זה באמת מתסכל אם זה דבר שחוזר על עצמו, ואין פתרון בנמצא.

(ואולי את מתחילה לבדוק מוקדם מידי?)

המינימום זה בדיקה אחת ביום הראשון הבדיקה אחת ביום השביעי. מה את עושה היום שאת צריכה כל פעם בודקת? בעיני זה ממש לא מצב נורמלי להצטרך בודקת כל פעם וכמעט כל רב שאני מכירה מתיר לרדת בבדיקות. גם בספר "איש ואישה" כתוב לכתחילה - תבדוק כל יום בבוקר ולפני השקיעה. עדיפות שניה - פעם אחת בכל יום. בשעת הצורך - ראשון ושביעי וחלק מהימים האמצעים ולפחות בראשון ושביעי.

בעיני אם את מגיעה למצב שצריכה בודקת בכל פעם זה לגמרי בשעת הצורך, כמובן שיקול שלכם מה לעשות.

אבל אם שכחת ביום השביעי או שיש כתם ואת חוששת לבדוק ביום השביעי ומחכה יום נוסף אז כל השבעה נקיים נופלים וצריך להתחיל מהתחלה.

בדיעבד זה אומר: אסור אבל אם כבר עשית אז מתירים

כאן מדובר במשהו שאולי לא הכי מהודר אבך כשר לכתחילה

יכול להיות שלפי הפסיקה שלכם כן

אבל יש פסיקות שבמקרה צורך(כמובן בליווי הנחיית רב) עושים אפילו רק הפסק ושביעי.

ואגב נתן לי בכל הלידות כמעט אוטומט את כל ההקלות..

אם זה מגיע למצב שבלתי אפשרי לחיות איתו, אז תשאלי מישהו אחא. ממליצה על נשמת.

בנוסף אני לא חושבת שצריך היתר מיוחד להפחית בדיקות, זה כתוב במפורש בספרי טהרה שראשון ושביעי זה כשר לחלוטין.

תחסכו את העגבניות בבקשה, הן לא יועילו

לפרוק תסכול?

תמיכה?

לעשות שינוי?

היו פה בפורום דיונים מאוד סוערים

על החידוש הזה שנקרא בודקת טהרה

ואם להשתמש בשרותיה ומתי

שבי עם עצמך, תלמדי את הנושא, תגבשי דעה

ואז תעשי לך רב שתואם את התפיסת עולם שלך

וגם יכול להיות שתחזרי לאותו הרב כי הוא הדמות שנכונה לך

כמה בדיקות את עושה היום? כי ממה שאני יודעת מקילים בזה מאוד להוריד לפחות חלק מהבדיקות
הבעיה להיטהר, היא בגלל שהבדיקות פוצעות אותך או מסיבה אחרת? זה גם שיקול

מכירה הרבה שהתירו להן להקל בבדיקות ברמה מסוימת בגלל סיבות קלות יותר, וגם כאלה שמתירים באופן גורף אחרי לידה

אני לא יודעת לאיזה זרם את שייכת ומה רמת המחוייבות שלכם לדעות של רבנים. אם לא מתאים אפשר לדלג כמובן.

כשלי היה ברור שהבדיקה לא יוצאת תקינה בגלל פצע אז בעלי פשוט אמר לי לעשות בדיקה שטחית בלי לגעת בפצע.

במיוחד שההיטהרות אחרי לידה היא קלה יותר הלכתית ביחס לדם רגיל.

באופן כללי אנחנו לא נוהגים לשאול רבנים על כל דבר (על כלום בעצם) אלא לפתוח ספרי הלכה ולהשתמש בהיגיון שלנו.

בעלי מאד מחובר לרב שלו אבל זה ממש לא מונע ממנו לברר הלכה בעצמו. מעולם לא התייעצנו למשל על מניעת הריון כי מבחינתנו זאת החלטה אישית שצריכה להגיע אך ורק מאיתנו.

אני מאד לא מחוברת לעניין הזה של בודקות טהרה. לא אגיד שאני נגד כי אולי יש מצבים מורכבים שאני לא מודעת אליהם אבל זה בטוח לא משהו שצריך להשתמש בו בתדירות גבוהה.

תקשיבי ללב שלך. אולי צריך למצוא רבנים אחרים קשובים ורגישים יותר.

אבדוק שוב בספר אבל עד כמה שזכור לי אצלנו בכל מקרה צריך לשאול רב לפני הפחתת בדיקות.

למה למישהו בעולם נשמע הגיוני שאני צריכה לדון עם רב על מה קורה בתחתונים שלי???

והרב אמר לי ללכת לבודקת לפני החג ולא הלכתי כי לא היה נעים לי להתקשר לבודקת בערב חג, לא יודעת אם עכשיו זה יהיה רלוונטי ללכת וגם לא באלי ללכת. באלי שהרב יקח אחריות ויגיד אם זה פצע.

ואני מתכננת לומר לו שאני לא רוצה ללכת ולראות מה יגיד.

אפילו הבודקת מתעצבנת על הרבנים כשאני באה, אומרת שהם עושים לעצמם חיים קלים וכל דבר שולחים לבודקת.

ואני לא מבינה מה קורה.

מחר אני אמורה לטבול.

