ילדה בת 8 שמפספסת כמעט כל לילהינשופה

מה עושים?


עשינו מבצע של שקל ללילה שקמה יבשה,

החזיק איזה שבועיים


ואז קרו שני דברים, גם היא שמעה מבת דודה שגדולה ממנה שגם היא מפספסת בלילות אז הרגיש לה מנורמל,

וגם היא לא משתמשת בכסף אז אין לה מוטיבציה...


היא מתפנה לפני השינה

משתדלים שלא תשתה הרבה סמוך לשינה

אני לרוב גם לוקחת אותה מתוך שינה סביב 11-12 לשירותים..


יש לציין שגם אני וגם בעלי פספסנו בגילאים האלה...


יודעת שאפשר לפנות לרופא ילדים אבל מעדיפה שלא... לא רוצה לתת לה תרופות..

אם המבצע עזר לה בהתחלהבארץ אהבתי

אבל עכשיו פחות יעיל כי אין לה מספיק מוטיבציה, אולי אפשר ממש לתכנן מה לקנות בכסף שהיא חוסכת, שזה יהיה משהו שווה מספיק שיוסיף לה מוטיבציה (ושזה יהיה ריאלי להשיג בטווח זמן לא מידי רחוק, לדעתי בערך חודש זה הגיוני.. אולי זה אומר שתצטרכו להגדיל את הסכום שהיא מקבלת כל יום, בהתאם למחיר).


אבל בעיני צריך להיזהר עם מבצעים כאלו, שזה יהיה רק בשלב שזה באמת רק עניין של מוטיבציה.

את בטוחה שהסיבה לזה שהיא חזרה להרטיב זה רק כי אין לה מספיק מוטיבציה לקום לשירותים? כי בעיקרון לקום רטובה זה לא נעים ולא כיף, אמורה להיות פה גם מוטיבציה פנימית די חזקה, גם בלי קשר לפרס...

אולי זה בכלל קשור לזה שהלילות נעשו קרירים יותר? זה גם יכול לגרום ליותר הרטבות...

תודה רבה, כן דיברנו על זה שיש לה פחות מוטיבציהינשופה

בכללי היא לא לוקחת קשה את זה שקמה רטובה

היא מתעוררת בזיהוי שהוא שלב

מורידה מצעים ושמיכה ובגדים

לוקחת אחרים מהארון וסלאמת...


ננסה באמת לתכנן מה קונים וזה...

אבל באמת בנחת בעקבות הדגשים כאן בשרשור..

פיפי בלילה זה לא בחירהפשוט אני..

ולתת על זה פרסים או עונשים, זה סתם לגרום לילד/ה להרגיש שזו אשמתם, כאילו הם בוחרים מתי לקום רטובים ומתי יבשים. 

 

מדובר בתופעה פיזיולוגית ולא התנהגותית, ולפעמים היא יכולה להיעלם בקלות על ידי מינרין (ולפעמים לא).

 

 

מסכימה עם התגובה הזותוהה לעצמי

מוסיפה שזה סוג של לתת להם עונש כפול, כי ההרטבה עצמה גם היא מבאסת אותם, אין צורך להוסיף על זה באסה של אין פרס.

זה לא עונש בשבילה, כי היא מקבלת שמצליחה ולא כזהינשופה
אכפת לה.. לפעמים קמה יבשה ולא מזכירה לי לתת לה שקל.. זה לא דרמטי מבחינתה..


היא גם יודעת שמה שהיא מאוד רוצה נקנה לה בלי קשר... והיא לא כזאת שמבקשת או רוצה הרבה..

יכול לספר על הבן שליפשוט אני..

מינרין לא עזר גם כשהעלינו מינון עוד ועוד (בהוראת רופא כמובן),

פעמון שמצלצל כשיש רטיבות בתחתונים - העיר רק את ההורים בזמן שהשינה שלו נשארה מאוד מאוד עמוקה...

ניסינו טיפול רפואי, התנהגותי (לשנות הרגלים כשהוא ער), פסיכולוגי - כלום לא עזר.

 

הדבר היחיד שעזר זה שהוא גדל... פתאום באמצע כיתה ג' הוא התחיל להתעורר יבש פעם-פעמיים בשבוע, ודי במהירות זה נהיה קבוע.

וזה קרה דווקא אחרי שניסינו הכל והתייאשנו מהכל, ופשוט הכנסנו ללו"ז המשפחתי את זה שהוא צריך להתקלח בכל בוקר וצריך להחליף מצעים וכו'. כלומר דווקא אחרי שהשלמנו עם זה, הוא התחיל לקום יבש. 

 

אבל בהרבה מאוד מקרים מינרין כן עוזר, חבל לוותר מראש על הדרך הכ"כ פשוטה הזאת לעזור לילדה להתעורר יבשה.

כן יש מצב שזה רק עניין של גיל אבל רצינו לעזור להינשופה

להתקדם לשם כי בסוף זה יכול להשאיר ריח עליה או על המיטה... ובכלל זה תחושה יותר טובה...

ואולי ננסה גם תרופה..


נכון, זה פיזיולוגי אבל כנראה כן גם מבפניםינשופה

תודה על הדגש הזה..

נהיה עם זה יותר בנחת..

זו תופעה פיזיולגיתאמאשוני

נכון שאפשר "לצאת מגדרה" ולהתאמץ בפרק זמן קצר,

אבל לטווח ארוך זה מזיק.

כמו שלא משנה מתי את הולכת לישון, אם למחרת יהיה לך טיסה או משהו אקוטי, את תזנקי מהמיטה.

וגם אם יהיה לך שבוע שלם כזה, את תצליחי לשרוד את השבוע ולקום מכח הרצון.

אבל חודש- חודשיים אי אפשר לקום בזמן אם לא הולכים לישון בזמן, רק מכח הרצון. צריך גם יכולת פיזית.


אותו דבר לגבי הפספוסים,

אפשר להחזיק את זה לילה אחד פעם ב.. מחוץ לבית,

אפשר ממש להתאמץ שבועיים, אבל אי אפשר יותר מזה.

וגם מבחינה מנטלית זה שובר.

הנה האמנתי בעצמי והתאמצתי ממש, ולא הצלחתי.


כדאי למסגר נכון את הניסוי שצלח שבועיים, ואז להסביר שהמטרה הייתה לא נכונה ולא ריאלית, ולהבא נגדיר מטרות בצורה נכונה יותר,

וכמו שהצלחת להתמיד במטרה שמאוד האמנת בה, ככה תוכלי בעתיד להתמיד במטרות שאת מאמינה בהן.


הרבה פעמים פספוסים בגיל גדול זה בהקשר משפחתי, ואם שניכם הייתם ככה אז בכלל זה הגיוני.


והבת דודה מדהימה מדהימה!!

איזה רווח ענק הנרמול שהיא נתנה לה, והביטחון לשתף ולא להסתיר ולשקר שגם היא הגדולה, סובלת מאותה תופעה כמו בתך הקטנה יותר.

תמסרי להורים של הבת דודה שהם הצליחו עם הבת שלהם 😉

האמת שזה הסבר ממש חשוב מה שאת אומרת שזה איזה שהואינשופה

מאמץ שהוא מאוד גדול בשבילה

ואפשר לעמוד בו כמה זמן אבל זה קשוח..


כאילו הנטייה שלי היא להמשיך עם זה אבל בנחת

אבל מודה שההסברים שלך שעכשיו אני קוראת שוב

מכניסים לי חשש שיש כאן פוטנציאל נזק...


בכללי אנחנו ממש לא בראש של לצ'פר על דברים שהם מאמץ גדול ולא תואם גיל או רק יכולת פשוטה..

אין עליה לחצים וכאלה ורק בתחום הזה ספציפית חשבנו לנסות לעזור לה כדי לעלות שלב בעזרת הצ'ופר הזה, אבל אנחנו ממש אומרים לה שגם אנחנו עשינו בגיל הזה וזה בסדר, פשוט ייתר נעים לקום יבשים ולפעמים כשהגוף מאוד רוצה משהו זה עוזר, לא מתייחסים לפספוס ככישלון אבל כן לקום יבשה כהצלחה.


זה עדיין נראלך כ"כ בעייתי?

ואהבתי מה שכתבת על הבתדודה! היא סיפרה לה בעקבות כך שהבת שלנו סיפרה לה על המבצע..

זה נראה לי בעייתי השדראמאשוני

של אם רק תרצי תצליחי.

כי זה לא ככה.

לכן אני חושבת שממש לשוב למסגר את מה שהיה בצורה נכונה שלא ישבור אותה מנטלית.

אח"כ אפשר לומר לה כמו שכתבת פה, ולשאול אותה אם היא רוצה להמשיך במבצע או לא.

לתת לה אפשרות בחירה ושתבין שז לא נובע ממקום של שיפוטיות או שכר ועונש, אלא נטו דרבון לתהליך שאולי היא מעוניינת בו בעצמה.

אגב לגבי המאמץאמאשוני

זה פשוט מונע להתמסר לשינה עמוקה מפחד לפספס. זו דריכות כזאת.. זה לא מאמץ מודע שאפשר להיות קשוב ליכולת או משהו כזה.

וזה נראלך בעייתי מאמץ כזה?ינשופה

בתכלס זה לא כזה מזיז לה..

לפעמים אני מעירה אותה בלילה והיא אומרת שלא רוצה ללכת שאין לה כוח..

אם בעייתי לא לישון כמו שצריך?אמאשוני

כן זה בעייתי.

יש מלא מחקרים על נזקים של שינה לא נאותה.

בעיני עדיף שתישן טוב ותפספס

מאשר שלא תישן טוב.

אני לא מעירה בכלל בלילה.

קמים בבוקר מתקלחים, מחליפים מצעים ונקסט.

יש לי מזרנים בציפוי pvc מכל הכיוונים לילדים שמפספסים.

יש גם סדיניות שאפשר להשתמש באופן קבוע.

זה יעבור מתישהו.


את בעצמך מציינת שבגיל הזה את ובעלך פספסתם וזה לא המשיך בגיל מבוגר.

וואלה, תודה.. מה את עושה עם שמיכה?ינשופה
תודה רבה!ינשופה

זהו, זה כן משהו שהסברתי לה את המורכבות שזה תופעה של הגוף ולפעמים כשיש מוטיבציה מאוד חזקה אז מצליחים, כי גם לה יש תחושה שעדיף שלא ושיישאר לה מיטה נקייה...


