זה באמת מתסכל אם זה דבר שחוזר על עצמו, ואין פתרון בנמצא.

(ואולי את מתחילה לבדוק מוקדם מידי?)

המינימום זה בדיקה אחת ביום הראשון הבדיקה אחת ביום השביעי. מה את עושה היום שאת צריכה כל פעם בודקת? בעיני זה ממש לא מצב נורמלי להצטרך בודקת כל פעם וכמעט כל רב שאני מכירה מתיר לרדת בבדיקות. גם בספר "איש ואישה" כתוב לכתחילה - תבדוק כל יום בבוקר ולפני השקיעה. עדיפות שניה - פעם אחת בכל יום. בשעת הצורך - ראשון ושביעי וחלק מהימים האמצעים ולפחות בראשון ושביעי.

בעיני אם את מגיעה למצב שצריכה בודקת בכל פעם זה לגמרי בשעת הצורך, כמובן שיקול שלכם מה לעשות.

אבל אם שכחת ביום השביעי או שיש כתם ואת חוששת לבדוק ביום השביעי ומחכה יום נוסף אז כל השבעה נקיים נופלים וצריך להתחיל מהתחלה.

בדיעבד זה אומר: אסור אבל אם כבר עשית אז מתירים

כאן מדובר במשהו שאולי לא הכי מהודר אבך כשר לכתחילה

יכול להיות שלפי הפסיקה שלכם כן

אבל יש פסיקות שבמקרה צורך(כמובן בליווי הנחיית רב) עושים אפילו רק הפסק ושביעי.

ואגב נתן לי בכל הלידות כמעט אוטומט את כל ההקלות..

אם זה מגיע למצב שבלתי אפשרי לחיות איתו, אז תשאלי מישהו אחא. ממליצה על נשמת.

בנוסף אני לא חושבת שצריך היתר מיוחד להפחית בדיקות, זה כתוב במפורש בספרי טהרה שראשון ושביעי זה כשר לחלוטין.

תחסכו את העגבניות בבקשה, הן לא יועילו

לפרוק תסכול?

תמיכה?

לעשות שינוי?

היו פה בפורום דיונים מאוד סוערים

על החידוש הזה שנקרא בודקת טהרה

ואם להשתמש בשרותיה ומתי

שבי עם עצמך, תלמדי את הנושא, תגבשי דעה

ואז תעשי לך רב שתואם את התפיסת עולם שלך

וגם יכול להיות שתחזרי לאותו הרב כי הוא הדמות שנכונה לך

כמה בדיקות את עושה היום? כי ממה שאני יודעת מקילים בזה מאוד להוריד לפחות חלק מהבדיקות
הבעיה להיטהר, היא בגלל שהבדיקות פוצעות אותך או מסיבה אחרת? זה גם שיקול

מכירה הרבה שהתירו להן להקל בבדיקות ברמה מסוימת בגלל סיבות קלות יותר, וגם כאלה שמתירים באופן גורף אחרי לידה

אני לא יודעת לאיזה זרם את שייכת ומה רמת המחוייבות שלכם לדעות של רבנים. אם לא מתאים אפשר לדלג כמובן.

כשלי היה ברור שהבדיקה לא יוצאת תקינה בגלל פצע אז בעלי פשוט אמר לי לעשות בדיקה שטחית בלי לגעת בפצע.

במיוחד שההיטהרות אחרי לידה היא קלה יותר הלכתית ביחס לדם רגיל.

באופן כללי אנחנו לא נוהגים לשאול רבנים על כל דבר (על כלום בעצם) אלא לפתוח ספרי הלכה ולהשתמש בהיגיון שלנו.

בעלי מאד מחובר לרב שלו אבל זה ממש לא מונע ממנו לברר הלכה בעצמו. מעולם לא התייעצנו למשל על מניעת הריון כי מבחינתנו זאת החלטה אישית שצריכה להגיע אך ורק מאיתנו.

