בלוח העברי אין משמעות אסטרונומית לשנה, יש משמעות רק לחודשים (מחזור ירח). אם תיקח 12 או 13 חודשים, תקבל שנה.

בלוח הלועזי זה בדיוק להפך: שם יש משמעות לשנה (כדור הארץ באותו המקום ביחס לשמש, ולכן עונות השנה וזמני הזריחה והשקיעה וכו' יהיו אותו דבר*) אך אין משמעות לחודשים. פשוט חילקו את השנה ל-12 חודשים באופן רנדומלי, כלומר זה לא שיש סיבה אסטרונומית לכך שפברואר קצר וכיוצ''ב.

*כמעט אותו דבר, פעם ב-4 שנים זה מתאפס, כי שנת שמש היא 365.25 ימים ולא 365.

מתאזנת בערך אחרי 3 שנים.

אז ההתלבטות היא שגם בעברי, שנה בממוצע היא 365 ימים, כי יש שנים מעוברות.

למשל הגמרא אומרת ש364 יום בשנה יש רשות לשטן לקטרג ויום כיפור היוא היום היחיד שלא.

אז אדם שגר 3 שנים עבריות במקום מסוים , באמת כמעט גר 365*3

אחרי כל 19 שנים המחזורים מתאחדים,

אבל שנה בודדת בפני עצמה היא פשוט 12 או 13 מחזורי ירח, ולא משהו עם משמעות בפני עצמו.

כמעט במדויק 365 יום כפול 3.

שנה מעוברת שכמעט תמיד יוצאת כל 3 שנים היא 385 יום.

355+354+385 חלקי 3 זה בערך בממוצע 365.

טרמינולוגית, גם חזל קאו שנה לשניהם. יש שנת חמה ושנת לבנה.

ועדיין לא הסברת איך זה אומר שיש משמעות לשנה עברית...

הסברת שבאיקס שנים, כדור הארץ עשה איקס סיבובים.

זה לא אומר שלשנה הבודדת יש משמעות.

אני יכול להראות לך שחודש לועזי ועוד חודש לועזי ועוד חודש לועזי וכו' בסוף מגיע לשנה מלאה. אז מה? אז זה אומר שלחודש הבודד יש משמעות כלשהי?

כמו שהלוח הלועזי כולל 12 חודשים, אבל באותה מידה הם היו יכולים לקבוע רק 10 חודשים בני 36.5 ימים שהרי אין משמעות לחודש לועזי,

כך תיאורית את השנה העברית היה אפשר לחלק בעוד אלף דרכים אחרות שבהן פעם ב19 שנה המחזור יתאפס, כי לשנה עצמה אין משמעות.

לא הבנתי מה אתה רוצה לומר?

אם רוצים לומר "ואוו זה התאריך שבדיוק הם נחטפו" אז הולכים לפי העברי ואז זה דנתיים.

אם רוצים לומר שהם היו 365 יום*2 בשבי ועוד שבוע, אז נכון לומר שנתיים ועוד שבוע.

בכל מקרב יש משמעות לשנה עברית, גם אם לא באופן מדוייק אסטרונומי (אבל בקירוב, בסוף תמיד סוכות יוצא בסתיו), כי ישראל מקדשים את הזמנים, וה' נתן לישראל יכולת לקבוע את פרקי הזמן, ולכן מה שבית דין קבע נחשב שנה. ובאופן כללי "שנה" זה מקובלות חברתית בנפש האדם. הבהמות לא זוכרות שעברה שנה, רק מגיבות לאורך היום וחילופי עונות. בסוף אנחנו לא אסטרונומים. למרות שלשנת שמש יש גם משמעות בהלכה ובחיים באופן כללי. אבל זה לא שהיום יום אכפת לנו שחל יום המשווה

בסוף המושג שנה הוא מושג אנושי בנפש האדם ובחברה.

המומצע של חודש לועזי סוטה ממוצע היקף הירח , שהוא 29 וחצי יום בערך.

בעוד שממוצע שנה עברית ב19 שנה הוא בדיוק 365.25 כמעט השנה האסטרונומית המדויקת. וממוצע 3 שנים אקראיות עבריות הוא בין 364 ל365 יום.

הלוח העברי משלב שנת שמש וירח, הלועזי הולך רק לפי שנת שמש.

אם השנה הייתה לפי השמש, לא היה צורך בעיבור.

בפועל שנה לא מעוברת קצרה יותר משנת שמש, ושנה מעוברת ארוכה הרבה יותר משנת שמש.

כלומר אף שנה עברית, ללא יוצא מן הכלל, היא לא שנת שמש.

מה שכן, 19 שנים עבריות הן גם 19 שנות שמש.