אבל תודה על הדגש אני כן ידבר איתה על זה ויגשש יותר מה התחושות וגם להעביר את המסר חד משמעית שזה ממש לא רק עניין של מוטיבציה , ולפעמים גם אם מאוד רוצים אי אפשר להצליח, ושאולי זה מוטעה המבצע הזה ומה היא מרגישה...


וכן קצת צריכה לעבד את זה בעצמי ולשחרר קצת..

למרות שבכללי אני לא מתעצבנת בכלל כשעושה, רק מתעצבנת כשהיא לא הולכת להתפנות לפני השינה כי אין לה כוח... אבל כן אני צריכה להיות יותר בהבנה של המורכבות הזאת.. צריכה לעבד את זה קצת..


צריך להקנות הרגלים נכונים וברי קיימאפשוט אני..

או במילים אחרות:

 

להתפנות לפני השינה - זה חובה! אפילו אם זה לא עוזר ובסוף היא מפספסת, עדיין חשוב להתפנות לפני השינה. 

אם היא לא תתפנה לפני השינה, סביר להניח שיעבור הרבה הרבה יותר זמן עד שהיא תצליח לקום יבשה, פשוט כי כבר מתחילת הלילה השלפוחית מלאה. ובלי קשר לשאלה אם היא קמה יבשה או לא, זה פשוט הרגל מאוד חשוב ובריא שצריך להתמיד בו.

 

לקום באמצע הלילה לשירותים - אם זה ממילא לא עוזר, אז חבל סתם להתעלל בה. שתישן רגיל כמה שעות שהיא צריכה, כשהגוף שלה יידע להתמודד עם שלפוחית בלילה אז היא תקום יבשה גם בלי היקיצות האלה.

אז אפשר לתגמל על ללכת להתפנות לפני השינהאמאשוני

כי זה לגמרי תלוי בכח הרצון שלה,

במקום לתגמל על לקום יבשה.


ובגלל שהיא גדולה, אפשר לתת לה למלא את הלוח ניקוד בעצמה וסוף שבוע היא תקבל את התגמול.

שוב, תחת הדגש שהתגמול נועד להפוך את המטלה לחווייתית יותר, והוא לא עומד בפני עצמו.

כמו שאני מתגמלת את עצמי בסוף יום בישולים בקפה טוב.. זה פשוט משהו שכיף לצפות לו.


אם היא לא מספיק בוגרת, את יכולה לנקד את זה בעצמך.

אני אישית לא אוהבת להיות השוטר בגילאים האלו.

מעדיפה לשלב בין חיזוק חיובי חיצוני למניע פנימי.

אבל לגמרי אפשר אם זה נשמע לך מתאים.

אופס משום מה חשבתי שהיא בת 9-10אמאשוני
בגיל 8 זה הגיוני לתגמל אותה בעצמך על הליכה לשירותים לפני השינה.


כל השאר תקף חח

תודה רבה!!ינשופה
תנסי רפלקסולוגיהבתאל1

שמתאימה לזה.

יש איזה תרגילים שאפשר לעשות בבית וזה עוזר

מענייןןן ננסה בעזרת ה'ינשופה
בעיקרון לא ממש מניסיוןבתאל1

כי בדיוק כשרצינו לטפל היא התחילה לקום יבשה פה ושם ואז זה הלך והשתפר עם הזמן.

כן עשיתי לה מדי פעם לחיצות בכף רגל על הצד בצד שמאל הפנימי...מקווה שהצלחתי לתאר.

היו פעמים שהיא שאלה למה רק לה זה קורה (כי היא היחידה מהאחים שזה קרה לה) אמרתי שיש ילדים שזה קורה להם ואפילו עד גיל מאוחר יותר וזה לא אשמתם. וזה עובר מתישהו ומסתדר.

זה הרגיע אותה שהיא בסדר, היה חשוב לה לשמוע את זה.

בהצלחה!! 

תודה! ננסה.. נכון אנחנו גם דיברנו איתה על זהינשופה
שזה משהו שקורה רק לחלק מהילדים, כי הקטנים ממנה לא עושים...


ושגם לנו כילדים זה קרה המון..

אין רפלקסולוגיה שמתאימה לזהפשוט אני..

פשוט כי אין אף חלק ברגל, ששולט בכליות או בשלפוחית השתן או במוח או בכל איבר אחר הקשור לבריחת שתן.

גם אנשים ללא כף רגל ממשיכים להשתמש בשלפוחית ובכליות באותה המידה ובאותה הדרך שהם השתמשו לפני שהרגל נכרתה.

 

אתה יכול להיות ציני אבל יש לרפלקסולוגיה כוח להשפיעלפניו ברננה!

יש הבדל בין "לשלוט" לבין קשרי גומלין בין חלקים בגוף.

הגוף הוא אורגניזם אחד ולא אוסף של מכונות שכל אחת לעצמה.


אמנם אין כרגע ראיות *מדעיות* מבוססות שרפלקסולוגיה אכן מועילה, אבל גם הרפואה המודרנית מכירה בכך שיש רפואה משלימה, ועם קצת ענווה מכירה בכך שלא הכל היא יודעת.

עדויות של אנשים על תועלת שלה למצבים שונים יש הרבה.

(אישית מאז שלמדתי לעשות באופן חובבני רפלקסולוגיה בהקשר של דלקת אוזניים כמות הדלקות של הבן שלי פחתה משמעותית.)


אגב, רפלקסולוגיה היא לא שיטה של רפואה עתיקה כלשהי, היא בת 100 שנה סהכ, והתחילה להתפתח על ידי רופא קונבנציונלי.


חייבת להגיד שהתגובות הציניות שלך כלפי כל הצעה לרפואה משלימה לא נעימות ומכווצות.

אני ממש לא ציניפשוט אני..

אני כותב את האמת, בצורה נעימה ולא תוקפנית, לגופו של עניין ולא לגופו של אדם, וזאת בניגוד לתגובה האחרונה שלך שממש תקפה אותי באופן אישי ולא רק את הדעות שלי.

 

 

ועכשיו אתייחס לטענות עצמן:

 

1. "אמנם אין כרגע ראיות *מדעיות* מבוססות שרפלקסולוגיה אכן מועילה" - זה פשוט לא מדויק. יש הבדל בין "אין ראיות לכך שזה עובד" לבין "יש ראיות ברורות לכך שזה לא עובד".

רפלקסולוגיה משתייכת לקבוצה השנייה: באינספור מחקרים שעברו ביקורת עמיתים ופורסמו לפי כל הכללים, נמצאו ראיות ברורות לכך שרפלקסולוגיה לא יותר יעילה מפלצבו.

 

זה בערך כמו שתגידי "אין ראיות מבוססות לכך שנפילה מקומה 25 והתרסקות על המדרכה מאריכה את החיים" - בעוד שיש ראיות מאוד מבוססות לכך שהטענה כולה שגויה.

 

2. "אבל גם הרפואה המודרנית מכירה בכך שיש רפואה משלימה" - רפואה משלימה זה מונח מאוד מאוד מאוד רחב. תהיי קונקרטית: באיזה חלק של "הרפואה המשלימה" הרפואה המודרנית מכירה? למשל ברפואה משלימה אוהבים לדבר על החשיבות של מזון בריא ופעילות גופנית, ועם החלק הזה הרפואה המודרנית בוודאי מסכימה. אבל זה בשום פנים ואופן לא אומר שכל דבר שנכנס למונח "רפואה משלימה" או "רפואה אלטרנטיבית" יקבל הכרה מהרפואה מבוססת הראיות.

 

 

3. "ועם קצת ענווה מכירה בכך שלא הכל היא יודעת" - נכון, יש הרבה מאוד דברים שהרפואה מבוססת הראיות לא יודעת. אבל רפלקסולוגיה כאמור בסעיף 1, זה לא אחד מהם. יודעת גם יודעת שזה פשוט לא עובד.

 

4. "עדויות של אנשים על תועלת שלה למצבים שונים יש הרבה." - נכון, וגם יש עדויות של אנשים שלקחו סוכרזית וכאב הראש שלהם נעלם, פשוט כי הם האמינו שזה היה אקמול. פלצבו זה לא בדיחה ולא מדע בדיוני, אנשים מסוימים באמת חווים שיפור במצבם כשהם מאמינים שהם עושים משהו יעיל, גם אם הם עושים משהו שלא באמת יעיל.

 

5. "(אישית מאז שלמדתי לעשות באופן חובבני רפלקסולוגיה בהקשר של דלקת אוזניים כמות הדלקות של הבן שלי פחתה משמעותית.)" - באופן טבעי דלקות אוזניים לא ממשיכות עד גיל מאוחר. כמה ילדים קטנים את מכירה עם דלקות אוזניים חוזרות, וכמה נערים בני 15 את מכירה עם דלקות אוזניים חוזרות? 

בדיוק, זה פשוט נעלם עם הגיל. 

הבן שלך עבר טיפול רפלקסולוגי ואז זה עבר לו, באותה מידה הוא היה יכול לאכול מילקי וזה היה עובר לו, פשוט כי זה עובר עם הגיל.

 

שימי לב למשהו מעניין: בתאל עצמה, שהיא זו שהעלתה לשרשור הזה את רעיון הרפלקסולוגיה, כתבה שהמצב של הבת שלה השתפר בדיוק לפני שהיא התחילה עם הרפלקסולוגיה. ברור לך שבאותה המידה, הטיפול היה יכול להתחיל שבוע קודם, ואז כמובן הריפוי היה נזקף לטובת הרפלקסולוגיה למרות שזה לגמרי מקרי.

 

ברפואה מבוססת ראיות קשה יותר למדוד השפעה של תרופות/טיפולים למצבים שממילא נעלמים, לעומת השפעה של דברים שלא נעלמים מעצמם באופן ספונטני.

 

למשל:

תארי לך כדור או טיפול, שייתנו לכל הילדים בני השנה שעוד לא התחילו ללכת, במטרה לעזור להם ללכת. בתוך חודש 30% מהם יתחילו ללכת, וואו! איזו הצלחה! אלא ש... ממילא בגיל הזה 30% מהילדים מתחילים ללכת, ולכן איך כאן כל ראיה ליעילות של הטיפול או התרופה (האחוזים סתם בשביל הדוגמה). בדיוק בגלל זה חייבים קבוצת ביקורת גדולה שתקבל טיפול פלצבו, ורק אחרי שנשווה את התוצאות של שתי הקבוצות נוכל לדעת בוודאות האם הטיפול יעיל או לא.