אני מאד לא מחוברת לעניין הזה של בודקות טהרה. לא אגיד שאני נגד כי אולי יש מצבים מורכבים שאני לא מודעת אליהם אבל זה בטוח לא משהו שצריך להשתמש בו בתדירות גבוהה.

תקשיבי ללב שלך. אולי צריך למצוא רבנים אחרים קשובים ורגישים יותר.

אבדוק שוב בספר אבל עד כמה שזכור לי אצלנו בכל מקרה צריך לשאול רב לפני הפחתת בדיקות.

למה למישהו בעולם נשמע הגיוני שאני צריכה לדון עם רב על מה קורה בתחתונים שלי???

והרב אמר לי ללכת לבודקת לפני החג ולא הלכתי כי לא היה נעים לי להתקשר לבודקת בערב חג, לא יודעת אם עכשיו זה יהיה רלוונטי ללכת וגם לא באלי ללכת. באלי שהרב יקח אחריות ויגיד אם זה פצע.

ואני מתכננת לומר לו שאני לא רוצה ללכת ולראות מה יגיד.

אפילו הבודקת מתעצבנת על הרבנים כשאני באה, אומרת שהם עושים לעצמם חיים קלים וכל דבר שולחים לבודקת.

ואני לא מבינה מה קורה.

מחר אני אמורה לטבול.

אבל גם בראשון וגם היום היה לי קצת דם בתחתון, בראשון גם בדיקה אחת הייתה מוכתמת אבל כל שאר הבדיקות (עושה כל יום 2) יצאו נקיות.

מה קורה שם? זה משהו מוכר אחרי לידה? (בקיסרי, אם משנה) או שזה באמת מוכיח שזה פצע וסתם לרב לא בא לקחת אחריות?

אני 5 שבועות אחרי לידה

ולשואלות,

שאלתי שני רבנים שונים (לא באותם מקרים).

עושה 2 בדיקות כל יום (על מוך ויתרתי הפעם על סמך הספר)

משתמשת בעדי בדיקה של בדי פנינה, נרהא לי שנחשבים רכים.

באחת הפעמים שהייתי אצל הבודקת זכור לי שהיא אמרה שנראה שהמקום מאוד רגיש ושיש הרבה נקודות שבנגיעה יכולות לדמם. לא זוכרת אם זה היה אמירה באופן כללי או למקרה הספציפי.

מתארת לעצמי שיש מי שזיהתה אותי, האנונימי עדיין חשוב לי כדי שלא ישמר בכרטיס

לכתחילה לגמרי.

ובעניין השיתוף עם הרבנים

יותר מומלץ לפנות ליועצות הלכה. יכול לתת לך אויר. 

לשלוח לבודקת טהרה כשדי ברור שיש פצעים בשלב הזה. בעיני זו הדרכה לא נכונה שרק פוגעת יותר באישה. ובסופו של דבר מובילה לכותרת העצובה שהפותחת כתבה.

דווקא מתוך ההכרה עם ההלכה והמידרג הקיים- כואב לי שיש פה האשמה לא מוצדקת כלפי ההלכה אלא יותר כלפי מי שמדריך אותה. וזה עצוב. 

אבל אני מכירה כמה וכמה רבנים שונים שכולם!!! אומרים לאחר לידה לעשות הפסק, ראשון ושביעי מלכתחילה..

וגם כשהיה לי איזה שהוא קושי גם אמרו כך.

ובכל מקרה לגבי בודקת טהרה גם אצלי זה קו אדום בוהק לא מוכנה לזה!!!! (מפריע לי הקטע ההלכתי פה והחדירה לגופי, שריטה…🥴)

כי פה רק יתסכל אותך לשמוע מזאת כמה הקלות נותנים לה בקלות..ולך הרב אולי יפסוק אחרת..

הז בסוף שאלה הלכתית

ואת התחושות באמת פה זה המקום כי כולנו מבינות כמה זה קשה..

