כולם אומרים שזה היום הכי מרומם ומהמם בשנה ומקסים וניצנוצים ואלוקות וחיבור לאלוקים… מחכים לזה כל השנה.
אז אצלי לא.
אצלי זה יממה קשוחה מאוד
של רעב וצמא, עצבים, סחרחורת, הנקה/הריון, לרדוף אחרי תעסוקה לילדים, להכין להם אוכל, לא להצליח לפתוח סידור ובטח שלא להרגיש אלוקות…
לא מחכה לזה כל שנה ורק סופרת את הזמן שיעבור.
זהו.
אני חושבת שלכולם יום כיפור הוא יום מורכב.
הצום באמת קשה, וכך ההתנהלות מאתגרת, ומצד שני אם מצליחים, אפילו קצת, להחזיק בראש את סגולת היום זה בהחלט עשוי מעט לרומם, למרות שעדיין לא קל.
ואישית אני לא רואה כאן סתירה. זה יום מרומם ונשגב ומאתגר ומעייף. לא או או
זה קשוח מבחינת הצום
יום של השרדות גופנית
בלי חיבור רוחני
רק תחושה רעה פיזית
גם מחכה שהזמן יעבור
לגבי תעסוקה
קניתי לקטן פאזלים חדשים לבקשתו אבל באופן עקרוני אני לא דואגת לתעסוקה אלא נותנת לילד להיות יצירתי לבד
כשאני בתוך זה ממש קשה ורק מחכה שיגמר
שונאת צומות.. מבחינתי אחת המצוות הקשות
אבל בסוף היום תמיד מרגישה סיפוק על מה שעשיתי למרות הקושי
והרגשה של נקיות, טהרה, התחלה חדשה...
שביקשתי מנערה שעדיין לא צמה, בגיל 10 או 11
שתעזור לי ואשלם לה, לקחת את הילדים לשעה או שעתיים למתקנים.
אם את מצליחה למצוא מישהי כזו זה יכול לעזור
וגם להביא להם הרבה ממתקים במהלך היום, זה מעסיק אותם.
בהצלחה ושיהיה צום מועיל!
וטיפול צמוד
שולחת חיבוק❤️
ועוד משו - היום לא צריך להרגיש מרומם. עצם היום מכפר. עצם הצום מכפר, ולפום צערא אגרא
גמר חתימה טובה יקרה!
שהתרוממות רוח זו מתנה בפני עצמה
וזה לא בשליטה שלנו תמיד
בעלי ממש יש לו עבודה סביב ימים נוראים והוא אוהב אותם אהבת נפש ומחובר והכל
ועדיין הוא אומר לי
בסוף אני עושה את שלי
ואם הלב נפתח או לא- זה בידי שמיים
גם לב פתוח זה מאיתו יתברך, וזו מתנה שלא תמיד זוכים לקבל
הריונית?את רק אומרת בקול את מה שהרבה חושבים בשקט
גם אני מרגישה הקלה עצומה שעבר
ולא מרגישים התרוממות בצום בבית עם ילדים
נשמע לי הגיוני
הילדים שלי כבר יחסית גדולים וזכיתי להתפלל בציבור בשנים האחרונות אבל דוקא השנה אחד הילדים היה חולה וכשנשארתי איתו בבית וממש הרגשתי את הקושי והצער.
אגב בשנים הקודמות הרגשתי הקלה עצומה במוצאי כיפור כי הצום מאד קשה.
יש לי שני טיפים לאמהות לקטנים:
1. לחלוק עם הבעל- למשל שהוא ילך למניין ראשון ואחרי שחוזר תלכי למניין מאוחר או שהוא יפסיד חלק ממוסף כדי שאת תלכי
2. לחפש או אפילו ליזום מניינים עם משחקיה לילדים. אצלנו זה עובד מדהים!
שנה ראשונה עם תינוק פתאום מרגישה רגשות שליליים מאוד ליום הזה
בתור בחורה לא יצאתי מבית הכנסת
יכולתי להתפלל לפחות חלק מהתפילות ביישוב הדעת.
זו הייתה חוויה מרוממת שלא זכרתי אותה לפני.
בתור רווקה לא ידעתי להעריך וגם הייתי סוג של צינית (גיל ההתבגרות וזה)
ובעשור וחצי האחרונים הייתי סביב ילדים, הריונות והנקות. גם כשכן הגעתי לתפילות זה לא היה ביישוב הדעת.
אז בהחלט יכול להיות שביום מן הימים תזכי לחוות את החוויה הזו.
אחרי שעוברים דברים בחיים, יש חלקים בתפילה שמקבלים משמעות מצמררת.
