(פוצל משרשור אחר - לפני שאני טורח לכתוב מגילה,יש פה חברה שעוד יש להם - בית המדרש )
איזה קשר יש ביןשאלת גיוס ת"ח לשאלת בטחון והשתדלות?קעלעברימבאר
לי עולה בראש הריאיון של עורך יתד נאמן במקור ראשוןמי האיש? הח"ח!
"הצבא אומר שחסרים לו לוחמים, ואני אומר: חסרים לומדים! צריך להגביר עוד יותר את הלימוד בישיבות, ואז 15 לוחמים קשישים ינצחו את כל המלחמות האלה, ואני מאמין בכך באמונה שלמה"
מצד אחד הוא טועה. מצד שני אם המדינה היתהקעלעברימבאר
כלומר חלקית הוא צודק. אבל לא כי התורה משפיעה בדרך נס, אלא כי התורה משפיעה על התנהלות החברה, והתנהלות החברה משפיעה על המצב הבטחוני
חבל שלא הרתענו את לבנון.מי האיש? הח"ח!
חבל שג'ורג' W בוש וריצ'רד צ'ייני לא הרתיעו את בן לאדן.
חבל שדאלאדייה לא הרתיע את הגרמנים.
מה שרציתי לומר שלסוציולוגיה יש השפעה רבהקעלעברימבאר
יותר ממה שאנשים חושבים על כלכלה ובטחון, ושלימוד תורה יעזור לטווח של עוד מאה שנה לבטחון פי אלף מכל תכנית בטחונית כלשהי. וייתכן מאוד שעוד מאה שנה נוכל להחזיר את המצב לימי הרב גורן שכבש לבד את חברון, ושרק 15 חיילים יוכלו לשמור על עזה. כי כשיש הרתעה ושדר סוציולוגי נכון, זה יכול לקרות.
דוגמא אחרת- נגיד שלא היתה לנו כיפת ברזל. היינו נאלצים לכבוש את עזה כבר לפני 15 שנה. במילא לא היינו מתדרדרים למצב חוסר הרתעה של החותים שיורים עלינו, ומלארידי שקלים היו נחסכים על טילים נגד רקטות.
כך שהעיקר זה לא הנשק אלא הסוציולוגיה. לא בכוח ולא בחיל כי אם ברוחי זה לא קלישאה, זה עובדה סוציולוגית. כשהסוציולוגיה בעייתית שום נשק לא יעזור, וכבר אמר נפוליאון שהמורל שווה פי 3 מהנשק. בסוף מדובר פה במלחמות של בני אדם ולא של רובוטים, לכן המימד הפסיכולוגי-סוציוחוגי הכי משחק פה תפקיד. ולכן ללימוד תורה יש השםעה רבה יותר מהנשק על הנצחון במלחמה
אתה מדמיין המון דברים.מי האיש? הח"ח!
אין לך הוכחות אפילו לאחוז ממה שאתה טוען.
סוציולוגים מומחים אומרים שהסוציולוגיה משפיעהקעלעברימבאר
יותר מהפתרונות הטכניים על בטחון וכלכלה. וגם משמע מהרמב"ם כך באגרתו לחכמי מרסיליא.
למה אפריקה עניה כל הזמן ואירופה לא? זה עניין של תרבות. רומא נפלה מסיבות תרבותיות שאחר כך התבטאו בקריסת הסדר הבטחוני כלכלי.
בסוף הקודש הוא זה שגורם למוסר של חברה להיות יציב, ומשם לסדר חברתי תקין בטחונית. קל וחומר עם ישראל שהאתוס הלאומי שלו מבוסס על הקודש. ורואים איך החילונות גרמה לשמאל לשגשג שגרם לכל הבעיות הבטחוניות.
אני לא אומר שהפתרון זה כוללים חרדיים, אבל בהחלט רוב הניצחון מושג באמצעות קומת קודש זקופה באומה, וזה מושג במרכזו על ידי ישיבות. אני כן חושב שישיבות ציוניות שמשלבות שירות צבאי , אז התורה שלהן משפיעה הרבה יותר חברתית.
