אצלנו תמיד אפשר להתחיל מרופא משפחה/ילדים שיפנה ויסביר.

אני במכבי, ואם זכור לי נכון אצלנו אפשר לבקש מרופא הילדים הפניה לטיפול רגשי ואז ללכת למטפלים בהסדר (יש רשימה של הקופה).

ואז פנינו למכון שמרכז טיפולים מהסוג הזה ונמצא בהסדר עם הקופה.

את יכולה לשאול בקופת חולים מי נמצא בהסדר איתם ולחפש המלצות בסביבתך.

אבל בקופה דברים כאלה לוקחים זמן...

אז אם יש לך אפשרות ללכת איתה למטפלת באופן פרטי (את יכולה לבקש פה המלצות לפי אזור) - אולי זה עדיף. ובמקביל להתחיל תהליך בקופה. ואולי כדאי לברר עם המטפלת שתמצאי אם יש אצלה החזרים מכללית, ואז בהמשך תוכלו לקבל החזרים.

אם אני פונה בפרטי, מה לחפש? מטפלת רגשית?

אני שומעת על מגוון טיפולים שיש היום… רכיבה, שחיה, אמנות.. איך לדעת מה הכי יעיל?

לפחות בתור התחלה, כדי לבדוק מה באמת הילדה צריכה (לערוך לה סוג של אבחון). אולי היא תמליץ על טיפול כלשהו באומנות, לפי מה שמתאים לילדה.

אם אזור ירושלים מתאים לך - אז יש לי המלצה לפסיכולוגית.

אולי כדאי אבחון וייעוץ.

יש דברים שיותר עוזרים בקושי חברתי, יש לביטחון עצמי וכו. כל סוג טיפול יכול להועיל יותר לקושי שונה

אם כן, יש באתר רשימה של מטפלים בהסדר, תסנני לפי האזור שלכם,

ואז כל ההתנהלות היא ישירות מול המטפל / המכון, בתשלום של 45 ש''ח למפגש.

הייתי מתחילה משם, ומנסה לחפש המלצות על השמות שמופיעים שם, אולי יוצרת קשר ובודקת מה רלוונטי בהקדם ומבחינת עיתוי / מיקום.

בהצלחה!

אני חושבת שההבדל בין כללית מושלם לכללית פלטינום זה כמות הטיפולים שמאפשרים בשנה. אבל גם בכללית מושלם יש אפשרות לטיפולים רגשיים בעלות 45 ש"ח.

(אנחנו בכללית פלטינום, אבל זה מה שזכור לי שראיתי כשבדקתי את זה אצלנו).

כאן מופיעים נותני השירות

התפתחות הילד - גילאי 3-10 | כללית מושלם

בחוץ לרוב התנהגות למופת. מחנכת או יועצת לא יבינו מה אני רוצה.

בבית יש לה 'קריזות' לא מוסברות. היא יכולה להתעצבן וממש לצאת מדעתה. קושי בוויסות, נוקשות, שתלטנות, מתעמרת באחים שלה. פשוט אי אפשר לפנות אליה, היא מתחצפת בלי הכרה. זה לא עניין של גיל התבגרות, הדפוסים האלו היו איתה והחמירו. זה פשוט מגיע בתקופות אז תמיד נראה לי שהיא התאפסה על עצמה ואז שוב.

טיפול טוב כולל הדרכת הורים. לתשומת ליבך.. 

במיוחד לאור מה שאת מתארת על הפער בין החוץ לפנים 

(זה לא אומר שאתם לא הורים טובים אלא שהתנהגות מושפעת מהקשר סביבתי, וההורים הם הסביבה הבוגרת של הילד,

שקל יחסית להכווין ולהדריך אותה)

מעבר לזה תחפשי באזור, זה שבבית הספר הילדה מהממת לא סותר שהיועצת מכירה באזורך מטפלים מקצועיים..

או בקבוצות אמהות.

ממה שאני מכירה במאוחדת יש טיפולים עם רשימה ארוכה של מטפלים בהחזר ב45 לטיפול.. אז אפשר לברר במרפאה של הקופה מי בהסדר ואז לברר על מטפל ספציפי

ולהתפלל- בסוף זה גם הרבה ענין של התאמה.

