הייתי אומרת לו שיבקש ממנה סליחה.

סתם לא יודעת.

למה היא לא משתחררת ממנו? כנראה היא נפגעה... 

בד"כ אם קורה כזה דבר הם צריכים לעשות שיחה... יש לו הרבה מה לעשות בעניין. כמובן עד גבול מסוים. אם היא תלותית והוא התנצל ונתן לה להתבטא ועדיין היא מתקשה זה כבר שלה ואחריותה.

אימאלה לצאת עם מישהו שאת יודעת שחברה שלך יש לה עין רעה על הקשר... מפחיד. לא פשוט בכלל.

על עוגמת הנפש.

כל מי שחותך יש לו את האחריות לעשות את זה בצורה רגישה ולוודא שהאדם השני לא יחטוף מהלומה מהעניין. 

אפילו שזו "זכותו" להפסיק את הקשר בכל שלב... יש כאן מישהי יהודיה שנקשרה אליך ואתה ביום בהיר ביטלת את כל מה שהיה... יש לך הרבה מה לעשות כדי שזו לא תהיה טראומה עבורה. אפשר לחתוך בצורה רכה, לא בפתאומיות. ברגישות. להקשיב למה שיש לה לומר. להבין אותה. להסביר את עצמך. בגדול כל מה שצריך זה שיהיה לך אכפת מהצד שלה מהצער. היא תקבל את זה, רק תַראה שהיא לא היתה שום דבר בשבילך.

אוה.... שאלה טובה.

תשאלי רב.

סתם. זה גם לא בסדר מבחינת מידות, הייתי מצפה מיהודי שיהיה עם כבוד ורגישות לכל אדם אבל מובן שזה פחות חמור.

יהודיה היא הבת של ה'. 

ואהבת לרעך כמוך- מדבר על יהודים. אונאת דברים? יותר חמור ביהודים. 

אצל גויים יש עניין לא לעשות חילול ה' אבל לצער זה פחות חמור וודאי.

שוב, לא שסבבה לפגוע סתם בגויים, פשוט... יהודים יותר חשובים חוץ מזה שהם אחים אז עוד יותר. 

זה מהידוע לי... תשאלי ת"ח יענה לך יותר יפה

א. אני בן

ב. את כנראה צודקת, אין סיבה וכנראה אסור לפגוע בגוי סתם. אבל אולי העניין של חילול ה' זה אפילו יותר חמור ולכן אולי אתה צריך להסביר את עצמך יותר ולהיזהר אפילו יותר לא לפגוע (במיוחד אם זה קשור לדת)

א. סליחה!

ב. בשניהם צריך להזהר לא לפגוע אבל זה אכפתיות מדברים שונים... 

בכל מקרה מקווה שלא יצא לך להפגש עם גויה ולהתלבט בנושא אי פעם😎

א. זה בסדר, קורה לכולם😅

ב. צודקת, שניהם בני אדם, אבל אצל היהודי אני יותר נזהר כי הוא אח שלי. לעומת זאת אצל הגוי אני נזהר שמא יהיה חילול ה'.

קרה כבר...

די באמת?

(זה יותר מורכב משיקולים של חילול ה', אם זה אומר שזה יכול לגרור ח"ו עבירה על איסור בשביל לשמור שהיא לא תפגע...)

מעניין מה הסיפור... 

כן🥲 זה לא הגיע לעבירות ב"ה

לא כלכך אכפת לי לספר אבל לא בפורום רחב זה

לפעמים יש קשר עמוק ו/או טוב שצריך להיפרד מכל מיני סיבות, זה יכאב בטוח לצד הנחתך ולעיתים גם לצד החותך.

שלא נזדקק, אבל זה קורה והוא צריך להיות רגיש, אבל זה שהיא נפגעה לא אומר שהוא פעל באופן בעייתי.

אבל לעשות השתדלות

אז זה מורכב...

אני לא יכולה לקבוע באופן גורף מה היה ומה נכון לעשות בגלל כותרת כללית שהיא אמרה. אבל כן זה היה לי מאד חשוב לפתור את זה.

אולי הוא כן עשה מה שהוא יכול.

