כאשר משה רבינו עלה להר לקבל את הלוחות הראשונות - ביום האחרון לפני שהוא ירד, בא השטן ובלבל את בני ישראל, וגרם להם לעשות את העגל.
כאשר הוא עלה לקבל את הלוחות השניות - השטן עדיין לא "התפטר", וגם ניסה לבלבל אותם!
אבל אז - הם עמדו בניסיון!!!
אנחנו יודעים שאת הלוחות השניות - קיבלו בני ישראל ביום כיפור.
אז היום שבו בני ישראל עשו תשובת המשקל על חטא העגל ועמדו בניסיון - הוא ערב יום כיפור!
וזוהי אחת הסיבות לכך שערב יום כיפור הוא יום טוב שמרבים בו בסעודה.
(ע"פ שפת-אמת, יום הכיפורים, תרס"ב)
האם לדעתכם יש מסכתות שמוטב להקדים כדי להבין מסכתות אחרות בסדר זה או פשוט ללמוד על הסדר?
שאלה מעט שונה - אם אני רוצה ללמוד תחילה את המסכות הקלות האם יש כמה [חוץ מברכות] שקלות יותר או לחילופין יש כאלו שקשות יותר?
רוב תודות..
(בעיקר בפאה\כלאיים).
ממליץ מאוד ללמוד עם משניות קהתי ולעשות הספק יומי.
לא בשמים היא, מה שצריך זה בעיקר משמעת עצמית.
בהצלחה! תעדכן כשסיימת
אליעזר משנה בסיפורו למשפחת רבקה ואומר "ממשפחתי ומבית אבי". כאילו אליעזר מחליף משימה ומחליט לקחת אשה דווקא ממשפחת נחור כאילו לזה שלחו אברהם, בעוד,שאברהם שלחו לקחת אשה מארצו בין ממשפחתו ובין לא.
הראיה שאברהם אמר לו לקחת ממולדתו ומארצו: א. "כי אם אל ארצי ומולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק"
ב. שאליעזר מגיע לחרן במקום לשאול בחרן איפה משפחת נחור (מה שיעקב עושה בהגיעו לחרן) אז הוא עושה את מבחן המעיין, משמע שהוא מחפש אשה מארצו של אברהם, אך לאו דווקא ממשפחתו. ג. הוא נותן תכשיטים לרבקה ורק אז שואל בת מי את, משמע שהוא נותן את התכשיטים בלי לדעת את משפחתה בכלל, בעוד שבסיפורו הוא משנה ואומר שקודם כל שאל בת מי את ורק כשנודע לו שהיא ממשפחת נחור אז הוא נותן את התכשיטים
א. וזה מצדיק לשקר?
ב. בעניין המחלוקת שלנו האם הדרך ארץ בבראשית קשורה ישירות להווצרות עם ישראל - האם השינוי בין ארצי ומולדתי למשפחתי ובית אבי הוא מקרי? ולמה ה' דאג לעשות נס לאליעזר שדווקא מישהי ממשפחת אברהם תשאב ראשונה? והאם אליעזר לא למד מהנס משהו?
ג. למה התורה חוזרת פעמיים על הסיפור שאורך עשרות פסוקים, כאשר אנו יודעים שגופי תורה נכתבו בקצרה אך "יפה שיחתן של עבדי אבות". כאשר עיקר השינוי בפעם השניה הוא השינוי ממולדתי למשפחתי
ד. מרש"י על פי המדרש אפשר ללמוד שאחרי נס המעיין אליעזר מבין שאשה ליצחק תלקח דווקא ממשפחת אברהם. כי רשי מפרש את דברי אברהם בתחילת הפרשה והיית נקי מאלתי - קח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא. אבל אליעזר בסוף הפרשה אומר "ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל" רשי - ואקח ליצחק אשה מבנות ישמעאל או לוט
ה. בשם מי הרעיון שכתבת?
כרגיל אין לי עניין בוויכוחים
שמעתי וקראתי את המהלך שהזכרתי הרבה. כמדומני מופיע גם במכתב מאליהו
לפי רשי והמדרש אומר לאליעזר שאם לא ייתנו לך בארם נהריים אז קח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא ולא אומר לו קח מבנות לוט או ישמעאל? ולמה בסוף הפרשה רשי אומר שאליעזר אומר שיפנה ללוט או ישמעאל ולא שיפנה לשאר ארם נהריים?
