אשמח לשמוע איך אתן מנקות את התינוק בהחלפת טיטול- בדגש על זה שהכיור של השירותים שלנו נורא לא נוח ולא מותאם לרחצה כל פעם שהוא עושה בטיטול..
התחלתי לאחרונה להשתמש בפדים קוסמטיים רטובים. (כאלה שמשתמשים בהם נגיד להסרת איפור) אבל לשבת זה לא מתאים.
שאלת המשך - משהו טבעי שעוזר לתפרחת טיפולים?
מאוד אדום לו בישבן. אני מייבשת טוב ומורחת משחת צורי ולא ראיתי שיפור כל כך (ובעיקרון כתוב עליה שהיא מתאימה לתפרחת טיטולים.. )
אינוטיול וקמח תפוח"א. אני מבינה שאת רוצה להימנע ממשחות רפואיות אבל לפעמים אין ברירה....
כשהמצב רגוע מאד טוב לשים קמח תפוח"א זה סופג את הלחות.
שכחתי שזה טיפ שאני הרבה פעמים נותנת גם למי ששואלת 🤭
זאת נראית התחלה של התחלה של תפרחת.. לא רוצה שתחמיר🙂
חבילה בצבע תכלת בהיר בהיר
המגבונים האלה פשוט מצילים אותי בזמני תפרחת קשה
ממש ממליצה עליהם
בנוסף, אם הילד משלשל קריטי לטפל במקור הבעיה שהיא השלשלול כי כל עוד זה המצב התפרחת לא תעבור.
אם אין שלשול, הייתי ממליצה לך לבדוק עם רופא האם בכלל מדובר בתפרחת או שזו אולי פטריה שהתפשטה (היה פעם לבן שלי תפרחת מדממת שורפת. רק אחרי שבוע של משחות הרופא אבחן פטריה. תוך יום יומיים היה שיפור מטורף ב''ה)
עוד משהו אחד אחרון, אני לא יודעת בן כמה הילד אבל שווה לשקול להשאיר בלי טיטול לכמה שעות ביום. להניח סביבו חיתול בד יבש, מעל מכנס
אם זורם לך להשאיר פתוח זה בכלל טוב
ככה העור קצת ינשום אוויר ולא יישאר חנוק בטיטול
תרגישו טוב
בן שבועיים וחצי.. לא מדובר בשלשול.
לא נראה לי פטרייה אבל אם לא יעבור נבדוק את זה.
לגבי בלי טיטול אני מתלבטת אם יש לי כוח לזה 😉
שמו וזלין על טיטול . אני עשיתי עם כולם , עזר מאוד. אבל הנחיה הזאת לא בתוקף כבר איזה 16 שנה...
בימי אמא שלי אחרי ניקיון שמו שמן , לטענת זה עזר.
אני לא חושבת שפדים קוסמטיים יותר טובים ממגבונים ייעודיים לתינוק.
במגבונים יש חומרים שתינוקות מסוימים רגישים אליהם.
לרוב הילדים שלי השתמשתי בחודשים הראשונים במגבונים על בסיס מים בלבד וזה עזר
כתוב עליהם שזה כמו צמר גפן ומים.
ברגע שעוברת למשהו אחר נהיה פריחה אז כנראה זה באמת מאד עדין,
במיוחד שאין ניקוז נורמלי..
הייתי בראש השנה אצל ההורים שלי, קילחתי אותו בכיור ופשוט היה תענוג..
אצלנו עזר להחליף חברת טיטולים (או לעבור לחתל בבד)
בנוסף ממליצה לקלח עם שמן כדוגמת לה רוש פוזה
צמר גפן עם קערת מים חמימים
עד המקלחת בערב .. הייתי אחרי לידה קשה ולא יכולתי להרים אותה הייתי גם לא יציבה ממש
אז ניקיתי ככה עד הערב שאבא חזר ועשה מקלחת…
בחודש הראשון עשיתי ככה גם עם השנייה
השביעי שלי היה עם אוטופיק קשה ועור זוועה והמגבונים עשו לו רע, באיזה שהוא שלב הפסקתי להשתמש במגבונים והייתי שוטפת אותו במים (בלי סבון, כדי לא לייבש את העור).
אני הייתי שואפת בכיור באמבטיה, אבל אם לא נוח אפשר בברז באמבטיה עצמה. אני ממש ראיתי ישועות מבחינת התפרחת.
אצל הקטנה בכלל לא קניתי מגבונים עד שהכנסתי למסגרת בגיל שנה
מחזיקים את הילד מתחת לבית השחי ביד שמאל וביד ימין מתפעלים את הברז .
זה דורש התכופפות, ולכן בעיני עדיף בכיור, אלא אם הברז שם קצר מדי
ואז להחזיק את התינוק ביד אחת ולשטוף ביד השניה,
אפשר עם הזרם התחתון של הברז, ולא עם הראש מקלחת.
ואולי יש כיור אחר בבית שכן רלוונטי?
הגוף של התינוק שעון על יד אחת שלך והיד השניה רוחצת.
הבטן שלו על היד שמחזיקה.
מצאתי סרטון שמדגים את התנוחה
אבל כשזה החלפת טיטול ולא רחצה מלאה אני לא מורידה את כל הבגדים ושוטפת רק נקודתית.
וחשוב לשים לב לחום של המים כל הזמן.
אמא שלי לימדה אותי שכשרוחצים במים זורמים צריך לשים לב שאין זמן שהתינוק מתחת לזרם בלי שהיד שלך גם.. ככה אם יש שינוי פתאומי בטמפ את ישר מרגישה את זה ומזיזה אותו.
