(פוצל משרשור אחר - לפני שאני טורח לכתוב מגילה,יש פה חברה שעוד יש להם - בית המדרש )
איזה קשר יש ביןשאלת גיוס ת"ח לשאלת בטחון והשתדלות?קעלעברימבאר
לי עולה בראש הריאיון של עורך יתד נאמן במקור ראשוןמי האיש? הח"ח!
"הצבא אומר שחסרים לו לוחמים, ואני אומר: חסרים לומדים! צריך להגביר עוד יותר את הלימוד בישיבות, ואז 15 לוחמים קשישים ינצחו את כל המלחמות האלה, ואני מאמין בכך באמונה שלמה"
מצד אחד הוא טועה. מצד שני אם המדינה היתהקעלעברימבאר
כלומר חלקית הוא צודק. אבל לא כי התורה משפיעה בדרך נס, אלא כי התורה משפיעה על התנהלות החברה, והתנהלות החברה משפיעה על המצב הבטחוני
חבל שלא הרתענו את לבנון.מי האיש? הח"ח!
חבל שג'ורג' W בוש וריצ'רד צ'ייני לא הרתיעו את בן לאדן.
חבל שדאלאדייה לא הרתיע את הגרמנים.
מה שרציתי לומר שלסוציולוגיה יש השפעה רבהקעלעברימבאר
יותר ממה שאנשים חושבים על כלכלה ובטחון, ושלימוד תורה יעזור לטווח של עוד מאה שנה לבטחון פי אלף מכל תכנית בטחונית כלשהי. וייתכן מאוד שעוד מאה שנה נוכל להחזיר את המצב לימי הרב גורן שכבש לבד את חברון, ושרק 15 חיילים יוכלו לשמור על עזה. כי כשיש הרתעה ושדר סוציולוגי נכון, זה יכול לקרות.
דוגמא אחרת- נגיד שלא היתה לנו כיפת ברזל. היינו נאלצים לכבוש את עזה כבר לפני 15 שנה. במילא לא היינו מתדרדרים למצב חוסר הרתעה של החותים שיורים עלינו, ומלארידי שקלים היו נחסכים על טילים נגד רקטות.
כך שהעיקר זה לא הנשק אלא הסוציולוגיה. לא בכוח ולא בחיל כי אם ברוחי זה לא קלישאה, זה עובדה סוציולוגית. כשהסוציולוגיה בעייתית שום נשק לא יעזור, וכבר אמר נפוליאון שהמורל שווה פי 3 מהנשק. בסוף מדובר פה במלחמות של בני אדם ולא של רובוטים, לכן המימד הפסיכולוגי-סוציוחוגי הכי משחק פה תפקיד. ולכן ללימוד תורה יש השםעה רבה יותר מהנשק על הנצחון במלחמה
אתה מדמיין המון דברים.מי האיש? הח"ח!
אין לך הוכחות אפילו לאחוז ממה שאתה טוען.
סוציולוגים מומחים אומרים שהסוציולוגיה משפיעהקעלעברימבאר
יותר מהפתרונות הטכניים על בטחון וכלכלה. וגם משמע מהרמב"ם כך באגרתו לחכמי מרסיליא.
למה אפריקה עניה כל הזמן ואירופה לא? זה עניין של תרבות. רומא נפלה מסיבות תרבותיות שאחר כך התבטאו בקריסת הסדר הבטחוני כלכלי.
בסוף הקודש הוא זה שגורם למוסר של חברה להיות יציב, ומשם לסדר חברתי תקין בטחונית. קל וחומר עם ישראל שהאתוס הלאומי שלו מבוסס על הקודש. ורואים איך החילונות גרמה לשמאל לשגשג שגרם לכל הבעיות הבטחוניות.
אני לא אומר שהפתרון זה כוללים חרדיים, אבל בהחלט רוב הניצחון מושג באמצעות קומת קודש זקופה באומה, וזה מושג במרכזו על ידי ישיבות. אני כן חושב שישיבות ציוניות שמשלבות שירות צבאי , אז התורה שלהן משפיעה הרבה יותר חברתית.
זה פשוט: מלחמה היא מלחמה של בני אדם, ולכן להבט הפסיכולוגי -רגשי יש מימד מכריע על ההכרעה. אם המלחמה היתה של רובוטים היית צודק שהפתרונות הם רק פצרונות טכניים
היתה רק עכשיו ועידה אפריקאית שטוענת אחרת לגמרי ממךמי האיש? הח"ח!
ועידה של מדינות אפריקה הכריזה על תביעה ודרישה לפיצויים אדירים וחסרי תקדים מכל מדינות הקולוניאליזם על הנזקים ההיסטוריים שעוללו לאפריקה.
African leaders push for recognition of colonial crimes and reparations
אז בוא, לא כל אחד בעולם הזה מסכים עם כל טענה שלך.