לכן גם אם אני אקח מנת חומוס כנגד אפטה בפה, זה יעבוד. האפטה תיעלם, פשוט כי אפטות נעלמות גם ללא שום טיפול. 

 

בקיצור, אין בכך ראיה ליעילות הטיפול.

 

6. "אגב, רפלקסולוגיה היא לא שיטה של רפואה עתיקה כלשהי, היא בת 100 שנה סהכ" -  אין בכך ראיה לכלום, רפואה מבוססת ראיות מבוססת על... ראיות. לא על תאריך ההמצאה של שיטה חדשה. אם יש ראיות, אז הרפואה מבוססת הראיות תאמץ בחום את הטיפול גם אם הוא הומצא לפני מאות שנים. אם אין ראיות, אז היא תדחה זאת אפילו אם ההמצאה הייתה רק לפני שנה.

לפני 100 שנים הומצאה האנטיביוטיקה, לפני זמן רב עוד יותר הומצאו החיסונים והפסטור, ובגלל שיש ראיות מדעיות התומכות בשיטות האלה - הן מקובלות על כולם.

 

7. "והתחילה להתפתח על ידי רופא קונבנציונלי." - שוב, רפואה מבוססת ראיות לא עובדת בצורה פרסונלית. יש ראיות - אהלן וסהלן. אין ראיות? ביי ביי.

 

 

 

התייחסתי לכל מילה ומילה בחלק הענייני של התגובה שלך.

לא דילגתי, לא עקפתי, לא תקפתי. 

אשמח לקבל את אותו היחס.

אני לא ראיתי איפה תקפו אותך 'לגופו של אדם'בארץ אהבתי
עבר עריכה על ידי בארץ אהבתי בתאריך ז' בחשוון תשפ"ו 14:42

סה"כ נכתב פה שהתגובות הציניות שלך לא נעימות ומכווצות - זה תיאור של מה שהתגובות שלך גורמות לקוראות להרגיש. זה לא משהו אישי נגדך.

וכן - להתייחס להצעה לרפלקסולוגיה כאילו מי שמאמינה בזה חושבת שכף הרגל מחליפה את המוח, ובלי כף רגל הגוף לא יוכל לעבוד - זה ציני.

אתה יכול לכתוב על מחקרים שהראו שזה לא עוזר. אתה יכול לכתוב את מה שאתה יודע על הנושא. אתה לא צריך לזלזל או לרדת על מי שחושבת אחרת ממך.

ובגלל שזה לא נושא השרשור - אני מבקשת להפסיק פה את הניצלו"ש. אם אתה רוצה להגיב על זה - מוזמן לכתוב בפרטי.

תודה!לפניו ברננה!
באמת לא הבנתי ממה נפגעת. @פשוט אני..ולכן שמחה שכתבת שגם את לא ראית פה השתלחות.
נעלבתי מהמילים "התגובות הציניות שלך"פשוט אני..

אני משתדל לענות בצורה מבוססת, אני בכלל בכלל לא מנסה ללעוג לאף אחד וגם בליבי אין לעג או משהו אחר כלפי מישהו מהפורום.

 

בדיעבד הבנתי שמה שכתבתי על כריתת רגל נתפס כציני, אבל זו לא הייתה כוונתי. רציתי רק להדגיש את זה שאין באמת חיבור משום סוג בין הרגל לבין איברים אחרים, מעבר למערכת הדם והעצבים וכו' שיש בכל הגוף. אולי הדוגמה באמת הייתה קיצונית, אבל היא ממש לא הייתה מיועדת בשביל ללעוג או להיות ציני.

הגבתי לך ביתר פירוט למטה..לפניו ברננה!

מתנצלת שוב על הפגיעה.

הייתי צריכה לכתוב ספציפית על התגובה הזאת ביחיד.

מקבל, וגם אני אלמד מכאן להבא. תודה פשוט אני..
אוסיף דבר מה נוסףפשוט אני..

ואני כבר מתחרט על זה שאני כותב זאת, אחרי שבמשך כמעט 6 שנים ולמעלה מ-15,000 הודעות, הצלחתי להימנע מכך.

 

בגלל סיפור החיים שלי, בגלל שאמונות של אנשים שלחו אותי לעבור 7 מדורי גיהינום עוד בחיי, אמונות שלא מבוססות על מדע אלא על רצון טוב להיטיב איתי, החלטתי כבר בגיל צעיר יחסית שמה שארצה לעשות "כשאהיה גדול" זה לפתח שיטות ודרכים לעזור לאנשים להרגיש טוב יותר בחייהם, על ידי רצון טוב שמתחבר למדע ולא על ידי רצון טוב בלבד.

 

את התואר הראשון שלי עשיתי באוניברסיטת בר אילן, את השני והשלישי במכון ויצמן. זכיתי ואחת המנחות שלי זכתה בפרס נובל, ובמשך שנים הייתי בצוות שעבד תחתיה בפיתוחים פורצי דרך בחקר של סרטן ואלצהיימר.

 

DNA, מבנה התא ומערכת החיסון, הם הלחם והחמאה של השכלתי. אני עוסק בהם מדי יום, ותמיד ממשיך ללמוד עליהם עוד ועוד.

 

אני לא רופא, אין לי סמכות לרשום אנטיביוטיקה או להחדיר מחט, אבל כנראה שהידע שלי בנושאים שכתבתי מעלה גבוה יותר משל מרבית הרופאים. מה שהם לומדים במשך 2-3 סמסטרים, אני לומד וחוקר כבר למעלה מעשור במשרה מלאה.

 

לצורך העניין, ההשכלה הזו רלוונטית כשמדברים על רפואה משלימה בגלל שתי סיבות עיקריות:

א. אני יודע לקרוא מחקרים, יודע לערוך מחקרים, ערכתי בעצמי כמה מחקרים. אני מבין את החשיבות של כל חלק וחלק במחקר, מבין למה כשחסר חלק X זה אומר שהמחקר כולו יכול להשתבש, מבין את החשיבות של הבקרה והביקורת, של היכולת לשחזר, מבין למה כשהתמונה לא מלאה אז אפשר להפוך יום ללילה באותות ובמופתים.

אבל כל זה היה נכון גם אם הייתי חוקר בהיסטוריה, לכן נעבור לסעיף ב':

 

ב. אני מבין איך גוף האדם עובד, יותר ממה שרוב האנשים מבינים. אין כאן גאווה, כל אחד מבין במשהו אחר, אני לא מבין כלום בתכנות וגם לא בטריגונומטריה או פיזיקה (מעבר לרמה של תלמיד תיכון). 

אבל בגוף האדם, אני מבין לא מעט. נכון שתמיד יש מה ללמוד עוד, ונכון שבאופן כללי המדע רחוק מאוד מלהבין את כל סודות המכונה הנפלאה הזאת שהיא אנחנו, אבל יש דברים רבים שאפשר כבר עם המדע של היום לדעת בוודאות. 

 

תארי לך מהנדס טיסה שממש מבין בטיסה, והוא שומע שיחה של שני אנשים מבוגרים ורציניים, שמסבירים למה שולחן העץ שהם קנו באיקאה יהיה מסוגל לעוף אם רק יחברו אליו כנפיים שנתלשו מיונה. 

הוא יודע מה גורם לגוף כבד לטוס, הוא יודע מה זה כוח עילוי, מה זה גרר, מה זה דחף, מה זה זווית התקפה... הוא אשכרה יודע מה גורם לגוף מתכת ענק לרחף באוויר! משהו שאני אישית בכלל בכלל לא מבין מעבר לדקלום מושגים. 

והוא שומע אותם מדברים על השולחן הזה, והוא יודע שזה לא יכול להיות כי הוא *באמת* יודע מה צריך בשביל לעוף, הוא למד את זה באופן מסודר, והוא ראה בחייו אלפי גופים מעופפים שכולם מתאימים בדיוק למה שהוא למד, ו... הוא לא יכול לענות להם. פשוט לא יכול. כי בכל פעם שהוא יגיד איך עצמים עולים לשמיים ולא מתרסקים, הם יענו לו "אבל לא כל האמת נמצאת בצד אחד". וכשהוא יגיד שזה מסוכן, הם יגידו לו "גם למדע אין תשובות להכל".

 

ככה לפעמים זה מרגיש, לדעת הרבה על איך גוף האדם עובד, על יחסי הגומלין בין איברים שונים, על מערכת החיסון, על ריבוזומים, על גרעיני תא, ואז לשמוע טענות על השפעה ישירה בין לחיצה בכף הרגל לבין ייצור השתן, וזה פשוט לא מסתדר עם שום מנגנון פיזיולוגי שקיים בגוף האדם.

ודוק: אם לחיצה על המקום הנכון ברגל יכולה לרפא בעיות, אז לחיצה במקום הלא נכון אמורה לגרום לבעיות. ואם כן, איך אנחנו הולכים לפעמים על אבנים או עושים סתם מסאז' ברגליים, ולא נהיים חולים מזה? 

אם קצות האצבעות מקושרות למוח, איך זה שרפלקסולוג יכול רק להועיל לי אבל מעולם לא קרה שמישהו קיבל שבץ בגלל טיפול רפלקסולוגי רשלני?

 

קחי למשל תרופות פסיכיאטריות שמשפיעות על המוח: ברור לנו שמי שייעשה בהן שימוש לא מושכל, ייקח מנת יתר וכו', ייפגע מכך בצורה קשה. אם יש כדור שגם אחרי שתקחי 100 מנות ממנו ברציפות, המוח שלך לא יושפע ממנו לרעה כלל, אז מסתמא הכדור לא פועל על המוח, לא לטובה ולא לרעה. אם היה כדור שעושה טוב למוח במנה הראשונה, הוא *בהכרח* היה פוגע במוח במנה ה-100. אם אין השפעה לרעה במינון מוגזם, אז כנראה אין השפעה בכלל. לכן הרגליים שלנו שמקבלות כ"כ הרבה סוגי מגע בכל יום, בהכרח היו פוגעות באיברים שלנו אם היה ביניהם קשר כלשהו.

 

 

אני לא מתנשא, לא בלב ולא בכתב, כמו שאדם שיודע לתכנת לא מתנשא עלי למרות שהוא הרבה יותר חכם ממני בתחומו.

