"הצבא אומר שחסרים לו לוחמים, ואני אומר: חסרים לומדים! צריך להגביר עוד יותר את הלימוד בישיבות, ואז 15 לוחמים קשישים ינצחו את כל המלחמות האלה, ואני מאמין בכך באמונה שלמה"

כלומר חלקית הוא צודק. אבל לא כי התורה משפיעה בדרך נס, אלא כי התורה משפיעה על התנהלות החברה, והתנהלות החברה משפיעה על המצב הבטחוני

חבל שג'ורג' W בוש וריצ'רד צ'ייני לא הרתיעו את בן לאדן.
חבל שדאלאדייה לא הרתיע את הגרמנים.

יותר ממה שאנשים חושבים על כלכלה ובטחון, ושלימוד תורה יעזור לטווח של עוד מאה שנה לבטחון פי אלף מכל תכנית בטחונית כלשהי. וייתכן מאוד שעוד מאה שנה נוכל להחזיר את המצב לימי הרב גורן שכבש לבד את חברון, ושרק 15 חיילים יוכלו לשמור על עזה. כי כשיש הרתעה ושדר סוציולוגי נכון, זה יכול לקרות.

דוגמא אחרת- נגיד שלא היתה לנו כיפת ברזל. היינו נאלצים לכבוש את עזה כבר לפני 15 שנה. במילא לא היינו מתדרדרים למצב חוסר הרתעה של החותים שיורים עלינו, ומלארידי שקלים היו נחסכים על טילים נגד רקטות.

כך שהעיקר זה לא הנשק אלא הסוציולוגיה. לא בכוח ולא בחיל כי אם ברוחי זה לא קלישאה, זה עובדה סוציולוגית. כשהסוציולוגיה בעייתית שום נשק לא יעזור, וכבר אמר נפוליאון שהמורל שווה פי 3 מהנשק. בסוף מדובר פה במלחמות של בני אדם ולא של רובוטים, לכן המימד הפסיכולוגי-סוציוחוגי הכי משחק פה תפקיד. ולכן ללימוד תורה יש השםעה רבה יותר מהנשק על הנצחון במלחמה

אין לך הוכחות אפילו לאחוז ממה שאתה טוען.

יותר מהפתרונות הטכניים על בטחון וכלכלה. וגם משמע מהרמב"ם כך באגרתו לחכמי מרסיליא.

למה אפריקה עניה כל הזמן ואירופה לא? זה עניין של תרבות. רומא נפלה מסיבות תרבותיות שאחר כך התבטאו בקריסת הסדר הבטחוני כלכלי.

בסוף הקודש הוא זה שגורם למוסר של חברה להיות יציב, ומשם לסדר חברתי תקין בטחונית. קל וחומר עם ישראל שהאתוס הלאומי שלו מבוסס על הקודש. ורואים איך החילונות גרמה לשמאל לשגשג שגרם לכל הבעיות הבטחוניות.

אני לא אומר שהפתרון זה כוללים חרדיים, אבל בהחלט רוב הניצחון מושג באמצעות קומת קודש זקופה באומה, וזה מושג במרכזו על ידי ישיבות. אני כן חושב שישיבות ציוניות שמשלבות שירות צבאי , אז התורה שלהן משפיעה הרבה יותר חברתית.

זה פשוט: מלחמה היא מלחמה של בני אדם, ולכן להבט הפסיכולוגי -רגשי יש מימד מכריע על ההכרעה. אם המלחמה היתה של רובוטים היית צודק שהפתרונות הם רק פצרונות טכניים

ועידה של מדינות אפריקה הכריזה על תביעה ודרישה לפיצויים אדירים וחסרי תקדים מכל מדינות הקולוניאליזם על הנזקים ההיסטוריים שעוללו לאפריקה.

African leaders push for recognition of colonial crimes and reparations

 אז בוא, לא כל אחד בעולם הזה מסכים עם כל טענה שלך.

אחרים חושבים משהו אחר.
ברור שהתמנית להיות מנכ"ל התובנות העולמי מטעם ארגון האומות המאוחדות, מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית של סין העממית, ויושב ראש דירקטוריון הבנק אוף אמריקה.

