להיות האמא שלו שפותרת לו הכל.

כן לפעמים אישה יכולה/ צריכה לעבוד, אבל לא לקרוע את עצמה, כי עול הפרנסה לא עליה כל עוד הבעל בריא בגופו ובנפשו. ולפעמים גם מספיק לקבל את התנאים שבעלך מספק, לשמח בזה ולא לקפוץ מעל הפופיק.

לא יודעת מה היה  העניין עם השכנה שלך.

אבל מכירה הרבה נשים שמרוב שהסתדרו לבד הגיעו למסקנה בשביל מה אני בכלל צריכה בעל הוא רק מעמסה. וזה עצוב ממש. כי כל גבר הייעוד שלו להיות הנותן, המשפיע. ויש לכל גבר את הכוחות לזה, אני ממש מאמינה במין הגברי. וגם בבעלי. ואני רואה את העיניים שלו כמה הוא מעריך את זה וזה שווה לי הכל.

אני חושבתoo

שרוב בני האדם אינם משתנים באופן מהותי

הציפייה שאדם בוגר ישתנה כנראה מנותקת מהמציאות


לגבי אחריות

כל אחד טוב במשהו אחר

לא כל הגברים טובים בלפרנס

לפעמים האישה יכולה לפרנס הרבה יותר טוב והרבה יותר בקלות


בעיניי ייעודו של גבר (ושל כל אדם/ אישה) להיות טוב ויעיל להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמו


הדבר הטוב ביותר שאישה יכולה לעשות לבעלה הוא להשאיר לו אחריות בתחומים שהוא טוב בהם ולקחת אחריות על התחומים שהוא פחות טוב בהם

אופי במהות אולי לא משתנהאם_שמחה_הללויה

אבל בעיניים שלי ראיתי נשים ש"כיבו" את הבעלים שלהן והפוך נשים שנתנו מוטיבציה לבעלים שלהן.

אישה יכולה לעזור לגבר "להיות הגרסה הטובה של עצמו"

עם שתי הפסקאות האחרונות מסכימה, אבל עדיין בדעה שגבר במהותו משפיע (לאו דווקא כסף, הוא יכול להשפיע מבחינה רוחנית) ואם אישה מפרנסת בקלות וברווח ובשמחה אין בעיה.

אבל בסוף אם יום אחד היא תתעייף, תרצה להוריד מהעומס, מבחינה ההלכתית עול הפרנסה הוא עליו.


 

 

 

אכןoo

יש נשים שעוזרות לגבר להיות יותר טוב ויש שמפריעות (וכנ"ל גברים)


אבל


הן לא קובעות את הטיב של הגבר אלא הוא

אם הוא חסר אחריות זה בגלל חוסר רצון/ יכולת או סדרי עדיפויות שגויים


אם האישה מפריעה לקחת אחריות

זה תירוץ נוח עבור הגבר שלא לוקח אחריות

הוא יכול להיות אחראי למרות ההפרעה


אני רואה בפרנסה התנהלות בסיסית של אחריות

זה לא משנה גבר/ אישה

אף אחד לא צריך להיות תלוי באחר וצריך להתפרנס בכוחות עצמו

(להתפרנס באופן בסיסי

ולא מרדף אחר הכסף והצריכה)

אם הבנתי נכון אז לדעתךאם_שמחה_הללויה

גבר ואישה שווים,

אין הבדל בינהם ובתפקיד שלהם,

ואסור שתהיה בינהם שום תלות,

מכבדת את דעתך, אבל דעתי שונה.🤷‍♀️

אני באמת חושבת שאנחנו שונים בתפקיד שלנו, אפילו הגוף שלנו שונה כדי שכל אחד יעשה את התפקיד שלו. תורה ופנימיות התורה מדברים על זה הרבה. ולא סתם גבר חותם על שטר כתובה, שהיא התחייבות לזון ולפרנס ולא אישה.

אז נסכים שלא להסכים, ההשקפה שלנו שונה וזה בסדר.

