הייתי אומרת לו שיבקש ממנה סליחה.

סתם לא יודעת.

למה היא לא משתחררת ממנו? כנראה היא נפגעה... 

בד"כ אם קורה כזה דבר הם צריכים לעשות שיחה... יש לו הרבה מה לעשות בעניין. כמובן עד גבול מסוים. אם היא תלותית והוא התנצל ונתן לה להתבטא ועדיין היא מתקשה זה כבר שלה ואחריותה.

אימאלה לצאת עם מישהו שאת יודעת שחברה שלך יש לה עין רעה על הקשר... מפחיד. לא פשוט בכלל.

על עוגמת הנפש.

כל מי שחותך יש לו את האחריות לעשות את זה בצורה רגישה ולוודא שהאדם השני לא יחטוף מהלומה מהעניין. 

אפילו שזו "זכותו" להפסיק את הקשר בכל שלב... יש כאן מישהי יהודיה שנקשרה אליך ואתה ביום בהיר ביטלת את כל מה שהיה... יש לך הרבה מה לעשות כדי שזו לא תהיה טראומה עבורה. אפשר לחתוך בצורה רכה, לא בפתאומיות. ברגישות. להקשיב למה שיש לה לומר. להבין אותה. להסביר את עצמך. בגדול כל מה שצריך זה שיהיה לך אכפת מהצד שלה מהצער. היא תקבל את זה, רק תַראה שהיא לא היתה שום דבר בשבילך.

אוה.... שאלה טובה.

תשאלי רב.

סתם. זה גם לא בסדר מבחינת מידות, הייתי מצפה מיהודי שיהיה עם כבוד ורגישות לכל אדם אבל מובן שזה פחות חמור.

יהודיה היא הבת של ה'. 

ואהבת לרעך כמוך- מדבר על יהודים. אונאת דברים? יותר חמור ביהודים. 

אצל גויים יש עניין לא לעשות חילול ה' אבל לצער זה פחות חמור וודאי.

שוב, לא שסבבה לפגוע סתם בגויים, פשוט... יהודים יותר חשובים חוץ מזה שהם אחים אז עוד יותר. 

זה מהידוע לי... תשאלי ת"ח יענה לך יותר יפה

א. אני בן

ב. את כנראה צודקת, אין סיבה וכנראה אסור לפגוע בגוי סתם. אבל אולי העניין של חילול ה' זה אפילו יותר חמור ולכן אולי אתה צריך להסביר את עצמך יותר ולהיזהר אפילו יותר לא לפגוע (במיוחד אם זה קשור לדת)

א. סליחה!

ב. בשניהם צריך להזהר לא לפגוע אבל זה אכפתיות מדברים שונים... 

בכל מקרה מקווה שלא יצא לך להפגש עם גויה ולהתלבט בנושא אי פעם😎

א. זה בסדר, קורה לכולם😅

ב. צודקת, שניהם בני אדם, אבל אצל היהודי אני יותר נזהר כי הוא אח שלי. לעומת זאת אצל הגוי אני נזהר שמא יהיה חילול ה'.

קרה כבר...

די באמת?

(זה יותר מורכב משיקולים של חילול ה', אם זה אומר שזה יכול לגרור ח"ו עבירה על איסור בשביל לשמור שהיא לא תפגע...)

מעניין מה הסיפור... 

כן🥲 זה לא הגיע לעבירות ב"ה

לא כלכך אכפת לי לספר אבל לא בפורום רחב זה

לפעמים יש קשר עמוק ו/או טוב שצריך להיפרד מכל מיני סיבות, זה יכאב בטוח לצד הנחתך ולעיתים גם לצד החותך.

שלא נזדקק, אבל זה קורה והוא צריך להיות רגיש, אבל זה שהיא נפגעה לא אומר שהוא פעל באופן בעייתי.

אבל לעשות השתדלות

אז זה מורכב...

אני לא יכולה לקבוע באופן גורף מה היה ומה נכון לעשות בגלל כותרת כללית שהיא אמרה. אבל כן זה היה לי מאד חשוב לפתור את זה.

אולי הוא כן עשה מה שהוא יכול.

אבל, יכול להיות שיש כאן לפנים משורת הדין ועדיין הייתי מבקשת ממנו... זה היה חשוב לי במקרה הזה, להתאמץ לעשות שלום גם אם היית בסדר אבל הצד השני לא קיבל את זה ככה. במיוחד אם היא חברה שלי... ובמיוחד אם אני יודעת מה עבר עליה...

