כל אחד ומה שטוב לו.

מה את מרגישה? את רוצה לבד?

איך את עם היום הזה? 

אז כותבת שוב

חשוב לדעת שזה לוקח זמן

לבוא עם מישהו לדבר איתו/ משהו לעשות

ולהכין משהו לעשות אחר כך.

כי העולם משתנה בפנים

אבל בחוץ הכל כרגיל

צתפרצת לפה אם כבר עלה פה הנושא

אם יש מצב לפרטחם

וגם איך זה מתבמע טכנח

האם זה לא מהיש? מבזה?

בהתחלה באים,

סוגרים את הפרטים של הסכם הגירושין וכל הפרטים שנשארו לאישור בית הדין

מבררים את השמות המדויקים של כל אחד

מבקשים עדים -אפשר גם טלפונית

ואז כותבים את הגט

הבעל אמור להיות נוכח בכמה שלבים מתוך זה

ובשאר הזמן שני בני הזוג בחוץ, מחכים בערך שעתיים פלוס מינוס

ואז יש טקס של מסירת הגט

שזה לא מבייש, זה פשוט סביל מבחינת האישה, והאיש פעיל.

כמו שבחתונה האיש מקדש את האישה עם טבעת

ככה בגירושין הוא נותן לה גט

זהו.

אחר כך יוצאים החוצה

כל אחד מעבד את זה בדרכו.

הגט ביד ממנו?

אפשר להעביר על ידי שליח.

אם זה משמעותי עבורך - תפני לבית הדין לבקש זאת.

(שמעתי שיש קהילות שמקפידות דווקא להעביר את הגט על ידי שליח)

לגבי עדים טלפונית..אני לא שמעתי שזה אפשרי והדיינים אצלנו היו גם מאוד נוקשים בקטע של העדים אז לא בטוח ששווה לקחת תסיכון

לגבי אם לבוא עם מישי תלוי בך אני העדפתי לבד אז אחרי הבירור שמות שיחררתי תעדה לדרכה ואחרי הגט סגרתי עם אמא שלי שתשמור על הילדים ויצאתי לטייל עם חברות זה דווקא אני כן ממליצה

עוד דבר שעשיתי כדי לעבור תיום בטוב קניתי לעצמי מתנה שממש רציתי לאחרי הגט וליום של הגט הגעתי בשמלה חדשה לק חדש ממש התארגנתי מושלם שיהיה לי הרגשה טובה

ולקבוע אחר כך עם חברה/חברות/אחיות כדי לדבר את הרגשות של אחרי.

מה שחשוב לדעת על היום הזה- שיהיה בו מנעד רגשות רחב.

מהקלה מאד גדולה ועד אבל כבד שזה מה שקרה... לפרק בית (גם אם שנה לא חייתם יחד וזה..) זה לא פשוט מנטלית.

מומלץ לארגן בייביסיטר שתהיה עם הילדים כדי לפנות את היום הזה לעצמך.

מעדיפה שהם לא יפגשו אותו, זה לא יהיה מפגש נעים.

יש משהו שלא כתבו

מקבלים מהבעל את הגט בידיים פתוחות

שמים את הגט בבית השחי ומסתובבים איתו ואז חוזרים

מה??????

איך לא מדברים על זה????

פשוט מביש.

איזה טכס

כבר מעכשיו שרואה שזה נעשה באופן כזה יש לי משקעים מהאירוע.

ממליצה לך לעיין בהלכות. לא חוייתי כמביש אולי מצחיק

אישית לא מכירה נשים שקיבלו גט על ידי שליח

ואני מכירה המוןן גרושות.

איך הצדיק ייתן לי את הגט בידיים אם לא טבלתי שנים?

כך נתינת הגט יוצרת את ההיתר לקבל ממנו דברים (כמו שמותר לך לקבל דברים ביד מגבר זר), ומתחשבים בזה שהיא פעולה של ריחוק ולא של קירוב.

כשהוא נתן לה טבעת היא הייתה טהורה (דווקא המעמד הזה שאת גם רווקה וגם טהורה, זה אחלה סטטוס 😉).