אבל גם בראשון וגם היום היה לי קצת דם בתחתון, בראשון גם בדיקה אחת הייתה מוכתמת אבל כל שאר הבדיקות (עושה כל יום 2) יצאו נקיות.

מה קורה שם? זה משהו מוכר אחרי לידה? (בקיסרי, אם משנה) או שזה באמת מוכיח שזה פצע וסתם לרב לא בא לקחת אחריות?

אני 5 שבועות אחרי לידה

ולשואלות,

שאלתי שני רבנים שונים (לא באותם מקרים).

עושה 2 בדיקות כל יום (על מוך ויתרתי הפעם על סמך הספר)

משתמשת בעדי בדיקה של בדי פנינה, נרהא לי שנחשבים רכים.

באחת הפעמים שהייתי אצל הבודקת זכור לי שהיא אמרה שנראה שהמקום מאוד רגיש ושיש הרבה נקודות שבנגיעה יכולות לדמם. לא זוכרת אם זה היה אמירה באופן כללי או למקרה הספציפי.

מתארת לעצמי שיש מי שזיהתה אותי, האנונימי עדיין חשוב לי כדי שלא ישמר בכרטיס

לכתחילה לגמרי.

ובעניין השיתוף עם הרבנים

יותר מומלץ לפנות ליועצות הלכה. יכול לתת לך אויר. 

לשלוח לבודקת טהרה כשדי ברור שיש פצעים בשלב הזה. בעיני זו הדרכה לא נכונה שרק פוגעת יותר באישה. ובסופו של דבר מובילה לכותרת העצובה שהפותחת כתבה.

דווקא מתוך ההכרה עם ההלכה והמידרג הקיים- כואב לי שיש פה האשמה לא מוצדקת כלפי ההלכה אלא יותר כלפי מי שמדריך אותה. וזה עצוב. 

אבל אני מכירה כמה וכמה רבנים שונים שכולם!!! אומרים לאחר לידה לעשות הפסק, ראשון ושביעי מלכתחילה..

וגם כשהיה לי איזה שהוא קושי גם אמרו כך.

ובכל מקרה לגבי בודקת טהרה גם אצלי זה קו אדום בוהק לא מוכנה לזה!!!! (מפריע לי הקטע ההלכתי פה והחדירה לגופי, שריטה…🥴)

כי פה רק יתסכל אותך לשמוע מזאת כמה הקלות נותנים לה בקלות..ולך הרב אולי יפסוק אחרת..

הז בסוף שאלה הלכתית

ואת התחושות באמת פה זה המקום כי כולנו מבינות כמה זה קשה..

ומובן❤️

האם בגלל המצב שלך את יכולה לעשות מינימום בדיקות, קשה לי להאמין שהוא יגיד לך שלא. (אומרת לך את זה ככה כדי לשכנע אותך ששווה לך לשאול ולא תחכי עם זה כי חבל על כל יום)

ואני אומרת את זה על סמך שאני שואלת רבנים שפה בפורום יגידו שהם סופר מחמירים ובכל זאת התירו לי בקלות פחות בדיקות כי באמת שזה לא מעכב ולא מעיקר הדין.

וגם מוך דחוק,

כן, המקום רגיש ופצוע אחרי לידה, ובקלות נשרט מעד,

אז או שרב אומר לי שזה פצע, או שאני הולכת לבודקת,

אבל בד"כ מחכה כמה ימים - שבוע - שבועיים להחלמה טובה יותר, ורק אז מחדשת את הבדיקות. (בד"כ שבוע אחרי שלא נגעתי בכלל בבדיקות, הכל עובר חלק בלי להיפצע בלי שריטות ובלי דימום)

ואני לא רואה שום סיבה לחכות שבוע סתם כשאני נקייה רק כדי שרב לא יקח אחריות ויגיד שזה פצע.

זה התפקיד שלו, לא?

ואולי זה באמת לא ברור שזה פצע, אז בכלים של הרב הוא לא יכול לקחת על זה אחריות (אולי רב מנוסה יותר יוכל לומר שזה פצע ואולי לא).

אבל מה שאני מתכוונת לומר, שלמרות שזה פצע, הבדיקות לא מאפשרות לפצע להחלים. אז זו בחירה שלי אם ללכת לבודקת או לא ללכת לבודקת ולחכות עוד כמה ימים. אני לא חושבת שזה סתם, זה בשביל לעבור את תהליך הטהרה בצורה חלקה בלי שאלות ובלי ספקות ובלי טירדה של ללכת לבודקת.

אם לא היא, לפעמים לרב יש כלים לדעת שזה פצע.

לפעמים גם זה לא, ובשביל זה יש את הכלי של הבודקת. אבל רב לא ייקח אחריות על משהו שהוא לא שלם איתו ב100%.

לזהות את התסמינים

כמו לדוג- שהכתם מופיע באותו המקום על העד

או שיש איזשהי חזרתיות (כמו אחרי שימוש בעדים מסוימים)

או הרגשה בזמן הבדיקה

וגם לי כמה פעמים יצא להגיד במפורש לרב- מההרגשה שלי וההיכרות שלי עם הגוף שלי אני כמעט בטוחה שמדובר בפצע

לא יועדת להויסף מעבר למה שכבר אמרו

אבל באמת שזה מצווה ממש ממש קשה לפעמים.