אה, והאפריקאים לפני 300 שנה היו מתקדמים?קעלעברימבאר
אתה חושב משהו אחד.מי האיש? הח"ח!
אחרים חושבים משהו אחר.
ברור שהתמנית להיות מנכ"ל התובנות העולמי מטעם ארגון האומות המאוחדות, מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית של סין העממית, ויושב ראש דירקטוריון הבנק אוף אמריקה.
זה לא אני היחיד שחושב את זה. גםקעלעברימבאר
זה די פשוט לראות איך כשאין קודש בחברה, אז לטווח ארוך היא מתנוונת, מה שבסוף פוגע בה גם בטחונית, לא משנה כמה נשק היא תייצר. רואים את זה בכל השמאל בעולם, גם בישראל וגם באירופה
ברור, ברור.מי האיש? הח"ח!
איזה מזל שאתה קיים, להסביר לנו מה רואים.
חבל שלא הסברת למוהמדאני בניו יורק סיטי, אולי היה פורש שטיח אדום לקואומו.
בנתיים ראינו שאם כל הטכנולוגיה המתקדמת,קעלעברימבאר
אתה יודע שאתה חי לפי נראטיב ספציפי?מי האיש? הח"ח!
או ששוב קיבלת מחזה ברוח הקודש, שמכתיב שזה הסיפור הנכון?
זה לא נראטיב, אלא אבחון סוציולוגי.קעלעברימבאר
אצלך הכל פשוט.מי האיש? הח"ח!
פשוט, פשוט, פשוט.
איך זה שלא פשוט העניקו לך כבר פרס נובל, פרס טיורינג, מדליית פילדס וכמובן את הדיקאנות של מחלקת הפילוסופיה של אוקספורד?
יש דברים די פשוטים בעולם. רקקעלעברימבאר
זה לא מאה אחוז אבל מסתבר.
בעניינים אלו מי שלא רןאה את זה זה בדרך כלל כי הוא מוטה. לא תמיד.
עוד פעם, זה לא חידוש שלי. ולא אני היחיד שאומר כך
"מסתבר"מי האיש? הח"ח!
לא יודע, כשטעמתי קרלסברג לא הבנתי למה הפרסומת מציינת ש"מסתבר שזו הבירה הטובה בעולם".
כנראה ש"מסתבר" עוד לא מוכיח שום דבר.
אז איך אתה מוכיח טענה סוציולוכית?קעלעברימבאר
הרי במעבדה אי אםשר לבחון אותה, אולי חוץ.מהכשלון של הקומוניזם שהוא הניסוי החברתי הגדול בעולם שנמשך 100 שנה
אתה מתכוון לכישלון של הברוטליזם הבולשביקימי האיש? הח"ח!
אני למשל הייתי לומד יותר מהסוציאל דמוקרטיה הסקנדינבית.
דיברתי על הקומיניזם, לא עלקעלעברימבאר
מה זה קומוניזם?מי האיש? הח"ח!
הדרישה של משה רבנו בפרשת ראה, להחזיר את העני שנמכר לעבדות עקב חובותיו למצב של איתנות כלכלית וכספית?
המניפסט של קרל מרקס?
כל הנ"ל, האם זה מה שיישמו לנין והבולשביקים?
דיברתי על הסגנון הכלכלי של ברית המועצות, וכתבתיקעלעברימבאר
טענתי היתה שאי אםשר לעשות ניסוי סוציוחוגי עצום לטווח ארוך, ולכן סוציוחוגיה מהגדרצה אינה מדע מדויק שניתן לחקור במעבדה
בכל מקרה נזרום איתך שזה רקקעלעברימבאר
האם בשל סבירות של 60 אחוז לא שווה לפתח את הישיבות בישראל? הרי זה לא שכל הארץ דתיים, אז מוטב ש"אחוז בזה וגם בזה אל תנח ידך כי אינך יודע איזה מהם יכשר". במיוחד,שללימוד תורה יש בעיקר ערך עצמי, ורק כערך משני זה כדי לנצח במלחמות
הייתי מפתח ישיבות מהרבה סיבותמי האיש? הח"ח!
אבל לרגע לא הייתי מפסיק לחקור ROI לכל דבר שעושים.
וודאי שצריך לחקור.עיקר הטענה שליקעלעברימבאר
אפשר לראות שעמים עם תרבויות מסוימות מצילחים יותרקעלעברימבאר
ועובדה שבששת הימים הערביםקעלעברימבאר
שיקשקו מאיתנו כי היתה הרתעה, בלי רואה-יורה אחד.
דוד הצליח לעשות אימפריה בלי אף מרכבה ואף סוס. כי החברה היתה מגובשת מאוחדת ותקינה מוסרית ובקודש.
בסוף ימי שלמה ורחבעם שהקודש היה בעייתי, כל האימפריה התפוררה למרות אלפי הסוסים והמרכבות שהיו לשלמה
מי זה דוד?מי האיש? הח"ח!