אבל מה לעשות שעל התחום שבו אני מבין, מדברים כאן בפורום יותר מתכנות ויותר מטיסות... אז כך יצא. וזה לפעמים באמת מתסכל לראות איך שיטות מחקר שנכתבו בדם, באמת, מושלכות הצידה כלאחר יד לטובת תחושות ומחשבות ומקרים פרטיים. אין כאן התנשאות אלא רצון אמיתי לעזור ולתרום.

 

גם אותי אישית שלחו לטיפולים כי "לא יכול להיות שאין טיפול", מתוך מחשבה שלכל דבר יש פתרון ואם המדע לא מוצא פתרון אז אפשר לנסות במסלולים עוקפים. אני באמת מבין את הרצון לעזור ולהיטיב, ואת התסכול כאשר אין מוצא ברור לבעיה שעומדת מולנו.

ובכל זאת, לדעתי עדיף להישאר נאמן רק למה שכבר הוכח שבאמת יכול לסייע.

דבר ראשון תודה שכתבת ושפירטת!לפניו ברננה!

אני חושבת שנכון לשמוע מה הרקע שלך וגם מה הפילוסופיה שעומדת מאחורי התגובות שלך. אכן יש הבדל משמעותי בין הגישה שלי - שגם אם לא יועיל זה לא יזיק, לבין הגישה שלך שזה כן עלול להזיק.


אני בטוחה שאתה יודע על פעולת גוף האדם יותר מרופא ממוצע ואם ככה ברור שיותר ממני (ומניחה אם כך שגם המשפט שלי על הענווה יכול להיות שפגע. סליחה גם על זה.)


לפעמים יש לי תחושה שלרפואה הקונבנציונלית ולאנשי מדע בתחום יש מטרה להוכיח שהרפואה המשלימה היא שטויות רק בגלל שהרפואה האלטרנטיבית טוענת ככה (וגרוע יותר..) על הרפואה הקונבנציונלית. לכן ההסבר שכתבת משמעותי מאוד.

נתת לי כמה נקודות למחשבה.

תודה לך!פשוט אני..

רק תיקון קטן:

 

''אני בטוחה שאתה יודע על פעולת גוף האדם יותר מרופא ממוצע'' - תודה על המחמאה אבל זה לא נכון 🙃


 

יש נושאים שבהם אני מבין, יש נושאים שבהם לא.


 

רופא ממוצע, קל וחומר קרדיולוג, מבין הרבה הרבה יותר ממני בפעולת הלב.  אפילו לקרוא א.ק.ג. בסיסי אני לא יודע, ולא מבין בנושא החשמל שיש בגוף האדם.


 

וכך זה נכון גם לעוד המון דוגמאות שאני יכול לחשוב עליהן וכאלה שאני אפילו לא מעלה בדעתי...


 

לכן כתבתי למעלה שאני מבין רק בנושאים אותם למדתי ואותם אני חוקר...

 

נ.ב.

 

ואם יורשה לי, זה עוד הבדל בין רפואה מבוססת ראיות לבין שיטות אלטרנטיביות - קרדיולוג לא מבין בסרטן, אונקולוג לא מבין ברחם, גינקולוג לא מבין בעצמות, אורתופד לא מבין באלצהיימר, נוירולוג לא מבין בסוכרת, אנדוקרינולוג לא מבין בכליות, נפרולוג לא מבין בעיניים, ואף אחד מהם לא יכול לטפל בבעיה פשוטה כמו ציפורן חודרנית כי הם לא כירורגים 😂

 

ואיכשהו ברפואה האלטרנטיבית, כל אחד יכול לטפל בכל הבעיות בגוף ללא הגבלה...

יותר מזהסטודנטיתאמא
לגבי הנושא של ההבנה ביחס לרופאים יש הבדל משמעותי בין מחקר בסיסי של גוף האדם וביולוגיה לבין הקליניקה ברפואה. האופן שבו ניגשים למידע שונה בתכלית...
לגבי הנ.ב.לפניו ברננה!

אני חושבת שדווקא פה יש בעייתיות של הרפואה הקונבנציונלית

כי היא לפעמים מתעלמת מהמכלול של הגוף.

חושבת שצריך לשלב.

אתה ממשיך לכתוב רפואה אלטרנטיבית, אני לא רואה סתירה בגישה הוליסטית שנעזרת גם בקונבנציונלי וגם במשלים.

מוסיפה,לפניו ברננה!

שאמנם אני לא מכירה את כל המטפלים המשלימים למיניהם בעולם.


אבל חשוב לי לציין שההיכרות שלי עם התחום היא בעיקר דרך שכנה שעוסקת בזה שלימדה אותי, והיא ממש לא מתיימרת להגיד שרפלקסולוגיה יכולה לפתור את כל הבעיות. היא יכולה לתמוך בתהליכים של הגוף באופנים מסויימים

ממש לא מתעלמים מהמכלול של הגוףפשוט אני..

איפה שידוע שיש קשר, אז יש קשר.

 

למשל תזונה, עודף משקל, שעות שינה, ברזל וכו' - ברור שהם משפיעים על אינספור תהליכים בגוף.

 

סוכרת יכולה להשפיע על המון מערכות, כנ"ל סרטן, וכן על זו הדרך.

 

אבל כשאין קשר - לא מחפשים אותו בכוח כשזה סותר את המחקרים. 

 

אבל אם את צריכה שרופא יבדוק את מצב העובר שלך, את כנראה תעדיפי רופא שזו המומחיות שלו ולא רופא שמבין ממש טוב ברפואת עיניים, כי אין באמת קשר בין מצב העיניים שלך למצב העובר שלך...

ואם תרצי שרופא יבדוק את העיניים של הילד שלך, את כנראה תלכי לרופא עיניים ולא לגינקולוג, למרות המכלול של הגוף...

 

בסוף יש כל כך הרבה מה ללמוד על כל אחד מהאיברים ומהמערכות בגוף, שאי אפשר באמת להיות מומחה בכולם, ולכן מוזר לי שרופא שלמד 12 שנים יכול להיות מומחה לאיבר אחד מסוים, בעוד מטפלים אלטרנטיביים למדו שנה (במקומות ללא פיקוח) והופ הם יכולים לרפא כל סוג של בעיה בכל הגוף.

 

וזה שרופא מתמקצע באיבר מסוים, ממש לא אומר ש"אין קשר" בין המערכות בגוף. איפה שהוכח שיש קשר, כאמור, מטפלים בזה בהתאם.

אולי זה סטיה אבל זה חשוב ליחנוקה

כמישהי שכן מאמינה ברפואה אלטרנטיבית- זו רפואה ש*כן* יכולה לגרום נזק.

אני לא מכירה את הרפלקסולוגיה ספציפית, מכירה ומנוסה בדיקור, בשיאצו, בצמחים.

ויודעת שזה מסוכן לקחת צמחים שלא הותאמו אישית- זה יכול להרוג.

יודעת שדיקור לא נכון- יכול לגרום נזק. החל מהפלות עובר, כלה בגרימת מיגרנות.

אבל הטענה האחרונה שלך היא זו שגרמה לי להגיב.

 

אחת הבעיות ברפואה המדעית זה ההפרדה המוחלטת בין מערכות בגוף. 

בסופו של דבר אנחנו יותר מורכבים מההפרדה הזו. וזה חלק מהקושי של אנשים לקבל טיפול ברפואה קונבנציונלית.

קבלתי תרופה מסוימת לבעיה איקס. למחרת הגעתי למיון בגלל הקאות בלתי פוסקות. הרופאה במיון נתנה לי טיפול- אבל לא ידעה דבר וחצי דבר על התרופה ההיא, רק אמרה לי להפסיק לקחת אותה כי זה היה די מובהק.

אני בנאדם אחד...

 

גם מטפלים אלטרנטיביים הרבה פעמים מתמחים במערכת מסוימת. אבל התפיסות בבסיס הרפואה האלטרנטיבית הן הוליסטיות יותר.

כי הם לא עובדים על שרירי הלב הספציפיים, לדוגמא הדיקור, השיאצו- עובדים על אנרגיית הצ'י של הגוף. ועל איזון בזרימה שלה בגוף, חוסר ומלאות יוצרים בעיות.

ולכן, כן, לטיפולים יש פחות תופעות לוואי. ולכן גם יותר בקלות אחרי למידת העקרונות של הרפואה הסינית אפשר לטפל באמצעותה במגוון מאד רחב של בעיות. 

ואגב, מטפל טוב זה גם מישהו שהוא לא רופא אליל ולא מתחייב לטפל בכללללל סוגי הבעיות שיש, ויודע להגיד 'זה לא ביכולות שלי'

אני חושבפשוט אני..

שאם צד אחד מאמין באנרגיית צ'י והזרימה שלה בגוף,

וצד אחר מאמין במודל מדעי שמבוסס על מחקר אמפירי,

 

המרחק פשוט גדול מדי מכדי שיהיה אפשר לדון על כך... 

 

זה קצת כמו שני אנשים שינסו לדון מה הצבע הכי יפה, אדום או כחול, בעוד שניהם בכלל עיוורים ולכן כל אחד מהם מדמיין משהו אחר כשהוא אומר "כחול" או "אדום"...

כל צד מדבר על עולם מושגים שונה לחלוטין, ואין להם באמת יכולת להבין זה את זה.

אבל דיקור סיני הוכח כיעיל במחקרים קליניים מערבייםחנוקה

לא אמרתי שהוא יכול לרפא סרטן, אבל הוא הקל על אנשים בהרבה בעיות

(אכן לא ידוע לי על טיפול ברפואה המשלימה שמסיע להרטבה)

וואי וואי, מסכנה הפותחתפשוט אני..

שלא בכוונה יצרתי כאן נצלוש של החיים...

 

@ינשופה אם זה מפריע לך אני אשמח לבקש מאחת המנהלות לפצל לשרשור נפרד את כל הדיון שהתפתח כאן.

 

יש קונצנזוס מדעי לגבי אי יעילותו של דיקור סיניפשוט אני..

אחד הדברים הכי חשובים במחקר, זה היכולת לשחזר אותו.

 

למשל:

אם אני אעשה מחקר לפיו 20% מהילדים שאוכלים חומוס בארוחת הבוקר, יהיו עייפים עוד לפני השעה 13:00.

ובכל פעם כשינסו לשחזר את תוצאות המחקר שלי, יגיעו לתוצאות שונות לחלוטין - זה אומר שהמחקר שלי לא היה מספיק איכותי ולא מספיק אמין.