ככה שכל הסבון והחומרים יורדים ונשאר רק בד רטוב במים.
מאוד עזר והרבה יותר קל מלשטוף בכיור.
אם יש סוג של שפשוף עם הטיטול, הן יוצרות שכבת הגנה לעור כדי שלא ישתפשף והגירוי יחמיר.
אבל, אם זו פטריה צריך לאוורר את המקום והמשחה השומנית "חונקת"... ולא מאפשרת ריפוי של הפטריה.
במקרה כזה צריך או שטיפה ואוורור כמה שאפשר (וחיתולי בד למי שמסוגלת...) או משחה עם חומר פעיל נגד פטריה, או משהו טבעי אנטי פטרייתי, למשל שמן עץ התה מהול במשהו אחר, או הכל יחד (:
בבקבוק ספריי עם מים (שימי מים מינרלים ולא מהברז) מנגבת עם מגבונים כי עד עכשיו לא מצאתי פתרון לקנות מגבונים נקיים בכמות גדולה במחיר סביר
אבל אם ממש את על זה אז מה שניסיתי להשיג זה גוד איווה שזה המטליות שהקוסמטיקאיות משתמשות בגלילים
בנוסף יש לי בקבוק ספריי לשמן ובסוף ההחתלה אני מורחת שמן וזה שומר מפני התפתחות של תפרחת בשגרה ובזמנים של חולי זה מאוד מקל שהתפרחת לא תתפתח למצב לא טוב
ובמקרים חמורים שגם התמודדנו עשיתי קומפרסים קרירים בתוך הטיטול עם בד כותנה ומאוד עזר להחלמה-מזכיר גם את העניין של טיטול בד
איורור כמה שמתאפשר
לאו דווקא מינרלים..
הם יותר נקיים לעור תינוק
או כל מים מסוננים שיש ברשותך זה עדיף על מי ברז
אמא שלי היתה שוטפת אותנו בכיור כל פעם
לא יודעת איך הכיור שלך, זה היה אז כיור ישן, סטנדרטי...
אני שמה אנוטיול כשצריכה, זה פשוט מוריד את האדמומיות די מיידית. ולרוב לא שמה כלום- לא ראיתי צורך בכלל
לשים בתוך החיתול חתיכה של בד, אנחנו גזרנו פשוט גופיות ישנות למלא חתיכות. ואז זה מפריד בין החיתול לעור של התינוק.
ובאמת הכי טוב רק לשטוף בלי מגבונים בכלל...
בגיל קטן בכיור,
אח''כ במקלחת הוא עומד ומחזיק במעקה ואני שוטפת חלק תחתון, אגב שיטה שמצאתי - לפתוח את הטיקטק שלמטה ולסגור לו על הכתף ככה הבד לא משתנזל ונרטב...
אני לא אוהבת לנגב במגבונים רק אם אני בנסיעה וכו', זה מרגיש לא נקי בכלל.
תמיד אני נותנת דוגמא, סליחה מראש, אם היה מרוח לך על כל היד צואה, היית מסתפקת בלנקות עם מגבון? לא, ברור! למה? כי זה לא באמת מנקה.
משחה שממש ממש עוזרת כמו קסם זה אינטויל , הבנתי שזה עשוי משמן דגים לכן הריח לא להיט אבל פעם אחת שאת מורחת ולמצבים קשים מעל לפזר גם טלק, זה ממש מעולה.
האמת אם זה הבית שלכם הייתי מחליפה כיור
אצלי ביחידה הורים יש כיור גדול יחסית ואני גם מקלחת בו, כרגע בת שנה וקצת ועדיין... הכי נח בעולם.
עריכה - עכשיו ראיתי שזה קרוואן... אז באמת אם יתאים בכיור מטבח זה טוב, ואולי אפילו יספיק להחליף לברז גבוה, זה סיפור די פשוט.
קנינו בעלי אקספרס ברז רק בשביל זה
והחלפנו בשירותים
בגיל גדול יותר כשהם עומדים אפשר להעמיד באמבטיה ולשטוף
כמו אניס וניצת הדובדבן
יותר עדינים ואצלנו עוברים הרבה יותר בשלום,
אבל כמעט רק אצל המטפלת ומחוץ לבית
מאפשרת בלי מצפון
מאפשרת רק בחדר פנימי כדי שהשכנים לא ישמעו
אין על מה לדבר
מחביאה לפני שבת משחקי מוקצה
לא מחביאה, הילד מבין שלא מסכימה ומתגבר
לפני שבת אם אני רואה, לא דווקא מחביאה. יכול להיות שהיא רואה ומבקשת ואני מסבירה ששבת ומציעה תחליף.
אם היא מוצאת בכל זאת משהו מוקצה ומשחקת בו אני מסבירה ששבת ואסור, בדרך כלל היא מבינה
ושוב אני מציעה תחליף של משחק שיעניין אותה, שהיא לא תשתעמם...
אגב גם לבן שנתיים אני משתדלת לקחת משחק מוקצה אם הוא מוצא, למרות שאני לא תמיד יתעקש איתו אם הוא יצרח.
לא מחביאה, הילד משחק, אני מבקשת שיכבה והולכת, אם הוא משתף פעולה מצויין, אם ממשיך לשחק מתעלמת.
מקסימום מבקשת עוד פעם, ואם הוא ממשיך מתעלמת מזה ומחכה שיפסיק לשחק בזה מעצמו. אני מאמינה שככל שהילד גדל ושומע יותר פעמים שאסור בשבת, בסוף הוא מבין ומפנים.