לבינתיים במסלול החיים כיפור שלך נראה אחרת וזה בסדר גמור.
שהוא לא הרגיש מחובר ורק בתפילת נעילה נפתח לו- פייר? לא ידעתי אם לצחוק או להעיף לו סטירה (מטאפורית כמובן🫢)
כי אני אפילו כבר לא מצפה לזה.
אבל מקבלת בהשלמה את זה שאלו השנים שבהם יום כיפור שונה מאד ממה שהיה לפני. ובעז"ה הילדים יגדלו ושוב יו"כ יקבל אופי אחר
יש לי גם עידוד- מתישהו הם גדלים והולכים.
ושניה פרופורציה- הייתי מעדיפה לא להיות יכולה ללכת השנה...
מותר להרגיש קושי. אבל בסוף את עושה את שלך והתפקיד שלך מבורך! וזה באמת יעבור...
כרגע כאמהות התפקיד שלנו שונה לחלוטין. והמשימה הכי גדולה היא - לצום. אז הגיוני שלא נרגיש איזה התעלות ...
?
אם זה לא מומלץ עד גיל 14 זה לא מסוכן גם לתינוק?
כמובן נגד כיוון הנסיעה.. ולכבות כרית אוויר..
יותר גרוע לי שהוא מאוחרה ואין לי איך להרגיע אותו תוך כדי הנסיעה, זה ממש יכול להוציא אותי מריכוז וקשה לי נורא לנהוג ככה.
כשהוא לידי אני רגועה ומפוקסת.
הגדולה בת 8
אנחנו קנינו בשלב הזה רכב של 7 מקומות
אבל באמת גם כשהיה לי תקופה של 4 ילדים ורכב קטן, שמתי בוסטר גב מקדימה לילדה הגדולה...
והכסאות המעוגנים (סלקל, כסא בטיחות ועוד בוסטר) שמנו מאחורה...
אז בקיצור שתי האפשרויות לא טובות....😏
אני אישית לא מחכה לגיל 15 לישיבה מקדימה
פצלושוןשבוע שעבר ב6+5 ראו דופק ועובר בגודל שמתאים ל3 ימים קודם
והיום עובר באותו גודל בלי דופק
עצוב לי נורא
וכן אני יודעת שצריך לעשות עוד בדיקה לוודא אבל מה הסיכוי אם הוא באותו גודל
אוףף
אין לי כוחח
ואפילו אין לי שום דימום
אולי זה קשור לאנטיביוטיקה שהייתי צריכה לקחת עכשיו שבוע לאיזה דלקת בשן
אבל אמרו לי שמותר אותה בהריון
אוףףף
אין לי כוח לחזור לטיפולים
כל כך שמחתי כבר
קשה ולא נעים בכלל.
שהשם ישלח לך כח ונחת ושמחה בעז"ה🙏
אין קשר לאנטיביוטיקה
זה עצוב אבל זה פשוט קורה
ממש אל תאשימי את עצמך
שהשם ימלא חסרונך במהרה
שהשם ימלא חסרונך במהרה!!!
אפילו שזה דבר נפוץ
אי אפשר להתרגל לזה
וכל פעם זה קשה
חיבוק ענק!! ואל תלקי את עצמך מה היה אילו.. סביר להניח שזה לא קשור בכלל לאנטיביוטיקה
אני לקחתי המון פעמים אנטיביוטיקה בהריון ובתחילת הריון
זה קשה בטירוףףףף
חיבןק ממני, שגם בטיפולים ויודעת כמה זה עוגמת נפש שא"א לתאר שדמיינת שאמרת בייביי לטיפולים לתקופה הקרובה...
זה קשה וכואב💕
וזה לא קשור לאנטיביוטיקה
אל תחשבי על הכיוון הזה בכלל
זה קורה הרבה
לא כל הריון מתפתח לצערנו
אמרו שמותר אז מותר
אין קשר
זה רצון השם, מתפללת בשבילך שימלא חסרונם בקרוב! בלי קושי וטלטלות
בשורות טובות
די, נו, איזה באסה!
מקווה בשבילך שפעם הבאה תהיה בקלות ובמהירות ובידיים מלאות!
איזה קשה ומבאס ככ...
ממש ממש ממש
קחי את הזמן להתאבל... זה באמת אובדן..
ובע"ה שבקרוב יהיו בשורות טובות טובות ורק טוב!!!!❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️
בלתי נסבל.
מה עושים עם ילדה שפשוט לא הולכת לישון?
אני נשפכת בשבע וחצי (אולי קשור לזה שאני בהריון, אולי לא(
ועד עשר אני מנוטרלת כי בהשכבה.