ומובן❤️

האם בגלל המצב שלך את יכולה לעשות מינימום בדיקות, קשה לי להאמין שהוא יגיד לך שלא. (אומרת לך את זה ככה כדי לשכנע אותך ששווה לך לשאול ולא תחכי עם זה כי חבל על כל יום)

ואני אומרת את זה על סמך שאני שואלת רבנים שפה בפורום יגידו שהם סופר מחמירים ובכל זאת התירו לי בקלות פחות בדיקות כי באמת שזה לא מעכב ולא מעיקר הדין.

וגם מוך דחוק,

כן, המקום רגיש ופצוע אחרי לידה, ובקלות נשרט מעד,

אז או שרב אומר לי שזה פצע, או שאני הולכת לבודקת,

אבל בד"כ מחכה כמה ימים - שבוע - שבועיים להחלמה טובה יותר, ורק אז מחדשת את הבדיקות. (בד"כ שבוע אחרי שלא נגעתי בכלל בבדיקות, הכל עובר חלק בלי להיפצע בלי שריטות ובלי דימום)

ואני לא רואה שום סיבה לחכות שבוע סתם כשאני נקייה רק כדי שרב לא יקח אחריות ויגיד שזה פצע.

זה התפקיד שלו, לא?

ואולי זה באמת לא ברור שזה פצע, אז בכלים של הרב הוא לא יכול לקחת על זה אחריות (אולי רב מנוסה יותר יוכל לומר שזה פצע ואולי לא).

אבל מה שאני מתכוונת לומר, שלמרות שזה פצע, הבדיקות לא מאפשרות לפצע להחלים. אז זו בחירה שלי אם ללכת לבודקת או לא ללכת לבודקת ולחכות עוד כמה ימים. אני לא חושבת שזה סתם, זה בשביל לעבור את תהליך הטהרה בצורה חלקה בלי שאלות ובלי ספקות ובלי טירדה של ללכת לבודקת.

אם לא היא, לפעמים לרב יש כלים לדעת שזה פצע.

לפעמים גם זה לא, ובשביל זה יש את הכלי של הבודקת. אבל רב לא ייקח אחריות על משהו שהוא לא שלם איתו ב100%.

לזהות את התסמינים

כמו לדוג- שהכתם מופיע באותו המקום על העד

או שיש איזשהי חזרתיות (כמו אחרי שימוש בעדים מסוימים)

או הרגשה בזמן הבדיקה

וגם לי כמה פעמים יצא להגיד במפורש לרב- מההרגשה שלי וההיכרות שלי עם הגוף שלי אני כמעט בטוחה שמדובר בפצע

לא יועדת להויסף מעבר למה שכבר אמרו

אבל באמת שזה מצווה ממש ממש קשה לפעמים.

יש בדים שכתוב עליהם "סריג גמיש"

בצבע ורוד

כזה:

זה ממש כמו בד נעים ועדין 

וכמובן, להמעיט בבדיקות, ההתעסקות המרובה באיזור ובמיוחד אם הבדים לא מספיק עדינים יכולה לגרום לפצעים ואז את נכנסת למעגל

קוראים לו סריגית

קופסא כחולה-סגולה

גם ממליצה

גם אני מאד רגישה ואילו מאד טובים לי

ולפותחת-

אני ממש מבינה את הקושי והתסכול שלך

בתור מישהי שגם לה יש רגישות - חשוב להפריד כמה וכמה דברים שהתערבבו לך

*אחרי לידה המקום יותר רגיש. ככה זה אצל כולן. לכן, מרבית הרבנים (אני מדברת על רבנים מחמירים מאד, חרדיים, ובאופן גורף- כי שאלתי כמה וכמה וגם שמעתי מחברות) גם אלו שיגידו לך שמלכתחילה עושים גם אחרי לידה מוך ובדיקות פעמיים ביום, אם תבואי ותגידי שהבדיקות פוצעות אותך- יגידו לך לעשות פחות בדיקות. יש רבנים שיבקשו לחכות 6 שבועות אחרי לידה, ורק אז אם תעשי בדיקות ותיפצעי מהן- יתירו לך להפחית בדיקות. לאחר מעשה, אם בלי היתר תפחיתי בדיקות- אין רב בארץ או בעולם שלא יתיר לך לטבול אחרי 7 ימים אם בדיקת היום הראשון והשביעי היו נקיות, ספרת 7 ימים ולבשת לבן. לזה קוראים דיעבד. לכתחילה- באים מראש לרב עם הסיטואציה והוא מתיר מראש וככה זה לא דיעבד.