אפשר תכלס להחביא מראש, אבל אני לא בנאדם שעומד בכזו רמה של סדר של החבאה והוצאה של צעצועים אז אפילו לא טורחת לנסות
העבודה הקשה היא מול האחים שלה, שמזדעזעים... השכנים - יתמודדו הם יודעים שיש לנו ילדים קטנים (ושאחת מהם מיוחדת).
לא רק בגלל הילד עצמו יצא כבר ששכחתי לכבות ובטעות התיישבתי ליד וזה הפעיל את הצעצוע.
אני לא נאבקת על שבת, אם הילד ישאל אגיד שזה מוקצה אבל לא אריב על זה.
עם הזמן הם מבינים שלא עושים את זה בשבת
אם שוכחת האמת לי לא כזה אכפת, אומרת לילד שזה לא לשבת וממשיכה בחיי. לבעלי יותר אכפת, אז בדכ הוא לוקח לילד, מסביר שאסור.
יש לקטנטונות שלנו משחק שמנגן ומסתובב. כל שבת אנחנו שמים אותו בצד.
וכשהן מסתכלות עליו בערגה, אנחנו אומרים להם שעכשיו שבת ולא משחקים בו.
זהו.
אומרת פעם אחת שמוקצה (לפעמים גם זה לא) ומשחררת.
תהיתי בשבת האחרונה אם אני מידי משחררת, תודה לכן על המענה. נרמלתן אותי.
בד"כ מעלה למעלה כי כשזה מעורב עם המשחקים האחרים תמיד זה נלחץ בטעות...
כמה פעמים קרה ששכחתי והוא שיחק, אמרתי לו שבשבת ה' רוצה שנשחק במשחקים מעניינים אחרים ובוא נשים את זה ביחד בארון ונחזור לזה במוצ"ש, דווקא זרם יפה... אולי הוא קטן מידי...
ואם לא והשתמשו אז זה יותר בהתאם לילד מאשר בהתאם לגיל
גיל 4 זה תחילת גיל חינוך וזה הרבה עניין של איך זה יתקבל אצלו..
אומרת שמוקצה ולרוב הוא ממשיך
בגדול, אצלינו זה 4. יש למשחקים מנגנים מגירה סגורה והילדים יודעים לא לפתוח בשבת. זה לא מול העיניים אז בד"כ אפילו לא חושבים על זה. אם יש משחק שקשה להם במיוחד, אנחנו שמים יחד איתם לפני שבת במקום מיוחד ולא נגיש.
כמובן, הכל עם דיבור והסבר כדי לבנות הרגל ארוך טווח.
אומרת פעם אחת ומשחררת...
שימושיתלפעמים מאפשרת בלי מצפון לפעמים מזכירה ששבת ולפעמים מחביאה לפני שבת
אבל חייבת לפרוק שכשהוא מדליק את האור (3.5) אני ממש מתרגזת 
משתדלת לכבות לפני שבת, לא את הכל אפשר/ לא תמיד זוכרת
הקטן בן שנתיים מדליק חופשי, לאחרונה בן ה3 וחצי קלט שזה לא לכבודו:
אז הוא מצא פתרון גאוני
פונה לאחיו: אתה יכול בבקשה להדליק לי את הסירנה של המשטרה??
עכשיו תסיע את הטרקטור לכיווני...
וכו וכו...
אני כרגע עושה כמוך, מזכירה פעם אחת ומשחררת.. השכנים לא מעניינים.
טיפקס לבןהתחילו לעלות בי הרהורים/ערעורים על מה שאני מרגישה
בעלי מביא את הילדה בבוקר והיא עוברת לידיים של המטפלת בלי להתנגד
אבל בבכי
כשאני מגיעה לקחת בדרכ הם בריכוז והמטפלת קוראת סיפור או משחק...
והיא יושבת קפואה ולא נעמדת או רצה אלי...
עד שאני מרימה אותה ואז היא "מרשה לעצמה" להניח את הראש ולחבק
ואז יש נפנופים מאוד מחויכים ונשיקות באויר למטפלת
וכשאנחנו יוצאות ואני ושאלת איך היה היא מגיבה בחיוך ואומרת כיף
וכיף לי עם...
מאז שנוחתות בבית בכי על כל שטות
עד שמתאפסת...
מין תמונה מאוד מבולבלת...
מה הייתם חושבות/ עושות??
שימושיתלא יודעת, אבל תקשיבי ללב שלך ואל תהססי להקליט (מה שמותר חוקית) לבוא באמצע היום ולדרוש להסתכל במצלמות
ובאיזה אמצעים?
לגוף של התינוק/פעוט אבל לא להשאיר נגן בעגלה
יש עמותה מטה המאבק למען הילדים, שיש להם ייעוץ והדרכות מפורטות מה לעשות
עכשיו הסתכלתי הבעיה שהם רוצים שם של המטפלת/ משפחתון בשביל לתת יעוץ
כה זה נראה
מה הבעיה בעצםז?
ומה הבעיה לומר את שם המטפלת או המעון?
שאסור להקליט אדם אלא אם אתה שותף לשיחה, ולכן מותר לשים מקליט רק על גוף הילד, שיקליט רק את השיחות שהילד שותף להן.
תתייעצי עם מטה המאבק למען הילדים
אם המקרה המזעזע באריאל זה גן מתחת גיל 3 כמו מעון או גם מעל גיל 3 שזה בעצם גן עירייה??
בכל אופן מזעזע ומפחיד מאוד.
רק לגבי הבכי של הילדה, כולם אצלי (5) היו חוזרים מהמעון/ מטפלת/ גן 3 ובוכים ומתפרקים במשך שעות אחרי המסגרת, נראה לי המעבר הזה מאוד קשה ומציף, לא בהכרח מעיד על התעללות חלילה.