הרעיון בתרפיות למיניהן- שלא צריך להיות מאד וורבליים בשביל הטיפול. לילדים יותר קל להביע בכלים השלכתיים (גם למבוגרים לפעמים)

ולכן יש לזה מעלה על פני פסיכולוג שמטפל רק בשיחה.

בדרך כלל פעם בחודש.

לפעמים אפשר ללכת רק להדרכת הורים (בעיקר אם הילד לא מוכן לשתף פעולה), אבל נשמע שכדאי שתהיה מישהי שתראה את הילדה ותאבחן מה הקושי שלה.

זה לא תמיד רק בגלל ההבדל בגישה של המבוגרים בסביבה.

יש ילדים שבחוץ הם לא יתנו לעצמם 'להתפרק', יותר אסופים ולכן תמיד 'מושלמים', ובבית הקשיים מופיעים. זה לא רק עניין של גישה הורית.

כמובן שזה לא סותר שהדרכת הורים יכולה להוסיף ולעזור. תמיד כשיש קושי זו הזדמנות גם ללמוד איך להתנהל בצורה מדוייקת יותר בתור הורים, במקביל לעזרה ישירה לילד.

אבל המשפט שכתבת היה יכול להישמע שהקושי הוא 'בגלל' גישה הורית לא נכונה, כביכול במסגרות הכל בסדר כי שם מתנהלים יותר 'נכון' מולה. וזה ממש לא בהכרח ההסבר להבדל.

לגמרי לא התכוונתי להגיד שההורים לא מגיבים 'נכון'.

אפילו ניסיתי לורמ ההפך. 

אלא שזה אומר שבאיזשהו מקום לילד יש שליטה מסוימת באיזה מרחב להתפרק

כלומר- ההתנהגות מושפעת גם מהסביבה שלו.

זה לא אומר שמה שהוא צריך זה בהכרח הורים יותר סמכותיים או ווטאבר,

זה אומר שיש אפשרות לתת מרחב יותר מתאים לילד (למשל, להציע מראש כל מיני אפשרויות 'פריקה') 

ילדה מאוד חכמה. חשוב לה לשמור על השם שלה בחוץ.

וזה בסדר גם לשמוע שאנחנו צריכים הדרכה.

נעשה מה שצריך.

אני אגב מאוד מתעניינת ומשתדלת לעשות עבודה בהורות שלי. עשיתי גם קורס מצוין בעבר, אבל לדעתי יש פה משהו יותר עמוק איתה.

איך אני מציגה את זה לילדה?

לא בטוחה שהיא תשתף פעולה

בכלל נראה לי שהיא כבר במקום של אכזבה מעצמה שאין לה מה להפסיד. אם היא תלך לטיפול זה לא יחמיר את התחושות האלו? היא חכמה מאוד. 

את יכולה להגיד שאת רואה שקשה לה ורוצה לעזור לה לממש את הפוטנציאל המדהים שלה גם בתוך הבית ולעלות על הקושי שלה ושזה בשבילה ולטובתה

אז אולי אפשר להתייעץ עם הפסיכולוגית גם על זה - איך להציג את זה לילדה?

זו באמת שאלה...

בהצלחה לכם! בעז"ה שתמצאו שליחים טובים והדברים יתאזנו...

מציעה קודם למצוא פסיכולוגית ולהגיע אליה לאינטייק (פגישה מקדימה עם ההורים בלבד, שבה מספרים על הילדה), ושם לבקש מהפסיכולוגית רעיונות איך לשכנע את הילדה לבוא לטיפול...

מה שבטוח - בגיל הזה בדרך כלל אי אפשר להסתיר את העובדות ולומר שזה חוג או משהו כזה. היא חייבת לדעת שזה טיפול, וחייבת להסכים לו. אבל לא חובה לומר לה בדיוק את כל הסיבות לטיפול... (אפשר לציין נקודה אחת שקשה לה, שאולי בה היא תסכים לטפל)

ששיתפתי אנשים מבחוץ, מחנכות וכו, הן לא הבינו על מה אני מדברת..

