אבל עכשיו פחות יעיל כי אין לה מספיק מוטיבציה, אולי אפשר ממש לתכנן מה לקנות בכסף שהיא חוסכת, שזה יהיה משהו שווה מספיק שיוסיף לה מוטיבציה (ושזה יהיה ריאלי להשיג בטווח זמן לא מידי רחוק, לדעתי בערך חודש זה הגיוני.. אולי זה אומר שתצטרכו להגדיל את הסכום שהיא מקבלת כל יום, בהתאם למחיר).

אבל בעיני צריך להיזהר עם מבצעים כאלו, שזה יהיה רק בשלב שזה באמת רק עניין של מוטיבציה.

את בטוחה שהסיבה לזה שהיא חזרה להרטיב זה רק כי אין לה מספיק מוטיבציה לקום לשירותים? כי בעיקרון לקום רטובה זה לא נעים ולא כיף, אמורה להיות פה גם מוטיבציה פנימית די חזקה, גם בלי קשר לפרס...

אולי זה בכלל קשור לזה שהלילות נעשו קרירים יותר? זה גם יכול לגרום ליותר הרטבות...

בכללי היא לא לוקחת קשה את זה שקמה רטובה

היא מתעוררת בזיהוי שהוא שלב

מורידה מצעים ושמיכה ובגדים

לוקחת אחרים מהארון וסלאמת...

ננסה באמת לתכנן מה קונים וזה...

אבל באמת בנחת בעקבות הדגשים כאן בשרשור..

ולתת על זה פרסים או עונשים, זה סתם לגרום לילד/ה להרגיש שזו אשמתם, כאילו הם בוחרים מתי לקום רטובים ומתי יבשים. 

מדובר בתופעה פיזיולוגית ולא התנהגותית, ולפעמים היא יכולה להיעלם בקלות על ידי מינרין (ולפעמים לא).

מוסיפה שזה סוג של לתת להם עונש כפול, כי ההרטבה עצמה גם היא מבאסת אותם, אין צורך להוסיף על זה באסה של אין פרס.

היא גם יודעת שמה שהיא מאוד רוצה נקנה לה בלי קשר... והיא לא כזאת שמבקשת או רוצה הרבה..

מינרין לא עזר גם כשהעלינו מינון עוד ועוד (בהוראת רופא כמובן),

פעמון שמצלצל כשיש רטיבות בתחתונים - העיר רק את ההורים בזמן שהשינה שלו נשארה מאוד מאוד עמוקה...

ניסינו טיפול רפואי, התנהגותי (לשנות הרגלים כשהוא ער), פסיכולוגי - כלום לא עזר.

הדבר היחיד שעזר זה שהוא גדל... פתאום באמצע כיתה ג' הוא התחיל להתעורר יבש פעם-פעמיים בשבוע, ודי במהירות זה נהיה קבוע.

וזה קרה דווקא אחרי שניסינו הכל והתייאשנו מהכל, ופשוט הכנסנו ללו"ז המשפחתי את זה שהוא צריך להתקלח בכל בוקר וצריך להחליף מצעים וכו'. כלומר דווקא אחרי שהשלמנו עם זה, הוא התחיל לקום יבש. 

אבל בהרבה מאוד מקרים מינרין כן עוזר, חבל לוותר מראש על הדרך הכ"כ פשוטה הזאת לעזור לילדה להתעורר יבשה.

להתקדם לשם כי בסוף זה יכול להשאיר ריח עליה או על המיטה... ובכלל זה תחושה יותר טובה...

ואולי ננסה גם תרופה..

תודה על הדגש הזה..

נהיה עם זה יותר בנחת..

נכון שאפשר "לצאת מגדרה" ולהתאמץ בפרק זמן קצר,

אבל לטווח ארוך זה מזיק.

כמו שלא משנה מתי את הולכת לישון, אם למחרת יהיה לך טיסה או משהו אקוטי, את תזנקי מהמיטה.

וגם אם יהיה לך שבוע שלם כזה, את תצליחי לשרוד את השבוע ולקום מכח הרצון.

אבל חודש- חודשיים אי אפשר לקום בזמן אם לא הולכים לישון בזמן, רק מכח הרצון. צריך גם יכולת פיזית.

אותו דבר לגבי הפספוסים,

אפשר להחזיק את זה לילה אחד פעם ב.. מחוץ לבית,

אפשר ממש להתאמץ שבועיים, אבל אי אפשר יותר מזה.

וגם מבחינה מנטלית זה שובר.

הנה האמנתי בעצמי והתאמצתי ממש, ולא הצלחתי.

כדאי למסגר נכון את הניסוי שצלח שבועיים, ואז להסביר שהמטרה הייתה לא נכונה ולא ריאלית, ולהבא נגדיר מטרות בצורה נכונה יותר,

וכמו שהצלחת להתמיד במטרה שמאוד האמנת בה, ככה תוכלי בעתיד להתמיד במטרות שאת מאמינה בהן.

הרבה פעמים פספוסים בגיל גדול זה בהקשר משפחתי, ואם שניכם הייתם ככה אז בכלל זה הגיוני.

והבת דודה מדהימה מדהימה!!

איזה רווח ענק הנרמול שהיא נתנה לה, והביטחון לשתף ולא להסתיר ולשקר שגם היא הגדולה, סובלת מאותה תופעה כמו בתך הקטנה יותר.

תמסרי להורים של הבת דודה שהם הצליחו עם הבת שלהם 😉

מאמץ שהוא מאוד גדול בשבילה

ואפשר לעמוד בו כמה זמן אבל זה קשוח..

כאילו הנטייה שלי היא להמשיך עם זה אבל בנחת

אבל מודה שההסברים שלך שעכשיו אני קוראת שוב

מכניסים לי חשש שיש כאן פוטנציאל נזק...

בכללי אנחנו ממש לא בראש של לצ'פר על דברים שהם מאמץ גדול ולא תואם גיל או רק יכולת פשוטה..

אין עליה לחצים וכאלה ורק בתחום הזה ספציפית חשבנו לנסות לעזור לה כדי לעלות שלב בעזרת הצ'ופר הזה, אבל אנחנו ממש אומרים לה שגם אנחנו עשינו בגיל הזה וזה בסדר, פשוט ייתר נעים לקום יבשים ולפעמים כשהגוף מאוד רוצה משהו זה עוזר, לא מתייחסים לפספוס ככישלון אבל כן לקום יבשה כהצלחה.

זה עדיין נראלך כ"כ בעייתי?

ואהבתי מה שכתבת על הבתדודה! היא סיפרה לה בעקבות כך שהבת שלנו סיפרה לה על המבצע..

של אם רק תרצי תצליחי.

כי זה לא ככה.

לכן אני חושבת שממש לשוב למסגר את מה שהיה בצורה נכונה שלא ישבור אותה מנטלית.

אח"כ אפשר לומר לה כמו שכתבת פה, ולשאול אותה אם היא רוצה להמשיך במבצע או לא.

לתת לה אפשרות בחירה ושתבין שז לא נובע ממקום של שיפוטיות או שכר ועונש, אלא נטו דרבון לתהליך שאולי היא מעוניינת בו בעצמה.

זה פשוט מונע להתמסר לשינה עמוקה מפחד לפספס. זו דריכות כזאת.. זה לא מאמץ מודע שאפשר להיות קשוב ליכולת או משהו כזה.

בתכלס זה לא כזה מזיז לה..

לפעמים אני מעירה אותה בלילה והיא אומרת שלא רוצה ללכת שאין לה כוח..

כן זה בעייתי.

יש מלא מחקרים על נזקים של שינה לא נאותה.

בעיני עדיף שתישן טוב ותפספס

מאשר שלא תישן טוב.

אני לא מעירה בכלל בלילה.

קמים בבוקר מתקלחים, מחליפים מצעים ונקסט.

יש לי מזרנים בציפוי pvc מכל הכיוונים לילדים שמפספסים.

יש גם סדיניות שאפשר להשתמש באופן קבוע.

זה יעבור מתישהו.

את בעצמך מציינת שבגיל הזה את ובעלך פספסתם וזה לא המשיך בגיל מבוגר.

זהו, זה כן משהו שהסברתי לה את המורכבות שזה תופעה של הגוף ולפעמים כשיש מוטיבציה מאוד חזקה אז מצליחים, כי גם לה יש תחושה שעדיף שלא ושיישאר לה מיטה נקייה...