יש בדים שכתוב עליהם "סריג גמיש"

בצבע ורוד

כזה:

זה ממש כמו בד נעים ועדין 

וכמובן, להמעיט בבדיקות, ההתעסקות המרובה באיזור ובמיוחד אם הבדים לא מספיק עדינים יכולה לגרום לפצעים ואז את נכנסת למעגל

קוראים לו סריגית

קופסא כחולה-סגולה

גם ממליצה

גם אני מאד רגישה ואילו מאד טובים לי

ולפותחת-

אני ממש מבינה את הקושי והתסכול שלך

בתור מישהי שגם לה יש רגישות - חשוב להפריד כמה וכמה דברים שהתערבבו לך

*אחרי לידה המקום יותר רגיש. ככה זה אצל כולן. לכן, מרבית הרבנים (אני מדברת על רבנים מחמירים מאד, חרדיים, ובאופן גורף- כי שאלתי כמה וכמה וגם שמעתי מחברות) גם אלו שיגידו לך שמלכתחילה עושים גם אחרי לידה מוך ובדיקות פעמיים ביום, אם תבואי ותגידי שהבדיקות פוצעות אותך- יגידו לך לעשות פחות בדיקות. יש רבנים שיבקשו לחכות 6 שבועות אחרי לידה, ורק אז אם תעשי בדיקות ותיפצעי מהן- יתירו לך להפחית בדיקות. לאחר מעשה, אם בלי היתר תפחיתי בדיקות- אין רב בארץ או בעולם שלא יתיר לך לטבול אחרי 7 ימים אם בדיקת היום הראשון והשביעי היו נקיות, ספרת 7 ימים ולבשת לבן. לזה קוראים דיעבד. לכתחילה- באים מראש לרב עם הסיטואציה והוא מתיר מראש וככה זה לא דיעבד.

*מטרת תהליך הטהרה הוא להתיר את האישה שנאסרה באופן טבעי (פיזי) לבעלה. בשביל זה עושים בדיקות, בשביל זה הולכים למקווה, סופרים 7 ימים (אגב לכל הממעטות בבדיקות שימו לב שיש ענין לספור את הימים גם אם לא עושים בהם בדיקות). הרבנים שרואים את המראות- הכתם בתחתון, תחתונית (לדעתי שווה להשתמש גם כי זה מסיע להקל בפסיקה וגם כי יותר נעים להביא לרב תחתונים חדפ ולא תחתון) - הם עושים לך בעצם שירות כדי לזרז את התהליך. הרי אם הכל נקי את רואה את זה לבד- המטרה היא לסייע לך. כנ"ל בודקת שזה מושג חדש יחסית שמטרתו להקל עליך- התירו לאישה להסתמך על בדיקה של חברה שלה (שמטבע הדברים במבט חיצוני רואה טוב יותר מה קורה בפנים) על מנת להתיר כתמים שאין דרך אחרת להתיר אותם. את לא חייבת!!! לא ללכת לרב ולא ללכת לבודקת. אבל, זה מאריך את התהליך (כמו שכתבה כאן מישהי שאם היא נפצעת היא מחכה שבוע. לא חבל? אני מחכה לטבול כבר..) 

אם הרב שלך לא מצליח לעזור לך- את צריכה למצוא רב שכן יקל עליך. אם מה שהוא עושה זה לשלוח לבודקת- את לא צריכה אותו. את יכולה ללכת ישירות לבודקת. ואם את לא רוצה ללכת לבודקת בכל מקרה, והרב שלך לא מתיר כתמים בלי בדיקה חיצונית- אז אין שום טעם להגיע אליו. מה כן?

כדאי למצוא רב אחר שכן יודע לסייע בהיטהרות, בפרט אחרי לידה. רב שמקובל עליך ועל בעלך, שהפסיקה שלו תואמת את הפסיקה המקובלת אצלכם. אין שום טעם שתחפשי רב שמקל יותר מהמקובל אליכם ואז תרגישי לא טהורה דייך. לכן אני לא מציעה לך שום שם של שום רב, אלא פשוט לחפש רב אחר, שאת ובעלך סומכים עליו.

יש רבנים צעירים, יש רבנים שפחות בקיאים בדיני מראות- יש פה המון המון משמעות לנסיון של הרב הספציפי. הבעיה אינה בהלכה! הבעיה באיש שאת ניגשת אליו.

תחשבי רגע- נניח שהיית עוברת דירה- היית מחפשת רב אחר קרוב לאזור מגורייך. הנקודה פה היא לא שהוא 'מחמיר' אלא שהןא לא ממלא את חלקו בתהליך. 

מסכמת רגע- אישה יכולה להיטהר לבד, בלי רב ובלי בודקת. אם הם מצליחים לסייע לה בצורה שנעימה לה מה טוב, אם לא- כדאי ללכת לאיש מקצוע אחר.

*אחרי כל הנאומים שלי- חיבוק ארוך. אחרי הלידה הראשונה לקח לי 3 חודשים להיטהר (כן, כנראה לא מצאתי את האיש הנכון להתיעץ איתו. היום זה ברור לי..) וזה עשה לי ממש משבר אמוני. בפרט אם אין לך חויות חיוביות מתהליך הטהרה- אז מובן לגמרי שאת מתוסכלת וכועסת, ועוד בזמנים ההורמונליים האלו... המון הצלחה!!