יש על זה אריכותטיפות של אורבמפרשי רשי. על המדרש עצמו לא קשה, כי בבראשית רבה כתובה רק הדרשה על לוט וישמעאל
אברהם "ולקחת אשה ליצחק מארצי ומולדתי" לבין הבנת אליעזר אחרי נס המעיין שה' חפץ דווקא באשה ממשפחת אברהם ושינויו בסיפורו מדברי אברהם לגרסא-"ממשפחתי ומבית אבי", אז מובן למה רשי בדברי אברהם מדבר שאברהם חפץ מבנות ענר ואשכול שהרי כל הסיבה ללכת לארם נהריים היתה לא לקחת מבנות כנען, ואם אין שם אז מוטב כנעניות צדיקות.
בעוד שאליעזר מבין אחרי הנס,שאשה צריכה להיות דווקא ממשפחת אברהם, ולכן מעדיף את בנות לוט או ישמעאל הפחות צדיקות, מאשר בנות ענר ואשכול הצדיקות.
כלומר אליעזר מבין אחרי נס המעיין, שה' רוצה שאשה ליצחק תהיה דווקא ממשפחת אברהם, ולכן ה' סידר בנס שדווקא רבקה תבוא ראשונה ובדיוק תשאב לגמלים.
ומכאן השינוי בין סיפור המקורי לסיפור אליעזר למשפחת רבקה. ולכן שיחתן של עבדי אבות יפה, כי כתלמידי האבות הם מבינים בעקרונות האבות דברים שהאבות עצמם לא הבינו, כתלמיד שמוצא בדברי רבו חידושים שרבו עצמו לא שם לב אליהם.
@טיפות של אור אגב, זה התשובה שלי לשאלה
תסתכל באבן עזרא ורד"ק ורי"ד:
לעיתים זה סתם דמיון צלילי, כמו כוש וכושן. זה גם יכול להיות שבט ישמעאלי שנקרא על שם אמא של ישמעאל, כמו שהצידונים בני צידון בכור כנען נקראו הכנעני
MikraotGedolot – AlHaTorah.org
MikraotGedolot – AlHaTorah.org
כי אז יוצא שדוד ממש צאצא של אנשי סדום.
לתשובה, פלוטית או עירית, לא?
ולכן הסתכלה אחורה לראות מה קרה לבית אביה
(אבל לפי מדרשים אחרים היא הסתכלה לראות מה קרה לבנותיה שנשארו, אז אולי הם חולקים)
לפי התרגום ירושלמי היא גם עתידה לחיות בתחיית המתים
הרמב"ן אומר
ומעניין עם עירית.מלשון עיר
אם יוצא לכם להפגש תמסור ד"ש
על שם אדם רשע זה רק אם האדם מוזכר בשמו בתנך. כאן זה במדרש לא בתנך. מן הסתם זה לא שמה האמיתי, אלא כוונת חזל לומר שסדום היתה העידית של ארץ ישראל. שהרי עידית זה הקרקע הכי משובחת
בפרקי דרבי אליעזר (למשל) עירית, בתנחומא (למשל) עידית
הזוהר מביא פסוקים מסוימים מתהילים. אבל זה נראה כאילו הוא מערבב כמה פסוקים ביחד ..
בכל מקרה, ציטוט של חלק מהפסוק נשמע לי מאוד מוכר ואני יודע שזה כתוב.. אבל מחיפוש שעשיתי אין את הפסוק הזה. משהו מוזר..
זה ציטוט של הזוהר : ועל דא אמרינן דישראל יהבי עוז לאלהי"ם, דמקיימין עלמא, אלהי"ם דא שכינתא, ואם ח"ו אי ישראל ישתכחו חייבין, מה כתיב (תהלים נז יב) רומה על השמים אלהי"ם וכו', משום דרשת הכינו לפעמי, כפף נפשי בסבת חמס ושנאת חנם, כרו לפני שיחה וגו'.
רומה על השמים... שייך לרשת הכינו לפעמי..
כפף נפשי גם כן שייך..כרו לפני שוחה שייך.
אבל.. סבת חמס ושנאת חנם... לא. אני משוכנע שקראתי את הפסוק הזה בתהילים.. אבל הוא פשוט לא נמצא. משהו מטורף.
שמישהו יסביר לי מה קורה כאן.