אבל תודה על הדגש אני כן ידבר איתה על זה ויגשש יותר מה התחושות וגם להעביר את המסר חד משמעית שזה ממש לא רק עניין של מוטיבציה , ולפעמים גם אם מאוד רוצים אי אפשר להצליח, ושאולי זה מוטעה המבצע הזה ומה היא מרגישה...

וכן קצת צריכה לעבד את זה בעצמי ולשחרר קצת..

למרות שבכללי אני לא מתעצבנת בכלל כשעושה, רק מתעצבנת כשהיא לא הולכת להתפנות לפני השינה כי אין לה כוח... אבל כן אני צריכה להיות יותר בהבנה של המורכבות הזאת.. צריכה לעבד את זה קצת..

או במילים אחרות:

להתפנות לפני השינה - זה חובה! אפילו אם זה לא עוזר ובסוף היא מפספסת, עדיין חשוב להתפנות לפני השינה. 

אם היא לא תתפנה לפני השינה, סביר להניח שיעבור הרבה הרבה יותר זמן עד שהיא תצליח לקום יבשה, פשוט כי כבר מתחילת הלילה השלפוחית מלאה. ובלי קשר לשאלה אם היא קמה יבשה או לא, זה פשוט הרגל מאוד חשוב ובריא שצריך להתמיד בו.

לקום באמצע הלילה לשירותים - אם זה ממילא לא עוזר, אז חבל סתם להתעלל בה. שתישן רגיל כמה שעות שהיא צריכה, כשהגוף שלה יידע להתמודד עם שלפוחית בלילה אז היא תקום יבשה גם בלי היקיצות האלה.

כי זה לגמרי תלוי בכח הרצון שלה,

במקום לתגמל על לקום יבשה.

ובגלל שהיא גדולה, אפשר לתת לה למלא את הלוח ניקוד בעצמה וסוף שבוע היא תקבל את התגמול.

שוב, תחת הדגש שהתגמול נועד להפוך את המטלה לחווייתית יותר, והוא לא עומד בפני עצמו.

כמו שאני מתגמלת את עצמי בסוף יום בישולים בקפה טוב.. זה פשוט משהו שכיף לצפות לו.

אם היא לא מספיק בוגרת, את יכולה לנקד את זה בעצמך.

אני אישית לא אוהבת להיות השוטר בגילאים האלו.

מעדיפה לשלב בין חיזוק חיובי חיצוני למניע פנימי.

אבל לגמרי אפשר אם זה נשמע לך מתאים.

כל השאר תקף חח

שמתאימה לזה.

יש איזה תרגילים שאפשר לעשות בבית וזה עוזר

כי בדיוק כשרצינו לטפל היא התחילה לקום יבשה פה ושם ואז זה הלך והשתפר עם הזמן.

כן עשיתי לה מדי פעם לחיצות בכף רגל על הצד בצד שמאל הפנימי...מקווה שהצלחתי לתאר.

היו פעמים שהיא שאלה למה רק לה זה קורה (כי היא היחידה מהאחים שזה קרה לה) אמרתי שיש ילדים שזה קורה להם ואפילו עד גיל מאוחר יותר וזה לא אשמתם. וזה עובר מתישהו ומסתדר.

זה הרגיע אותה שהיא בסדר, היה חשוב לה לשמוע את זה.

בהצלחה!! 

ושגם לנו כילדים זה קרה המון..

פשוט כי אין אף חלק ברגל, ששולט בכליות או בשלפוחית השתן או במוח או בכל איבר אחר הקשור לבריחת שתן.

גם אנשים ללא כף רגל ממשיכים להשתמש בשלפוחית ובכליות באותה המידה ובאותה הדרך שהם השתמשו לפני שהרגל נכרתה.

יש הבדל בין "לשלוט" לבין קשרי גומלין בין חלקים בגוף.

הגוף הוא אורגניזם אחד ולא אוסף של מכונות שכל אחת לעצמה.

אמנם אין כרגע ראיות *מדעיות* מבוססות שרפלקסולוגיה אכן מועילה, אבל גם הרפואה המודרנית מכירה בכך שיש רפואה משלימה, ועם קצת ענווה מכירה בכך שלא הכל היא יודעת.

עדויות של אנשים על תועלת שלה למצבים שונים יש הרבה.

(אישית מאז שלמדתי לעשות באופן חובבני רפלקסולוגיה בהקשר של דלקת אוזניים כמות הדלקות של הבן שלי פחתה משמעותית.)

אגב, רפלקסולוגיה היא לא שיטה של רפואה עתיקה כלשהי, היא בת 100 שנה סהכ, והתחילה להתפתח על ידי רופא קונבנציונלי.

חייבת להגיד שהתגובות הציניות שלך כלפי כל הצעה לרפואה משלימה לא נעימות ומכווצות.

אני כותב את האמת, בצורה נעימה ולא תוקפנית, לגופו של עניין ולא לגופו של אדם, וזאת בניגוד לתגובה האחרונה שלך שממש תקפה אותי באופן אישי ולא רק את הדעות שלי.

ועכשיו אתייחס לטענות עצמן:

1. "אמנם אין כרגע ראיות *מדעיות* מבוססות שרפלקסולוגיה אכן מועילה" - זה פשוט לא מדויק. יש הבדל בין "אין ראיות לכך שזה עובד" לבין "יש ראיות ברורות לכך שזה לא עובד".

רפלקסולוגיה משתייכת לקבוצה השנייה: באינספור מחקרים שעברו ביקורת עמיתים ופורסמו לפי כל הכללים, נמצאו ראיות ברורות לכך שרפלקסולוגיה לא יותר יעילה מפלצבו.

זה בערך כמו שתגידי "אין ראיות מבוססות לכך שנפילה מקומה 25 והתרסקות על המדרכה מאריכה את החיים" - בעוד שיש ראיות מאוד מבוססות לכך שהטענה כולה שגויה.

2. "אבל גם הרפואה המודרנית מכירה בכך שיש רפואה משלימה" - רפואה משלימה זה מונח מאוד מאוד מאוד רחב. תהיי קונקרטית: באיזה חלק של "הרפואה המשלימה" הרפואה המודרנית מכירה? למשל ברפואה משלימה אוהבים לדבר על החשיבות של מזון בריא ופעילות גופנית, ועם החלק הזה הרפואה המודרנית בוודאי מסכימה. אבל זה בשום פנים ואופן לא אומר שכל דבר שנכנס למונח "רפואה משלימה" או "רפואה אלטרנטיבית" יקבל הכרה מהרפואה מבוססת הראיות.

3. "ועם קצת ענווה מכירה בכך שלא הכל היא יודעת" - נכון, יש הרבה מאוד דברים שהרפואה מבוססת הראיות לא יודעת. אבל רפלקסולוגיה כאמור בסעיף 1, זה לא אחד מהם. יודעת גם יודעת שזה פשוט לא עובד.

4. "עדויות של אנשים על תועלת שלה למצבים שונים יש הרבה." - נכון, וגם יש עדויות של אנשים שלקחו סוכרזית וכאב הראש שלהם נעלם, פשוט כי הם האמינו שזה היה אקמול. פלצבו זה לא בדיחה ולא מדע בדיוני, אנשים מסוימים באמת חווים שיפור במצבם כשהם מאמינים שהם עושים משהו יעיל, גם אם הם עושים משהו שלא באמת יעיל.

5. "(אישית מאז שלמדתי לעשות באופן חובבני רפלקסולוגיה בהקשר של דלקת אוזניים כמות הדלקות של הבן שלי פחתה משמעותית.)" - באופן טבעי דלקות אוזניים לא ממשיכות עד גיל מאוחר. כמה ילדים קטנים את מכירה עם דלקות אוזניים חוזרות, וכמה נערים בני 15 את מכירה עם דלקות אוזניים חוזרות? 

בדיוק, זה פשוט נעלם עם הגיל. 

הבן שלך עבר טיפול רפלקסולוגי ואז זה עבר לו, באותה מידה הוא היה יכול לאכול מילקי וזה היה עובר לו, פשוט כי זה עובר עם הגיל.