 

למרות שאמנם היו מעט מאוד מחקרים שתמכו בכך שדיקור סיני יכול להיות יעיל במצבים מסוימים,

ומדובר בממש מעט מחקרים כך שלבחור דווקא בהם זה קטיף דובדבנים,

רוב מניין ובניין של המחקרים הראו 0 יעילות לעומת פלצבו.

 

מתוך ויקיפדיה (זה לא מקור נאמן לכשעצמו אבל יש למטה הפניות למחקרים עצמם):

 

 

על אף המחלוקת על מונחי היסוד והמרכיבים, נערכו מחקרים רבים שכוונו ללמוד אם הדיקור הסיני יכול להניב תוצאות מובהקות מבחינה סטטיסטית, מעבר לאפקט הפלצבו. רוב המחקרים בתחום התבססו על חלוקת הנבדקים למספר קבוצות, בהן אחת שזכתה לטיפול בדיקור; אחרת שלא זכתה לטיפול, שלישית שטופלה באמצעות מחטים מתקפלות, הנראות כמחטים רגילות למטופל; ולעיתים אף קבוצות נוספות. הקושי המתודולוגי העיקרי במחקרים אלו טמון בהיעדר סמיות כפולה, שכן המטפלים במחטים יודעים אם המחטים שבידיהם אמיתיות או מתקפלות.

 

מחקרים מעטים בלבד הניבו תוצאות המצביעות על השפעה רפואית כלשהי לדיקור הסיני, מעבר לטווח המיידי ובאופן החורג מהשפעת אפקט הפלצבו. עם המחקרים ניתן למנות מחקר שהצביע על הקלה בכאבי פרקים בברכיים,[4] הפחתה בבחילות ובכאבים אחרי ניתוח,[5] הקלה על כאבי גב בהריון,[6].

 

 

מתנגדים

רוב מכריע של המחקרים שבחנו את השפעת הדיקור הסיני הצביעו על כך שאין לה השפעה כלשהי החורגת מטיפול דמה. כך לדוגמה, במחקר שנערך ב-220 נשים בשנת 2004, טופלו חלק מהנשים בדיקור סיני רגיל, ואחרות טופלו במחטים "מזויפות": המחט המזויפת "מתקפלת" פנימה ולא חודרת אל עורו של המטופל. לא נתגלה הבדל בעל משמעות סטטיסטית בהשפעת הטיפול על הקבוצות השונות, או במילים אחרות, הטיפול בדיקור סיני לא היה יעיל יותר מטיפול דמה.[8] מחקר אחר (מטא-אנליזה) בחן את השפעת הדיקור על חולי אסתמה, ואף הוא הראה כי לדיקור הסיני לא הייתה כל השפעה.[7] מחקרים נוספים הראו היעדר כל השפעה לדיקור גם ביחס לתסמונת המעי הרגיז,[9] דאבת השרירים,[10] ועוד.

 

 

חוקרים שבחנו את קומץ המחקרים המצביעים על השפעה חיובית לדיקור סיני גורסים כי ממצאי אותו קומץ נובעים בדרך כלל מבעיות מתודולוגיות ומעניין מובהק שיש לעורכי אותם מחקרים להראות כי טיפול בשיטה זו מצליח.[11]

 בין הכשלים הנפוצים בניסויים המעידים על הצלחת הטיפול ניתן למצוא אי-הקפדה על סמיות כפולה ושימוש במדגם קטן מדי וחסר משמעות סטטיסטית.

יש לי הרבה מה לענותסטודנטיתאמא

אני סטודנטית לרפואה, זה יכול להיות אאוטינג (אם מישהי זיהתה תפנו אלי בלמידה על מערכות הגוף בלימודים לפחות, ממש לא עושים הפרדה מוחלטת. האם יכול להיות שרופא לא ידע על תרופה מסויימת משהו? כן, לא כי הוא לא מבין שאין אינטגרציה בין המערכות אלא כי הוא מבין שהוא לא מבין, הוא ייתיעץ עם מומחה מהתחום שרלוונטי, הוא ייתיעץ עם רוקח קליני- רוקחים מומחים שעושים דוקטורט ומבינים באינטגרציה בין תרופות ברמה מדהימה ועוד...

הרפואה הקונבנציונלית מבינה טוב מאוד את המורכבות של גוף האדם, רמת הפרטים שיורדים אליהן בלימודים (עוד לפני התמחות ספציפית) היא מטורפת, כמויות של מושגים להכיר, משוואות שצריך להבין ועשרות אם לא מאות תרופות שלומדים על המנגנוני פעולה שלהם כדי שחלילה לא תצא תקלה תחת ידינו.

אני לא מתיימרת לתת ייעוץ רפואי בשום מצב, אין לי סמכות לזה עדיין וגם כשתהיה לי, ייעוץ רפואי דרך פורומים זה דבר שאני ברמה האישית לא רואה לנכון ומקצועי.

אני לא מתנגדת חריפה כ"כ לרפואה אלטרנטיבית, אין לי מספיק ידע בנושא כדי לגבש דעה.

אני כן יכולה להגיד על דברים מסויימים מתוך הידע שלי על גוף האדם שאין שום הגיון מאחורי זה ולעניות דעתי מדובר באפקט הפלצבו (אפקט מוכח מדעית). ובגדול הסיכום שלי לכל הדיון הזה של מה כן ומה לא- דווקא בגלל המורכבות של גוף האדם, דווקא בגלל שזה מסובך כ"כ והכל קשור להכל, תתייעצו עם אנשי מקצוע מוסמכים על דברים, רופא משפחה, רופא ילדים, האחות בקופת חולים, הם ידעו כנראה לתת לכם עצות מבוססות, אמיתיות וכאלו שמכירות את מכלול המורכבות של הגוף שלנו.

אני אדגיש שוב אין בכוונתי לתת ייעוץ רפואי לאף אחת כאן, לא בהודעה זו ולא באף הודעה אחרת.

אני לא חושבת שהרפואה מתעלמתחנוקה

אבל לדוגמא תופעות לוואי של תרופות- כל מי שאני מכירה שלוקח 3 תרופות ומעלה לוקח עוד תרופה לתופעות לוואי (זה הכללה גסה אבל הכללה עם בסיס)

אגב ממה שאמר לי רופא (קונבנציונאלי) פלצבו עובד ב15% יעילות מתרופה

אז זה גם משהו... (ובלי תופעות לוואי!)

זה שאלה של תועלת מול הפסדסטודנטיתאמא

מה יקרה אם הוא לא ייקח את שלושת התרופות האלה? לא יהיו תופעות לוואי והבנאדם ימות מאי ספיקת כליות, סכרת, יתר לחץ דם, אי ספיקת לב? אז מה עדיף? לגבי אפקט הפלצבו יש ביסוס מדעי, אני לא חולקת עלייך. המסקנה שלי מזה היא לא שתרופות זה לא יעיל כי גם פלצבו יש לו יעילות.

שוב, כל מקרה לגופו, בייעוץ עם איש מקצוע, אני לא נותנת כאן ייעוץ או ידע רפואי. 

חלילה לא אמרתי שתרופות הן לא יעילותחנוקה

אלא שתהליכים רפואיים הם לא פעם ממוקדים, יש אגרסיביוץ מסוימת בהתערבות הרפואית (לפחות בחויה שלי) שקשה לגוף.

בסופוש ל דבר

הרפואה מצילה חיים.

כל יום, המון חיים. ומאריכה חיים. ומביאה חיים (כמה נשים היום יולדות שפעם לא היה להן שום סיכוי)

הרפואה המשלימה משלימה אותה במקרים מסוימים, כמו שיכוך כאבים, כמו שיקום הורמונלי ועוד דברים שהרפואה הקונבנציונלית נותנת בהם מענה בעיני לא מספיק טוב בחלק מהמקרים.

במקרה של סכנת חיים- אין שאלה בכלל לאן אפנה. כמו הדוגמא המעולה של הצלעות, אני למדתי בקורס שאין בעיה לשבור צלע כי כעת על הפרק משהו חשוב יותר (מה גם שבאמת זה לא קורה בדרך כלל)

כשהייתי נהג אמבולנס צעירפשוט אני..

המדריך הנחה אותנו שבמצב של החייאה, צריך לפמפם את הלב של המטופל בעוצמה מאוד מאוד חזקה, לא להתבייש להפעיל כוח בלתי סביר, כי הלב יושב מאחורי צלעות מאוד מאוד חזקות ולכן פמפום עדין כלל לא יגיע אל הלב.

 

"ומה אם העצמות יישברו?" שאל אחד החניכים.

 

"בית החולים יודע להתמודד עם עצמות שבורות, אבל הוא לא יודע להתמודד עם מטופל שבמשך חצי שעה הלב שלו לא פעם".

 

כך גם לגבי תופעות לוואי בגלל תרופות:

עדיף לקחת תרופה נגד בחילה או צרבת או לא יודע מה, מאשר לוותר על תרופה שיכולה להציל את החיים.

 

ולפעמים תופעות הלוואי בעצמן יכולות להרוג (למשל לגרום לכשל בכבד), ובמקרה כזה הרופא ישקול איך אפשר בכל זאת לקבל טיפול מתאים בלי להסתכן, אם זה בכלל אפשרי.

תודה על הפירוטבארץ אהבתי

רק רוצה להגיד משהו.

נתת דוגמא למהנדס טיסה ששומע את האנשים שרוצים להטיס שולחן עם כנפיים.

אבל מה יקרה אם הוא לא יגיד להם כלום? מקסימום הם ינסו וזה לא יעבוד להם... אולי הם ישקיעו בזה הרבה כסף שילך לריק. אבל אין פה סכנה אמיתית.

אם הם היו רוצים להפיל את השולחן מהמרפסת, ולשים מישהו שירכב עליו, מתוך אמונה שהוא באמת יטוס - אז באמת חשוב להתערב כי עשויה להיות פה סכנה. אבל סתם ככה - מקסימום הם ימשיכו להאמין בשטויות... זו לא אחריות שלו לדאוג שכל העולם ידע את האמת.


 

ואותו דבר אני חושבת פה.

אני בטוחה שיש לך גם שכנים שהולכים לפעמים לדברים של רפואה משלימה.

האם אתה מנסה לשכנע את כולם שזה בזבוז כסף מיותר שלא יועיל להם יותר מאשר פלצבו?

אני מניחה שלא. כי גם אם אתה יודע בוודאות שזה לא יעיל, אתה לא יכול לקחת אחריות שכל העולם ידע את זה.