זה די פשוט לראות איך כשאין קודש בחברה, אז לטווח ארוך היא מתנוונת, מה שבסוף פוגע בה גם בטחונית, לא משנה כמה נשק היא תייצר. רואים את זה בכל השמאל בעולם, גם בישראל וגם באירופה 

איזה מזל שאתה קיים, להסביר לנו מה רואים.
חבל שלא הסברת למוהמדאני בניו יורק סיטי, אולי היה פורש שטיח אדום לקואומו.

או ששוב קיבלת מחזה ברוח הקודש, שמכתיב שזה הסיפור הנכון?

פשוט, פשוט, פשוט.
איך זה שלא פשוט העניקו לך כבר פרס נובל, פרס טיורינג, מדליית פילדס וכמובן את הדיקאנות של מחלקת הפילוסופיה של אוקספורד?

זה לא מאה אחוז אבל מסתבר.

בעניינים אלו מי שלא רןאה את זה זה בדרך כלל כי הוא מוטה. לא תמיד.

עוד פעם, זה לא חידוש שלי. ולא אני היחיד שאומר כך

לא יודע, כשטעמתי קרלסברג לא הבנתי למה הפרסומת מציינת ש"מסתבר שזו הבירה הטובה בעולם".
כנראה ש"מסתבר" עוד לא מוכיח שום דבר.

הרי במעבדה אי אםשר לבחון אותה, אולי חוץ.מהכשלון של הקומוניזם שהוא הניסוי החברתי הגדול בעולם שנמשך 100 שנה

אני למשל הייתי לומד יותר מהסוציאל דמוקרטיה הסקנדינבית.

הדרישה של משה רבנו בפרשת ראה, להחזיר את העני שנמכר לעבדות עקב חובותיו למצב של איתנות כלכלית וכספית?
המניפסט של קרל מרקס?
כל הנ"ל, האם זה מה שיישמו לנין והבולשביקים?

טענתי היתה שאי אםשר לעשות ניסוי סוציוחוגי  עצום לטווח ארוך, ולכן סוציוחוגיה מהגדרצה אינה מדע מדויק שניתן לחקור במעבדה

האם בשל סבירות של 60 אחוז לא שווה לפתח את הישיבות בישראל? הרי זה לא שכל הארץ דתיים, אז מוטב ש"אחוז בזה וגם בזה אל תנח ידך כי אינך יודע איזה מהם יכשר". במיוחד,שללימוד תורה יש בעיקר ערך עצמי, ורק כערך משני זה כדי לנצח במלחמות

אבל לרגע לא הייתי מפסיק לחקור ROI לכל דבר שעושים.

שיקשקו מאיתנו כי היתה הרתעה, בלי רואה-יורה אחד.

דוד הצליח לעשות אימפריה בלי אף מרכבה ואף סוס.  כי החברה היתה מגובשת מאוחדת ותקינה מוסרית ובקודש.

בסוף ימי שלמה ורחבעם שהקודש היה בעייתי, כל האימפריה התפוררה למרות אלפי הסוסים והמרכבות שהיו לשלמה

על איזו אימפריה אתה מדבר?
זו שהמקרא מתאר?
או זו שאין אף ארכיאולוג או היסטוריון שיסכים לחתום לך שאחד כזה היה קיים בכלל?
אתה מערבב בין אתוס למיתוס.
חבל מאוד שהשרשור הזה פוצל מהמקור.
לא ראיתי לרגע שהמשתמש "צע" טען שהוא עוסק באימפריות מקראיות עלומות, אלא בישראל הנוכחית והמוחשית, וספר חוקיה החילוני למהדרין.

רומא קרסה כי אימצה את הנצרות והפסיקה לדאוג לעולם הזה, למשל

לא יודע מאיפה אתה לומד היסטוריה, אבל בלי ספק אתה מערבב אתוס עם מיתוס.

