האם אצלכם כשהילדים מגיעים הביתה מהלימודים:
1. מחכה להם שולחן ערוך וארוחת צהרים חמה.
2. האוכל מוכן, רק דורש כמה דקות של חימום והתארגנות.
3. נזכרים ש"אה, צריך לאכול היום", מתחילים להכין. עד שהאוכל מוכן הילדים מתמלאים משטויות.
4. אחר (פרטו)
תודה על העזרה
ובחצי השני של השבוע אנחנו מכינים להם אוכל טרי.
במקרים קיצוניים כאשר לא מספיקים, הם אוכלים בצהריים "ארוחת ערב" (טוסטים, חביתות וכו') ואז בלילה תהיה ארוחת ערב בשרית טרייה.
מאז שגיליתי את נפלאות הסירים החשמליים, ממש קל לדאוג להם לאוכל טרי.
בבוקר זורקים כמה דברים לתוך הסיר, מגדירים בישול איטי של 8 שעות, ובצהריים יש ארוחה חמה וטרייה עם כל טוב.
עם בישול איטי, בישול בסיר לחץ, תנור, טיגון באוויר חם, אידוי...
אני יכול למשל לזרוק לתוכו בבוקר עוף עם אורז, פרגיות עם אורז וכיוצ"ב. יוצא אומאמי בטירוף! העוף ממש מתפרק מהעצם אחרי 8 שעות של בישול איטי והאורז סופג את כל הטעמים.
עוף עם תפוחי אדמה,
בשר עם ירקות שורש,
קציצות ברוטב אדום עם אורז או פתיתים...
באמת יש אינסוף אפשרויות, לפי מה שיש בבית ומה שהילדים מבקשים בבוקר.
4 דקות עבודה בבוקר, לא יותר, ובצהריים האוכל מוכן חם וטרי.
למשל:
2 כוסות אורז,
מעל זה מניחים כרעיים,
מעל זה שופכים בגסות קצת רסק עגבניות, קצת מלח פלפל, אפשר גם סילאן או טריאקי או כל דבר שאוהבים,
מעל זה 5 כוסות מים רותחים,
וזהו. סוגרים את המכסה ובעוד 8 שעות זה מוכן.
יש כאן יחס עלות/תועלת מאוד מאוד גבוה בהתחשב בכמה שהמתכון פשוט להכנה וכמה שהוא יוצא טעים.
אפשר גם להשקיע יותר ולקבל אוכל טעים יותר, למשל לטגן בצל או להוסיף אפונה וכיוצ"ב, אבל אז הילדים שלי לא יגעו בזה... לכן אני מכין פשוט פשוט בלי התחכמויות.
גם תפוחי אדמה זה לא הכי מהיר כי צריך לחתוך אותם, אז זה תלוי כמה זמן יש לי בבוקר...
אם תרצי להכין עם תפוחי אדמה, זה מתכון פשוט מעולה שגם מתאים לפסח לאשכנזים שלא אוכלים כלום, ומתאים לצליאק...
מניחים את העוף בתחתית הסיר
מעליו פרוסות תפוחי אדמה
מעל זה רסק עגבניות, קטשופ, טריאקי, כל דבר שאוהבים
ו...
זהו!
בלי מים אפילו!
סוגרים את הסיר ואחרי 8 שעות יש רוטב אדום טעים טעים טעים, העוף רך ומתפרק מהעצם, תפוחי האדמה רכים וממכרים.
אשמח ממש לעוד רעיונות לבישול בסיר הזה, ואיך עושים בו קציצות?
הדגם שלי הוא OP500, ויש בו הרבה מאוד פונקציות.
בהקשר של קציצות:
הסיר מגיע עם רשת ברזל פנימית דו קומתית, להכנסה לתוך הסיר.
אז אני מכניס אורז בתחתית, מעל זה מכניס את הרשת הדו קומתית - כשעל כל קומה יש קציצות (לפי איזה מתכון שאת רוצה. אצלי זה מתכון פשוט כי הילדים לא יאכלו אם יהיה בצל וכו').
מפעיל תוכנית בישול איטי והולך לעבודה...