 

אז גם בפורום יש כל מיני סוגי אנשים.

ונכון שהמרחב פה מזמין גם הזדמנות להכיר ולפתוח את הראש לעוד דעות וכיוונים וגם ידע שיש למשתתפים אחרים. ולכן זה בסדר שאתה מוסיף מהידע שלך (ועכשיו כשיודעים גם מה הרקע שלך, זה נותן עוד משקל לדברים שאתה כותב).

ובאופן אישי כבר כתבתי פה שהפורום הוא אחד המקומות שעזר לי לפתוח את הראש בנושא של חיסונים בתקופת הקורונה. ואני שמחה שכן באתי בראש פתוח וזה עזר לי ללמוד דברים חדשים.


 

אבל אני חושבת שבנושאים כאלו כן מצופה פה רגישות.

יש מקום לכתיבת דעות שונות. יש מקום גם להוסיף מידע שמאמת את הדברים.

אבל אין מקום לזלזל במי שחושב אחרת, גם אם ברור לך שזו טעות. כמו שלא תלך לשכנים ותזלזל בהם.

ובמיוחד כשבסופו של דבר לרוב זה לא גורם נזק ללכת לרפואה משלימה, מלבד בזבוז כסף (ולפעמים זה אפילו מועיל למי שמאמין בזה, גם אם זה רק בגלל אפקט הפלצבו...😉).

בכל מקרה - אין עליך אחריות לשכנע את כל משתתפי הפורומים להכיר באמת. וזה גם די חסר סיכוי, גם אם תסביר ותשכנע באופן הכי קוהרנטי ועם כל ההוכחות האפשריות, מי שלא בא בראש פתוח לשנות את דעתו - לרוב לא ישתכנע...

אישית קראתי בהודעה שלך ציניות וחשתי כיווץלפניו ברננה!

למרות שלא הייתי שותפה בדיון.

מתנצלת שהרגשת שתקפתי אותך זו לא הייתה הכוונה, אלא להסב את תשומת לבך שאתה יכול לכתוב בענייניות, כפי שעשית בהודעה השניה שלך.


 

לדוגמה:"לא הוכחה יעילות של רפלקסולוגיה, להיפך, יש מחקרים שמראים שהיעילות שלה לא גבוהה מפלצבו".


 

אני יכולה להגיב לך על כל טענה וטענה אבל לא חושבת שזה ישכנע אותך ולא רואה סיבה לדון פה דיון ארוך בנושא. במיוחד שלא חקרתי את הנושא ובאמת אין לי ידע מקצועי אלא רק התרשמות, וממש אין לי כוח להתחיל לחפור בסוגיה. לא כי אני מפחדת לראות שאני לא צודקת, אין לי שום אינטרס להאמין או לא להאמין ביעילות של זה. כל עוד אני מאמינה שזה עובד אני אשתמש בזה, להזיק זה לא מזיק.

אני רק אתייחס לכמה נקודות:

כשכתבתי רפואה משלימה התכוונתי למשהו שאינו סותר את הידע המדעי ואינו מתנגד לו. בניגוד לרפואה אלטרנטיבית שבאה להחליף. אם קופת חולים הייתה חושבת שזה שטויות היא לא הייתה מאפשרת טיפולים מוזלים דרכה ובתחומה. אני סומכת גם על דברים שאי אפשר לקבל דרך הקופה שלי, אבל רפלקסולוגיה היא בהחלט דבר שאני יכולה לקבוע תור במרפאה הקרובה לביתי ולשלם סכום מופחת על הטיפול.


 

אני כן אשמח לראות מחקר שמוכיח שזה לא יעיל יותר מפלצבו, לבעיות קטנות ושגרתיות של יום יום.


 

לגבי האוזניים, התופעה אצלינו היא שהוא מתלונן על כאב אבל בזכות הטיפול זה לא מתפתח לדלקת עם חום. בנוסף, מה לגבי מישהו שלא מבין מה עושים לו כמו תינוק קטן שמשחרר בטיטול כתגובה לרפלקסולוגיה שעשו לו? מכירה הרבה סיפורים. שוב, לא חקרתי את הנושא. באיזשהו שלב התינוק ישחרר גם בלי רפלקסולוגיה וגם לא תמיד הרפלקסולוגיה תעבוד,ת אבל הרבה פעמים התזמון פשוט מחשיד לקשר ישיר.

 

מסכימה עם הרבה ממה שכתבתטארקו

אישית לא ראיתי ישועות ברפלקסולוגיה אבל גם לא מספיק ניסיתי. אני יותר סקפטית על רפואות משלימות אבל גם כן רואה כמה טוב הן עושות.. לא כשהן מחליפות טיפול רפואי נצרך אבל בהרבה מאוד מקרים וגם יש סוגים שונים של רפואה משלימה ואי אפשר למחוק את כל האופציות.


אבל באופן כללי היום הולכת ונכנסת הגישה שהרפואה המשלימה כשמה כן היא- משלימה

לא באה במקום הטיפול התרופתי/פיזיולוגי בסימפטומים, אלא באה במקביל לטיפול למציאת שורשי הבעיה ופתרון שלהם.


והיום ברפואה המודרנית מכירים ומוקירים את זה שיש ערך גדול בטיפולים הוליסטיים שונים, ובעיקר שרב הנסתר על הנגלה בגוף האדם.

יש אכן. ומה הקשר למה שכתבת?בתאל1
מה עזר לך?הבוקר יעלה
עבר לי רק בגיל 10 בערך, מעצמוינשופה
אז לי נגיד עבר בגיל יותר מאוחרהבוקר יעלה

מה שעזר זה רופא פרטי שנתן לי תרגילים לחיזוק שרירים - תנסי לבדוק את הכיוון הזה.

ולבת שלי מה שעזר זה מינירין, תבדקי גם את זה.

ובהצלחה! זה מתסכל מאוד 

אני מכירה שהזמזם עוזרכורסא ירוקה

זה איזשהו חיישן ששמים על השמיכה וברגע שהיא נרטבת הוא מזמזם ממש מעצבן ומעיר את הילד.

מכירה כמה ששום דבר אחר לא עזר להם וזה כן

ויש הרבה כאלה שזה לא עוזר להםפשוט אני..

כמו הבן שלי למשל

 

 

שום דבר לא עוזר לכולם...אבל היא לא רוצה תרופותכורסא ירוקה
אז למה לא לנסות?
אני ממש לא נגד לנסות, סליחה אם כתבתי לא ברורפשוט אני..

רק לא רציתי שהיא תבוא לזה עם ציפייה של 100%

תודה רבה!ינשופה
אפשר לנסות פיזיותרפיה רצפת אגן לילדיםאור10

יש להם כמה כיוונים שבודקים ומטפלים

ממה שזוכרת הרבה מהילדים זה יושב על עצירות כי המעיים תופסות את המקום של השלפוחית שלא תוכל להתרחב מספיק בלילה

מעניין, תודה!ינשופה
שמעתי מכמה שעבר להן בתחילת גיל ההתבגרותשיפור
וואו... מאתגר..ינשופה
לא קראתי את כל התגובות אבל ממה שקראתי לא ראיתיאוזן הפיל

שהתייחסו להסבר הפיזיולוגי הנוירולוגי.

יש לנו במח חלק אחד שתפקידו להפחית את ייצור השתן בשינה. ולפעמים, וזה אכן תורשתי כמו שציינת שאת ובעלך הייתם ככה. החלק הזה במח מתפתח מעט מאוחר. אפילו בגיל 12 זה עדיין יכול לקרות.

ויש שיטה של זמזם שלפי מה ששמעתי עובדת מדהים. אפשר לחפש בגוגל כי אני לא זוכרת את השם של הפרופסור שפיתח את זה. ואז זה נטול תרופות.

הייתה התייחסות בתגובות למינריןפשוט אני..

זאת לא בדיוק תרופה אלא הורמון (נגזרת הורמון) שאמור להיות באופן טבעי בגוף שלנו (ואזופרסין),

וההורמון הזה אחראי בדיוק לחלק שתיארת: האטת ייצור השתן בשינה.

 

לא בכל המקרים של הרטבת לילה זה בגלל מחסור בהורמון הזה, 

אבל אם באמת זו הבעיה - אז הפתרון היעיל ביותר הוא מינרין (שבאמת פותר את שורש הבעיה) ולא זמזם שיגרום לילד להתעורר אחרי שהשתן כבר ברח...

תרופה שמדמה הורמון באופן סינטטיטארקו

היא עדיין תרופה....


גם ריטלין מדמה הורמון(דופמין) באופן סינתטי

גם אינסולין

גם מלטונין.

ועוד ועוד..


אלה עדיין תרופות.

מאוד יעילות בדיוק בגלל דרך הפעולה שלהן ומאוד חשובות ומשפיעות מאוד לטובה.

אבל מי שרוצה להימנע מתוספת ההורמון באופן סינתטי, במצב שהוא לא סכנת חיים אלא איכות חיים, ורוצה לנסות דברים אחרים קודם או לא בכלל- למה לא?


לילד שלך לא עבד זמזם

גם לאחי לא.(גם מינרין לא עזר לו. למרות שכן היה שם עניין של חוסר בהורמון-לפי הבדיקות, עדיין המינרין לא השפיע ולכן הפסיקו אותו. דווקא מלטונין לתקופה עזר לסדר את השינה שלו והשפיע *כנראה* גם על זה)

אבל לאחותי הוא כן עזר בזה שהוא אמנם העיר אותה אחרי הרטבה אבל כן לימד את הגוף שלה את התחושה של להתעורר כי צריך להתפנות והיא התחילה להתעורר רגע לפני במקום רגע אחרי. זה העיקרון שלו, לאמן את הגוף לזהות את התחושה..

זה בסדר, גם מינרין לא עזר לנו... פשוט אני..

רק כשהוא גדל זה פשוט עבר מאליו.

 

לא באתי לשכנע אף אחד לנסות או לא לנסות מינרין או פעמון, אני בעד לנסות הכל ולא להתייאש מראש, כמו שכתבתי בתגובות קודמות שלי.

אני לא מצטער על השימוש שלנו במינרין ופעמון (ובעוד כל מיני שיטות), רק בזכות זה אני יודע שהבן שלי לא סבל "לחינם" אלא באמת כי לא היה פתרון.

