לא חמוד בעיני.

טוב אולי לא הכול אלא בעיקר התנהלות ילדותית בחיים

שמתי לב שלבנות יש יותר מנדט להיות רשעות לגברים מאשר להפך בחסות הפמיניזם

אין לי כוח שאשתי לעתיד תרדה בי

קשור לאיזשהו היתר של נשים להיות שתלטניות ורשעות לבעליהן.

אני גם ככה חוטף 🦀 מכל התחום ולאחרונה נרשמתי לקבוצות ווצאפ מזעזעות של שידוכים... כבר חודש לא יצאתי לדייטים ואני מותש מראש

בבקשה ה' בבקשה אנא ממך שאשתי תהיה בחורה טובה אני מתחנן

נראה לי לפני שנרשמים לקבוצות וואצאפ הזויות כדאי להירשם לדברים כמו אלגו או דאבל

אה ושגרירים בלב  

מיזמים יותר רציניים...

אירשם היום לדאבל. תודה רבה!

שגרירים אין לי שגריר

שככל שתהיי גבר ובוגר אז היא תהיה יוותר נשית ועדינה קיצר אישה אמיתית

והיא לא תרדה בך כי זה אופי גברי לשלוט

גברים שהם נשיים באופי בדרך כלל האישה שלהן היא רודנית כזאת....

סיפור לא חינוכי אבל כן קצת חינוכי:

פעם אחת חבר שלי (אחלה גבר) סיפר לי שהוא ואשתו נסעו נסיעה ארוכה, ואז אשתו טלטלה לו את הכתף ורצתה להראות לו משהו. זה הבהיל אותו בנהיגה אז הוא צעק עליה "בחיים שלך אל תעשי את זה זה מסוכן!" וכשהיא ניסתה לבטל את זה ולהתנהג כאילו הוא מגזים הוא התעלם ממנה כל הנסיעה.

עכשיו ברור שזה לא יפה והכל אבל הסיפור הזה כל כך טלטל אותי כי בראש שלי ההתנהגות שלו אסורה: אסור לצעוק על אשתך ואסור להעניש אותה בהתעלמות. מצד שני אשתו יצאה גם סתומה כשהפריעה לו בקלות דעת בנהיגה, וגם ניסתה למסמס את הבעייתיות. כלומר היחס הזה הגיע לה.

הדבר המשמעותי הוא שהסיפור הזה נתן לי חופש. ברור וברור שאשתי לא תהיה דומה באופי לאשתו, אשתי תהיה שקולה יותר אני מקווה. אבל עצם היכולת להדוף את הכאוס הנשי הזה בחזרה נתן לי כזו הקלה בציור העולם... אני מטבעי לא אלים ולא כעסן כלפי כל אדם. אבל מרגיש שבדינמיקה של גברים ונשים לנשים יש יותר אשראי להיות חצופות, שתלטניות, מחליטות, ודברים צריכים להתנהל על פי הקפריזות שלהן.

אגב הם זוג טוב, אני לא אומר את זה סתם, זה משמעותי. אם לא כועסים בחוץ אז כועסים בלב ואז נוטרים טינה.

..

הכל בסדר לא שופטת אותה

היא רק רצתה צומי והוא רצה ללמד אותה לקח קטן שהיא תזכור לפעם הבאה

כל זוג מתנהג אחרת

ולא אתה לא יודע מה טוב לך ומי תתחתן איתך

יש סיכוי שהיא תהיה ההפך מההטייפ שלך כרגע

הלב זה משהו שאי אפשר להסביר

וה' הוא ה שמזווג זיווגים

תרצה או לא תרצה אתה תתחתן עם מי שקבעו לך

כמו שכבר רשמו לפניי  "מוציא אסירים בכושרות"  ויש פירוש על זיווג שבסוף מה שנקבע זה מה שיהיה בין אם בשמחה ובין אם בכי

כושרות= בכי ושירות

וזה אמר לי המרצה לבית היהודי אז שלמדתי...

לפני 3 שנים בערך

לנגיעה של אישתו בו.

הוא היה באמצע חלום? מה יש להיבהל כל כך ואז להתעצבן?