זה פשוט: מלחמה היא מלחמה של בני אדם, ולכן להבט הפסיכולוגי -רגשי יש מימד מכריע על ההכרעה. אם המלחמה היתה של רובוטים היית צודק שהפתרונות הם רק פצרונות טכניים
היתה רק עכשיו ועידה אפריקאית שטוענת אחרת לגמרי ממךמי האיש? הח"ח!
ועידה של מדינות אפריקה הכריזה על תביעה ודרישה לפיצויים אדירים וחסרי תקדים מכל מדינות הקולוניאליזם על הנזקים ההיסטוריים שעוללו לאפריקה.
African leaders push for recognition of colonial crimes and reparations
אז בוא, לא כל אחד בעולם הזה מסכים עם כל טענה שלך.
אה, והאפריקאים לפני 300 שנה היו מתקדמים?קעלעברימבאר
אתה חושב משהו אחד.מי האיש? הח"ח!
אחרים חושבים משהו אחר.
ברור שהתמנית להיות מנכ"ל התובנות העולמי מטעם ארגון האומות המאוחדות, מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית של סין העממית, ויושב ראש דירקטוריון הבנק אוף אמריקה.
זה לא אני היחיד שחושב את זה. גםקעלעברימבאר
זה די פשוט לראות איך כשאין קודש בחברה, אז לטווח ארוך היא מתנוונת, מה שבסוף פוגע בה גם בטחונית, לא משנה כמה נשק היא תייצר. רואים את זה בכל השמאל בעולם, גם בישראל וגם באירופה
ברור, ברור.מי האיש? הח"ח!
איזה מזל שאתה קיים, להסביר לנו מה רואים.
חבל שלא הסברת למוהמדאני בניו יורק סיטי, אולי היה פורש שטיח אדום לקואומו.
בנתיים ראינו שאם כל הטכנולוגיה המתקדמת,קעלעברימבאר
אתה יודע שאתה חי לפי נראטיב ספציפי?מי האיש? הח"ח!
או ששוב קיבלת מחזה ברוח הקודש, שמכתיב שזה הסיפור הנכון?
זה לא נראטיב, אלא אבחון סוציולוגי.קעלעברימבאר
אצלך הכל פשוט.מי האיש? הח"ח!
פשוט, פשוט, פשוט.
איך זה שלא פשוט העניקו לך כבר פרס נובל, פרס טיורינג, מדליית פילדס וכמובן את הדיקאנות של מחלקת הפילוסופיה של אוקספורד?
יש דברים די פשוטים בעולם. רקקעלעברימבאר
זה לא מאה אחוז אבל מסתבר.
בעניינים אלו מי שלא רןאה את זה זה בדרך כלל כי הוא מוטה. לא תמיד.
עוד פעם, זה לא חידוש שלי. ולא אני היחיד שאומר כך
"מסתבר"מי האיש? הח"ח!
לא יודע, כשטעמתי קרלסברג לא הבנתי למה הפרסומת מציינת ש"מסתבר שזו הבירה הטובה בעולם".
כנראה ש"מסתבר" עוד לא מוכיח שום דבר.
אז איך אתה מוכיח טענה סוציולוכית?קעלעברימבאר
הרי במעבדה אי אםשר לבחון אותה, אולי חוץ.מהכשלון של הקומוניזם שהוא הניסוי החברתי הגדול בעולם שנמשך 100 שנה
אתה מתכוון לכישלון של הברוטליזם הבולשביקימי האיש? הח"ח!
אני למשל הייתי לומד יותר מהסוציאל דמוקרטיה הסקנדינבית.
דיברתי על הקומיניזם, לא עלקעלעברימבאר
מה זה קומוניזם?מי האיש? הח"ח!
הדרישה של משה רבנו בפרשת ראה, להחזיר את העני שנמכר לעבדות עקב חובותיו למצב של איתנות כלכלית וכספית?
המניפסט של קרל מרקס?
כל הנ"ל, האם זה מה שיישמו לנין והבולשביקים?