הם הכתובת ההלכתית- רפואית, 

מלויים אותנו כבר הרבה זמן.

הרב אליקים לבנון - הרב שלנו

והרב דוב ליאור, אבא שלי ממש המליץ עליו כמומחנ בתחום (והוא גם לא שולח לבודקות, אם הבנתי נכון(

איך מישהו פעם אמר לי?

בתכלס הם פוסקים יחסית דומה, אבל הדרך פסיקה מאוד שונה ..

לפעמים הבעל לא מעביר את המידע במלואו..

האם את אומרת את כל הפרטים, כמו שזה אחרי לידה?

לשאול כל דבר הכי קטן, ואם יש פרט ששכחת לציין חשוב לחזור אל הרב ולהוסיף אותו. אל תתביישי.

אמירות של הבודקת כמו שתיארת אז, צריך לשאול אותה אם זה משהו קבוע או זמני ועם זה לחזור לרב.

ולנו היה רב שבאיזשהו שלב הפסקנו לשאול כי הרגשנו לא בנוח לפנות.

אומרת הכל, זה לא עוזר...

פעם שעברה הרב אמר לי שעבר זמן מהפעם הקודמת אז אולי עכשיו זה יהיה בסדר, אני השפן ניסיונות.

ועכשיו הרב לא עונה לי ואין לי מושג מה אני אמורה לעשות.

ובאלי לוותר, כבר יצא לי כל החשק מהדבר הזה.

אני חושבת זה נובע מחוסר הבנה מצער בתחום,

והייתי מנסה למצוא רב אחר שיתאים לפניה בשאלות האלה.

רב מתוך הקהילה שלכם שידוע שהוא מתאים ומבין בשאלות כאלה.

ואם את לא מוצאת אולי לפנות למכון פוע''ה ולבקש פסיקה לפי הקהילה שלכם, לרוב הם יודעים את הפסיקות השונות 

קחי אחריות על החיים שלך

זו מצווה שלך ולא של בעלך

ותבחרי לך רב אחר שמתאים

זה לא שרק רב יחיד ומיוחד פוסק שמותר להפחית

זה כתוב בכל ספרי ההלכה המקובלים

לא מתאים לך הדרך של היום, קדימה תשני אותה!

מה עדיף? שיימאס לך מכל העניין? שזה ישפיע עד אימה על התפקוד המיני שלך?

מאחלת לך כוחות

ותחסכו את העגבניות

כי מה שאני יודעת זה ממש ענין של גישה.

יש רבני שבגישה חששנית יותר ותמיד לתפוס מרחק מעבר.

ויש רבנים שהפוך. חוששים מלהיות אסורים ותמיד לתפוס מרחק מלהיאסר או להפסיד מקווה.

אני פעם אחרי לידה הייתי עם סרזט שפשוט עשה לי לי דימומים.

והייתי נורא מתוסכלת. כי זה כל הזמן וזה להיות אסורים בערמות אם זה אוסר.

שאלתי פה ואמרו לי לשאול את מכון פועה.

יש לנו רב מעולה שהוא הרב שלנו מהחתונה אבל משום מה הרגשתי צורך לשאול מישהו אחר.

התקשרתי למכון פועה,

אמרתי לרב שענה לי שיש לי דימומים מהסרזט וזה בלתי נגמר ואין פתרון אחר, ומה אמור להיות עכשיו? להיות אסורה כל היום?

אמרתי לו כמובן שאני משתדלת להיות עם תחתון שחור כדי לא לראות על בהיר.

מה הוא אומר לי?

מה פתאום. להיות עם בהיר כי חלילה שלא תפספסי את הכתם ותהיו אסורים בלי ידיעה.

וואטט??

התקשרתי לרב שלנו, אמר לי ממש לא. את הולכת עם תחתון שחור ותחתונית שחורה.

לא מסתכלת על טישו לעולם. וכל עוד לא מתמלא לך פד ממש, שזה אומר שזה בטוח מחזור אתם מותרים.

כל עוד לא ראית על לבן כתם גדול ממש.

אם את רואה משהו תשלחי לי ונראה.

מבינה את ההבדל העצום בפער???

תשקלי אולי כן נכון לעבור גישה. תדברי עם בעלך גם כמובן.

לא פשוט.

בהצלחה!!

וחייבת להוסיף על הענין של הגישה של הרבנים - שזה הבדל במהות של החיים.

יש אנשים שחיים בידיעה שהקב"ה הכי מהכל לא ירצה שנהיה בטעות אסורים ולא נדע או משהו כזה, ויש כאלה שאומרים,

הדבר שהקב"ה הכי רוצה בעולם את הזוגיות והקרבה בינכם.

הקב"ה נמצא איתכם כל פעם שאתם ביחד. זה לא פשוט.

מקווה זה לא הסיטואציה היחידה של קדושה.

להיות יחד זה יותר קדושה.

אז זה קצת לשנות חשיבה מימה שהורגלנו שהמטרה העיקרית שלנו היא שלא נהיה יחד כי אולי אנחנו אסורים.