ומסיקה לאחור איפה היא לא היתה בסדר ואיפה היא לא ראתה או לא הייתה קשובה

איפה את, אני אעניק לך את כל הטוב שבעולםםם

אולי זה לא מתאים מה שעשתה אבל אפשר להעיר בצורה נורמלית.

אני חושבת שההתנהגות שלו הייתה ממש לא במקום. ואי אפשר להצדיק את בכללי וגם במקרה הזה.

אשתך היא לא הילד שלך.

אני מאמינה שהרוב המוחלט של הנשים הן נהדרות ורעיות נפלאות בטבען, כשאישה מתנהגת בצורה לא מתאימה לבעלה זה בדר"כ כהשתקפות של הבעל, אם הבעל טוב האישה תהיה עוד יותר טובה. 

לא, לא מגיע לאף אישה שבעלה לא יהיה נעים אליה.

וכנ"ל לגברים, לא מגיע להם שאשתם תחליט עליהם, תקבע להם איך להתנהג, תתעמר בהם אם הם לא מתנהגים כמו שהיא החליטה, תציק להם ואז תתלה את זה במצב רוח ושאר מרעין בישין.

בזוגיות נקייה ואידיאלית בני הזוג עושים עבודה עצמית בלי שיבקשו מהם ומנסים כל הזמן להיות טובים יותר עבור השני.

אבל אנחנו לא תמיד באידיאל, והמון פעמים זה מתמסמס, והגבר לרוב חלש בתוך דינמיקה שכזו.

(אמא שלי יועצת זוגית; כשדיברתי איתה על זה היא אמרה שהיא גם שומעת הרבה על מקרים הפוכים, על נשים שאפילו מפחדות מבעלן)...

באמת באמת שכמעט לא אכפת לי כלום בבחורה, רק שתהיה לה מודעות ואחריות והוגנות להיות פרטנרית טובה, במובן שבחיים אני לא ארגיש שאני חותר לבד. 

ההורים שלי עושים את זה כל הזמן

ובלי עין הרע חמסה חמסה זה עובד להם מצויין

זה מוסיף קצת פלפל וזה פורק לחצים שומדבר לא נשאר בבטן

אני מקווה שאתה לא שואף לזוגיות כזאת

וגם מגניבים😎

בחתונות הם תמיד קורעים תבמה כולם מסתכלים עליהם שוקיסטים

כשההורים שלי רבים אני סובלת מזה מאד!

אני חושבת שזה לא נכון לפתור ככה חילוקי דעות וזה נובע מחוסר כבוד

ועדיף לדבר על דברים שמפריעים בצורה רגועה מאוחר יותר

של לדבר בשקט ובנחת/ לא לדבר בכלל

זה נראלי מתכון לאסון וזה גם צבוע רצח

כלא אם כן מדובר באמת בזוג שהם שקט באופי

אבל כשאתה חיי עם בנאדם כל הזמן מנהסתם שהוא יעלה לך על העצבים בהרבה דברים.

ההורים שלי נשואים יותר מ40 שנה כל פם שהם רבים אני מתאפק שלא להתפוצץ מצחוק לא תמיד מצליח

צעקות של ריב.

שיח כנה ורגיש לא חייב להיות בשקט ונימוס, הוא יכול להיות עם צעקות והרבה חיות. העיקר שישדר אמפתיה אהבה ופתיחות וכנות

אינמלעשות החיים הם לא תותים

אבל כשהזוגיות חזקה גם זה פיסטוקים

נכון גם אני לא מתחברת למנטליות צבועה, אבל גם דוגריות כשזה יותר מדי- זה כבר גס. 

מדברת מכאב מהמקום שלי, אולי אצלך זה סבבה. לא חשוב רק להיות צודק... השלום הוא מעל האמת.

אבל במציאות אין נוסחאות קסם... אם רק אחד מבני הזוג יתנהג ככה? זה לא יעבוד

אני אמנם לא מבוגרת אבל אני גם לא ממש ילדה ובכל זאת ממש ממש אוהבת להיות תינוקית, מתלהבת מממתקים, קופצת בטרמפולינה, מקפצצת כשיש משו שאני אוהבת...

זה רע?

איפה שיש את האומגה

ישבנו במעין "עין כאלב" נדמה לי, משהו כזה

עין אבו כלאב

An / A Book Club

נסעתי לפה ברכב

חם פה

במופלא ממך אל תדרוש

אין לב יש ראש

אחת שתיים שלוש

ולפני אחד מה אתה סופר

אבל בדברים אחרים פתאום יש להם אמונה עיוורת.