זכור לי שאומרים ששמו לבן הצביע על אישיותו ההפוכה - הוא נראה כלבן ונקי וטהור, אבל למעשה הוא היה שחור ורשע.
האם אתם מכירים מקור שמזכיר את הרעיון הזה?
תודה!
מתוך בראשית רבה פרשה ע, סימן י”ט:
«…למה נקרא שמו ‘לבן הארמי’? — שהיה מלובן ברמאות». 
מתוך פירוש רש"ר הירש (על פרשת ויצא):
(מתוך “ויצא | לבן שמו ונבלה עמו”)
«…לבן הארמי אינו רמאי סתם, אלא רמאי צבוע, שנוהג ברשע ומכסה בלשון חלקות. אם נשפוט אותו על פי דבריו — הרי “לבן” שמו, ואם נשפוט אותו על-פי מעשיו — הרי “נבלה” עמו.»
ומכאן :
ויצא | לבן שמו ונבלה עמו | תורת הר עציון
גם שמו הפרטי של לבן זכה להידרש.[26] כך למשל דורשים חז"ל על הקשר בין 'נבל' ל'לבן':[27]
"אמר ר' סימון הוא נבל הוא לבן, הן הן האותיות, מה לבן היה רמאי, אף נבל היה רמאי" (מדרש תהלים [בובר] נ"ג)
אין זה יוצא דופן שדרשות שם ידרשו את השם בהיפוך של סדר האותיות, כפי שהבחין ר' יוסף בכור שור:[28]
"וְנֹחַ מָצָא חֵן – צחות לשון העברי, בעברי: להפוך אותיות השם על אדם טוב – לטובה, ועל אדם רע – לרעה, כמו 'וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע' (לח, ז) - היפך האותיות של 'ער' ל'רע', וכאן: 'נח' ל'חֵן'" (ר"י בכור שור ו', ח)
אך גם אם הכתוב מבקש לדרוש כי 'לבן' הוא 'נבל', יש לשאול מדוע לבחור במדרש שם שהוא הפוך, לא רק מבחינת סדר האותיות אלא גם מבחינת המשמעות של המילים?[29]
ייתכן שהכתוב מבקש לומר שמה שהופך את לבן לנבל יוצא דופן הוא הפער השיטתי בין דבריו הנעימים והטובים לבין מעשיו הרעים והחמדניים. כדברי משלי:
"כֶּסֶף סִיגִים מְצֻפֶּה עַל-חָרֶשׂ שְׂפָתַיִם דֹּלְקִים וְלֶב-רָע: בִּשְׂפָתָיו יִנָּכֵר שׂוֹנֵא וּבְקִרְבּוֹ יָשִׁית מִרְמָה: כִּי-יְחַנֵּן קוֹלוֹ אַל-תַּאֲמֶן-בּוֹ כִּי שֶׁבַע תּוֹעֵבוֹת בְּלִבּוֹ" (משלי כ"ו, כג-כה)
יעקב, שגם שמו נדרש כקשור למרמה ("הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם" -כ"ז, לו), מוצא את עצמו מתמודד עם 'אחיו ברמאות' (כדברי המדרש בו פתחנו). אבל לבן הארמי אינו רמאי סתם, אלא רמאי צבוע, שנוהג ברשע ומכסה בלשון חלקות. אם נשפוט אותו על פי דבריו – הרי 'לבן' שמו, ואם נשפוט אותו על פי מעשיו – הרי 'נבלה' עמו.
🤦♀️
האבות מדגישים את המשותף והאמהות את ההבדלים.
אברהם מדגיש את המשותף בין יצחק לישמעאל ואת המימד האוניברסלי של ישראל כאור לגויים.
שרה מדגישה את המימד של ישראל כעם נבדל ושונה מהגוים ולכן מגרשת את ישמעאל.
יצחק מדגיש את המשותף בין יעקב לעשיו ובחינתו חשב ששניהם יהיו באותו עם.
רבקה מדגישה את ההבדל ביניהם, שני גויים בבטנך יפרדו.
יעקב מדגיש את המשותף בין 12 השבטים, כולנו בני איש אחד אנחנו.
רחל ולאה מדגישות את המגמות השונות בעם ישראל ואת חלוקת השבטים
חזק!
מתחבר לתנועת הזכר והנקבה- זכר מסתכל מלמעלה דרך עולם רוח ואיחוד והנקבה נמצאת בתוך העולם ולכן מפרידה ותובעת את הגבולות.
