בלוח העברי אין משמעות אסטרונומית לשנה, יש משמעות רק לחודשים (מחזור ירח). אם תיקח 12 או 13 חודשים, תקבל שנה.

בלוח הלועזי זה בדיוק להפך: שם יש משמעות לשנה (כדור הארץ באותו המקום ביחס לשמש, ולכן עונות השנה וזמני הזריחה והשקיעה וכו' יהיו אותו דבר*) אך אין משמעות לחודשים. פשוט חילקו את השנה ל-12 חודשים באופן רנדומלי, כלומר זה לא שיש סיבה אסטרונומית לכך שפברואר קצר וכיוצ''ב.

*כמעט אותו דבר, פעם ב-4 שנים זה מתאפס, כי שנת שמש היא 365.25 ימים ולא 365.

מתאזנת בערך אחרי 3 שנים.

אז ההתלבטות היא שגם בעברי, שנה בממוצע היא 365 ימים, כי יש שנים מעוברות.

למשל הגמרא אומרת ש364 יום בשנה יש רשות לשטן לקטרג ויום כיפור היוא היום היחיד שלא.

אז אדם שגר 3 שנים עבריות במקום מסוים , באמת כמעט גר 365*3

אחרי כל 19 שנים המחזורים מתאחדים,

אבל שנה בודדת בפני עצמה היא פשוט 12 או 13 מחזורי ירח, ולא משהו עם משמעות בפני עצמו.

כמעט במדויק 365 יום כפול 3.

שנה מעוברת שכמעט תמיד יוצאת כל 3 שנים היא 385 יום.

355+354+385 חלקי 3 זה בערך בממוצע 365.

טרמינולוגית, גם חזל קאו שנה לשניהם. יש שנת חמה ושנת לבנה.

ועדיין לא הסברת איך זה אומר שיש משמעות לשנה עברית...

הסברת שבאיקס שנים, כדור הארץ עשה איקס סיבובים.

זה לא אומר שלשנה הבודדת יש משמעות.

אני יכול להראות לך שחודש לועזי ועוד חודש לועזי ועוד חודש לועזי וכו' בסוף מגיע לשנה מלאה. אז מה? אז זה אומר שלחודש הבודד יש משמעות כלשהי?

כמו שהלוח הלועזי כולל 12 חודשים, אבל באותה מידה הם היו יכולים לקבוע רק 10 חודשים בני 36.5 ימים שהרי אין משמעות לחודש לועזי,

כך תיאורית את השנה העברית היה אפשר לחלק בעוד אלף דרכים אחרות שבהן פעם ב19 שנה המחזור יתאפס, כי לשנה עצמה אין משמעות.

לא הבנתי מה אתה רוצה לומר?

אם רוצים לומר "ואוו זה התאריך שבדיוק הם נחטפו" אז הולכים לפי העברי ואז זה דנתיים.

אם רוצים לומר שהם היו 365 יום*2 בשבי ועוד שבוע, אז נכון לומר שנתיים ועוד שבוע.

בכל מקרב יש משמעות לשנה עברית, גם אם לא באופן מדוייק אסטרונומי (אבל בקירוב, בסוף תמיד סוכות יוצא בסתיו), כי ישראל מקדשים את הזמנים, וה' נתן לישראל יכולת לקבוע את פרקי הזמן, ולכן מה שבית דין קבע נחשב שנה. ובאופן כללי "שנה" זה מקובלות חברתית בנפש האדם. הבהמות לא זוכרות שעברה שנה, רק מגיבות לאורך היום וחילופי עונות. בסוף אנחנו לא אסטרונומים. למרות שלשנת שמש יש גם משמעות בהלכה ובחיים באופן כללי. אבל זה לא שהיום יום אכפת לנו שחל יום המשווה

בסוף המושג שנה הוא מושג אנושי בנפש האדם ובחברה.

המומצע של חודש לועזי סוטה ממוצע היקף הירח , שהוא 29 וחצי יום בערך.

בעוד שממוצע שנה עברית ב19 שנה הוא בדיוק 365.25 כמעט השנה האסטרונומית המדויקת. וממוצע 3 שנים אקראיות עבריות הוא בין 364 ל365 יום.

הלוח העברי משלב שנת שמש וירח, הלועזי הולך רק לפי שנת שמש.

אם השנה הייתה לפי השמש, לא היה צורך בעיבור.

בפועל שנה לא מעוברת קצרה יותר משנת שמש, ושנה מעוברת ארוכה הרבה יותר משנת שמש.