זה כמו לומר "הדולפין נהיה דומה לדג בגלל מוטציה נקודתית" לא נכון, הדולפין נהיה דומה לדג כי רק צורה זו מאפשרת לשרוד בים, ומתוך מכלול המוטציות זו שרדה. כנל השאלה למה דווקא משבר זה מוטט את רומא ולא אחרים. אתה מסצכל על המיקרו, אני על המאקרו

"ערך מטבעותיה" זה בדיוק זה - אנשים התפכחו מהרעיון המטורלל שצריך לשלוח ליגיונרים לכל רחבי אגן הים התיכון כדי לצוד אנשים וחיות ולהביאם למשחקי רעב בקולוסיאום. מה שלפני כן יכולת בעשרה סולידוס לקנות - כלומר, מנהיגים מקומיים מבוהלים שאזקו בשלשלאות את מיטב בניהם ובנותיהם וצידם והעלו אותם לאוניות העבדים, במאה השלישית היית צריך לשלוח חמישה ליגיונות כדי לחמוס ולגזול עוד הפעם מהפרובינקיה הגאלית הנסערת, מבריטניה הקלטית הנזעמת או מארצות צפון אפריקה המתמרדות והמתנערות. בסופו של דבר, האימפריה המפוצלת המזרחית (שבירתה הוקמה בקונסטנטינופול) למדה על בשרה שכל כוח האימפריום העתיק היה פיקציה, שרק המתינה לבואם של גדודי מוחמד ביום שהחליטו להחליף קצת את הגמלים בסוסים ולהסתער לכיוון מערב.

רומא עוד לפני זה והיא הצליחה להצגבר על זה.

אתה צודק שזה תמריץ לטווח הקצר.

משל למה הדבר דומה? לאדםחסר מערכת חיסונית שמת מדלקת ריאות. בסוף גורם המוות במאקרו הוא כשל במערכת החיסונית, ובמיקרו זה דלקת ריאות. אבל אם לא היה דלקת ריאות אז היתה מחלה אחרת שתהרוג אותו.

או עוד דימוי -זוג שרב כבר שנים על שטיפת כלים בצורה חמורה. סיבת המריבות בדרך כלל לא נובעת מבעיה טכנית של שטיפת תכלים, כי גם אם זו תיפטר אז יצוץ נושא חדש למריבה, אם הם רבים כבר,שנים סימן שיש להם בעיה שורשית והם צריכים ללכת לטיפול זוגי, כי פתרון טכני פחות יעזור.

וכן בהרבה תחומים בחיים. יש הבדל בין הזיבה הנקודתית לסיבה לטווח ארוך

ברור שרק מי שחושב כמוך הוא מומחה, כמובן.

כי בעננים השטים להם בשמיים היו אותות וכתובות שמבשרות זאת מראש, בלי התחשבות בשום פרמטר, מבורא העולם? זה היה מוכתב באכדית, סנסקריט, נאוואחו, פרוטו-שוואבית ואטרוסקית?
או כי למשל, האצטקים, הטולטקים והאולמקים היו אולי מתקדמים יותר בהבנת תנועות גרמי השמיים מול אסטרונומיה אירו-אסייתית בת זמנם, גם אם הלכו פחות לבושים, אבל אבק השריפה ההיספאני בתותחי הקונקוויסטדורס (שאותו אכן אימצו מהחדשנות הסינית) פיצפצו את אבני מקדשיהם לרסיסים?
זו איזו הוכחה לזכות מוקנית של העליונות האירופית הקולוניאלית?

אני לא אומר שלא צריך נשק, אלא שהסוציולוגיה משפיעה הרבה יוצר מהנשק.

במקרה של האצטקים באמת היו פערים אדירים בנשק. וחוץ מזה גם סוציולוגית הם היו הרבה יותר בורים וחסרי ביקורתיות מספרד, וחשבו שהספרדים הם פמליא של האלים

לא אמרתי שהחרדי הזה צודק שלא צריך צבא. אלא שיש בדבריו נקודת אמת שאם מראש היינו הולכיםלפי התורה היינו יכולים להיות עם 15 חיילים (וגם זה כתבתי בדרך גוזמה, אבל העקרון מובן). ואם נבסס את קומת הקודש היום, אז זה יכול להיות עוד 100 שנה כך

אין לי שום בעיה עם הטענה שזה מה שהמקרא המפורש מבטיח לנו.
יש לי בעיה מטורפת עם אדם שבקור רוח מסתמך על זה כדי להצדיק החלטות פרטיות שלו, והחלטות ריאל-פוליטיק של מנהיגיו.

אומרים כך.