חוץ מזה אני חושבת שזה נפוץ שלא יודעים לסיים קשרים בצורה טובה באמת... גם אני. לכולנו זה לא סיטואציה קלה.

האם זה לפנים משורת הדין לבקש ממישהו אחר לעשות משהו קשה?

וברמה האישית:

אם מישהו קרוב אלי היה יוצא עם מישהי שחתכה קשר איתי וזה היה מוצלח הייתי שמח בכך גם אם הפרידה לא הייתה קלה.

אם מישהי הייתה מבקשת ממני להתנצל בפני חברה שלה שיצאתי איתה וחתכתי כי לפנים משורת הדין ומצב סביר שפעלתי שלא כהוגן הייתי נעלב, כנראה שהייתי מתנצל אם הגענו לשלב מתקדם מאוד והייתי בולע את העלבון. אם זה היה בשלב די התחלתי לא יודע מה הייתי עושה.

(ומי שמכיר אותי יודע שאני לא נעלב בקלות בכלל)

בעיקרון היא צריכה להשלים עם זה במוקדם או במאוחר וזה לא משנה עם מי הוא יתחתן בסוף.

אם זאת לא תהיה את אז זאת תהיה מישהי אחרת,

לכן אני חושב שהכי נכון שתניחי בצד את הדבר הזה ותתמקדי רק באם זה מתאים לך. 

אם היא חברה מאוד קרובה אולי הייתי מתחשב בזה משום דרכי שלום.

חוץ מזה בינתיים התחיל טוב איתו?

וממי שמעת שהיא עדיין לא השתחררה ממנו? יכול להיות שיש מידע עדכני יותר?

(גם ממני יש מישהי שלא השתחררה, ולאחרונה גיליתי שהיא נשואה באושר ב"ה)

היא לא מאוד קרובה אבל היא מספיק קרובה כדי להגיע לחתונה אם יצליח.

היא אמרה לי שהיא לא השתחררה, רק אחרי זה הבנתי שהתכוונה אליו. אולי יש מידע עדכני, לא יודעת.

כן בינתיים הולך טוב.

זה שהיא לא השתחררה יכול להיות בגלל אתגר שלה, אין סיבה שבגלל זה את לא תמשיכי עם מי שמתאים לך. (ואם הוא לא יתאים בסוף, אז היא לא תושפע מזה שיצאתם)

כך שלדעתי בכל מקרה נכון שזה לא יהיה שיקול מבחינתך:

אם כן מתאים לכם להתחתן, לדעתי לא נכון שתדחי לעצמך חתונה ולא תצאי עם מישהו שהתאים לך רק כי חברה שלך יצא איתו והיא לא השתחררה מזה.

אם לא מתאים לכם להתחתן, אין השפעה עליה בזה שניסית.

הסיכון היחיד הוא שתחליטו שכן ואז זה לא יקרה, אבל לא שוקלים אם נכון לצאת עם מישהו מתוך מחשבה שכך יקרה.

אני לא מאמינה בקשר שפוגע בבחורה אחרת

להגיד לך שההתנהגות שלי זה עמדת הרוב ?

לא יש הרבה בנות כאלה

אני גם תמיד מתפללת שהבית שלי לא יקום על דמעות של אישה אחרת .

לכן אני אבחר גם בחור שיודע לדבר את הרגשות שלו ולהיות טוב לכל אורך הדרך ..

גם לבנות שהוא לא רצה להמשיך איתן..

לצערי יש בחורים שלא יודעים להתנהג ברגעים שהם לא רוצים 

אני לא מעוניינת בבית של דינים והקפדות

קל וחומר אם זו חברה שלך

תחשבי שהיא הכירה אותו לפניך 

מינימום זה שהוא יבקש סליחה ויסגור מעגל איתה קודם 

בגדול אני מסכימה איתך.

אבל זה לא שהוא לא היה בסדר, פשוט היה לה קשה לקבל את זה שהוא החליט לא להמשיך איתה .

ברור שעדיף שלא, אם הייתי יודעת כנראה שלא הייתי נכנסת לזה, אבל עכשיו שכבר הכרנו אני לא יודעת אם זה סיבה מספיק טובה להוריד.

חשוב לברר מה היה שם תבדקי עם הבחורה

בדרך כלל לבחורה קשה להמשיך כי היה משו לא סגור

אם הבחור לא רצה להמשיך והכל היה מכובד ולא היתה פגיעה .. חשוב לדבר עם הבחורה להבין מה קרה.

