אבל מסיימים אצלנו מוקדם יחסית את הלימודים (והסניף הוא בעצם חלק מבית הספר).
שבע זה ממש מאוחר...
בדיוק בשביל שהם יוכלו להדריך...
אבל אולי באמת הם לומדים במקום מרוחק, ולוקח להם זמן להגיע...
לק"י
אצל הבן שלי זה בחמישי.
אבל זה בסביבות שש- שש וחצי.
לק"י
ואם מסתדר, אז אני בטוחה שינסו להקדים לפחות.
זה בכלל לא מפדח בעיני.
בעזהי"ת
אבל בהחלט יכולות להיות גם פעולות ב18:30.
19:00 זה באמת מאוחר בעיני, אבל זה לא כי הן לא מסתובבות בשעות האלה.. יש לה תכנית בתמצווה שמתחילה קבוע ב19:30..
ולא פעם פעולות מתחילות בשעה הזו גם.
בעיני אפשר להסב את תשומת הלב של המדריכים, יכול להיות שהם לא חושבים שזה מאוחר או שכמו שכתבו הם מגיעים מישיבות רחוקות.
אבל זה תלוי נגיד כמה זמן לוקח להגיע מהסניף הביתה. אם נגיד עד 8 מגיעים הביתה בכיתה ו זה לא נראה נורא. אבל אם אח"כ עוד צריך ללכת הרבה או לנסוע הביתה זה כבר יכול לצאת ממש מאוחר.
זה נכון שזה תלוי גם במדריכים. מתי הם יכולים להגיע. אפשר לשאול אם אפשר להקדים קצת.
(הבת שלי מדריכה ומגיעה הביתה בסביבות 17:15 ואז היא צריכה לנוח רגע, ואז לנסוע איזה שעה נסיעה לסניף שהיא מדריכה אז יוצא שהפעולה לא יכולה להיות לפני 18:30 בערך והחניכות שלה יותר קטנות. אז יש אילוצים וההורים מסתדרים עם זה. )
אבל כנראה שהמדריכים בפנימיה ולוקח להם זמן לחזור....
הבת שלי בגיל ההתבגרות, כנראה על הרצף בתפקוד מאוד גבוה.
(לא מאובחנת רשמית עדיין כי התורים ארוכים מאוד)
סובלת מחרדה ספציפית (ועוד כמה חרדות נלוות בעצימות יותר נמוכה).
הייתה תקופה בטיפול רגשי כולל cbt שזה הטיפול הקלאסי לחרדות.
לא עזר בכלל למרות שהיא מאוד רצתה שינוי והמטפלת מקסימה.
הטיפול זלג לכל מיני נושאים אחרים, והיא גם מאוד נוטה לנבור שכלית בדברים אבל זה לא נוגע לרמת הרגש כמו אצל רוב בני האדם.
כלומר היא יכולה לנתח ולהסביר ולהבין אבל זה לא מזיז לרגש, זה מישור אחר לגמרי.
חשבתי על נוירופידבק, שזה כביכול עוקף את השכל ומאמן את המוח להתכוונן לגלי מוח אחר ופחות להיות בחרדה.
אחוזי ההצלחה הם 70-80 אחוז לפי מחקרים של כמה עשרות שנים, וזה ללא תרופות וזה נשמע לי כיוון טוב בשבילה.
הבעיה היא שמי שפניתי אליה אומרת שלפני שרואים שינוי צריך סביב ה10 מפגשים. וכדי שיהיה שינוי משמעותי צריך 30-40 מפגשים. ואולי היא מה20-30 אחוז שזה לא עוזר להם.
זו הוצאה מאוד משמעותית לפני שאני יכולה לדעת בכלל אם זה הכיוון.
אני מניחה שיש עוד אופציות אבל לא יודעת מה באמת יעזור.
מה הייתן עושות?
אחרי האבחון תוכלי לקבל קצבה מבט''ל, שהיא מעל ל-3 אש''ח בחודש, ויהיה לך קל יותר להוציא עליה כספים...
חוץ מזה שבאבחון יעזרו לך לחשוב מה יכול להתאים לה.
אם תרצי המלצות למאבחנים פרטיים - מוזמנת בפרטי.