אבל, יכול להיות שיש כאן לפנים משורת הדין ועדיין הייתי מבקשת ממנו... זה היה חשוב לי במקרה הזה, להתאמץ לעשות שלום גם אם היית בסדר אבל הצד השני לא קיבל את זה ככה. במיוחד אם היא חברה שלי... ובמיוחד אם אני יודעת מה עבר עליה...

חוץ מזה אני חושבת שזה נפוץ שלא יודעים לסיים קשרים בצורה טובה באמת... גם אני. לכולנו זה לא סיטואציה קלה.

האם זה לפנים משורת הדין לבקש ממישהו אחר לעשות משהו קשה?

וברמה האישית:

אם מישהו קרוב אלי היה יוצא עם מישהי שחתכה קשר איתי וזה היה מוצלח הייתי שמח בכך גם אם הפרידה לא הייתה קלה.

אם מישהי הייתה מבקשת ממני להתנצל בפני חברה שלה שיצאתי איתה וחתכתי כי לפנים משורת הדין ומצב סביר שפעלתי שלא כהוגן הייתי נעלב, כנראה שהייתי מתנצל אם הגענו לשלב מתקדם מאוד והייתי בולע את העלבון. אם זה היה בשלב די התחלתי לא יודע מה הייתי עושה.

(ומי שמכיר אותי יודע שאני לא נעלב בקלות בכלל)

בעיקרון היא צריכה להשלים עם זה במוקדם או במאוחר וזה לא משנה עם מי הוא יתחתן בסוף.

אם זאת לא תהיה את אז זאת תהיה מישהי אחרת,

לכן אני חושב שהכי נכון שתניחי בצד את הדבר הזה ותתמקדי רק באם זה מתאים לך. 

אם היא חברה מאוד קרובה אולי הייתי מתחשב בזה משום דרכי שלום.

חוץ מזה בינתיים התחיל טוב איתו?

וממי שמעת שהיא עדיין לא השתחררה ממנו? יכול להיות שיש מידע עדכני יותר?

(גם ממני יש מישהי שלא השתחררה, ולאחרונה גיליתי שהיא נשואה באושר ב"ה)

היא לא מאוד קרובה אבל היא מספיק קרובה כדי להגיע לחתונה אם יצליח.

היא אמרה לי שהיא לא השתחררה, רק אחרי זה הבנתי שהתכוונה אליו. אולי יש מידע עדכני, לא יודעת.

כן בינתיים הולך טוב.

זה שהיא לא השתחררה יכול להיות בגלל אתגר שלה, אין סיבה שבגלל זה את לא תמשיכי עם מי שמתאים לך. (ואם הוא לא יתאים בסוף, אז היא לא תושפע מזה שיצאתם)

כך שלדעתי בכל מקרה נכון שזה לא יהיה שיקול מבחינתך:

אם כן מתאים לכם להתחתן, לדעתי לא נכון שתדחי לעצמך חתונה ולא תצאי עם מישהו שהתאים לך רק כי חברה שלך יצא איתו והיא לא השתחררה מזה.

אם לא מתאים לכם להתחתן, אין השפעה עליה בזה שניסית.

הסיכון היחיד הוא שתחליטו שכן ואז זה לא יקרה, אבל לא שוקלים אם נכון לצאת עם מישהו מתוך מחשבה שכך יקרה.

אני לא מאמינה בקשר שפוגע בבחורה אחרת

להגיד לך שההתנהגות שלי זה עמדת הרוב ?

לא יש הרבה בנות כאלה

אני גם תמיד מתפללת שהבית שלי לא יקום על דמעות של אישה אחרת .

לכן אני אבחר גם בחור שיודע לדבר את הרגשות שלו ולהיות טוב לכל אורך הדרך ..

גם לבנות שהוא לא רצה להמשיך איתן..

לצערי יש בחורים שלא יודעים להתנהג ברגעים שהם לא רוצים 

אני לא מעוניינת בבית של דינים והקפדות

קל וחומר אם זו חברה שלך

תחשבי שהיא הכירה אותו לפניך 

מינימום זה שהוא יבקש סליחה ויסגור מעגל איתה קודם 

בגדול אני מסכימה איתך.

אבל זה לא שהוא לא היה בסדר, פשוט היה לה קשה לקבל את זה שהוא החליט לא להמשיך איתה .