וזהו את שלך עשית לא?

אין לי מושג מה הכוונה ב"לא השתחררה מזה".

האם הכוונה שהיא עדיין חושבת שיש פוטנציאל לקשר בינה לבינו?

האם הכוונה שהיא נשארה פגועה מהקשר בינהם?

בין כך ובין כך -

כל עוד *הוא* לא חושב שיש לקשר ההוא פוטנציאל, כל עוד הקשר הנוכחי הוא זה שרלוונטי מבחינתו - אין כאן שום בעיה לדעתי.

בסופו של דבר אנחנו מסתובבים בחברה שהיא עם מאפיינים דומים. הגיוני שחברות יוצאות עם אנשים שגם החברות שלהן יצאו איתם (וזה אחלה דרך להכיר מישהו). זה שמישהו יצא עם מישהי לא הופך אותו לפסול דייטים.

היו אנשים שיצאתי איתם בעבר. ראיתי בהם פוטנציאל חתונה. זה לא היה הדדי. היתה בי איזושהי תקווה שאולי הם ירצו לנסות שוב כעבור זמן. לא קרה. האם לזה את קוראת "לא התשחררתי מזה"?

זה לא מנע ממני להמשיך ולחפש. ועם הזמן, יצא לי להיתקל בהם פה ושם, ולגלות (שחלקם לפחות) נשואים. אז מבחינתי הם כבר לא פוטנציאל. אבל כל עוד הוא עדיין רווק, למה לא?

לא יודעת מה רמת הקשר בינך ובין החברה. אבל אני מאוד מאמינה בפתיחות וכנות. אם מתאים לך לדבר איתה בפתיחות וכנות - קודם כל, לא הייתי קובעת עבורה כלום. אם היא שיתפה אותך בעבר שיש קשר מסוים שהיא לא השתחררה ממנו - את יכולה להעלות בסימן שאלה האם זה האדם הזה. לשתף אותה ברגשות ובחששות שלך. האם את מעוניינת לקבל את ברכתה? האם את מעוניינת לשמוע ממנה שהוא כבר לא פוטנציאל? ואם הוא עדיין כן מבחינתה, מה תרצי לשמוע?

באיזה מקום זה יעמיד אותה?

האם זה אחריות שלך לדאוג לזה?

בעיני, מה שהופך זוג לזוג - זה עצם הבחירה שלהם אחד בשני. החלטה משותפת שאנחנו כבר לא מחפשים שום אדם אחר. ב"ה יש הרבה מאוד אנשים פוטנציאלים, אנשים שיכלנו לבנות איתם קשרים, אבל ברגע שמתחתנים - זהו, בחרנו לעשות את המסע שלנו יחד, וכל האחרים אינם רלוונטיים. אני מצפה גם מאחרים להיות בעמדה דומה - אם מישהו שיצאת איתו התחתן, הוא כבר לא רלוונטי.

וכשיוצאים לדייט, ונפרדים - אנחנו לוקחים בחשבון שהכל יכול לקרות. שאותו אחד (שאולי את עדיין רואה בו פוטנציאל) יכול להתחתן עם חברה טובה, שכנה, קרובת משפחה. אין לנו בלעדיות על אנשים אחרים. זה העולם, צריך להתמודד איתו. לא תמיד זה נעים, וזה בהחלט יכול להיות מאכזב עבור אחרים, אבל ככה זה.

לא מאמין בהקפדות ועין הרע, והגמרא אומרת שמי שלא מאמין בזה אין השפעה שלהם עליו.

אם היא נפגעה מהפרידה או עדיין מחזיקה את זה, אולי שווה לדבר איתה בנושא לקראת אירוסין אם זה זה.

בהצלחה רבה!!

אם אתה מרגיש שאתה רוצה להתחתן כדי לתת ולהוסיף טוב, או כדי לקבל

מרגישים את זה שונה

גם לרצות לתת שאין לך למי זה כמו צמא, אבל אחר

מצטרפת להרמוניה בשאלתה כדי להבין יותר.

ורק אומר שעלתה לי מול זה זו המחשבה שאנחנו לא פועלים רק עם מידה אחת במערכות במציאות, ובפרט במערכות יחסים, אלא עם מכלול שילובי המידות (מה שאנחנו פוגשים לאורך ספירת העומר).

ובהקשר הספציפי של נתינה, חלק מהעניין הוא הלמידה להשפיע על האחר גם מתוך הקשבה ליכולת ההכלה שלו ולכלים שלו. ואפילו יותר מזה, להקשיב לרצון שעולה ממנו כדי להיות מדוייקים יותר.

