הרצח הראשון נבע מדבקות בה'כְּקֶדֶם

רבים מבינים את רצח הבל בצורה פשוטה ומעט ילדותית - קין הביא מנחה עלובה להשם, הבל הביא מנחה טובה וה' בחר במנחתו. קין כמו ילד קטן התעצבן רצה להעניש את הבל והרגו.

ראשית כדאי לשים לב לעניין חשוב מאד שכרוך באישיות של קין. "ויהי הבל רעה צאן וקין היה עובד אדמה" רש"י מסביר שם למה הבל רעה צאן: "לפי שנתקללה האדמה, פירש לו מעבודתה"

הפרט הלכאורה בנאלי ושולי הזה הוא היסוד למחלוקת הגדולה שהייתה בינהם. וגם מלמד אותנו על טיבם של אותם גדולי עולם. קין, אע"פ שידע שכעת האדמה מקוללת המשיך לעבדה, ואילו הבל פרש לעבודה פחות סיזיפית ומקוללת(המפרשים שם מזכירים שרעית צאן נחשבת עבודה רוחנית כי יש פנאי לדבר עם ה' וכן העבודה עצמה בונה תכונות של מנהיג ולכן רוב המנהיגים שלנו רעו צאן)

חז"ל מזכירים במדרשים שהשמיים היו שייכים להבל, ולקין האדמה. 

הכלי יקיר מנסה לנתב אותנו לטיב המחלוקת בינהם: "נראה לומר על צד הרמז כי קין והבל חלוקים היו בשלימות האדם מה הוא. אם העולם הזה והצלחותיו סוף שלימות האדם ואין עולמות אחריו, או אם יש עוד עולם אחר נצחי וכפי הנראה שקין אוהב אדמה סבר שאין חשבון בשאול(במוות). והעולם הזה אינו משאיר אחריו מאומה. והבל סבר כי יש עוד עולם אחר נצחי אשר בו ישיג האדם לתכלית האחרון על כן בחר לו להיות רעה צאן הגורם להתבודדות"  לע"ד אין הכוונה שאחד לא האמין בעולם הבא והשני כן, אלא הכוונה לעניין הרבה יותר פנימי ביחס לעבודת השם: האם העולם הזה הבל הבלים כולו הבל, או האם העולם הוא הכלי העיקרי והכמעט בלעדי לקניית רצון ה' "ותאמר קניתי איש את ה'". כלומר האם אנחנו מצפים רק לגאולה השלימה שבעולם הבא או האם אנחנו מצפים לראות את הגאולה השלימה בעולם הזה (מחלוקת מהר"ל-רמב"ן)

יש לזה נפקא מינא עצומה, כאשר העולם הזה הוא הבל, יש לנסות לפחות למצוא את המנחה המשובחת ככל הניתן. וכאשר העולם הזה כולו כלי לתקן. כל מנחה שהיא תתקבל ולכן רש"י שם : מפרי האדמה - מן הגרוע, דבר אחר מפרי - מאיזה שבא לידו לא טוב ולא מובחר"

באותם ימים העולם היה זך ומזוכך כמעט לחלוטין, השכינה הופיעה במלוא כוחה ובני האדם היו בדרגה נבואית גבוהה ביותר, דבקות היה הכל. כאשר קין נוכח שהשם בחר דווקא במנחתו של הבל

הדבר עורר זעם אצל קין מרוב התדבקותו בהשם שכעת נוצר פער והבל זוכה במשהו רוחני והוא לא, ושנית משום שהשקפת עולמו לעבוד את השם לא נבחרה.

להבדיל אלף אלפי הבדלות כאשר אדם רואה אדם אחר נוגע באשתו ומלפרטט איתה הזעם שלו יגבר ביותר (ככל שהאדם אוהב יותר את אשתו כך מידת הכעס תגבר)

במעשה הרצח של הבל קין קודם כל ביטא את אהבתו לה' ושנית, הוא גם גדע במידה מסוימת את השקפת עולמו של הבל מן העולם. 