*מטרת תהליך הטהרה הוא להתיר את האישה שנאסרה באופן טבעי (פיזי) לבעלה. בשביל זה עושים בדיקות, בשביל זה הולכים למקווה, סופרים 7 ימים (אגב לכל הממעטות בבדיקות שימו לב שיש ענין לספור את הימים גם אם לא עושים בהם בדיקות). הרבנים שרואים את המראות- הכתם בתחתון, תחתונית (לדעתי שווה להשתמש גם כי זה מסיע להקל בפסיקה וגם כי יותר נעים להביא לרב תחתונים חדפ ולא תחתון) - הם עושים לך בעצם שירות כדי לזרז את התהליך. הרי אם הכל נקי את רואה את זה לבד- המטרה היא לסייע לך. כנ"ל בודקת שזה מושג חדש יחסית שמטרתו להקל עליך- התירו לאישה להסתמך על בדיקה של חברה שלה (שמטבע הדברים במבט חיצוני רואה טוב יותר מה קורה בפנים) על מנת להתיר כתמים שאין דרך אחרת להתיר אותם. את לא חייבת!!! לא ללכת לרב ולא ללכת לבודקת. אבל, זה מאריך את התהליך (כמו שכתבה כאן מישהי שאם היא נפצעת היא מחכה שבוע. לא חבל? אני מחכה לטבול כבר..) 

אם הרב שלך לא מצליח לעזור לך- את צריכה למצוא רב שכן יקל עליך. אם מה שהוא עושה זה לשלוח לבודקת- את לא צריכה אותו. את יכולה ללכת ישירות לבודקת. ואם את לא רוצה ללכת לבודקת בכל מקרה, והרב שלך לא מתיר כתמים בלי בדיקה חיצונית- אז אין שום טעם להגיע אליו. מה כן?

כדאי למצוא רב אחר שכן יודע לסייע בהיטהרות, בפרט אחרי לידה. רב שמקובל עליך ועל בעלך, שהפסיקה שלו תואמת את הפסיקה המקובלת אצלכם. אין שום טעם שתחפשי רב שמקל יותר מהמקובל אליכם ואז תרגישי לא טהורה דייך. לכן אני לא מציעה לך שום שם של שום רב, אלא פשוט לחפש רב אחר, שאת ובעלך סומכים עליו.

יש רבנים צעירים, יש רבנים שפחות בקיאים בדיני מראות- יש פה המון המון משמעות לנסיון של הרב הספציפי. הבעיה אינה בהלכה! הבעיה באיש שאת ניגשת אליו.

תחשבי רגע- נניח שהיית עוברת דירה- היית מחפשת רב אחר קרוב לאזור מגורייך. הנקודה פה היא לא שהוא 'מחמיר' אלא שהןא לא ממלא את חלקו בתהליך. 

מסכמת רגע- אישה יכולה להיטהר לבד, בלי רב ובלי בודקת. אם הם מצליחים לסייע לה בצורה שנעימה לה מה טוב, אם לא- כדאי ללכת לאיש מקצוע אחר.

*אחרי כל הנאומים שלי- חיבוק ארוך. אחרי הלידה הראשונה לקח לי 3 חודשים להיטהר (כן, כנראה לא מצאתי את האיש הנכון להתיעץ איתו. היום זה ברור לי..) וזה עשה לי ממש משבר אמוני. בפרט אם אין לך חויות חיוביות מתהליך הטהרה- אז מובן לגמרי שאת מתוסכלת וכועסת, ועוד בזמנים ההורמונליים האלו... המון הצלחה!!