שימי לב למשהו מעניין: בתאל עצמה, שהיא זו שהעלתה לשרשור הזה את רעיון הרפלקסולוגיה, כתבה שהמצב של הבת שלה השתפר בדיוק לפני שהיא התחילה עם הרפלקסולוגיה. ברור לך שבאותה המידה, הטיפול היה יכול להתחיל שבוע קודם, ואז כמובן הריפוי היה נזקף לטובת הרפלקסולוגיה למרות שזה לגמרי מקרי.

ברפואה מבוססת ראיות קשה יותר למדוד השפעה של תרופות/טיפולים למצבים שממילא נעלמים, לעומת השפעה של דברים שלא נעלמים מעצמם באופן ספונטני.

למשל:

תארי לך כדור או טיפול, שייתנו לכל הילדים בני השנה שעוד לא התחילו ללכת, במטרה לעזור להם ללכת. בתוך חודש 30% מהם יתחילו ללכת, וואו! איזו הצלחה! אלא ש... ממילא בגיל הזה 30% מהילדים מתחילים ללכת, ולכן איך כאן כל ראיה ליעילות של הטיפול או התרופה (האחוזים סתם בשביל הדוגמה). בדיוק בגלל זה חייבים קבוצת ביקורת גדולה שתקבל טיפול פלצבו, ורק אחרי שנשווה את התוצאות של שתי הקבוצות נוכל לדעת בוודאות האם הטיפול יעיל או לא.

לכן גם אם אני אקח מנת חומוס כנגד אפטה בפה, זה יעבוד. האפטה תיעלם, פשוט כי אפטות נעלמות גם ללא שום טיפול. 

בקיצור, אין בכך ראיה ליעילות הטיפול.

6. "אגב, רפלקסולוגיה היא לא שיטה של רפואה עתיקה כלשהי, היא בת 100 שנה סהכ" -  אין בכך ראיה לכלום, רפואה מבוססת ראיות מבוססת על... ראיות. לא על תאריך ההמצאה של שיטה חדשה. אם יש ראיות, אז הרפואה מבוססת הראיות תאמץ בחום את הטיפול גם אם הוא הומצא לפני מאות שנים. אם אין ראיות, אז היא תדחה זאת אפילו אם ההמצאה הייתה רק לפני שנה.

לפני 100 שנים הומצאה האנטיביוטיקה, לפני זמן רב עוד יותר הומצאו החיסונים והפסטור, ובגלל שיש ראיות מדעיות התומכות בשיטות האלה - הן מקובלות על כולם.

7. "והתחילה להתפתח על ידי רופא קונבנציונלי." - שוב, רפואה מבוססת ראיות לא עובדת בצורה פרסונלית. יש ראיות - אהלן וסהלן. אין ראיות? ביי ביי.

התייחסתי לכל מילה ומילה בחלק הענייני של התגובה שלך.

לא דילגתי, לא עקפתי, לא תקפתי. 

אשמח לקבל את אותו היחס.

סה"כ נכתב פה שהתגובות הציניות שלך לא נעימות ומכווצות - זה תיאור של מה שהתגובות שלך גורמות לקוראות להרגיש. זה לא משהו אישי נגדך.

וכן - להתייחס להצעה לרפלקסולוגיה כאילו מי שמאמינה בזה חושבת שכף הרגל מחליפה את המוח, ובלי כף רגל הגוף לא יוכל לעבוד - זה ציני.

אתה יכול לכתוב על מחקרים שהראו שזה לא עוזר. אתה יכול לכתוב את מה שאתה יודע על הנושא. אתה לא צריך לזלזל או לרדת על מי שחושבת אחרת ממך.

ובגלל שזה לא נושא השרשור - אני מבקשת להפסיק פה את הניצלו"ש. אם אתה רוצה להגיב על זה - מוזמן לכתוב בפרטי.

אני משתדל לענות בצורה מבוססת, אני בכלל בכלל לא מנסה ללעוג לאף אחד וגם בליבי אין לעג או משהו אחר כלפי מישהו מהפורום.

בדיעבד הבנתי שמה שכתבתי על כריתת רגל נתפס כציני, אבל זו לא הייתה כוונתי. רציתי רק להדגיש את זה שאין באמת חיבור משום סוג בין הרגל לבין איברים אחרים, מעבר למערכת הדם והעצבים וכו' שיש בכל הגוף. אולי הדוגמה באמת הייתה קיצונית, אבל היא ממש לא הייתה מיועדת בשביל ללעוג או להיות ציני.

מתנצלת שוב על הפגיעה.

הייתי צריכה לכתוב ספציפית על התגובה הזאת ביחיד.

ואני כבר מתחרט על זה שאני כותב זאת, אחרי שבמשך כמעט 6 שנים ולמעלה מ-15,000 הודעות, הצלחתי להימנע מכך.

בגלל סיפור החיים שלי, בגלל שאמונות של אנשים שלחו אותי לעבור 7 מדורי גיהינום עוד בחיי, אמונות שלא מבוססות על מדע אלא על רצון טוב להיטיב איתי, החלטתי כבר בגיל צעיר יחסית שמה שארצה לעשות "כשאהיה גדול" זה לפתח שיטות ודרכים לעזור לאנשים להרגיש טוב יותר בחייהם, על ידי רצון טוב שמתחבר למדע ולא על ידי רצון טוב בלבד.

את התואר הראשון שלי עשיתי באוניברסיטת בר אילן, את השני והשלישי במכון ויצמן. זכיתי ואחת המנחות שלי זכתה בפרס נובל, ובמשך שנים הייתי בצוות שעבד תחתיה בפיתוחים פורצי דרך בחקר של סרטן ואלצהיימר.

DNA, מבנה התא ומערכת החיסון, הם הלחם והחמאה של השכלתי. אני עוסק בהם מדי יום, ותמיד ממשיך ללמוד עליהם עוד ועוד.

אני לא רופא, אין לי סמכות לרשום אנטיביוטיקה או להחדיר מחט, אבל כנראה שהידע שלי בנושאים שכתבתי מעלה גבוה יותר משל מרבית הרופאים. מה שהם לומדים במשך 2-3 סמסטרים, אני לומד וחוקר כבר למעלה מעשור במשרה מלאה.

לצורך העניין, ההשכלה הזו רלוונטית כשמדברים על רפואה משלימה בגלל שתי סיבות עיקריות:

א. אני יודע לקרוא מחקרים, יודע לערוך מחקרים, ערכתי בעצמי כמה מחקרים. אני מבין את החשיבות של כל חלק וחלק במחקר, מבין למה כשחסר חלק X זה אומר שהמחקר כולו יכול להשתבש, מבין את החשיבות של הבקרה והביקורת, של היכולת לשחזר, מבין למה כשהתמונה לא מלאה אז אפשר להפוך יום ללילה באותות ובמופתים.

אבל כל זה היה נכון גם אם הייתי חוקר בהיסטוריה, לכן נעבור לסעיף ב':

ב. אני מבין איך גוף האדם עובד, יותר ממה שרוב האנשים מבינים. אין כאן גאווה, כל אחד מבין במשהו אחר, אני לא מבין כלום בתכנות וגם לא בטריגונומטריה או פיזיקה (מעבר לרמה של תלמיד תיכון). 

אבל בגוף האדם, אני מבין לא מעט. נכון שתמיד יש מה ללמוד עוד, ונכון שבאופן כללי המדע רחוק מאוד מלהבין את כל סודות המכונה הנפלאה הזאת שהיא אנחנו, אבל יש דברים רבים שאפשר כבר עם המדע של היום לדעת בוודאות. 

תארי לך מהנדס טיסה שממש מבין בטיסה, והוא שומע שיחה של שני אנשים מבוגרים ורציניים, שמסבירים למה שולחן העץ שהם קנו באיקאה יהיה מסוגל לעוף אם רק יחברו אליו כנפיים שנתלשו מיונה. 

הוא יודע מה גורם לגוף כבד לטוס, הוא יודע מה זה כוח עילוי, מה זה גרר, מה זה דחף, מה זה זווית התקפה... הוא אשכרה יודע מה גורם לגוף מתכת ענק לרחף באוויר! משהו שאני אישית בכלל בכלל לא מבין מעבר לדקלום מושגים. 