האב הוא מוליד רק ילד גלמי ולכן יש פחות הבדל מבחינתו בין בניו והוא הצד המאחד ביניהם , בעוד שהאמא יולדת ילד מוגמר וכל ילד שונה מאחיו ולכן מבחינת האב זה יותר ילד א שלו, ילד ב שלו, ילד ג שלו. בעוד שמבחינת האמא כל ילד שונה איכותית ולא רק כמותית ולכן זה יוסי, דני, בני וכו'. ולכן ההבדלה בין האחים היא מצד האמא.
לכן בכור מהאב נקרא על שם זה שהוא ראשון ראשית אונו, בעוד שבכור מהאמא הוא שוני באיכות משאר האחים הוא פטר רחם הראשון שפתח את הרחם ולכן רק הוא הוקדש.
לכן נגיד מבחינת יצחק יעקב ועשיו הוא חשב שהם באותו עם, אבל רבקה שהרתה אותם והתם התפתחו בבטנה לתינוקות מוגמרים ואז התחילו ההבדלים בינינם והתרוצצו, לכן רבקה ידעה שיעקב ועשיו הם עמים שונים (כי לגבי ישמעאל ויצחק או בני יעקב היה אפשר להסביר שיש כאן כמה אמהות לאחים. אבל אצל רבקה זו אמא אחת לשני הילדים)
לאחיו היה קשור לקיטוב בין בני רחל לבני לאה (ורואים שבני בלהה שפחת רחל לא יוזמים במכירת יוסף וגם יוסף היה מקורב אליהם לפי הכתוב, וכנראה השפיעו על בני זלפה. וגם עדיין בני השפחות הם מאמא שונה אז בכל זאת יש קיטוב בין יוסף לבינם. ויוסף רוצה לבדוק שיהודה אכן מוכן למסור את נפשו על בנימין בן רחל). ויעקב העדיף את יוסף בגלל שהוא הבן של רחל אז זה כן בגלל האמהות ולא האבות.
אצל רחל ולאה עוד יותר בולט השוני בין השבטים מאשר יעקב. האמהות קוראות לשבטים (חוץ מיהודה שהוא גרעין הלאיות ויוסף שהוא גרעין הרחליות) על שם המחלוקת שלהן וה"תחרות" מי תהיה קרובה יותר ליעקב, בדומה ל2 ת"ח ש"מתחרים" ונלחמים כביכול במחלוקת כדעת מי תפסק ההלכה.
אנשי יהודה ברכו את רות שיהיה לה גם את הייתרון של רחל וגם של לאה, כי יש ייתרונות מגוונים בשבטי ישראל בגלל שהם מכמה אמהות. בסוף בתוך ישראל האחדות גוברת על הפירוד , לעומת ישראל מול האומות. לכן רחל ולאה אחיות, בעוד שרה והגר לא
לכן יעקב היה צריך לשאת 2 נשים, כדי שעם ישראל האחד יתחלק ל12 שבטים. כי אם היתה רק אשה אחת אז אחדות ישראל לא היתה מאפשרת שיהיו כמה שבטים(כך זוכר שהמהרל אומר בפירושו על מדרש הסעודה לעתיד לבוא של מי יזמן, שיעקב אומר לא אזמן שנשאתי 2 אחיות).
אפתח ברקע קצר על עצמי: גדלתי בקהילה חרדית, כילד-נער די חנון, והיה לי קשר עם כל מיני רבנים. אני לא ראוי להעיד על עצמי, אבל סה"כ אהבתי ללמוד תורה והעריכו אותי.
עם השנים, כמו רוב האנשים, השתניתי מאוד. אני מאוד אוהב ונהנה ושמח ללמוד וללמד תורה, אבל שיטת הלימוד ותחומי העניין שלי מאוד שונים מהתפיסה החרדית; אני הרבה פחות מחובר (בעיקר נפשית) למגזר החרדי, הדעות שלי מאוד שונות ממנו, ובקיצור, אני מאוד אוהב ומכבד אנשים אבל גם מאוד רחוק מהתפיסות החרדיות, בדגש על השמרניות שבהן.