המטרה העיקרית שלנו, של הרבה ושלי ושל בעלי, היא שנהיה יחד כמה שיותר,

שהמקווה יהיה כמה שיותר קרוב,

שלא נצטרך להיות אסורים סתם,

כי הקב"ה רוצה את הקירבה שלנו.

זה שיש את הסיטואציה של 'אסורים' זה לא אומר שזה המצב האולטימטיבי מצד הקב"ה.

הפוך.

יש אינספור דיבורים בתורה על זה שהמצב הכי טהור וקדוש זה בין איש לאשתו.

אז ברור שהמנטרה צריכה להיות כמה שיותר להתיר.

זה מה שעזר לי להבין שהרב יודע מה הוא עושה וכשהוא אומר לי על כתמים שמבחינתי הזיה שהוא יתיר אותם, הוא אומר שהם בסדר,

זה כי הוא יודע מה הוא עושה ואני לא. לא הפוך.

זה כמו ההתרת עגונות של הרב עובדיה.

הכי חשוב שיותרו. נעשה הכל בשביל זה, וכמה שאתה יותר גדול אתה תיקח על עצמך יותר.

בהצלחה שוב!

הוא למד כולל נידה.

הוא אמר שהמקרה שאת מתארת חסר כל היגיון מבחינה הלכתית. דיני כתמים הם דרבנן, ויש אפשרות להתחמק מהגדרים שהם קבעו לכתמים (ללבוש כהה, לא להסתכל וכו'), ואז הגדרים האלו לא חלים ואין שום איסור.

איזה מקרה?

ללכת עם בהיר כדי לא לפספס כתם.

ונס שלא הקשבתי לו מההלם.

כי לפעמים את מרגישה לא בטוב ללכת לרב אחר כי מי יודע וזה נשמע לא טוב דתית.

אבל צריך לדעת מתי.

זה לא בדיוק ככה.

בצבעוני בהיר זה לא אוסר הלכתית לרוב הדעות,

אבל כן גורם לך להבדיל בין כתם ללא כתם( לתחילת ווסת) מה שבשחור פחות שמים לב לזה.

זה הסיבה להנחיה הזו.

וגם הקטע עם הניגוב פשוט רוב הנשים כן מסתכלות אוטומטית ולכן ההנחיה של המכון שלא צריך להסתכל אבל אם כן,אז לחכות כמה שניות משהו כמו15-20 שניות ואז לנגב.

כי אז זה שוב נכנס להגדרת כתם. כי ניגוב מיד אחרי זה בעיה יותר חמורה שגורמת לכתם להיות חשש מדאוריתא.

לא ללכת לבודקת, לא להפצע ובכל זאת לעשות את כל הבדיקות.

תחפשי רב שיבין את הקושי.

לא מבינה מאיפה התרבות לחטט לאנשים באיברים מוצנעים בכמות לא מבוקרת.

אני יודעת שכותבת בוטה אבל באותה המידה לא הייתי מוכנה לעשות מעקב זקיקים והלכתי לרופאה פרטית שעזרה לי בדרך לא פולשנית

גם לא הפותחת.

בודקת טהרה זו מישהי שבאה במטרה לסייע לאישה שלא מצליחה להרגיש לבד אם הדימום שלה הוא פצע או ממקור נרתיקי (אם אישה מרגישה שנשרטה ההרגשה שלה קבילה הלכתית לחלוטין!!!)

ולא רוצה סתם לדחות את הטבילה בכמה ימים

אין שום חיוב כזה. בעולםםםם

שבודקת זה בשביל מי שלא מצליחה להרגיש אם זה פצע או מבפנים, הדימום.

מלא פעמים הולכים סתם לבודקת אפילו שהאישה יודעת שזה שריטה.

באמת מוזר למה.

אם את יודעת לזהות שזה בא מפצע (כי כואב, או כי לפעמים הדימום הוא באזור מסויים בעד שאפשר להבין שזה פצע, או שאבדוק בעצמי עם מראה)

אז אפשר לסמוך על זה

אם לא, אז ללכת לבודקת.

הוא תמיד נותן לי את האפשרות להחליט אם זה משהו שאני יכולה להבין על הגוף שלי לבד.

ובאמת רק פעם אחת בחיים הלכתי כי כבר עצבן אותי מאוד הדימום של אחרי לידה ולא הצלחתי לזהות פצע בעצמי.

להלכה יש המון כלים

אף אישה לא חייבת לפגוש בודקת כל פעם כדי להיטהר. אם זה המצב אז משהו התפספס

הכי נכון לפנות לרב אחר או יועצת טהרה.

תבררי מראש שמדובר בדמות עם ידע הלכתי רחב ועם רגישות וסבלנות

וגישה שמתאימה לך

כדי שלא תצברי עוד קושי

כואב לי לקרוא אותך.

בעיני אף אישה לא חייבת בודקת אף פעם

זה מעמד כל כך הזוי

שרק מי שנח לה ומתאים לה איתו יכולה להשתמש בו כשהוא חוסך צער אחר

אבל בטח לא כסטנדרט

ובטח לא שוב ושוב

ויש כל כך הרבה אפשרויות לפני כן

בהצלחה!!