מדוע אם כן ה' לא דן את קין למיתה? יש הרבה דעות לכאן ולכאן, אני חושב שהסיבה שהוא לא יכל לדון אותו, הייתה משום שהשם כביכול היה נגוע בדבר. הרצח נעשה נגרם כביכול בעקיפין בגללו. ולכן יש לו קשר מסוים ולכן הוא גם לא יכול לגזור את דינו. ולכן דמיו של הבל צועקים אל השם בדווקא. "קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה"

דבר נוסף, למה עונשו של קין היה "נע ונד תהיה בארץ"? עונשיו של השם הם מידה כנגד מידה, כוונתו של קין הייתה שרק העולם הזה הוא הקביעות והוא התיקון וכאן הכל. לכן עונשו - נע ונד, לא תהיה לך אחיזה בשום חלקה בעולם הזה. 

עניין נוסף שמעניין לשים לב אליו, כאשר הבל נרצח דמו נבלע בארץ, נראה היה שמרוב שלקין היה חיבור לאדמה, האדמה הושפעה ממעשיו ועשתה את רצונו "ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך". 

 

בסופו של דבר רוב העולם כיום צאצאים של שת וגם של קין.. נעמה אשתו של נח הייתה צאצית של קין. נראה שבמידת מה באופן מוזר ומתעתע רשמים מהשקפת עולמו של קין שרדה

ונדע רק לעתיד לבוא בגאולה השלימה במי השם באמת בחר.

לא יודעת איך להגיבאני:)))))
הצעות:כְּקֶדֶם

1. שכויחח

2. עלה והצלח שפתים ישק

3. חזק וברוך

4. לך תידרס כופר חיי בסרט

5. חיזקת אותי ממששש דבר תורה מתוק מדבש

חחחחאני:)))))

אני פשוט לא מבינה את ההסקת מסקנות שלך

זה לא מתאים יותר לפורום בית המדרש?הרמוניה
כי זה מחלוקות בעבודת ה'כְּקֶדֶם
קודם הערה קטנה: גלות הוא לרוצח בשוגגחסדי היםאחרונה

אולי ה' דן אותו כרוצח בשוגג כי הוא לא ידע שמכתו תרצח אותו. (אם כי בבראשית רבה ובאבות דרבי נתן משמע שזה היה בכוונה)

לענין העקרוני, אהבתי את המהלך. אם כי לא הייתי אומר מאהבת ה'. נראה לי שהתסכול של אי היכולת של לחיות קדושה בטבע גרמה לקין כעס שהוביל לרצח.

הפצת תורת חכמי ספרד והמזרחמכון דרכי אבות

שלום וברכה, לשם פרויקט חשוב למען הפצת תורת הגאולה של חכמי הספרדים והמזרח, מי שיש בידו חומרים, וציטוטים, ספרים, סיפורים, ומקורות של חכמים ספרדים(צפון אפריקה והמזרח, וכן חכמי תימן) שקשורים בגאולת ישראל, ארץ ישראל, מעלת ישראל, בין ישראל לעמים, תיקון העולם והילד למודרנה תורה ועבודה

 

וכן גם נושאים ומקורות שמקבילים/מתקשרים לספר הקדוש ספר אורות של הראי"ה קוק זצ"ל


 

לשלוח בבקשה לכתובת מייל [email protected]


 

לטובת פרויקט חשוב ומוצלח שמחכה לצאת לפועל במהרה


 

תבוא על כולם ברכת טוב וברכה ושמחה לכל עם ישראל אמן

טוב, זה הזמן לשאול: מה זה חנוכה בשבילכם?זיויק

משפחה?

המצווה?

האווירה?

האוכל?

הקדושה?

ההיסטוריה?

הניצחון?

המקדש?

ועוד מלא דברים שאפשר לכתוב...

מה מודגש לכם?

החגoo

האהוב עלי

חג ארוך אבל לא מחייב

בלי מלא סעודות

חורפי

הדלקת נרות כיפית

מפגשים משפחתיים

היסטוריה של ניצחון

עם גבורה נשית

נכון!זיויק
גבורה נשית.. שכחתי
..פצלשי"ת

מעבר למהות של החג,

בשבילי זה גם הפסקת התרעננות באמצע השגרה.