עד כאן ההקדמה ומכאן לשאלה: אחד הרבנים שהיה לי קשר איתו בעבר, פוסק הלכה ידוע וחשוב מהזרם שמרני יחסית של הציבור החרדי (הוא לא מגדולי הדור, אבל רב חשוב בהחלט, ובאחריות שאין כאן אחד שלא שמע עליו). בשנים האחרונות הוא הזקין קצת ונהיה סוג של אדמור, אני מאוד מעריך אותו כתלמיד חכם אבל אישית מאוד לא התחברתי לאדמורות שלו (זה לא פרסונלי, אני שונא גינונים מוגזמים, מכל סוג). יש לו קהילה גדולה ויש לו כל מיני מעריצים ותלמידים הדוקים. לאחרונה הוא מנסה בכל מיני דרכים שיהיה לנו קשר אישי ונלמד ביחד וכו', ואני קצת מסופק כיצד להגיב לעניין.
להלן הצדדים של שאלתי:
מצד אחד, מדובר ברב חשוב ותלמיד חכם גדול, ואולי אני יכול באמת לזכות לקבל ממנו חוכמה (אני מסופק בעניין הזה, כי הלימוד שלו ושלי די שונה, וגם תחומי העניין).
בנוסף, אולי זה יאפשר לי קידום ופרסום מסוים שיכול לסייע לי ללמוד וללמד תורה.
מאידך, אני לא רואה מפגש נורמלי בינינו. הוא מכיר אותי על בסיס מה שהייתי לפני הרבה מאוד שנים. לא נראה לי שיש לי בכלל שיחה איתו כיום ואני אפילו שואל את עצמי אם לא על זה נאמר "והבאתי עלי קללה ולא ברכה"...
בנוסף, אני לא באמת מבין מה הוא חושב שהוא ילמד אותי (הנושא של חברותא איתו עלה כמה פעמים, אי שם וגם עכשיו, ובכל הפעמים הייתה לי הרגשה שהוא לא מבין מי אני ומה הצרכים שלי ובוודאי לא מה הוא יכול לתרום לי).
כמו כן, אני לא משוכנע שזו לא עוד פרקטיקה להרחבת החסידות שהוא יוצר סביבו, ובהנחה שזה ליבת העניין - אני ממש לא בקטע לשתף פעולה עם זה.
(למותר לציין שאין לי כ"כ זמן לדברים מיותרים, ובוודאי שלא בא לי להיכנס לכל מיני קשרים שאין דרך להיפתר מהם)
שלג דאשתקדדבר ראשון, אני לא אדם מוכר בשום מקום, ברוך ה'
הרעיון של חברותא הוצע כשהייתי בחור צעיר ולא באמת היה לי זמן, וגם זה היה משהו חריג. לקבוע איתו במצבי היום חברותא זה בדרך כלל פריבילגיה של יחידי סגולה אבל לא משהו לא קיים
אני לא רואה אפשרות שזה יהיה משהו נדיר או חד פעמי או נתון לשינוי.
זה לא סותר שהקשר בינינו קיים אבל מרוחק, עם מדי פעם קצת דיבורים והתכתבויות. זה המצב בכל מקרה ולא על זה שאלתי.
הוא יהודי מבוגר תלמיד חכם גדול,
עם נסיון חיים וחכמה שרוצה ללמוד איתך תורה.
אז אולי הוא משתמש בך לקבל עוד פרסום לעצמו? למה הוא צריך אותך? ונניח וכן, זה לא מה שאתה מנסה לעשות? לקבל דרכו פרסום וכבוד, לפרסם את לימוד התורה שלך? אולי את האדמוריות שלך?
אה, סליחה, אצלך זה לשם שמים ואצלו חלילה זה בשביל להאדיר את אדמוריותו?
נשמע נוטף תחושת עליונות והתנשאות קרה.
שהוא ילמד אותך? מה פתאום.
ב"ה אתה הרי רחוק מהתפיסות החרדיות ואתה לומד אחרת ואתה כבר לא צריך את זה.
מה קרה לכבוד לבני אדם ולתורה?
הוא לא השתמש בשמות, הוא עצמו לא מזדהה בשם, ופורום ערוץ 7 הוא מקום עם תפוצה מעניינת אבל בעיקר שולית.
אז מאיפה מגיעות נסיונות ההאשמה שלך וההתנפלות עליו? הוא כותב במפורש שהצד הראשון בשאלה זה החוכמה שהוא יקבל מאותו רב, אז מאיפה ההאשמה המרושעת שלך שהוא כביכול אומר ש"שהוא ילמד אותך? מה פתאום"?