בפועל אני בעד גיוס חרדים

מדינות אפריקה לא סופרות את הסוציולוגים האלה, ובטח לא חושבות שאם הם מכתיבים שבאיזה אורח טבעי וסביר - במין דארוויניזם של עמי אנוש - התאים שיהיה קולוניאליזם, אז עכשיו אולי צריך לשבת ולשתוק.

גם הערבים חווי קולוניאליזם והם עדיין פחות עניים מאםריקה שמדרום לסהרה, גם המדינות ללא נפט

אתה לא חייב לקבל את הטענה, אבל לחשוב שאתה הוכחת שהטענה הזו שגויה זה חלק מהסרט שבתוכו אתה חי.

גם הטענה על הנזק של הקולוניאליזם יכולה להיות טענה סוציולוגית ולא כלכלית טכנית. ייתכן שהקולוניאליזם גרם להרס חברתי-תרבותי שקשה לצאת ממנו, ולא רק לבעיה בסדר הכלכלי הטכני

סבירות זה שם תואר מפוקפק בעברו

אני מסכים שיש סיכוי של 2 אחוז לזה, אבל 2 אחוז זה סיכוי מאוד,קטן

גזע עליון?
ארץ שזני הפרחים פורחים בה יותר יפה?
קראת פעם את "הזדמנות אחרונה לראות" בנוגע למאוריציוס למשל, שהיא אחת הארצות האחרונות שעוד נראו בעידן המודרני כבימי הקדם מבחינת ערכי טבע ואנושות, ואז גם אליה הגיע הקפיטליזם הקולוניאלי והרס את כל זה תוך שנים ספורות?
אני לא חושב שאתה מבין בכלל על מה אתה מדבר מבחינת נזקים.

דווקא אפריקה מוכיחה שכישלונה נובע מסיבות תרבותיות ולא גנטיות,שהרי לפני 3000 שנה הכושים בכוש בנו פרמידות נחמדות בזמן שהאירופאים היו ברברים. כך שזה לא גנטיקה אלא תרבות

כי אנשים נוטים לזלזל במה שהם לא רואים בעיניים ושדורש חשיבה מופשטת. ונוטים לזלזל בטענה ש100 איש בישיבה משפיעים לטווח ארוך על הביטחון מ100 איש בפלוגה.

(חוץ מזה שהתעלמת לגמרי מהסבל האיום של תעשיית הבשר בימינו, כשהחיות עוד בחיים)

שלבהמה אין תודעה. הוא רטמז לדקארט שטוען שלבהמה אין תודעה.

רבינו הקדוש נענש כי היה אטום לסבלו של העגל. לא דיברתי על צער בעלי חיים אלא על הריגתם ללא כאב.

זה לא פילפולים אלא אמת וודאית במאה אחוז. להפך, הטענה שה' יגרום לנפש בהמה לכלות אחרי מותה (אם יוצאים מנקןדת הנחה שטוב לה הקיום מאשר חוסר הקיום) היא האכזרית.

הרב קוק התכוון שעצם ההרג של החיות גורם לנו מידת אכזריות, ולכן לעתיד לבוא נהיה צמחוניים, בדיוק כמו שלא נכרות עצי פרי בעתיד. אני דיברתי מצד המוסר בטהרתו שאין בעיה להרוג חיות. עובדה שהרב קוק עצמו אכל בשר.

לגבי הסבל בתעשיית הבשר. אז:

א. הפתרון הוא שכל הצמחונים יתאגדו ויכריזו שהם אוכלים רק "בשר חופש" כמו ביצי חופש. כלומר בשר ללא סבל אצל הבהמה. אמנם הבשר יהיה יקר יותר אבל אם כל הצמחונים יתאגדו אז לחברות יהיה אינטרס למכור בשר כזה. ואפילו צמחוני יעדיף לאכול בשר פעם בשבוע גם ביוקר.

ב. הסבל שנגרם לאנשים מאי אכילת בשר גדול יותר מהסבל של החיות. לחיות יש נפש פשוטה, בעוד שלבני אדם הנפש מורכבת וסובלת הרבה יותר.

וחוץ מזה. יש גם סבל לחיילים בצבא, אז לא נגייס?