והוא שומע אותם מדברים על השולחן הזה, והוא יודע שזה לא יכול להיות כי הוא *באמת* יודע מה צריך בשביל לעוף, הוא למד את זה באופן מסודר, והוא ראה בחייו אלפי גופים מעופפים שכולם מתאימים בדיוק למה שהוא למד, ו... הוא לא יכול לענות להם. פשוט לא יכול. כי בכל פעם שהוא יגיד איך עצמים עולים לשמיים ולא מתרסקים, הם יענו לו "אבל לא כל האמת נמצאת בצד אחד". וכשהוא יגיד שזה מסוכן, הם יגידו לו "גם למדע אין תשובות להכל".

ככה לפעמים זה מרגיש, לדעת הרבה על איך גוף האדם עובד, על יחסי הגומלין בין איברים שונים, על מערכת החיסון, על ריבוזומים, על גרעיני תא, ואז לשמוע טענות על השפעה ישירה בין לחיצה בכף הרגל לבין ייצור השתן, וזה פשוט לא מסתדר עם שום מנגנון פיזיולוגי שקיים בגוף האדם.

ודוק: אם לחיצה על המקום הנכון ברגל יכולה לרפא בעיות, אז לחיצה במקום הלא נכון אמורה לגרום לבעיות. ואם כן, איך אנחנו הולכים לפעמים על אבנים או עושים סתם מסאז' ברגליים, ולא נהיים חולים מזה? 

אם קצות האצבעות מקושרות למוח, איך זה שרפלקסולוג יכול רק להועיל לי אבל מעולם לא קרה שמישהו קיבל שבץ בגלל טיפול רפלקסולוגי רשלני?

קחי למשל תרופות פסיכיאטריות שמשפיעות על המוח: ברור לנו שמי שייעשה בהן שימוש לא מושכל, ייקח מנת יתר וכו', ייפגע מכך בצורה קשה. אם יש כדור שגם אחרי שתקחי 100 מנות ממנו ברציפות, המוח שלך לא יושפע ממנו לרעה כלל, אז מסתמא הכדור לא פועל על המוח, לא לטובה ולא לרעה. אם היה כדור שעושה טוב למוח במנה הראשונה, הוא *בהכרח* היה פוגע במוח במנה ה-100. אם אין השפעה לרעה במינון מוגזם, אז כנראה אין השפעה בכלל. לכן הרגליים שלנו שמקבלות כ"כ הרבה סוגי מגע בכל יום, בהכרח היו פוגעות באיברים שלנו אם היה ביניהם קשר כלשהו.

אני לא מתנשא, לא בלב ולא בכתב, כמו שאדם שיודע לתכנת לא מתנשא עלי למרות שהוא הרבה יותר חכם ממני בתחומו.

אבל מה לעשות שעל התחום שבו אני מבין, מדברים כאן בפורום יותר מתכנות ויותר מטיסות... אז כך יצא. וזה לפעמים באמת מתסכל לראות איך שיטות מחקר שנכתבו בדם, באמת, מושלכות הצידה כלאחר יד לטובת תחושות ומחשבות ומקרים פרטיים. אין כאן התנשאות אלא רצון אמיתי לעזור ולתרום.

גם אותי אישית שלחו לטיפולים כי "לא יכול להיות שאין טיפול", מתוך מחשבה שלכל דבר יש פתרון ואם המדע לא מוצא פתרון אז אפשר לנסות במסלולים עוקפים. אני באמת מבין את הרצון לעזור ולהיטיב, ואת התסכול כאשר אין מוצא ברור לבעיה שעומדת מולנו.

ובכל זאת, לדעתי עדיף להישאר נאמן רק למה שכבר הוכח שבאמת יכול לסייע.

אני חושבת שנכון לשמוע מה הרקע שלך וגם מה הפילוסופיה שעומדת מאחורי התגובות שלך. אכן יש הבדל משמעותי בין הגישה שלי - שגם אם לא יועיל זה לא יזיק, לבין הגישה שלך שזה כן עלול להזיק.

אני בטוחה שאתה יודע על פעולת גוף האדם יותר מרופא ממוצע ואם ככה ברור שיותר ממני (ומניחה אם כך שגם המשפט שלי על הענווה יכול להיות שפגע. סליחה גם על זה.)

לפעמים יש לי תחושה שלרפואה הקונבנציונלית ולאנשי מדע בתחום יש מטרה להוכיח שהרפואה המשלימה היא שטויות רק בגלל שהרפואה האלטרנטיבית טוענת ככה (וגרוע יותר..) על הרפואה הקונבנציונלית. לכן ההסבר שכתבת משמעותי מאוד.

נתת לי כמה נקודות למחשבה.

רק תיקון קטן:

''אני בטוחה שאתה יודע על פעולת גוף האדם יותר מרופא ממוצע'' - תודה על המחמאה אבל זה לא נכון 🙃

יש נושאים שבהם אני מבין, יש נושאים שבהם לא.

רופא ממוצע, קל וחומר קרדיולוג, מבין הרבה הרבה יותר ממני בפעולת הלב.  אפילו לקרוא א.ק.ג. בסיסי אני לא יודע, ולא מבין בנושא החשמל שיש בגוף האדם.

וכך זה נכון גם לעוד המון דוגמאות שאני יכול לחשוב עליהן וכאלה שאני אפילו לא מעלה בדעתי...

לכן כתבתי למעלה שאני מבין רק בנושאים אותם למדתי ואותם אני חוקר...

נ.ב.

ואם יורשה לי, זה עוד הבדל בין רפואה מבוססת ראיות לבין שיטות אלטרנטיביות - קרדיולוג לא מבין בסרטן, אונקולוג לא מבין ברחם, גינקולוג לא מבין בעצמות, אורתופד לא מבין באלצהיימר, נוירולוג לא מבין בסוכרת, אנדוקרינולוג לא מבין בכליות, נפרולוג לא מבין בעיניים, ואף אחד מהם לא יכול לטפל בבעיה פשוטה כמו ציפורן חודרנית כי הם לא כירורגים 😂

ואיכשהו ברפואה האלטרנטיבית, כל אחד יכול לטפל בכל הבעיות בגוף ללא הגבלה...

אני חושבת שדווקא פה יש בעייתיות של הרפואה הקונבנציונלית

כי היא לפעמים מתעלמת מהמכלול של הגוף.

חושבת שצריך לשלב.

אתה ממשיך לכתוב רפואה אלטרנטיבית, אני לא רואה סתירה בגישה הוליסטית שנעזרת גם בקונבנציונלי וגם במשלים.

שאמנם אני לא מכירה את כל המטפלים המשלימים למיניהם בעולם.

אבל חשוב לי לציין שההיכרות שלי עם התחום היא בעיקר דרך שכנה שעוסקת בזה שלימדה אותי, והיא ממש לא מתיימרת להגיד שרפלקסולוגיה יכולה לפתור את כל הבעיות. היא יכולה לתמוך בתהליכים של הגוף באופנים מסויימים

איפה שידוע שיש קשר, אז יש קשר.

למשל תזונה, עודף משקל, שעות שינה, ברזל וכו' - ברור שהם משפיעים על אינספור תהליכים בגוף.

סוכרת יכולה להשפיע על המון מערכות, כנ"ל סרטן, וכן על זו הדרך.

אבל כשאין קשר - לא מחפשים אותו בכוח כשזה סותר את המחקרים. 

אבל אם את צריכה שרופא יבדוק את מצב העובר שלך, את כנראה תעדיפי רופא שזו המומחיות שלו ולא רופא שמבין ממש טוב ברפואת עיניים, כי אין באמת קשר בין מצב העיניים שלך למצב העובר שלך...

ואם תרצי שרופא יבדוק את העיניים של הילד שלך, את כנראה תלכי לרופא עיניים ולא לגינקולוג, למרות המכלול של הגוף...

בסוף יש כל כך הרבה מה ללמוד על כל אחד מהאיברים ומהמערכות בגוף, שאי אפשר באמת להיות מומחה בכולם, ולכן מוזר לי שרופא שלמד 12 שנים יכול להיות מומחה לאיבר אחד מסוים, בעוד מטפלים אלטרנטיביים למדו שנה (במקומות ללא פיקוח) והופ הם יכולים לרפא כל סוג של בעיה בכל הגוף.

וזה שרופא מתמקצע באיבר מסוים, ממש לא אומר ש"אין קשר" בין המערכות בגוף. איפה שהוכח שיש קשר, כאמור, מטפלים בזה בהתאם.

