שהם רוצים.

בגדר של "צריכים" יש:

דברים ללימודים (כולל מתנות למורים/מדריכים וכו')

ביגוד שבעינינו נצרך

אוכל וממתקים שבעינינו נצרכים

נסיעות וכדומה.

בגדר של "רוצים":

מיני מתיקה שמתחשק להם לקנות

בגדים שהם בגדר פינוק בלבד (כמעט ולא קורה, האמת)

מוצרי מתנות וכאלה (למשל, אם מתחשק למישהו שתהיה לו מצלמה או איזה משחק שווה).

כמובן, זה עדיין נזיל, ויש דברים שנתונים ל"ויכוח" לפעמים...

ומצד אחד אנחנו קונים להם גם בעצמנו מתנות (לימי הולדת וימי כיף וגם כפרסים), ומצד שני - מבקשים מהם שיתייעצו איתנו על קנייה שהם עושים בכספם (כי אנחנו לא רוצים שיקנו ממתקים בלי סוף או כל מיני משחקים יקרים ולא שימושיים או לא חינוכיים).

בעבר היינו גם נותנים דמי כיס, אבל הם מקבלים מתנות מכובדות בימי הולדת וגם בחגים (מסבא וסבתא), אז אנחנו לא רואים בזה יותר טעם...

הגדולה גם עובדת. (והתאומים גם עבדו בערך באחת מהחופשות...)

אני עוד לא בשלב ממש

אז עונה קצת בכובע של אמא וקצת בכובע של מתבגרת/אחות למתבגרים..

באיזור גיל 6 של הבן שלי הוא התחיל לרצות לקנות כל מיני דברים והרגשנו שיהיה נכון שיהיה לו סכום כסף סמלי שהוא יוכל לשלוט עליו ועל הבחירות מה לעשות איתו.

אז כרגע הוא מקבל דמי כיס חודשיים- שקל לכל שנה שהוא השלים(כלומר הוא עכשיו בן 7.4 ומקבל 7₪ בראש חודש) הוא יכול לעשות עם זה מה שבא לו בגדול, אבל אנחנו כן דורשים ממנו לשתף אותנו בהחלטות ומייעצים ומתלבטים איתו. גם נגיד עודדנו אותו לחסוך כמה חודשים כשהוא רצה משהו מסוים יקר יותר, ולהחליט אם הוא מעדיף לחסוך את כל הסכום וככה להגיע למטרה מהר יותר, או לחסוך פחות וכן להשתמש מעט גם לדברים אחרים בדרך(הוא מאוד טוב בחשבון אז היה נוח לעשות איתו את החישובים והמחשבות.. ההחלטה בסוף הייתה לגמרי שלו)

חושבת שזה מאוד בריא לילד להכיר את הבחירות וסדרי העדיפות האלה

אנחנו מאוד מדברים את זה בבית, בהקשר של שפע-

יש לנו ב"ה מספיק לקנות כל מה שנרצה(בהקשר של ילד לפחות) אבל אנחנו מחליטים על מה אנחנו רוצים להוציא כסף

אם לקנות את זה או לקנות משהו אחר או לחסוך למשהו גדול יותר או לתקופה אחרת.. זה ממש נמצא על השולחן וממש לא מתודעת חוסר אלא להפך, מתודעה שב"ה יש לנו הכל ויש לנו אפשרות לבחור הכל ואנחנו בוחרים לאיזה כיוון ללכת

עד כאן השנקל החינוכי שלי

מכאן מצד המתבגרת-

אצל ההורים שלי לא היו דמי כיס בכלל

התחלתי לעבוד בגיל מאוד צעיר(10 בערך, בייביסיטרים)

ההורים שלי דאגו לכל מחסורינו, ביגוד שיהיה מספיק, טלפונים, שפע אוכל בבית כולל אם ביקשנו דברים מיוחדים, כלים, ציוד שיער כללי(גומיות סיכות קרמים מברשות וכד'), הגיינה בסיסית

אבל דברים מעבר כן היה מצופה ממנו להשתתף/לשלם.

למשל אם הייתי בתור נערה הולכת לעיר עם חברות לקניות

אמא שלי הייתה נותנת לי סכום מסוים אחרי שהיינו יושבות יחד וחושבות מה חסר לי וכמה בערך אני משערת שיעלה וכמה מבחינתה מתאים לה להשקיע בזה..