כשחוזרים מהעבודה האוכל מוכן, אבל אפשר לעשות שהסיר יעבוד נניח 5 דקות במצב גריל או במצב טיגון באוויר חם, ואז הקציצות יהיו קריספיות והן לא יהיו מאוד רכות. תלוי במה שהילדים אוהבים או רוצים באותו רגע...
לא הבנתי איך הארוחה יכולה לחכות על השולחן אם הלכתי להביא אותם מהמסגרות... מי עורך את השולחן?
ממש מהיר כמו אורז ונקניקיות.
ומשתדלת עד שהאוכל מוכן להביא פרי או מקסימום בסקוויטים.
אמא טובה---דיה!אשכרה יש משפחות שאצלם שני ההורים בבית בצוהריים... חחח
אני מכינה בערב את ארוחת הצהריים למחרת, וכשחוזרים מהמסגרות נותר רק לחמם לכל אחד מה שהוא רוצה על הצלחת במיקרוגל ובתיאבון
אני מביאה את הילדים אני ואז שאני מגיעה מוזגת להם לצלחות
מסייגת את ימי חמישי שזה בדכ אכול מה שתמצא חח
תלוי האם יש הורה בבית באותו הבוקר (יום חופשי/עבודה מהבית).
האוכל מוכן זה בתחילת שבוע שאריות משבת, ובשלישי בערב אני מכינה אוכל לרביעי-חמישי (ואני חייבת שיהיה אוכל חם מראש, כי יש כאלה שצריכים לקחת קופסאות לדרך).
ברור שלא קשורה לנישואים טריים… ולא להריון ולידה …
אני הולך לבית שלך ואומר להורים שלך שהיה עדיף להם ילד אחר?
לחילופין, כדאי להתאים ולעדכן את שמות הפורומים
אל תאמין לאף מילה שכתובה בעיתון,
מלבד לתאריך והמחיר,
וגם בזה תמיד תהיה ספקן
פ.א.או במקרר( קציצות שניצלים רוטב בולונז וכו')
ואז נשאר רק להכין פסטה או אורז.
בתחילת שבוע הרבה פעמים יש משבת.
אז לרוב זה 2.
יש אנשים מתחת לגיל 70 שאומרים פריזר???
ממש חידשת לי!
כשסבתא שלי אומרת לי להכניס משהו לפריזר או לפריג'ידר, אני אף פעם לא זוכר מה זה מה...
האמת עד לא מזמן זה היה "אה צריך אוכל"
עד שהבנתי שהיא מגיעה רעבה ואוכלת שטויות ואני משתדלת במקסימום האוכל יהיה מוכן כשהיא מגיעה כי היא מגיעה רעבה
חוזרים אצלי ממש רעבים (למרות שאוכלים צהריים במסגרות)
אם קורה שאני לא מספיקה להכין חבריים אני אקנה משהו/ אפשיר פיתות עם ממרח בזמן שאני מכינה
ביום חופשי שלי, משתדלת 1 (הילדים מאושרים מזה...)
וזהו חסל סדר ארוחות צהרים.
החיסרון הוא שאני ובעלי נשארים רעבים...
ואז זה בדכ 3... או כלום ..ואוכלים רק ארוחת ערב. ץחוזרים בארבע הביתה גם ככה...
הבעל מאוחר יותר
זו נראית לי פריבילגיה שחלק גדול מהציבור לא יכול להרשות לעצמו, כש2 ההורים עובדים עד מאוחר..
יש גם הרבה ילדים שאוכלים בצהרון.
@פשוט אני.. דיבר על סיר חשמלי, אבל אני על זו הדרך הייתי מכינה בתנור/ סיר רגיל אוכל מהבוקר. ומגיעים בצהריים ויש אוכל חם. אם יש ביקוש אפרט בשמחה..
אבל לא מתמלאים משטויות בנתיים..
הוא לא חוזר מורעב רוב הימים
ואם כן אז מספיק לו איזה ירק או מקסימום פריכית להחזיק אותו את החצי שעה עד שמוכן
בנוסף זה לא שאז אני נזכרת מאפס, בדרך כלל, אלא הוצאתי מההקפאה בערב או בבוקר את החלבון וכבר יש לי בראש בגדול מה אני מכינה ורק הביצוע בפועל עוד לא קרה/התחלתי כי קלטתי מה השעה אבל זה עדיין לא מוכן..