הם הכתובת ההלכתית- רפואית, 

מלויים אותנו כבר הרבה זמן.

הרב אליקים לבנון - הרב שלנו

והרב דוב ליאור, אבא שלי ממש המליץ עליו כמומחנ בתחום (והוא גם לא שולח לבודקות, אם הבנתי נכון(

איך מישהו פעם אמר לי?

בתכלס הם פוסקים יחסית דומה, אבל הדרך פסיקה מאוד שונה ..

לפעמים הבעל לא מעביר את המידע במלואו..

האם את אומרת את כל הפרטים, כמו שזה אחרי לידה?

לשאול כל דבר הכי קטן, ואם יש פרט ששכחת לציין חשוב לחזור אל הרב ולהוסיף אותו. אל תתביישי.

אמירות של הבודקת כמו שתיארת אז, צריך לשאול אותה אם זה משהו קבוע או זמני ועם זה לחזור לרב.

ולנו היה רב שבאיזשהו שלב הפסקנו לשאול כי הרגשנו לא בנוח לפנות.

אומרת הכל, זה לא עוזר...

פעם שעברה הרב אמר לי שעבר זמן מהפעם הקודמת אז אולי עכשיו זה יהיה בסדר, אני השפן ניסיונות.

ועכשיו הרב לא עונה לי ואין לי מושג מה אני אמורה לעשות.

ובאלי לוותר, כבר יצא לי כל החשק מהדבר הזה.

אני חושבת זה נובע מחוסר הבנה מצער בתחום,

והייתי מנסה למצוא רב אחר שיתאים לפניה בשאלות האלה.

רב מתוך הקהילה שלכם שידוע שהוא מתאים ומבין בשאלות כאלה.

ואם את לא מוצאת אולי לפנות למכון פוע''ה ולבקש פסיקה לפי הקהילה שלכם, לרוב הם יודעים את הפסיקות השונות 

קחי אחריות על החיים שלך

זו מצווה שלך ולא של בעלך

ותבחרי לך רב אחר שמתאים

זה לא שרק רב יחיד ומיוחד פוסק שמותר להפחית

זה כתוב בכל ספרי ההלכה המקובלים

לא מתאים לך הדרך של היום, קדימה תשני אותה!

מה עדיף? שיימאס לך מכל העניין? שזה ישפיע עד אימה על התפקוד המיני שלך?

מאחלת לך כוחות

ותחסכו את העגבניות

כי מה שאני יודעת זה ממש ענין של גישה.

יש רבני שבגישה חששנית יותר ותמיד לתפוס מרחק מעבר.

ויש רבנים שהפוך. חוששים מלהיות אסורים ותמיד לתפוס מרחק מלהיאסר או להפסיד מקווה.

אני פעם אחרי לידה הייתי עם סרזט שפשוט עשה לי לי דימומים.

והייתי נורא מתוסכלת. כי זה כל הזמן וזה להיות אסורים בערמות אם זה אוסר.

שאלתי פה ואמרו לי לשאול את מכון פועה.

יש לנו רב מעולה שהוא הרב שלנו מהחתונה אבל משום מה הרגשתי צורך לשאול מישהו אחר.

התקשרתי למכון פועה,

אמרתי לרב שענה לי שיש לי דימומים מהסרזט וזה בלתי נגמר ואין פתרון אחר, ומה אמור להיות עכשיו? להיות אסורה כל היום?

אמרתי לו כמובן שאני משתדלת להיות עם תחתון שחור כדי לא לראות על בהיר.

מה הוא אומר לי?

מה פתאום. להיות עם בהיר כי חלילה שלא תפספסי את הכתם ותהיו אסורים בלי ידיעה.

וואטט??

התקשרתי לרב שלנו, אמר לי ממש לא. את הולכת עם תחתון שחור ותחתונית שחורה.

לא מסתכלת על טישו לעולם. וכל עוד לא מתמלא לך פד ממש, שזה אומר שזה בטוח מחזור אתם מותרים.

