אדון וגברת דערסלי ידעו לדווח שהם חרדים לגמרי, ותודה שדאלתם, שהרי הם לא סובלים שטויות ציוניות. דא עקא, שהם נאלצו לגדל את אחיין שלהם המזרוחניק הארי פוטר, אך דאגו לגדלו כחרדי.
יום אחד כשהארי היה בן 18 והתכונן להשלח למקיף פוניבז', בית ספר על שם הקדוש קלונימוס לנערים צו"לים חסרי תקנה. הגיע מכתב בדואר. הארי הביא את הדואר וראה מכתב ממוען אליו, עם האות צ' גדולה על המכתב. וורנון ראה את המכתב ושרף אותו.
אבל למחרת הגיעו לוכדי עריקים לדרך פריווט. וורנון לקח את כולם לאוטו ונסע לצוק בתוך הים. הגיעה שעת חצות.
נשמעה דפיקה בדלת.
בפתח עמד קצין ענק בעל זקן ארוך. "אני סגן האגריד מהמשטרה הצבאית. באתי להביא לך את המכתב הזה" הארי פתח אותו ובפנים היה כתוב:
לכבוד הארי פוטר, זהו צו ראשון להתייצבות בבקו"ם.
הארי שאל: "מה זה?"
סגן האגריד אמר לו "הארי, אתה לא יודע? אתה ציויני! האם אף פעם לא דלגת באורח פלא על תחנון ביום העצמאות? האם לא שמת לב שדווקא לידך עוברות מכוניות עם דגלי ישראל? ועוד איזה ציויני תהיה, כתתגייס לצבא ואולי תלמד בישיבה מזרוחניקית".
וורנון אמר: "עצור! אני לא מרשה!"
אבל האגריד צחק בבוז: "אוך, סתום דרסלי, חתיכה של שזיף יבול נכרי"
אבל וורנון צעק "אני לא מתכוון להרשות שאיזה רב אפיקורס שאסור לצרפו למניין ילמד אותו!"
אבל האגריד נהיה עצבני ושאג "אתה- לעולם - אל - תבזה - ת"ח - בנוכחותי!"