ולכן גם אם אין חופש מהלימודים/עבודה, אני אקח בעצמי חופש

זה נכוןזיויקאחרונה
אבל בטוח שחנוכה זה הרבה מעבר בשבילך
קרה לכם שנשחקתם?הננח הנודד

קרה לכם שהרגשתם שאתם שחוקים (מלשון שחיקה)? יעני לא באותה רמה רוחנית כמו שהייתם פעם. למשל פעם הפריע לכם חוסר צניעות או משהו אחר ואחרי השחיקה פחות, איך התגברתם על זה? ואיך זהיתם שאתם נשחקים?

עצם השאלה שלך היא התשובהלאחדשה

מרגיש שפחות מפריע לך דברים שפעם הפריעו.

החיים עליות ומורדות.

חשוב לזהות לתפוס בזמן, לא להתבוסס ב'חטא'

לצמוח משם ולהפוך את הירידה- לתכלית של העליה.

לזכור שהירידה לא מגדירה את מי שאתה אסל ביא בבחלא נורת אזהרה לכיוון שלך כרגע..

יש לגמרי תקופות כאלהadvfbאחרונה

נראה לי ששחיקה זה מצב שאין כל כך דרייב להמשיך, להתגבר, להוביל וכו'

אני חושב שבשני דרכים אפשר להתמודד במקביל 

אחת - לבלוע את הרוק, למשיך למרות תחושת החוסר שמלווה

שנייה - לראות איזה נקודה טובה נאחזים בה ויוצאים ממנה לדרך חדשה אחרת

חסר לי בצורה מסויימת שלא שמשתי רב גדולחסדי הים

שמתמקד בחלק הרגש של עבודת ה'. (ניסיתי קצת למצוא אבל לא מצאתי.)

זכיתי ללמוד תורה, עבודת ה', מידות ודרך ארץ מזקני וגדולי הדור, אבל כל מי שלמדתי אצלם היו בצורה מסויימת מופנמים מבחינת הרגשות, כמובן לא לגמרי.

כשאני קורא על עבודת ה' של החתם סופר ושל גדולי חסידות, הבכי, ההתלהבות וההתלהטות, זה מושך אותי מאוד ואני מנסה ללכת בדרכם. אני מרגיש שזה כל כך מתאים לנפש שלי ולערגה שלי ל-ה'.

אבל למדתי את זה מדברי תורה, ספרים וסיפורים, לא מגדולים חיים. סבא רבה שלי שלמד אצל הנין של החתם סופר, ר' עקיבא סופר, נפטר לפני שנולדתי, ומה שנשאר זה סיפורים ושירים.

אני עדיין החלטתי שאני ילך בדרכם הנפלאה ויהי מה. 

בהצלחה בעז"הנוגע, לא נוגע

אני חושב שאת העניין של הרגש אפשר ללמוד מילדים, נערים ומנשים (במיוחד מבוגרות). אפילו מגברים מבוגרים שיש להם אופי פשוט יותר.

לקחת מהם את הפשטות של הרגש, ולהכניס לתוכו את האורות של התורה והרוחניות שלך.

אתה צודק שזה לא יהיה כמו לראות את החת"ס בוכה בתיקון חצות, אבל גם זה משהו (ואגב, בדורות של החת"ס וגדולי החסידות, האופי הטבעי של האנשים היה תמים יותר ורגשי יותר, ככה שיותר קשה להגיע לזה היום).


לי חסר שלא פגשתי את הרב קוק.

לראות אותו, אולי קצת לדבר איתו, ולקבל וייב של ישן עם חדש, עבר עם עתיד, קודש עם חול, שכל חד יחד עם רגש חם, אהבה יחד עם קנאות, אמת יחד עם הכלה, כיסופים גדולים יחד עם סבלנות, ענווה יחד עם עזות דקדושה, תורה שבכתב עם תורה שבעל פה, פשטות עם פלפול, פשט עם סוד, תורה עם מדע, חרדיות יחד עם לאומיות וחול, אשכנז יחד עם עדות המזרח, גלות יחד עם א"י. והכל יחד בכפיפה אחת מתוך דבקות שלמה בה'.