צריך שם יכולת התגמשות ותנועה דרך מכלול המידות המתגלות במציאות באופנים שונים.

מכיוון שזכיתי שגמלו איתי חסד התחדד לי ההבדל.

נראה לי שניתן להבין את הרעיון מהמקור המפורסם בנושא בדברי הרב דסלר:

"הורגלנו לחשוב כי הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם- ייטיב לו. אבל הסברה השניה היא, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא- אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה- הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בהם… כי כך שנינו במסכת דרך ארץ זוטא (פ"ב) 'אם חפץ אתה להידבק באהבת חברך, הוי נושא ונותן בטובתו"

כלומר על ידי הנתינה וההשקעה באחר האדם מרגיש שהשני חלק ממנו ולכן אוהב את עצמו בזולת. העניין הזה מצוי הרבה בקשר של הורים וילדים ובפרט ההתבטאות השלילית של תוצאות הנתינה.

אני התייחסתי יותר בהיבט של הנותן, אפילו בלי להיכנס לצד המקבל כי זה אולי פחות רלוונטי לנושא מצד התוצאה, אבל ייתכן בהחלט שחוסר ההתאמה למקבל קשורה לגישת הנותן.

ואם כבר הזכרת את המידות של ספירת העומר, הקשר הזוגי עיקרו אינו החסד אלא הקו האמצעי…

אז כנראה שיש לך חלל כזה ורק אתה יכול למצוא אותו.

לדוגמה אני לא מרגיש שיש לי חלל כזה, לכן השאלה הזו לא מעסיקה אותי (בעבר זה כנראה יותר העסיק).

השאלה איפה החלל הזה פוגש אותך.

יכול להיות חוסר טכני אבל מבפנים האדם שלם

קח לדוגמא אדם נכה, הוא יכול להגיד שיש לו חוסר ממשי, חוקי המשחק לא הוגנים עבורו. אבל הוא יכול גם להיות שלם עם ה"חוסר" הזה. להבין שהכל מכוון ויש סיבה ולחפש הזדמנויות לממש את הטוב שבמצב.

אף פעם אין מושלם במציאות שלנו... תמיד יש משהו שאנחנו צריכים להשלים אנחנו.

תנסה להגדיר את שני החללים האלה, מה כל אחד רוצה שימלאו בו. ואז נוכל לדבר מה אתה ממלא בעצמך ואז היא.

עקרונית, נראה שכל מה שקשור לעצמך לבדך צריך שאתה תמלא בעצמך וכל מה שלא תלוי בך כלל - שמישהי תבוא ותמלא אידך זיל גמור.

משמח מאוד!! בניין עדי עד הצלחה וכל הברכות!💓

שמע זה הדבר שהכי משמח אותי. כאילו המשיח הגיע!!!!!!!!!!!!!!

שפע ה' וחסד ה' בכל יום. תנצל א הטוב ואל תתעלם ממנו. זה לא ברור מאליו. גן עדן בעולם הזה

תלוי בך

השני שך ושהו. לא מסובך

ממש בחודשים האחרונים התובנה הזאת נפלה לי, באמת שום דבר לא משנה בלי זה, יכול להיות לך הכל מהכל, אבל בעצם אין לך כלום, ומנגד יכול להיות בחור שאין לו רבע מהדברים שיש לך, ועדיין יש לו כל כך הרבה רק כי הוא נשוי.

תובנה כואבת שכזו

יש את הודיה דוידוביץ באיזור יד בימין. שווה את ההשקעה!! אחת האלופות והמקצועיות! למדה רציני באוניברסיטה..

הדבר הכי מועיל זה לשמוע שיעורים על זוגיות של רבנים ורבניות.

מטפלים בדר"כ יכולים לעזור ברמה הפרקטית, וברמה הפנימית והשכלית העזרה שלהם שוות ערך לשמיעת שיעורים…

יעל אמיתי

שרה אלטר

צילי גיגי (מושב אורה)

כל אחת שונה מחברתה אם תרצי אוכל לשלוח בפרטי טלפונים שלהן ותבררו עם כל אחת אם זה מתאים

לאחרונה תאמת אני מופתע ממש לטובה מבנות שיודעות לספר על חברות שלהן, אז שאפו בנות תמשיכו ככה!

אני זוכר ממש בתחילת הדרך דיברתי עם חברה שהתלהבה ובסוף אמרה "נו תצא איתה". תודה באמת.

