זה כבר יוריד ממך עול של ארוחת צהרים וגם יתן לך עוד כמה שעות מנוחה.

אם לא, אז לפחות בייביסיטר לכמה שעות שתוציא אותם החוצה מידי פעם..

באמת נשמע עמוס ומתיש

כי אין לכולם, ואם אני כבר בבית עם הילדים ומבשלת והכל- עוד ילד זה לא מה שישנה את זה...

ובייביסיטר- הקטן לא מוכן ללכת אפילו לסבתא שלו. שיהיה בריא. (לפעמים עם אחותו הגדולה כן, אבל רוב הזמן לא) והוא בעיקר זה שמאתגר אותי.

ותודה!

אולי תצאי עם התינוק בבקרים. אפילו סתם לשבת בחוץ.

אבל האוויר לא נעים... חם...

מה שכן כשאני מוציאה את הילדים מהגנים, אם התינוק מאפשר לי אני יושבת קצת בגינה מתחת לבית...

לק"י

לשבת בגינה זה מעולה.

ללכת למאפיה ולקנות אוכל לבוקר/ משהו טעים, ולשבת שם, זה גם טוב.

בכללי למצוא יציאות קטנות כאלה ולהתאוורר.

כי ילדת סביב החגים 

ויש לך ילדים קטנים

ולילדים גם קשה הלידה, זה שינוי בהרכב המשפחתי וזה ישירות משפיע עליהם 

אני רוצה לעודד אותך שהתקופה הזאת עוברת

וככל שהזמן עובר מהלידה הדברים יותר מסתדרים

הילדים נרגעים

וגם את חוזרת אל הכוחות.

היית רגילה להיות בכוחות 3 שבועות אחרי לידה

אז תדעי שבעיקרון זה ממש מוקדם ולא הרגיל.

אני חושבת שברגע שתביני שהמצב שלך לא חריג, זה כבר ירגיע אותך

כי ממה שאת מספרת נשמע שאת מרגישה שמתמודדת עם דברים לא רגילים ומאוד בעייתיים.

כן חשוב לנסות לחשוב מתי את יכולה לחפש זמנים להטענה עצמית

חוג התעמלות אולי או שחיה

משהו שיגרום לך לצאת מהבית לפגוש עוד אנשים.

ועם אפשר יותר עזרה עם הילדים, מה טוב.

חיבוקים והרבה כוחות

בטוחה שהמצב ישתפר!!

מרגישה כפוית טובה שרוצה שתעבור התקופה הזאת. אבל באמת קשוח לי...

זהו, קבעתי לי ללכת לפילאטיס פעם בשבוע. מקווה שתהיה שם חברה מעניינת ואצליח להתעמל בכלל...

זה בעיקר בשביל היציאה ולהרגיש שאני משקיעה בעצמי.

חודשיים אחרי לידה זה עדיין כלום בשביל להתאושש ממנה...

(אני זוכרת שבלידה האחרונה - ילדתי קצת אחרי ראש השנה - הצבתי לעצמי כיעד להתאוששות את חנוכה. וגם זה לגמרי לא היה מספיק - בין השאר כי כמו אצלך צצו הרבה דברים סביב הילדים...)

אז בקיצור, את עדיין במצב של הישרדות ולא של "חיים", ובמצב כזה עושים רק את מה שחייבים.

נסי למצוא לעצמך רגע קטן של נחת, שבו תשבי ותעשי רשימה מסודרת של כל העומסים שיש לך בחיים עכשיו. ואחר כך תנסי למפות ולדרג אותם, ולהחליט מה נמצא בדחיפות ומה פחות, ואיפה אפשר להקל יותר ואיפה פחות.

(זורקת רעיונות: ארוחות צהריים מהירות גם אם הן לא בריאות, ויתור על התרגילים של טיפת חלב אם התינוק לא בעיכוב משמעותי, מזרן לקטן ליד המיטה שלך כדי שיישן עליו ולא איתך, וכו'...)

לגבי התינוק - נשמע לגמרי כמו גזים. ניסית לתת לו משהו לגזים? (לא תמיד זה עובד, כמובן...)

ובעלך - הלך לבדוק למה הוא לא מרגיש טוב?