כאן יש שאלה עקרונית, איך בעל נותן לאשתו ביד משהו כשהיא טמאה. אם זה אסור הלכתית, מה זאת אומרת "התחשבו בזה"? 🤔

או ש"גיטה ופטור-איסור-נידתה באים כאחד" 😅

כתבתי בחמש שורות את מה שאתה כתבת בשורה האחרונה שלך!

ואולי באמת זוהי הסיבה לשיטת המחמירים (חב"ד? @עזריאל ברגר) לגרש דווקא על ידי שליח?

ולשאלתך הראשונה - לכאורה אסור לך (ועכ"פ בלתי ראוי בצורה מובהקת) לענוד טבעת לאשה זרה פנויה טהורה (גם אם אין חשש קידושין). זו פשוט קירבה עצומה!

ואם תרצה - אכתוב ברמז: האשה נקנית בכסף בשטר *וכו',* וזה ודאי אסור עם אשה זרה, אלא כלשון הידועה "גטו וידו באין כאחת".

אין חומרא כזאת לגרש דווקא ע"י שליח!

כך הבנתי כשראיתי ציטוט מסוים מובא בשם אדמו"ר הצמח-צדק באחד הספרים, אך לאחר עיון במקורותיו - הכל מדובר שם על מקרים מסובכים שאז יש צורך בשני שלוחים וכו' ואכמ"ל.

נתינת הגט לכתחילה היא מידו של הבעל לידה של האשה, ומסדרים גט ע"י שליח רק במקום שיש מניעה משמעותית לפגישתם של הבעל והאשה (לדוגמא - אם כל אחד בארץ אחרת ואין אפשרות שאחד יגיע למקומו של השני).

נראה לי מאוד קשה לקח מידו משהו.

מי שלא עבר חוויות מאוד מאוד קשות לא יבין את הקושי הזה.

זה לא משהו פרטי

שולחת כוחות.

גבר שקידש אשה כשהיא נידה וענד לה טבעת, עם עדים, וכל השפיל, הנישואים תקפים. אסור אבל תקף.

זה מזכיר לי אגדה אורבנית על חבר וחברה במחנה בני עקיבא שהבחור שלף טבעת פלסטיק מביצת קינדר או משהו כזה, אמר לה את כל הנוסח הרי את..., היו שם עדים והם היו צריכים להתגרש אחר כך.

כמו שאמרת, "גיטה ופטורה באין כאחת".

בנוסף, ראיתי באמת כאן, שחלק מההיתר הוא שמדובר בפעולה של ריחוק (בכלל, כל הנושא של העברה מיד ליד הוא מנהג, הגיוני שזה משהו יותר גמיש, ובהחלט אפשר לנקוט שנוהגים להתחשב במשהו).

מסירת גט לאשתו נדה?

ככה שמעתי, ל"ע

ולכן חשוב להביא בני משפחה.

זה מסמך כל כך חשוב ומיוחד (:

והוא הופך ונותן לנו את הסטטוס הנחשק

"גרושה", סטטוס, מעמד, הכרה.

כבוד והערכה!!

סתם קחו ברוח טובה.

אני עוד אתאפס על הבדיחות הטובות.

יהיה טוב. תאמינו או לא.

עבר "בשלום" אם אפשר לקרוא לזה ככה.

ועכשיו הלאה, לשקם ולבנות חיים שמחים ובריאים.

שיהיה הכל לטובה!

שתרגישי את ה' בכל צעד

שתחושי במתיקות אהבתו אלייך!

ותבוא ישועתך בקרוב!

שהוא לא יחזור להיות מי שהיה לא מחר לא מחרתיים ולא בעוד חמש שנים

זה היום שקמתי ועזבתי שהבנתי שהוא הגיע לנקודת אלחזור

1. כשהזוגיות היתה הכי משופרת אי פעם ועדיין הרגשתי שהיא יותר לוקחת מאשר נותנת

2. כשהייתי מוכנה רגשית וכלכלית לפרידה

3. כשאזרתי אומץ לעשות צעד בפועל 

שהיא יותר לוקחת מאשר נותנת.