ולמה קוראים למטפלת שלא עברה שום הכשרה "גננת"?! זה משגע אותי כל פעם מחדש.
בנתיים לא זכור לי שנתקלתי בגננת מטורפת כמו אלו, אבל מטפלות היו גם היו.
מה שמלמד שגפ מטפלת מתחת גיל 3 צריכה לעבור הכשרה, שנות לימודים, תואר/ תעודה, זה לא כל אחת שיש לה 2 ידיים ורגליים יכולה לטפל בתינוקות רכים, זה פשוט נורא.
אבל לא מסובסד תחת התמ"ת
ואאל"ט לאחת מהן וודאי היה תעודה והאחרות לא הבנתי אם היו בתהליך לקבלת תעודה או לא
שחשוב להכיר את המטפלת באופן אישי
להתרשם ממנה שהיא ראויה לתפקידה
ואם זה משהו שמתחלף ולא נגיש
זו נורה אדומה ראשונה
שמשהו עלול להתרחש
(וזו גם הסיבה שלא שמתי במעון את הקטן
אלא בחרתי מטפלת פרטית באופן אישי
בגלל ניסיון לא טוב עם מעון
ולא חלילה שהיתה התעללות
אבל היתה הזנחה מובנת מעצם התנהלות המונית של מעון)
לדעתי להקליט. לא שאני יודעת איך. ושם באריאל גם הקליטו והנחשות עשו הכל בשקט. אבל באמת שזה משהו קיצוני ברמות הזויות. לא יודעת מה אעשה עם המסגרת כשיהיה רלוונטי. נראה.
בכוונה לא קראתי כלום על זה כי אחרת אני לא אישן בלילה
הילדים התנהגו בצורה חריגה?
כי אני זוכרת שאצל כרמל מעודה אמרו שהילדים הלכו וחזרו בכיף
אוף. איזה נורא זה
לא יודעות להסביר.
רואה פה למעלה שספציפית זה לא המקרה אבל מכירה אישית מקרים כאלה.
גם אחד הילדים שלנו עבר התעללות במעון, ובדיעבד היו הרבה סימנים אבל עוד חפני שהיו הסימנים הברורים החמורים היתה לנו מן תחושה שמשהו פחות טוב קורה. לא ידענו לשים את האצבע ואמרנו לעצמנו ששום מקום לא מושלם, ונמשוך את הכמה חודשים עד סוף השנה, אבל בדיעבד, וכותבת גם לפותחת @טיפקס לבן אחד הדברים שהבנתי זה שאם ילד לא בטוב אחר הצהריים ובבית אז משהו לא טוב לו בגן.
זה לא בהכרח התעללות יכול להיות אלף דברים, אבל ילד לא פורק אחהצ שלם רק כי מישהו לקח לו את הבובה. ובמעון ישנים צהריים אז ברגיל הוא לא אמור להיות גמור מעייפות.
תשימי מקליט, תראי אם יש מענה לבכי, איך מדברים אליהם, וכו.
ילד אם היה לו סהכ טוב בבוקר צריך לשדר שטוב גם אחהצ. כיף לי זה חא אומר כלום. יכולים גם ללמד אןתם מה להגיד
דיסקליימר - לא יודעת מה בדיוק החוק היום ואני לא ממליצה לעבור על החוק בשום אופן באמת כמובן תעשי מה שצריך בגבולות החוק.
אבל בכנות בואי, את רואה איזשהי מטפלת שתובעת הורה כי הוא הקליט והמקליט היה בתיק ולא על הילד? את יכולה לדמיין שופט שמקבל את זה ולא מבין שהיה פה חשש של ההורה בתוך כאוס?
לא יודעת נשמע לי חששות רחוקים.
ושוב- יש דרך חוקית אז כבר עדיף ללכת איתה ולא להסתבך. אבל לא חושבת שהחשש מההבנה המדויקת של החוק צריך להיות מה שחוסם הורה.
תלונה והמשטרה פתחה מצלמות.
עזבי אם לא נחשפת שמרי מרחק. זוועות
לבדוק כמה זמן יש בכי עד שנענה ואיך נענה.
איך מנסות להרגיע.
איך מדברות לילדים (אני הוצאתי ממטפלת ששמעתי אומרת לילד ''חכה מה אני אעשה לך'' למרות שאני מניחה שלא עשתה כלום. נורה אדומה בעיני).
בעיקר להקשיב סביב השכבות והאכלות שאלו הזמנים הכי קשים.
לנסות לדמיין את הסיטואציה כדי להבין מה שקורה שם, קשה לפעמים להבין בהקלטה.
כמובן לכבד ולדלג על שיחות פרטיות... כן להקשיב לכל השאר.
בע''ה מקווה שתיהי מרוצה ממה שתשמעי❤️
המקוריתבדרכ יש הדרגה מסוימת. נראלי🤭
לא הייתי ערוכה לאירוע האמת חחח
שבוע שעבר היה שרב, החולצות הקצרות רק חזרו מהכניסה אחרי ששמתי את הארוכות של המעבר בצד, ועכשיו בום חורף של פוטר, למרות שאני מניחה שזה יתאזן עוד מעט ..
זו היתה הופעת בכורה וממחר אמור להיות יותר רגוע. הבת שלי כבר הודיעה לי שמחר היא חוזרת לסנדלים..
פוטרים כבר הרבה זמן לובשים פה, אבל המעילים לא טובים אפילו ששנה שעברה כשארזתי אותם זה היה נראה שהם יהיו טובים גם להשנה.