**אני עצמאית ולרוב עובדת מהבית
**ארוחת הצהריים צריכה לשרת אותי וילד אחד בן 7 שחוזר מבית הספר עמוס גירויים וגם כשהאוכל מוכן לא תמיד הוא פנוי לאכול עדיין עד חצי שעה-שעה אחרי. הקטנה ובעלי לרוב אוכלים מהאוכל הזה כשהם מגיעים או לוקחים(בעלי) ליום למחרת...
המצרכים בבית, אם יש כאלה שצריך להפשיר מפשירים מראש
איך שאני חוזרת עם הילדים בשעה 16 אני 10-15 דקות מעמידה סירים / תנור
לרוב שעה אחרי האוכל מוכן
הילדים אצלי קטנים ולא חוזרים מורעבים, מקסימום אוכלים פרי או ירק עד שהכל מוכן
יש הזנה בבית הספר ובגן
תחי הפריפריה
לפעמים 3.
אבל לא מתמלאים משטויות.
אוכלים נגיד תפוח או מלפפון, שעורי בית, ואז האוכל כבר מוכן.
אם עובדים מהבית או מגיעים זמן ממושך לפניהם הביתה. כנראה ש1 או לכל הפחות 2
אם לא. בדרך כלל 2
אבל גם 3 זאת לא מילה גסה שעובדים מחוץ לבית ומגיעים יחד איתם. לא תמיד יש אפשרות ערב לפני לבשל.
אפשר לבשל גם באותו הרגע
אנחנו נשואים 8 שנים, עם ארבעה ילדים (הקטנה בת שבועיים אם זה רלוונטי)
תוהה לעצמי מתי הופכים מזוג עם ילדים למשפחה7כרגע אנחנו זוג.
כובן יש לנו ילדים אוהבים אותם מגדלים אותם מתחזקים בית אבל הבסיס שלנו זה שאנחנו זוג
כאילו עוד לא התרגלנו עד הסוף למציאות של הילדים ...(לא שהם באו לנו בהפתעה, כן? )
עדיין שאני שולחת את הילדים לשאול משהו את אבא זה מצחיק אותי..
כשמסתכלת מהצד על הילדים זה מוזר לי שהם כולם הילדים שלי... ב"ה!
ומענין אותי לשמוע מכם
מתי הופכים למשפחה.
קשה לי לדייק את השאלה יותר אבל במבט מהצד זוגות בשלב שלנו המיקוד שלהם זה הרבה יותר בגידול הילדים ובבניית הקן המשפחתי מאיתנו.
טיולים ונופשים משפחתיים
תחפושות משפחתיות
דיונים משפחתיים
קביעת אווירה מסוימת בשולחן שבת
בדיחות משפחתיות
וכן הלאה...
הילדים שלכם עוד די קטנים, אז זה הגיוני שעדיין אין לכם את ההרגשה הזו, אבל אולי זה הזמן להתחיל בהנחלת מסורות משפחתיות ולצאת לגיבושים משפחתיים שיתנו לכם את האווירה המשפחתית הזו... (עד שתגיעו לשלב שבו תשאלו את עצמכם לאן נעלמה הזוגיות בתוך המשפחה🤭)
בעיקרון אני חושבת שהסדר הזה, של בניית הזוגיות לפני בניית המשפחה - הוא האידאלי. כי כשיש זוגיות חזקה, גם המשפחה יכולה להיבנות טוב. וגם כשהמשפחה בנויה - הזוגיות עדיין במקום הראשון ככל האפשר.
אז סך הכול נראה לי שאתם במצב בסדר...
לי נפל האסימון הזה בילד ה3 ומשם ממש הרגשתי שינוי של התמקדות בילדים ואנחנו כתא משפחתי ובהתאם גם עשינו יותר חופשןת יחד ולא לחוד כזוג יצאנו ליותר מקומות בחגים עשינו פעילויות כמשפחה בחגים לא הרגשנו צורך להתארח
אז נראה באיזה ילד יפול לך האסימון אם את כבר ברביעי🤣
הילדים שלכם עדיין קטנים יחסית, אבל תחשבי למשל שכבר שולחן שבת שלכם מורכב מזוג הורים ו 4 ילדים, זה משמעותי אבל ככל שהם יגדלו ויתחילו שיחות איתם זה יהיה עוד יותר משמעותי.