יותר פוגעת וגומרת מאשר ממלאת

בראש אני יודע שזוגיות לא אמורה להיראות ככה, בפועל לצערי כבר התרגלתי לזה שככה זה

אם אתה במקום שעדיין שואל את השאלה, הייתי מציע לך לנסות לשקם את היחסים

יכול להיות

הצטברות של דברים/

טריגר שמניע לפעולה/

קבלת אומץ לפעול למרות הפחד והבושה/

רצון לסטנדרטים אחרים בחיים

להתגרש זה קשה

צריך סיבה מספיק טובה

שעולה על הקושי הזה

יש הבנה מאוד חזקה בזוגיות.

כשאנחנו פוגשים את החולשות של הצד מולנו.

האם זה בעיה שלא, אנחנו הרי הטובים, הוא הבעייתי. שיסתדר. מקסימום אני צדיק על שאני מנסה לעזור.

או שבגלל שתחת החופה קשרתי את גורלי בגורל נשמת בן זוגי והפכנו לגוף אחד וזה נכון לכולם, גם למי שחושב.ת שזה היה בטעות, אז זה בעיה שלי בדיוק כמו שזה בעיה שלו!!

בלי שום הבדל!!

השאלה מה עשית כדי למצוא בתוכך כח להמשיך הזוגיות הזאת?

מסכימה איתך שלפרק בית זה בהחלט מורכב ולא פשוט..

ודאי לעשות הרבה כדי למנוע את זה..

תנסי לבדוק עם עצמך, איפה בא לידי ביטוי החוסר ביטחון שלו? איפה זה משפיע עליך/ בזוגיות ובמערכת המשפחתית?

האם יש זמנים/ מקומות שבהם הוא כו בטוח בעצמו?

ממליצה לך לפנות לטיפול זוגי או אפילו אישי לעצמך כדי לברר ולעבד את הדברים אצלך..

לא לעשות צעד מבלי ללכת ליעוץ טוב! פורום לא יכול לענות

ולהיכנס לעובי הקורה. בשום אופן. מאמינה שאפשר בעזרת

השם לשפר. ועוד משהו: כגרושה, יכולה להבטיח לך שלא

יוצאים לחופש הגדול כשמתגרשים....אם אפשר, לעשות

הכל כדי שהיחסים ישתפרו. אלא אם כן, חס וחלילה הוא

אלים .

בהצלחה!

אני מרגישה ממוטטת כבר..

לא יכולה להכיל את החיים כבר לצידו..

להשאר בכל מחיר? גם שאני כבר סולדת ממנו? כמה אפשר לספוג?

אני מנסה לא להיות קורבנית אבל מרגישה התעללות נפשית בצורה שקטה שאני כבר מאבדת את עצמי.. 

כל זוג עלול להגיע למצב של שנאה הדדית ודחייה. זה מצטבר.

בכל זאת, ממליצה על יעוץ/טיפול טוב. חייבת! הרי גם את

צד בעניין ואת יודעת כמה קשה לאדם להיות אובייקטיבי.

והילדים...זה משבר רצינו לילדים. אין ספק.

יש מקום בירושלים ובני ברק הנקרא "למרחב" -

עולה רק להעביר כרטיס קופ"ח. יש תורים ארוכים

מאוד, צריך להתפלל להתקבל מהר. אנא, אל תעשי

דבר ללא בחינה עמוקה של הדברים. כל עוד אינו

אלים, כמובן.

ישנה הניה שוורץ מעיתון "משפחה", הניה גולדברג

מירושלים ובטח עוד.  אל תחתכי לפני זה. אנא!

ואם בעלך מוכן ללכת גם הוא, זה דבר גדול מאוד

כי רוב הבעלים לא מוכנים ללכת ליעוץ.

ובקשה מהשם  להוביל אותי נכון....

אמנם לא הרבה ילדים אבל רק זה תכלס..

הוא בטוח בעצמו בביקורתיות שלו.. כן זה יכול לבוא יחד מסתבר..

לבקר אותי על ימין ועל שמאל ואז להגיד לי אבל למה את מרגישה אשמה? זה בגלל הילדות שלך..

הבנאדם לא מודע לעצמו.. עם הפרעות מפה ןעד מחר שוכח דברים כל הזמן על בסיס יומיומי..