אני בכל אופן ממליצה על תמנון. קונה מהם כבר כמה שנים ותמיד מרוצה.
שימושיתשלחתי לגן ילדה עם גרביונים וסנדלים 🤦♀️
אז מראש דאגתי לכמה סטים לקטנות. ועוד מכנסיים ארוכים למי שחסר לו.
תכלס לכל השאר יש יחסית.
ויש סביבנו חנויות.
ממש הייתי מבואסת כל היום!!!
וגם בעלי לא אוהב
🙁
יש מסעדות שיש בהם ממש תבשילים
או שמכינים משו ממז זריז כמו פסטה מושקעת או דג או גם וגם
ולהכין פסטה מבחינתי זה קשה🙈
כן, גם יבשה בלי רוטב
אוכל מבושל או לא לבשל
בישול זה מיומנות נרכשת
במיוחד היום שכל ההסברים והמתכונים זמינים ברשת
ואפשר להרים סירים יחסית פשוטים
לדוג
תקני עוף בקצביה נקי ומפורק
תוסיפי אפונה וארטישוק משקית קפואה
וקוסקוס משקית
(לקנות קפואים ובשר נקי זה חצי עבודה... מפה ועד להרים סיר זה יחסית מהיר)
על אותו עיקרון
פרגיות עם אורז
חזה עוף ותפוא ופטריות
(תעמידי את בעלך לקלף תפוא...)
וגם אז בדרך כלל תבשילים ממש קלים שלוקח לי גג רבע שעה להכין
(למרות שאני לא שונאת לבשל, בדרך כלל פשוט אין לי כוח)
זה פשוט עוזר שיהיה אוכל מבושל שאני לא יצטרך לעבוד עליו יותר מדי...
ואגב מבחינתי אוכל מפנק זה לגמרי סנדוויץ' מושקע או סלט או חביתה, משהו בסגנון הזה, שזה אין לי בעיה להכין
והרבה פעמים כשאני כן מבשלת זה רק להכין קוסקוס משקית, או לזרוק פסטה לסיר או אורז וירק קפוא (יש לי כיריים עם טיימר אז זה ממש פשוט מבחינתי. להרתיח מים, לשים את הפסטה או האורז להדליק טיימר וזהו) מוסיפה לזה עגבניה חתוכה, סלט, שניצל תירס, משהו משימורים וזה ארוחה
אפשר גם קפואים שהולכים בתנור כמו צ'יפס קפוא וסויה כלשהי, זה ארוחה ב2 דקות
כנל דג סלומון או מושט, לזרוק תבלינים ולתנור
קיצור כמה שפחות השקעה ועדיין לקבל אוכל מבושל😅
כשאני ביום חופשי אני מעמידה כמה סירים וזה במקרר לכל השבוע,
מרק גדול של ירקות ועוף, יום אחד נאכל כמרק עם שקדי מרק יום אחר עם קוסקוס
תבשיל עדשים כתומות (5 דק' עבודה)
קציצות וירק כלשהו
ואז נשאר רק לסגור פינה של אורז וכדו' .
אפשר ביום חופשי או אור הצהריים - ערב שיש אנרגיות.
ויש שאריות אבל לא תמיד בא לי אותם
וגם כשכן, זה מספיק מקסימום ליומיים
מוצאים מתכונים של שגר ושכח בתנור (ארוחה שלמה בתבנית אחת)
קונים נינגה גריל
עושים תורנות- פעם את ופעם הוא
לוקחים קופסאות אוכל מאמא/ חמות
בגדול מטלות ועבודות בית זה לא כיף… אבל אין ספק שמבין המטלות אוכל זה משהו שיותר קשה לוותר עליו
מזמיים מבשלת פעם בחודש שמכינה בסיסים של כל הארוחות ומקפיאה
עושים אותו דבר לבד...
מכינים ביום חמישי/שישי כמות לשבוע (אני מכינה שניצלים, עוף על שיפודים וקציצות ושתי מרקים) חלק מקפיאים וחלק שומרים במקרר לראשון-שלישי
קונים אוכל שיותר קל להכין (כמו חזה עוף פרוס למשל ולא נתח שלם שמקצר את העבודה במיליון)
מכינים דברים קלים ולא תבשילים של המון זמן לכל ארוחה
מתפשרים על לאכול אוכל מחומם ולא חדש כל יום ומכינים כמות שתספיק ותהיה במקרר
קונים מדי םעם בחוץ
ובגדול מתגברים. אין דרך אחרת.
אני גם אוכלת אוכל מבושל ואין לי כח להכין.
אז היום נגיד הכנתי שניצל לילדים לא. ערב - הכמתי יותר בשבילי למחר
מחר אעשה פרגיות במנגל גז שיהיה לי לחמם בנימג'ה
יום אחר זה נתח חזה עוף בכמה דקות בתיבול שווארמה. תוספת אפשר אטריות זהכמה דקות. גם פתיתים לא סיפור
ומבינים שצריך להשקיע בך. אולי שם זה יושב.?
אבל אוהבת ללבוש בגדים נקיים
אז מכבסת בלי לאהוב. טכני.
אפשר לשנוא בישולים ועדיין לעשות..
להקדיש 5 דקות לפעולה השנואה הזאת ולקבל סיר מרק.
כדאי לך לשים ברקע שירים שאת אוהבת או משהו מעניין, ולהתרכז בו. או לבשל עם חברה.
מה התדירות שהילד לא רוצה ללכת
האם מצאתם דרך לפתור את זה (בהנחה שאין בעיה נוספת מאחורי חוסר הרצון)
לפחות פעם בשבוע, לפעמים פעמיים
עוקבת כדי לקבל רעיונות איך מתמודדים 🤣
פעם הייתי נלחמת, לאט לאט הבנתי שזה לא בשבילי.