ככל שיש עיסוקים משפחתיים כמו טיולים, הרגלים שלכם, משחקים משותפים הם יגבירו את התחושה המשפחתית ובהחלט יש וכדאי ליצור את זה.
ואשריכם ממש שאתם מרגישים זוג. זה ברכה
חשוב לי להגיד שאנחנו הורים במלא מובן המילה
יוצאים עם הילדים
עשינו ליל הסדר בבית וגם שאר החגים בדר"כ בבית
אבל באמת הילדים עוד קטנים ופחות שותפים
אפילו שמאד התרגשתי שהבן שלי אמר היום שרוצה השנה בליל הסדר בבית כי שנה שעברה היה כיף
כנראה סיפק להם המעט שהשתתפו והי מותאם להם.
והנחתם את דעתי... אז תודה
אני יכול לכתוב ספר על זה.
ואני חושב שאין כמעט משפחה שזה לא קורה אצלה
בעלך מתחיל לקרוא לך אמא ואת קוראת לו אבא...
"מי זה ומה הוא עושה פה"
וכבר יש לנו ילדים ב"ה...
אולי פשוט לא מתרגלים חחחח
חוכמת נשים:
מזכירה לבעלי שיש לי בחינה מסכמת ב־2/2
ושמה ביקשתי ממנו להיות בבית עם הילד
זה לא שאני מבקשת ממנו כל יום וכדורגל יש כל הזמן ואני צריכה ללמוד וקשה לי ורע לי ואפילו קצת דמעות, ולכן: היום זו שעת רצון! התפילות נענות! 🤣🤣 מה לבקש מהבעל??
תתמקדי בחזרות ולימודים, השאר יהיה בסדר בדקה ה90.
גם ככה הוא ישכח עוד כמה פעמים ותכלס הפעם האחרונה שתצטרכי להזכיר לו תהיה רבע שעה אחרי שיצאת לבחינה. אז למה לטרוח לעשות את זה 1000 פעם עד אז?! 😉
באיזה גיל הייתן שולחות לגן (אם בכלל) במידה ויש לכן יכולת?
רוצה לשלוח את הקטן לגן בגיל חצי שנה ומתלבטת
עד גיל 3. עם כולם.
בפועל
את הגדול שלחתי בגיל 9 חודשים
אמצעי בגיל 4 חודשים
קטן בגיל חצי שנה.
גיל חצי שנה מוקדם מדי לדעתי.
אבל שוב,זה תלוי אם את עובדת או לא.
זה גיל שהם מתחילים לפתח מיומנויות חברתיות
בפועל הכנסו אותם מוקדם יותר מטעמי עבודה
זה שלב שהם מתחילים להיות יותר מודעים לחברה ונהנים יותר ממשחק עם ילדים אחרים בגילם, ובמקביל שלב שבו מתחילים במעון או אצל המטפלת גם ללמד ולעשות יותר דברים. אבל כנראה שנשלח מוקדם יותר כי שנינו עובדים..
כמה שיותר זמן. לדעתי עד גיל 3.
כמובן אם אמא פנויה בשבילו. (נפשית ומעשית)
בלי להכניס את הילדים למסגרת.
הלוואי עלי עד גיל 3.
אמאגיבורהגם לילד שגודל בבית יש אינטרקציות חברתיות, עם אחים/ שכנים/ משפחה מורחבת. יש לילד את כל החיים לפתח עוד את הכישורים החברתיים האלה. בשלב כלכך ראשוני בחיים, הורים הרבה יותר חשובים לילד מחברה. יותר מזה לדעתי, ילדים שגודלים בבית, לומדים להעסיק את עצמם, לפתח יותר דימיון ולהיות יותר רגועים בהתפתחות שלהם. פחות תחרות, פחות הסחות דעת ויותר היכרות עם היכולות שלהם. (אני מדברת על ילדים ממוצעים שלא צריכים טיפולים מיוחדים)
בסוף מגיע הרגע שהם נכנסים לגן, אולי בהתחלה יקח להם זמן הסתגלות (ד"א, דוקא הילד שלי שכן היה במעון, לקח לו הכי הרבה זמן להסתגל לגן.) אבל בסוף הם ישתלבו וילמדו גם להסתדר בחברה. בזמן שהם כבר יותר בשלים וצריכים את זה.