ואז יהיה יותר קל למצוא את הטיפול המדויק עבורה
טיפול מדויק יותר, ואולי גם המאבחנים יוכלו להמליץ על סוג טיפול מתאים.
אם את מרגישה שהיא יכולה עוד "לסחוב" בלי טיפול, אז תחכו לאבחון בקופה. היתרון הוא שבדרך כלל הם גם מסדרים את העניין מול ביטוח לאומי, ואתם לא צריכים להתעקש על זה בעצמכם...
אבל אם את כן מרגישה שהיא חייבת כבר תמיכה, אז באמת כדאי ללכת לאבחון פרטי. זה לא זול בכלל-בכלל...
אני יכולה להמליץ לך על פסיכולוגית בירושלים שמאבחנת אוטיזם.
אז באמת זו גם המסקנה שהגענו אליה, לא לחכות לקופה אלא לחפש אבחון פרטי למרות שזו הוצאה.
אשמח להמלצות שלכן.
תודה 
אבחון אוטיזם במידה ואכן יש אבחנה דורש אבחון כפול-פסיכולוגי ורפואי.
ממליצה כמו @מתואמת להתחיל בפסיכולוגי
אשמח לעזרתכן בתכנון הלו'ז.
אנחנו רוצים לקיים אירוע אחד גם עם החברות וגם עם המשפחה, אבל שיהיה זמן בנפרד (מה שאני חושבת עליו כרגע זה שהחברות יגיעו מוקדם יוצאו מוקדם).
אשמח שתעזור לי לחשוב באיזה סדר לנהל את האירוע, כמה זמן בערך דברים לוקחים ומתי להזמין את החברות ולמתי המשפחה.
בתוכנית-
-יצירה (שאמורה להיות לחברות + אופציה לבני משפחה שרוצים)
- ריקודים (אפשר רק לבנות, דווקא יהיה לי יותר נוח מבחינת צניעות)
- טקס ברכות (שהילדה רוצה שהחברות *לא* יהיו בו)
- וכמובן אוכל, שעוד לא ברור לי כמה מנות יהיו ומתי.
הבנות יגיעו בזמן שנגיד (מגיעות מקרוב, רובן ברגל), המשפחה תגיע לאט לאט לאורך שעה בערך...
איך הייתן בונות את האירוע?
אולי להתחיל עם יצירה והרקדה לבנות ואז אוכל לכולם, שבזמן האוכל המשפחה מגיעה ואז החברות הולכות ונשארת המשפחה לברכות.
נשמע הגיוני?
בגלל שהמשפחה תבוא ב'טפטופים', זה לא כל כך מסתדר לי עם האוכל המרכזי (באירוע רגיל עושים סוג של קבלת פנים בשביל זה. למשוך את הזמן עד שכולם מגיעים).
חשבתי אולי לעשות-
אוכל לבנות
הרקדה
יצירה - ואז בנות שסיימו הולכות הביתה, ומשפחה שרוצים באים מוקדם להשתתף
מנה ראשונה למשפחה
ברכות
מנה שנייה למשפחה
אולי זה גם יצא לי יותר זול, כי לבנות אפשר להביא דברים זולים, ולמשפחה אוכל ברמה יותר גבוהה.
אבל אין לי מושג איך זה יעבוד, ואיך לתכנן את הלו''ז.
מעניין כמה זה באמת עוד כאב ראש.
בעלות זה בטוח מוסיף, כי זה לשכור אולם פעמיים.
ואיפור, ושיער לילדה...
אולי יש לכם מקום בבית? אולי אולם בבי"ס? לפעמים יש עוד פתרונות חוץ מאולם ממש.
מודה שאצלינו לא מתאפרים לבת מצוה ( הן קטנות!) והשיער זו לא הוצאה משמעותית אבל כנראה מקובל אחרת אצלכם...
אם במקרה אתם בירושלים יש לי המלצה למישהי אלופה וזולה לתסרוקת (לא עושה איפור)
לי אישית נשמע שלעשות אירוע ארוך ומתגלגל זה המון כאב ראש ויותר קשה לדייק את הצרכים
ושיער לילדה.