בסוף גם 3 שנים לועזיות הן גם בסטיה של 3/4 יום משנת שמש, בגלל הרבע יום שנופל כל שנה (לכן מוביפים לפברואר עוד יום כל 4 שנים)

למשל שנת ה'תשפ''ג, הייתה מוקפת בשני צדדיה בשנים מעוברות.

אל תהיה לי אבנר עכשיו

התשעו עד התשעט - שנתיים מעוברות, שנתיים רגילות.

התשעז עד התשפ - שנה מעוברת, 3 שנים רגילות.

כנ''ל התשפב-התשפה (שנתיים מעוברות) לעומת התשפג-התשפו (שנה מעוברת אחת)

רק 19 שנים יתנו 19 מחזורי שמש

השנה הלועזית סוטה ב3/4 יום אחרי 3 שנים לפני שמתקונת. אז אצלינו זה 3-4 ימים. נחיה עם זה...

ואגב גם הנוצרים יצטרכו לתקן את הלוח שלהם עוד אלף שנה, כי הוא צובר סטיות, אפילו שגיאורגיוס שינה אותו, צריך לעדכן כל אלף שנה בערך

לא על רבע יום.

הרי אם בשלוש שנים יש שנתיים מעוברות, אז הפער עצום.

מזכיר את הסוגיא בגמרא על ההוא שהשכיר מרחץ לשנה והיתה שנה מעוברת

השנים מוגדרות כשנות שמש, החודשים כירחיים. וכן, זה הולך לפי מחזור שנים. 

אין שום משמעות ל12 חודשים בתורה, יש משמעות לשנה. 

שהיא 365 יום, שזה ימי שנת השמש.

זה נכון שהשנה העברית בשאיפה להסתנכרן עם שנת השמש (חיוב תורה משמור את חודש האביב וחג הסוכות באספך) . אבל זה קורה רק כל 3 שנים . בפועל כל שנה עברית היא או 12 מחזורי ירח או 13. בעוד ששנת שמש 365 יום היא 12.5 מחזורי ירח בערך (כל מחזור ירח הוא בערך 29.5 יום)

כמובן הדיון הלשוני הוא רציני, אבל לשם האמת והשעשוע

אם זה היה משהו שעומד בפני עצמו ומחושב בפני עצמו, לא ייתכן שהיו הפרשים כ''כ גדולים בין השנים.

החיוב ההלכתי שגורם לחפיפה מקורבת לשנת שמש, היא הפסוקים "שמור את חודש האביב" ש15 בחודש הראשון יצא בתקופת האביב השמשית, ו"חג הסוכות תעשה באספך" ש15 לחודש השביעי יצא בתקופת הסתיו-אסיף השמשית.   ומםני פסוקים אלו יש חיוב לעבר שנה כדי שיתאים, ובמילא יש התאמה לשנות השמש ואין את הסטיה של האסלאם שם הרמדאן יוצא כל פעם בעונה שמשית אחרת

(וסתם מסקרן אותי לפי ההגיון הזה למה לפני 50 שנה גם בציבור החילוני קראו למלמה מלחמת יום כיפור ולא לפי התאריך הלועזי.)

אלא שיש משמעות למסםר 365 כמספר שמסמל את ימות השנה. כי גם בשנה עברית השנה הממוצעת היא 365.

אגב בהלכה יש נפקא מינא לתאריך הלועזי פלוס מינוס יום, כלומר לתאריך השמשי לאו דווקא מה שהנוצרים קבעו, אלא למצב השמש שיש סטיה של יום לעיתים. נפקא מינא למנהג לא לשתות מים בתחילת התקופות, ומתי אומרים ותן טל ומטר בחו"ל

(60 יום אחרי  7 באוקטובר , שבמאה שנים האחרונות 7 באוקטובר זה תחילת תקופת תשרי ההלכתית).

הדיון היה לשוני, לא פוליטי. הדיון האם נכון לומר על 365 יום שנה

בערוץ 7. ואז התרעמתי ישר שזה לפי הלועזי. ואז אמרתי, רגע הם באמת היו 365×2 ועוד 7

מה גרם לשינוי? או אה מאיפה להתחיל?

אבל החיים מפתיעים

מצד שני גילתי בי כוחות וחוסן שלא ידעתי שקיימים 

לא מתכננת שנים קדימה

מקסימום כמה חודשים

חיה חיים טובים יותר ממה שחשבתי שיכולה להגיע

המנטרה שלי זה ללמוד מטעויות

ותמיד להיות במגמת שיפור 

הייתי בטוחה שאהיה נשואה+

חשבתי שאעבוד במקצוע אחר לגמרי

חשבתי שיהיה לי אופי אחר

נראלי הסיבה לשינוי זה שהתבגרתי, השתנו לי הסדרי עדיפויות והבנתי שהחיים שטוב לי לחיות זה לא בהכרח החיים הפוטוגנים שחשבתי שיהיו לי🤷🏻‍♀️

לא חושבת שתכננתי אי פעם להיות בנאדם מבוגר וכל זה.
אבל ביחס לחלומות של אז? אני חושבת שעצמי של לפני עשור הייתה שמחה לדעת איפה אני היום

ומנצלים את יום שישי עד הרגע האחרון כדי לעשות דברים הכרחיים או שנהנים מהם או גם וגם.  