מהתומכות בלהכניס מההתחלה ועד להיות בבית עד גיל חמש או שש.
אני הכנתי בגיל תשעה חודשים את כולם... אם יש אפשרות להישאר בבית בכיף, אין שום יתרון לשלוח מוקדם. אבל שוב, אם זה מתאים לך ולתינוק ואין עוד שיקולים מסביב.
קמתי ביום ראשון עם שעורה בעיין ימין בעפעץ העליון. הכל אדום וכואב מאוד. התנפח לי גם באיזור של השעורה. היום קמתי בבוקר לנפיחות גם בעפעף התחתון. (לא אדום רק נפיחות).
הייתי אצל הרופא ביום ראשון נתן לי משחה ואמר לי לנקות עם מגבונים יעודיים ולעשות קומפרסים.
וכלום לא עוזר
הפוך
זה יותר כואב יותר אדום ויותר נפוח
ניסיתי לקבוע שוב התור והרופא התקשר אלי ואמר לי שאני צריכה להמשיך באותו טיפול וזהו.
מה לעשות?
כמה זמן זה לוקח?
יכול להיות 4 ימים והמצב רק מחמיר ברמה שקשה לי לפתוח את העיין?
סיוט
מפלצתקטנהאני באמת מנסה להבין,
ללמד זכות,
לחשוב מה הייתי עושה אם מצבי הכלכלי היה אחר (ואני מזכיר שבעבר הוא בהחלט היה אחר)...
ובכל זאת, אני פשוט לא מצליח לתפוס את זה.
איך זה שהורים מחכים 9 חודשים ללידת האוצר שלהם, לפעמים קדמו לזה חודשים או שנים של ציפייה והמתנה, אחרי הלידה הם בכו מהתרגשות, ברכו שהחיינו / הטוב והמטיב, חזרו הביתה עם התינוק החדש ושימחו את כל האחים הגדולים, הסבים והסבתות...
ואז, בגיל 3 חודשים, שולחים את הפעוטות חסרי הישע האלה למקומות נוראיים שכאלה. דירה בבניין עם 55 תינוקות. מזרנים בכל פינה, ילדים הולכים לישון מתחת לאסלה ובתוך ארונות הבגדים.
לפעמים יש מטפלות שנראות מקסימות, ובסוף מתברר שהן מתעללות. ה' ישמור. לא תמיד אפשר לזהות מראש, לצערנו, לא תמיד אפשר לדעת היכן הסכנה.
אבל במקרה הזה - זה כ''כ זועק לשמיים! מטפלת אכזרית יכולה לחייך מול ההורים ולהסתיר את הכיעור הפנימי שלה, אך קירות לא יכולים לשקר! דירת 100 מטרים לא יכולה להתרחב לכדי אחוזה מפוארת, ולהכיל 55 ילדים בצורה נורמלית!
איך 110 הורים הרגישו בנוח לשלוח את ילדיהם למעון כ''כ צפוף, שבו ילדים הולכים לישון בזוגות בתוך ארונות בגדים?
אני לא יודע מה סיבת המוות והאם היא בכלל קשורה להזנחה הפושעת הזאת. אבל מה שלא יהיה, אני פשוט מקווה שמחר בבוקר כל אותם הורים ששלחו את ילדיהם למעונות מוזנחים ומזניחים שכאלה, יבינו את המסר המזעזע.
שאותם הורים ירשמו עוד היום את ילדיהם למקום אחר, גם אם יעלה כמה מאות שקלים יותר.
יהי זכר תינוקות של בית רבן, שנהרגו על קידוש הכסף, ברוך.