על איזו אימפריה אתה מדבר?
זו שהמקרא מתאר?
או זו שאין אף ארכיאולוג או היסטוריון שיסכים לחתום לך שאחד כזה היה קיים בכלל?
אתה מערבב בין אתוס למיתוס.
חבל מאוד שהשרשור הזה פוצל מהמקור.
לא ראיתי לרגע שהמשתמש "צע" טען שהוא עוסק באימפריות מקראיות עלומות, אלא בישראל הנוכחית והמוחשית, וספר חוקיה החילוני למהדרין.
זה היה רק דוגמא אחת מיני אלף,קעלעברימבאר
רומא קרסה כי אימצה את הנצרות והפסיקה לדאוג לעולם הזה, למשל
רומא קרסה כי ערך מטבעותיה נשחק עד עפר.מי האיש? הח"ח!
לא יודע מאיפה אתה לומד היסטוריה, אבל בלי ספק אתה מערבב אתוס עם מיתוס.
ולמה היא לא הצליחה להשתקם ממשבר המטבעותקעלעברימבאר
זה כמו לומר "הדולפין נהיה דומה לדג בגלל מוטציה נקודתית" לא נכון, הדולפין נהיה דומה לדג כי רק צורה זו מאפשרת לשרוד בים, ומתוך מכלול המוטציות זו שרדה. כנל השאלה למה דווקא משבר זה מוטט את רומא ולא אחרים. אתה מסצכל על המיקרו, אני על המאקרו
אתה לא הבנת כלום.מי האיש? הח"ח!
"ערך מטבעותיה" זה בדיוק זה - אנשים התפכחו מהרעיון המטורלל שצריך לשלוח ליגיונרים לכל רחבי אגן הים התיכון כדי לצוד אנשים וחיות ולהביאם למשחקי רעב בקולוסיאום. מה שלפני כן יכולת בעשרה סולידוס לקנות - כלומר, מנהיגים מקומיים מבוהלים שאזקו בשלשלאות את מיטב בניהם ובנותיהם וצידם והעלו אותם לאוניות העבדים, במאה השלישית היית צריך לשלוח חמישה ליגיונות כדי לחמוס ולגזול עוד הפעם מהפרובינקיה הגאלית הנסערת, מבריטניה הקלטית הנזעמת או מארצות צפון אפריקה המתמרדות והמתנערות. בסופו של דבר, האימפריה המפוצלת המזרחית (שבירתה הוקמה בקונסטנטינופול) למדה על בשרה שכל כוח האימפריום העתיק היה פיקציה, שרק המתינה לבואם של גדודי מוחמד ביום שהחליטו להחליף קצת את הגמלים בסוסים ולהסתער לכיוון מערב.
עוד פעם, היו משברים חמורים יוצר שלקעלעברימבאר
רומא עוד לפני זה והיא הצליחה להצגבר על זה.
אתה צודק שזה תמריץ לטווח הקצר.
משל למה הדבר דומה? לאדםחסר מערכת חיסונית שמת מדלקת ריאות. בסוף גורם המוות במאקרו הוא כשל במערכת החיסונית, ובמיקרו זה דלקת ריאות. אבל אם לא היה דלקת ריאות אז היתה מחלה אחרת שתהרוג אותו.
או עוד דימוי -זוג שרב כבר שנים על שטיפת כלים בצורה חמורה. סיבת המריבות בדרך כלל לא נובעת מבעיה טכנית של שטיפת תכלים, כי גם אם זו תיפטר אז יצוץ נושא חדש למריבה, אם הם רבים כבר,שנים סימן שיש להם בעיה שורשית והם צריכים ללכת לטיפול זוגי, כי פתרון טכני פחות יעזור.
וכן בהרבה תחומים בחיים. יש הבדל בין הזיבה הנקודתית לסיבה לטווח ארוך
את ההסבר על הנצרות שגרמהקעלעברימבאר
אז תכיר בקיומם של כל מיני היסטוריוניםמי האיש? הח"ח!
ברור שרק מי שחושב כמוך הוא מומחה, כמובן.
טענתי שזה רק השערה לגבי רומא. לגביקעלעברימבאר
קרלסברג וגינס וכו' וכדו'מי האיש? הח"ח!
לא אותו דבר. כבר פירטתי את הנימוקקעלעברימבאר
כי?מי האיש? הח"ח!
כי בעננים השטים להם בשמיים היו אותות וכתובות שמבשרות זאת מראש, בלי התחשבות בשום פרמטר, מבורא העולם? זה היה מוכתב באכדית, סנסקריט, נאוואחו, פרוטו-שוואבית ואטרוסקית?