קצת קשה לי לדמיין את המצב של אירוע לחברות בלבד, אבל אולי באמת כדאי לשקול את זה ברצינות.
אלא יותר בסגנון "ערב כיתה" ארוחה טעימה שמתאימה לבנות בגילן, יצירה, ריקודים, ואיזה משחק של ברכות לכלת השמחה.
הכי כיפי ומותאם
יצירה
אוכל וריקודים לחברות
ואס ארוע משפחה-
אוכל למשפחה
ברכות
ריקודים למשפחה
אפשר להוביף יצירה או סדנא לחברות לפני שכולם מגיעים
אם חשוב לכם
אבל בדרכ החבאות נשארות עם המשפחה
לדרשה ברכות וריקודים
בסוף הן עושות שמח ..
1. היחס הוא בערך חצי/חצי. חברות עושות שמח אבל גם באלגן, וזה פחות מתאים לאופי של חלק מהמשפחה.
2. הילדה ממש ממש לא רוצה לומר דרשה בפני החברות. ומתפדחת ממש גם שישמעו את הברכות של הסבתות ושלנו ההורים. מבחינתה, היא מעדיפה שלא תהיה בת מצווה ולא לדבר בפניהן.
אני גם הייתי מעדיפה שלא יהיה ארוע מאשר לדרוש לפני החברות שלי.
אצל אחת הבנות שלי עשיתי בוקר על על חשבון בית הספר בשיתוף עם המורה,ארוחת בוקר יצירה פעילות שהמורה הכינה,ריקודים בסוף,הבנות יצאו מרוצות עד השמיים,
ולמשפחה עשינו משהו כמו ערב סופגניות בחנוכה.
לא מאד רשמי,יצא ממש מוצלח,
רעיון נוסף,לעשות שני ארועים באותו יום צהריים חברות ואז בערב משפחה זה יכול להתיש מאד לכן ממש חשוב לתכנן הכל בצורה נכונה.
יש לנו ילד עם קשיים רגשיים משמעותיים שהתפרצו בשנה וחצי האחרונות (ברמה שהוא מוגדר עם נכות 50% בבט"ל).
מזמן הומלץ לנו לפנות לטיפולים רגשיים, היינו בהמתנה דרך הקופה, היינו באבחון תקשורת דרך הקופה (זה לא תקשורת זה רגשי- הייתה המסקנה, אבל ההתנהלות בהחלט הייתה מזכירה בעיות תקשורת).
גם בתום האבחון נאמר לנו שיצרו איתנו קשר מהקופה והתפתחות הילד/בריאות הנפש לטיפולים רגשיים...
בינתיים אנחנו רק במעקב פסחכיאטרי בקופה, שזה יפה אך לא מספק... אין אף ספק שהילד זקוק להם, כולם הפנו אותו, אך אין מענה מהקופה.
בינתיים כמובן שלחנו לטיפולים שונים, והדרכת הורים פרטיים, והוצאנו סכומים גבוהים מאד....
נשמע לי ממש מוזר שאנחנו לא מקבלים מענה מהקופה, ואם אין להם תורות עבורנו, שנים, לפחות שיתנו לנו החזרים..
מישהי יודעת אם ניתן לקבל דבר כזה, ואיך?
בישיבה מול המזכירה בקופה בניסיון להבין איך אפשר לקדם.
ואם היא לא יכולה לעזור ללכת לרופאת ילדים,להסביר לה את הדחיפות ושהיא תלחץ.
עבור אחותי.
לא דתיה
אבל מחוברת ועושה דברים חלקית.
אשמח להצעות
לבת שלי בגיל 6 יש "טיק" ואני מנסה להוציא אותה מזה.
הטיק זה שנוגעת באף וזה לא נעים וכבר איזה שנתיים לא עבר.
חשבתי אולי לק או מדבקת לק יעזרו, אבל זה קצת יקר ולא ידעתי אם לא מזיק לציפורניים (לא מבינה בזה בכלל) ואם יועיל בכלל. או איזה משחק לאצבע. אשמח לעיצות.
נראה לי מה שאפשר לעשות,
זה לנסות להחליף את הטריק, למשהו אחר שפחות מפריע.