היא יכולה לריב עם אחותה בת 3, אם היא נכנסת לפינה שהיא מתעקשת עליה אין עם מי לדבר, היא נפגעת מאןד בקלות ולא מצליחה לראות את הצד האחר,  מצד שני יש בה המון נקודות טובות.  יש תקופות שאני לא מצליחה להכיל את הקושי שלה, יש לי בן נוסף קטן ממנה עפ הפרעת התנגדות וקשב וריכוז, ולדעתי זה בדיוק מה שיש לה, רק שלא אבחנו,  ובגלל שהיא בת זה פחות בא לידי ביטוי..

בינתיים אנחנו לא מטפלים, כי שוב יש סביבה הילה שהיא הילדה המושלמת..

יכולה להגיד לך שהיא קיבלה מחזור ואני מרגישה שזה כן איזן קצת את העניינים, יש עדיין התפרצויות והתעקשויות שקשה לי להבין במיוחד כשהיא עייפה, אבל כשהיא במצב רוח טוב אני כן רואה שהיא משתדלת להשתפר מה שלא היה בעבר.

נשארת לעקוב כי באמת מתלבטת איך נכון לנהוג איתה..

הוא מציג גישה שונה

במיוחד אם את מתכוונת לשמוע את לירז טל שתראי מה נכון לכן יותר.

בנוסף כדאי לדעת שעבודה על גמישות זה בין השאר בתחום של ריפוי בעיסוק, אולי שווה לקבוע פגישה בשבילך להדרכה איך כדאי לתרגל איתה את השריר הזה (אם יש כאן מרב"ע שרוצות לתת טיפים זה יועיל לכולנו. זוכרת רק את הדס אבל לא מתייגת אותה כי היא מן הסתם לא עוסקת בנישה הזו)

היא תיארה ילדים שיש להם נטייה לחפש שליטה, יש שליטה עצמית גבוהה- ולכן מבחוץ לרוב נראים מושלמים, אבל בבית הם מקובעים, חייבים שהכל יהיה כמו שהם רגילים/ חושבים שצריך להיות ואחרת יש התפרצויות רציניות. מתחשבנים על כל דבר בבית שיהיה "הוגן" בעיניהם- שזה גם בעצם ניסיון לשלוט על המציאות.

היא מטפלת בגישה של סמכות הורית, היא אומרת שהילד צריך להרגיש שההורה הוא הסמכות- זה גם עוזר לו להרגיש יותר בטוח, לכן לא להיכנס להתחשבנות מול הילד למה עשיתי ככה ולמה זה הוגן- פשוט "ככה החלטתי".

בכל מה שקשור למקובעות- לא לאפשר לו להחזיק את הקיבעון, בכוונה לשנות דברים שהוא מקובע עליהם- בהדרגה מדברים שיותר קל לילד לשנות לדברים שיותר קשה, לא לפחד מהתפרצות- זה לרוב ייקח עד 20 דקות של התפרצות קשה בפעמים הראשונות ואחרי כמה פעמים הוא ילמד להתגמש. וזה משפיע על הגמישות בכל תחומי החיים- לדוג' בתחום החברתי הילד ילמד להתגמש יותר מול חברים.

חוץ מזה גם דיברה על להקשיב לרגש של הילד ולתת לגיטימציה והכלה לכל רגש. אבל להציב גבול ברור מול התנהגויות אסורות.

בדיוק קיבלתי המלצה עליה ורציתי לשאול אם מישהי מכירה וממליצה.

עזרת לי!

לכל רשות(מועצה/עירייה) יש שפ"ח-שירות פסיכולוגי חינוכי שיש שם טיפולים מסובסדים

ייתכן שצריך המלצה מיועצת בית הספר כדי להגיע לשם, ומניחה שיש רשויות שהשפ"ח בהן טוב וזמין יותר מאחרים

בנוסף אם הקשיים להערכתך קשורים איכשהו או מושפעים לרעה מהמצב הביטחוני, יש גם את מרכזי חוסן בכל רשות מקומית, זה מטעם הרווחה(לא להיבהל, אין לזה השפעה של "להיות מוכר לרווחה" או משהו כזה) וגם מניסיוני הם מקצועיים מאוד ויש שם טיפולים מסובסדים.