ברור שיש הבדל בין גבר ואישהoo

ויש גם הבדל בין אנשים מאותו המין


אני חושבת שכדאי לצמצם תלות אחד בשני בדברים בסיסיים


זה נחמד להישען על בן/ בת הזוג בכל מני תחומים

אבל

כן לדעת לעשות כל דבר באופן בסיסי אם צריך


להזדקק לבן/ בת הזוג זה חיובי

להיות תלויה באופן מוחלט זה שלילי

אבל הוא צריך להחליט להתפתחצוףלבוב

אישה היא לא אמא שלו מלמדת אותי אחריות , בודקת התפתחות .

אם גבר הוא מעמסה , הגיוני מאוד להתגרש ממנו.

אישה לא אמורה להיות תלותית כמו בימי ביניים כדי שהוא ירגיש גבר . במקרה כזה היא בעצם נשארת איתו מחוסר ברירה. אני לא חושבת שזה טוב למישהו

לא תלותית, נשענת וסומכת עליו שהוא מסוגלהמקורית
לקחת אחריות. יש הבדל.
אם הוא מסוגלצוףלבוב
בעיה היא לקחת מישהו שלא מסוגל ולדמיין שהוא מסוגל מכוח הדמיון של אשתו. 
מסוגלות זה חא מושג אמפירי של יש או איןהמקורית

אין פה מתמטיקה.

מסוגלות אפשר לבנות בכח המחשבה לגמרי.  מבטיחה לך, מנסיון.

יש מקרים שכלום לא יעזור ואלו מקרי קצה אבל בלאו הכי -

כשאחד לוקח על עצמו הכל, השני משחרר

אם האישה נותנת לבעלה תחושה שהוא רק מאכזב אותה ורוטנת וביקורתית, זה בטח לא יעזור לו לחשוב או להרגיש שהוא מסוגל. זה הרבה תלוי בדינמיקה הזוגית, בתקשורת ובמקום של האישה מול זה

אם מבחינתה מראש זה אבוד ככה זה יישאר. אם מבחינתה כלום לא ישתנה לעולם, זה בטוח לא יעבוד. 

אישה היא לא אמא, אבל היא עזראם_שמחה_הללויה

מנסיון לאמא בד"כ יותר קשה ללמד אחריות, יותר קשה לסמוך על בן שלה, היא יותר רוצה לגונן עליו.

לא מסכימה איתי?

בגלל זה נישואים הם הקרש התפתחות הכי גדול. (ויכול להיות גם הפוך , כןן)

 

יש אמהות כאלוצוףלבוב

זה לא הכי בריא בעיניי.

אבל גם אם אמא מגוננת , ילד עדיין נמצא בחברה של בנים, מתגייס לצבא. וחברה גברית הרבה פחות עדינה מאישה הכי מעצבנת. 

אם גבר לא מספיק בוגר, להתגרשאם_שמחה_הללויה

אם גבר מעמסה, להתגרש

לא יישארו גברים😄😄

אני מכירה את השיטה הרבה שניםצוףלבוב

בזמנו רב אחד ליטאי שהיה נחשב מומחה לשלום בית לימד את זה. לתת כבוד, להעצים , לזכור שהוא היה אצל אמא עשרים וחמש שנה , להכיל...

בסוף נשים שלקחו את זה ברצינות חוו משבר רציני בנישואין או התגרשו. יש המון גירושין אצל בעלי תשובה דוברי רוסית.  כי בסופו של דבר גבר אמור להיות ראש המשפחה ולא ילד נוסף .

לא לתת כבוד, לא להעצים ולא להכילאם_שמחה_הללויה
זאת השיטה שכן מבטיחה נישואין מאושרים? (אם ההפוך מוביל לגירושים🤦‍♀️)
אני רואה שזה קצת מצחיקצוףלבוב

אבל כן . גבר הוא לא ילד . צריך לכבד אותו אבל בצורה טבעית , להעצים אבל בצורה הגיונית.