או כי למשל, האצטקים, הטולטקים והאולמקים היו אולי מתקדמים יותר בהבנת תנועות גרמי השמיים מול אסטרונומיה אירו-אסייתית בת זמנם, גם אם הלכו פחות לבושים, אבל אבק השריפה ההיספאני בתותחי הקונקוויסטדורס (שאותו אכן אימצו מהחדשנות הסינית) פיצפצו את אבני מקדשיהם לרסיסים?
זו איזו הוכחה לזכות מוקנית של העליונות האירופית הקולוניאלית?
אני לא אומרקעלעברימבאר
אני לא אומר שלא צריך נשק, אלא שהסוציולוגיה משפיעה הרבה יוצר מהנשק.
במקרה של האצטקים באמת היו פערים אדירים בנשק. וחוץ מזה גם סוציולוגית הם היו הרבה יותר בורים וחסרי ביקורתיות מספרד, וחשבו שהספרדים הם פמליא של האלים
לא אמרתי שהחרדי הזה צודק שלא צריך צבא. אלא שיש בדבריו נקודת אמת שאם מראש היינו הולכיםלפי התורה היינו יכולים להיות עם 15 חיילים (וגם זה כתבתי בדרך גוזמה, אבל העקרון מובן). ואם נבסס את קומת הקודש היום, אז זה יכול להיות עוד 100 שנה כך
גיבוב של טענות על טענותמי האיש? הח"ח!
אין לי שום בעיה עם הטענה שזה מה שהמקרא המפורש מבטיח לנו.
יש לי בעיה מטורפת עם אדם שבקור רוח מסתמך על זה כדי להצדיק החלטות פרטיות שלו, והחלטות ריאל-פוליטיק של מנהיגיו.
אני לא אומר זאת מטעם עצמי. סוציולוגים רביםקעלעברימבאר
אומרים כך.
בפועל אני בעד גיוס חרדים
לא יודע מי זה הסוציולוגים שלךמי האיש? הח"ח!
מדינות אפריקה לא סופרות את הסוציולוגים האלה, ובטח לא חושבות שאם הם מכתיבים שבאיזה אורח טבעי וסביר - במין דארוויניזם של עמי אנוש - התאים שיהיה קולוניאליזם, אז עכשיו אולי צריך לשבת ולשתוק.
בנתיים אני לא רואה את אפריקה מתקדמת כלכליתקעלעברימבאר
גם הערבים חווי קולוניאליזם והם עדיין פחות עניים מאםריקה שמדרום לסהרה, גם המדינות ללא נפט
הטענה היא שהנזק שהסב הקולוניאליזם הוא לדורותמי האיש? הח"ח!
אתה לא חייב לקבל את הטענה, אבל לחשוב שאתה הוכחת שהטענה הזו שגויה זה חלק מהסרט שבתוכו אתה חי.
זו טענה שהסבירות שלה נמוכה, לאורקעלעברימבאר
גם הטענה על הנזק של הקולוניאליזם יכולה להיות טענה סוציולוגית ולא כלכלית טכנית. ייתכן שהקולוניאליזם גרם להרס חברתי-תרבותי שקשה לצאת ממנו, ולא רק לבעיה בסדר הכלכלי הטכני
כמו לגבי הקרלסברגמי האיש? הח"ח!
סבירות זה שם תואר מפוקפק בעברו
אז אתה רוצה להגיד ליקעלעברימבאר
אני מסכים שיש סיכוי של 2 אחוז לזה, אבל 2 אחוז זה סיכוי מאוד,קטן
מהי דנמרק?מי האיש? הח"ח!
גזע עליון?
ארץ שזני הפרחים פורחים בה יותר יפה?
קראת פעם את "הזדמנות אחרונה לראות" בנוגע למאוריציוס למשל, שהיא אחת הארצות האחרונות שעוד נראו בעידן המודרני כבימי הקדם מבחינת ערכי טבע ואנושות, ואז גם אליה הגיע הקפיטליזם הקולוניאלי והרס את כל זה תוך שנים ספורות?
אני לא חושב שאתה מבין בכלל על מה אתה מדבר מבחינת נזקים.
דיברתי על השפעהקעלעברימבאראחרונה
דווקא אפריקה מוכיחה שכישלונה נובע מסיבות תרבותיות ולא גנטיות,שהרי לפני 3000 שנה הכושים בכוש בנו פרמידות נחמדות בזמן שהאירופאים היו ברברים. כך שזה לא גנטיקה אלא תרבות
עיקר הטענה שלי היתהקעלעברימבאר
כי אנשים נוטים לזלזל במה שהם לא רואים בעיניים ושדורש חשיבה מופשטת. ונוטים לזלזל בטענה ש100 איש בישיבה משפיעים לטווח ארוך על הביטחון מ100 איש בפלוגה.