בהצלחה!

אני לאו דווקא מחפשת את הכי זול

אבל אני ממש רוצה לראות תוצאות.

משום מה יש לי קצת חוסר אמון במערכת הזאת, אולי בגלל שתחומי הטיפול קצת פרוצים ויש מלא מטפלים בשקל.

חברה המליצה לי בעבר לקחת לטיפול בסגנון מח אחד וכאלה. משהו יותר פיזי, עם בדיקת תגובת שריר ומציאת הטריגר וכו. נשמע לי מיסטי כזה. מישהי מכירה? ממליצה?

שאז זה בטוח מטפלים מוסמכים וטובים

ולא מטפלים בשקל כלשונך, שזה באמת חשש אבל בעיני אם כבר בתחום כמו מח אחד וכאלה יש יותר סיכוי ליפול על מישהו שמטפל מטעם עצמו או איזה חרטא.

בגדול למטפל מוסמך צריך להיות תואר טיפולי. למשל תואר בפסיכולוגיה או תואר בפסיכותרפיה באומנות או תואר בעבודה סוציאלית.

בקופת חולים מקבלים תעודות שבשפח לא מקבלים, אז לכאורה תקבלי שם מטפל עם הסמכה יותר רחבה.

ולצד החשיבות של התואר- לבדוק גם את האישיות, למשש את האוירה,

לראות שלך ולילדה נעים.

בגיל הזה טיפול לא אמור להיות מציף אלא באמת חויה יותר נעימה ומשחררת.

בשפ''ח יש רק פסיכולוגים, אמנם חלקם מתמחים אבל כולם פסיכולוגים, כולם תחת פיקוח והדרכה

בקופות החולים יש מגוון מטפלים עם מגוון הכשרות ברמות שונות 

לק"י

אבל לי אין כח לזה.

אבל אצלינו מתחילים מחר בתשע, ואין צהרונים (וגם אם היו, יכולתי לאסוף לפני. למזלי אני בבית).

ובעבודה שלי שזה חנ"מ, כן מסיימים מוקדם.

אם היו חוזרים בלי הפסקת אש, כנראה שהייתי משאירה בבית.

בס"ד
 

חושבת שלהרבה (לרוב?) האנשים פשוט ממש אקוטי לעבוד ולכן יש צורך במסגרות. בסוף צריך להביא לחם הביתה בסוף היום.

לגבי האכזבה המטורפת של היום, אכן. אני מראש הייתי עם ציפיות מדודות מאד כי אני לא רוצה לקוות ולהתרסק. אבל עם כל הציפיה הנמוכה שלי, עדיין התאכזבתי מאד. עדיין מודה על כל הניסים שהיו ועדיין מאוכזבת ממה שהיה בסוף. או ההיפך.

ובעיקר מרגישה את הנפש שלי שזקוקה לכל-כך הרבה עיטוף וחיבוק...

חיבוק לך.

בלי קשר למלחמה

כמו יום העצמאות

אפילו שאני אשכנזיה זה נורא הגיוני שאחרי יום שחצי מעם ישראל בחגיגות אז יהיה יום שבתון

ותגידו, איך עושים הסתגלות לקטני שלא היה יותר מחודש אצל המטפלת והתפתח מאוד בזמן הזה?

מלחיץ אותי לשלוח ליום שלם אבל אין לי כ''כ ברירה

בהסכם החדש של ההסתדרות יש חופש בין יום כיפור לסוכות ותמורת זה לומדים באיסרו חג. מסכימה שחסר הגיון....

לק"י

לא רק למסגרות חינוכיות.

(גם אני בהתחלה רציתי להגיב כמוך).

וגם חג הסיגד

וממש במקום בעיניי. 