וזה תמיד נגמר בבכי שלה ועצבים שלי
שונאת את עצמי אחר כך
ומרגישה האמא הכי דפוקה בעולם
ולא, זה לא רלוונטי להוציא מוקדם
נדיר שאני בבית בשעות האלו
אם כן פשוט לנשוך שפתיים ולעבור את השבוע- שבועיים שנשארו, פשוט להשכיב מאוחר ממש מלכתחילה ואז להפסיק שנצ.
אם לא אין לי פתרונות לצערי😐
אני פרשתי
היא ערה איתי בבית עד שהיא מעצמה הולכת לספה ונזרקת לישון
לא מתאים לי הערבים המגעילים האלה שהיו לנו עם הרדמה אין סופית בכי ועצבים
אני באופן קבוע הייתי יוצאת לגינה עם הבן שלי, פירות ארוחת ערב הכל שם, משחקת איתו המון והוא היה מתעייף מזה כל כך שבשמונה גג שמונה וחצי הוא היה הולך לישון. בתקופה של הקיץ הייתי עושה לו בריכה בחצר שלנו עם השכנים. אני יודעת שזה קשה יחד עם ההריון אבל אפילו לצאת עם עוד ילדים שיכולים להעסיק אותו בגינה יכול לעזור לך.
אבל אחרי שינה במעון הם לא ירדמו בשש או שבע. אני הייתי שמה בשמונה וחצי.
האמת, מבינה אותן.
מטפלת שעובדת משמונה בבוקר ועד ארבע, זקוקה לקצת מנוחה באמצע
לק"י
הן גם מנקות ומארגנות דברים במעון.
(לנו באמת יש ילדים שעם השנ"צ במעון ישנו בעשר בלילה, וילד אחד שגם אחרי שנה בגן עדיין נרדם לפעמים בצהריים, ולא תמיד זה מפריע לו בלילה.
זה היה פלוס נוסף אצל המשפחתון הפרטי שהיו בו 2 מהילדים עד גיל הגן, שהם ישנו מוקדם יותר צהריים, ולפי הצורך שלהם. לפעמים גם בכלל לא).
הבן שלי במעון גם ויש לו עוד שנה הבאה
בינתיים הוא ממש צריך את השינה הזאת
חלק מהבנים גם בשנה השלישית עדיין היו צריכים את זה
ואחרים באמת היה סיוט כמו שאת מתארת..
אני יודעת שיש מעונות שאפשר לתאם עם המטפלת שחלק מהילדים ישארו ערים, אולי שווה אפילו לשלם על זה תוספת של כסף חודשי.
פספסה בכמה ימים את העליה לגן...
אצלי נס שהילדון נולד בסוף דצמבר
אחרת עוד שנה שלמה עם שנצ של שעתיים
מבינה שאצלך לא :/
אצלי נולד בינואר, הוא כבר בן 3 וחצי. לא הוא צריך דנצ, כשילדים שנולדו 3 שבועות לפניו לא ישנים שנצ בגן כבר כמעט שנה?
10-11 בלילה זה רגיל אצלו
התקלחנו, שמנו פיג'מה
נכנסנו לחדר, אמרתי לה שפה יש חושך ומוצץ למי שרוצה לישון
מי שלא רוצה לישון יכול לבוא לשחק עם עצמו בסלון
כשבעלי נכנס הוא אמר לה שהוא הולך לישון במיטה שלה (אחרי כמעט שעה שהיא איתי בסלון(
היא נבהלה ונכנסה לישון במיטה
לא יודעת מה מצבה
נראה מה יהיה מחר
במקום להילחם שיירדמו כבר,
ללמד אותם להיות בשקט ובנחת בסלון
מסיימים מקלחות וא. ערב סביב שבע בערב
אח"כ יש דפים, צבעים ומדבקות ומשחקים בסלון
שישחקו עד שיפרשו לישון
אנחנו כן מעמעמים אורות בסלון,
כדי שיהיה חשוך מעט
בדר"כ נופלים לישון סביב שמונה, שמונה וחצי.
אנחנו בינתיים נחים קצת, לפעמים אני כבר מתארגנת בעצמי לשינה
אבל זה זמן מאוד נינוח ורגוע בבית.
הקטנה שלי בת שנתיים וקצת, ילידת מרץ אז קטנה מהבת שלך בחודשיים
כשהגדול שלי היה בגיל הזה והיה ישן צהריים אז זה יותר השפיע עליו ואז היה הולך לישון בתשע פלוס
לא היה אכפת לי כל עוד הוא רגוע ועסוק בשלו
הקטנה שלי אותו דבר אני מחשיכה את הבית ועולה לישון היא בסוף נרדמת גם..משעמם לה לבד והכל חשוך חוץ ממנורת לילה
אני לא מתווכחת פשוט עולה לישון בעצמי
זה מה שאני עשיתי בשנות המעון של שבעת ילדי...
