עובדת חלקיות משרה ולכן נמצאת לא מעט בבית, אין לי תינוקות אבל כן ילדים קטנים שצריכים אותי בבית ולכן לא מעלה אחוזים, גם סוג העבודה פחות מתאים למשרה מלאה.
בקיצור, יוצא שרוב הבקרים אני בבית, צריך לאסוף מהמסגרות ב13:30. ורוב היום לא עושה כלום, שולחת את הילדים, מתפללת, אוכלת שטויות ונכנסת למיטה, לפעמים ישנה לפעמים גוללת בטלפון, ככה עד 12:30 בערך ואז מסתערת על מה שצריך סדר, מכינה צהריים, כביסה. אבל הכל רק מה שדחוף, לא שום דבר יסודי..
בקיצור מרגישה שמעבירה את ימיי בבטלה, התחייבתי שהשנה זה יהיה אחרת, כי באמת אין לי קטנים כל כך, ובכל זאת קשה לי להביא טת עצמי לנקות או לסדר מעבר לבסיסי, אני לא מתחברת לזה, לא מי יודע מה אוהבת לבשל או לאפות, רק מה שצריך, לא מסדרת אלבומים, אין לי חשק לשמוע שיעורים או ללמוד משהו מרחוק, אין לי איזה תחביב וגם סתם לצאת לטיול בחוץ משעמם אותי.
קיבלתי החלטה להיגמל מרשתות חברתיות שזה מה שגזל את רוב הזמן שלי, אבל מסתבר שאני עדיין יכולה לבזבז אותו בכלום.
לפני שתגידן דיכאון, זה ממש לא זה, זה אופי כזה שקשה לי להתניע, ובגלל שאני יודעת שכנראה גם מחר אהיה בבית אין לי מוטיבציה לעשות היום.
אז זה מפריע לי באופן עקרוני ואני רוצה לשנות ולא מצליחה, הצעות יתקבלו בברכה ממש
)