גם לי היה ככה בהתחלה עם השוק של לידה ראשונה וכולי, ואני גם מגיעה מפסיקות מחמירות,

אבל כשיש קושי ובמיוחד אחרי לידות

ממש קל לקבל היתר רק לראשונה ואחרונה ובלי ביגוד לבן

בלי בכלל לספר את כל ההסטוריה…

אל תסבלי סתם זה לא שווה את הקטע הנפשי והשלום בית. לחפש לדעתי רב שיבין אותך, נטו בנושא הזה.

וכדאי גם לקחת איזה תוסף אולי, ממליצה ממש על מאדר נייצר, עזר לי בתקופות הורמונליות. אחרי שניסיתי כל מיני.

בהצלחה יקרה!

לא חושבת שתוסף כזה יעזור

אולי אולי משחת אובסטין מקומית

וגורמים לו להיות פחות רגיש

ואז פחות להיפצע

אבל זה ממש תלוי כמובן כמובן בכל אחת אישית

אבל שווה לנסות אם רלוונטי

כולי צמרמורות

אני רוצה לתת לך את גביע העולם

איזה גיבורה שאת

כשקראתי על האחות שקיבלה אותך רציתי לבעוט במשהו

אוף איזה עצבים

ואז טלטלות

וטוויסטים

חתיכת סיפור יש לך

בה שיצאתם מזה בשלום

🩷

הןדו לה'  שהיה לך כזה שליח טוב.

החלמה מהירה וטובה

הרבה הרבה נחת!! 

ליבי עלייך שהיית שם לבד רק, נשמע לא פשוט…

וברוך ה' ששם שליח טוב בדרך שלקח אותך ברצינות

החלמה מהירה, גופנית ונפשית💖💖

גרמת לי לבכות (הורמונלית וזה).

תקשיבי חוויה ממש מלחיצה.

הכי חשוב ששניכם בסדר ב''ה.

אבל ממש ממליצה לך לעשות איזה עיבוד רגשי לאירוע הזה.

כל הכבוד לך שהלכת.

האחות היתה מתנשאת להחריד ומזל שלרופא היו חושים טובים. מה זה אין רופא לניתוח? הזוי משהו.

חיבוק גדול לך!! התאוששות מהירה ונחת מהמתוק!

אמאלה איזה סיפוררר

ותודה להשם שהיו שם שליחים טובים

מזל טוב והחלמה קלה

ממש שרשרת של ניסים! מרגש ממש

תודה ששיתפת אותנו

אני עם פה פעור

מטורףף

מלא מזל טוב

התאוששות קלה בגוף ונפש!

קראתי כמה פעמים בנשימה עצורה.

איזה ניסים! חסדי ד'

מקווה שהתאוששת ואת מרגישה יותר טוב גם את וגם הקטני.

עברת את זה כמו גיבורה. ברוך ה' שאתם בסדר.

אני חושבת שזה חשוב מאוד לשתף גם סיפור כזה כדי שנזכור שאנחנו בידי ה' ...

הרבה מזל טוב! בריאות ונחת

נס נס נס נס נס נס

מרגש ןמצמרררר

חיבוק ענקקקקקק

בע"ה שיהיה לכולכם מלא בריאות

מזל טוב!!!!!

הרבה כוחות ובעז"ה שתתאוששי בקלות.

איזה סיעתא דשמייא בכל רגע ורגע הייתה לך שם

וב"ה שאתם בריאים

שמחה שהיתה לי הזכות לדרבן אותך......

תבשרי לנו רק בשורות טובות

ותגדלו אותו ואת שאר ילדכם בנחת, בבריאות ובשמחה

ריגשת ממש!

המון מזל טוב ורק נחת!!

כמה ניסים, הכל מלמעלה
קראתי מההתחלה במתח רב, בד"כ אין לי סבלנות לסיפורי לידה.
אבל פה לא יכלתי להפסיק.
לא מבינה איך התינוק התהפת לרוחב, אם היה ראש?
כי זה שלב שהם כבר לא מתהפכים לא?
וטוב שהלכת להיבדק בבית חולים, ולא בקופת חולים.
ממש ניסי ניסים.

זה מאורע משמח

חלק מההתבגרות

אפשר לחגוג את המאורע

כמו שחוגגים נפילת שיניים בגיל 6 (תכלס זה די מפחיד)

ללכת לבחור

לתת עטוף יפה עם כרטיס ברכה

העיקר לא להסריח, זאת בקשה אישית ממני🙏

אני לא חושבת שזה עניין של גיל

אם מזיעים כדאי להשתמש בדאודורנט

למה היא צריכה לסבול אם היא קטנה?

רק כשכיבסתי לה את הבגדים שמתי לב.

לא יודעת, גם לא כ"כ בריא, לכן באינסטינקט מעדיפה לדחות... 

לפעמים זה יכול להיות חד פעמי בגלל עייפות, תזונה ספציפית, או אפילו מחלה

אם נראה לך שביום יום היא בסדר, אז גם אני הייתי דוחה

אבל כן מתחילה שיח שיבוא יום וכו'

שצריך לחכות עד שאת תריחי

מספיק שהיא מריחה

אולי תשאלי אותה ותציעי לה שאם זה מפריע לה שתשתמש

כשהייתי ילדה הסרחתי הרבה זמן עד שקנו לי

והתפדחתי לבקש בעצמי

יש לי אחות שלא הייתה מבינה מה אני רוצה ממנה כשהייתי שולחת אותה לשים דאודורנט....(והיא בהחלט הייתה צריכה..)