אחרי שאמרתי למישהו שאין שום דבר מזיק במונוסדיום גלוטמט, והתגובה שקיבלתי הייתה כאילו זה פשוט חילול הקודש להגיד את זה. למרות שבסוף לא הייתה לו שום סיבה הגיונית למה הוא בטוח שזה רעל, חוץ מזה ש"ככה כולם אומרים מאז ומתמיד".

נראה לכם שמשהו בדורות האחרונים גורם לאנשים יותר להאמין לקונספירציות או שזה היה ככה מאז ותמיד?

לענ"ד - הפוסטמודרניזם פגע באופן מערכתי וגלובלי בתרבות, ופגם בערך האמת. אנשים התרגלו לחיות בדיסוננס קוגנטיבי שמונע מהם לעבור דרך העובדות הברורות והשכל הישר כדי להבין את העולם.

כל הבעיה בקונספירטורים והסיבה שהשיח איתם תמיד כל כך מייגע הוא שאין להם ערך לאמת, והם כמעט אף פעם לא מתיימרים להעמיד נרטיב קוהרנטי ומבוסס. הם משגשגים איפה שיש חצאי אמיתות ובלאגן, ומקבלים תאוצה כל אימת שמתגלה פגם במסקנות המתקדמות של המדע. בקיצור - טפילים.

וע"ע הנאום של ג'ון גאלט בסוף הספר "מרד הנפילים" של איין ראנד, שם שם

אבל מנה חמה עושה לי לא טוב בגוף

מהדברים שאני מרגישה שאכלתי רעל

ושניהם לא בריאים, בסוף זה תלוי בעיקר במינון 

וגם בדברים שמסביב (פעילות גופנית, שאר המאכלים, מצב נפשי ועוד)

הסויה שם נורא חזקה, הגיוני שבה יש רעלים. כלומר - אני מזדהה עם תחושת ההרעלה

כי אני לא אוהבת רטבים ועדיין יוצאת עם בחילה

לא יודעת מה שמים שם

ספציפית בהקשר הזה - לא.

מה לעשות

(בהתחשב בזה שהטענה המדעית היא כנראה שאני לא קיימת)

והאמת לא דיברתי על "מדע"

יותר על אנשי מקצוע מסוג מסוים (פחות בפגישות אחד על אחד, יותר בדף שלהם ברשת) עם תשובות מזיקות לא פחות ממה שהם מנסים למנוע

אני מבינה שאנקדוטה היא לא סטטיסטיקה

ושהדברים כנראה נכונים על רוב העולם

הקטע עם מדע הוא שברמת העיקרון - מחקרים מתפרסמים, ואף אחד אחד לא מפריע לך לשחזר אותם בעצמך, ולראות מה קורה.

אבל גם הרבה מחקרים מוטים או בעיתיים מראש

(חצי מהיום קראתי מחקרים, ואז התעצבנתי עליהם מחדש כשהבנתי שהנחת המוצא שלהם לא רלוונטית בשום צורה למה שאני מנסה למצוא)

זה לא בדיוק "בדורות האחרונים"

לפני זה לא ממש היה מדע במובן שאנחנו מכירים היום עם ביקורת עמיתים וידע נגיש ככה שכל אחד יכול לשחזר את הניסוי בעצמו

ואנשים שיוצאים נגד מה שמקובל גם היו כל הזמן, אבל האינטרנט גם מאפשר את זה הרבה יותר, וגם מציף אותם באנשים שמאמינים בדברים דומים, והם מרגישים ש"הרבה" אנשים חושבים ככה

אני חושב שהם מזימה שנועדה להפוך את כולנו לטיפשים יותר

זה בעצם מוקדש לי☺️

כי אני הכרתי למבולבלת תשיר הזהה

וכרגיל ביצוע מרשים של מאסטרו אהבתי תשינויים ממש

השיר הבא שאלמד יהיה: יומן מסע של אריק ואביב

תשמע את החישגוז:

אתה מוכשר ממש. הביצוע מהמם!

תגיד איזה שירים אתה אוהב, אולי גם אקדיש לך אחד