ברוכים הנמצאים

רק כשבדרכ אנלעושה שבת בירושלים אלא בישוב ה0מאלני המשעמם שלי

אבל ואי באמת שמלא זמן כבר לא עשיתי כאן אפשר לעשות אצלי ביחד עם המתולתל וישע זה יהיה מרנין!!!

למה את לא הולכת למוקד חירום אם רופא רגיל לא זמין?

אין דבר כזה שצריך להגיע לרופא ואין זמינות ופתרון

אז אולי עולה כמה שקלים (ככה זה מוקד הערב במכבי, שאני מכיר)  כי זה מוקד של הערב, אבל תזכי לבדיקה, צילומים אם צריך. והכל במקום.   

תרגישי טוב!!

אבל נכון שבשביל זה צריך לנסוע לשם וזה לא בזמינות כמו מרפאות רגילות 

כנראה לא ראוי לדחוף את האף ולשאול מה קרה…

אח זה לא היה משהו שמתביישים בו, היתה מפרטת ומתייעצת מה אפשר לעשות 

וגם את הקיץ מסתברר כי אפשר לרבוץ בשמש ולהשתזף כמו חרדון ואפשר להתיחפן וללכת עם מלא קשירגל וקשיד בחורף לא רואים בגלל הארוך 

מישהו לימד אותי כרגע ש😅 זה מבןכה ו😂 זה צחוק.

ואנוכי לא ידעתי.

האמת לא מבין באימוגים

תנסה פאר טסי

הוא טוב בדיכאון🤭והוא שר יפהה

וואי בעלי חייב לאהוב לשיר ככה

רצוי עם ח' ו-ע' גזעי כזה

משעשע משהו לחשוב על הקשרים אחרים של "טוב בדיכאון".

(חחח פתאום אני נזכר על סיפור אישי מלפני שנים די מביך מלא תמימות שקשור לפאר טסי)

עוד שירים יפים שלו-

הדרך הביתה, עוף מוזר, התיקון הכללי, חורף בחלון, רוקד עם הכאב, מי אני (קצבי דוקא), זה יקר, תחזרי, ערק ועוד

גילוי נאות, אחותי המשוגעת היתה שבוע שעבר בהופעה שלו בהיכל מנורה. כרטיס 250 שקלל 

אבל זה רק לסבר את האוזן מה שומעים אצלנו בבית.

קיצור כשהייתי בחטיבה כמה חברים מהמנעד הערסי (סליחה על השימוש הלא תקין, אמרתי חברים והתכוונתי), חפרו עד טחנו ת'שכל על שירים מזרחיים, כמו מזרחיים מתבגרים מושפעים טובים. גם שכבר נהיה איפה שלמדתי פופולרי עד בסיסי "אייפון לכל ילד" אני הייתי מודה לריבון העולמים על תקופה ארוכה שהשארתי מאחור עם נוקיה. אנחנו לא מאלה ש"שומעים שירים בבית" (ולא כי אנחנו אשכנזים חחח) וכמו דברים חדשים אחרים שאני מדמיין שחברים שלי נחשפו אליהם לסמארטפון המצוקמק של אז, אני הייתי שומע בנוקיה - רדיו. (ממשק נוראי ומאייש, לא הפך להרגל ארוך). יום אחד השמיעו את הלהיט שבדיוק יצאו וכל המדינה דיברה עליו, הלהיט שפאר טסי פרץ איתו "דרך השלום". ו-וואלה הוא היה נחמד, וקליט, ובאווירה (וויב) חיובי, על רקע שהייתי טיפוס די פחות חיובי, ולא זכרתי אותו, לא היה לי מושג מי הזמר או שהוא ויראלי עכשיו, חשבתי, נו, עוד שיר ברדיו של זקנים. מחר באתי לבצפר וחבר שלי מתחיל לשיר עוד שיר בבונים מזרחי (שוב, סליחה), ופתאום אני נזכר! וואלה אני מכיר אותו! אמרתי לחבר "יואו אתה חייב לשמוע משהו, אני סוף סוף מכיר שיר שלך, מה שאתה שר!" הוא התלהב "הופה הופההה" (דומה מדי כמו של התגובה פה) "מה זה איפה שמעת?" הוא אומר לי. ואני בשיא ההתלהבות "בלילה שמעתי רדיו!!!" והוא התפוצץ מצחוק ולא יכל להפסיק. זה היה אחרי זמן ארוך מאוד שניסו למשוך אותי אחריהם בכל דרך חחחח ובסוף אכזבתי אותם כי גם שכבר הראיתי עניין, זה היה בדרך זרה להם.

אבל התמימות האמיתית עם כל השירים המזרחיים שהפכו לפסקול כפוי של התיכון הלא הכי ישיבתי שלמדתי בו התגלתה רק אולי שנה אחר כך, אבל זה כבר ממש מוזר לספר.

לא כיף להרגיש זר ושכופים עליך שירים שלא מעניינים אותך 

ובכללי כל דבר שעושים רק כי זה טרנדי זה מגוחך ומתסכל בו זמנית... למה אנשים לא מפעילים שכל ולוקחים בשתי ידיים כל מה שמוכרים להם ועוד גאים בזה

רובם באמת אנשים טובים. ואת הסיפור הזה למשל לגמרי לקחתי בצחוק, יחד איתו.

אני לא שופט אותם, לא משנה מה היו התוצאות של המעשים שלהם לפעמים.

אני טיפוס שלא קל להכיל. ובכל זאת כמעט כולם אף פעם לא טרקו בפניי את הדלת. זה שלא נכנסתי זה עניין שלי.

גיל ההתבגרות, ואנשים באים עם רקע משלהם...

אני מהמר שהיום אני לא מתקרב להיות ערכי כמוהם

אני חוששת שאתה קצת מכחיש אבל אוקיי

מה שאתה אומר

אוקיי תודה.

פתחת נקודה למחשבה.

וגם זה אפשר לסבול רק במינון מסוים.

אבל בשיר השירים, וואי, ממכר.

אתם לא מבינים כלום מהחיים שלכם

איתי לוי גם שר ב-ח' ו-ע' וזה מושלם

בקריאה בתורה זה משהו אחר... אין לי בעיה גם עם המבטא הכי כבד שיש. בדיבור אני אוהבת שזה עדין.