שיישאר...
אבל באמת לא יודעת איך להתמודד,
זה לא הגיוני שימשיך ככה כאילו כלום
כשהתאפשר נשאר, שנינו לא עובדים משרה מלאה אז רוב הפעמים זה התאפשר
מכיתה ג השתפר המצב והולך
הייתי מתחילה מלבחון שוב את ההנחה.
מה הוא אומר? למה הוא לא רוצה ללכת?
הילד בריא כשור
שבאים גם הביתה
קוראים לו בשבת לשחק
הוא אוהב בלי מסגרת
לעשות מה שהוא רוצה
ולא מחויבות לכל מני
ולא שמשהו בלימודים קשה לו
ואם זה תופעה מתרחבת של הדור הצעיר
אצלו זה התחיל מהמלחמה השניה באירן
בהתחלה הברזות מהצהרון ואחכ גלש לביהס
גם אצלי הילדים מבקשים לפחות כמה פעמים בשבוע להישאר בבית. סתם כי בא להם חופש. לא מנסים להמציא תירוצים אבל כן מבקשים לא ללכת.
טוב להם בבית הספר ויש להם חברים ועדיין חופש יותר כיף. תכלס מבינה אותם, גם אני הייתי שמחה ליום חופש מדי פעם.
אז לרוב אני לא מרשה, אבל פעם ב כן נותנת להישאר יום חופש בבית.
זכור לי מהילדות שגם אני הייתי מדי פעם מבקשת להישאר בבית סתם. אמא שלי תמיד הרשתה לי...
אני הייתי ככה וגם אחים שלי ואנחנו סביב גיל 30..
לא הסכימו לנו תמיד(תכלס כמעט ולא)
אבל מגיל מסוים כבר עשינו מה שבא לנו..
גם אצלי הילדים מבקשים להישאר
הבן שלי יותר מהבת האמת
אני מרשה לו ואז הוא מתחרט האמת..
אבל מדובר בנסיבות שונות. אם זה משום בריחה מקושי, לא בטוחה שהייתי מאפשרת כל הזמן. כן לצורך הפוגה,אבל לא מתי שבא לו האמת. אני אומרת שביהס זה בעיקר לצאת מהבית ולפגוש חברים ולנהל שגרה. הלימודים זה אקסטרה. אולי לחזק את זה שהוא טוב בלי קשר לתוצאה? אולי לבדוק באמת איפה הקושי ולהעמיק שם אולי ניתן לעזור לו?
לי יש ילד בכיתה ו' שמתבאס ללכת ומתלונן אבל הוא יודע שאין סיכוי שנרשה לו להשאר…
אולי תסכמי איתי שפעם בחודש (סתם דוגמא) מותר לו להשאר יום אחד בבית?
אני עושה הפרדה בין בית ספר לצהרון. האמצעי בצהרון. רוב הזמן מאד רוצה להישאר. קרו מצבים שהוא פשוט ברח ולא נשאר לצהרון. הגדול יש ימים שלא רוצה ללכת לבית ספר. תדירות נגיד פעמיים שלוש בחודש. אני מציעה לו להישאר אם הוא רוצה. לרוב הוא הולך בסופו של דבר.
לא רואה צורך לפתור את זה כי זה לא דרמטי בעיני. אני לא מתרגשת.
בד"כ זה עלול להיות מכמה סיבות שתלויות בילד אבל נראה ששללתם את כולם אז בהחלט הייתי בודקת גם את המורה.....
(סיבות שתלויות בילד- ראשית והכי קריטי- קושי חברתי, שנית- קושי לימודי)
בית ספר זה מקום שאמור להיות בחוויה הבטוחה של הילד, אמור לבוא אליו בשמחה ובשבילי זה המצפן אם לילד טוב או לא....
הייתי בודקת כמה מעניין לו בכיתה, האם המורה מתנהג אליו בנעימות, האם המורה מאתגר אותו/מצ'פר אותו/האם יש מי שרואה אותו שם בכלל.
ובתור אמא- ב"ה עד כה לא קרה לי בכלל, ואפילו ההפך, הילדים שלי גם כשחולים ממש מרגישים שמפסידים... אבל, מדי פעם אני יוזמת להם יום כיף על חשבון הלימודים
ואז שומעת חודשיים כמה לימודים הם הפסידו ביום המסכן הזה..... שיהיו בריאים.
לדבר איתם בזמן רגוע ולקבוע שאפשר להחזיר גג פעם בשבועיים וגם זה רק אם קובעים מראש ולא לבקש באותו בוקר...
עברנו הרבה בתים במהלך הנישואים ועכשיו אנחנו בבית הנוכחי כבר 8 שנים עם 9 ילדים ב"ה
למרות שהבית לא גדול אנחנו מסתדרים פה יפה כי החדרים יחסית גדולים
אנחנו צריכים לעזוב פה עוד כחצי שנה כי בעלי הבית צריכים את הבית, ואנחנו מחפשים כבר כמה חודשים וכל מה שאנחנו מוצאים או שבור וישן (מוכנה להשקיע אבל מחיר השכירות לא שווה את הבית)
או מאודדדדד יקר.. אנחנו משפחה לא קטנה
או קומה גבוהה בלי מעלית (שגם על זה הייתי מתפשרת אבל יש לנו איזשהי מגבלה שלא אפרט)
אני רוצה לקנות בית!! שמתאים לנו!! ושלא יעשו לי טובות משכירי הדירות (דירת קרקע 4 חדרים, רוצה 6000 על דירה ממש ישנה ולא מתחוזקת, הדלתות שבורות הרצפה שבורה ברמה שיש חור! שאפשר ליפול ממנו. מוכן לרדת ל5500 בתנאי שלא מדברים איתו על כלום בבית)
כרגע יש לנו הון עצמי רק של 100,000 ש"ח ואנחנו לא זכאים לכלום
המצב הזה ממש מסתכל אותי
מחפשת גם בערים אחרות אבל מפחדת לעבור עיר בגלל שכל הילדים כבר במסגרות שטוב להם שם והם כבר רגילים.