הרב קוק היה משהו מיוחד בעבודת ה',חסדי הים
אבל בעיקר השפעת הרצי"ה הייתה בהמשכיות הישיבה, והיה פחות דגש על עבודת ה' ברגש.
אגב, תראה מה קראתי השבתנוגע, לא נוגע

(מהספר שירת הי"ם על הרב חרל"פ שיום פטירתו השבוע ז כסלו)


לא הכרתי. מדהים. הרב חרל"פ והרב הנזירחסדי הים
היו מלאים רגש פורץ.
מטורףזיויק
כן.. הספרים עליהם מכניסים אותך לעולם אחרנוגע, לא נוגע
מרגיש לי רחוקadvfb

קטע שאתם מתרגשים מזה

אותי זה הכי מרגש שישנוגע, לא נוגע

כי יש פה הרבה דברים- משהו רוחני שמתבטא בצורה מוחשית ואי אפשר להחליף אותו בהסבר פסיכולוגי או רגשי. חיבור בין העולם פה לעולם הנשמות. עולם הקבלה המעשי ולא רק הלמדני. חיבור מוחשי לעבר (האר"י). רבנים שהיו מחוברים בצורה מוחשית לא רק לקדושה שבטבע אלא גם לקדושה שמעל הטבע. וכמובן שזה יותר מרגש כשאלו הרבנים שאני הכי מחובר אליהם.

מילת המפתח כפי ששמים לב- מוחשי

מדהים!advfb

ממה שאני מבין אתה מרגיש שזה נוגע במידת מה לחיים שלך ויש לך אפשרות לשאוב מזה השראה ב"ה.

הארמח"ל מביא במסילת ישרים בקנית מידת החסידות (פרק כ"א) שסיפורי חסידים זה העניין שלהם, י"ר שנזכה כל אחד בדרכו הוא להתחבר למעשיות מרוממות

חלום שליאושפיזין מהירחאחרונה
יש לכם רב?זיויק

אולי יותר מרב אחד?

אולי בכלל לא?

כמה הוא משמעותי בחייכם?

מה אתם שואלים אותו?

ומה לא?

תשובות:קגג

א: כן

ב: כן

ג: יש

ד: מאוד, מורה דרך חיים.

ה: כל שאלה שקשורה איכשהו לרוחניות מלכתחילה

ו: כל שאלה שלא קשורה באופן ישיר לרוחניות הוא משהו שהתקדש בגלל משהו מסוים אבל ביסודו הוא לא רוחני הוא עם קשר רוחני.

יש לי כמה רבנים לשאלות הלכתיות,פתית שלג

וכמה רבנים שמשפיעים מאוד על העבודת ה' שלי והבחירות שלי בחיים.

למרות זאת לצערי הרבה שנים לא יצא לי להתייעץ אחד על אחד עם רב לגבי שאלות שהן לא הלכתיות.

באמת מרגיש שזה חסר, וזה יעד בשבילי בעז"ה

היו לי רבנים גדולים שכולם נפטרו. אני שואלחסדי הים

את הבנים והתלמידים שלהם, שהם גם סוג של רבנים שלי.


 

[יש לי רב אחד שהיה מאוד משמעותי בחיים שלי שעדיין חי, אבל כשהתבגרתי ובהשפעת אחד הרבנים שנפטרו ודוד שלי שהיה חברותא של הרב הנפטר, התרחקתי בצורה מסויימת מדרך הלימוד של אותו רב.

עיקר המחלוקת האם צריך ללכת בלימוד תורה ולמדנות מהכלל אל הפרט, או מהפרט אל הכלל. כמובן שאני הכרעתי כדרך הראשונה, שלימד אותי הרב הזקן שנפטר ודוד שלי. יש לי גם מחלוקות אמנויות עם אותו רב, וגם בהשפעת הרב שנפטר ודוד שלי ניצלתי מאותם השקפות, אבל זה עניין יותר מזערי.]

יש לי רב אחיימח שם עראפתאחרונה

יש לי רב ושמו עשיו, ויש לי רב ושמו עשב.

אולי בעצם בכלל אין לי. על כל פנים יש לי שיער.

משמעותי מאד, הוא מחובר לקרקפת.

האם הגיע הזמן להסתפר.

את כל שאר הדברים.