דיברתי על הסגנון הכלכלי של ברית המועצות, וכתבתיקעלעברימבאר
טענתי היתה שאי אםשר לעשות ניסוי סוציוחוגי עצום לטווח ארוך, ולכן סוציוחוגיה מהגדרצה אינה מדע מדויק שניתן לחקור במעבדה
בכל מקרה נזרום איתך שזה רקקעלעברימבאר
האם בשל סבירות של 60 אחוז לא שווה לפתח את הישיבות בישראל? הרי זה לא שכל הארץ דתיים, אז מוטב ש"אחוז בזה וגם בזה אל תנח ידך כי אינך יודע איזה מהם יכשר". במיוחד,שללימוד תורה יש בעיקר ערך עצמי, ורק כערך משני זה כדי לנצח במלחמות
הייתי מפתח ישיבות מהרבה סיבותמי האיש? הח"ח!
אבל לרגע לא הייתי מפסיק לחקור ROI לכל דבר שעושים.
וודאי שצריך לחקור.עיקר הטענה שליקעלעברימבאר
אפשר לראות שעמים עם תרבויות מסוימות מצילחים יותרקעלעברימבאר
ועובדה שבששת הימים הערביםקעלעברימבאר
שיקשקו מאיתנו כי היתה הרתעה, בלי רואה-יורה אחד.
דוד הצליח לעשות אימפריה בלי אף מרכבה ואף סוס. כי החברה היתה מגובשת מאוחדת ותקינה מוסרית ובקודש.
בסוף ימי שלמה ורחבעם שהקודש היה בעייתי, כל האימפריה התפוררה למרות אלפי הסוסים והמרכבות שהיו לשלמה
מי זה דוד?מי האיש? הח"ח!
על איזו אימפריה אתה מדבר?
זו שהמקרא מתאר?
או זו שאין אף ארכיאולוג או היסטוריון שיסכים לחתום לך שאחד כזה היה קיים בכלל?
אתה מערבב בין אתוס למיתוס.
חבל מאוד שהשרשור הזה פוצל מהמקור.
לא ראיתי לרגע שהמשתמש "צע" טען שהוא עוסק באימפריות מקראיות עלומות, אלא בישראל הנוכחית והמוחשית, וספר חוקיה החילוני למהדרין.
זה היה רק דוגמא אחת מיני אלף,קעלעברימבאר
רומא קרסה כי אימצה את הנצרות והפסיקה לדאוג לעולם הזה, למשל
רומא קרסה כי ערך מטבעותיה נשחק עד עפר.מי האיש? הח"ח!
לא יודע מאיפה אתה לומד היסטוריה, אבל בלי ספק אתה מערבב אתוס עם מיתוס.
ולמה היא לא הצליחה להשתקם ממשבר המטבעותקעלעברימבאר
זה כמו לומר "הדולפין נהיה דומה לדג בגלל מוטציה נקודתית" לא נכון, הדולפין נהיה דומה לדג כי רק צורה זו מאפשרת לשרוד בים, ומתוך מכלול המוטציות זו שרדה. כנל השאלה למה דווקא משבר זה מוטט את רומא ולא אחרים. אתה מסצכל על המיקרו, אני על המאקרו
אתה לא הבנת כלום.מי האיש? הח"ח!
"ערך מטבעותיה" זה בדיוק זה - אנשים התפכחו מהרעיון המטורלל שצריך לשלוח ליגיונרים לכל רחבי אגן הים התיכון כדי לצוד אנשים וחיות ולהביאם למשחקי רעב בקולוסיאום. מה שלפני כן יכולת בעשרה סולידוס לקנות - כלומר, מנהיגים מקומיים מבוהלים שאזקו בשלשלאות את מיטב בניהם ובנותיהם וצידם והעלו אותם לאוניות העבדים, במאה השלישית היית צריך לשלוח חמישה ליגיונות כדי לחמוס ולגזול עוד הפעם מהפרובינקיה הגאלית הנסערת, מבריטניה הקלטית הנזעמת או מארצות צפון אפריקה המתמרדות והמתנערות. בסופו של דבר, האימפריה המפוצלת המזרחית (שבירתה הוקמה בקונסטנטינופול) למדה על בשרה שכל כוח האימפריום העתיק היה פיקציה, שרק המתינה לבואם של גדודי מוחמד ביום שהחליטו להחליף קצת את הגמלים בסוסים ולהסתער לכיוון מערב.