רק להוסיף על הסנגורעה שלך, שגם כשכתבתי ש*אולי* זה לא יחכים אותי, הסברתי באופן מפורש שזה בגלל שאותו רב לא מכיר את אישיותי באמת ושתחומי העניין שלנו שונים. ממש לא חלילה לזלזל באותו רב גדול.
יש עוד דברים שניתן להאיר את תשומת ליבה של המשיגה היקרה, אבל באמת הדברים שנאמרו מדגישים את הכלל, שהקריאה הייתה קצת שיפוטית ולא נכונה אפילו ברמת הבנת הנקרא.
הנקודה פה היא תחומי העניין
אם אין לך השפעה ציבורית, נשמע לי מוזר מאוד שהוא ישקיע כ"כ לצרף עוד מישהו בקהילה.
נשמע לי יותר שהוא הכיר אותך כמישהו שאהב ללמוד תורה וכו', ודווקא בגלל שהוא מבין (לפחות במידה מסויימת) שאתה נמצא במקום שונה ממה שהיית אז, הוא רוצה לעזור לך להמשיך להיות קשור ללימוד.
אפשר לנסות לקבוע חברותא לעיתים רחוקות, לבוא בראש פתוח להפגש עם משהו קצת שונה בתחומי עניין ובסגנון, לא להרגיש מחוייב לקבל את כל מה שהוא אומר, או מאויים על ידי מה שהוא אומר. את מה שתרצה לקבל ממנו תקבל, את מה שלא לא. אין מן הסתם טעם להתווכח איתו על דברים שאתה לא מסכים איתו, או להציג בהרחבה את דעותיך בנושאים נפיצים.
הוא לא מאוד משקיע בזה... פשוט יש לו השפעה עליי מהרבה כיוונים אז הוא דיבר עם כמה אנשים שידברו איתי, כל זה ביחד לקח לו 5 דקות
בהנחה שהמטרה היא להרחיב את שורות החסידות, אז ההנחה היא שהוא קורא ככה להרבה אנשים וחלקם נהנים מזה ואכן נכנסים לסוג של קהל מעריצים שלו (בתור רב חשוב, יש לו כבר מזמן ובלי קשר לכלום, מספר אנשים כאלה. לגבי העבר הרחוק, אני משער שמדובר באמת בתלמידי חכמים שלמדו אצלו והתפתחו). וככה מגיע עוד אחד ועוד אחד, וכ"יד לוחצת יד", אותם פרוקסי מתכבדים בו ובדיעבד הם מכבדים אותו - וככה זה מגדיל את ה"חסידות" שלו.
כאמור אני לא בטוח שזו המטרה שלו, אולי הוא באמת חושב שניתן ללמד ולהחכים אותי וכו', אבל עדיין אני מסופק לגבי מחיר/סיכון מול תועלת של זה.
הבן אדם הציע לך חברותא וכמעט כתבת על זה ספר
שאלתי כי זה משמעותי עבורי, ודווקא כחרדי אתה יכול להבין שאם מחר אתה מקבל פנייה מהרב עמר ללמוד איתו חברותא, סביר שתשקול את זה בכובד ראש. זה לא סתם חברותא. הרב עמר הגדול מפנה אליך שעה-שעתיים בשבוע, וכנראה גם אתה תוכל להתהדר ולהתפתח כחברותא של הרב עמר (כמובן שאני כותב כאן שם לדוגמה; אין שום קשר לסיפןר שלי).
אז שאלתי, היו כמה הצעות כאן והגבתי להן.
לדעתך אני לא בסדר שאני מסביר את עצמי? אשמח באמת להבין...
עד כדי כך שברור לי שאתה לא מתכוון ללמוד איתו וכל הדיון מיותר.
בשלמא אני, שבאמת אובד עצות בין שתי אפשרויות מאוד משמעותיות לעתידי, מובן למה אני נכנס ומקשיב ומסביר וכו'.
אבת כתה שהכל ברור לך ואתה יודע את העובדות לעומקן לפני אחרי ותוך כדי, למה אתה טורח להיכנס ולהגיב? בשביל זה להירשם עוד פעם מחדש?!
אני לא יודע מה המצב, כי אני מאוד מסופק (אגב די קיבלתי החלטה, ואשתף כשייצא).
