ועוד סיפר הקבצן האפור השני שקורין גנדל"ף משבעת הקבצנים (שקורין איסטר"י): ויש הר, ועל ההר עומד צריח, ומן הצריח יש עין.
וכל דבר יש בבסיסו טבעת, וגם הארץ התיכונה שקורין מידל אר"ת יש לה טבעות בבביסה. והטבעת הראשה של העולם יש לה בינה ודעת.
וההר עם המגדל והעין הנ"ל עומד בקצה אחד של העולם, והטבעת של העולם עומד בקצה אחר של העולם. וזו העין הנ"ל עומדת כנגד הטבעת הנ"ל, ונכסף ומשתוקק העין תמיד מאוד מאוד לבוא אל הטבעת בהשתוקקות גדולה מאוד מאוד, וצועק מאוד לבוא אל אותו הטבעת. וגם הטבעת משתוקק אליו.
וזו העין יש לה שני דברים המחלישים אותה: אחד – השמש רודפת אחריה ושורפת אותה, כי רצונו הוא ללכת ולהתקרב אל הטבעתב ולכן שולח את שליחיו בלילה; שני – מרוב ההשתוקקות והגעגועים שהעין מתגעגע ונכסף תמיד, ומשתוקק מאוד עד כלות הנפש אל אותו הטבעת, הוא צועק מאוד. כי הוא עומד תמיד מנגד למעיין וצועק: "אז נאזג!", אוי! הצילו. ומשתוקק אל הטבעת מאוד.
וכשצריכה העין לנוח, שירווח לו קצת, באה בהמה גדולה מכונפת ופורשת כנפיה עליו ומגינה עליו מן השמש, ואז יש לו מנוחה. וגם אז, בשעת המנוחה, הוא מסתכל גם כן אל הטבעת ומתגעגע אליו.
ומאחר שהוא מתגעגע אליו כל כך, מדוע לא הולך העין אל הטבעת?
כי אם ילך ויתקרב אל ההרים, אזי לא יראה את השיפוע של ההר ולא יוכל לראות את הטבעת, אבל מהצריח אפשר לראות את הטבעת כי מבטו מפלח כל בריה ובריה. ואם לא יסתכל על הטבעת תצא נפשו כי עיקר חיותו הוא מן הטבעת. וכשעומד כנגד ההר, הוא רואה את ראש השיפוע של ההרים שמעברם נמצאת הטבעת, אבל מיד כשילך ויתקרב אל ההרים, ייעלם מעיניו ראש השיפוע, ולא יוכל לראות את הטבעת, ואזי תצא נפשו, חס ושלום.
ואם היה העין מסתלק מן העולם, חס ושלום, ישתחרר כל העולם כולו. כי העין הוא מקור הרשעות של כל דבר, ובוודאי אין קיום לרשעים בלי העין. ועל כן אינו יכול ללכת אל הטבעת, אלא רק עומד כנגדו ומתגעגע וצועק כנ"ל.
וכשהנמוך ייגמר מסעו ויתייצב ללא חת, לא יהיה עוד זמן לטבעת, והוא יסתלק מן העולם, חס ושלום. ואזי יסתלק גם העין מן העולם, חס ושלום, וישתחרר כל העולם חס ושלום.
ואז, סמוך לגמר היום, מתחילים שליח העין ומוצא הטבעת לברך זה את זה בברכת פרידה, ומתחילים לומר חידות ושירים נפלאים זה לזה באהבה רבה ובהשתוקקות גדולה מאוד מאוד.
והאיסטרי האמיתי משגיח על כך. וכשמגיע היום לסופו, וכמעט שהוא נגמר ונפסק, אז איסטרי האמיתי נותן לנמוך במתנה יום אחד.
אם כך, אמר הקבצן האפור, יש לי הסכמה מאדון הבית האמיתי שאני יכול לומר חידות ושירים שיש בהם את כל החכמות. ועתה אני נותן לכם זאת.