אם כבר מריחים בבגדים, ואנחנו בתחילת הקיץ,

זה יגיע מהר לריח שהסביבה מריחה.

לפעמים לוקח זמן להטמיע הרגלים וכדאי שתתחיל להתרגל.

אולי זה לא בהול לקנות מחר, את יכולה לבדוק מה האופציות ומה מדבר אלייך.

אני לביתי קניתי את הדאודורנט של אלוורה שזה יותר עדין וב"ה מונע לה ריח (שנגיד לגדולות הוא לא מונע.)

למיכל סבון טבעי יש דאודורנט לילדים אולי תבדקי אותו

יש גם את ערוגות ובטח בחנויות טבע יש מבחר

טבעיים. וראיתי שגם ל dove יש עכשיו דאודורנטים של 0% אלומיניום או משהו כזה( שזה גם בתכל'ס לא עובד כל כך טוב 🫣)

נראה לי שעדיף שזה יבוא ממך.

אני קניתי לבת שלי שבכיתה ג', יותר בשביל ההרגל ובגגלל שהיא מגלה עניין בטיפוח עצמי ואני רוצה לעודד את זה. אין עדיין צורך אמיתי. אבל אני רוצה למקם את עצמי ככה שאני אהיה זו שאכיר לה את הדברים ושהיא תרגיש בנוח להתייעץ איתי, וגם תתרגל לרעיון שכשגדלים יש לזיעה ריח פחות נעים ושמים דאודורנט.

אגב היא כבר סיפרה לי שאחרי שיעורי ספורט הכיתה מסריחה ושבאמת כדאי שישימו דאודורנט. אבל למרות זאת לא נראה לי שהיא מקפידה כרגע לשים כל יום 😅 כאמור כרגע אין לה עדיין ריח. 

בגיל 9 כבר התחילו להסריח, קניתי להם כמה סוגים שיוכלו תשים איזה ריח וסוג שיותר נעים להם.

כן מזכירה להם כל בוקר דאודורנט. כמו צחצוח שיניים וסנדלים גם דאודורנט..

שלא יסריחו. זה לא נעים להם ולא לסביבה

בטח לילדים..

ממליצה לנסות לקנות משו יחסית טבעי או בלי אלומיניום

או להכין מסןדה לשתיה

וביי. חייב את הרגילים.

ניסיתי גם בעצמי לעבור לבריא, אותו כנ''ל, לא באמת עובד. באסה. 

תדברי איתה בנחת על זה וכו... תצאו לקנות יחד.
היא תגלה את זה לבד במוקדם או במאוחר, דרך עצמה או דרך הסביבה...
עדיף שאת הראשונה לומר לה בעדינות, וכמובן דאודורנט.
אציין, שלבת שלי בגל הזה קניתי דאודורנט של אלוורה, של החברה הזו, פחות חומרים, יותר עדין. וזה מונע לה מצויין

התבגרות בגוף
החזה ממש גדל לה, הכי גבוהה בכיתה, ריח זעה חזק כמובן (יש לה דאודורנט טבעי וגוזיות)
בגלל שכאב לה איפה שצומח... נלחצתי ולקחתי לרופא, שהפנה לאנדוקרינולוג.
מישהי התנסתה בזה?
האנדו הסביר שהיא מתפתחת מוקדם מהרגיל... מבחינתי היא ילדה. והוא אומר שהיא יכולה לקבל גם מחזור בקרוב וזה ממש מלחיץ אותי.
שלח לבדיקות דם,צילום כף יד ועוד כמה מחכה לתור חוזר אצלו.
היא יכולה לקבל מחזור בגיל כזה?
זה נורא נכון?
מצד שני אמר שיש זריקות של הנורמונים לעצור את ההתפתחות, זה לא מסוכן?

והתגובות לא חד משמעיות... לכן אמרתי אשאל פה את חכמת ההמונות🙃 אולי למישהי יש ניסיון

אין לי ניסיון בזה ובא לי לקנות בכמות. ראיתי שעל הרבה עציצים כתוב בתגובות שהגיע בפועל הרבה יותר קטן ומדולל מאיך שנראה באתר

ואם כבר מזמינה בא לי להזמין כמות, ולא בא לי להזמין ואז לגלות שלא מוצלח..

חלקם נראים מלאכותיים אבל יש כאלו (בעיקר עציצים שהם רק עלים) שממש נראים טוב!

ראיתי גם בסטוקים כל מיני. (לא יודעת אם הייתי קונה בשיין. זה קצת לקחת סיכון. במיוחד אם רוצים כמות)

כי קשה להתרשם באתרים..

ממליצה על איקאה או בחנויות סטוק לפעמים יש מציאות טובות 

ככה אנחנו עשינו

2 כריות לאורך הקצה

יש ספפות שבאות עם מעקה, אולי אפשר להוסיף איכשהוא?