יש סבל לאנשים שמעקלים להם את הבית, ולמפוטרים מהעבודה וכו' , אז לא ננהל כלכלה? למה לא רגישים לסבל בני אדם אבל כשזה מגיע לסבל חיות פתאום רגישים? מה עוד שחיות פחות סובלות כי הנפש שלהן פשוטה יותר

א)הפיסקה הראשונה - התבססתי על פירוש הרב לונדין לחזון הצמחונות, מתוך זכרון בעל פה. אני גם זוכר ששמעתי שהרב שרקי אמר שלפי דקארט לבהמה אין תודעה. אבל אולי התבלבלתי עם קאנט.

ב)רבינו הקדוש היה אטום לדמעותיו של העגל. הוא לא נענש על שחיטתו אלא על אטימותו לכך שהעגל בכה. ראה מפורשות בגמרא. השוחט עצמו לא נענש. אגב לפי דבריך כל מי שאוכל בשר צריך להענש כמו רבי.

ג)זה אמת וודאית.

כי מחויב המציאות שמה' מושלם תהיה מציאות מושלמת עם סבל מקסימום זמני אבל לא נצחי.

לכן אחד מהשניים: 1. או שלבהמה לא פחות טוב חוסר קיום מאשר קיום, דבר שאפשרי אבל תמוה.

2. או שנפש הבהמה קיימת לנצח.

בכל מקרה לפי 2 האפשרויות הרג בהמה לא עושה כלום מבחינת הטבה או הרעה לה.

(אגב אם אכן היה כילוי נפש ברצח הבהמה, גם בימינו היינן מתחייבים כרת על רצח בהמה כי בסוף כילינו פה תודעה. וברור שרצח בהמה היה אסור גם היום).

ד)התכוונתי שהרב קוק מעולם לא טען שהבעייתיות המוסרית של הרג הבהמה היא בכילוי נפשה. הוא לא התייחס לעניין. במילא הבעיה היא אחרת

הצמחונות

(בקצרה ממש - א. הרב קוק שלל במפורש שהוא מתכוון רק לפילוסופיה ספציפית. ב. הרב קוק הוכיח מרבי הגדי והעכברים על הרגש הטבעי שצריך להיות נגד לקיחת חיים. ג. ראה כאן. ד. הרב קוק ממש כן כתב שהבעיה היא לקיחת החיים בפני עצמה לכל אורך המאמר, כבר מהפרק הראשון)

הוא לא התכוון ב"פילוסופיות האכזריות" לגישה שאני הבאתי.

הוא כותב "לחנק בקרבו לגמרי את רגש היושר בנוגע לבעלי חיים. אמנם לא הספיקו ולא יספיקו עם כל התחכמותם, לשנות את טבע הצדק הטבעי, אשר נטע יוצר האדם בקרבו". לא דיברתי על יושר בקשר לצער בעלי חיים. או את האינסטינקט הטבעי שלנו לסלידה מהרג חיות. שהוא אכן קיים ולכן בעתיד נהיה צמחוניים.

דיברתי על המוסר בטהרתו שאין בעיה מצד המושכלות להרוג חיה, לא מצד המפורסמות.

ב. ברור שצריך להיות רגש טבעי במפורסמות נגד לקיחת חיים. דיברתי שמצד המושכלות אין בעיה מוסרית. ובשם רגש בלבד אין סיבה לגרום סבל לבני אדם באי אכילת בשר.

ג. עדיין לא קראתי. אתייחס בהמשך

ד. כנ"ל.הבעיה במפורסמות. לא במושכלות. בשל המפורסמות לבד אז בעתיד נהיה צמחוניים. אין סיבה להיות צמחוניים גם כיום בשם המפורסמות. כשם שיש רגש צדק טבעי נגד כריתת עצי סרק. ובכל זאת כיום אנו כורתים עצי סרק ובעתיד לבוא כנראה שלא.

הרב קוק מעולם לא דיבר על כילוי תודעת הבהמה במאמרו. לא נתן לזה אפילו רמז.

וגם אם כן, אז זה מקסימום קיצור חופשה כמו שכתבתי. "לקיחת חיים" היא בדיוק כמו לקיחת חיי אדם ברצח, למרות שנשמתו קיימת בעולם הבא

של האם תודעת הבהמה כלה אחרי מותה או לא.

הוא התייחס במאמר למפורסמות, לא למושכלות. שרע רגשית להרוג יצור חי

גם רצח אדם מתואר בתור "נטילת חייו" למרות שנשמתו ממשיכה להיות קיימת.