זמין! - דפי מקורות וסדרת שיעורים ללימוד הלכות שבתעיתים לתורה

שמחים לעדכן על זמינות סדרת בהלכות שבת הכוללת דפי מקורות מפורטים ושיעורים מצולמים של הרב ירון אליה רב קהילת רינת ירושלים ביד בנימין וראש הכולל שם.

כל השיעורים כוללים מקורות מהגמרא ועד לפוסקי ימינו, על פי שיטות הפסיקה השונות למעשה לספרדים ולאשכנזים. ומותאמים לקובעי עיתים.

ניתן ללמוד מדפי המקורות לבד או בצירוף השיעור. וכן לשמוע את השיעורים בדרך בוידאו או באודיו.

 

בהצלחה רבה!

 

כבוד ועונג השבת

הדלקת נרות שבת ודין אורחים

 הלכות קידוש

הלכות הבדלה

ממצוא חפצך ודבר דבר

איסורי קריאה בשבת

הכנה משבת לחול וליום טוב

 

איסור מוקצה

מבוא להלכות מוקצה

מוקצה מחמת גופו

מוקצה מחמת חסרון כיס

כלי שמלאכתו לאיסור

בסיס לדבר האסור

 מבטל כלי מהיכנו

 

בישול בשבת

יסודות בישול בשבת

בישול בעירוי ובכלי שני ושלישי

בישול אחר בישול ואחר אפיה וצליה

איסור שהייה בערב שבת

גזירת הטמנה בערב שבת ובשבת

חזרה ונתינה בשבת ודין פלטה

 

הנאה ממעשה שבת

 אמירה לנכרי והנאה ממעשיו

מעשה שבת של ישראל

מלאכה על ידי קטן בשבת

 

מלאכות שבת

מלאכת מלבן - ניקוי בגדים בשבת

מלאכת בונה

 בנין בכלים

סתירה בכלים ופתיחת אריזות

אוהל ומחיצת ארעי בשבת

 מלאכת צד

מלאכת הקושר והמתיר

מלאכת בורר

מלאכת דש - סחיטת פירות בשבת

 מלאכת טוחן

מלאכת לש

תיקון אוכלין – צביעה, מליחה ומירוח באוכלין

מלאכת תופר והדבקה בשבת

מלאכת הכותב והמוחק

מלאכת צובע

מלאכות ממחק וממרח

 

רפואה בשבת

רפואה בשבת וגזירת שחיקת סממנים

פיקוח נפש בשבת

חולה שאין בו סכנה וקטן בשבת

 

כללי מלאכות שבת

מלאכת מחשבת א' - דבר שאינו מתכוין, פסיק רישא ומלאכה שאין צריך לגופה

מלאכת מחשבת ב' – שינוי ומקלקל

גרמא במלאכת שבת

 

 

אנחנו דור של נשמות צמאות? או של טרנדים חולפים?פתית שלג

יש תופעה של התחזקות מסוימת ברשתות החברתיות השונות, בתרבות ובמציאות. 

נראה שארגוני החזרה בתשובה מאוד מחזיקים מהמהלך הזה.

האם אתם מאמינים בזה? חושבים שיש פה תהליך של תיקון אמיתי וקרבה לדרך ה' שאולי גם יכול להעיד על צימאון נשמתי?

או כשם שבא העיסוק בתחום הזה כך סופו ללכת?

וואי איזה קטע..הרמוניה

גם אני חשבתי לאחרונה... שזה נראה שכל מתחזק נהיה רב יוטיוב.

לא חושבת שזה תהליך חולף. גם מתוך שלא לשמה יבוא לשמה... חוץ מזה, יש באמת צימאון.

 

הרבה אומנים חוזרים בתשובה וזה ניכר בתרבות. פתאום כפיר צפריר, אודיה, בן צור, שאולוב ועוד... על מה השירים שלהם? המסר שרץ עכשיו הוא: לא צריך להיות דתי כדי להיות קשור להקב"ה. זה המחסום שיורד. זה חזרה למשהו טבעי מאד שהתרחקנו ממנו...

משם תיבנה הקומה הבאה לדעתי.