לא יודעת איך עושים את זה.
אפשר לפנות לנוירולוג.
איך מדבקות על הציפורניים יעזרו לנגיעות באף?
נראה לי שיש הבדל בין הרגלים לא טובים (כמו חיטוט באף, כסיסת ציפורניים, גרוד גלדים וכדו') ובין טיקים ממש שהם הרבה פעמים נראים כתנועות לא נשלטות כל כך כמו מצמוצים בעיניים, העוויות מוזרות בפרצוף, תנועות חוזרות.
למה את מתכוונת?
כי אני חושבת שהטיפול שונה.
בהרגלים לא טובים ( כמו חיטוט באף), אפשר להסביר לילד את החסרונות של ההרגל( עושה פצעים בתוך האף ואז עוד יומיים מגרד, לא נעים להסתכל על זה וכו') ולהציע התנהגות חלופית או מקובלת חברתית( ללכת לכיור לקנח ולשטוף, להעסיק את האצבעות במשהו אחר כששמים לב).
אבל לגבי טיקים זה לא יעבוד, יש לי ילד שהיו לו תקופות של טיקים מתחלפים, לדעתי אצלו קשור לחרדה, אחר כך גם אובחן על הרצף אולי קשור. כאן שיחה ישירה לא תעזור והכי טוב להתעלם, ולנסות להפחית חרדה ולעזור להרגע באופן כללי בלי קשר ישיר לטיק. ואולי באמת ללכת לנוירולוג להתייעץ...
אצלי הבן הנ"ל הצליח להפסיק או להפחית מאוד הרגלים לא טובים כשהבין את החסרונות שלהם והייתה לו מוטיבציה עצמית להפסיק. אבל טיקים לרוב עוברים מעצמם אצלנו אחרי תקופה...
ככל שמתייחסים לזה יותר - זה יחמיר
אח''כ - בירור נוירולוגי
אם לא עוזר - פסיכולוגי / פסיכיאטרי
היי.
המליצו לי לקחת את הבת שלי בת 7 (כיתה ב') לאבחון פסיכודידקטי.
יש למישהי המלצה למאבחן/ת טובה?
מכון מומלץ?
מדובר בהוצאה כספית גדולה, אני רוצה לדעת שהאבחון יהיה כמה שיותר מקצועי
איזור מרכז-שומרון-ירושלים, ואסע גם קצת יותר רחוק למישהו טוב.
תודה רבה!
היא מאוד מטופלת, מאובחנת עם קשיים כללים, במגוון של תחומים. בריפוי בעיסוק המליצו ללכת לאבחון פסיכודידקטי גם כדי להצליח לשים את האצבע על הקושי- מה הגורם הכי משמעותי. כנראה דיסלקציה כלשהי. וגם כדי לקבל התאמות.
אבחון שיתן התאמות בלי לתת כיוון על מה לשים את הדגש בעבודה איתה פחות מתאים.
צריך גם התאמות וגם מקום מקצועי שידע לזהות את הלקות, כי מדובר כנראה במשהו די רחב שהיא מצליחה כרגע להסתיר ברמה כלשהי כי היא חכמה.
ויש ביטוח פרטי שנותן החזר חלקי עבור האבחון
דבר ראשון אם היא בכיתה ב' בשלב הזה של השנה זה עדיין מוקדם לעשות אבחון פסיכודידקטי, הנורמות מתחילות רק מחודש מרץ לכיתה ב'.
מעבר לזה, למרות שיש הרבה מכונים שעושים ממליצה בחום לפנות לפסיכולוג פרטי, רצוי חינוכי ולעשות אצלו את האבחון, זה עולה יותר ממכון אבל הרבה יותר מקצועי.
ולגבי שמות, אווטינג, אני עושה אבחונים בשומרון ויש לי הרבה חברים שאני ממליצה עליהם בחום ואשמח לשלוח לך בפרטי, אבל כפי שכתבתי אחרי חודש מרץ זה נכון יותר מקצועית.