או לשים מזרון קטן ליד המיטה

בעיקר חומרי גלם ליצירות

מספריים לכולם

מהדקים

ודבק סלוטייפ

יכול להעסיק אותם שעות

מתכננת להזמין את אחיות שלי, שכל אחת תבוא לשהות יום יומיים

מתחילה לחשוב על סדר יום שאני הולכת לתלות בגדול

אני עובדת מהבית, והחופש לא ארוך כל כך כי יש קיטנות.

אבל יש לכן רעיונות למה אפשר לעשות בחודש שכן חופש?

עצה ראשונה ממני

לא לתכנן פתרונות לכל החופש מראש, כי זה נראה הר בלתי עביר

אני סיכמתי עם בעלי שמתכננים פתרון כל יום ליומיים שלוש הבאים.

אני באופן אישי יכולה אומנם לעבוד מהבית אבל לדעתי זה לא אפשרי עם ילדים קטנים ברקע

וכנראה שהרבה ימים ניקח חופשים על חשבוננו חלק אני וחלק בעלי (בגדול אנחנו מתכננים לחודש הזה שתהיה רק משכורת אחת במקום שתיים).

חלק מהזמן כנראה גיסתי הצעירה תבוא אלינו 

מקווה שחלק מהימים המשפחה תסכים לשמור עליהם.

מבחינת תעסוקה לא חשבתי על זה

אולי נקנה בריכה נמוכה למרפסת

וגם להזמין חברים או בני דודים, יותר קל להעסיק חבורה מאשר שניים לבד.

באמת חבר זה רעיון. שלא יהיו לבד.
אולי אקבע מראש עם אחת האמהות שנעשה כל יום אצל אחת ממנו, ואז יהיה לנו יום שקט יום לא.
והקטנה שלי פחות מפריעה לי וגם ישנה חצי צהריים.

אני אין לי חופשים ובעלי עצמאי גם ככה.
אבל הוא כן חייב להספיק דברים ולא יכול לקחת חופש מלא.

מנסה לחשוב איך אפשר לחלק נכון את הימים או את מי עובד ומי לא.

אולי שאני אתחיל ממש מוקדם בבוקר ואז אתפנה באמת לשעות של באמצע?

לא ידעת אם אפשרי. וואי

אנחנו מחכות איתך.

בשורות טובות בע"ה 🩷

ואם יש לך מי שיפזר או יאסוף אז בכלל פינוק שכל היום לא צריך לצאת

וגם במילא בחורף כולם מסתגרים בבתים אז גם את... חל"ד בקיץ נראלי הרבה יותר קשה לנוח.. כי נמצאים בחוץ מלא..

כאחת שעובדת בימי שישי, נח להיות בחופשת לידה כששבת נכנסת מוקדם.

לא צריך לצאת מהבית במזג אוויר סוער.

אם התינוק נולד קטן בשנתון או גדול השנתון, לכל אחד יש את היתרון שלו.

בדיוק השבוע יצא לי להיות בבית חולים שבו ילדתי את הקטן, והייתי מגיעה לשם כל יום כשהוא היה בפגייה.

וחשבתי על זה שהיה אז חורף ולא היה חם בדרך מהתחנה לבית החולים.

שאת לא בחודש תשיעי באוגוסטטט

שיש יותר בגדים ללבוש בחודש תשיעי (סריגים וסוודרים)

שהבייבי יהיה מהגדולים בכיתה (אבל זה תקף רק לינואר+)

אפשר להסתובב בבית בלי חזיה ורק לשים קפוצון מטשטש מעל חח

ולא להזיע (או להזיע פחות) בהנקות

סתם חח אולי רק שצריך לעשות פיזורים בחורף עם ניובי.. אבל גם בקיץ זה סיוט אז..

יש לי ילד קיץ וילדת חורף

החורף היה יותר מוצלח בפער...

סוף הריון כשנעים ולא כשנמסים וכנל בגלי חום של ההנקה בהתחלה

מזג אוויר שמזמן התכרבלות כשגם ככה זה מה שהכי זורם בגיל הזה

זחילה בשלב שמתחיל להתחמם ולא צריך מליון שכבות

יומולדת בחורף זה נוח עם מערכת החינוך, שובר שגרה בקטע טוב ולא צריך לדחוף את זה איכשהו ולהקדים בחודש כי יוצאים לחופש...

קיצר

אני בעד לידות חורף לו רק זו הייתה תוכנית כבקשתך...

אין את התלבטות מה להלביש לתינוקי, כלומר כמה שכבות...כי קר והכל יותר ברור.
ולחורף יש את הבגדים הכי בובתיים, ולשבת בפוך עם תה חם ועוגיה כשהתינוק יושן ובחוץ סוער זה הכי כיףףףףףףף.
אין את ההתלבטות אם לצאת או לא
פשוט נהניםפ מהבית.

בדיטק כשיצאתי מהבית התחיל גשם, כל כך נהניתי, זה מצחיק אבל כאילו הגשם שיורד ביחד עם להביא חיים לעולם היה לי חוויה ממש חזקה!

וכל מה שכתבו כאן חוץ מזה להתכרבל עם התינוק, לחמם אותו בחום גוף שלך, שהוא מתחיל לזחול ונהיה קיץ, סוף הריון בחורף (את זה לא היה לי כמעט, היה קיץ בערך עד הלילה שילדתי ואז התחיל החורף) כי זה סיוט סוף הריון בקיץ...