נהדר וממש טוב שיש את יום המנוחה השבועי.  אך יש איסורים מעיקים

דווקא להכנות לשבת שהן עד הרגע האחרון.  

ואם זה כך - אני לא מסכים. לפחות לא אצלנו בבית.

בימי הקיץ הארוכים ההכנות לשבת מסתיימות מוקדם. 

אותם הכנות לאורך כל השנה, קיץ סתיו, חורף ואביב. 

 בימי הקיץ יש שפע של פנאי לדברים נוספים אחרי שהבית מוכן לשבת.  

טיולים, תחביבים, ללכת לים, לישון בצהריים לפעמים.   

גם אצל ההורים שלי זה ככה, עד רגע אחרי הדלקת נרות עוד עושים דברים אחרונים.

יכולה לומר שאצלי הצלחנו לשנות את זה ב"ה.

אצלי בבית אני לרוב חסרת מעש לפחות שעה לפני שבת.

עכשיו נגיד, הכל מוכן אצלנו לשבת.

נשאר רק לי להתקלח וזהו.

ומתארגנים בהתאם.

ממש לא אהבתי את כניסת השבת אצל ההורים שלי אז זה היה בנפשי לשנות את זה.

מכינים כמעט הכל בחמישי.

מה שאפשר אני מכינה כמות ומקפיאה לשבתות הבאות ואז זה חוסך עבודה.

ומה שאפשר להקפיא אני לפעמים מכינה בתחילת שבוע.
 

בשבתות קיץ אנחנו אפילו יוצאים לטייל בשישי או לים.

אני חושבת שההבדל ביני לבין אמא שלי- היא מעדיפה להכין הכל כמה שיותר קרוב לשבת ולכן נשאר לה הרבה עבודה לשישי.

אני מעדיפה אוכל פחות טרי ולהיות בשישי בנחת.

גם כי חלק מוקפא

וגם כי אני לא משתגעת מעבר לכוחותיי

לדוגמא עוגת שמרים וגבינה מכינה בתחילת שבוע ומקפיאה

את האוכל לערב שבת מכינה בחמישי אבל גם בזה לא משתגעת, בשרי ותוספת אחת

עיקר העבודה זה הסלטים וחלקם גם מוקפאים

תכנון נכון. והעברת חלק מהמטלות ליום חמישי. אפשר להגיע לשבת בלי לשון בחוץ. 

אני הרבה זמן כבר לא ככה ב"ה.

רק עכשיו עוד צריך להסתגל לשעון החדש..

לא בקיץ ולא בחורף

תמיד הבישולים מוכנים יותר מוקדם

לרוב בשבתות קיץ אני יותר עושה סדר פנימי או אפילו יוצאת עם הילדים אבל הבישולים והנקיונות תמיד מסתיימים בשעה שמאפשרת לי גם לשבת לנוח קצת

כל עוד נחשוב בליבנו "יש עוד זמן..." נגיע ברגע האחרון עדיין עם הכנות, לא משנה מתי הדד ליין.

בכל אופן, בקיץ לפעמים מכניסים יותר דברים ביום שישי, ולכן מגיעים גם ברגע האחרון לשבת.

אבל שבוע שעבר למשל - בעלי ואני יצאנו לבוקר זוגי לשעתיים. בבית נשארה הבת הגדולה שלנו עם התינוקת וקצת בישלה לשבת.

ולמרות ששעתיים מהיום "הלכו" לנו, ולמרות שהיה מה לסדר בבית ועוד דברים לבשל - היינו מוכנים לשבת כבר בשעה שתיים וחצי🙂

זה מין נס שכזה, שאין לדעת מתי יצליח ומתי לא... (בשישי האחרון לא יצאנו, ובכל זאת עבדנו בבית עד חצי שעה לפני שבת... הבית היה מבולגן יותר, כנראה, וגם פשוט לא קרה הנס🤷‍♀️)

לק"י

אבל מציעה לך לא לפרסם מספר טלפון בפומבי.

(ובמקביל, לא הייתי מציעה להתקשר לאנשים לא מוכרים🤷‍♀️).

דווקא בחורף מסיימים מוקדם יותר.

גם מראש לוקחים על עצמנו פחות, וגם איכשהו כשיש דד ליין לחוץ יותר, מתקתקים יותר ופחות מורחים.

וב"ה לא לחוץ אצלינו כל כך. הלחץ בעיקר בראש.