בדיוק כמו שבמפורסמות זה רע ללכת בלי בגדים. לא במושכלות (מניח שאתה מכיר את החיחוק של הרמבם בין המושכלות למפורסמות)

מכבד את בקשתך לא להמשיך בדיון אבל מגיב על תגובתך.

עברתי כעת על כל מאמר חזון הצמחונות.

לא היה שם רמז להתייחסות לשאלת כליון נפש הבהמה אחרי מותה. אבל אולי פספסתי.

להפך, מהרב קוק משמע שכל בעיית הרג חיות היא מצד המפורסמות, לא מצד המושכלות "מפני שאי אפשר כלל לצייר שאדון כל המעשים...ישים חוק נצחי...שאי אפשר יהיה למין האנושי להתקיים כי אם *בעכרו את רגש מוסרו על ידי שפיכת דם*".

"כי חסרון מוסרי כללי הוא במין האנושי, במה שלא יקיים את *הרגש הטוב והנעלה* , לבלתי קחת חיי כל חי".

"קחת חיי כל חי" זה כמו לומר "ראובן נטל את חייו של שמעון" למרות שברור שנשמת שמעון קיימת אחרי מותו.

כמובן לא משתמע מה הרב קוק סובר בעניין שאלת קיום הנפש לבהמה אחרי מותה, אבל אין שום רמז לכילויה במאמר

לפי רס"ג שהבאת משמע שיש חיי נצח לבהמה, צער המיתה יכול להיות צער הכאב עצמו בשחיטה, או לחלופין הצער שלה בעת שהיא גוססת שהאינסטינקט שלה הוא לחיות, או לחלופין הצער שלה במעבר מעולם הזה לעולם הבא שנשמע מרס"ג שזה צער מועט ביותר (וגם מה כל כך נורא בלעבור לעולם הבא), וגם בזה הוא מסתפק אם קיים צער. כנ"ל הגאונים.

בכל מקרה על צער מועט שכזה אין מה להיות צמחוני בימינו מלבד אנשי מעלה כרב הנזיר.

לגבי הרמב"ם. הרמבם גם כותב שיש אנשים שנפשם כלה אחרי מותם כעונש. וכבר הכריעו כל המקובלים נגד הרמבם בעניין בני אדם שתמיד נשמת אדם היא נצחית. וכן משמע מדורשי רשומות בפרק חלק.

אז מהרמבם לבהמות אין ראיה

הרמבם לא כותב בשום מקום לזכרוני שהקיום לנפש הבהמה טוב לה יותר מאשר אי הקיום שלה.

רק על כליון נפש האדם הוא כותב שזה "העונש והנקמה הגדולים ביותר" לא על כיליון נפש הבהמה

ואז יוצא שאדם שהורג בהמה לפני זמנה, באמת גרם לה סבל כי עדיין טוב לה בקיום.

בכל זאת אמנם זה קצת רע, אבל זה כמו אדם שקיצר חופשה של אדם אחר בכמה ימים. סך הכל נזק זמני. לא כל כך נורא. (ואז המסקנה שזה בסדר להרוג בהמה זמן קצר לפני מותה מזקנה)

הרב לונדין כותב ש"ייתכן שהכוונה בדברי הרב קוק לתםיסות קאנט ודקארט, שטענו שלבעלי חיים אין תודעה"

גם בלי כל הפלפול הזה, הטיעון 'מוות לא גורם סבל לכן זה בסדר לשחוט בעלי חיים' נשמע לי תמיד הגיוני. פשוט היום יש המון סבל בתעשייה עצמה)

