קודם כל, אני מאמין שטוב לא לחכות יותר מדי.

בסוף "לא טוב היות האדם לבדו".

מה שעוזר לי להתמודד עם הפחדים, זה מה שנקרא "מיקוד שליטה פנימי", להבין איפה היו הטעויות שלי, ומה אני לומד לפעם הבאה בעז"ה.

נראה לי שזה יותר מקל, מאשר כשאני תולה את הכול ב"צד השני", כי "צד שני" שנוח לפעמים להאשים אותו בכל דבר, יהיה גם בנישואין הבאים בעז"ה.

אחרי כל זה, כמובן שגם לי יש רגליים קרות.

מי שהוריו נשואים והוא מתגרש, בתת המודע שלו להיות נשוי זאת "ברירת מחדל".

ההורים שלי גרושים, ואף אחד מהם לא התחתן שוב, אז פרק ב' זה מבחינתי "ארץ לא נודעת", וזאת פעם ראשונה שאני רוצה לעשות משהו שהם לא עשו.

(אה, דווקא אחי ואחיותי נשואים באושר בלעה"ר, אז אל תסיקו מהמקרה שלי על סטטיסטיקה של הצלחת ילדי גרושים בנישואיהן שלהם, תודה ששאלתם 🤗).

כמובן שאין להסיק מסכנות לגבי העברה בינדורית של גירושין.

אמקד יותר ואשמח גם לדעת מניסוין של מי שהיה נשוי ןלא היו בנישואין אמון, אהבה, ויתור.

תכל'ס, לא היו נישואין האם יש מצב להקים בפרק ב'  חיי נישואין תקניים 

אבל מאמינה מאוד מאוד שכן.

את אדם טוב ואין סיבה אמיתית שלא תזכי באדם טוב, גם אם 'נפלת' בפעם הקודמת.

מה שכן, חשוב שתעשי עבודת התבוננות עמוקה על המנגנונים שהפעילו אותך שם וייתכן שיצרו את המציאות המעוותת..

ממליצה מאוד על טיפול קצר שיסייע

(פייגי ליברמן מבני ברק - מיוחדת מאוד!!!)

אתם לא חסרי אומץ.

בעיני זה כנה ואמיץ ומראה מודעות עצמית לכתוב מה שכתבת.

זה ממש טבעי ונכון לפחד כשמסיימים נישואים

זאת חוויה קשה וגם טראומתית.

אנשים שקשובים לעצמם ומודעים לעצמם מפחדים,

הפחד הוא הלב שמבקש להיות שמור.

חשוב להקשיב ללב הזה.

ובזמן שנכון לך ללכת לעבד מה שעברת,

להבין מה קרה שם, אולי לעשות חשבון נפש, לזהות דפוסים שיש לך, להבין מה הצרכים שלך, להחזיר לעצמך את האמון בעצמך בגבר בזוגיות,

ולהתחיל תהליך ריפוי ומשם לראות מה נכון לך, אם מתאים לך להתחיל פרק חדש או עוד לא, או לא...

בכל מקרה, השאלה ששאלת מעידה שכבר התחלת תהליך ובעיני מקסים מה שכתבת.

❤☘

ולא מגיעה לכתוב באריכות את מה שעברתי כדי "לאזור אומץ" ולחיות בזוגיות פרק ב'.

אז בתמצית,

זה רחוק מלהיות אמיצים, זה להיות בפגיעות גדולה (ד"ר ברנה בראון - תקראי ספר או שניים שלה ותביני את כוונתי. בכל מקרה שווה לקרוא את הספרים שלה)

כדי להסכים להיפתח למישהו ולהצליח לבנות איתו משהו יפה.

מה עם הילדים?

יש כאלה שזורמים ויש כאלה שלא אוהבים ת'רעיון.

טיפול משפחתי מומלץ מאד.

זהו לעת עתה.

שמעתי שיעור שהרב אמר שברגע לפני שעולה השחר החושך הכי גדול ובעצם זה ככה גם בתהליכים בחיים שלנו

אחרי המעשים נמשכים הלבבות לפעמים צריך לעשות גם כשלא מרגישים ואז עם הזמן הרגש מתחבר לזה.

לפעמים לא צריך לשחות עד החוף רק להוציא את הראש מהמים ולצוף עד שמצליחים לאזור מספיק כח.

שולח עידוד

תנסה ללכת לטיפול רגשי...

כן זה נשמע קלישאה

ודי כבר להגיד את זה

אבל-

אתה לא יודע כמה זה עוזר...