והילדה הבררנית - אם זה חדש, יכול להיות שזה רצון לתשומת לב בגלל הלידה? (כי אם כן, אז אולי עדיף להרפות מהלחץ לאוכל, ולנסות - אם מתאפשר, כמובן - לתת לה יחס אישי, אולי גם שתעזור לטפל בתינוק...)

ורק שימי לב שלא מתפתח לך דיכאון אחרי לידה❤️

לגבי התינוק- כשיש לו גזים, מרגישים אותם. פה לא מרגישים כלום... לפעמים תקוע לו ה"גרעפס"...

אתמול נתנו לו אקמות והפלא ופלא- הוא ישן 6 שעות!! וגם אז הערתי אותו...

אני מאמינה שמשהו מציק לו. אני לא יודעת מה...

בעלי- עד ששכנעתי אותו ללכת לרופא... אז זה סתם וירוס.

אבל מוירוב יש כל כך הרבה שיעול וכאבי גב? אתמול הוא בקושי הצליח להתיישר, הוא אומר שזה מרוב שיעול.. מסכן...

הילדה הבררנית זה לא חדש, אבל היא משתדרגת כל תקופה אם הקריזות שלה...

אין לי דכאון אחרי לידה (מהטופס של טיפת חלב) יש לי חוסר שינה וחוסר שקט נפשי.

מקווה שאצליח למלא מצברים

ותודה לך על התגובה המושקעת!

גם אנחנו חווינו תסכול כזה עם אחת התינוקות שלנו, שפשוט לא הבנו (וגם הרופא לא) למה היא כל הזמן בוכה... (אבל לא רק בערב)

מקווה שאצלכם זה יעבור מהר יותר.

ולגבי בעלך - לא יודעת מה לומר... מקווה שלא מתפספס פה שום דבר...

מתפללת עלייך שתצליחי למצוא איזון בקרוב, ישאכן לא תגיעי לדיכאון אחרי לידה❤️

קרה לי פעם שהיה לי וירוס, והיו לי ממש כאבים בחזה ובגב. הרופא אמר שזאת תגובה דלקתית שקשורה לוירוס, ונתן לי כדורים מתאימים.

אז כדאי לבדוק את זה.

פעם הוא גרם לי אפילו לכאב נוראי בצלעות שהייתי צריכה עיסוי פיזיותרפי בשביל לשחרר אותו 

אוף, לא מתאים לי בעל חולה...

את האמת שהוא כבר יותר טוב.

("הכרחתי" אותו לקחת יום חופש ולישון. נראה לי שזה מה שהוא היה צריך.. להיות קצת יותר קשוב לגוף שלו)

זה בעז"ה יעבור🤍 יש תקופות כאלה וזה קשוח ממש.. תחזיקי מעמד בעז"ה יבואו ימים טובים יותר ורגועים וקלים♥️♥️תנסי לראות מה כן יכול לעזור לך בתקופה הזאת גם אם זה עזרה בתשלום או הורדת ציפיות ותנשמי עמוק ותזכרי שזה זמני...

ותוציאי אשמה או שיפיטויות מהמשוואה! את מדהימה ומעולה כמו שאת.....❣️

בסוגריים אני יגיד שאולי כדאי לעשות בדיקות דם רק כדי לוודא שאין מחסור משמעותי בברזל או b-12 ודומיו, אם כי גם השגרה בפני עצמה מספיקה כדי לעייף ולהקשות להתאושש מלידה וחודשיים ושבוע אחרי זה באמת כלום את ממש יולדת!!🫂

באמת זה מה שמחזיק אותי- שזו תקופה וזה יעבור.

רק שזה מרגיש לי נצח אחרי הריון קשוח ולידה לא הכי קלה ואז ההתאוששות

כאילו אין אותי, יש רק את האמא שאני...

עשיתי בדיקות דם, ברזל קצת נמוך, לא קריטי...

ותודה!!!

מרגישה שבא לי לברוח שוב להתחיל את כל חופתש לישה מחדש

כמו שצריך

ולא לנחות לחופש גדול והתחלת מסגרות ועומססס וחגיםםםם

ונאלצתי לחזור לעבוד באמצע החופשת לי'ה

ואני רק רוצה לישוןןןןן

ולבכות לפעמים

אני לא בדכאון

אבל יש לי בלב הר געש של הצטברות של הכל

אה ומילואים שהיו ברקע לא אמרתי

גם אני אומרת- עוד מעט נגמרת חופשת הלידה ואני מרגישה שהיא עדיין לא התחילה...