 

 

אבל בגלל שאוזן הפיל דיברה ספציפית על ההורמון שמעכב את השתן,

ציינתי שאם זו באמת הבעיה אז יש פתרון שתוקף אותה ישירות - וזה מינרין. זה הכל... לא יצאתי נגד פעמון.

 

לגבי השאלה אם זו תרופה או לא תרופה,

זו בעיקר שאלה סמנטית...

 

לפי החוק מדובר בתרופה, ועוד באחת שמצריכה מרשם רופא.

 

אבל מבחינה מהותית, אפשר לחלק את הדברים שאנחנו קונים מבית המרקחת לכל מיני סוגים.

למשל ברור לכולם שויטמין D או ברזל אלה לא תרופות,

ומהצד השני ברור שאנטיביוטיקה היא כן תרופה.

 

בכל מה שקשור להורמונים, זה באמת תלוי איך מסתכלים על זה...

מינרין לא מטפלת בסימפטום ספציפי על ידי מנגנון זר לגוף,

לא נקשרת לתאים מסוימים בגוף במטרה לשנות את הייעוד המקורי שלהם (כמו אקמול למשל),

אלא עוזרת לגוף באופן זמני לפעול כמו שהוא ממילא היה אמור לפעול, בעזרת סינתוז של הורמון. כמו אינסולין לסוכרתיים שאינו משנה מנגנון טבעי של הגוף.

גלולות למניעת הריון למשל הן ייצור ביניים: הרבה אנשים לא יקראו לזה תרופה (מבחינת מנגנון הפעולה, לא מבחינה פורמלית), כי בסוף מדובר בהורמון שמחקה הורמון טבעי בגוף, אלא שהמטרה שלהן היא דווקא לשבש את הכמות הטבעית והמחזורית שאמורה להיות בגוף.

 

אגב, ריטלין זה עולם אחר - ריטלין לא משלים חוסר טבעי בדופמין, אלא משנה את קצב הפירוק שלו ואת האיזון במוח, ולכן זו תרופה “אמיתית” שמשנה את ההתנהגות של הגוף בצורה לא טבעית.

 

שוב, בסוף זה סמנטיקה ואין טעות לקרוא לזה תרופה, אני פשוט דיברתי מבחינת המנגנון שהוא לא זר לגוף בשונה מתרופות "קלאסיות".

אנחנו הבאנו מינירין לילד וזה עזר לנו ב"ה.פלפלונת
לא קראתי את כל התגובותאבי גיל

אבל אני מכירה לא מעט אנשים סביבי שהלכו לרופא בעקבות הרטבת לילה ומצאו בעיה רפואית. מקרה אחד של ילד שעבר ניתוח להוצאת שקד שלישי עם הפסקות בנשימה שגרמו לבריחת השתן ועוד מקרה של מחלה בכליה לא עלינו.


אז שווה לבדוק גם רפואי, למרות שאני מבינה את החשש שלך.

גם לנו זה היהתלמיםאחרונה

הלנו לפיזיוטרפיה של רצפת אגן לילדים, דרך התפתחות הילד

היא נתנה כל מיני תרגילים

גם אמרה באמת לא לשתות לפני השינה אבל ביום כן לשתות הרבה, שזה מרחיב את השלפוחית או משו כזה

תכלס בסופו של דבר מה שהכי עזר זה הזמן, עכשיו בת 10 וממש בקושי מפספסת, אחרי לילות שהיתה קמה כל לילה רטובה בגיל 8

ואגב לגבי מינרין היא אמרה שיש אצלה מטופלות שנגמלות ממינרין וחזרו לפספס..לא כזה המליצה כאפשרות ראשונה

בהצלחה ממש!

Pph כבר כמה לידות ברצף.אשירה לה'.

אני סובלת מpph כבר כמה לידות ברצף, עם כל המשתמע, של כניסה לריוויזיה מיד אחרי הלידה, קבלת עירויי דם וברזל וחולשה לא כייפית.

אשמח ממש אפ יש כאן נשים עם ניסיון או ידע.

אם יש לקראת הלידה הבאה איך לעזור שזה לא יקרה

כותבת מראש מה עשיתי ולא עזר:

-אני מגיעה ללידה עם ברזל גבוה

-לא לוקחת זירוזים וכו. יולדת די מהר בלידה טבעית.

להבנתי יש בתי חוליםמוריה

שנותנים משהו שאמור לעזור למנוע.

שווה לברר.

אסותא באשדוד הבנתי שנותנים.

אולי ישמע מוזרדפני11

אבל ללכת לטיפול רגשי/לא קונבנציונאלי.

לחברה טובה שלי זה היה והיא עשתה עבודה.. ולא חזר לה יותר

לפעמים הגוף מספר לנו על משהו בנפש שדורש התייחסות ותיקון

שאלהאחת כמוני

לא מקבלת אחרי הלידה פיטוצין בזריקה כדי למנוע?

אצלי אחרי לידה ראשונה עם pph נורא, קיבלתי בשתי הלידות שאחרי בנוהל זריקות מיד לאחר הלידה וב"ה זה לא חזר אל עצמו🙏

לא תמיד זה מספיק.מוריה

יש תרופה נוספת שנותנים במקום, שנחשבת ליותר טובה בנושא הזה.

(יודעת על אסותא אשדוד שנותנים)

ילדתי שם פעמיים עם pph ולא נתנו לי^כיסופים^

פשוט נתנו לי פעמיים- שלוש פיטוצין אחרי לידה ועקבו מה המצב (אולי זה לא היה עד כדי כך חמור)

איך את יודעת שזה פיטוצין ולא החומר השני?מוריה

נכון, הא נקראת פבל,נעמה301אחרונה

היא יקרה יותר ולא נותנים בכל מקום.

באסותא נותנים נראה לי או מלידה שישית או אם יש סיבה כלשהי. לי נתנו והיא ממש עזרה (אז כיסופים, מוזר שלא נתנו לך).

מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

תלכי לבדוק. אצלי במצב כזה ההתקן פשוט זז ועמדאמהלה

כמעט על צוואר הרחם ופצע אותי והכאיב ולכן היו הדימומים וגם הכאבים.

לי הרוםא אמר שלא כדאי חהחדיר בצורה רגילה רק בהיסטרוסקופיה כדי למנוע זיהומים

הלכתי לד"ר ברונו רוזן שעשה את זה תוך 10 שניות בלי שום כאב.

הבאסה היתה שהדימום אסר אותי....

ד"א בגלל שזה מירנה- ויש בו הורמונים המניעה לא ירדה לחלוטין אבל ודאי שזה מפחית את היעילות.

היית צריכה לקנות חדש?הריון ולידה

אני יכולה בינתיים ללכת למרכז בריאות האישה או שחייב תור מסודר?

לא. הוא החדיר את אותו ההתקן בהיסטרו'אמהלהאחרונה

אני הלכתי למרכז בריאות האישה כדי לבדוק למה יש דימומים ואז אמרו לי שההתקן זז

אח"כ הפנו אותי להיסטרו'

אוףףף אני לא מעיזה ללכתהריון ולידה

חוששת שיאסור!

למרות שהדם הזה נראה ממש כמו פצע

מה הפסיקה שלכם בענייני התקנים?טארקו

בגדול זה נשמע ש100% יש במה לתלות

אבל אם ההתקנה אוסרת אצלכם בכל מקרה אז כנראה שאין מנוס מזה..

אולי כדאי להתייעץ עם רב איך לנהוג לפני?

מבינה אותך, אבל באמת שהכי חשוב עכשיו זהפרח חדש

לדאוג שההתקן יהיה במקום

באולטרסאונד אפשר לבקש מהרופאה שלא תסתכל על המתמר

אגל אם יהיה צורך להוציא/להכניס לא כדאי להימנע בגלל זה

ואחכ תשאלי את הרב שלכם מה הפסיקה שלו בענייני התקנים

החשש שלי הוא מהדימומים שיש עכשיוהריון ולידה

גם לזה כדאי לשאול רבטארקו

כי יש בזה פסיקות שונות ושוב, יש במה לתלות, ולכן לפחות לפי חלק מהפסיקות זה לא יהיה דימום אוסר

אבל אנחנו לא יכולות לדעת מהפורום מה הפסיקה שלכם..

תודה. אני פשוט מיואשתהריון ולידה

אין לי כוח לסבול ולא לבזבז את כל היום שלי

ואין לי כוח להתעסק עם מה ששווק לי כשגר ושכח

ממש מבינה אותך אבל אין ברירה לפעמיםפרח חדש

הרגשתי לגמרי כמוך

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

גם הבן שלי זה ממש לא עזר לו❤️

הרופאה אמרה לי לא להשקיע המון כסף העיקר לחות טובה

אקווזום עולה פחות מ30

וקרם של לה רוש פוזה פי חמש או 4

לפי דעתי להשקיע בג'ל רחצה טיפולי של לה רוש פוזה או קמדיס וכאלה או שמן שלפעמים עושה גרוע יותר( כך היה אצל הבן שלי אבל יש שמנים רחצה טובים

כל אחד מה שטוב לו. לנו זה הציל את הילד.אמהלהאחרונה

ופה המלצתי להמון חברות שגם להן זה עזר.

תמיד יש מי שזה לא טוב לו.

לבן שלי למשל שמן אמול עשה תוצאה הפוכה ופשוט היה מזעזע, גם בלנאום.

והרופא הבכיר שהלכנו אליו אמר שהמון ילדים אטופיים האמול והבלנאום מזיקים להם.

זה עניין של ניסוי וטעיה.

ממליצה גם!!ילד בכור

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

כם אנחנו בממליצי מוסטלה. יש להם סדרה שלמהמקרמה

שנקראת סלטופיה

השמן אמבט שלהם זה וואו

תודה לכולן!אור.י

אנסה את כל ההצעות והלוואי שיקל עליה.

משום מה לא חשבתי שאוטופיק יכול להופיע רק בחורף ולא תמיד...

בחורף האוויר הרבה יותר יבש. לכן גם האטופייםאמהלה

סובלים הרבה יותר בחורף (גם פסוריאזיס יותר גרוע בחורף)

וגם אנשים עם עור רגיל בד"כ מתייבשים יותר... כמה אנשים צמודים לקרם ידיים עכשיו? הרבה יותר מבקיץ.

יכול לביות גם כמה רמות לאוטופיקילד בכור

אצלנו זה בא והולך.. וזה יחסית קל

אבל זה מציק להם וכמה ימים עם הקרם והם מתאפסים

פחות מקלחות❤️

בגלל זה הבן שלי התקלח פעם בכמה ימים שהיה קטן .