לק"י

האמת שבגלל שבתור מורה קיבלנו 2 ימי בחירה, אני שומרת 1 לאיסרו חג פסח. שיהיה לי זמן להתאפס ולכבס וכו'. וככה לא בלחץ גם עם הילדים.

(כרגע אני בחל"ד עדיין).

וכרגע נראה שלא מחזירים את הלימודים פה. בטח לא השבוע.

וזה ממש מבאס

גם אני וגם בעלי ג'ינגלנו בטירוף קודם בין עבודה, בית, ילדים וניקיונות לפסח.

כ"כ שמחתי ששמעתי שיש הפסקת אש וחוזרים לשגרה.

ואז הבנתי שאנחנו מוחרגים אוףףף

ומניחה שכבר תהיה הרבה פחות הבנה בעבודה להיעדרויות ועבודה מהבית.

הבנתי כבר די מזמן שאי אפשר פשוט "לגמור את המלאכה" ושיהיו עוד סבבים בהמשך.

אני חושבת שחזרה לשגרה דוקא חשובה לבריאות הנפש של הילדים וההורים והשהיה הבלתי נגמרת בבית דוקא מזיקה.

בתור מורה את כמובן לא חייבת ללמד ממש את החומר, אפשר לדבר על מה שהיה ואיך מרגישים ולעבד את מה שעבר עלינו או סתם לשחק משחקים ולהתאוורר בהתאם לגיל. ההורים שעובדים בכל מקום אחר חוץ ממערכת החינוך חייבים להיות בעבודה כדי להרוויח את לחמנו…

רוגע מוחלט!

צריכה ללדת באלול ובניתי על רוגע נפשי....

יש את הדמיון ואת הרצון שלנו, אבל הקב"ה מנהל פה את הכל באופן הכי מדויק.

הגאולה כבר בפתח, את זה רואים בעיניים. להחזיק חזק, לא להתייאש... בקרוב ממש!!

זה משתנה בין מנהגים

אם הם נוהגים שכן, אז לא יודעת לגבי סבון הכלים הספציפי.

כשכתוב *לכל* ימות השנה זה מובן שזה באמת לכל הימים, כולל פסח. אולי הם צריכים לשנות את זה... 

שהמוצר עצמו אינו כשר לפסח

כי לפסח יש חומרות אחרות שלא קשורות לכשרות של שאר ימות השנה

אולי אפשר ליצור איתם קשר ולבקש הצעת ייעול

עליו הבפירוש שהוא מאושר לפסח,

ואחד אחר שכתוב עליו 'מאושר מטעם הבדץ' עם הסמל של ירושלים בד"ץ העדה החרדית, ולמטה כתוב מאושר לכל ימות השנה. אין עוד אותיות קטנות.

אם הכוונה היא שזה לא מאושר לפסח זה ניסוח בעייתי בעיני.

כאילו אני לא חולקת עליך, פשוט אומרת שזה לא מובן מהניסוח. 

(בגדול- החומר צריך להיות כזה שפוגם את החמץ אם ישנו= הופך את האוכל/ כל דבר ללא ראוי למאכל כלב

אני לא מכירה כלבים שאוכלים את הנוזל כלים או כל חומר ניקוי שהוא ....

ככה שזה בגדול מתן כשרות לחומר כזה זו פעולה שיווקית ולא הלכתית. 

אני יודעת שבשלב הזה זה בדר"כ תקין, אבל המשקל שלט ממש נמוך וצריך לעלות מהר מכל מיני סיבות, אז אני רוצה שהוא ינק כמה שיותר

זה באמת סיוט... (התנסיתי בזה גם עם הילדה האחרונה)

תתייעצי עם יועצת הנקה טובה איך להחזיק ולסחוט את השד תוך כדי הנקה כדי להזרים לו יותר חלב וגם איך להעיר אותו כשנרדם.

מקווה שתעברו את זה מהר...

ומזל טוב!