אבל אם יודע בדיוק מה המצב, בוא תספר לנו בדיוק ובאופן מפורט, איך זה התחיל, מה חשב כל אחד, מה קרה בכל רגע במציאות ובמחשבות של כול הצדדים המעורבים, מה המטרות והפרקטיקות של כל המעורבים, מה הולכת להיות ההחלטה ומה תהיה התגובה של הצד השני, ואיך כל זה ישפיע על העולם כולו.
יאללה, כולי אוזן!
לא מחקתי את מה שכתבתי, אבל כן פוטר אותך מהתייחסות. מרגיש לי ששוב אנחנו משחקים ב"בחדרי חרדים".
כאן מבחינתי, יש פשטות וכנות וישירות. אין לי עניין להתיפייף ולהתנצח, בשביל זה יש פורום אחר שהזכרתי לעיל את שמו. לך לשם ותמצא הרבה פרטנרים משועממים שבמקום לנתח את דעת אביי באיזו סוגיא עמוקה, עסוקים בלנתח איזו מימרא של מישהו כבר שכח שאמר; אולי ככה יתכבדו קצת בקלונו של מישהו.
אני לא שם ונראה לי שכך רוב הכותבים כאן. אין לי עניין להתנצח איתך (ולפחות במקרה הזה, בכנות אני לא מבין מה אתה חושב ומה אתה אומר והטם יש קשר בין הדברים). לשמחתך עברתי את הגיל הזה.
ביי!
לרגע לא חשבתי שאני חייב להתייחס. שחרר
לכמה חברותות כאלה, עם אנשים שלא קשורים אליו בלאו הכי, יש לו זמן?
כתבת שיש לו קהילה גדולה, לא נשמע לי סביר שהוא משקיע בצורה כזו בשביל הסיכוי שעוד כמה אנשים בודדים יצטרפו לקהילה.
ותודה עליה!
כמובן שאם מכירים את הסיפור עצמו, יותר מבינים את התמונה המלאה. ובכל מקרה, אחת הטענות ששמעתי, שפשוט אותו רב הזקין והאציל את רוב תפקידיו לאנשים אחרים (מדובר בניהול של כמה ארגונים דתיים גדולים, שחלקם חובקי עולם), ולכן הוא אכן נהיה מאוד פנוי...
הוא מחפש חברותות.
אבל גם כך, לא נשמע לי סביר שהוא עושה את זה בשביל הגדלת הקהילה.
אם רעבעל'ע שמתאמץ לגרד מניין, היה לומד חברותות כדי לצרף אנשים לקהילה, הייתי אומר שזו השקעה משמעותית מצידו .
אבל עבור רב מוכר עם קהילה גדולה, שכבר מזדקן, להשקיע כך בצירוף מספר קטן של אנשים, זה נשמע בלתי סביר בעליל.
יש שיטות הרבה יותר מקובלות לפרסום ציבורי.
אגב, ייתכן שה'חסידות' זו מבחינתו דרך לשמר את המוסדות, כאשר הם מנוהלים על ידי אנשים אחרים. על ידי ה'חסידות' הוא משאיר את המוסדות תחת ה'מותג' המוכר, וגם יוצר קבוצת אנשים שהמוסדות חשובים להם.
בכל מקרה הותשתי מלהסביר את כל האירוע, וזה גם לא ממש משנה.
תודה רבה על החשיבה בכל מקרה
לצערי אני בעצמי לא למדתי ולא הוסמכתי להורות, בדגש על הלכות שדורשות שימוש.
יתכן שאם אכנס לנישה הזו אולי אמצא את עצמי גם לומד ומשמש את אותו רב (יש לו שיעורים מסודרים ובטח גם שימוש, לרוב מאן דבעי), אבל לא על זה מדובר כעת.
ואתה זוכר, גם אם לא נבחנת עליהם בצורה מסודרת, אז אפשר להפיק הרבה תועלת מלראות איך פוסק הלכה לוקח את הדברים האלה ומשתמש בהם למעשה, [ובפרט כשאפשר לדון איתו בדברים ולקבל ממנו הסברים].
זה באמת חשוב מאוד.
בגדול ההחלטה שלי, פשוט להגדיר את התהיות שיש לי ולפנות לאחד החברותות של אותו רב לאורך השנים ולשאול אותם מה דעתם.
השאלה מי בוחר את הנושא הנלמד אכן מאוד חשובה ואולי היא מה שבעיקר יכריע אם כדאי מאוד או שאין טעם.