חיבוק לך!!

אבל אולי בכל זאת לשקול ,לפעמים אפילו ילד אחד פחות שצריך לרוץ למסגרת שלו , ופחות מריבות בשעתיים האלה , זה קצת מקל . ( אבל אז צריך לצאת שוב בארבע🤭)

כמובן מה שנראה לך אבל הייתי שוקלת .

מאחלת לך שתתחזקי בהקדם ודברים ירגעו!! באמת נשמע מתיש ברמות 

אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?

יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.

לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל

במבחנים חיצוניים אין לה?

הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.

אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.

השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.

פסיכודידקטי?

צריך אבחון פסיכודידקטי

כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.

אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.

האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?

אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר

מקווה שהוועדה תאשר

אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.

זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.

הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.

השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה

ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...

לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)

תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור

יהיה בסדר בגלצ

זה לוקח מלא זמן

בגלל זה אין את ההקלה הזאת

להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן

וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה

לדעתי עדיף לכוון לשעתוק

דבר ראשון? באיזה כיתה היא? 

אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות 

לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')

ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים

ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)

ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך

ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה) 

והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה

שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר

אז איך מוציאים התאמת שעתוק?

פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך, 

ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע 

מקבלים את ההתאמה הזאת

במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה

למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק

אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק

תודה רבה!

יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.

אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.

מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.

בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא. 

התאמות.

אחכ זה כבר יותר מסובך

ששעתוק זה משהו שמקבלים בקושי ...

אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.

כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.

מתי החלטתם שזה דורש אבחון? 

לפעמים השכבתי את הגדולים יותר כשהתינוק היה במנשא.

היה שלב שהתינוק היה נרדם לפני, ואז הייתי פנויה להשכיב את הגדולים. אבל הרבה פעמים הוא בדיוק התעורר, ואז הייתי באה אליו, והם היו נשארים לבד.

כיום הקטן שלי ישן צהריים במעון, והולך לישון יותר מאוחר.

כשאני משכיבה את הגדולים יותר, הוא מסתובב. לפעמים הגדולה מעסיקה אותו, לפעמים הוא קצת יושב עלי.

יעזור לקבוע מראש עם הגדולים, שיהיו פנויים בזמן הזה? אולי שתהיה איזו תורנות ביניהם, כל אחד ביום אחר?

לפעמים עוזרים נקודתית פה ושם אבל ההשכבה באמת ארוכה ככה שרוב הזמן אני לבד

אני משתמשת הרבה במנשא ובאמת לא חשבתי להשתמש בו בהשכבות.

אז איך זה בדיוק הולך, היית שמה את התינוק מקדימה? כי אז זה נראה לי מפריע קצת להיות פנויה לילדים, זה גם ידרוש ממני לעמוד ולא לשבת לידם (משום מה הוא לא רגוע עם המנשא כשאני יושבת יותר מכמה רגעים)

והקטן שבמעון- אין אפשרות להשאיר אותו להסתובב בבית. הוא ממש שובר וחייב השגחה צמודה 

אבל הם יכולים להעסיק אותו בזמן שאת משכיבה את הילדה, או שהם לא יכולים לעזור בכלל בזמן הזה גם לא בלהעסיק אותו?

אולי אם תמקדי את העזרה רק לזמן שאת מרדימה את הגדולה ולא את התינוק הם יצליחו להחזיק מעמד?

הקטן שבמעון עולה לגן או ממשיך במעון?

השלב הזה שהם ישנים יותר מדי במעון ממש קשוח.

הייתי מציעה לצאת עם התינוק והפעוט לסיבוב בחוץ אחרי שהילדה נרדמת במקום לרדוף אחריו בבית. או שהתינוק יירדם בדרך, או שהוא יתעניין בחוץ.

כך או כך יכול להיות שיהיה לך יותר קל כשהם רגועים בחוץ.

אולי גם תצליחי לאכול משהו כשאת איתם בחוץ. איזה סנדוויץ לפחות.

אולי לשמוע סיפור באוזניות?