עוד פעם, היו משברים חמורים יוצר שלקעלעברימבאר
רומא עוד לפני זה והיא הצליחה להצגבר על זה.
אתה צודק שזה תמריץ לטווח הקצר.
משל למה הדבר דומה? לאדםחסר מערכת חיסונית שמת מדלקת ריאות. בסוף גורם המוות במאקרו הוא כשל במערכת החיסונית, ובמיקרו זה דלקת ריאות. אבל אם לא היה דלקת ריאות אז היתה מחלה אחרת שתהרוג אותו.
או עוד דימוי -זוג שרב כבר שנים על שטיפת כלים בצורה חמורה. סיבת המריבות בדרך כלל לא נובעת מבעיה טכנית של שטיפת תכלים, כי גם אם זו תיפטר אז יצוץ נושא חדש למריבה, אם הם רבים כבר,שנים סימן שיש להם בעיה שורשית והם צריכים ללכת לטיפול זוגי, כי פתרון טכני פחות יעזור.
וכן בהרבה תחומים בחיים. יש הבדל בין הזיבה הנקודתית לסיבה לטווח ארוך
את ההסבר על הנצרות שגרמהקעלעברימבאר
אז תכיר בקיומם של כל מיני היסטוריוניםמי האיש? הח"ח!
ברור שרק מי שחושב כמוך הוא מומחה, כמובן.
טענתי שזה רק השערה לגבי רומא. לגביקעלעברימבאר
קרלסברג וגינס וכו' וכדו'מי האיש? הח"ח!
לא אותו דבר. כבר פירטתי את הנימוקקעלעברימבאר
כי?מי האיש? הח"ח!
כי בעננים השטים להם בשמיים היו אותות וכתובות שמבשרות זאת מראש, בלי התחשבות בשום פרמטר, מבורא העולם? זה היה מוכתב באכדית, סנסקריט, נאוואחו, פרוטו-שוואבית ואטרוסקית?
או כי למשל, האצטקים, הטולטקים והאולמקים היו אולי מתקדמים יותר בהבנת תנועות גרמי השמיים מול אסטרונומיה אירו-אסייתית בת זמנם, גם אם הלכו פחות לבושים, אבל אבק השריפה ההיספאני בתותחי הקונקוויסטדורס (שאותו אכן אימצו מהחדשנות הסינית) פיצפצו את אבני מקדשיהם לרסיסים?
זו איזו הוכחה לזכות מוקנית של העליונות האירופית הקולוניאלית?
אני לא אומרקעלעברימבאר
אני לא אומר שלא צריך נשק, אלא שהסוציולוגיה משפיעה הרבה יוצר מהנשק.
במקרה של האצטקים באמת היו פערים אדירים בנשק. וחוץ מזה גם סוציולוגית הם היו הרבה יותר בורים וחסרי ביקורתיות מספרד, וחשבו שהספרדים הם פמליא של האלים
לא אמרתי שהחרדי הזה צודק שלא צריך צבא. אלא שיש בדבריו נקודת אמת שאם מראש היינו הולכיםלפי התורה היינו יכולים להיות עם 15 חיילים (וגם זה כתבתי בדרך גוזמה, אבל העקרון מובן). ואם נבסס את קומת הקודש היום, אז זה יכול להיות עוד 100 שנה כך
גיבוב של טענות על טענותמי האיש? הח"ח!
אין לי שום בעיה עם הטענה שזה מה שהמקרא המפורש מבטיח לנו.
יש לי בעיה מטורפת עם אדם שבקור רוח מסתמך על זה כדי להצדיק החלטות פרטיות שלו, והחלטות ריאל-פוליטיק של מנהיגיו.
אני לא אומר זאת מטעם עצמי. סוציולוגים רביםקעלעברימבאר
אומרים כך.
בפועל אני בעד גיוס חרדים
לא יודע מי זה הסוציולוגים שלךמי האיש? הח"ח!