היתה גם אחת אמרה בנוסף להכל "היא יפה", וואלה שתשלח תמונה חחח

שהיא מאחלת לאח שלה כזאת בחורה?

הייתה גם משפחה.

למה לרדד?

וזו בדיוק הנקודה שלי - אתן צריכות להבין שהתכונות שעושות אותה לחברה טובה שלך הן לאו דווקא התכונות שהבחור מחפש באשה.

אם היית מבררת על מישהו והבחור היה אומר לך שהוא נהנה לשחק איתו כדורסל - זה היה רלוונטי בעיניך? 

שהוא אחלה אדם, לרצות שיהיה משפחה שלך כן אומר. מן הסתם יש לו מידות טובות.

תפרטי את המידות שלה, מיהי ומהי. לא דברים מעורפלים ולא קשורים לנושא. 

למה היית רוצה שתהיה גיסתך? מה מיוחד בה?

שאם אתה מביע ביקורת ביחס לגישה מסויימת שאתה מזהה אותה כלא נכונה

שתקבל בהבנה שגם הגישה שלך יכולה להיות חשופה לביקורת.

אחרת, לא נראה לי גם שיש כאן חופש מחשבתי, מה שמאוד נצרך לחשיבה ביקורתית.

כי היא שווה, ולא מתייחסת לשאלה אם היא מתאימה?

בירור בא להבין אם הדמות מתאימה לי, לא האם הדמות היא אדם טוב.

בכלל, זה הדבר הכי חשוב לזכור בכל תקופת החיפושים לדעתי:

אנחנו מחפשים בת זוג מתאימה, לא בהכרח את הכי טובה, ממילא פסילות לרוב יהיו כי אין התאמה ולא כי הם פחות טובים ממני.

אבל אם החבר/ה עפים על מי שהם מדברים עליו זה מקסים וחמוד

החבר או החברה בעיקר צריכים להעביר תוכן בצורה אמינה,

אבל חלק מהתוכן זה איך אתה מנגיש אותו, אם איזה טונציה אתה אומר אותו.

אני עושה בירורים בשביל לדעת שהמידע שקיבלתי בהתחלה אמין ואני הולכת לפגוש אדם נורמלי.

בירורים מבחינתי זה לא בגלל חשד כזה או אחר, אלא בגלל שבאמת אי אפשר להכניס בנאדם לתוך שבלונה של כרטיס ולהבין שזיהית משהו משמעותי.

בירורים זאת אפשרות לקבל רושם יותר חוויתי לפני שעומדים להפגש ואז לראות אם זה הכיוון או לא.

אם מישהי סתם זורקת כמה מילים להגיד שהיא עפה על חברה שלה ובשאר העניינים היא אומרת דברי טעם, זה כזה עקרוני? נראה לי שגם אתה תסכים שלא.

אם היה מגיע מתנדב לחלק עוגות במחלקה, וזו לא היתה העוגה שאתה הכי אוהב, היו לך טענות?

אז רק מזכירה לכולנו שכל נותני המידע בשידוכים... הם מתנדבים...

ויתכן שגם השקיעו מאות שעות!!! כוחות נפש!!! מאמץ מנטלי נפשי ופיזי בהתנדבות הזאת

מבינה שאולי זו היתה **הצעת ייעול** ולא ממקום של תלונה, אז אם כן שיהיה בהצלחה.
ורק הזדמנות להזכיר לכולנו להגיד תודה לעונים! ולבוא מעמדה שמתאימה לשיחה שבה עוזרים לך בהתנדבות גמורה.

לפעמים אני יכולה להשקיע חצי שעה עד שעה ואפילו שעתיים במענה לבחור שמברר על חברה... 

ומרגישה שהוא חושב שאני חייבת לו משהו

ועוד לפעמים יש לו החוצפה להגיד "זה לא מה ששאלתי" או כל מיני טיעונים שונים ומשונים... ממש מתסכל ופוגע. אני לא בחקירה משטרתית.

נשמח שתגידו תודה על הזמן שהקדשת ותודה על כל פיסת מידע!

כמות הנזק שחברה יכולה לעשות היא בלתי נתפסת.

נתקלתי כבר בכמה שפשוט חיבלו בפועל בחברות שלהן. מקווה שזה היה בשוגג ולא במזיד. 

"היא חיננית" "אסרטיבית"

וחייב להסכים עם "היא מהממת" או "מקסימה"

בטוח שיש עוד ששמעתי פשוט כרגע לא עולה לי, כשיעלה אכתוב.