שאלות על פורים (לא על המגילה).צע
לא חייב תשובות של פורים, אפשר גם פשט..😀😃
א. מה מיוחד בפורים שהרב קוק (ומן הסתם לא רק הוא) כותב עליו שהארת היום קשורה ל "קדושת הגוף הישראלי" לעמת שבת או יום טוב? גם בשבת מקובל לומר שהאכילה והשינה קדושות. וגם ביוט יש "חציו לה' *וחציו לכם* ?
ב. יפה מאוד שמציינים בפורים שלא משנה מה גם יהודי שלא מבחין בין ארור המן לברוך מרדכי מתברר שהוא תמיד קרוב/דבוק בה'...
אבל מה זה עוזר לי בשאר השנה? (אוסיף שאפשר לשאול זאת כל השנה על דברי תורה בסגנון - לא משנה מה נשמה שנתת בי טהורה.. איך זה דוחף קדימה?)
ג. מכירים הסבר מה זה פרוז ומוקף ברוחניות?
תודה.. אדר שמח.
תשובות תםשלג דאשתקד
א. אם אני מבין נכון, הכוונה היא שבפורים זה נס של הגוף - הפיזי, ולא של הנשמה - הרוחנית. זה רעיון זה בסיסי שכמדומני מופיע בלבוש ו/או בט"ז.
ב. השאלה לא מובנת, אם כוונתך לשאול באופן כללי: מה שמחת הפורים תורמת תשאר השנה, זו באמת שאלה אינסופית שאפשר לשאול על כל דבר ומאידך בטח ניתן ליישב אותה בקלות.
אם כוונתך ספציפית על "עד דלא ידע", אז כמדומני שהרמ"א מסביר שהאדם לא יוכל לשקול אם יותר חשוב הנקמה בהמן או ההמלכה של מרדכי, כלומר שהנס בפורים (ולא רק) מורכב מנקמה ושכר בחדא מחתא, ולשיכור קשה לדעת אם יותר חשוב הדין ברשעים או שיותר חדוב השכר לצדיקים. קראתי שהרב אוירבך אמר שזה ההסבר הכי פשוט לדברי הגמ', וגם אני הקטן מסכים עם האמירה הזו 
וזה כמובן תורם המון למחשבה על שכר ועונש.
ג. נדמה לי שההסבר בנגלה מספיק טוב. תקרא את הרמב"ן והר"ן במגילה דף א. מדפי הרי"ף.
אני לא חושב שיש מי שמלאקעלעברימבאראחרונה
בתורה כמוך פה בפורום. חוץ מהיסטורי
שאלות יסודיות. ממה שאני מבין זה ככה:נוגע, לא נוגע
א. בשבת וביום טוב, קדושת הגוף (והחומר) יושבת על קדושת הזמן. קדושת הגוף כזו היא "לא חוכמה" כי אתה בתוך זמן שמרים אותך למעלה ונותן לך תחושת בטחון שאתה מסובב בקודש (אותו דבר בסעודת מצווה או בסעודה במקום קדוש).
קדושת הגוף העצמית מצריכה שתהיה שם באמת בתפיסה ובתודעה שלך בלי עזרים. שבאמת תבין שיש לגוף קדושה ובאמת תהיה מחובר חזק לה' כדי להרגיש שזה קדוש ושאתה לא עובד על עצמך. באופן קצת אבסורדי, מי ששמה מחובר יותר מאחרים גם לה' וגם לגוף (בצורה נכונה).
זה כמו שלהגיע להיות נביא כשיש השראת שכינה זה לא הכי חוכמה, החוכמה זה להיות נביא שחצב את כל הדרך מלמטה עד שהגיע לנבואה (וזה לענ"ד ההסבר למה כבר הרבה שנים אין נבואה).
בימי פורים (עוד לפני שהוא היה חג) ובמה שקרה לפני כן, התגלתה הקדושה הזו (נכון שאז זה היה כתוצאה מדחיפה אלהית, אבל לומדים משם את העקרון).
כיום זה יום חג אז יש בו גם את קדושת הזמן, אבל זה הפוך משבת ויו"ט- בפורים קדושת הגוף הובילה לקדושת הזמן, הגוף כל כך קדוש עד שגם הזמן התקדש (ויש בו גם מימד של קדושת המקום- קשור קצת לשאלה ג- יש הבדל בין המקומות מתי חל החג).
העיקר הוא ללמוד מפורים את היסוד לכל שאר השנה.
ב. כשתופסים שזה לא וורט אלא אמת- כל המבט על החיים משתנה (למי שרודף אחרי האמת ומחפש לחיות אמיתות ולא ריגושים).
מי שלדוג' מבין ש"בידו אפקיד רוחי בעת אישן ואעירה" (לא מבחינה פיזית שזה רק תהליכים פיזיולוגיים במוח, אלא נשמתית), כלומר שבכל לילה הנשמה שלו עולה למעלה, תופס את השינה והקימה אחרת.
או לשיר בשבת "דורשי ה' זרע אברהם אוהבו" ולתפוס שיש בכל אחד מאיתנו "אברהמיות" מוחשית, וזה לא רק וורט או משהו פסיכולוגי או חינוכי, אלא משהו שאכן קיים בתוכנו.