נניח חסרה לי שמלת שבת, אחלה, היא נותנת לי עד 180. אם אני רוצה להוסיף עוד-בכיף, לגיטימי.

בנוסף היא הייתה נותנת לי קצת לאוכל וכזה.. לא סכום ענק אבל כן סכום סביר ושוב אם הייתי רוצה לקנות עוד ושטויות-בכיף, עליי.כנל נגיד אם רציתי סיכה מיוחדת או איפור או בושם..

לדעתי זה איזון הוגן ונראה לי שגם לרוב האחים שלי זה היה נראה הגיוני. יש לי אחות שכל הזמן מתלוננת שההורים לא מבינים כמה דברים עולים היום אבל לדעתי היא קצת מקצינה כי היא בת 16🫣

זהו תכלס זו גישה דיי דומה אבל לא לגמרי..

אבל, לפחות אצל הילדים שלי בינתיים זה נראה שקשה להם ההבדל הזה מתי זה כבר יותר מדי וראוי שישתתפו או את העניין של הגבלת סכום. אבל יכול להיות שלא ניסינו מספיק פעמים.  גם העניין שאין סכום מוסכם מונע מהם בעצם לעבוד על תקציב ולחסוך..

מצד שני אני פחות מתחברות לדמי כיס ותכלס הם יכולים למצוא במה לעבוד אם ירצו

והיה המון שיח

אבל גם אמא שלי הייתה מאוד יציבה בעמדה שלה

סתם אני אתן לך דוגמה לשיחה

-אמא אני נוסעת מחר עם חברות לעיר לקנות בגדים ואני גם חייבת מגפיים! אפשר כסף??

-אוקי.. מה את צריכה לקנות? איזה בגדים?

-אמממ.. יש לי רק שמלת שבת אחת שטובה לי! אני חייבת עוד לפחותתת ארבע שמלות שבת!

וגם אין לי קרדיגן יפה לאולפנה

וגם החצאית נפנף שלי נקרעה אני חייבתתת חצאית חדשה

ועוד רגע חורף אני חייבת גרביונים נורמליים..

-רגע רגע.. טוב תקשיבי. ארבע שמלות שבת זה יותר מידי בבת אחת.. אבל אם תמצאי שתיים ממש טובות במחיר שיושבות עלייך יפה אז בשמחה. אז כל שמלה עד 150 או שמלה אחת עד 200. אני לא מוכנה לשלם יותר מ200 לשמלה שהיא לא לאירוע.

-אוףףף אבל אמא זה ממש מעצבן לחפש שמלה בכזה מחיר נמוך!! אין לי סיכוייייייי

-מבינה, אבל זה התקציב שלי. עכשיו סוף עונה בהרבה חנויות אחרי החגים, אני מאמינה שתמצאי משהו יפה.. ומה עם השמלה שקנינו לפני ראש השנה?

-אבל יש אותה גם לשירה!

-מה לעשות, ככה זה כשקונים במעצבות המוכרות...

קרדיגן עד 50? סבבה? אם לא תמצאי נקנה בשיין.

כמה עולה חצאית נפנף?

-אממ 50 60 כזה

-וגרביונים זה דחוף? אולי תקני אחד שניים שלא תתקעי ובואי נזמין עוד שיהיה כשממש יהיה חורף

חוץ מזה מגפיים עד 200..

אז זה אומר שאת צריכה 650 מקסימום.. ואני אתן לך עוד 25 לאוכל הרב קו שלך טעון?

תחזירי לי את העודף של מה שלא מצאת...

והיא הייתה דורשת ממנו פירוט מה קנינו ובכמה ומה העודף לא יכולנו למסמס את זה

כן הרגשנו שהיא מפרגנת לנו לנסוע אבל עם גבול וגם זה גרם לנו להתנהל בביקורתיות כלפי הכסף..

עם ההורים

וששיחות כאלה תמיד הסתיימו בטוב סבבה ולא בצרחות של "לא בא לי ללכת ככה זה מביך את לא מבינה כלוםםם" וטריקת דלת

אבל היום אני ממש רואה איך ההתנהלות שלהם הייתה טובה ומאוזנת.