דווקאקגג

כן צריך להיות דתי בשביל להתחבר עם ה'

מכבדת את מה שאתה אומרהרמוניה

ומעריכה שאתה אומר את זה. אני גם לא באה לוותר על האמת או על פיפס ממצוות התורה.

ונכון; אין להשוות אדם שמקיים את התורה והולך בדרכיה לאדם שעושה עבירות ובוודאי יש לו מחסומים ומסכים שמונעים אותו מלהתקרב לה' יתברך...

אבל יחד עם זה, מכל מקום שקוראים לה' באמת הוא בא, לכל אחד באשר הוא שם...

רק ה' יודע מה קורה לאדם בלב. יכול להיות אדם שמקיים מצוות אבל יצר מחשבותיו רק רע כל היום, ולעומת זאת אדם שכרגע הוא חיצונית רחוק אבל הלב שלו צמא ומוריד דמעות והוא באמת רוצה להסיר מעליו את ה"בגדים המלוכלכים" שהוא לובש ולהחליף אותם בסט חדש לבן וצח.

 

אני אוסיף שאני מסכימה איתך שלפעמים מרגיש שיש בזה קצת צביעות. ולפעמים יש לי הרגשה שבחור חמוד שיפרסם שהוא מניח תפילין יקבל על זה מלא שאפו אבל הבחור ההוא שפשוט שומר את העיניים ומשתדל להתפלל במניין 3 פעמים ביום מי יגיד לו כל הכבוד על האיכות הזאת.

ובמקביל ילדת טיקטוק ששמה חצאית תקבל על זה מלא מחיאות כפיים בחברה אבל מישהי שהולכת פשוט לפי ההלכה היחיד שימחא לה כנראה יהיה הקב"ה למרות שהיא הרבה יותר צנועה ממנה וגם לא מייחצנת את זה.

אז... ככה עובדת החברה שלנו. וזה מבלבל... גם אותי. רק משתדלת לזכור שאמת ויראת שמיים זה איך אתה מול הקב"ה לא מול בני אדם. וה' הרבה יותר מחשיב את המעשים שנעשים בשקט, בצנעא, מכל הלב לשם שמיים...

 

מה שהתכוונתי ב"לא צריך להיות דתי כדי להיות קשור להקב"ה" -

בדור שלפני, להאמין בבורא עולם (בתרבות המערב) היה משהו פרימיטיבי, לא הגיוני. חיינו במטריאליזם, המדע החליף את אלוקים. ועכשיו פתאום אנשים אומרים בקול שהם מאמינים, בלי להתבייש, מבינים שהקב"ה לא מחוץ לתחום רק בגלל שהם לא דתיים, גם להם מותר להתעניין ולהסתכל על העולם אחרת. 

אני רואה בזה דבר חיובי לכל בן אדם אפילו לגוי, לנסות לדבר עם מי שברא אותו, לזכור שהוא קיים, להתחבר לזה שהוא עושה פה את הכל. להרים מבט בענווה שהיא שורש כל המידות הטובות ומה שמאפשר חזרה בתשובה בכלל. והדור הזה צועק הצילו שהאמונה הזאת באה אליו כמים קרים להלך במדבר.

 

סליחה אם חפרתי מדי...

 

תהליך גדול מאדזיויק
ממש לא טרנד
אניקגג

חושב שאמנם כרגע מתייחסים לזה כאילו זה לא סותר ובאמת יש הרבה רבני טיקטוק שמחזירים בתשובה אנשים אבל זה בעייתי  עדיין וחבל שזה בא מתוך דבר טמא...

...הרמוניה

א. כרגע טיקטוק זה דבר טמא. 

ב. יש גם רבנים שהם לא רבני טיקטוק שפונים לפלטפורמה הזאת כי הם יודעים ששם הם יגיעו לאנשים.

לפעמים כדי לנקות צריך קצת להתלכלך/ לרדת למצריים כדי להעלות ניצוצות לא שאני מבינה בזה אבל הרעיון...