חשבתי על נושא בלילה. נגיד , אנחנו מתחתנות עם בן שמונה עשרה , בדרך כלל בחור בגיל הזה הוא לא יהיה מספיק בוגר. וזה מופרך לצפות ממנו להיות בוגר כמו בן שלושים. אבל אחרי כמה שנים שהוא יחיה חיים של אדם בוגר וגם אחרי הוא יהיה בן עשרים וחמש , ברור שהוא יהיה הרבה יותר בוגר . ולא בגלל שאשתו לימדה אותו אחריות אלא בגלל שאלו החיים . עם הגיל והניסיון אמורים להיות בוגרים יותר. 

ברור שיש בגרות טבעיתאם_שמחה_הללויה

אבל בנוסף גם מעמד של נשוי וראש משפחה מחייב להתבגר מהר יותר.

אבל את צודקת, אולי בגלל זה גם התחתנתי עם בן 30 ולא עם בן 18😄😄😄

וואו מדוייק ממש!אמאשוני
באת לי בול. ממש משמים. תודהרחלי:)
מדויק ומדהים והייתי צריכה את זה בדיוק עכשיו תודההדרים
רבה לך 
תודה ששיתפת!💗אם_שמחה_הללויהאחרונה
מה עושים שכל היום בא לי אוכל מבושל ואני שונאת לבשלזוית חדשה

וגם בעלי לא אוהב

🙁

וואי ממשאפרסקה

אני מפנטזת על סנדוויצ'ים כאלה מושקעים חחח

אבל גם אם היה בשלוף באושר עד זה בטח היה יוצא יקר מדיי כתור משהו קבוע 😅

זאת רק אני או שהחורף.בא משומקום? המקורית

בדרכ יש הדרגה מסוימת. נראלי🤭

לא הייתי ערוכה לאירוע האמת חחח

אוי פספסתימתיכון ועד מעון

משחק מנגן בשבת, ילד בן 4שושנושי
  1. מאפשרת בלי מצפון

  2. מאפשרת רק בחדר פנימי כדי שהשכנים לא ישמעו

  3. אין על מה לדבר

  4. מחביאה לפני שבת משחקי מוקצה

  5. לא מחביאה, הילד מבין שלא מסכימה ומתגבר

להחביא מראש גם נועד לכישלון אצלנומתואמת

כי יש כמה משחקים כאלה, ויש גם טושים בצורה נגישה (טוב, נכון, על זה השכנים לא יודעים), ויש גם מחשב באמצע הבית, שאותו הן לא יודעות להדליק ב"ה אבל הוא עדיין קורץ, וגם יש כלי נגינה של האחים הגדולים, שלא תמיד הם מחביאים היטב...

וזה לא נגמר.

הדברים היחידים שאני דואגת להחביא הם כאלה מסוכנים, ואפילו זה לא הרמטי לחלוטין לצערי...

מנוסות ילדים שלא רוצים ללכת לבית הספר לכאןoo
  1. מה התדירות שהילד לא רוצה ללכת

  2. האם מצאתם דרך לפתור את זה (בהנחה שאין בעיה נוספת מאחורי חוסר הרצון)

גם לילדים רגישים מאוד המעבר יכול להיות קשהמתואמת

(כותבת כעוד רעיון לשים לב אליו)

עוד שאלות אחרי קיסריהריון ולידה

אז ברוך ה' מרגישה שהגוף מתחיל להתרפא

קיסרי חירום שהזדהם וכל פעם שאמרתי שכואב וחם ונפוח אמרו לי שזה נורמלי עד שהתפוצץ ומשם כבר התחילו לטפל.

אז באה להתייעץ עם בעלות הניסיון

יש לי מאז הקיסרי רגישות ממש בבטן התחתונה

מהפופיק ולמטה.

כואב כל הזמן אבל יותר כשנוגעים וכזה.

מרגיש כאב פנימי.