התורן תמיד היה איתי אחרי שאחיו הלכו לעשון
הם כל רגע יבקשו משהו ירצו ועכשיו יקלו לעצמם כל הצומי
קיצר לא משהו שיש לי כוחות בערב אחרי כל היום
אני כן מגבילה לחדר אבל לא בצורת מאבק
פשוט הוא קורא לי..מגיעה ומביאה לוצערמת ספרים לחדר.. אחר גך כמה סובות.. אחר כך איזה מכונית
מתישהו הוא מתעייף מלשחק עם עצמו ונרדם
לפעמים מוצאת גם רעיון מקורי של ברור שבא לך ליושן עם פיל סגול!! מי לא רוצה ךיושן עם פיל סגול זה הכי מגניב בעולם
ואז שולפת בובה לשתפיל סגול שמלא זמן לא שיחק בה
והופ הילד מבסוט
ומשחק בה עד שנרדם חח
אם אחת ל הוא מנסה לצאת אני מסבירה שעכשיו לילה ובלילה הולכים למיטות ועוברת על הילדים במעון ושואלת איפה חיים איפה חנה ..? גם הם ינשים במיטה שלהם עכשיו איזנ כיף להם.. וכו
אני ממש לא אוהבת שמות של בנות
וב'ה יש עוד אחת בדרך
וגם זה חייב לעמוד בקריטריונים של בעלי (בגדול הולך לפי הרב שמואל)
אולי יהיו לכם רעיונות?
שמות כמו הודיה, מוריה, תהילה שירה וכו' ממש ממש לא רלוונטים מבחינתי
ושם אחד
ובעלי לא מרשה לקרוא בשמות של אחיות שלנו (אצלם יש שמות שאני לא אוהבת, אצלנו יש)
החלטתי שאני רוצה ללכת לטיפול.
ב"ה לא קרה משהו מיוחד ובגדול אני בטוב,
זה יותר בקטע של אקסטרה וקצת פינוק.
דברים שפוגשים אותי בעיקר בעבודה
אנשים מסביבי שמערערים אותי ואת הביטחון שלי
אני גם חושבת הרבה זמן על חיפוש עבודה וככ מפחדת לשמוע לא שאני פשוט דוחה את זה בלי סוף
וזה לא חכם
אני חושבת שאני בעיקר נמנעת מדברים
הפחד מהכישלון הוא חזק מאוד אצלי
הרצון להיות תמיד בסדר
עם כולם
ובא לי לעוף על החיים
לנסות ולהתנסות בדברים חדשים
איך לי כח להתבחבש בילדות וכזה
זה פחות אני
בקיצור לא יודעת בדיוק מה אני מחפשת וגם איך מוצאים מישהי שמתאימה לי?
קצת מבררים, עושים שיחת התאמה ואולי גם פגישה ראשונה בלי התחייבות כדי להרגיש אם זה מתאים או לא...
לגבי השיטה- אני אהבתי טיפול בגישת cbt, עזר לי עם דברים ברעיון דומה למה שאת כותבת. כן מדברים על הילדות קצת כדי להבין מאיפה הגיעו אלינו הדברים שאנחנו מאמינים בהם (לדוגמה פחד מכישלון להבין למה אנחנו מרגישים שאם אנחנו טועים אנחנו כבר לא שווים וכו') אבל לא מתבחבשים בזה אלא יותר מתמקדים באמונות והרגשות שלנו היום
לברר לפני ולעשות שיחת טלפון מקדימה לראות אם מתאים לך, לקרוא כל מיני שיטות טיפול ולראות למה את מתחברת.
ספציפית אם את מהמרכז יש לי המלצה למישהי שמקבלת בפתח תקוה שמתאימה בול לצרכים שלך.
למישהי שלמדה אימון אבל היא מהממת ממש, בכיתי לה הרבה
והיא עזרה לי ממש בנקודה שרציתי אבל גם בכל המסביב שהוביל לזה.
קוראים לה דבורה עמרני
יש לנו 2 ילדים קטנים והשגרה מאוד שוחקת. בעלי עובד בעבודה מאוד קשה וחוזר גמור בכל יום. תכף הוא חוגג יום הולדת וממש מתחשק לו שנעשה טיול בצפון. אולי יש לכן רעיון למסלול יחסית קליל שיתאים לילדים מתחת לגיל 5? חשבתי שאולי ניסע לסוף שבוע, אז אם יש אכסניה שווה באזור או משהו בסגנון- זה יהיה מושלם.