כמישהי שכן מאמינה ברפואה אלטרנטיבית- זו רפואה ש*כן* יכולה לגרום נזק.

אני לא מכירה את הרפלקסולוגיה ספציפית, מכירה ומנוסה בדיקור, בשיאצו, בצמחים.

ויודעת שזה מסוכן לקחת צמחים שלא הותאמו אישית- זה יכול להרוג.

יודעת שדיקור לא נכון- יכול לגרום נזק. החל מהפלות עובר, כלה בגרימת מיגרנות.

אבל הטענה האחרונה שלך היא זו שגרמה לי להגיב.

אחת הבעיות ברפואה המדעית זה ההפרדה המוחלטת בין מערכות בגוף. 

בסופו של דבר אנחנו יותר מורכבים מההפרדה הזו. וזה חלק מהקושי של אנשים לקבל טיפול ברפואה קונבנציונלית.

קבלתי תרופה מסוימת לבעיה איקס. למחרת הגעתי למיון בגלל הקאות בלתי פוסקות. הרופאה במיון נתנה לי טיפול- אבל לא ידעה דבר וחצי דבר על התרופה ההיא, רק אמרה לי להפסיק לקחת אותה כי זה היה די מובהק.

אני בנאדם אחד...

גם מטפלים אלטרנטיביים הרבה פעמים מתמחים במערכת מסוימת. אבל התפיסות בבסיס הרפואה האלטרנטיבית הן הוליסטיות יותר.

כי הם לא עובדים על שרירי הלב הספציפיים, לדוגמא הדיקור, השיאצו- עובדים על אנרגיית הצ'י של הגוף. ועל איזון בזרימה שלה בגוף, חוסר ומלאות יוצרים בעיות.

ולכן, כן, לטיפולים יש פחות תופעות לוואי. ולכן גם יותר בקלות אחרי למידת העקרונות של הרפואה הסינית אפשר לטפל באמצעותה במגוון מאד רחב של בעיות. 

ואגב, מטפל טוב זה גם מישהו שהוא לא רופא אליל ולא מתחייב לטפל בכללללל סוגי הבעיות שיש, ויודע להגיד 'זה לא ביכולות שלי'

שאם צד אחד מאמין באנרגיית צ'י והזרימה שלה בגוף,

וצד אחר מאמין במודל מדעי שמבוסס על מחקר אמפירי,

המרחק פשוט גדול מדי מכדי שיהיה אפשר לדון על כך... 

זה קצת כמו שני אנשים שינסו לדון מה הצבע הכי יפה, אדום או כחול, בעוד שניהם בכלל עיוורים ולכן כל אחד מהם מדמיין משהו אחר כשהוא אומר "כחול" או "אדום"...

כל צד מדבר על עולם מושגים שונה לחלוטין, ואין להם באמת יכולת להבין זה את זה.

לא אמרתי שהוא יכול לרפא סרטן, אבל הוא הקל על אנשים בהרבה בעיות

(אכן לא ידוע לי על טיפול ברפואה המשלימה שמסיע להרטבה)

שלא בכוונה יצרתי כאן נצלוש של החיים...

@ינשופה אם זה מפריע לך אני אשמח לבקש מאחת המנהלות לפצל לשרשור נפרד את כל הדיון שהתפתח כאן.

אחד הדברים הכי חשובים במחקר, זה היכולת לשחזר אותו.

למשל:

אם אני אעשה מחקר לפיו 20% מהילדים שאוכלים חומוס בארוחת הבוקר, יהיו עייפים עוד לפני השעה 13:00.

ובכל פעם כשינסו לשחזר את תוצאות המחקר שלי, יגיעו לתוצאות שונות לחלוטין - זה אומר שהמחקר שלי לא היה מספיק איכותי ולא מספיק אמין.

למרות שאמנם היו מעט מאוד מחקרים שתמכו בכך שדיקור סיני יכול להיות יעיל במצבים מסוימים,

ומדובר בממש מעט מחקרים כך שלבחור דווקא בהם זה קטיף דובדבנים,

רוב מניין ובניין של המחקרים הראו 0 יעילות לעומת פלצבו.

מתוך ויקיפדיה (זה לא מקור נאמן לכשעצמו אבל יש למטה הפניות למחקרים עצמם):

על אף המחלוקת על מונחי היסוד והמרכיבים, נערכו מחקרים רבים שכוונו ללמוד אם הדיקור הסיני יכול להניב תוצאות מובהקות מבחינה סטטיסטית, מעבר לאפקט הפלצבו. רוב המחקרים בתחום התבססו על חלוקת הנבדקים למספר קבוצות, בהן אחת שזכתה לטיפול בדיקור; אחרת שלא זכתה לטיפול, שלישית שטופלה באמצעות מחטים מתקפלות, הנראות כמחטים רגילות למטופל; ולעיתים אף קבוצות נוספות. הקושי המתודולוגי העיקרי במחקרים אלו טמון בהיעדר סמיות כפולה, שכן המטפלים במחטים יודעים אם המחטים שבידיהם אמיתיות או מתקפלות.

מחקרים מעטים בלבד הניבו תוצאות המצביעות על השפעה רפואית כלשהי לדיקור הסיני, מעבר לטווח המיידי ובאופן החורג מהשפעת אפקט הפלצבו. עם המחקרים ניתן למנות מחקר שהצביע על הקלה בכאבי פרקים בברכיים,[4] הפחתה בבחילות ובכאבים אחרי ניתוח,[5] הקלה על כאבי גב בהריון,[6].

מתנגדים

רוב מכריע של המחקרים שבחנו את השפעת הדיקור הסיני הצביעו על כך שאין לה השפעה כלשהי החורגת מטיפול דמה. כך לדוגמה, במחקר שנערך ב-220 נשים בשנת 2004, טופלו חלק מהנשים בדיקור סיני רגיל, ואחרות טופלו במחטים "מזויפות": המחט המזויפת "מתקפלת" פנימה ולא חודרת אל עורו של המטופל. לא נתגלה הבדל בעל משמעות סטטיסטית בהשפעת הטיפול על הקבוצות השונות, או במילים אחרות, הטיפול בדיקור סיני לא היה יעיל יותר מטיפול דמה.[8] מחקר אחר (מטא-אנליזה) בחן את השפעת הדיקור על חולי אסתמה, ואף הוא הראה כי לדיקור הסיני לא הייתה כל השפעה.[7] מחקרים נוספים הראו היעדר כל השפעה לדיקור גם ביחס לתסמונת המעי הרגיז,[9] דאבת השרירים,[10] ועוד.

חוקרים שבחנו את קומץ המחקרים המצביעים על השפעה חיובית לדיקור סיני גורסים כי ממצאי אותו קומץ נובעים בדרך כלל מבעיות מתודולוגיות ומעניין מובהק שיש לעורכי אותם מחקרים להראות כי טיפול בשיטה זו מצליח.[11]

 בין הכשלים הנפוצים בניסויים המעידים על הצלחת הטיפול ניתן למצוא אי-הקפדה על סמיות כפולה ושימוש במדגם קטן מדי וחסר משמעות סטטיסטית.

אני סטודנטית לרפואה, זה יכול להיות אאוטינג (אם מישהי זיהתה תפנו אלי בלמידה על מערכות הגוף בלימודים לפחות, ממש לא עושים הפרדה מוחלטת. האם יכול להיות שרופא לא ידע על תרופה מסויימת משהו? כן, לא כי הוא לא מבין שאין אינטגרציה בין המערכות אלא כי הוא מבין שהוא לא מבין, הוא ייתיעץ עם מומחה מהתחום שרלוונטי, הוא ייתיעץ עם רוקח קליני- רוקחים מומחים שעושים דוקטורט ומבינים באינטגרציה בין תרופות ברמה מדהימה ועוד...

הרפואה הקונבנציונלית מבינה טוב מאוד את המורכבות של גוף האדם, רמת הפרטים שיורדים אליהן בלימודים (עוד לפני התמחות ספציפית) היא מטורפת, כמויות של מושגים להכיר, משוואות שצריך להבין ועשרות אם לא מאות תרופות שלומדים על המנגנוני פעולה שלהם כדי שחלילה לא תצא תקלה תחת ידינו.