אבל בפורים הקדושה ממש בתוך הדוךקעלעברימבאר
ובכלל לא בשנמהמ.
ב. יום אחד משפיע על כל השנה
ג. מוקף אור מקיף פרוז אור פנימי. איממנטי טרנצננצדני. @צדיק יסוד עלום מבין בזה
מה הספרות התורנית הראשונה שהאדירה ככ את פורים?צע
כאילו מניח שאפשר לטעון שזו כבר הגמ'/המדרשים.. או עכפ שהתשובה היא מן הסתם ספרות הקבלה/הזוהר/האר"י.
אבל א. האם לדעתכם רק מהארי ז"ל או כבר בקבלה שקדמה לו?
ב. ידוע למשל שר' צדוק כתב בהיקף פסיכי על פורים וגילה סודות על גבי סודות, אבל מניח שהוא לא היה הראשון בספרות החסידית.. אז אני מנסה להבין איזה חיבור תורני מוכר היה הראשון להעמיק בפורים..
וכן גם המהרל העמיק מאוד.. ושוב אולי יש חיבור שכבר קדם גם למהרל..
מקווה שמובן, אם לא לא נורא..😅🤣
מסכת שלמה בש"סזיויק
מסכת פסחים. סוכה. ראש השנה. יומא.קעלעברימבאר
מגילת אסתרהסטורי
קשה לומר שזה קשור. פסח יותר חשוב ואזכורקעלעברימבאר
יציאת מצרים מוזכר יותר בתורה/נ"ך.
וסיפור יציאת מצרים לוקח יותר פסוקים מהמגילה.
בסוף אסתר זה סםר קצר.
גם על רות יש ספר שלם, בכל זאת היא לא חשובה יותר מדוד או שלמה או שמואל או משה או יהושע או יעקב שאין להם ספר שלם.
לזכרוני כתוב בגמרא כל המועדים בטלים לעתיד לבוא חוץקעלעברימבאר
המהרל כתב יותר על פסח מאשר על פוריםקעלעברימבאר
סתם מעניין...שלג דאשתקדאחרונה
יש תופעה של "משלוח מנות תורני", שהביא לנו ספרים שלמים מדמויות כמעט לא צפויות, על מגילת אסתר.
לדוגמה, "מחיר יין" לרמ"א, ו"מנות הלוי" לר"ש אלקבץ.
הפעלה 

טיפות של אור
איזו חומרא או הכרעה לחומרא אתם מחבבים?
אני אתחיל:טיפות של אור
זה מקסים בעיניי
לא להתחשב בקולות של אכילה לפני התפילהadvfb
אלא רק לשתות מים במקרה הפחות טוב.
איזה כיף 🙂 הרבה זמן לא היתה הפעלה!קעלעברימבאר
ואני לתומי חשבתישלג דאשתקד
שהוא הקדים בחודש 
ראה שרשור מיקום מקביל והשווה:
https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=24&topic_id=873061&forum_id=1364
לאכול שיעור חזו"א מצה בליל הסדר😅קעלעברימבאר
חחחח קלללadvfb
ולפי משקל ולא נפח..נוגע, לא נוגע
ככה יוצא שיש שלוש חומרות יחד..
חומרא בשיעור כזית, כדעת התוס'
חומרא שהתקטנו השיעורים
חומרא ללכת לפי משקל (זו לא בדיוק חומרא אבל לצורך העניין)
אני ציינתי אולי חומרה נוספת בתגובה שליצע
עקרונית זה עיקר הדין ולא חומרא, לפחות לבוצענוגע, לא נוגעאחרונה
מחבבים גדול עליי , אציין במה אני מחמירצע
* עוד לא הייתי בחו"ל. לא יוצא מהארץ.
* לא שומע כלל שירים בספירת העומר ובשלושת השבועות.
* אוכל 2 כזית במוציא מצה.
* שנתיים צמתי צום בכורות כמו שכתוב בעולת ראיה. מזל שידעתי לעצור בזמן..😅
(אם אני לא טועה בכל הדוגמאות יש פוסקים שסבורים שזה עיקר הדין ויש פוסקים שסבורים שניתן פחות אז מניח שזה עונה להגדרה של להחמיר.. כמו שכתבו פה על שתיה לפני התפילה.. יש פוסקים שסבורים שזה הדין, ויש שהקלו יותר וממילא לשיטתם זה חומרא..).
איך אפשר בלי שום שירים אפילו לא ווקאלים?קעלעברימבאר
ותענית בכורות זה לא חומרה שמביאה לידי קולא?
כי בסוף לא מתרכזים במגיד מרוב רעב
מי זה רב פפא שמזכירים את כל הבנים שלו בסיומי מסכת?תמימלה..?