כשבדקו במיון את הזיהום הם הסתכלו על הרחם והיא הייתה הרבה יותר למטה (מאחורי העצם)

האם זה תקין ומוכר הכאב הזה או שצריך לבדוק?

אני מבינה שניתוח זה כואב לתקופה, אבל לא רוצה ליפול שוב עם כאב שסבלתי בשקט אפילו שהוא לא נורמלי וצריך טיפול.

וגם מניעההריון ולידה

אני לא רוצה הורמונלית אבל חייבת כמובן מניעה לשנה וחצי

איזה אפשרויות חדשות שמותרות אחרי קיסרי?

מתייגת לי לכל השאלות את @מתואמת

כתבת שעברתי ארבעה ניתוחים שכאלה, אז בטח תדעי לענות❤️

רק לגבי המניעהאנונימית בהריון

אני הייתי אחרי הניתוח עם התקן לא הורמונלי והיה מצויין ממש

איזה התקן? הבנתי שיש 2הריון ולידה

כדור או נובה טי

מה עדיף?

ואיך זה עובד, הולכים לרופאה, היא אומרת איזה התקן, הולכים לקנות וקובעים עוד תור ורק אז מתקינים? או שמגיעים מראש עם ההתקן שאני בוחרת והיא מתקינה?

הייתי עם מונה ליזהאנונימית בהריון

קבעתי תור לרופאה פרטית שהמליצו לי עליה (ד"ר רחל פיקאר)

אמרתי לה שאני רוצה התקנה של התקן לא הורמונלי והיא שמה לי במקום.

לא נשמע לי תקין הכאב שאת מתארת..יעל...

הייתי הולכת לבדוק במיוחד שאמרת שהיה זיהום

אוי לאהריון ולידה

זה מין כאב עמום כזה.. אני מתפקדת איתו סבבה.

הוא מוזר, אבל כל הסיטואציה חדשה ומוזרה לי.

אני רק שבועיים אחרי הניתוח. זה משנה? או שעדיין לא נשמע תקין?

אם זו לא חוצפה ויורשה לי להגיב4ne1

אני עוסק בתחום ולכן אני "מעז" לענות בתקווה שאוכל להיות לעזר.

שבועיים אחרי ניתוח קיסרי (עד חצי שנה) זה לגמרי תקין להרגיש כאב. המקום עדיין רגיש והגוף עבר טראומה.

יכול להיות שהכאבים נובעים כתוצאה מהתכווצות חזרה של הרחם, או הידבקויות של הרקמות שנחתכו. צריך לזכור שנחתכו שרירים ועצבים והם עוברים תהליך של החלמה שמשפיע על הכאבים.

יתכן גם, וזה דבר שקורה המון בעיקר אחרי ניתוחים, סיכון מוגבר לבקע טבורי (הרניה) לשבר כתוצאה מפעילות מאומצת וכו'. לפעמים זה מאוד קטן ורגיש ולא מורגש אך הולך וגדל. לפעמים הכאב הוא רק בנגיעה כמו שתואר פה. לכן כל עוד הצלקת לא מזדהמת או מפרישה או שאין חום וכדו' סביר להניח שמדובר באחד מהמקרים הנ"ל וזה לגמרי תקין.

אצל המון נשים קורה התפתחות של בקע טבורי אפילו בלי לשים לב (הנפיחות מטשטשת את זה) עד שזה בולט וכואב זה אחד הדברים שצריך לשמור ולהיזהר אחרי ניתוח. לשמור שלא להתאמץ יתר על המידה.

מקווה שהייתי לעזר

תודה על התגובה! בנתיים לא התאמצתי בכללהריון ולידה

מאוד נזהרת

מאמץ הוא לא בהכרח הרמת משקולות4ne1

גם שקיות מהסופר, ואפילו להרים את התינוק/ת לצורך הנקה נחשב מאמץ.

ההמלצה היא להיזהר במיוחד בחצי שנה הראשונה. ואם יש צורך בהנקה אז שמישהו יגיש את התינוק או להרים אותו בישיבה.