לא הייתי מנסה להשכיב אותו, זה רק גומר אותך והופך את ההרדמה למתישה.

תחשבי איך אפשר לגרום לו להיות לידך בשקט בלי לישון.

אם הוא עולה לגן עירייה זו בעיה ממוקדת ליודשים הקרובים ואז זה ייפתר מאליו.

אז שווה גם לתאם עם בייביסיטר או שבעלך יגיע יותר מוקדם בימים מסויימים לחודשיים הקרובים.

אם שנה הבאה הוא עדיין במעון זה רק ילך ויחמיר

אז תצטרכו לחפש פתרון מובנה.

תנסי להפריד את השינה שלהם, לדעתי יש סיכוי טוב שהגדולה תירדם לך מהר בלי בעיות ואז הכל יהיה פשוט יותר.

ויש לו עוד שנה במעון, בגלל זה רוצה לפתור את העניין

(והוא גם יחסית מהקטנים, עוד לא בין שנתיים. לא יודעת למה השינה הזאת כל כך מעכבת את שנת הלילה)

אני מבחינה באמת אין לי ברירה אלא להפריד אבל מנסה לחשוב איך באמת לעשות את זה

כמו טרמפולינה, ערסל חיבוק...

ואז הוא גם יוציא מרץ שזה יכול לעזור להרדמה רגועה יותר אחכ

ויעסיק אותו שתוכלי להתפנות להרדים את הגדולה יותר

ואת הגדולה אולי יעזור שתהיי איתה כמה דקות ואז לשים לה שירים/סיפור ברמקול בלוטוס? אצלנו זה ממש עזר לשחרר אותנו בגיל גן..

אנסה אולי לשים לה סיפור

הלוואי ויעבוד

שהיא גדולה

אז תשבי איתה איקס זמן

ואז את מפעילה לה סיפור ויוצאת..

ותשמעי איך היא מרגישה עם זה

לק"י

את התינוק להרדים בידיים/ עגלה או מה שנוח בישיבה ליד המיטה של הגדולה.

בהצלחה!

אין ספק שזה מאתגר.

אני מצפה מבעלי שיבין את הסיטואציה

זה לא נעים בכלל

להיות במיטה כל השבת וכל הזמן דואגים לי. זה לא המשפחה שלי, זה מּמש ממש מצב לא נעים 

איך זה עובד? חייבים ללכת תמיד למשפחה שלו כשהם מזמינים?

בעיני החלטה של התארחות צריכה להיות החלטה משותפת. ואם לצד אחד זה לא מתאים אז לא בכוח."על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו", כפשוטו לשני הצדדים. אתם הכי חשובים!

ולכן מלכתחילה מזמינים אחת לחודשיים בערך, או בחגים שזה תורות.

אבל מצידכם מותר להגיד שלא מתאים.

רק כדי לנרמל- אנחנו לא היינו בשבת אצל חמי וחמותי כבר למעלה משנה וחצי, והם מזמינים לאחרונה כמעט כל שבת. אז מה? אנחנו נחמדים ומנומסים וגם כנים במידה שמתאים לנו לשתף את הסיבות. אבל בעיקר בעיקר חושבים על עצמינו, ואני חושבת גם על הילדים שלי, ועל זה שהדבר האחרון שהייתי רוצה זה שהם יבואו אליי בלי שמתשחק להם ועל חשבון שלום הבית שלהם

ובכל מקרה, כדאי לנהל את כל הנושא הזה בהידברות.

אם את לא יכולה להתארח,

ואת מתארחת ונאלצת לשדר עסקים כרגיל  זה לא תקין.

לא מהבחינה הזוגית ואולי גם לא מבחינה רפואית. הכי נכון שתחליטו יחד ויהיה לך מקום גם להגיד לא. 

אבל הברכה שורה על הנסתר

במיוחד שאני יודעת שהמשפחה לא ששה מזה כי ההריונות שלי קשים ומאתגרים את כל המשפחה

לא אמור להיות להם say בנושאים של כן או לא הריון.

ואם ההריונות שלך מעמיסים עליהם (או שהם טוענים שזה מעמיס עליהם) אתם צריכים לקבל עזרה בתשלום ממקור חיצוני.