מדינות אפריקה לא סופרות את הסוציולוגים האלה, ובטח לא חושבות שאם הם מכתיבים שבאיזה אורח טבעי וסביר - במין דארוויניזם של עמי אנוש - התאים שיהיה קולוניאליזם, אז עכשיו אולי צריך לשבת ולשתוק.
בנתיים אני לא רואה את אפריקה מתקדמת כלכליתקעלעברימבאר
גם הערבים חווי קולוניאליזם והם עדיין פחות עניים מאםריקה שמדרום לסהרה, גם המדינות ללא נפט
הטענה היא שהנזק שהסב הקולוניאליזם הוא לדורותמי האיש? הח"ח!
אתה לא חייב לקבל את הטענה, אבל לחשוב שאתה הוכחת שהטענה הזו שגויה זה חלק מהסרט שבתוכו אתה חי.
זו טענה שהסבירות שלה נמוכה, לאורקעלעברימבאר
גם הטענה על הנזק של הקולוניאליזם יכולה להיות טענה סוציולוגית ולא כלכלית טכנית. ייתכן שהקולוניאליזם גרם להרס חברתי-תרבותי שקשה לצאת ממנו, ולא רק לבעיה בסדר הכלכלי הטכני
כמו לגבי הקרלסברגמי האיש? הח"ח!
סבירות זה שם תואר מפוקפק בעברו
אז אתה רוצה להגיד ליקעלעברימבאר
אני מסכים שיש סיכוי של 2 אחוז לזה, אבל 2 אחוז זה סיכוי מאוד,קטן
מהי דנמרק?מי האיש? הח"ח!
גזע עליון?
ארץ שזני הפרחים פורחים בה יותר יפה?
קראת פעם את "הזדמנות אחרונה לראות" בנוגע למאוריציוס למשל, שהיא אחת הארצות האחרונות שעוד נראו בעידן המודרני כבימי הקדם מבחינת ערכי טבע ואנושות, ואז גם אליה הגיע הקפיטליזם הקולוניאלי והרס את כל זה תוך שנים ספורות?
אני לא חושב שאתה מבין בכלל על מה אתה מדבר מבחינת נזקים.
דיברתי על השפעהקעלעברימבאראחרונה
דווקא אפריקה מוכיחה שכישלונה נובע מסיבות תרבותיות ולא גנטיות,שהרי לפני 3000 שנה הכושים בכוש בנו פרמידות נחמדות בזמן שהאירופאים היו ברברים. כך שזה לא גנטיקה אלא תרבות
עיקר הטענה שלי היתהקעלעברימבאר
כי אנשים נוטים לזלזל במה שהם לא רואים בעיניים ושדורש חשיבה מופשטת. ונוטים לזלזל בטענה ש100 איש בישיבה משפיעים לטווח ארוך על הביטחון מ100 איש בפלוגה.
על הדיבור ועל השתיקהנקדימון
אני מחפש מקורות לנושא בכותרת. אשמח לכל הפניה, גם אם זה רק לפרק יחיד בתוך ספר.
למחקר או למעשה?טיפות של אור
אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
למחקרנקדימון
תודה
AI לפניךHakuna.Matata
תודה לGEMINI
שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".
הפסקה על קדושת הדומייה של הרב זצ"לפינג פונג
תודה. איפה זה נמצא?נקדימון
אורות הקדש חלק ב עמוד צזפינג פונג
רבי יצחק הוטנר על כךקעלעברימבאר
שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה
בספר פחד יצחקקעלעברימבאר
(חנוכה מאמר ח; אגרות וכתבים מכתב צו)טיפות של אור
יישר כוח🙂קעלעברימבאר
יש ברשת היכן שהוא?נקדימון
לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא
אוצר החכמה?טיפות של אור
אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)
(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)
רחל אימנוילדה של אבא
יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה
ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י
סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך
איכה רבתי פתיחתא כדילדה של אבא
אוצרות המוסר 417-477כולנו הביתהאחרונה
אז מה אתם אומרים, הולך כזכי, או אין הולך קזחי?קעלעברימבאר
מה הסיפור של חצי מנשה?…סיעתא דשמייא1
זה בגלל שיאיר בן מנשה , הבשן היתה אחוזה שהיה שליטקעלעברימבאר
שמעתי בשבת כמה תשובות שמצאו חן בעינייטיפות של אור
א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)
ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)
לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים
יפה!קעלעברימבאר
....אילת השחר
חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש
"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16
פירוש נוסף-
בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה
[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17
אני זוכרת שאומרים שמשה השאיר אותם שםמתואמת
כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)
הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...