לא יוזם .. רק בעניין האו סי די שלו שזה הניקיון הוא יוזם..

ולהעיר לי בעניין הילדים שהוא לא נמצא בכלל בבית מגיע בסביבות 6-7 בערב... לא יודע לנהל את עצמו ויש לו עוד תלונות.. 

אבל טיפול, טיפול אישי, גם אם תתגרשי תצטרכי אותו, אז ממליצה להתחיל מעכשיו.

יכול להיות שבאמת הוא מתעלל ובעייתי, לא מכירה אתכם, אבל לא בריא לך שהוא מפעיל אותך רגשית עד כדי כך.

עזבי אותו, טיפול יעזור לך לשים גבול רגשי ואחריות רגשית, נפרדות.

יכול להיות שתחליטי בסופו להתגרש אבל זה שריר שהוא חובה בחיים.

ואם תלמדי לעשות אותו הוא יציל אותך בכל מערכת יחסים.

תרשמי לי בבקשה שוב.. לא הצלחתי להכנס להןדעה ופתאם נעלמה.. אשמח ממש שתרשמי לי שוב!!

זה יהיה גם טוב בשבילי בבקשה תרשמי שוב.. 

חפרתי קצת אחורה, ראיתי פתאום את ההודעה שלך וידעתי שאני חייב לענות לך מיד.

חבל על כל יום שעובר עלייך במציאות הזו.

ולא!!

את לא צריכה להתגרש!!

לפי מה שאני מבין ממה שאת כותבת את לא במקום הזה בכלל!!

תרחמי על עצמך, על בעלך, על ילדייך, ותחליטו החלטה חזקה: פשוט להתחדש! מחדש לגמרי.

כמובן עם ליווי, טיפול איכותי וכל מה שצריך. אבל תדעי לך שאת לא במקום של להתגרש בכלל!

אני הייתי [ועדיין] במקומות יותר גרועים מזה, עברתי כל כך הרבה בזוגיות שלי, שאני יכול לומר לך עם יד על הלב: המצב שלך אינו גירושין. נקודה.

יכולים להיות לכם חיים טובים מאוד מאוד ביחד, כאלו שלא חלמתם שקיימים. אם רק תרצו!

בהצלחה ענקית.

תהיי גיבורה, ותתחילי לחיות מחדש.

עם בעלך.

כי באמת, לפני הכל ואחרי הכל אתם אוהבים.

לנצח.

אפשר בבקשה קצט פירוט מה זה אוהבת ארץ ישראל?

שקיבלת ספר כריתות. הספר מספר את הסיפור.

ספר יכול לסיים הכל.

ואם קשה לה, שתפתח חומש

זה לא משנאה. זה ספר שכורת את הברית.

מנין שחובת האבא ומדינת ישראל לזון אותך ואת הילדים שלך.

אולי גימיני יכול לעזור לך?

תרד ממני בבקשה.

אני מחפש מקורות הלכתיים לטיעונים ופעולות שלך. זה די בסיסי.

לא מבין את ההשתבללויות וההתחמקויות וההתקרבנויות. אם אין לך מה לענות - תכתבי את זה ותפעלי לפי זה.

לילה טוב.

יש כאלו ש"אשכרה" חוזרים לגור עם ההורים, אפילו כשיש להם ילדים ואפילו בגיל מבוגר.

יש כאלו שהולכים לקיצוניות השנייה, מפתחים חיים "בודדים"/עם להקות של גרושים/ות, ו"אין להם כוח" ללכת לאחים/ות שלהם, מסיבות כאלו ואחרות.
מהמר שאבות מהסוג ה"ישן", שהילדים פחות ישנים אצלם, יותר נוטים ללכת למשפחה כשהילדים אצלם, כי לא רגילים לטפל בילדים לבדם באופן משמעותי.

מנגד, יש אמהות שמתפקדות טוב בגידול הילדים, אבל בשבתות וחגים יעדיפו מאוד להתארח, ולא למלא את תפקיד ה"גבר" בניהול האווירה של השבת/חג.

זאת כמובן הכללה ויש מהכול.

ושכחתי להוסיף עוד פקטור בהודעת הפתיחה: גיל ההורים/אחים/אנשים אחרים בבית.