מעבר לזה אם אין משהו חריג אין מה לחשוש כל כך

לפי מה שאני יודעתמתואמת

מותר להרים את התינוק ודברים נוספים ששוקלים כמותו, וצריך להיזהר ממאמץ עד שישה או שמונה שבועות.

אולי במקרים חריגים ההנחיה היא אחרת...

אין הנחיה גורפת. זה תלוי בכמה דברים4ne1

במספר הניתוחים, במצב אחרי הניתוח וכו'.

לרוב ההמלצה היא 3-עד 6 חודשים.

העניין זה לאו דווקא עם המשקל בפני עצמו אלא התנוחה שבה נמצא הגוף. אפשר להרים תינוק על הידיים ולא יקרה דבר אבל אם לצורך העניין מתכופפים לכיוון העריסה ומרימים את התינוק ואחר כך מתכופפים ומחזירים זה עלול ליצור לחץ על הבטן שיכול לגרום לשבר. אלה מקרים שנתקלים בהם יום יום. כמובן שזה לא קורה פעם אחת, וגם צריך להיות מותאם לכל יולדת ולמצבה הרפואי. שבועיים בכל מקרה זה מעט זמן ומומלץ להיזהר ולהימנע.

עברתי ארבעה קיסריים וההנחיה הייתה תמיד זהה.מתואמתאחרונה

בכל אופן, באמת שבועיים זה מוקדם מכדי לחזור לתפקוד.

כמה זמן עבר?מתואמת

לי לא הזדהם ב"ה אז לא יודעת לענות מניסיון.

אם עברו כבר כמה שבועות, נראה לי שכדאי לבדוק...

בקשר למניעה - בעיקרון אפשר את כל סוגי המניעה. אבל אולי במקרה שלך ספציפית אסור התקן? צריך לשאול רופא שמכיר בעצמו את מה שעברת בקיסרי...

אז אתייעץ עם הרופאה שליהריון ולידה

תודה!

מקלחות לילדים עם לבניםאנונימית בהו"ל

אתמול יצאה לי שיחה עם חברה והיא סיפרה שהבנות שלה מתקלחות עם תחתונים..

בחיים לא שמעתי על זה אבל אני לא באה מבית דתי.

תוהה כמה זה נפוץ במגזר הדתי? זה משהו שהייתן מאמצות אליכן הביתה כמובן מגיל 0 או גיל קטן?

נשמע לי שזה רלוונטי רקרק רגע קט

כשהילדות מתקלחות יחד.

אם זה כשהן מתקלחות לבד, מחילה מהחברה שלך, אבל בעיני זו בושה מיותרת שרק תעשה נזק.

מסכימההמקורית

עזבי בושה מיותרתשמעונה

זה מקום שהגיינית ממש צריך לנקות אותו וללמד את הילדה לנקות מפשעה, זה לא נורמלי...ככה אי אפשר לנקות כמו שצריך

מסכימהנעומיתאחרונה

מוזר ממשעדינה אבל בשטח

גם כשהייתי רוחצת את הילדות יחד, לא הייתי משאירה להן , מה העניין , למה לסבך את החיים

לא שמעתי על דבר כזהמולהבולה

אולי אם היא מקלחת יחד עם בנים קטנים או משהו כזה

לי יש בן בגיל 5 ובת בגיל 3אונמר

וכשהם מתקלחים יחד הם עם תחתונים,

זה הגיע מהבן שלי שביקש כי לא נעים לו המבטים שלה על האיבר שלו,

והיא זה אחר לה ומענין אז היתה מנסה לבדוק מה יש לו, והסברתי להם שזה איבר פרטי שלנו ולכן דבר ראשון היא לא נוגעת בשלו והוא לא בשלה ודבר שני אם הוא רוצה אפשר בשמחה תחתונים אם זה יותר נעים לו.

הוא העדיף, ואחריו גם היא..

אבל אם הם מתקלחים לבד אז הם בלי..