מקלחת קצרה

להשתמש בסבון עדין מאד אני שמתי גל רחצה טיפולי קמדיס ואחרי מקלחת קרם לחות

הדברים שהכי עושים זה סבון וגם סבון תינוקות ומקלחות ארוכות יומיומיות עם מים חמים

זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמי

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עברתי את זה גם וסוחבת צלקות עד היום😌Doughnut

ועברו כמה שנים טובות...

המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.

תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.

ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.

ניסית מנשא? יכול לעזור לה מאוד ולך ♡אביה*

בטוחה שזה מה שיש לה?כבת שבעים

סליחה שאני מערערת, פשוט גם לנו אמרו שכנראה יש לו ריפלוקס סמוי. לא יודעת אם יש או אין, אבל טיפול אצל אסתאופטית עזר ממש. זה לא היה מיידי, אבל הוא נהיה רגוע יותר מיום ליום.

תוודאי שהיא עולה במשקל ושיש מספיק יציאות.

זו תקופה קשה ומטלטלת נפשית, אבל היא תעבור בעז"ה!

היום הוא נסיך מהמם! 😍😍😍

היה לנו... לא פשוטיום שניאחרונה

עוזר לשים קלסר מתחת למזרון (שיגביה קצת את אזור הראש)

נתנו גביסקון אחרי כל הנקה והייתה הקלה מיידית. שווה לנסות. זה ללא מרשם

אם התרופה לא עוזרת צריך להמשיך לראות מה מציק לה כי את והיא סובלות!!

העצה הקבועה שלי - לבדוק היפרטוניה, טונוס שרירים גבוה אצל תינוקות, כי התסמינים דומים (בכי, עצבנות, קושי לישון, נרגעים רק בידיים או במנשא). ויש הורים שלא מכירים.

ועוד משהו - יש ילדים שהאוכל לא מספיק להם והם רעבים... ואז בכי ללא הפסקה, מגיעים לארוחה הבאה רעבים אז אוכלים בעצבנות וזה מעגל קסמים מתיש.

שווה לשאוב בקבוק אחד ולנסות לתת קצת אחרי ארוחה. תינוק רעב אצלי צרח וצרח למרות ההנקה, ממש כמו התיאור שלך, אם לא אעל או ינק רק צרח. וממש ראיתי איך התוספת הרגיעה.

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

וואי תודה רבה רבה על הפירוט!ברכה כפולה:)

מעריכה

מעקב כזה צפוף עשו לך בגלל שלא ידעו אם יש מחיצה או בלי קשר? כי לפי מה שהבנתי מהרופא זה רק מעקב זרימות פעם בשבועיים..

אני פשוט לא מצליחה לדמיין את הכובד, בד"כ אני די קטנה, מבינה שיראו עלי יותר מהר אבל קשה לי לדמיין שאני אומרת לאנשים תאריך שונה, או שאני אנסה להגיד משהו אקראי כזה.. (הבעיה שאצלנו גם ממש מקןבל לשאול שבוע מדוייק..)

אני לא מהמרכז בכלל, אם הכל יהיה בסדר זה גם חשוב למצוא מומחה במיוחד או שאפשר רופא הריון בסיכון רגיל?

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

תודה רבה!!ברכה כפולה:)

מעודד

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמי

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

אמן!!ברכה כפולה:)

תודה

אני עוד כל כך חוששת ודואגת (תמיד אני כזאת, ועכשיו פי שניים..) שעוד לא הגעתי לחשוב על ההמשך.. או שאני מדחיקה😅

עוד דברים שחשבתי עליהם. אבל זה יותר להמשך.מוריה

להתכונן נפשית ופיזית לזמנים שאין כח ויכולת לעשות כלום.

להתכונן לאפשרות של פגייה.

להתכונן לזה שיכול להיות שלא תהיו צמודים כל הזמן.

להתכונן לזה שאולי תהיה תקופת שאיבה

להתכונן לאפשרות שההנקה לא תלך חלק, ולאפשרות של תוספת תמ"ל.

להתכונן לכך שלא ברור מראש מה יהיה אופן הלידה.

בהצלחה.

בבריאות, שמחה וידיים מלאות.

המשפט הראשון זה נוגע להריון?ברכה כפולה:)

בד"כ אני כן מתפקדת סבבה עד הסוף..

ותודה על ההמשך, שומרת לי לעוד כמה חודשים בעז"ה

כן. גם.מוריהאחרונה

הריון תאומים דורש יותר בד"כ.

וגם לפעמים נאלצים להוריד בילוך מבחינה רפואית.

מזל טוב. לי היה ביבי. אז זה לא אותו דברפרח לשימוח🌷

הבטן גדלה מאד מאד.

בשבוע 13 כבר ראו ממש.

אבל זה לא הריון ראשון שלי.

זה היה הריון רביעי

ילדתי בשבוע 37

ההמלצה שלי היא המון עזרה. גם בהריון וגם אחרי לידה. לאורך שנה אחרי הלידה הייתה לי עזרה פעמיים ביום

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמון

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

דווקא למשל גזר מניסיון שלי חייב שקיתאחת כמוני

נכון! הוא באמת יוצא דופן(: וצריך לשים לבקנמון

שהשקית שלו לא 'חונקת' את שאר הירקות במגירה..

מענייןאחת כמוניאחרונה

גם קישואים את מאחסנת בלי שקית?

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמת

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית

אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת

פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר

אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.

אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.

למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.

אבל שניהם באמת צריכים פתרון.

תודה

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

רק מציעהאפונהאחרונה

באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -

אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרום

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

את צודקת. זה הדבר היחיד שיש דעות מסוימותאמא לאוצר❤

שהוא יכול לגרום לנזק

אבל זה ממש לא מוכח בדיוק כמו שלא מוכח שזה עוזר 🙂

שאר הדברים אין שום דעה בכלל שיכולים לגרום לנזק איךשהו

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

לדעתיבאתי מפעם

מה שהכי חשוב זה להגיע כמה שיותר רגועה נפשית.

אם התעסקות הזאת מרגיעה אותך, מצוין,

אם זה מכניס אותך לסטרס אז ממש לא.

אגב, אצלי לידה ראשונה עשיתי לי קצת עיסוי פרינאום ויצאתי עם תפרים , בשאר הלידות לא עשיתי כלום וב"ה בלי תפרים.

אבל הרבה פעמיםנעמה301

בלידה ראשונה יש תפרים ובלידות הבאות לא, אז זה לא אומר כלום על יעילות העיסוי.

בכל אופן את צודקת שחשוב לבוא רגועים, וכדאי לא להשתגע על זה גם אם מחליטים כן לעשות ולא להתבאס אם לא עזר בסוף..

בדיוק. זה מה שאני באה להגידבאתי מפעם

שזה בתכלס לא שינה במשהו... מה גם שלא עשיתי את זה מתוך רוגע, זה היה לנסות רק שלא יהיה תפרים! וזה גם היה ממש לא נעים.. אז לא לעשות סתם ולסבול, העיקר הרוגע הנפשי.

ועוד משהושמ"פ

כדאי מאוד להתכונן לאחרי לידה ... יש הרבה פוקוס על הלידה עצמה אבל האחרי חשובה לא פחות ( ואילו יותר )

ברמה הפרקטית, לקנות תחתוני קוטסט לימים הראשונים, נורמלקס / מיץ שזיפים להקל על יציאות ( במיוחד עם יש תפרים ) ברגע שהתחילה לי הלידה התחלתי לאכול כמויות של שזיפים 😂.

אני קניתי משחה אזרקעין כי בלידה הראשונה היה לי כאבים נוראיים וטחורים ואז ללכת לקנות זה סיוט. לקנות בקבוק פרי לשטיפה ולהקלה כשהולכים לשירותים ( ולא, בקבוק רגיל ממש לא אותו דבר מניסיון ) יש משחות וכל מיני דברים להקל על תפרים ( אני הזמנתי מחול למשהו שהגיע אז לא יכולה להמליץ )

עוד המלצה קצת יקרה זה להתחדש בתחתונים מחזור 100% כותנה. בימים הראשונים שמתי תחתוני קוטסט בבית חולים כי לא היה לי ראש להתעסק אבל אחר כך עברתי עליהם וזה פשוט היה מדהים, כשיש תפרים והאזור רגיש פדים עושים לי רע ואני לובשת אותם על יום עכשיו.

וכמו שיש הכנה נפשית ללידה גם לנסות להתכונן לאחרי...

בהריון ראשון כולם הכינו אותי ללידה והופ אחרי הלידה הייתי בהלם טוטאלי ...

לא יכולה להגיד לך איך תרגישי, בדיוק שכל לידה שונה גם ההתאוששות היא שונה ( אחרי 2 הלידות שלי הרגשתי שונה לגמרי באחד נוראי שפשוט בכיתי בלי הפסקה, לא התחברתי לתינוק בחודשים הראשונים, חרדתית ברמות ובשני היה לי חוויה הפוכה לגמרי בשניהם יכולים לקרות )

מכירה נשים שיומיים אחרי לידה כבר הולכות לעשות קניות ( לא מומלץ ) ואני על הסקאלה ההפוכה שלא זזה 6 שבועות וזה בסדר ! ( ברור אם משהו לא מרגיש נכון ללכת להבדק אבל לדעת לא להשוות את עצמך לאחרות... )

בהצלחה ולידה קלה בעיתו ובזמנו ההתאוששות קלה

אמן תודה רבה, איזה תחתונים 100% כותנה את מתכוונת?הרמה

תחתוני מחזורשמ"פ

לי יש של חברת כותנה

תחתוני מחזור - כותנה

אני שמעתי הרבה המלצות על ליליבלוםראשונית

מה זה בקבוק פרי?נעומית

תודה!נעומיתאחרונה

כמה תחתוני מחזור מספיקים לאחרי לידה?ראשונית

מתכוונת לקנות לקראת הלידה הבאה

לי יש 9 נראה לישמ"פ

זה תלוי כל כמה זמן את רוצה להתעסק בזה...

אם היה יום שהתעצלתי אז פשוט שמתי פד אבל זה היה ככה משמעותי לריפוי של האזור ( אחי ה3 ימים ראשונים של הלידה הדימום לא מסיבי אצלי בכלל ככה שהחלטתי כל 6-8 שעות )