ואם זה לצורך וועדת אפיון וזכאות, אפשר לשלוח לוועדה אישור שיש תור ולעשות את האבחון בהמשך
אם תרצי נוכל לדבר טלפונית
לצורך התאמות. וגם חלק מהפסיכולוגים הקליניים והשיקומיים אם עברו הכשרה מתאימה
אבחון דידקטי לא תקף לכל ההתאמות
אזור הדרום, נשואים כ-11.5 שנים עם 4 ילדים ב"ה.
מהצפון הקרוב
נשואה 20 שנה
8 ילדים
אזור גוש דן,
נשואים כתשע שנים,
שלושה חמודים ב"ה
אזור מזרח בנימין
5 ילדים
נשואים 14 שנים
איזור המרכז
3 ילדים
7.5 שנות נישואין
איזור ירושלים
4 ילדים
22 שנים
שומרון
2 ילדים
8 שנים
אבל צריך לשים לב לא לפגוע בפרטיות של נשים פה. גם אם כתבו אזור מגורים, לכבד את מה שהן פירטו ולא לשאול מעבר.
אסכם פה מה שהוותיקות בפורומים כבר קלטו:
גרה בירושלים
תשעה ילדים ב"ה
כמעט 19 שנות נישואין בלע"ה.
אולי כדי לשדרג את השרשור - שכל אחת תוסיף כאן טיפ שיש לה לאימהות?
אז אני מנסה:
לא עליך המלאכה לגמור - הילדים ניתנו לנו מהקב"ה, והוא האחראי העיקרי עליהם. לא צריך לקחת על עצמנו כל בעיה שיש איתם ולחוש אשמים...
ואי אתה בן חורין ליבטל ממנה - ומצד שני, ה' נתן לנו אותם כי הוא מאמין שאנחנו השותפים הטובים לגידולם. אז עלינו לגדל אותם ולהשקיע בכך...
מוזמנת גם את להציג את עצמך😊
ממש הגיע אלי בזמן שהייתי צריכה את זה
תודה לך
חיזקת אותי
רמת בית שמש
5 ילדים
נשואה 24 שנים
נשואה 9 שנים
4 ילדים ב"ה
ממזרח בנימין
גרה בשומרון
אמא ל8
נשואים מעל 20 שנה
בית שמש
8 ילדים בלע''ר
20 שנות נישואים
ירושלים
6 בלע"ב כן ירבו.
נשואים 9 וחצי שנים ב"ה
אהבתי את המהלך חח
מהשפלה (בקרוב עוברת לצפון).
נשואה בשנית שנה וחצי.
שני ילדים שלי ושניים שלו.
הטיפ שלי: לא לקחת את הילדים (בעיקר המתבגרים) יותר מידי קשה. זה יחלוף להם...
מרכז, ישוב
8 ילדים ב''ה
13 שנות נישואים
לבן ה10 חודשים.
לפי מה שהבנתי הפיתרון זה או לתת בחורף אנטיביטיקה פעם ביום קבוע ולחכות עד גיל שנה לניתוח כפתורים.
מישהי ניסתה משהו אחר ויש המלצות או דיס המלצות?
להפחית חלב עוזר?
לתת מטרנה צמחית במקום חלבית?
אני לא יודעת מה לעשות והנסיך ואני סובלים בינתיים.
שהדלקות נובעות מצינון שמגיע לאוזן.
אז צריך לטפל בצינון.
הוא נתן לי תרסיס של מי מלח לאף.
כי זה התחיל גם בגיל 8 חודשים שהתחלתי להפחית משמעותית את ההנקה.
פורום אמהות מיועד לגילאים גדולים יותר, סביב בית ספר יסודי ומעלה.
לילדים רגישים צריך לחכות שיגדלו זה הפתרון היחיד -
יש תעלה חסומה באוזן וככל שגדלים התעלה גודלת ואז התעלה פתוחה ואין לחץ על האוזן
עברתי לצמחי, תרסיס של מי מלח לפני השינה , שינה עם כרית בלילה
הלכתי לשערי צדק לד"ר אטל (מנהל מחלקת אאג ילדים) והתייעצתי עם הרבה מומחים
לקראת גיל שנה וחצי אפילו לפני עבר לגמרי ב"ה
וד גיל שנה וחצי, הדברים שהזכרת עזרו?
