יש הישגים משמעותיים בהסכם הנוכחי, זה בהחלט הישג שחמאס נאלץ לשחרר אותם בלי שהתמלאו דרישותיו. אם חמאס אכן יפורק לחלוטין, יש נצחון מסויים בהסכם הזה, רחוק מאוד מנצחון מוחלט.

כתבתי שזה לא ניצחון צבאי.

אגב כבר כתבתי בפורום, שב7 באוקטובר נהרגו 1600 נוחבות, ושחררנו בעסקאות 2017 מחבלים.

כשלוקחים בחשבון נסיון מבצעי, כי כל נוחבה שנהרג ב7 באוקטובר הוא עם נסיון מבצעי גבוה, הרווח שלהם מהחטיפה לא כל כך גדול.

שמבין שנינו, אני זה שהיה בעזה על מנת להביא לניצחון צבאי ולפירוק מוחלט של חמאס מנשק, ואמשיך לבוא ככל שיידרש עד שנסיים.

אבל אתה מוזמן להמשיך לנסוע לשכנע ולטחון מים.

זה לא עושה אותך יותר צודק בשלל שאלות אלו ואחרות, בדיוק כמו שהעובדה שגנרלי הקונספציה שירתו הרבה יותר שנים ועם הרבה יותר מסירות נפש מאנשי ציבור אחרים שהתריעו על הקונספציה - לא אומרת שהם צדקו.

אנשים בקבע עובדים בזה גם בשגרה וגם בחירום, אני בא שוב ושוב בשביל לפרק את חמאס מנשק.

אבל אל תשכח להמשיך לשכנע אותי שחייבים לפרק את חמאס מנשק, מה שאני עושה בעצמי.

זה לא הופך אותך ליותר צודק בטיעון זה או אחר.

גם העמידה של החטופים על יהדותם - זה צעד מאוד חשוב וראוי לכל הערכה, אך אין זה ניצחון.

כדי לנצח באמת, צריך להמנע מאשליות ודמיונות שמשהו שאינו ניצחון, הוא ניצחון.

אבל בסדר, אם כל כך זקוקים כאן להגנת מנהלים, נדע לפחות שזה לא שקיים כאן דיון בוגר.

מי שבוגר מתמודד עם כל דבר.

אנחנו במדינה עצמאית ויש לנו שאיפות גדולןת יותר לניצחון מאשר להחטף לבית של הפריץ ולשרוד את זה.

כמובן זה מעורר התפעלות מה שהם היו. אבל לא מוגדר כניצחון. ניצחון זה שנרדוף אחד אחד את מי שניסה לאסלם אותם  ונעשה לו היכרות מקרוב עם הקליע

ונראה שגם הסטורי.

השלב הבא הוא הניצחון שאתה מתאר. כל דבר בעיתו.

גם כששרדנו למרות חורבן ירושלים בבית ראשון שני זה היה "ניצחון"

מול חיזבאללה ואיראן השגנו נצחון ברור הרבה יותר.

ונשיג נצחון מלא גם מול חמאס.

כמובן שאני האחרון שאשפוט וכו'.

אבל אם כבר פתחת את זה, בדקת שאף אחד באמת לא הסכים להתאסלם?

כל הכבוד על שירותך בעזה, מקווה שאתה מצליח לחזור לשגרה (ככל ששחררו אותך).

שאם מישהו היה בוחר להתאסלם,

היינו מקבלים אינספור סרטונים שהוקלטו על ידי המפלצות, עם החטופים שאומרים את השהאדה...

.

(בפיקוח נפש עושים מה שנראה לנכון, בשבי חמאס אין שות SMS, ולכן הדעה של כל אדם היא הקובעת ומותר וחובה ללכת על פיה)

אבל נראה שאתה צודק. לכאורה האיסור הוא לא להאמין בה או בתורה, לא לומר בפה סתם משפט כזה . אבל לא בקיא.

מה גם שהשאלה אם מצוות אנכי ה דוחה פיקוח נפש

שמוחמד שליח הבורא? האם פיקוח נפש לא דוחה איסור לומר בפה "התורה לא אמת"?

אבל השאלה אם זה נקרא שעת השמד.

הרמבם לא התיר ליהודי מרוקו להתאסלם רק כלפי חוץ כדי להנצל ממוות של האל מווחאדין?

אלא ממש אומר שזו חובה, כי להתאסלם בכאילו זה לא איסור ייהרג ובל יעבור.

בנוסף אצלו המציאות הייתה שונה, דובר על קהילות שלמות שהתאסלמו וגם אם זה רק בכאילו, הילדים שלהם עלולים להמשיך את זה ולהפוך את ההתאסלמות לאמיתית.

זה בפירוש לא המצב שהיה עם החטופים.

(בשונה מנצרות שהיא עבודה זרה ולכן אסור אפילו להגיד בלי כוונה)

אמנם כמו ש @פשוט אני.. כתב, מדובר שם על קהילות שלמות שהצהירו כמו שהצהירו והמשיכו לשמור תורה ומצוות.

בס"ד

קראתם את ספרו של אלי ה כהן? חובה!

איזה כח רצון, איזו אצילות נפש, איזו קרבה לאלוקים.

כן, נכון. אף אחד לא הסכים להתאסלם. 

תראו מה זה יהודי. 

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

כנראה אתה פשוט גולש על רשת לא חסומה.

לכן חשוב לשים חסימה על המכשיר עצמו, כי אחרת זה מאבד את התועלת.

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)