באופן מעשי יותר מאשר 99 אחוזים מהבשר הנצרך איננו מחיות שקיימות בדרך הטבע, אלא בדרך של גידול חיות משק - מואכלות שלא כדרך טבע, מואבסות ונהרות, ומופרות ומולידות, ומושקות ומתות - הכל במעשה מלאכותי בעיוות דרכי הבריאה והמערכת האמיתית שכגן עדן. רובן ככולן אינן טבע ואינן חלק בן קיימא במעשה הבריאה, אלא הן בדיוק ייצוג של הכוח שניתן בידי אדם "לעובדה ולשומרה" והוא מהרס, מחריב, מפרק ומשבר הכול, עד לאדמה עקרה, עד צחיחות, עד קרקעות שנשטפות במי צואה ומים אפורים ומים מתים, ומוות, מוות, מוות בכול. הטבע מובר, איזונו שבין בעלי חיים וצומח וסביבה וקרקעות ומינרלים ומים נקיים ומחזור משקעים מופר, הכול ארסי ומפעפע ורדיואקטיבי ומוזרק בחלקיקי מולקולות מיקרוסקופיים, החודרים בקני נשימה, בעורם הנושם של דו-חיים (ומכאן מוטציות מזעזעות כגון צפרדעים המפתחות חמש ושש גפיים, מעוותות צלם ומפלצתיות), בדם, בעורקים, בוורידים. מי שאוכל כל דבר ואינו מודע מה הוא עושה וחושב שעתה אכל ושבע ואומר "האח האח", הוא כאוכל פגרים, כצבוע אומלל התוחב אפו לנבלה, או בעצם גרוע בהרבה גם מזה, כי אפילו חיות אלו הן טבע ואיזון ומחזור. אילולי הייתי דתי ויודע שהכל בתורה ובנביאים ובכתובים, אולי זה היה באמת נושא שבו לא הייתי חושב על מקורותינו אלא יונק ממעיין זר, אותו צילום מצב מעיניו של בן שבטי הילידים באמריקה, הנאבאחו, ההופי, הלאקוטה, שזכה לכינוי המפורסם "קוייאאניסקאטסי" וכדומה וכל השאר. אלו שהיו שם אלפי שנים "לפני", כלומר בטרם האירופאים, בטרם ה"תירבות", בטרם "המדע", או ליתר דיוק התיעוש והמיסחור, ומבכים את האור הזר, הרעש, הסיחרור.

אני לא יודע. רק שואל

בקנה המידה המתקיים בעולם נכון לימינו, הוא נזק סביבתי גדול לאין שיעור מאשר אילו עברה אוכלוסיית האדם לצריכת מזון צמחי ואולי רק בשר בן קיימא במקרים מצומצמים ביותר.

ברור שאם לו היה מצויר שנפש הבהמה כלה אחרי מותה, מתוך הנחה שעדיף לה להיות קיימת מאשר לא. (אחד מהם כמובן לא ייתכן).

אז ברור שעצם ההריגה היא סבל לחיה, כי משמידים את קיומה. 

וכדברי הרמבם אין עונש גדול יותר מכילוי הנפש

גם בקללות בכי תבוא כתוב "יככה ה' בשחין מצרים" ולא בצרעת.. 

שהמכות מתחלקות לשלוש קבוצות - מכות שממחישות למצרים את הגרות, מכות שממחישות את העבדות ומכות שממחישות את העינוי (כל הדברים שהיוו את השעבוד של ישראל).

שחין נכללת במכות העינוי - אלה היו פצעים מגרדים וכואבים מאוד, לפי התיאור...

אבל הסטורי ענה תשובה בסגנון מאוד שונה, ואני לא ממש בטוחה למה כיוונת בדבריך.

של הרב אליהו בלומצוייג. רעיונות עמוקים בשפה פשוטה.

"תורה מאירה" התלהבתי על החומש הזה(:

משתדלת לשמוע שיעורים... כל מיני רבנים, מגוון  

הרבה פעמים כשמחפשת משהו קצר- את הרב אליהו עמר על "הזרע שמעון" לפרשת השבוע.

ספרים בעבר יצא לי ללמוד מ"בקרבך קדוש" של הרב יהושוע שפירא

ו "אהבת חיים" חכם מנחם מנשה

ספרים יפים! 

ביוטיוב

הרב אייל ורד, הרב שניאור אשכנזי, הרב יואב אקריש, סיון רהב מאיר, הרבנית רחל בזק, הרב ינון קלזן. (לא את כולם כל שבוע, ולפעמים מגוונת ברבנים נוספים)

קוראת בשבת שיעורים של נשים (הרבנית ימימה מזרחי, הרבנית יעל כורסיה) וגם את מדרש ישראלי של הרב חיים וייסמן. ולאחרונה לומדת גם את פירושו של הרש"ר הירש על הסדר - מומלץ בחום!