תודה שעוררת את תשומת ליבי!
בפרספקטיבה של שנים אחורה נראה לי זו תהיה זכות עבורך שלמדת עם ת"ח גדול, ואם 'קנה' לך חבר, קל וחומר ששווה לשלם מחירים בתחומים שונים כדי לזכות חברותא עם ת"ח גדול.
מאידך תישאר עם אצבע על הדופק, ואם תרגיש שהמחירים הופכים להיות נפשיים כבדים, תדע גם לעצור.
זה בדיוק הספק שלי, מצד אחד זו הזדמנות להכיר וללמוד מקרוב מרב גדול ומנוסה (גם בעמקות החומר וגם בפסיקה על פיו), ומצד שני זה יכול להגביל אותי ברעיונות שלי ובדרך שלי.
וכן, יש את המקום של היוקרה וההכרה שיכולה לקדם אותי (שאלו כמובן דברים חיצוניים).
וכל הכבוד שגם אחרי כ"כ הרבה זמן במילואים, אתה עדיין יכול לקפוץ על שתי הידיים שלך
שתיקח את הרעיון הזה, אני גם לא מתחבר לזרם החרדי אבל ללמוד עם תלמיד חכם?! זה זכות עצומה!
ללמוד תורה אפשר מכל אחד... מהרב אליקים שלעזינגער שליט"א (רב שמוכר בהתנגדות לציונות ולמדינה) עד הרב דב ליאור שליט"א (רב מוכר שמחובר מאוד לארץ ולמדינה, בעד ההתיישבות)
וידוע כי הרב צבי יהודה היה אומר שללמוד תורה אפשר ורצוי גם מהאדמו"ר מסאטמר!!
מי שלא לוקח הצעה כזאת מדהימה, שיתבייש ללכת גם לרבנים אחרים וללמוד תורה עם אנשים אחרים!!
ועל הסוגריים - אפשר להיפטר מכל קשר עם כל רב אבל אני לא הייתתי מוותר על קשר גם לרב שאני פחות מחובר לדרכיו, למשל: אני עולה להר הבית ומאוד תומך בעלייה ואני לפעמים שואל שאלות רב שמתנגד מאוד לעלייה להר, כי בתורה כולם תלמידי חכמים, לא משנה אם אתה חרדי או ציוני לא משנה אם אתה ספרדי או אשכנזי אם אתה עולה להר או לא מכל ציבור יש תלמידי חכמים...
אם הייתי תקיף מדי כלפיך ופגעתי בך מתנצל מראש!
העברת מסר ברור ואתה מאוד צודק.
הסיפור הוא שאני כן יושב על הגדר, זה לא שאני מראש בא כציוני (לדוגמה) וברור לכולם מה אני, ואז גם הגבולות של הציפיות ממני ברורים.
אני ביום יום יכול להיראות כמו כל חרדי אחר, ואני ממש לא יודע מה אנשים באזור ילדותי (ובכללם אותו רב) יודעים עליי. כך שבקלות ניתן לראות בי או לנסות להפוך אותי לאיזה פרוקסי של מישהו.
אולי זו בעיה שלי, אבל בינתיים זה נוח לי ואין משהו שמחייב אותי. לכן אני קצת פחות רוצה להגיע לרגע שיצפו ממני למשהו (ובפרט אותו רב, שהוא ת"ח ענק אבל אוטוקרט קיצוני - מה שאיפשר לו לנהל אאגוני ענק, אבל גם לא פעם מקשה על אנשים).
בכל מקרה אני באמת אתייעץ עם אנשים שכבר עברו את המסלול הזה של קרבה לאותו רב (יש כמה כאלה, חלקם חנונים שכנראה הם הגטרמים לי לחששות אבל יש גם ת"ח רגילים שלא השתנו לכבוד מישהו). אנסה להבין מהם איך זה הולך ומה התועלת ומה המחויבויות וכו' ואחשוב.
אגב הזכרת את הרב אליקים שלזינגר והרב דוב ליאור, אבל יש עוד רבים כאלה. גם הרצי"ה עצמו היה בקשר טוב עם הגרי"ז מבריסק והאחרון מאוד העריך ואהב אותו (שמעתי על זה גם מבריסק'רס קיצוניים). כך שזה תמיד נכון.
ושוב תודה!