אם אתם תלויים בעזרה שלהם, הם מרגישים בנוח להביע דעתם, אם אתם מסתדרים לבד אתם יכולים להגיד להם בפה מלא- וככה אני עושה לפעמים, למרות שיש לי אהבה גדולה להורים שלי ולחמים שלי- שזה לא עניינים/לא על חשבונם/משהו בסגנון.

אני מבטיחה לך שהקשרים שלנו יפים וטובים למרות שנאמרות מילים לא פשוטות, כיוון שהן נאמרות בכנות, בחיוך ובכבוד.

כדאי אולי למתוח להם גבולות.

שלכם כזוג כלפיהם. 

הילדים, הבעל

מהם אני לא דורשת ולא מבקשת

והם לא אומרים לי אם להביא או לא, אבל מספיק לראות את הפרצוף או בכללי שהם לא מרוצים מהסיטואציה, זה מספיק בשביל לרצות למנוע לספר

שהייתי בהריון בהתחלה היה לי מאוד קשה להתארח שאני על הפנים וגם רציתי למשוך עוד קצת ולא לספר עדיין..

אני חושבת שזה תלוי בהרגשה שלך ומה יעשה לך טוב הייתי נשארת שבת בבית ונניח ללכת עוד חודש חודשיים שכבר תרצו לספר

ושתרגישי יותר טוב 

אני חושבת שבעניין הזה נדרש שיח שהוא מעבר לרגיל אצלכם.

בעלך כבר לא רק הילד של ההורים שלו, ואם הוא לא מצליח להבין אותך ואת צריכה ללכת בכל מחיר, זה קצת בעייתי בעיניי האמת ואומר יותר בעדינות - בסוף זה לרעתכם כי ריצוי יכול ליצור בסוף תסיסה קשה של כעס ורגשות קשים. גם את מולו וגם את מול עצמך.

הייתי חושבת שוב אם להשאיר את זה ככה או לפתוח את זה בטיפול. לא יכול להיות שמספיק שמזמינים וחייב להגיע בכל מחיר. יש לכם חיים וחוסר ההתחשבות בך פה הוא קצת בעייתי בעיניי.

מקווה שאת קוראת בטוב♥️ ומקווה שאני מבינה את הסיטואציה נכון. הכל בדרכי נועם כמובן ולא ממקום של פתיחת חזית אבל מותר לך להרגיש לא בנח לנסוע ולכל הפחות צריך להיות פה שיח ענייני שרואה את התחושות שלך ונותן לך מקום

אם לא, אולי למצוא מישהי שתהיה איתם אחר הצהריים, כדי שתוכלי להתארגן?

לגבי סכין, אני לא יודעת בדיוק, אבל יש משהו כזה, אם הבעל לא נמצא.

בשמונה הכי מוקדם.

ופעם אחרונה כשבאתי אחרי תשע למקווה הבלנית ממש כעסה עלי

(זה היה במוצש של שבת שיוצאת מאוחר. לא ברור מתי הייתי אמורה להגיע. הסגירה היתה בעשר.)  

בגלל זה אני בלחץ.

או להתקשר מראש למקווה ולבקש לבוא בשעה מסוימת ככה ידעו מראש, מוזר שהיא כעסה עליך אם נסגר ב10 אז לבוא ב9 זה ממש הגיוני.

אישית הייתי מעדיפה לא לדחות אם למחרת יש לך משהו, חבל שתהיי בלחץ על זה.

לא מכירה את העניין עם הסכין.

אנסה להתקשר

יש לי חברה בלנית במושב ליד אשאל אותה אם יכולה להטביל אותי באופן חד פעמי

יודעת שיש עניין כזה (אולי מהקבלה, לא סגורה🙈) אבל יודעת שלא חייב סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל

לגבי ההתארגנות, אם מסך מעסיק אותם, הייתי נותנת מסך ומתארגנת לידם מה שאפשר

ככה שיישאר רק להתרחץ..

חחחחחחח

תודה אבל

אלא סוג של להתכסות עם זה מעל השמיכה

זה עניין כזה של שמירה עד שהבעל יבוא

אבל אם רב אמר לך תהילים, פשוט תשני עם תהילים- הכי פשוט🤗

יצא לי כמה פעמים לטבול כשהוא היה במילואים ולא קרוב להגיע.. לא שמעתי על הדבר הזה

הרי אישה אחרי טבילה היא כמו כלה

וכמו שכלה וחתן צריכים שמירה

אז ככה אישה נשואה שטובלת  ובעלה לא איתה, צריכה שמירה. ובגלל זה שמה או תהילים או סכין.