על יפה או לא יפה אפשר לדון
בדיוק היום גיליתי ששתיים מתוך ארבעת הגיסות שלי מדברות עלי לא יפה בינן לבין עצמן (ואולי גם באופן כללי). מרגישה תמימה כזו ונשבר לי הלב כי כל מה שאני עושה זה להגיד כמה זכיתי שיש לי משפחה כזו . ובאמת שחשבתי שהן לא הגיסות מהסיוטים כמו שכולם הזהירו אותי לפני שהתחתנתי עם משפטים כמו: "ואי ארבע גיסות זה סיוט. תזהרי" ועוד ועוד. הן חושבות שהכל הולך לי ולבעלי טוב , בפרט לי . שבאתי ממשפחה עם כסף (זו הייתה ועות שלי כי בתחילת הקשר סיפרתי להם שיש לי עזרה כלכלית מהמשפחה והרחבתי), הן בטוחות שאני איזו עשירה שבפועל זה ממש ממש לא ככה. גיליתי שהעיניים שלהן צרות עלי מאוד . שהן ממש מקנאות . העדפתי להאמין באמת ובתמים שהן אוהבות אותי . לא סתם חז"ל אמרו לא לדבר רעות על אחרים אבל גם לא לדבר טובות . כי כך או כך העין רעה הכי גדולה מגיעה מהמשפחה ( בין אם בכוונה ובין אם לאו) משתפת שאני מרגישה ממש שברון לב .
הלכה שהחפץ חיים מביא , לא להאמין לרכילות. ולא לקבל. וגם לא לשמוע. וגם, ללמד זכות.
נורא קשה אבל אין ספק שגם נורא שווה. בהצלחה רבה.
לב שבור זה דבר קשה ומאתגר מאוד.
איך הקשר עם שתי הגיסות השניות?
בהנחה והוא טוב אז לשמור אותו ככזה, להיות איתן בקשר שיכירו אותך טוב, זה רק יעשה לך מקום חיובי אצלם ואצלך.
תחזקו את התא המשפחתי הקטן שלכם. לא צריך להיות בקשר שלילי בכח.
אני לא יודע איך זה הגיע אלייך אבל אולי באותה הדרך להעביר אליהן חזרה שכל מה שחושבות (בעיקר בתחום הכלכלי אם זה מה שמפריע) הוא לא נכון, אולי אפילו לנסות להיות איתן בקשר יותר קרוב אבל עם כל אחת בנפרד כדי שיכירו אותך טוב יותר.
בכל אופן אם לא הולך והן עושות לך רע פשוט תקחי מרחק במידה מסויימת
כדאי להחליף.
בהצלחה עם הגיסות ובכלל.
להיות פה אנונימיים
כדי לשתף בנוח דברים אישיים
הן חושבות שאת עשירה, למה זה דבר רע? בעיני דבר טוב. בקרוב אצלי 😆
קורה שבמשפחה מדברים אחד על השני. זה אולי לא טוב, אבל בסופו של דבר זה משפחה. אם אין איזה מריבות מוגזמות, לא הייתי לוקחת את זה ללב. אז אמרו ככה או אחרת, נו, לא קרה לך שדיברת על אדם אחר אפילו שאת אוהבת/ מחבבת אותו? תמיד יש ביקורת על אחרים. זה לא גורע מהמשפחתיות או מהחיבה אחד לשני. אפשר רק ללמוד מזה על עצמינו, מה לא לעשות לאחרים. מאמינה שאם תמשיכי לאהוב את עצמך כמו שאת ולהיות בטוחה במקום שלך במשפחה, בלי לשפוט אחרים על התנהגויות או אמירות, זה יקרין החוצה.
כן יש בזה מן האמת
תודה הכנסת אותי לפרופורציות
ממש לקחתי את זה קשה אתמול
רק תדעי שזה שמדברים מאחורי הגב
לא בהכרח אומר שהן לא אוהבות אותך או לא מעריכות אותך
לפעמים אנשים מלכלכים גם על אנשים שהם אוהבים
בעיקר כי מקנאים
תמשיכי להיות טובה, נעימה ומאירת פנים.
זה יהיה לך הרבה יותר כיף ונעים מאשר לחשוב שהן רעות אלייך.
יכול להיות שמה ששמעת שזה לא מדויק, ולא באמת הן ככה.
בשביל מה להתבוסס בזה?