מנסיון של מה שהחיים הביאו לך

והן רק שלך

שווה לשנות התניות לבד או עם עזרה של טיפול או תרגילים שונים

לשבור את המעגל האורובורוסי הזה

תלך עכשיו אל תחכה לאחרי גירושין

רק תדע שטיפול לא מתקן אותך

הוא עוזר לך אם אתה מוכן לעשות עבודה עם עצמך

להגיע למקום יותר טוב ולהתקדם קדימה מהמקום שאתה נמצא בו והעזרה הזאת משמעותית כי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים.

בהצלחה.

בתור אחד שמעביר טיפולים כאלה אני יכול לומר לך שמה שאתה מחפש זה בשורש של העניין זה להחזיר לעצמך את הביטחון העצמי והאמון בעצמך.

עושים את זה דרך שיח שבו אתה והמטפל או כל מי שתבחר צוללים לשורש הפחדים והדברים שגורמים לך לחשוש לדבר ולהגיד את מה שמפריע לך ומשם מנפצים אותם.

אחרי שמוציעים את השורשים הרעילים שהגבילו והקטינו אותך(תבחר מטפל בקפידה כי אתה עלול להיות בתהליך שנים בלי התקדמות אם הוא לא מספיק טוב), ואחרי שהוצאתם

את השורשים הרעילים, עליהם אתם מתחילים לבנות ביחד שורשים בריאים יותר שיתנו לך את האפשרות "להרגיש שמותר לי לדבר בלי לפחד" והרבה יותר מזה !

תדבר איתי אעזור לך חינם. תשלח לי הודעה במדיה - משה בין

ביטחון עצמי. "מותר לי לדבר בלי לפחד" אתה כנראה בקשר של חרדה. והחרדה הייתה שם קודם.

אבל חשוב לי להגיד.

הגרושה לא יכולה לחייב אותי לטפל בעצמי. אם אני הולך זה בשבילי. שילמתי כתובה, ומפה לא להתעסק בכסף שלי. גם במחיר שהנפש שלי תשאר פצועה. לא שווה את המחיר.

לבחור בשביל הילד או למנוע ממנו טעויות

זה שלו

אבל

ילד שגדל בחוסר שיפוטיות ומקבל דוגמא אישית לבחירות נכונות (גם אם זה להתגרש)

יש לו סיכוי יותר טוב

לפתח חוש ביקורת

ולבחור נכון

אתה לא יכול לבטח לילדיך עושר, אושר, זוגיות טובה, כושר, דתיות, בריאות. או שום דבר חשוב למעשה.

כל מה שאתה יכול הוא לשמש דוגמה אישית ולהתפלל, אני אומר את זה לך, לעצמי ולכל הורה, ילדים לא מקשיבים לעצות, ילדים רואים דוגמה אישית ומחקים אותה (או עושים אנטי, או חושבים שעושים אנטי).

או לשאול את חנן בן ארי....יש לו שיר כזה...

אני לא צינית הרי גם אני גרושה.....

חושבת שאם הם גדלים בריאי נפש ושמחים, יקל עליהם לראות מה שצריכים

לראות וממה צריך להתרחק. בעזרת השם.

אל תדאג.

אגב, אם כבר, יש ספר הנקרא "הכל סיפור של פיקסווילים" - תמר.

על בעל מתעלל (מתאים בדרך כלל יותר לבנות), אבל בצורה כזו,

שעד שאתה לא מתקדם בספר, אינך מבין על מה המהומה בעצם.

אבל באמת לא לדאוג. וכן להתפלל. לא הכל בידיים שלנו. כידוע.

מחקרים מראים שילדים שגדלו בבתים שהיחס בין ההורים לא היה תקין יש להם סיכוי גדול יותר להקים בתים נהדרים. ילדים אלו ראו בבית דוגמה אישית מה קורה כשהיחסים לא טובים ויעשו מאמצים להקים בית שבו היחסים בין ההורים יהיה תקין.

לצערי גדלתי עם הורים גרושים מגיל צעיר. כנראה שלא ממש עזר לי. אבל לפחות שיעזור לילדים שלי בעזרת ה'!

הייתי מדריכה אותם

להתחתן רק אם הוא / היא באמת מוצא חן בעיניהם

ולא בגלל לחץ של הסביבה

רק דרך לימוד,

גם מדע.

וגם מאדם עד נח ומנח עד אברהם.

מבינים מה בכלל יכול להשתנות,

ומה נמצא מעבר לגבולות היכולת.