אני לא מתיימרת לתת ייעוץ רפואי בשום מצב, אין לי סמכות לזה עדיין וגם כשתהיה לי, ייעוץ רפואי דרך פורומים זה דבר שאני ברמה האישית לא רואה לנכון ומקצועי.

אני לא מתנגדת חריפה כ"כ לרפואה אלטרנטיבית, אין לי מספיק ידע בנושא כדי לגבש דעה.

אני כן יכולה להגיד על דברים מסויימים מתוך הידע שלי על גוף האדם שאין שום הגיון מאחורי זה ולעניות דעתי מדובר באפקט הפלצבו (אפקט מוכח מדעית). ובגדול הסיכום שלי לכל הדיון הזה של מה כן ומה לא- דווקא בגלל המורכבות של גוף האדם, דווקא בגלל שזה מסובך כ"כ והכל קשור להכל, תתייעצו עם אנשי מקצוע מוסמכים על דברים, רופא משפחה, רופא ילדים, האחות בקופת חולים, הם ידעו כנראה לתת לכם עצות מבוססות, אמיתיות וכאלו שמכירות את מכלול המורכבות של הגוף שלנו.

אני אדגיש שוב אין בכוונתי לתת ייעוץ רפואי לאף אחת כאן, לא בהודעה זו ולא באף הודעה אחרת.

אבל לדוגמא תופעות לוואי של תרופות- כל מי שאני מכירה שלוקח 3 תרופות ומעלה לוקח עוד תרופה לתופעות לוואי (זה הכללה גסה אבל הכללה עם בסיס)

אגב ממה שאמר לי רופא (קונבנציונאלי) פלצבו עובד ב15% יעילות מתרופה

אז זה גם משהו... (ובלי תופעות לוואי!)

מה יקרה אם הוא לא ייקח את שלושת התרופות האלה? לא יהיו תופעות לוואי והבנאדם ימות מאי ספיקת כליות, סכרת, יתר לחץ דם, אי ספיקת לב? אז מה עדיף? לגבי אפקט הפלצבו יש ביסוס מדעי, אני לא חולקת עלייך. המסקנה שלי מזה היא לא שתרופות זה לא יעיל כי גם פלצבו יש לו יעילות.

שוב, כל מקרה לגופו, בייעוץ עם איש מקצוע, אני לא נותנת כאן ייעוץ או ידע רפואי. 

אלא שתהליכים רפואיים הם לא פעם ממוקדים, יש אגרסיביוץ מסוימת בהתערבות הרפואית (לפחות בחויה שלי) שקשה לגוף.

בסופוש ל דבר

הרפואה מצילה חיים.

כל יום, המון חיים. ומאריכה חיים. ומביאה חיים (כמה נשים היום יולדות שפעם לא היה להן שום סיכוי)

הרפואה המשלימה משלימה אותה במקרים מסוימים, כמו שיכוך כאבים, כמו שיקום הורמונלי ועוד דברים שהרפואה הקונבנציונלית נותנת בהם מענה בעיני לא מספיק טוב בחלק מהמקרים.

במקרה של סכנת חיים- אין שאלה בכלל לאן אפנה. כמו הדוגמא המעולה של הצלעות, אני למדתי בקורס שאין בעיה לשבור צלע כי כעת על הפרק משהו חשוב יותר (מה גם שבאמת זה לא קורה בדרך כלל)

המדריך הנחה אותנו שבמצב של החייאה, צריך לפמפם את הלב של המטופל בעוצמה מאוד מאוד חזקה, לא להתבייש להפעיל כוח בלתי סביר, כי הלב יושב מאחורי צלעות מאוד מאוד חזקות ולכן פמפום עדין כלל לא יגיע אל הלב.

"ומה אם העצמות יישברו?" שאל אחד החניכים.

"בית החולים יודע להתמודד עם עצמות שבורות, אבל הוא לא יודע להתמודד עם מטופל שבמשך חצי שעה הלב שלו לא פעם".

כך גם לגבי תופעות לוואי בגלל תרופות:

עדיף לקחת תרופה נגד בחילה או צרבת או לא יודע מה, מאשר לוותר על תרופה שיכולה להציל את החיים.

ולפעמים תופעות הלוואי בעצמן יכולות להרוג (למשל לגרום לכשל בכבד), ובמקרה כזה הרופא ישקול איך אפשר בכל זאת לקבל טיפול מתאים בלי להסתכן, אם זה בכלל אפשרי.

רק רוצה להגיד משהו.

נתת דוגמא למהנדס טיסה ששומע את האנשים שרוצים להטיס שולחן עם כנפיים.

אבל מה יקרה אם הוא לא יגיד להם כלום? מקסימום הם ינסו וזה לא יעבוד להם... אולי הם ישקיעו בזה הרבה כסף שילך לריק. אבל אין פה סכנה אמיתית.

אם הם היו רוצים להפיל את השולחן מהמרפסת, ולשים מישהו שירכב עליו, מתוך אמונה שהוא באמת יטוס - אז באמת חשוב להתערב כי עשויה להיות פה סכנה. אבל סתם ככה - מקסימום הם ימשיכו להאמין בשטויות... זו לא אחריות שלו לדאוג שכל העולם ידע את האמת.

ואותו דבר אני חושבת פה.

אני בטוחה שיש לך גם שכנים שהולכים לפעמים לדברים של רפואה משלימה.

האם אתה מנסה לשכנע את כולם שזה בזבוז כסף מיותר שלא יועיל להם יותר מאשר פלצבו?

אני מניחה שלא. כי גם אם אתה יודע בוודאות שזה לא יעיל, אתה לא יכול לקחת אחריות שכל העולם ידע את זה.

אז גם בפורום יש כל מיני סוגי אנשים.

ונכון שהמרחב פה מזמין גם הזדמנות להכיר ולפתוח את הראש לעוד דעות וכיוונים וגם ידע שיש למשתתפים אחרים. ולכן זה בסדר שאתה מוסיף מהידע שלך (ועכשיו כשיודעים גם מה הרקע שלך, זה נותן עוד משקל לדברים שאתה כותב).

ובאופן אישי כבר כתבתי פה שהפורום הוא אחד המקומות שעזר לי לפתוח את הראש בנושא של חיסונים בתקופת הקורונה. ואני שמחה שכן באתי בראש פתוח וזה עזר לי ללמוד דברים חדשים.

אבל אני חושבת שבנושאים כאלו כן מצופה פה רגישות.

יש מקום לכתיבת דעות שונות. יש מקום גם להוסיף מידע שמאמת את הדברים.

אבל אין מקום לזלזל במי שחושב אחרת, גם אם ברור לך שזו טעות. כמו שלא תלך לשכנים ותזלזל בהם.

ובמיוחד כשבסופו של דבר לרוב זה לא גורם נזק ללכת לרפואה משלימה, מלבד בזבוז כסף (ולפעמים זה אפילו מועיל למי שמאמין בזה, גם אם זה רק בגלל אפקט הפלצבו...😉).

בכל מקרה - אין עליך אחריות לשכנע את כל משתתפי הפורומים להכיר באמת. וזה גם די חסר סיכוי, גם אם תסביר ותשכנע באופן הכי קוהרנטי ועם כל ההוכחות האפשריות, מי שלא בא בראש פתוח לשנות את דעתו - לרוב לא ישתכנע...

למרות שלא הייתי שותפה בדיון.

מתנצלת שהרגשת שתקפתי אותך זו לא הייתה הכוונה, אלא להסב את תשומת לבך שאתה יכול לכתוב בענייניות, כפי שעשית בהודעה השניה שלך.

לדוגמה:"לא הוכחה יעילות של רפלקסולוגיה, להיפך, יש מחקרים שמראים שהיעילות שלה לא גבוהה מפלצבו".

אני יכולה להגיב לך על כל טענה וטענה אבל לא חושבת שזה ישכנע אותך ולא רואה סיבה לדון פה דיון ארוך בנושא. במיוחד שלא חקרתי את הנושא ובאמת אין לי ידע מקצועי אלא רק התרשמות, וממש אין לי כוח להתחיל לחפור בסוגיה. לא כי אני מפחדת לראות שאני לא צודקת, אין לי שום אינטרס להאמין או לא להאמין ביעילות של זה. כל עוד אני מאמינה שזה עובד אני אשתמש בזה, להזיק זה לא מזיק.