חושבת שמשם זה הגיע גם אצלה... סתם בהיגיון.

אבל לקלח עם תחתונים גם כשמתקלחים לבד נשמע מוזר.

אולי באמת לא הבנתי אותהאנונימית בהו"ל

והיא התכוונה כשהילדים מתקלחים ביחד?

לא שמתי לב שאמרה את זה...

כנראה שמדובר על מקלחות משותפותנעמי28

אולי היא עושה לכמהשואלת12

ילדות ביחד אמבטיה? כמו שבבריכה שמים בגד ים

אם הילדים בגיל שמקלחת משותפת כבר מביכה להם אזחילזון 123

עדיף לעבור למקלחות אישיות ולא להתקלח עם בגד...

מוזר מאוד לא נתקלתי בחייםאורוש3

נשמע לי ממש לא בריא גם היגיינית וגם בתפיסה נכונה של הגוף לפיתוח מיניות בריאה.

אולי הכוונה למקלחת משותפת?

אישית פחות מתחברת לזה בכללי. בטח שלא בגיל שמצריך להתחיל לכסות.

ממש לא נפוץמקקה

ומאוד מוזר

נורא מציק וגם איך אפשר לשטוףככה כמו שצריך?

הן מתקלחות יחד?טארקו

כי לבד זה נשמע לי אפילו בעייתי ואנטי הגייני..

אבל אם פעם ב.. עושים אמבטיית משחקים משותפת(נגיד קצף/צעצועים וכאלה)

מגיל שמבינים פרטיות(סביב 3-4-5, תלוי ילד) הייתי מכוון באמת להישאר עם תחתונים או ללבוש בגד ים...

לא באופן יומיומי(באופן יומיומי הגיל הזה הוא בעיני גם השלב שנכון להפריד מקלחות, כשכבר יש הבנה ששומרים על הפרטיות של הגוף שלי)

זה ממש לא בריאכורסא ירוקה.

כל הקטע להתנקות מהחיידקים שנאספים עלינו במהלך היום, לא להדביק אלינו את מה שנדבק לבד..

ואם זה כי הילדים מתקלחים יחד אז אולי הגיע הגיל לקלח אותם בנפרד

פניני ילדיםיעל מהדרום

לק"י

בן הארבע ויתר לאחיו הגדול על התור במחשב.

"את יודעת למה ויתרתי לו? כי הגן שלנו הוא גן של אהבת חינם".😍

(הגננת שלהם כנראה החדירה בהם את הנושא טוב טוב).

בן השנה מפגין תכונות גבריות- כשהוא רואה ילדים משחקים בכדור, הוא יכול לזחול אליהם במרץ, כשהוא חדור מטרה להגיע לכדור😅

ובנוסף, הוא מתיישב ליד ילדים שמשחקים במדבקות/ קלפים, ודופקים על הרצפה כדי להפוך אותם, ודופק גם הוא עם 2 הידיים על הרצפה😂

ועוד אחד מהיוםהשם שלי

בשירותים היתה ערמה של כביסה.

אז הוא דורך עליה ואומר- אני מטפס על הארמון.

אני מאוד מתעייפת מנסיעות מחוץ לעיראנונימית בהו"ל

יש מה לעשות עם זה?

הקשר לפורום הוא שיש לי עדיין קטן שיונק אז אני לא ישנה לילות שלמים וכנראה זה גם משפיע, אבל זה לא שאני קמה כל 3 שעות. ממש לא.

אבל מה עושים?