אנחנו זורמים עם הבקשות שלהם רוב הפעמים

אין להם בקשות חריגות

בעיניי לא לומדים התנהלות עם תקציב מסתם התנסות בכסף

אלא מלימוד יסודות של התנהלות כלכלית

אצלי לומדים מגיל צעיר התנהלות נכונה

שההוצאות צריכות להיות פחות מההכנסות

שלא קונים כי צריך אלא

רק כשיש כסף אפשר לחשוב מה צריך

אני משתפת בסכומי ההכנסות ההוצאות החסכונות וההשקעות

בשיקולים כמה להכניס/ להוציא/ להשקיע

בינתיים 2 ילדים כבר גדולים ומתנהלים לבד עם התקציב שלהם בצורה נכונה (אחד עם כרטיס אשראי ושני עם מזומן

הכסף שלנו אבל הם מתכננים לבד הוצאות שוטפות)

אבל אצל ההורים שלי הם פחות בקטע שנלך לעבוד וב"ה יש להם כסף להוצאות מיותרות, אז כן קנו לנו את רוב הדברים שהיינו צריכים ופרגנו לנו לפעמים בסתם כסף (נגיד הייתי צריכה מתנה לסוף שנה 10 שקל אז בגילאים גדולים יותר היו מביאים לי 20 ואומרים לי לשמור את הכסף), אבל על דברים גדולים יותר או משמעותיים יותר עם היו משלמים רק עם סיבה- מתנת יומולדת או מבצע מיוחד

זכורה לי ממש תקופה ארוכה שאחים שלי היו אוספים נקודות על עזרה בבית לימודים וכדומה בשביל לקנות משחקים שהם היו רוצים... בעיני זו אחלה דרך לגרום לילדים קטנים שלא יכולים לעבוד או שאתם לא רוצים לתת להם דמי כיס להרויח בעצמם את הזכות לקנות דברים שיוצאים מהרגיל

קודם כל עשינו להם כלל: מה שקשור ליציאות של כיף עם חברות, ימי הולדת, מתנות קטנות לחברות, ספר חדש שיצא או סתם אייס קפה שמתחשק לה באמצע יום, זה מכספם האישי

כל מה שקשור לביגוד, פלאפון, הוצאות בית ספר כולל טיולים, ציוד למחנה, ממתקים וכו' כמובן מביאים להם ובשמחה

מדי פעם אני מגניבה להם קצת כסף לפינוקים סתם כי אני אוהבת אותם ובא לי לפנק.

כשהתחשק לבת שלי בגד שחשבתי שזה מיותר, נתתי לה סכום כסף ואמרתי לה שתשלים כרצונה מכספה האישי.

ואפשר גם להחליט לפי מה שנראה לכם.

בגדול יש כל מיני אפשרויות שאפשר לגוון ביניהן:

לקנות כל מה שנראה לכם מתאים מעצמכם, לתת תקציב מסויים, נניח 500 שח לבגדים ושהם ינהלו נכון, להגיד שאתם מממנים כך וכך ושאם הם רוצים מעבר שיממנו מכספם, לתת להם לעבוד, לתת להם דמי כיס, לקנות דברים מסויימים כפרס על מבצע או מתנה ליומולדת או משהו משמעותי אחר ועוד..

בעיני זה מאד תלוי מה הגיל ומה האפשרוות. אני כן מאמינה להגביל ברמה מסויימת גם אם יש אפשרות כלכלית. איפה עובר הקו בדיוק זה מאד אינדיוידואלי..

מה שצריך - אני מביאה כסף.

מה שרוצים ולא הכרחי - קונים בעצמם.

מבחינתי, מה ש"רוצים" - זה כולל לדוגמא - כפכפי טבע. זה יקר, ולא נעל "חובה" כי חוץ מזה הבן שלי קנה סנדלי שורש, נעלי התעמלות ונעלי שבת.

אז אמרתי לו שהנעליים ההכרחיות עלי, וכפכפי טבע עליו.

הוא כבר גדול, אז גם קונה שייק חלבון לכושר, מנוי לחדר כושר, אוכל בחוץ עם חברים, בילויים - זה עליו. ההכרחי - עלי.

