בגדול הטענה שלו היא שהוזלנו את החופה עם כל התזמורות והזמרים השונים.
"חופה היא דבר חשוב וקדוש, ולא מקום למסיבות. מביאים תזמורות וזמרים ועוד משלמים על זה סכומי עתק". "בחתונות של פעם, כמו אצל הרבי מצאנז, היה פחד ויראה בחופות. החסידים לא העיזו להרים עיניים, לא דיברו ולא צחקו". הוא הביע זעזוע מהתנהגויות שנראות כיום: "ראיתי מישהו יושב בחופה ומעשן. איך אפשר? בחופה צריכים לעמוד באימה וביראה"
אני חושב שיש הרבה אמת בטענה הזאת. לאו דוקא שנגנים הורסים את החופה, אלא השטיקים הקבועים בניגונים של החופה ונספחיהם, הנטיה של מחזיק הרמקול להחליק בדיחות (לרוב קבועות), גם הלבוש (בדרך כלל כשאנשים מגיעים למקום מכובד הם נוהגים להתכסות יותר\חובשים כיפה).
לדעתי יש הרבה מה להתחזק בעניין
אידך זיל גמור.