כל עוד לא ראית על לבן כתם גדול ממש.

אם את רואה משהו תשלחי לי ונראה.

מבינה את ההבדל העצום בפער???

תשקלי אולי כן נכון לעבור גישה. תדברי עם בעלך גם כמובן.

לא פשוט.

בהצלחה!!

וחייבת להוסיף על הענין של הגישה של הרבנים - שזה הבדל במהות של החיים.

יש אנשים שחיים בידיעה שהקב"ה הכי מהכל לא ירצה שנהיה בטעות אסורים ולא נדע או משהו כזה, ויש כאלה שאומרים,

הדבר שהקב"ה הכי רוצה בעולם את הזוגיות והקרבה בינכם.

הקב"ה נמצא איתכם כל פעם שאתם ביחד. זה לא פשוט.

מקווה זה לא הסיטואציה היחידה של קדושה.

להיות יחד זה יותר קדושה.

אז זה קצת לשנות חשיבה מימה שהורגלנו שהמטרה העיקרית שלנו היא שלא נהיה יחד כי אולי אנחנו אסורים.

המטרה העיקרית שלנו, של הרבה ושלי ושל בעלי, היא שנהיה יחד כמה שיותר,

שהמקווה יהיה כמה שיותר קרוב,

שלא נצטרך להיות אסורים סתם,

כי הקב"ה רוצה את הקירבה שלנו.

זה שיש את הסיטואציה של 'אסורים' זה לא אומר שזה המצב האולטימטיבי מצד הקב"ה.

הפוך.

יש אינספור דיבורים בתורה על זה שהמצב הכי טהור וקדוש זה בין איש לאשתו.

אז ברור שהמנטרה צריכה להיות כמה שיותר להתיר.

זה מה שעזר לי להבין שהרב יודע מה הוא עושה וכשהוא אומר לי על כתמים שמבחינתי הזיה שהוא יתיר אותם, הוא אומר שהם בסדר,

זה כי הוא יודע מה הוא עושה ואני לא. לא הפוך.

זה כמו ההתרת עגונות של הרב עובדיה.

הכי חשוב שיותרו. נעשה הכל בשביל זה, וכמה שאתה יותר גדול אתה תיקח על עצמך יותר.

בהצלחה שוב!

הוא למד כולל נידה.

הוא אמר שהמקרה שאת מתארת חסר כל היגיון מבחינה הלכתית. דיני כתמים הם דרבנן, ויש אפשרות להתחמק מהגדרים שהם קבעו לכתמים (ללבוש כהה, לא להסתכל וכו'), ואז הגדרים האלו לא חלים ואין שום איסור.

איזה מקרה?

ללכת עם בהיר כדי לא לפספס כתם.

ונס שלא הקשבתי לו מההלם.

כי לפעמים את מרגישה לא בטוב ללכת לרב אחר כי מי יודע וזה נשמע לא טוב דתית.

אבל צריך לדעת מתי.

זה לא בדיוק ככה.

בצבעוני בהיר זה לא אוסר הלכתית לרוב הדעות,

אבל כן גורם לך להבדיל בין כתם ללא כתם( לתחילת ווסת) מה שבשחור פחות שמים לב לזה.

זה הסיבה להנחיה הזו.

וגם הקטע עם הניגוב פשוט רוב הנשים כן מסתכלות אוטומטית ולכן ההנחיה של המכון שלא צריך להסתכל אבל אם כן,אז לחכות כמה שניות משהו כמו15-20 שניות ואז לנגב.

כי אז זה שוב נכנס להגדרת כתם. כי ניגוב מיד אחרי זה בעיה יותר חמורה שגורמת לכתם להיות חשש מדאוריתא.

לא ללכת לבודקת, לא להפצע ובכל זאת לעשות את כל הבדיקות.

תחפשי רב שיבין את הקושי.

לא מבינה מאיפה התרבות לחטט לאנשים באיברים מוצנעים בכמות לא מבוקרת.