אני רק אתייחס לכמה נקודות:

כשכתבתי רפואה משלימה התכוונתי למשהו שאינו סותר את הידע המדעי ואינו מתנגד לו. בניגוד לרפואה אלטרנטיבית שבאה להחליף. אם קופת חולים הייתה חושבת שזה שטויות היא לא הייתה מאפשרת טיפולים מוזלים דרכה ובתחומה. אני סומכת גם על דברים שאי אפשר לקבל דרך הקופה שלי, אבל רפלקסולוגיה היא בהחלט דבר שאני יכולה לקבוע תור במרפאה הקרובה לביתי ולשלם סכום מופחת על הטיפול.

אני כן אשמח לראות מחקר שמוכיח שזה לא יעיל יותר מפלצבו, לבעיות קטנות ושגרתיות של יום יום.

לגבי האוזניים, התופעה אצלינו היא שהוא מתלונן על כאב אבל בזכות הטיפול זה לא מתפתח לדלקת עם חום. בנוסף, מה לגבי מישהו שלא מבין מה עושים לו כמו תינוק קטן שמשחרר בטיטול כתגובה לרפלקסולוגיה שעשו לו? מכירה הרבה סיפורים. שוב, לא חקרתי את הנושא. באיזשהו שלב התינוק ישחרר גם בלי רפלקסולוגיה וגם לא תמיד הרפלקסולוגיה תעבוד,ת אבל הרבה פעמים התזמון פשוט מחשיד לקשר ישיר.

אישית לא ראיתי ישועות ברפלקסולוגיה אבל גם לא מספיק ניסיתי. אני יותר סקפטית על רפואות משלימות אבל גם כן רואה כמה טוב הן עושות.. לא כשהן מחליפות טיפול רפואי נצרך אבל בהרבה מאוד מקרים וגם יש סוגים שונים של רפואה משלימה ואי אפשר למחוק את כל האופציות.

אבל באופן כללי היום הולכת ונכנסת הגישה שהרפואה המשלימה כשמה כן היא- משלימה

לא באה במקום הטיפול התרופתי/פיזיולוגי בסימפטומים, אלא באה במקביל לטיפול למציאת שורשי הבעיה ופתרון שלהם.

והיום ברפואה המודרנית מכירים ומוקירים את זה שיש ערך גדול בטיפולים הוליסטיים שונים, ובעיקר שרב הנסתר על הנגלה בגוף האדם.

מה שעזר זה רופא פרטי שנתן לי תרגילים לחיזוק שרירים - תנסי לבדוק את הכיוון הזה.

ולבת שלי מה שעזר זה מינירין, תבדקי גם את זה.

ובהצלחה! זה מתסכל מאוד 

זה איזשהו חיישן ששמים על השמיכה וברגע שהיא נרטבת הוא מזמזם ממש מעצבן ומעיר את הילד.

מכירה כמה ששום דבר אחר לא עזר להם וזה כן

כמו הבן שלי למשל

רק לא רציתי שהיא תבוא לזה עם ציפייה של 100%

יש להם כמה כיוונים שבודקים ומטפלים

ממה שזוכרת הרבה מהילדים זה יושב על עצירות כי המעיים תופסות את המקום של השלפוחית שלא תוכל להתרחב מספיק בלילה

שהתייחסו להסבר הפיזיולוגי הנוירולוגי.

יש לנו במח חלק אחד שתפקידו להפחית את ייצור השתן בשינה. ולפעמים, וזה אכן תורשתי כמו שציינת שאת ובעלך הייתם ככה. החלק הזה במח מתפתח מעט מאוחר. אפילו בגיל 12 זה עדיין יכול לקרות.

ויש שיטה של זמזם שלפי מה ששמעתי עובדת מדהים. אפשר לחפש בגוגל כי אני לא זוכרת את השם של הפרופסור שפיתח את זה. ואז זה נטול תרופות.

זאת לא בדיוק תרופה אלא הורמון (נגזרת הורמון) שאמור להיות באופן טבעי בגוף שלנו (ואזופרסין),

וההורמון הזה אחראי בדיוק לחלק שתיארת: האטת ייצור השתן בשינה.

לא בכל המקרים של הרטבת לילה זה בגלל מחסור בהורמון הזה, 

אבל אם באמת זו הבעיה - אז הפתרון היעיל ביותר הוא מינרין (שבאמת פותר את שורש הבעיה) ולא זמזם שיגרום לילד להתעורר אחרי שהשתן כבר ברח...

היא עדיין תרופה....

גם ריטלין מדמה הורמון(דופמין) באופן סינתטי

גם אינסולין

גם מלטונין.

ועוד ועוד..

אלה עדיין תרופות.

מאוד יעילות בדיוק בגלל דרך הפעולה שלהן ומאוד חשובות ומשפיעות מאוד לטובה.

אבל מי שרוצה להימנע מתוספת ההורמון באופן סינתטי, במצב שהוא לא סכנת חיים אלא איכות חיים, ורוצה לנסות דברים אחרים קודם או לא בכלל- למה לא?

לילד שלך לא עבד זמזם

גם לאחי לא.(גם מינרין לא עזר לו. למרות שכן היה שם עניין של חוסר בהורמון-לפי הבדיקות, עדיין המינרין לא השפיע ולכן הפסיקו אותו. דווקא מלטונין לתקופה עזר לסדר את השינה שלו והשפיע *כנראה* גם על זה)

אבל לאחותי הוא כן עזר בזה שהוא אמנם העיר אותה אחרי הרטבה אבל כן לימד את הגוף שלה את התחושה של להתעורר כי צריך להתפנות והיא התחילה להתעורר רגע לפני במקום רגע אחרי. זה העיקרון שלו, לאמן את הגוף לזהות את התחושה..

רק כשהוא גדל זה פשוט עבר מאליו.

לא באתי לשכנע אף אחד לנסות או לא לנסות מינרין או פעמון, אני בעד לנסות הכל ולא להתייאש מראש, כמו שכתבתי בתגובות קודמות שלי.

אני לא מצטער על השימוש שלנו במינרין ופעמון (ובעוד כל מיני שיטות), רק בזכות זה אני יודע שהבן שלי לא סבל "לחינם" אלא באמת כי לא היה פתרון.

אבל בגלל שאוזן הפיל דיברה ספציפית על ההורמון שמעכב את השתן,

ציינתי שאם זו באמת הבעיה אז יש פתרון שתוקף אותה ישירות - וזה מינרין. זה הכל... לא יצאתי נגד פעמון.

לגבי השאלה אם זו תרופה או לא תרופה,

זו בעיקר שאלה סמנטית...

לפי החוק מדובר בתרופה, ועוד באחת שמצריכה מרשם רופא.

אבל מבחינה מהותית, אפשר לחלק את הדברים שאנחנו קונים מבית המרקחת לכל מיני סוגים.

למשל ברור לכולם שויטמין D או ברזל אלה לא תרופות,

ומהצד השני ברור שאנטיביוטיקה היא כן תרופה.

בכל מה שקשור להורמונים, זה באמת תלוי איך מסתכלים על זה...

מינרין לא מטפלת בסימפטום ספציפי על ידי מנגנון זר לגוף,

לא נקשרת לתאים מסוימים בגוף במטרה לשנות את הייעוד המקורי שלהם (כמו אקמול למשל),

אלא עוזרת לגוף באופן זמני לפעול כמו שהוא ממילא היה אמור לפעול, בעזרת סינתוז של הורמון. כמו אינסולין לסוכרתיים שאינו משנה מנגנון טבעי של הגוף.

גלולות למניעת הריון למשל הן ייצור ביניים: הרבה אנשים לא יקראו לזה תרופה (מבחינת מנגנון הפעולה, לא מבחינה פורמלית), כי בסוף מדובר בהורמון שמחקה הורמון טבעי בגוף, אלא שהמטרה שלהן היא דווקא לשבש את הכמות הטבעית והמחזורית שאמורה להיות בגוף.

אגב, ריטלין זה עולם אחר - ריטלין לא משלים חוסר טבעי בדופמין, אלא משנה את קצב הפירוק שלו ואת האיזון במוח, ולכן זו תרופה “אמיתית” שמשנה את ההתנהגות של הגוף בצורה לא טבעית.

שוב, בסוף זה סמנטיקה ואין טעות לקרוא לזה תרופה, אני פשוט דיברתי מבחינת המנגנון שהוא לא זר לגוף בשונה מתרופות "קלאסיות".