נוסעת מחוץ לעיר לפחות פעמיים בשבוע וחוזרת סמרטוט

וזה אחרי שבבוקר אני מוציאה את הילדים

עובדת (ומשתדלת מאוד להספיק לאכול)

וישר אוספת את הילדים מהמסגרות

ואז משתדלת להיות איתם, חוגים, חברים

אבל ממש לא תמיד מצליחה כי אני פשוט קורסת

ומהשניה שבעלי חוזר אני או על הספה או במיטה

ואין עם מי לדבר

הולכת לישון מוקדם יחסית בימים כאלה או שסתם נמרחת בפלאפון

ובימים שאני עובדת מהבית ואני עובדת רציני מאוד מהבית אני פורחת בצהריים (הכל יחסי חח)

וזה פשוט הנסיעות האלה

חשבתי שאני אתרגל לזה אבל כבר תקופה שזה ככה

ולא משנה מתי הלכתי לישון ערב קודם

יש לי חברות שנוסעות מרחקים יותר גדולים ממני וממש לא מתעייפות ככה

ועשיתי בדיקות דם ואין לי חוסרים

זה סוג גוף? אין דרך לשנות את זה?

קראתי פעםריבוזום

שיש אנשים שנסיעות מרדימות אותם כמו שתינוקות נרדמים מנדנוד (או עגלה\נסיעה) - משהו בתנודתיות שבנסיעה משפיע על הפעילות המוחית שלהם באופן הזה.

לא זוכרת אבל איפה וכמה זה היה מוסמך ^^'

אני יכולה לאשר את זה חד משמעית🙃אנונימית בהו"ל

טיפ קטנטן- לשמור על מרחק גדול מהרכב לפנייךשיפור

זה עוזר פחות להתעייף מנהיגה.

אבל בכללי מזדהה עם התחושות.

וואי מעניין, אנסה את זהאנונימית בהו"ל

את נוהגת?רוני_רון

אני מזדהה ממש

הייתי נגמרת עד טיפת דמי האחרונה מהנסיעות.

מאז שעברתי לעבוד בעיר שלי, החוויה שלי אחרת לחלוטין!!

קצת עזר לי לישון בדרכים... אבל עדיין נגמרתי

כן נוהגתאנונימית בהו"ל

וואי תודה על ההזדהות!! בדיוק ככה אני מרגישה

ואיזה כיף לך שאת עובדת בעיר! חלום שלי שכרגע לא נראה שהולך להתגשם בקרוב...

(אין בעיר שלי הרבה משרות שמתאימות לי וגם פרט שולי, אני לא שולחת קו"ח😂)

יכול להיות שאת איש רגיש מאוד?מתואמת

נסי לעשות את השאלון באינטרנט.

גם אני מתעייפת מנסיעות מחוץ לעיר (נדירות לשמחתי) ובעצם מנסיעות באופן כללי ומכל שהייה במקום הומה ומציף חושים... וזה לא קשור לעייפות הפיזית שלי באותו רגע (שתכל'ס היא תמיד נוכחת🤭).

טוב, אולי זה בעצם לא קשור אלייך... אבל כתבתי את זה בכל זאת ככיוון מחשבה.

איזה כיוון מענייןאנונימית בהו"ל

אני כל הזמן מתלבטת אם אני כזאת, אבל אז זה אומר שנגזר עלי לעולם להיות מותשת מנסיעות?

לא בטוחה שאני אוהבת את הכיוון הזה אם כן חח

המ... כן, מבינה אותךמתואמת

יש דרכים להתמודדות, אבל קשה למצוא אותן.

לי לפעמים עוזר לשמוע משהו תוך כדי, עוזר לי להתנתק מהסביבה. ולפעמים הפוך - זה רק מעצבן אותי...(מציינת שאני לרוב נוסעת בתחבורה ציבורית, שזה מציף יותר)

מקווה שתקבלי פה רעיונות.

גם בטיפול טוב אפשר לקבל רעיונות...

וואי מזדהה איתךתלמים

ביום שיש לי נסיעה (שאני נוהגת) יודעת שאסיים אותו בכאבי ראש ומיגרנה🤦‍♀️

לא פשוטנעומית

מה שאני עושה ומאוד מקל עלי

לצאת כמה דקות קודם ולסוע בנחת

לשמוע משהו נחמד

או לדבר בטלפון עם מישהו, ממש מעביר בקלות.

וזה ממש מעייף

אולי לנסות לישון מוקדם לילה לפני?