מכירות מקום שבו תנאי המחיה נורמליים? שכירות סבירה ותמורה נאה למחיר? קניית דירה באיזשהי דרך אחרת?
קשוח לעבור דירות
קשה למצוא דירה נורמלית במחיר שפוי
וקשה עוד יותר לקנות דירה בארץ
תתפללי, השם גדול
זה העיצה היחידה שיש לי לתת לך, מניסיון. תמיד ב"ה הוא שלח לנו את הדירה המתאימה לנו
שולחת חיבוק ותפילה
אין לי עצות בשבילך רק הזדהות, חח
ב''ה יש לנו תשעה ילדים ואנחנו אומנם גרים בדירה משלנו אבל היא 3 חדרים 80 מ''ר. קשוח בטירוף!!
וגם אנחנו לא רוצים לעבור דירה לעיר אחרת בגלל המוסדות של הילדים.
אנחנו מנסים למצוא דירה אחרת בתקציב שיש לנו ואין!!! זה פער של מליון וחצי שצריך להוסיף באיזור שלנו ואין לנו את זה..
אני השלכתי את זה על הקב''ה ואני מחכה לישועה!!
מחזקת את עצמי בזה שב''ה אלו הצרות שלנו ולא בבריאות או ח''ו בחינוך ילדים.
בע''ה מאחלת שתגיע לכם בקרוב ישועה!!
והשאר ישנים בחצי חדר שסגרנו מהסלון.
הקטנה איתנו בחדר..
ניסינו את כל האפשרויות שרק אפשר למצוא דירה אחרת או להרחיב את הקיימת אבל הכל תקוע..
אני מאמינה שבכל רגע נתון הקב''ה יכול לשנות את המצב ואפרסם את זה בע''ה
שה' ירחיב גבולך!!!!
ישפיע עלייך את כל הישועות!
ריגשת אותי ממש ממש ממש!
אני מתרגשת מכך שלמרות שהבית קטנטן זה לא השפיע עלייך בהחלטה של להביא ילדים ובזכות זה שתזכי לשפע בלי די.
(לכל השאר, כמובן שזה הכי תקין שכל אישה תחליט כרצונה וכרצון בעלה וכל החלטה היא טובה, פשוט התרגשתי מהבחירה הזאת)
אני לא מרגישה גיבורה ... מצחיק שבדיוק את המילים הללו אומרים לי אנשים שבאים לראות את הדירה ולא מאמינים שאנחנו מגדלים בה תשעה ילדים בליעה''ר .
לגבי להביא ילדים לדירה קטנה האמת שלפני שנתיים כשהילדה השמינית נולדה כבר האמנתי שנעבור דירה מייד ואז אחריה הגיעה התשיעית המתוקה וזה עדיין לא קרה. מתחזקת באמונה שזה יגיע בקרוב!!
אני עם 3 ילדים, בדירת שלושה חדרים 65 מ"ר
וכבר ממש קשה לי...
יש לנו פינוי בינוי באופק בעז"ה, אבל יקח עוד 10 שנים כנראה...
תני לי טיפים!!
משתדלת לחיות באמונה שזה מה שטוב לנו כרגע..
לא שומרת בגדים או כלים שאני לא צריכה.
משתדלת לשמור על בית מסודר וארונות מסודרים עד כמה שניתן..
לפני הלידה האחרונה לא היה לי מקום לבגדים אז קנינו ארון של דלת וחצי מאיקאה שעומד לי בכניסה לחדר שינה ושם אני מאכסנת את הבגדים של הקטנות. זה עומד תקוע בכניסה לחדר כי אין מקום אחר בבית לשים את זה וזה גורם למעבר צר של חצי מטר כניסה לחדר אבל אין ברירה .. מסתדרים
מה עם להשכיר את הדירה שלכם ולשכור דירה אחרת יותר גדולה? היא בטח תהיה יקרה יותר אבל בטח יהיה קל יותר לעמוד בהפרש החודשי מאשר בהפרש קניה של מיליון וחצי שקל..
שכנראה נלך עליה אם לא תהיה ברירה.. היינו בעבר שוכרים ומשכירים וזה היה קשה ..
בכל מקרה נצטרך להוסיף כמה אלפים טובים על ההפרש של השכירות ואת זה נעדיף לתת למשכנתא.
לכן מעדיפים לעבור לדירה משלנו.
צרות של עשירים;)
אם תרצי לרשום לי בפרטי מה הסגנון שלכם, מכירה כמה מקומות טובים יחסית זולים.
בפריפריה יש דירות יחסית זולות או בחריש. חשבתם אולי על קרוואן כפול?
אם יש צפי לעזרה מהמשפחה בקשר לדירה? 100,000 זה סכום נחמד מאוד, אבל נראה לי שעדיף לשמור אותו לאירועים ולשמחות.
המחירים פשוט מטורפים ולא מצדיקים בכלל את הרמת חיים.
לא שאצלנו אפשר לקנות דירה ב- 100 אש"ח - אולי חדרון.
אבל בשכירות של 5000 ש"ח מקבלים דירת 5 חד' חדשה ומרווחת.