אבל אני מכירה לא מעט אנשים סביבי שהלכו לרופא בעקבות הרטבת לילה ומצאו בעיה רפואית. מקרה אחד של ילד שעבר ניתוח להוצאת שקד שלישי עם הפסקות בנשימה שגרמו לבריחת השתן ועוד מקרה של מחלה בכליה לא עלינו.

אז שווה לבדוק גם רפואי, למרות שאני מבינה את החשש שלך.

הלנו לפיזיוטרפיה של רצפת אגן לילדים, דרך התפתחות הילד

היא נתנה כל מיני תרגילים

גם אמרה באמת לא לשתות לפני השינה אבל ביום כן לשתות הרבה, שזה מרחיב את השלפוחית או משו כזה

תכלס בסופו של דבר מה שהכי עזר זה הזמן, עכשיו בת 10 וממש בקושי מפספסת, אחרי לילות שהיתה קמה כל לילה רטובה בגיל 8

ואגב לגבי מינרין היא אמרה שיש אצלה מטופלות שנגמלות ממינרין וחזרו לפספס..לא כזה המליצה כאפשרות ראשונה

בהצלחה ממש!

וב4 שוב פעם משו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

והשיניים הראשונות יצאו לא ממש לא מזמן.

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?

לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.

מפריכית

לא ידעתי שאסור

ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

הוא בלי מטרנה?

1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

2. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

3. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

4. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

5. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

שותה המון מים

וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות

תודה!

אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

מעבירים למנשא?

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי

לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות

תודה!

תודה!

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה

הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית

אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁

היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..

מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה

בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..

וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?

לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה

בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח

החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.

אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.

אולי אנחנו לא מדברות על אותה דונה?

כי אני אפילו לא מצליחה לדמיין איך זה נוח לעומת עגלה. כשאני הולכת למקום עם מדרגות, אני משאירה את הדונה ברכב, מעדיפה להוציא עגלה לפתוח לקפל מאשר להסתבך עם הדונה במדרגות.

ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.

זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.

ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉

תודה לכן על העצות והתובנות🩷

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.

לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍

יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜

בכתיבה קצת אבל לא משמעותי

לי לא היה מפריע

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

בעודכחודש

ספורטליין אפורה

מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר

תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב

שגם סליו לדעתי

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).

@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -

שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.

תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."

ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...

בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!

(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)

זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.

חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון

איזה גזרה חשבת?

כאילו שאין לה שום חיתוך

אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש

פעם אחת.הצליחו לבדוק אותי לאחר מריחת עזרקאין

פעמים אחרות נתנו אפידורל בשלב מוקדם יחסית, פתיחה שתיים וחצי שלוש. והבדיקה שלפנח הייתה באמת קשה

זה משהו שמי שלא חווה לא יבין. את זה שלא לפחד מהלידה אלא מבדיקת הפתיחה...

שעושים הכנה והיכרות לפני הלידה.

לדעתי יש גם בקפלן אבל אני לא בטוחה.

גלגלי על זה.

באסותא קוראים לזה פרוייקט עטופה.

ואז אפשר לעשות תיאום ציפיות. ולראות מה רלוונטי ושידעו את הסיפור קודם.

כי בסוף, כשתהיי בלידה, יילדו אותך גם בלי בדיקה.

עדיף כמובן מקום שיכילו את זה, או מקום שיש לו אפשרות לפגישה עם מיילדת לכתיבת תוכנית לידה מראש, כדי שלא תצטרכי להיות אסרטיבית ולהשקיע כוחות בסירוב לבדיקת פתיחה.

ככה הבדיקות לא יכאבו

בעיקרון, זכותך לסרב. אבל בפועל נראה לי שזה יכול להיות מורכב.

פשוט פעם שעברה עשיתי הכללל

נפגשנו עם הצוות לפני בתשלום והסברנו

ופשוט חייבו אותי להיבדק!!! ובלי זה לא הסכימו שאכנס לחדר לידה..

ועוד אנשים הבהילו אותי שאי אפשר להיכנס לחדר לידה בלי בדיקת פתיחה,

אני באמת לא מסוגלת לעבור את זה....

אולי להביא מישהי אסרטיבית שתהיה גם שם איתך?

דולה שתדבר עם הצוות בשבילך

לי ממש ממש עזר

ממליצה על מוריה אלישע במרכז

יש שלב שרואים ולא צריך לדעת.

גם אם הרדמה של אפידורל מרגישים את הבדיקה?

ולא יודעת מי במליץ על קפלן ובאיזה קטע,

אני לא ממליצה בכלל ובטח לא אם את צריכה רגישות וגמישות.

גם אסף הרופא לר מומלץ.

יש לך אפשרות להגיע עד עין כרם?

בדיקת פתיחה אחת!! והיריון בלי בדיקה וגינלית... בגלל טראומות עבר. זה אפשרי. זה דורש תיווך ובקשה לרגישות. ואם את לא מסוגלת עצמך ממליצה ממש שתהיה איתך מישהי בשביל זה. זה ככ שינה לי את החוויה. ממליצה לחשוב איך יהיה לך הכי נעים לתווך את זה. חלק מהמסע של ההיריון והלידה...

מאחלת לך חוויה טובה ומתקנת!

לא מסכימים להיכנס או לקבל אפידורל לפני שיש פתיחה כלשהי....

אין קסם. זה באמת קשוח

נרשמתי הרגע רק להגיב לזה.

גם לי יש ממש חמור...

לי לא עושים בדיקות פנימיות.

רק במקרים ממש נדרים.

כשאני יודעת שהרופאה מבינה את הסבל שלי ובטוחה שזה לא מיותר.

ולפי הקצב שלי...

(היה לי חשש להפלה מוקדמת.

באולטרסאונד ניסו לשכנע שחייבים

לא הסכמתי.

ועשו לי חיצוני..

ב"ה שיסתדר.

אם לא הייתי שוקלת מה לעשות)

אני יולדת בגלל זה רק בהדסה עין כרם.

הם ממש מתחשבים.

הגעתי לפני לפגישה לפני לידה

ככה שכתוב להם במחשב

והם היו ממש עדינים

נתנו לי מילדת עם מלא סבלנות

ובדסקרטיות

וגם הרופאה עודכנה

ממש ממליצה..

חוץ מזה כדאי לטפל

זה לא נעלם אבל משתפר עם טיפולים

אפשר לפנות למכון פוע"ה

לנו הם מאוד עזרו

בריאות וכח!!

לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,

אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.

אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.

למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?

יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?

שוב בקרוב)

אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה

(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)

כן? לזמןש הוא בכביסה

בקרוב למשהו קטן..

אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..

(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)

במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.

האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.

בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...

גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)

בקופה אני ממש נגעלת אבל קיצונית כנראה... הייתי באמת שואלת אם מישהו נוסע לאיקאה בקרוב. זה די שכיח

זו הקטנה או הילדונת?

הייתי מנסה להגביל קצת האמת.

כמו שמכורי מוצץ לומדים רק במיטה או רק אחרי הגן וכו'.

גם הקלינאית הפרטית אמרה שצריך קצת להגביל אותה... (בעצם גם את קלינאית, נכון?🤭)

אבל כרגע זה עוד נראה לי מוקדם. (באמת לילדונת יש כרית שהיא מכורה אליה מגיל קטן וכמובן גם מוצץ, ובשנה האחרונה אנחנו לגמרי משתדלים להגביל אותם רק למיטה...)

בכל אופן, היום הדובי הציל אותה כמה פעמים כשהיא נפלה בפארק - היא נפלה עליו, וככה לא קיבלה מכה חזקה. אז נראה לי שהוא באמת נחוץ לה😅

(אבל הצלחתי להשחיל אותו למכונת הכביסה ב"ה...)

שנתיים זה לא קטן כדי להגביל את זה לבית ולמטפלת ונגיד לנסיעה ברכב ואז לתיק כשיוצאים או מגיעים לאנשהו... אבל כמובן לבחירתך.

לפחות לא כזה שיכול להכיל את הדובי...

שקית מיוחדת שתהיה ה''בית'' שלו כשמסתובבים בחוץ? ולהניח בסל של העגלה או ברכב.

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