לא ברור שהם היו אחיםגבר יהודי
זו בדיוק הנקודההסטורי
מזכירים את בני רב פפא, להראות שאפשר לגדל משפחה של עשרה תלמידי חכמים גדולים.
הרמ"א כתב בסוף תשובותיו, שרב פפא היה עשיר גדול ומחזיק תורה ובזכות שעשה לבניו סיומים ושמחה לגמר מסכת, זכה שכל עשרת בניו היו גדולים בתורה. הוא ממשיך ומוצא בהם רמזים לעשרת הדברות ולעשרה מאמרות.
אהה, מגניבבתמימלה..?
תודה!
שמעתי שכל הרשימה הזו אמורה להיותחושבת בקופסאאחרונה
הקשר בין זמן קריאת שמע לאכילת תרומה (חידוש)advfb
המשנה הראשונה במסכת ברכות אומרת "מאימתי קורין את שמע בערבין? - משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן".
השאלה הידועה והמתבקשת זועקת מבין שורות המשנה - מה הקשר בין זמן קרית שמע של ערב לזמן אכילת תרומה? למה לתלות את זמן קרית שמע בזמן אכילת תרומה?
ולמעשה זוהי השאלה הראשונה של הגמרא שמתייחסת לתוכן של המשנה. השאלות הראשונות השגמרא מציבה לפני כן הן שאלות שעוסקות במסגרת הספרותית של המשנה, הסדר המוצג, אך לא בתוכן כשלעצמו. "מכדי כהנים אימת קא אכלי תרומה? משעת צאת הכוכבים. ליתני משעת צאת הכוכבים!" אם זמן קריאת שמע להתאפיין בצורה פשוטה בתהלך מאוד ברור ומוחשי - שעת צאת הכוכבים שהיא המעבר המוחלט בין היום ללילה, למה התנא רואה צורך לאפיין את זה בהלכה שקשורה לענייני תרומה שבעצם אומרת אותו דבר רק בצורה מאוד עקיפה? לטעמי, ברור שצריך למצוא קשר מהותי כלשהו בין זמן תחילת קריאת שמע לתחילת זמן אכילת תרומה לכהנים. הרי לא הגיוני שתנא יחליט להצמיד דברים שאינם קשורים. גם כאשר חז"ל מחפשים אסמכתא להסמיך את דבריהם על דברי תורה הם עושים זאת בצורה קשורה לסגנון או לתוכן של הפסוק. ועוד, אם כל כך חשוב לגמרא ביחס לסדר של המשניות הראשונות למה הלילה קודם ליום וכו' אז קל וחומר שהתוכן של המשנה יהיה חייב להיות מסוגנן בצורה מוקפדת ובעלת הגיון. לכן התשובה "מילתא אגב ארחיה קמ"ל... והא קמ"ל דכפרא לא מעכבא וכו'" התוספות על המקום מבהירים שיש עוד משנה בנגעים שעוסקת באותה הלכה ולכן טכנית לא היינו חייבים ללמוד מפה את הלכה זו בדין אכילת תרומה אלא התוספות אומרים "וי"ל דרגילות של משניות לאשמועינן בקוצר אף למה שמפורש כבר" ובכך אפשר להמשיך לטעון שיש פה עניין עקרוני משותף בין השתיים. אחרת, אין שום סיבה שהמשנה תזכיר בקוצר במקום שלא קשור להזכיר בקוצר.
מתוך הראיה הזאת אני רוצה לקרוא את המילים "קמ"ל דכפרא לא מעכבא". כפרה לא מעכבת באכילת תרומה. זה ה"סלוגן" של "המילתא אגב אורחיה". הגמרא אומרת לנו כשאתה רואה את הצורה העקיפה שבה דיברנו על זמן קרית שמע של ערבית תדע לך שהתנא בחר בדרך העקיפה הזאת כדי להזכיר שכפרה לא מעכבת. התנא הביא את דין אכילת תרומה כדי להזכיר זאת, אך איפה הוא רצה להזכיר זאת? - בזמן קרית שמע. במשנה הראשונה של ערבית. ולכן אפשר לומר כי כמו שבתרומה הכפרה לא מעכבת והכהן יכול לאכל את התרומה לפני הכפרה, כך גם בקרית שמע. אדם יכול וחובה עליו לקרוא קרית שמע לפני הכפרה. מה עניינה של קרית שמע קבלת עול מלכות שמיים ועול מצוות (כפי שמופיע במשנה בהמשך ביחס לסדר קריאת הפרשיות). לכן, התנא רוצה לומר לנו שקבלת עומ"ש ועו"מ איננה תלויה בכפרה. דהיינו, כדי להגיע לקבלת עומ"ש ועו"מ חייבים לעשות תשובה לפני כן, אחרת אין פה קבלת עול. המהרהר בתשובה הוא בחינת צדיק גמור (כפי שאומר הגמרא בקידושין על המקדם על תנאי שהוא צדיק גמור והיא ספק מקודשת שמא הרהר בתשובה) וממילא במהותה מחייבת קבלה טוטאלית. הרי אדם שאיננו עושה תשובה על חטאיו הוא פורק עול ולא מקבל על עצמו את העול. אמנם היה הו"א לומר שגם האדם עצמו צריך להיות נקי ומכופר, קמ"ל כפרה לא מעכבת.