ילד חכם, חסר סבלנות בעליל,
מתחילת השנה כל פעם שיש ש.ב הוא אומר 'לא עכשיו, לא בא לי, אין לי כח... ועוד על כן זו הדרך. אני אדגיש שהוא חכם ואין לו קשיים לימודיים! זה מחרפןןן אותי! כאילו, בסוף כשהוא עושה, היא עושה יפה ומהיר, אבל הדיונים והבכיות סביב זה פשוט סיוט!
אתמול היה לו ש.ב, הוא הבטיח לי שכשיחזור מפעילות שהיתה בשכונה הוא יעשה את השב , כמובן שזה לא התקיים ולא עשה בכלל, היום אמרתי לו שהוא צריך להשלים בבוקר הוא קם מוקדם אז רציתי שיעשה בבוקר והוא הבטיח שיעשה בצהריים, עכשיו כל בצהריים פה רק בכיות, ויכוחים, דיונים, אני אומרת לו שאני יעזור לו ואני אשב איתו, הוא מתחיל לקרוא קטע קריאה, ביקשתי שיתחיל מהתחלה כי אני צריכה לשמוע, זה היה כמה מילים בודדות הוא מתחיל למרוח ולהשתולל שהוא לא עושה את זה שוב, גם ככה הוא קורא בקלות אז מה הסיפור??? טוב, ויתרתי לו, כל הסאגה הזאת מוציאה ממני שדים. אני מציינת שגם בבית כשאני נותנת לו נשימה הוא צורח שעה שאין לו כח וזה משימות קשות (על משהו שיא הקטן!) אחרי שהוא בוכה שעתיים עושה את זה בדקה, אני מראה לו אח''כ כמה חבל היה לבזבז מלא כח ואנרגיה כשבסוף זה היה פשוט. בכיתה הוא עובד יפה, בבית הוא פשוט רוצה רק להתבטל ולאכול. אני לא דואגת שהוא לא ידע לקרוא אני דואגת מחוסר סבלנות, חוסר רצון להשקיע, חוסר רצון להתאמץ על כלום , חוסר הרגלי למידה, חוסר הקשבה לאמא, ווכחנות, גם כשהוא בעצבים הוא מעיף דברים ומאבד את זה.
אני יודעת שאני הרבה פעמים מגיבה גרוע, אבל אשמח לעזרתכן.