לצאת כמה דקות זה רעיון טובאנונימית בהו"ל

את השאר אני עושה וזה עוזר לי בנסיעה עצמה

ממש שומרת לי פודקאסטים ספציפיים שאני יודעת שישאירו אותי ערה כי בכיף אני נרדמת במיוחד אם פקוק...

הבעיה היא שגם אחכ כשאני חוזרת הביתה אני מותשת ממש ולא מצליחה לתפקד

אני נוהגתoo

בינעירוני כל יום

נסיעה אצלי לרוב זה תרפיה

מוזיקה ומחשבות

נסיעה במהירות סבירה שלא דורשת ריכוז גבוה

לפני נסיעה תמיד אוכלת ושותה או מצטיידת עם אוכל ושתיה

אם זו נסיעה ארוכה

עושה הפסקות

ובכל מקרה אף פעם לא ממהרת לאנשהו

ראיתי שנסיעות שלא מתוכננות טוב עם אוכל/ שתיה/ הפסקות

גורמות לכאבי ראש ועייפות

הגיוני שזה קשור לזה שאני לא אוכלת מספיקאנונימית בהו"ל

בימים כאלה.

איםה את עושה הפסקות? וממש נרדמת או לא להגזים?

לא חסר לי שינהoo

זה להתרעננות

בתחנת דלק/ מקום חניה מסודר

לצאת לרגע מהאוטו

לחלץ עצמות

לאכול לשתות

למה שלא תקחי לך אוכל לדרך?חילזון 123

לוקח זמן לגוף לחזור לעצמו אחרי לידהאמאשוני

יכול לקחת שנתיים ויותר.

אל תהיי קשה עם עצמך.

תנסי לשלב כושר ותזונה נכונה, זה מאוד מאוד עוזר להחלמה.

גם ההנקה לוקחת הרבה כוחות.

את מתארת שבימים של נסיעות את אחראית עם האיסוף והפיזור.

האם אפשר לשנות את זה שלא תהיי אחראית גם וגם?

נניח אם את יכולה לצאת מוקדם לפני הפקקים, לסיים קודם ולנוח חצי שעה, או לאסוף את הילדים ולשים להם סרט חצי שעה או משהו בזמן שאת נחה

ואז לקום להמשך היום, אולי זה יעזור.

תודה❤️אנונימית בהו"ל

באמת אחרי שכתבתי את זה פה אמרתי לעצמי שוואלה אני עושה די הרבה ביום כזה ואולי זה כן הגיוני שאני עייפה אחרי הכל.

פשוט בתחושה אני קצת במרדף ומרגישה שלא מספיקה הרבה ממה שתכננתי.

העלית רעיונות טובים

ואולי אני צריכה ללמוד לשחרר את עניין הסרטים כי יש אצלנו רק בשישי לזמן מוגבל אבל אולי צריך פה חשיבה מחודשת.

תודה!

תנסי פודקאסטים לפני סרטאמאשוניאחרונה

אצלי זה עובד מעולה אבל אין לי קטנטנים ממש.

אני שמה לילדים רמקול על הספה/ שטיח.

כל אחד תופס עמדה.

הרמקול מחובר בבלוטוס לפלאפון שלי שנמצא לידי ורק לי יש שליטה על מה ששומעים.

אצלי ממש אוהבים לשמוע את הרב עקיבא צוקרמן, הוא מספר סיפורי תנך (עשיתי את המנוי)

יש סיפורי חזל של אמיתי המספר נראה לי,

גם ממש יפה.

בזמן השמיעה הם יכולים להתכרהל עם דובי/ שמיכה/ לצבוע משהו.

אפשר גם להבטיח תה עם ביסקוויטים אם הם מצליחים לתת לך לנוח.

לפעמים מקלחת טובה גם יכולה לעשות את העבודה.

כיוון קצת אחרדיבור פשוט

עשית בדיקת ראייה בזמן האחרון? יכול להיות שאת מאוד מתאמצת וזה דורש המון אנרגיה