ועכשיו כשאני חושב על זה, חלק מהדברים אכן רלוונטיים כדי להבין שזה לא זה..

וגם חייב להגיד שאף פעם לא "ביררתי" אני סולד מעצם הרעיון, פשוט כשמציעים אז זה בא עם כל מיני תכונות של הבחורה וכו

מה יכול לצאת מהחוסר וודאות? או רע או טוב.

תחשוב על הסיטואציה הכי גרועה שיכולה לצאת משם, ותהיה שם כמה רגעים, תן לזה להכות קצת ותנסה להבין איך אתה מתמודד עם זה עם כל איך שזה גורם לך להרגיש וכו' זה עוזר להבין שזה לא כל כך נורא כי בסוף על הכל מתגברים, סתם דוגמא שהייתה לחבר הסיטואציה הכי גרועה שהייתה לו זה שיפטרו אותו מהעבודה, אמרנו אוקיי..בוא נתמודד לא נברח, יפטרו אותו ואז מה? קצת קשה לא נעים אבל אפשר למצוא עבודה בתחום, ב"ה לא חסר, אז גם אם יפטרו חלילה, העולם לא קורס וכו וכו..ואם זה טוב אז ברכה.

אגב גם הרע ברכה רק במלבוש לא כל כך יפה. בהצלחה דוד

כהסרת הספיקות, אומרים חז"ל.

זאת אומרת, שההתנדנדות הזו בין שני הקצווים (כן? לא?), אינה פשוטה

ולא עושה כל כך טוב...

אולי באמת לחיות את היום. לא לחטט בעבר וגם לא בעתיד.

איך אומרת הרבנית פישר? לסגור את המוח!

ולזרוק את עצמנו על השם;. ולהאמין שהוא באמת יודע מה טוב

ולסמוך עליו שמה שיהיה, זה הכי טוב.

לא תמיד זה קל אבל כך צריך לחשוב יהודי. זו צריכה

להיות העבודה.

ואגב, איני א ומרת זאת ממרום כסאי. אוי, כמה קשה לי עם זה...

אבל שכלית יודעת שכך זה צריך להיות; שההתקשרות 

לקב"ה צריכה להיות בכל פרט ופרט בחיים. לא מספיק

לשמור מצוות ולהתפלל 3 פעמים  ביום, ובין לבין

לחיות כמו כל אדם בגלובוס.

מי מאזין ומקשיב ומכיר אותנו הכי טוב?

רק הוא.

לא?

ביום שנמצא מי הראשון שכתב את זה (או את הטקסט בו זה נאמר לראשונה) אז באמת תהיה שמחה גדולה כי הספק ייפתר 😀

זה גורם לי לבכות ברגע

החיים לא פשוטים ומציבים אותנו לצערנו או לשמחתנו בפני מצבים של חוסר ודאות.

אהבתי שהוזכרה פה הנטייה לפסימיות שזה גם עניין שחשוב לתת עליו את הדעת.

גם להבין שהיציבות זה משאב חשוב זה גם אחלה אמירה שאפשר להוציא מפה. באמת ישנו אתגר להשיג יציבות בתוך חוסר הודאות.

ובאמת אולי יש כיוון למצוא את הניצוץ הטוב שבחוסר ודאות, גם זה כיוון יפה.

וכן, מותר לשנוא ולבכות ולפרוק.

בכל אופן, כדאי לחשוב מה עושים עם זה

חוסר ודאות באמת קשור לפיתוח פרשנות אישית. אפשר לתת המון פרשנויות למציאות חסר ודאות והפרשנויות יהיו כמובן חלקיות במידת מה.

איך בונים פרשנות מעצימה? אויל זאת שאלת השאלות.

פרשנות שיש בה גם תקווה ותנועה לכיוון מסויים וגם חיבור למציאות. אופטימיות זהירה.

לאורך היומיום

שנותנים וודאות לנפש

1. תזונה נכונה

2. תעסוקה מעניינת ומעשירה

3. ספורט באופן קבוע

4. קשר עם אנשים שעושים טוב

5. ללמוד וליישם תהליכים משפרי חיים באופן תמידי

6. לחיות בקצב מתאים ושלו

להשפיע.

חשיבה אם ומה צריך לעשות למול זה, שימת דגש על מה אני מכיר ויכול לפעול לפי זה, לקוות ולהאמין שיהיה טוב ולנסות כמה שאפשר.

שבע רצון בפעולות שלי מול אי ודאות ככלל.