ג. זה אינדיבידואלי וצריך פה הפרדה והכלת מרכבות. עבור אדם אחד לראות סרטוני רבנים בטיקטוק זה יהיה עליה, עבור אחר זו תהיה ירידה. לא צריך להכשיר את זה חד משמעית ולא לאסור את זה חד משמעית. קצת מצער שהדברים לא פשוטים יותר, אבל אין ברירה, ולפעמים צריך לעבור תהליך גדילה כדי להכיל את זה. (דרך חיים של שמירה על סטריליות רוחנית הרמטית היא לא חסינה. אדם כזה שיום אחד לא על אף אחד הבן שלו מוריד את הכיפה לא בהכרח יהיה לו כלים בסיטואציה... צריך לשמור במידה ולפתח כלים במקביל)

תגדירי טומאהימח שם עראפת
הטומאות שאני מכיר מתחלקות לשלוש סוגים: טומאות היוצאות מן הגוף, טומאת מת ושרץ, וגזרות חכמים, כגון הבא ראשו ורובו במים שאובים.


איזו מהן היא טומאת הטיקטוק?

טומאת ארץ מצריםחסדי הים
פרט נמק והסבר.ימח שם עראפת
יש שיעור שאני ממש אוהב שמדבר על זהadvfb
השטחיות מעורר את העמקותחסדי הים
אני מאמין שעד שלא יבוא מנהיג/נביא,ימח שם עראפת
זו תמשיך להיות תופעת טרנדים.
תלוי את מי אתה פוגש, כנראהנקדימון

במעגלים שאני פוגש, הציבור הוא די טרנדי,

ומה שמחזיק יותר, זה כי יש לו מזה קצת בבית.

שלושה דבריםימח שם עראפתאחרונה
א'- מה הקשר לשרשור?!


ב'- אתה בן המזדהה כלאה. מקסים.


ג'- אל תברבר את השכל, לא וודו ולא כישוף, רק פתי וטירוף.

מלחמה או שלוםכל קול קן כן

אנחנו מסיימים בכמה מקומות בתפילה וברכת המזון

"עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל"

אנחנו עם שרודף שלום ולפעמים זה נראה כאילו אנחנו מנותקים מהעולם

אך זה משהו שטמוע בנו, בנשמה שלנו, אם זה לא מתאים למישהו מאיתנו התלונות

לקב"ה.

אני מוצא את עצמי מייחל לשלום אך מבקש כרגע מלחמה, שהמלחמה לא תפסיק ולא תפסק

מתפלל שה' עוז לעמו יתן ומתוך העוז הזה נגמור את כל איובינו ונכניע אותם מבית ומבחוץ, כל מדינות ערב

ועוזריהם ומתוך כך ה' יברך את עמו בשלום.

המציאות שבה המלחמה הזו נגמרת בצורה שכזו עם כל הצדדים, איראן תימן מצרים טורקיה לבנון ירדן הרשימה עוד ארוכה

והיא כוללת גם את רוסיה וסין ועוד כמה מדינות מערביות ברור לכולנו שלא תביא שלום ואני מוצא את עצמי מתפלל להמשך הלחימה עד כניעה מוחלטת, או כפי שאמר מר ביבי בטחון ניצחון מוחלט.

יש מישהו שמזדהה עם זה, מרגישים שזה חלק מעבודת ה' או נוגד לכך?

 

 

כמו שכתבת יפהadvfb

מלחמה היא אמצעי כדי להגיע לשלום.

שלום זה לא חיוכים ודיבורים יפים.

שלום זה חיבור בין הפכים, איש ואישה, עמים אוייבים, החול והקודש.

 

 

דבריך מאוד גם מזכירים לי את נוסח "עלינו לשבח"

בחלק הראשון אנחנו משבחים את הקב"ה על כך שזכינו לעבוד אותו לא כמו שגויי הארצות לא זכו לכך. אני מדגישים את הייחודיות של עמ"י. שבח מיוחד יש לנו על כך.

בחלק השני, מ"ועל כן" עד הסוף אנחנו מייחלים לכך שכולם יעבדו אותו, "יכירו וידעו כל ישבי תבל כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון... ויקבלו כולם את על מלכותך"

אך כדי שזה יקרה אנחנו מייחלים לכליון הרשע באופן מוחלט, שאליו צריכים להיות שותפים כולם - "להעביר גילולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון... וכל בני בשר יקראו בשמך להפנות אליך כל רשעי ארץ".