הלוואי שגם בבית שלי אצליח שיהיה ככה. 

תמיד אני מחכה לסוף ליותר מידי מאוחר אבל הכל מוכן כבר הרבה לפני

@איש השקים 

אפשר לתמלל עם ivrit.ai

מתמלל די טוב, אם המלל המדויק חשוב - תעבור על זה אחר כך.

כמובן שאפשר לבקש שיסכם לך בדרכים שונות ומשונות, כמו שרק נוטבוק יודע לעשות...

בוודאי שההגדרה להצלחה היא עניין מאוד אישי, אינדיבידואלי, סובייקטיבי, משתנה מאדם לאדם, וגם אצל אותו אדם לאורך הזמן עם צבירת חוכמת חיים וניסיון, תלויה מאוד בסביבה, בחברה, בכישורים, בשאיפות, ביכולות האישיות

מה שנראה הצלחה בגיל 18 (להתקבל ליחידה מסוימת או למקצוע נחשק) לא בהכרח ייראה כך בגיל 30 או 50. עם הניסיון, משתנים גם סולם הערכים, נקודת המבט והעדיפויות

יש גיל שהמדד להצלחה יכול להיות תוצאה חיצונית — הישג, פרס, הכרה — ובגעל מבוגר יותר, הצלחה היא תחושת משמעות, איזון, או השפעה טובה על אחרים

זה כלהזמן משתנה

כשאדם משיג את מטרותיו הןא מרגיש מוצלח ומחפש מטרה חדשה?

כל שלב בחיים מזמן אתגרים ויעדים חדשים להשגה.

רכישת מקצוע שיהיה גם מעניין וגם מקור פרנסה טובה, היכרות לזוגיות ונישואים, רכישת דירה, הולדת ילדים בריאים, גידולם, חינוכם והאתגרים שיש בגידול ילדים, מעבר לבית גדול ומרווח עם הגדלת המשפחה,  במקביל לחיי המשפחה - ניהול קריירה מקצועית / מקור פרנסה שמאפשר קיום ברמת חיים טובה (ותלוי בסוג העיסוק - גם הגעה להישגים, הכרה והוקרה בתחום המקצועי), לדאוג להתפחות הילדים ולסייע להם להגיע ולעמוד על דרך עצמאית משלהם, לחתן את הילדים ולראות בסיפוק את הדור הבא שהולך ומתפתח ובונה משפחות משלו

אולי לעת זקנה אפשר יהיה להתרווח בכורסא, עם כוס משקה ביד, להישען לאחור, ולהסתכל בסיפוק ולהינות מכל מה שהצלחנו להשיג ולהגיע אליו בחיים (ומן הסתם, יהיו גם דברים שפחות ישמחו אותנו ואפילו יגרמו לצער).  

היא השגת יעד

ברור שזה משתנה בין אנשים

אם כי רוב האנשים רוצים אותם דברים ולרוב לא משיגים הרבה מהם

ככל שעוברים השנים אני משיגה יותר יעדים

פעם חשבתי שיש דברים שאני יכולה לעשות ויש שלא

היום אני חושבת שאני יכולה להשיג כמעט כל דבר שאני באמת רוצה 

דברים מורכבים

כאלה שהיה קשה להשיג אותם

הבנתי שצריך למצוא את הדרך הנכונה

ללמוד מטעויות שוב ושוב

להיות מספיק טובה

כדי להגיע ליעד

ביוטיוב כמעט להכל יש אפשרות להוסיף כתוביות מתורגמות

אז הדרך הכי טובה להשתפר היא פשוט להשתמש בשפה הזאת. אפשר לשאול ספרים מהספריה\לקרוא חדשות באנגלית Israel News | Israel National News , או לשמוע פודקאסטים או הרצאות של טד (אפשר להוסיף כתוביות בעברית למטה)

צריך קצת סבלנות בהתחלה כמובן, אז זה מעולה למי שממילא יש זמן

לכלי AI שבהם אתה יכול לשוחח עם דמות וירטואלית באנגלית, ואתה מקבל ממנה משוב בזמן אמת עם תיקונים נדרשים.

לא יודע אם זה יעיל אבל זה נשמע מעניין ובמחיר נמוך מאוד, אם הייתי צריך לשפר אנגלית אז בוודאי הייתי משתמש בכלי כזה.

בתביעת אבטלה צריך לצרף אישור מהמעסיק על תקופת ההעסקה והשכר, אישור על סיבת הפסקת העבודה (כמו פיטורין או חופשה ללא תשלום, התפטרות, סיום חוזה)

ותלושי שכר.  

הזכאות נבדקת מיום סיום יחסי עובד/מעביד. 

לקבוצת גרושים-גרושות.

יש שם עוד נשים בסטטוס שלך.