כנ"ל הבת שלי - קונה דברים באלי אקספרס, ואנחנו עושים חלוקה, בין חולצות ושמלות שהיא צריכה, ובין מתנות לחברות/ קשקושים לחדר/בילויים - שזה עליה.

ברוך ה' יש לכל הילדים שלי מאות שקלים בגיל היסודי (ממתנות של סבא וסבתא לימי הולדת וחגים), ואלפי שקלים אחרי הבר מצווה/בת מצווה וכשהם מתחילים גם לעבוד ולחסוך. 

אז הם מתנהלים לבד.
לגבי קניות של ממתקים לילדים בכיתות הנמוכות- הם לרוב מתייעצים איתנו בגיל קטן כי יודעים שזה לא בריא. יחסית לא קונים הרבה. קלפים וכדומה - אני מסבירה להם שחבל להוציא כסף על זה. כמעט לכל בן היתה שנה אחת ש"בזבז" על זה קצת כסף, אבל הפסיק מעצמו. כמובן שגם אנחנו קונים להם מדי פעם ממתקים (בעיקר לשבת ולטיולים, או כפרס על מאמץ מיוחד). פינוקים של מתנות - בעיקר ביומולדת, או שמביאים להם כסף ביומולדת אם אין רעיון למתנה. ויש להם חסכון שמתעדכן בווטצאפ שלי, הם חוסכים בו מאוד יפה... עד שיש להם חשבון משלהם.

ודרך אגב- אנחנו מחנכים אותם גם לתרום מהכסף שלהם, לא מחייבים, אבל אומרים להם שזה חשוב. יש "נדיבים" שתורמים יותר מכספם ויש פחות. אבל מגיל 10 בערך - כולם תורמים משהו. בעיקר בימים נוראים או כשהם מרויחים כסף - שיתנו מעשרות.

מזכיר לי שפעם בעלי הקנה לאחד הילדים כסף בשביל הכפרות - אמר לו: "זה הכסף שלך, ואתה מחליט מה לעשות בו. אתה רוצה שנעשה בו כפרות בשבילך?" - והילד, בלי למצמץ, בחר לשמור לעצמו חלק מהכסף ורק בחלק הנותר לעשות כפרות🤭

מזל טוב על סיום מסכת בבא בתרא! זהו הישג מרשים מאוד.

לכבוד המאורע המכובד, הנה כמה רעיונות לעיצוב עוגה המשלבים מוטיבים מעולמה של המסכת:

עיצוב "דף גמרא": הפיכה של העוגה (ניתן להשתמש בדף אכיל מודפס) למראה של דף מסכת בבא בתרא. ניתן להדגיש בצורה ויזואלית את המילים "סליקא לה מסכת בבא בתרא" בפונט בולט ומעוטר.

מוטיב ה"חזקה" או "שותפין": מכיוון שחלקים נרחבים במסכת עוסקים בדיני שכנים, שותפין, וחזקות, ניתן לעצב על העוגה אלמנטים של בתים, חצרות או גבולות (סמליים), שיוצרים מראה של שכונה עתיקה ומזכירים את התוכן הלימודי של המסכת.

עיצוב ספרית ספרים: יצירת "מדפי ספרים" מבצק סוכר או שוקולד, כאשר אחד הספרים בולט ומסומן כ"בבא בתרא", מוקף בספרים נוספים, מה שמשדר את עוצמת הלימוד וההתמדה.

מוטיב כלי הלימוד: עיצוב של שולחן לימוד עם זוג משקפיים, עט נובע (או נוצה), ומסכת בבא בתרא פתוחה מונחת עליהם, כסמל להשקעה והעמל שהושקעו בלימוד.

טיפ למראה נקי ומכובד: שימוש בצבעים קלאסיים כמו כחול, לבן וזהב תמיד מעניק מראה חגיגי ויוקרתי המתאים לאירועי סיום מסכת.

האם תרצה עזרה נוספת בתכנון הפרטים הטכניים להכנת אחת האפשרויות הללו?

עוגה מלבנית ומצדדיה 2 רולדות- כמין ספר תורה

אבל יש באזור את בני דרום וקבוצת יבנה.

רוצה להוסיף המלצה על היישוב ניצן, שנמצא מעט דרומית לאשדוד, יישוב דתי לאומי בעל אופי פתוח וליברלי, כמו שהכותבת מחפשת. יש משפחות צעירות, ואוירה קהילתית נחמדה.