גם האדם שהוא בעל היצרים שהשפלים והתאוות והתתמודדויות והקושי שלא נקי מהם וממעשיו הוא מקבל עומ"ש ועו"מ. הנקודה בה האדם נמצא איננה לב מהות קבלת עומ"ש ועו"מ אלא ההכרה שלו במחוייבות לעשות את רצון ה' ותשובתו כלפי שמיא היא היא מהות קרית שמע. הזמן הוא מאפיין את שעת חיוב מהמצווה. לפני שעת חיוב המצווה האדם לא עושה את המצווה כלל, כי אין באפשרותו לעשות. על כן, עניין זה מתאים לרמז, העבה מאוד, שהתנא שתל לנו במשנה. הטבילה שהיא מעשה הטהרה הינו הזמן שאדם נעשה טהור אך אינו בעל כפרה. כך הכניסה למרחב האחריות של עניין קבלת עומ"ש ועו"מ היא גם בזמן הזה שהאדם טהור אך אינו מכופר. בתפילת שמונה עשרה חז"ל הקדימו תשובה לכפרה. הכפרה תלויה בתשובה אך התשובה איננה תלויה בכפרה. הטהרה נעשית בצורה רצונית. הטבילה הינה פעולה שהאדם עושה על מנת להטהר. כך גם קבלת עומ"ש ועו"מ הינה רצונית. הכפרה שבאה בעקבות כך היא ע"י שמיא. גם בקרבן האדם מגיש את הקרבן אך הוא הכפרה תלויה בקבלת הקרבן ברצון. כך גם בכפרה מן החטאים, הן מן השמיים אך אינם מונעים מאיתנו את האפשרות לעשות תשובה ולקבל עומ"ש ועו"מ. כפרה לא מעכבת בזמן קרית שמע.
יפהנרשםכלפעםמחדשאחרונה
קיצור הלכות פורים ללימודעיתים לתורה
חודש טוב!
קיצור הלכות פורים לפי מנהגי הספרדים והאשכנזים ניתן ללימוד באתר כאן
או להכנס ישירות לפרק הרצוי:
אבלות בפורים
פורים שמח!
איזה ספר על מגילת אסתר אתם הכי אוהבים?מתואמת
ספר שמביא בצורה קלילה וזורמת את הרעיונות העמוקים של המגילה.
אני למשל אוהבת את "בסתר המדרגה" של נעם ונגרובר.
מחפשת להתחדש בספר נוסף השנה...
תודה!
מלבי"ם...הסטורי
יש פירוש של רבי נחמן על המגילהאשר ברא
נתיבות שלוםהרשפון הנודד
וממליץ גם על הספר של ליקוטים של תורות ברסלב על פורים
תודה על התגובותמתואמת
מלכה בעל כורחה של אורנה בורדמןגב'
לא עד כדי כך קליל🤭מתואמת
סתם, קראתי את הספר הזה הרבה פעמים ונהניתי ממנו בכל פעם מחדש. מחפשת ספר שהוא יותר בגדר ספר לימוד...
תודה!
😀גב'
המלכה שחשבתם שהכרתםילדה של אבא
תודה רבה! אחפש!מתואמת
עקרונית "דברי שלום ואמת"125690
תודה! מן הסתם באמת אחפש גם ספרים דומים למגילת רותמתואמת
וספר יונה, אז אשמח לשמוע את שם הרב שכתב.
הרב שמעון קלייןadvfb
תודה רבה!מתואמתאחרונה
דווקא ספר?נוגע, לא נוגע
תודה! אם אני לא טועה שמעתי אותה בעברמתואמת
באמת סדרה טובה.
אם יש עוד כאלה אז גם אשמח לשמוע עליהן.
אני לא יודע אם יש הבדל, אני שמעתי את זו שהוא העבירנוגע, לא נוגע
שנה שעברה. מן הסתם אלו אותם עקרונות, אבל בדרך כלל בכל מהדורה חדשה יש יותר דיוקים..
יש גם שני שיעורים שהרב גיא אלאלוף העביר שנה שעברה
תודה רבה!מתואמת
יש את המהפך של הרב יהושע שפיראפצל"פ
זה אמנם רק חוברת כזה
אבל אני מאוד אהבתי
תודה! זכור לי שקראתימתואמת
זה לא מדרשי או רעיוני אבל "מלכה בעל כרחה"נפש חיה.
כל שנה משתדלת תקרא לפני פורים