אני חושבת שהשאלה שלך זה הרבה מעבר לדירה כאן ועכשיו.
אתם צריכים לעשות תכנון כלכלי ארוך טווח ולחשוב איך אתם מגיעים לדירה ומה אתם צריכים לשנות בחיים שלכם כדי להגיע לדירה.
ואני אגב חושבת שהדרך לדירה עוברת בדירה להשקעה בפריפריה.
100 אש"ח זה קצת נמוך אבל כדי להשלים להון עצמי לדירה להשקעה המרחק הוא לא כזה גדול כמו לקנות דירה לעצמכם.
תתחילו מ:
כמה כסף פנוי יש לכם כל חודש?
כמה אתם חוסכים?
מה פונציאל הגידול במשכורות שלכם?
אילו חסכונות יש לכם? יש קרנות השתלמות?
אגב, למה אתם לא זכאים למחיר למשתכן?
תלוי איפה אבל אני מכירה שזול יותר
אגב, ניגשתם להגרלת דירה בהנחה? המימון של הבנק הרבה יותר גבוה ונדרש הון עצמי יותר נמוך עקב כך. חבל לא לנסות
מה לגבי הגדלת הכנסה?
חיבוק 
מהמרכז
בשביל זכאות, וגם אז התורים ארוכים מאוד להמתנה
לא נראה לי שמשפחה עם 2 הורים עובדים תהיה זכאית
ביישובים שאני מכירה ביוש, קשה מאוד להצליח להשכיר בית גדול ביותר מ4 אלף בחודש.
ובתים גדולים באמת..
והיום ביישובים החדשים שמקימים , לדעתי קרוואנים חדשים עולים סביב 3 (קראוון כפול)
זה באמת לא נשמע שיש לכם אופציה להמשיך לגור איפה שאתם..
בהצלחה אחות, זה קשוח ממש.
ואם את רוצה לפנות אלי בפרטי, אולי יש לי רעיון לקניה בשבילכם... (מחיר נמוך , אבל ממש פריפריה)
לק"י
בן הארבע ויתר לאחיו הגדול על התור במחשב.
"את יודעת למה ויתרתי לו? כי הגן שלנו הוא גן של אהבת חינם".😍
(הגננת שלהם כנראה החדירה בהם את הנושא טוב טוב).
בן השנה מפגין תכונות גבריות- כשהוא רואה ילדים משחקים בכדור, הוא יכול לזחול אליהם במרץ, כשהוא חדור מטרה להגיע לכדור😅
ובנוסף, הוא מתיישב ליד ילדים שמשחקים במדבקות/ קלפים, ודופקים על הרצפה כדי להפוך אותם, ודופק גם הוא עם 2 הידיים על הרצפה😂
לא משנה המחיר
נראה ממש טבעי על הפנים..
או יותר של החברות המוכרות.
הכי חשוב במייק אפ זה התאמה מיטבית לעור וקיבוע שלו.
לאסתי לאודר ואיב סאן לורן יש מצויינים, ברמה גבוהה מאוד מאוד והמחיר תואם.
אבל להתאים בעצמך יהיה מאוד קשה.
כדאי ללכת לסניפים של מאק ואיל מקיאז' ששם מאפרות יכולות להתאים גוון לעור פנייך.
מעבר לזה כדאי קרם בסיס טוב וקיבוע על ידי פודרה טובה.
שמה רק לשבתות (לא תמיד) וארועים וחשוב לי שהמייקאף ינשום ויראה טבעי ולא מסיכה
מהחברות המוכרות והיקרות ועד לחברות לואוקוסט. יש כיסוי מלא/ חלקי. תלוי בך.
מה שגורם למייקאפ להיראות טוב זה: הכנה טובה של העור לפני עם לחות, התאמת גוון, איך מורחים, והתאמה של מה שמעליו (פודרה סומק וכו),ולאו דווקא רק המחיר.
זה גם משנה מה הצורך. אני למייקאפ יומיומי לא משלמת יותר מ100 שח וקונה רק במבצעים. אגב עכשיו יש הרבה אז כדאי לנצל את זה
ליומיום שאת אוהבת?
אני השתמשתי ב cc cream של עדה לזורגן והיה מעולה אבל בא לי לגוון קצת.
ומבחינת קרם לפני ההנחה של המייקאפ אני משתמשת במקדם הכנה שהוא גם קרם לחות קוריאני ועכשיו מתחילה קרם עיניים כי השקיות... מה יהיה איתן??
את שמה עוד דברים לפני?
סרום ארגרליין של די אורדינרי (אומרים שזה בוטוקס טבעי אבל בינתיים לא ראיתי משו מיוחד בשימוש קבוע)
סרום סנטלה וקרם סנטלה (של skin1004, קוריאני. אני ממש אוהבת). יש לי גרם קרם עיניים שלהם אבל זה רק אם אני שמה קונסילר אחרת לא רואה צריך ואני לא מתאפרת הרבה לאחרונה בכלל
מייק אפ אני משתמשת כבר מיליון שנה בג'ייד. עכשיו עם האולטרה מאט. לפני כן לונגיביטי, לפניו אחד אחר שכבר הפסיקו לייצר ובאסה לי ממש.
יש להם כיסוי טוב לדעתי ואני אוהבת את הגוונים. תלוי בעונות השנה,לפעמים מערבבת גוונים. לפי צורך.
האמת ששמעתי על המאק פלאות ואולי אקנה שם בפעם הבאה שאצטרך,עם התאמת גוון
או שרלוט טילברי
אני עם אסתי לאודר שנים ובא לי לגוון
בעבר הייתי עם מאק