ההיכרות שלי עם המקום מתוך 2 קולגות בעבודה (אני עובד בתל אביב) שגרים בניצן.

על אחד מהם אני יודע שאישתו עובדת באשדוד, זוג עם ילדים די קטנים (תאומים…)

אם צריך אני יכול לחבר למידע דרך הקולגות שלי בעבודה.

שווה בדיקה

ממליצה על ד"ר ליאור אדלר.

אגב, בשביל לקבל אבחנה מלאה צריך גם אבחון אצל פסיכולוג (זה אפילו נצרך יותר).

אז אם עוד לא עשיתם, ממליצה על דינה זלזניק בירושלים ועל אליעזר סוקניק בבית שמש.

אנחנו אחרי אבחון פסיכולוגי, מסתבר שיותר קשה למצוא פסיכיאטר מפסיכולוג (לפחות במומחיות הזו)

תודה על ההמלצה, אנסה

אבל כנראה שבשביל באמת להרגיל למשהו צריך להתחיל בגיל צעיר, וכך זה הופך להרגל טמוע...

אני לא עשיתי את זה, ועכשיו אוכלת אותה

גם דוגמה אישית עוזרת. אבל אוחי צריך דוגמה אישית משני ההורים🙈

וחוץ מזה אני חושבת שזה בעיקר אופי...

עשינו מבצע שנקרא מבצע נעליים על החזרת הנעליים למקום

אבל לא יודעת אם יעבוד בגיל הזה

זה מעבר להוצאות השוטפות... יש לנו קטגוריה של חיסכון...

וגם אפשר למשכן חלק מהבית אם יש בבעלותכם....(לחתונות)

בעיניי זה לא קשור למדרשות וכו'...

וגם אם אתם יותר חיים על הקשקש אפשר להגיש מלגות וכו'... 

באמת לא קל

הציבור שלנו מוציא הון על חינוך

אם מתקשים לשלם על הכל אז כדאי לבקש הנחות. 

יש אולפנות וישיבות שיש בהם פנימיה שיש להם סבסוד של עליית הנוער להורים שלא מסוגלים לשלם. (יש שם בירור רציני מה רמת השכר וכו', אבל אם מקבלים הנחה היא יכולה להיות מאוד משמעותית)

ישיבות גבוהות או מדרשות ללימוד תורה יש אנשים שמשלמים את זה ממעשר כספים. חוץ מזה בגילאים האלה נראה שכבר אפשר לבקש מהילדים שיעבדו בימי שישי או בבין הזמנים ויעזרו קצת במימון.

כדאי תמיד לחסוך משהו, גם אם לא סכומים גדולים ולהפקיד את זה בתוכנית חיסכון טובה. יש גם את התוכניות חיסכון לכל ילד של הביטוח לאומי. כשהן משתחררות, אפשר להגיד לילדים לשמור אותם לחתונה בעז"ה. 

ויש כאלה שגם משלמים לת"ת...

בהצלחה לכולנו

כתבתי לך עוד דברים בתוך ההודעה..

האמת שאני לא הכי בקיאה במחירים. עשינו ברית השנה אבל ממש לא זוכרת 😅

7000 נשמע לי כן הגיוני ל100 איש.

בכל מקרה הייתי נעזרת בai לעשות את התכנון הזה.

דברים כמו בגדים למשפחה זה תלוי מאוד מה הגילאים ואם זה בנים או בנות, וגם תלוי בתקציב באיזושהי רמה.. ואם יש אפשרות להזמין מחו"ל.

וגם אפשר לחשוב מה את יכולה להעביר אלייך/לקרובות משפחה ולהוזיל ככה עלויות. לדוגמה - קינוחים - לשאול אחיות וגיסות אם יכולות להביא. דוגמה נוספת -  קשת בלונים אפשר להזמין אביזרים משיין ולעשות בעצמך. הבעיה העיקרית שזה לוקח הרבה זמן. אז אולי לשלם לנערות שיעשו את זה? זה עדיין זול משמעותית מהבאת בלונאית.

*אין לי ניסיון בעצמי.. חחח הגדול שלי בן 9...

ההצעות מחיר שקיבלנו לברית נעו בין 60 ל70 למנה בשרית.