נחלת בנות צלופחד היא בעבר המערביהסטורי
נכון. תודה על התזכורת!מתואמתאחרונה
מלאכות המשכןילדה של אבא
לט אבות מלאכה שאסורות בשבת נעשו לצורך בניית המשכן.
לשם מה נצטרכו בבניית המשכן למלאכות של הכנת הלחם?
זורע, חורש, קוצר, מעמר, דש, זורה, טוחן, מרקד, לש, אופה?
לחם הפניםנקדימון
זה לא לצורך בניית המשכןילדה של אבא
הכנת הפשתן והצבעיםעזריאל ברגר
איך הכינו את הצבעים עם 'לש' 'מרקד' 'זורה" ?ילדה של אבא
מחלוקת בבלי/ירושלמיהסטורי
@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.
@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.
עניתי להםילדה של אבא
כן.הסטורי
זו שאלה נכונה מאודטיפות של אור
(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת
)
רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות
האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו
תודה על הפירוטילדה של אבא
יש הוספה מהמכילתאחוזר תמיד לאשתי
מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן
מעניין!טיפות של אוראחרונה
בין המצרים!!!אשר ברא
מקפיצה.אשר ברא
אמר רבי נתן: המשיח שלי כבר הגיעחוזר תמיד לאשתי
וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ
לא יודע אם תבינו אותי אבלחוזר תמיד לאשתי
בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.
הכי שיש ביהדות.
אני מתכוון יותר מכל החגים ואירועי השנהחוזר תמיד לאשתי
בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו
תסביר, נשמח לשמועאשר בראאחרונה
מה המקור?אשר ברא
המלך אחאב נהרג על המרכבהכְּקֶדֶם
ואז?אריק מהדרום
זה מסר ליהוא שיציית לחוקי התנועהקעלעברימבאר
כְּקֶדֶםאחרונה
שילוח הקןצע
שאלה ממש בסיסית.
לפעמים אני רואה בקבוצות שו"ת בווצאפ שאלות על קיום מצוות שילוח הקן ואני מבין שניתן לקיימה גם בימינו.
טשמח להבין האם זה אומר שהשואל בהכרח מעונין לאכול את הביצים שבקן?
בדרך כלל לא..פתית שלג
גם לפעמים מדובר כבר בגוזלים ממש
כנראה שלאטיפות של אוראחרונה
הם רוצים לקיים מצווה
בגדול יש שתי גישות: אחת שאומרת שהמצווה היא רק סייג כשמתחשק לך לקחת את הביצים או הגוזלים, ואין עניין וחבל להציק לציפורים סתם ככה. הגישה השניה אומרת שיש עניין לקיים את המצווה כעניין בפני עצמו, גם אם לא מתחשק לך לאכול חביתה. בתוך הגישה השניה, יש כאלו שאומרים שמספיק לשלח את האם ולא צריך לקחת את הביצים
מחפשת פירוש לתורה 'איה' של רבה"קאשר ברא
....צאצא
מחשבה שלי- לפעמים כבר אין לנו מה לעשות, כזה כבר התייאשנו, אתה מרגיש שזה כבר מעבר לך.
אתה כל כך עמוק בתוך, ואין לך שמץ אין יוצאים. באמת.
זה כמו כזה ייאוש עמוק, או פשוט שום שמץ מה לעשות.
ואז נשאר פשוט להגיד לה'- וואלה אני עשיתי את שלי, איפה אתה אבא?! כואב לי, איפה המקום שלך?
למה צריך את זה? בוא דבר.
וזה בא מהמקום הכי עמוק. וצועקים ''איההה'' איפה אתה אבא