זה היה מעגל כזה של לא יונק טוב ומשקל לא עולה וכו

השתדלתי כמה שיותר להעיר אותו ולשבת אותו שיינק

וכשההנקות נהיו טיפה יותר מסודרות

הקפדתי לשאוב את מה שנותר אחרי כל הנקה, זה מה שהיא לא הצליח לסיים עד הסוף וזה עזר לי ממש גם לחלב וגם לתינוק שהתחיל לעלות במשקל

לק"י

את יכולה לנסות לסחוט/ לשאוב חלב למזרק סטרילי, ולתת לו אחרי ההנקה.

אני יכולה לשבת איתו גם יותר משעה שבפועל הוא ינק פחות מחצי

לק"י

ככל שהוא יגדל ויתחזק, ההנקה עשויה להיות יעילה יותר.

פשוט במזרק צריך להתאמץ פחות.

ואולי הכי טוב להתייעץ עם אשת מקצוע.

נרדמים, מתנתקים, פעולת המציצה קשה להם מאד.

מומלץ מאד להחזיק אותו כמה שיותר בתנוחת קנגרו

וגם להניק כשהוא ללא בגדים, מכוסים בשמיכה ביחד כמובן.

וכמה שיותר להניק. בהפרשים קצרים, מתי שהוא רק רוצה בלי להסתכל בשעון

מנסיון עם פגות, זה אפשרי

הרבה נחת

שפע חלב, גידול קל בבריאות ובשמחה

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥

לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו

אני רואה את זה כמניעה בטוחה

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה

לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך

לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅

בהצלחה בהחלטות!!

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה

אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

יש לי דיאפרגמה קאיה

ואני לא מרגישה בטוחה איתה.. הייתי אצל מתאמת  אבל תמיד יש לי נערווים שאולי אני לא שמה נכון ושכחתי איך... פשוט מכניסה משתדלת עד הסוף עמוק+ג'ל

זה מה שאמורים לעשות נכון? לא צריך איזהשהו כיוון מסויים

ואני מרגישה עצם כשאני מכניסה

האמת שלא יודעת

הדיאפרגמה זולגת לי החוצה

היא צריכה לשבת מעל העצם ולא לזוז, ולא לזלוג

מציעה לך לתרגל שלא בזמן אמת הכנסה, וגם - בזמן אמת, בנחת עד שנכנס טוב

האמת נלחצתי מהגודל שלה והיא גם ממש קשיחה…

זה לא מפריע ביחסים? אתן מוציאות?

ועוד דבר שחשבתי עליו, שמעתי פעם שדברים מהסוג הזה פוגעים ברצפת האגן/דפנות הנרתיק כי הם מוחזקים עם השרירים. מישהי שמעה על זה?

מרגישה שזה ממש ענק לי כאילו עלול להרחיב…

לק"י

יותר בטוב..

אם את רוצה לדחות, תבדקי עד מתי אפשר.

אני נתתי לכל הילדים את החיסונים בזמן.

חוץ מילד אחד, שלא קיבל רוטה, ההמלצה ספציפית של הרופאה.

ככה אחות של טיפת חלב המליצה לי פעם באופן לא רשמי

זה וירוס של שלשולים

הוא חא מסוכן

מלבד חשש להתייבשות שכן מסוכן

לכן, אם את אמא מספיק ערנית ולילד שלך יהיה וירוס חריף של שלשולים, ואז תקחי אותו למיון לקבל נוזלים, זה אמור להספיק

כמובן לא נותנת הנחיות רפואיוצ לאף אחד, זה מה שא י עושה

אגב, לכולם אצחי נדבקו ברוטב מתישהוא, כמה ימים של שלשול וגמרנו.  

שמה שמפריע (או לפחות אמור להפריע)

זה לא אם זה יפה או לא אלא עניין בריאותי

הרבה פעמים עודף משקל מעיד על חוסר בבריאות

אם זה אכילה לא מאוזנת או אי עשיית ספורט וכו

גם מי שרזה באופן מוגזם

לא משנה אם זה יפה או לא

זה יכול לפעמים להעיד על משהו לא בריא

ולכן ב2 המקרים צריך לוודא שהכל תקין

ולא הבנתי למה מישהי צריכה להיות מוטרדת מזה שהבת שלה רזה באופן רגיל.