אז 7000 לקייטרינג זה הגיוני.

אנחנו הלכנו על הצעה של 60 בלי קינוח, הבאנו אבטיח ומלון ועוד קצת שהכנו בבית.

לק"י

ושתיה.

קייטרינג ידיד מבאר שבע.

מזל טוב!!

מעצבת- לא לקחנו. השתמשנו בגמ''ח אירועים, ויצא מהמם. תרמתי להם 200 ש''ח מיוזמתי (רשמית זה חינם).

קייטרינג- תלוי ממש מה הרמה, כמה מנות, צורת הגשה וכו'. לדעתי עלות סבירה זה 70 עד 120 למנה. וזה טווח רחב מאוד.

אפשר להוזיל עלויות אם למשל לוקחים מגשי אירוח, וקונים בנפרד שתייה וחד''פ.

צלם- סביב ה-1500 ש''ח. אם תרצי, יש לי המלצה לצלם שעשה עבודה מדהימה ב-1200 (כולל מגנטים).

דיג'יי- 2500-3000. שוב, יכול להשתנות אם את רוצה תאורה מיוחדת, ציורי פנים, ג'אסט-דאנס. אביזרים לריקודים...

אצלנו היה רק אולם (קטן) וקייטרינג (חלבי, בבופה). בגד חדש היה רק לבת המצווה (כל השאר לבשו בגדים שנקנו לחתונה של אח שלי שהייתה כמה חודשים לפני).

אח שלי (נגן מקצועי) ניגן - אבל אם לא היה לי אח כזה, היינו פשוט מפעילים מוזיקה במערכת.

תסרוקת לבת המצווה - אחותי עשתה (אם לא היא הייתי משלמת לנערה מוכשרת סכום יחסית נמוך).

צילומים - עשינו בעצמנו...

כן שילמתי יחסית הרבה כסף על חומרים ליצירה (ציור על תופי מרים), אבל אפשר למצוא משהו זול יותר.

מציינת שהחגיגה הייתה בלי חברות - לחברות חגגנו בנפרד בכיתה עם עוד שתי חברות, והבאנו סדנת יצירה חיצונית, שהתשלום עליה התחלק בינינו. אוכל הכנו בעצמנו.

יכול להיות שאצלכם אין מצב לעשות חגיגה פשוטה יותר... אבל אני כן חושבת שאפשר לנסות לחסוך - קייטרינג פשוט יותר ובלי מלצרים (אפשר לשלם לנערות צעירות שיגישו), לעצב בעצמכם את האולם ככל האפשר (גם כאן אפשר לשלם לנערות צעירות), לקחת דיג'יי זולה או באמת להפעיל שירים במערכת שמע, למנות מישהו מהמשפחה שטוב בצילום כדי לצלם, תסרוקת רק לבת המצווה, להתאפר לבד, לבדוק אילו בגדים יש כבר בבית שיכולים להתאים לאירוע, וכו'...

לנו כולל הכל עלה 25000 שח

בגדים נעלים איפור תסרוקת

בעיקר לבת מצוה ולי

לילדים האחרים לא לכולם קנינו חדש רק מי שהיה צריך.

בלונים ועיצוב אולם עשינו לבד מהמם.

קיטרינג בשרי 120 שח

אבל מניחה שיש זולים יותר

דיגי זה עוד הוצאה רצינית גם שם בטח אפשר ליסוך

השאלה מה חשוב לכם ומה האפשריות שלכם

מה מהדברים שכתבת את יכולה

או לוותר

או להוריד סטנדרטים

דיג'יי - לקחת מישהי מתחילה אלא אם אתם משפחה ממש מוזיקלית וזה דבר חשוב לכם שיהיה הכי איכותי ומדוייק

תסרוקות - למצוא נערה שיודעת לעשות יפה

צלמת- מתחילה...

זרקתי מה שאני יודעת שעושים

יודעת שלי ממש חשוב צילומים איכותיים ולא חושבת שאוותר על מישהי מקצועית.

אבל בטח בתסרוקות אנסה למצוא נערה..

כנל דיג'יי, אחפש מישהי מתחילה, דרך. להוזיל את זה... 

וראיתי שיש גם תמצות שלו בפודקאסט, אם את בעניין

הרגלים אטומיים- ג'יימס קליר