אני לא מוצאת את המקור לזה עכשיו.

אני לא שמעתי על בגד של הבעל- מעניין מה המקור לזה 

מאחרת לי😵‍💫

הזמנתי אחת אחרת שתהיה עם הילדים שעה עד שאחזור

בהצלחה לי🥵

ולגבי סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל במיטה או עם תינוק

תודה🩷

המצווה הכי שנואה עלי. באמת.

אולי תהיה תינוקת בזכות המקווה הזה😂😂

(אני אם הבנים שמחה וצוהלת וצורחת)

סתם אני ממש בנחת עם זה ברוך השם.

תודה לכולן.

הילד קם עם תולעים לקחתי אותו איתי כי הוא צרח צרחות אימים.

לקחתי את חברה שלי איתי שתשגיח עליו באוטו

ירדתי במקווה הראשון היה תור של החיים לא יכולתי להשאיר אותו ברכב ככה צורח

נסענו למקווה אחר- סגור לרגל שיפוצים

במקווה השלישי הגעתי והחלקתי במדרגות🤦‍♀️

כאילו אלוקים רומז לי לוותר

ובסוף בעלי מעיר לי בטלפון על משהו שחשב שאמרתי

כזה מתסכל

מרגישה כועסת על הקב"ה שאחרי כל זה בסוף ככה.

אמאל'ה, סיוט.

חיבוק על מה שעברת.

בטוחה שזה היה משמעותי בשמיים שהתאמצת כ"כ על מה שקשה לך.

אגב, אני באחת הטבילות הכי קשות ומסובכת שעברתי, התעברתי וממש הרגשתי שהייסורים שעברתי לפני הטבילה היו כמניעות להריון. 

כמה פעמים בהרדמות, זה כמה שניות, ואז יצאתי

בשניהם היינו איתו עד שהוא נרדם

בחלק של ההרדמה רק אחד ההורים יכול להיכנס

בניתוח השני הייתי בהריון אז אמרו שעדיף שבעלי ייכנס כי יש שם כל מיני מכשירים וחומרים ולא יודעת מה..

כיפית לראות שמרדימים את הילד שלה.....

לקח לי כמה דקות טובות להתאפס

מצד שני לא הסכמתי לוותר לבעלי שהוא יכנס

הייתי חייבת להיות שם ברגע הזה.....

לצערי קראו לי כשהוא כבר היה ער, בוכה ומבולבל😔

למרות שחיכיתי בלחץ בחדר המתנה.

תדגיש להם מראש שייקראו לך מהר.

בהצלחה!!!

מסכה (כמו של אינהלציה) זה רק לקטנים,

לגדולים ההרדמה בעירוי.

אבל אצל הבת שלי בניתוחים של גיל 11, ו12 היה בהרדמה בעירוי.

(לקטנים שמים עירוי למטרות אחרות אבל החומר הרדמה עצמו לדעתי זה רק דרך המסיכה)

אבל יש חומר שמוזרם לאורך הניתוח בעירוי

הבת שלי עברה ניתוח בגיל 6 והייתה עם מסכה. בגיל 15 כמובן היה לה עירוי.

עכשיו בת אחרת שלי, בת 7.5, גם אמורה לעבור ניתוח... מניחה שכן תהיה מסכה, היא די קטנה בסופו של דבר, ומחט של עירוי זה מפחיד...

והרדמה בעירוי...

הסבירו לו בכל שלב מה עושים. נהניתי מזה מאד.

הרבה פעמים מסכימים שיכנסו עד שמתחילים להרדים כדי שהילד יראה

את ההורים עד שנרדם ולהוריד לחץ (גם להורים)

ויוצאים כשהוא לכאורה נרדם.

האמת שלא תמיד זה נראה שהוא נרדם - הוא עדיין יכול להיות בעיניים פקוחות - אבל לטענת הצוות הוא כבר רדום... (ככה היה לי כשהייתי עם הבת שלי בניתוח. בשאר הפעמים בעלי היה, ולא זוכרת אם הוא תיאר אותו דבר)