כלומר אף שנה עברית, ללא יוצא מן הכלל, היא לא שנת שמש.

מה שכן, 19 שנים עבריות הן גם 19 שנות שמש.

בסוף גם 3 שנים לועזיות הן גם בסטיה של 3/4 יום משנת שמש, בגלל הרבע יום שנופל כל שנה (לכן מוביפים לפברואר עוד יום כל 4 שנים)

למשל שנת ה'תשפ''ג, הייתה מוקפת בשני צדדיה בשנים מעוברות.

אל תהיה לי אבנר עכשיו

התשעו עד התשעט - שנתיים מעוברות, שנתיים רגילות.

התשעז עד התשפ - שנה מעוברת, 3 שנים רגילות.

כנ''ל התשפב-התשפה (שנתיים מעוברות) לעומת התשפג-התשפו (שנה מעוברת אחת)

רק 19 שנים יתנו 19 מחזורי שמש

השנה הלועזית סוטה ב3/4 יום אחרי 3 שנים לפני שמתקונת. אז אצלינו זה 3-4 ימים. נחיה עם זה...

ואגב גם הנוצרים יצטרכו לתקן את הלוח שלהם עוד אלף שנה, כי הוא צובר סטיות, אפילו שגיאורגיוס שינה אותו, צריך לעדכן כל אלף שנה בערך

לא על רבע יום.

הרי אם בשלוש שנים יש שנתיים מעוברות, אז הפער עצום.

מזכיר את הסוגיא בגמרא על ההוא שהשכיר מרחץ לשנה והיתה שנה מעוברת

השנים מוגדרות כשנות שמש, החודשים כירחיים. וכן, זה הולך לפי מחזור שנים. 

אין שום משמעות ל12 חודשים בתורה, יש משמעות לשנה. 

שהיא 365 יום, שזה ימי שנת השמש.

זה נכון שהשנה העברית בשאיפה להסתנכרן עם שנת השמש (חיוב תורה משמור את חודש האביב וחג הסוכות באספך) . אבל זה קורה רק כל 3 שנים . בפועל כל שנה עברית היא או 12 מחזורי ירח או 13. בעוד ששנת שמש 365 יום היא 12.5 מחזורי ירח בערך (כל מחזור ירח הוא בערך 29.5 יום)

כמובן הדיון הלשוני הוא רציני, אבל לשם האמת והשעשוע

אם זה היה משהו שעומד בפני עצמו ומחושב בפני עצמו, לא ייתכן שהיו הפרשים כ''כ גדולים בין השנים.

החיוב ההלכתי שגורם לחפיפה מקורבת לשנת שמש, היא הפסוקים "שמור את חודש האביב" ש15 בחודש הראשון יצא בתקופת האביב השמשית, ו"חג הסוכות תעשה באספך" ש15 לחודש השביעי יצא בתקופת הסתיו-אסיף השמשית.   ומםני פסוקים אלו יש חיוב לעבר שנה כדי שיתאים, ובמילא יש התאמה לשנות השמש ואין את הסטיה של האסלאם שם הרמדאן יוצא כל פעם בעונה שמשית אחרת

(וסתם מסקרן אותי לפי ההגיון הזה למה לפני 50 שנה גם בציבור החילוני קראו למלמה מלחמת יום כיפור ולא לפי התאריך הלועזי.)

אלא שיש משמעות למסםר 365 כמספר שמסמל את ימות השנה. כי גם בשנה עברית השנה הממוצעת היא 365.

אגב בהלכה יש נפקא מינא לתאריך הלועזי פלוס מינוס יום, כלומר לתאריך השמשי לאו דווקא מה שהנוצרים קבעו, אלא למצב השמש שיש סטיה של יום לעיתים. נפקא מינא למנהג לא לשתות מים בתחילת התקופות, ומתי אומרים ותן טל ומטר בחו"ל

(60 יום אחרי  7 באוקטובר , שבמאה שנים האחרונות 7 באוקטובר זה תחילת תקופת תשרי ההלכתית).

הדיון היה לשוני, לא פוליטי. הדיון האם נכון לומר על 365 יום שנה

בערוץ 7. ואז התרעמתי ישר שזה לפי הלועזי. ואז אמרתי, רגע הם באמת היו 365×2 ועוד 7

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

אני גם לא מאמין בלצפות בזה.

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

שמוביל אל הסרטון.

מיליוני צפיות, גם מאיראן ו"פלסטין": נתוני "אתר הזוועות" - אחרי נאום נתניהו באו"ם

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.

ונועד להיות כזה.

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…