ברור שעדיף שלא, אם הייתי יודעת כנראה שלא הייתי נכנסת לזה, אבל עכשיו שכבר הכרנו אני לא יודעת אם זה סיבה מספיק טובה להוריד.

חשוב לברר מה היה שם תבדקי עם הבחורה

בדרך כלל לבחורה קשה להמשיך כי היה משו לא סגור

אם הבחור לא רצה להמשיך והכל היה מכובד ולא היתה פגיעה .. חשוב לדבר עם הבחורה להבין מה קרה.

וזהו את שלך עשית לא?

אין לי מושג מה הכוונה ב"לא השתחררה מזה".

האם הכוונה שהיא עדיין חושבת שיש פוטנציאל לקשר בינה לבינו?

האם הכוונה שהיא נשארה פגועה מהקשר בינהם?

בין כך ובין כך -

כל עוד *הוא* לא חושב שיש לקשר ההוא פוטנציאל, כל עוד הקשר הנוכחי הוא זה שרלוונטי מבחינתו - אין כאן שום בעיה לדעתי.

בסופו של דבר אנחנו מסתובבים בחברה שהיא עם מאפיינים דומים. הגיוני שחברות יוצאות עם אנשים שגם החברות שלהן יצאו איתם (וזה אחלה דרך להכיר מישהו). זה שמישהו יצא עם מישהי לא הופך אותו לפסול דייטים.

היו אנשים שיצאתי איתם בעבר. ראיתי בהם פוטנציאל חתונה. זה לא היה הדדי. היתה בי איזושהי תקווה שאולי הם ירצו לנסות שוב כעבור זמן. לא קרה. האם לזה את קוראת "לא התשחררתי מזה"?

זה לא מנע ממני להמשיך ולחפש. ועם הזמן, יצא לי להיתקל בהם פה ושם, ולגלות (שחלקם לפחות) נשואים. אז מבחינתי הם כבר לא פוטנציאל. אבל כל עוד הוא עדיין רווק, למה לא?

לא יודעת מה רמת הקשר בינך ובין החברה. אבל אני מאוד מאמינה בפתיחות וכנות. אם מתאים לך לדבר איתה בפתיחות וכנות - קודם כל, לא הייתי קובעת עבורה כלום. אם היא שיתפה אותך בעבר שיש קשר מסוים שהיא לא השתחררה ממנו - את יכולה להעלות בסימן שאלה האם זה האדם הזה. לשתף אותה ברגשות ובחששות שלך. האם את מעוניינת לקבל את ברכתה? האם את מעוניינת לשמוע ממנה שהוא כבר לא פוטנציאל? ואם הוא עדיין כן מבחינתה, מה תרצי לשמוע?

באיזה מקום זה יעמיד אותה?

האם זה אחריות שלך לדאוג לזה?

בעיני, מה שהופך זוג לזוג - זה עצם הבחירה שלהם אחד בשני. החלטה משותפת שאנחנו כבר לא מחפשים שום אדם אחר. ב"ה יש הרבה מאוד אנשים פוטנציאלים, אנשים שיכלנו לבנות איתם קשרים, אבל ברגע שמתחתנים - זהו, בחרנו לעשות את המסע שלנו יחד, וכל האחרים אינם רלוונטיים. אני מצפה גם מאחרים להיות בעמדה דומה - אם מישהו שיצאת איתו התחתן, הוא כבר לא רלוונטי.

וכשיוצאים לדייט, ונפרדים - אנחנו לוקחים בחשבון שהכל יכול לקרות. שאותו אחד (שאולי את עדיין רואה בו פוטנציאל) יכול להתחתן עם חברה טובה, שכנה, קרובת משפחה. אין לנו בלעדיות על אנשים אחרים. זה העולם, צריך להתמודד איתו. לא תמיד זה נעים, וזה בהחלט יכול להיות מאכזב עבור אחרים, אבל ככה זה.

לא מאמין בהקפדות ועין הרע, והגמרא אומרת שמי שלא מאמין בזה אין השפעה שלהם עליו.

אם היא נפגעה מהפרידה או עדיין מחזיקה את זה, אולי שווה לדבר איתה בנושא לקראת אירוסין אם זה זה.

בהצלחה רבה!!

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.