מעדיפה צפון שלא מאוד רחוק מהמרכז
נחל השופט ממש מתאים לילדים קטנים ועגלות, זה אזור יוקנעם
אפשר לנסוע לכיוון עמק המעיינות בית שאן
יש שם מלא נחלים כמו נחל האסי, נחל הקיבוצים, עין שוקק
אני הייתי בגשר קנטרה וזה מהמם אבל כן היתה חתיכת הליכה עד לשם
אם אתם זורמים למקומות בתשלום אז יש את הסחנה (גן השלושה) - קחו בחשבון בעיית צניעות מאוד קשה בתקופה הזו של השנה.
עוד אפשרות למקום בתשלום עם ילדים זה אגמון החולה - לשכור רכב גולף ולהקיף את האגם
זה כבר מאוד צפונה.
שם כבר אפשר ללכת לבנייאס - לא נגיש אם אתם באים עם עגלה.
יש גם את שמורת דן שזה גשרים ושבילים מסודרים וכמעט הכל מוצל אז זה ממש מושלם לילדים קטנים ובתקופה כ"כ חמה.
בהר מירון יש מסלול מעגלי מושלם למשפחות
קל ועם נוףףף מדהים
פשוט מסובבים את פסגת ההר
אם את רוצה כולל לינה זכרון יעקב יכול להתאים.
אם לא חייב צפון אז גוש עציון מהמם ויש גם טבע וגם אטרקציות לקטנטנים.
תבדקי כפר עציון לדעתי תהנו שם לא פחות מהצפון.
מותאמים לילדים, מעגליים.
מאמינה שתוכלו בקלות למצוא אכסניות באזור זכרון חדרה והסביבה.
יש גם חופים באזור שכיף להיות בהם וגם אם תצפינו עוד קצת לחיפה יש הרבה מה לעשות
אם זה לשבת אז פחות קשור...
1. בקרבה סבירה ליו''ש...אז נגיד לניאדו הכי צפון ובכללי במרכז.. ירושלים מרגיש לי קצת רחוק..
2. תומך בלידה טבעית ולא מכורים למוניטור ללא סיבה..ולא ממהר להתערב. ובכללי צוות נעים ונחמד.יודעת שבכל מקום יש ויש..
3. חדר פרטי הכי מושלם. או גג 2 נשים בחדר. זה תנאי סף מבחינתי..חשוב והכרחי לי שקט..אז לא בא בחשבון מקומות רק עם 3 נשים בחדר.
4. שיש תינוקיה שאפשר לשים לשעה-שעתיים אם אני על תת שינה קיצוני
לידה מתקדמת בעז''ה ובלי מלווה איתי.. עד כה תמיד היתי צמודה לתינוק ואפס הפרדה אבל זה עלה לי במחיר של כמעט חוסר שפיות..
5. שלא יהיה עמוס מדי- שלא אתקע בקבלה מליון שנה ..י ש לי לפעמים לידות 'מתפתחות מהר במפתיע וגם נסיעה מאחורי..
יש כזה דבר???😉
או שהגזמתי?
או מה הכי קרוב לפחות למה שמחפשת
אם אמקד
לידה טבעית
וחדר פרטי או עד 2 נשים+תינוקיה כאופציה
לא עמוס מדי
בהדסה עין כרם זה בדיוק ככה
וגם הרישום בקבלה עכשיו הוא צמוד למיון מיילדותי
בעיקרון יש אצלם תכנון לידה ואז מראש את יכולה לבקש את הבקשות האלו
בהמשך לכל שרשורי השואב שוטף..
יש לנו שואב שוטף דרימי, היה מצויין מאד חודשיים וחצי בערך
ופשוט התחיל להסריח ברמות, קרצפנו את כל החלקים שלו עם אקונומיקה ועדיין כל פעם שמפעילים אותו עושה ריח סירחון בבית של מים יושבים מגעילים כאלה
מישהי מכירה?? יש פיתרון??
כבר חודש לא משתמשת בגלל זה
אני מכבסת רגיל על 40 עם עוד בגדים
נתתי את הטיפ הזה לאחותי וזה הציל לה תשואב שוטף מהריח שלא עזב
הכי חשוב לשים חומץ אם יש ריח לא נעים ממש לשפוך על הסמרטוט לפני הכביסה זה יינטרל את כל הריח
יש לי את הדרימי שלי מעל שנתיים והסוד זה פשוט השיטות תחזוקה ואז את פשוט נהנת