 

וגם ברמה האישית - הקונסטלציה של גוף ונשמה ביחד בבנאדם יוצרת מאבק מתמיד. אך מה מהמטרה של המאבק הזה? ליצור שלום, להעלות את העולם לרמה רוחנית יותר גבוה שהרמח"ל מסביר במסילת ישרים - ואם תעמיק עוד בענין תראה כי העולם נברא לשימוש האדם. אמנם הנה הוא עומד בשיקול גדול. כי אם האדם נמשך אחר העולם ומתרחק מבוראו, הנה הוא מתקלקל, ומקלקל העולם עמו. ואם הוא שולט בעצמו ונדבק בבוראו ומשתמש מן העולם רק להיות לו לסיוע לעבודת בוראו, הוא מתעלה והעולם עצמו מתעלה עמו. כי הנה עילוי גדול הוא לבריות כולם בהיותם משמשי האדם השלם המקודש בקדושתו יתברך, והוא כענין מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה בענין האור שגנזו הקדוש ברוך הוא לצדיקים וזה לשונם (חגיגה יב.): "כיון שראה אור שגנזו לצדיקים, שמח", שנאמר (משלי יג ט): "אור צדיקים ישמח". ובענין אבני המקום שלקח יעקב ושם מראשותיו אמרו (חולין צא:): "אמר רבי יצחק: מלמד שנתקבצו כולן למקום אחד והיתה כל אחת אומרת, עלי יניח צדיק ראשו".

 

יש דבר שמצריך בירורכל קול קן כן

במה שכתבת בחלק השני

אני אומנם מסכים עם זה וגם עם החלק הראשון ודאי

אך בחלק השני מדובר על מציאות שבה אנו כעם הנבחר 

מראים/מגלים לעולם את האמת ומתוך כך כל עובדי עבודה זרה

חוזרים בתשובה.

דבר זה לא מחייב שזה יבואע ל ידי מלחמה והרס, יש מספיק גויים שקיבלו על עצמם 7 מצוות בני נח

מתוך הבנה שאנחנו העם הנבחר או מתוך עשיית טוב מהצד שלנו שגרמו להם לחשב מסלול מחדש.

בנוסף להתפלל שכלום יכירו בקב"ה ויקבלו עליהם את מלכותו זה לא בהכרח דבר שקשה לעשות מוסרית

לעומת זאת להתפלל שתהיה מלחמה עם שונאינו זה דבר אחר, לי כי כואב הלב על אלו שימותו באיראן לבנון עזה וכו'

אלא כי אתה יודע שבמלחמה יהיו נופלים, יהיו צדיקים קדושי עליון שימסרו נפש כמו שראינו ועדיין רואים, על אלו ועל 

אלו שיכולים לנדב את עצמם באהבה טוטאלית עליהם כואב הלב ובנקודה הזו אתה לא יודע אם זה נכון להתפלל על זה.

הכי טוב לבקש שה' יכריע את אויבינו ואזקעלעברימבאר
יהיה שלום. למשל בסוריה ה' הכריע את הציר השיעי באמצעות שחרב איש באחיו היתה, ואנחנו עמדנו מהצד בלי להתאמץ כמעט.


אנחנו לא שמחים במלחמה כשלעצמה, אבל אם ה' שם אותנו במצב שהיא נצרכת, אנחנו עובדים דרכה את ה' ועל ידה ה' מתגדל ומתקדש וקרן ישראל צומחת

מבין מה שאתהכל קול קן כן

כותב, אך אל תשכח שעדיין אחד מהם נשאר עומד

כך שהאויב עדיין נשאר אויב, טורקיה ומצרים יכולים מבחינתנו

להרוג אחד את השני ואנו נשמח מהצד כי שניהם רוצים להשמיד אותנו

אך אחד מהם ישאר וכך גם הרצון להשמיד אותנו, ב"ה סוריה לא מהווה את אותו איום כמו לפני 3 שנים

אך זה לא אומר שאין שם איום לחלוטין ואולי ישנו היווצרות לאיום יותר גרוע משם רק שכרגע לא מזהים זאת.  

עת שלום ועת מלחמהחסדי היםאחרונה

אולי יעניין אותך