אני חושבת שללא ספק הכי חשוב זה לאהוב ולקבל את הילדים שלנו בכל מראה שהוא (וזה לא קשור אם אני אוהבת יותר מראה שמן או מראה רזה. את הילדים שלי אני אוהב כמו שהם, גם אם הם רזים וגם אם הם שמנים, בלי קשר למראה המועדף עלי).

אבל כשרואים השמנה שלא היתה קודם, אז הגיוני שזה מעורר מחשבות אצל ההורים לגבי המקום שלהם להגיד משהו/להשפיע בנושא.

אני חושבת שהסיבה הבריאותיות היא הגורם המרכזי פה, הרבה מעבר למראה.

אבל מן הסתם גם למראה יש פה איזשהו תפקיד - לא מצד איך שההורים רואים את הילדה, אלא מצד המחשבה על איך שזה יהיה בשבילה להיות עם עודף משקל (ולא חסרים שרשורים בפורום שמראים את הקושי של נשים עם המראה שלהן בגלל עודף משקל. למה זה ככה? יכול להיות שזה לא צריך להיות ככה אבל זו המציאות).

דווקא בגלל הסיבה השניה חשוב להיות פי אלף יותר זהירים עם כל אמירה שהיא, כדי לא לפגוע בדימוי העצמי של הילדה ובאיך שהיא רואה את עצמה. אבל גם אם ההורים לא יגידו כלום, זה לא בהכרח ימנע את הקושי שלה, כי זה העולם שאנחנו חיים בו.

1. הבן שלי היה רזה במיוחד וזה הטריד אותי לא פחות. היינו איתו אצל דיאטנית ומטפלים בזה. משום מה זה דורש פחות "הליכה על ביצים".

2. לא הפריע לי שהיא שמנה כמו זה שהיא השמינה באופן  מהיר, בבת אחת ואוכלת ב"בולמוסים".

3. כיום מראה שמן נחשב פחות יפה. בעבר היה ההיפך וכנראה זה עניין של אופנה אבל המשפט האחרון שכתבת פשוט לא נכון או לפחות ממש לא מדויק לימינו. אולי זה מבאס, אולי זה לא בסדר אבל אי אפשר להתעלם מהמציאות.

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.

מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...

בהצלחה ורק בריאות 🥰

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

החלטתי לחכות. 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה

תרגישי טוב❤️

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.

*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

זו רמה אחרת לגמרי של טיפול

אבל גם בקופה יש טובות יותר ויש פחות

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

לק"י

כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

לק"י

כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

הייתי אצל פיזיו' שעשתה לי עיסוי וזה בהחלט עזר להחלמה!

מבינה שזה לא מתאים לכל אחת, אבל שווה מאוד לחשוב על זה.

ולי אישית האימאלה שלך מרגיש מוגזם...

שמישהו ייגע לי שם בכלל, הבעיה שגם אני לא יכולה לעצמי

מניחה שאין איזה פיתרון קסם כזה או אחר 🥲

המשקלים רק עלו ועלו מלידה ללידה

והראשון נולד 3.8

בראשון חתך יזום וקרעים נוראיים

בשניה חתך קטן- טיפה תפרים ולא מורגשים

מלידה שלישית - אין קרעים כלל!

למדתי 2 מסקנות חשובות:

1. מאוד מאוד מאוד!! תלוי במיילדת . טיימינג של לחיצות וכו . הלידות החוזרות המיילדת עשתה עיסוי תוך כדי לידה עם המון שמן - מה שגרם לכך שלא היו קרעים כלל

2. התנוחה פחות חשובה - ילדתי בכמה תנוחות, בסוף הבנתי שדווקא בשכיבה חצי על הגב יש שליטה טובה יותר למיילדת על הקרעים וכו אז העדפתי את התנוחה הזו.

זה שהיו קרעים פעם אחת - לא מחייב שיהיו שוב

וגם תלוי מאוד איך תופרים- יש מומחים שתופרים ובקושי מרגישים ויש כאלה שפחות יודעים ואז התפרים מורגשים בהחלט

בהצלחה!