אני יודעת שכותבת בוטה אבל באותה המידה לא הייתי מוכנה לעשות מעקב זקיקים והלכתי לרופאה פרטית שעזרה לי בדרך לא פולשנית

גם לא הפותחת.

בודקת טהרה זו מישהי שבאה במטרה לסייע לאישה שלא מצליחה להרגיש לבד אם הדימום שלה הוא פצע או ממקור נרתיקי (אם אישה מרגישה שנשרטה ההרגשה שלה קבילה הלכתית לחלוטין!!!)

ולא רוצה סתם לדחות את הטבילה בכמה ימים

אין שום חיוב כזה. בעולםםםם

שבודקת זה בשביל מי שלא מצליחה להרגיש אם זה פצע או מבפנים, הדימום.

מלא פעמים הולכים סתם לבודקת אפילו שהאישה יודעת שזה שריטה.

באמת מוזר למה.

אם את יודעת לזהות שזה בא מפצע (כי כואב, או כי לפעמים הדימום הוא באזור מסויים בעד שאפשר להבין שזה פצע, או שאבדוק בעצמי עם מראה)

אז אפשר לסמוך על זה

אם לא, אז ללכת לבודקת.

הוא תמיד נותן לי את האפשרות להחליט אם זה משהו שאני יכולה להבין על הגוף שלי לבד.

ובאמת רק פעם אחת בחיים הלכתי כי כבר עצבן אותי מאוד הדימום של אחרי לידה ולא הצלחתי לזהות פצע בעצמי.

להלכה יש המון כלים

אף אישה לא חייבת לפגוש בודקת כל פעם כדי להיטהר. אם זה המצב אז משהו התפספס

הכי נכון לפנות לרב אחר או יועצת טהרה.

תבררי מראש שמדובר בדמות עם ידע הלכתי רחב ועם רגישות וסבלנות

וגישה שמתאימה לך

כדי שלא תצברי עוד קושי

כואב לי לקרוא אותך.

בעיני אף אישה לא חייבת בודקת אף פעם

זה מעמד כל כך הזוי

שרק מי שנח לה ומתאים לה איתו יכולה להשתמש בו כשהוא חוסך צער אחר

אבל בטח לא כסטנדרט

ובטח לא שוב ושוב

ויש כל כך הרבה אפשרויות לפני כן

בהצלחה!!

גם לי היה ככה בהתחלה עם השוק של לידה ראשונה וכולי, ואני גם מגיעה מפסיקות מחמירות,

אבל כשיש קושי ובמיוחד אחרי לידות

ממש קל לקבל היתר רק לראשונה ואחרונה ובלי ביגוד לבן

בלי בכלל לספר את כל ההסטוריה…

אל תסבלי סתם זה לא שווה את הקטע הנפשי והשלום בית. לחפש לדעתי רב שיבין אותך, נטו בנושא הזה.

וכדאי גם לקחת איזה תוסף אולי, ממליצה ממש על מאדר נייצר, עזר לי בתקופות הורמונליות. אחרי שניסיתי כל מיני.

בהצלחה יקרה!

לא חושבת שתוסף כזה יעזור

אולי אולי משחת אובסטין מקומית

וגורמים לו להיות פחות רגיש

ואז פחות להיפצע

אבל זה ממש תלוי כמובן כמובן בכל אחת אישית

אבל שווה לנסות אם רלוונטי

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!

ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות

@אפונה

ממש ממליצה.

במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת

באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה

כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"

מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה

הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב

אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת

יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.

במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.

ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.

השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.

ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.

ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).

הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.

זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.

כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.

ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.

מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.

וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

חיבוק 🫂

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥

לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו

אני רואה את זה כמניעה בטוחה

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה

לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך

לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅

בהצלחה בהחלטות!!

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה

אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.

לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום

יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים

מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.

מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...

בהצלחה ורק בריאות 🥰

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

החלטתי לחכות. 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה

תרגישי טוב❤️

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.

*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

לק"י

כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

לק"י

כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.