האם חברות הסלולר רשאיות לגבות סכום חודשי קבוע עבור הו"ק מלבד התשלום החן והמנוי החודשי שמשולם בהו"ק בנקאית ?
גובים כל חודש בנוסף לתשלום סכום של 10 או 15₪ כ"דמי הו"ק"
האם חברות הסלולר רשאיות לגבות סכום חודשי קבוע עבור הו"ק מלבד התשלום החן והמנוי החודשי שמשולם בהו"ק בנקאית ?
גובים כל חודש בנוסף לתשלום סכום של 10 או 15₪ כ"דמי הו"ק"
לא היכרתי שזה קיים, אבל מסתבר שכן קיים.
כלומר, קיים נוהג של חברות הסלולר לגבות דמי הוראת קבע (ומזה הבנתי עכשיו למה הן מעדיפות הוראת קבע בכרטיס אשראי ולא ישירות מול הבנק - כי הוראת קבע מול הבנק אכן כרוכה בדמי ניהול שהבנק גובה מהחברה).
אבל יש כתבה מלפני ½ שנה שבהוראת משרד התקשורת - נאסר להמשיך ולגבות כסף על הוראת הקבע הבנקאית.
תקנות חדשות: בוטלו עמלות הוראת קבע המנופחות בסלולר ובאינטרנט
שעפ"י חוק חדש שיוצא בנובמבר לא יגבו עמלת הו"ק.
אז זה רק מנובמבר?
אבל זה בלתי מתקבל על הדעת לשלם סתם כך על הו"ק
בעידן בו מעבר בין חברות סלולר הוא בקלות
לא רואה סיבה למה להשאר שם.
אדייק את דבריי.
אם בטוטאל (כולל דמי הו"ק) המחיר נמוך משאר חברות הסלולר. "בולעים את הצפרדע"
ואם לא. עוברים.
דוגמה. לאחרונה התקשרתי לחברת האינטרנט לברר על מבצע
התחילו לפרט לי. דמי חיבור. שכירת ראוטר. תשתית. ספק וכו'
אמרתי. "עזוב שטויות. תן לי מחיר טוטאל. כמה הכל כלול. לא אפכת לי איך תחלקו את זה לתתי נושאים"
לדעתי כך גם כאן.
של חשבון בנק אחר רק מול כרטיס אשראי.
וכאן יש מקרה של לקוח שכנראה לא יכול באשראי.
ויש לספק עלויות נוספות בהוראת קבע מול בנקים, כפי שגם צויין בכתבה שהבאתי מ ynet.
היי כתבתי את זה בהתחלה בלנ"ו אבל אז הפנו אותי לכתוב כאן
שאלה שיושבת עלי כבר תקופה היא איך אנשים שעד אתמול היו ילדים שגרים אצל ההורים ובקושי עבדו פתאום אחראים לתפעול משק בית
כאילו להתחתן יחסית צעיר זה אחלה וזה גם מה שאני רוצה אבל איך מתמודדים עם ההוצאות? אני גם רוצה שבעלי לעתיד יהיה אברך כמה שנים ואני באמצע לימודים אבל יקח זמן עד שאסיים את התואר ועד שתהיה הכנסה נורמלית אבל זה מרגיש לי פשוט לא נכון לא לצאת בגלל זה כאילו אם מישהו בוגר ומבין שיש לו בית לתפעל אז גם אם אין לו הכנסה קבועה זה כבר משהו אבל תכלס מה עושים? כל הזוגות הצעירים נסמכים על ההורים בהתחלה? אני לא מאמינה בקסמים ונראה לי שלהתחתן מתוך מחשבה שה' יעזור זה קצת זריקת אחריות כלפי שמיא אבל מצד שני יש הרבה אברכים בעם ישראל ברוך ה שנשותיהם מרויחות מינימום ובכל זאת הכל נראה טוב
חח מקוה שיצא ברור מה דעתכם?
בוקר טוב לכולם, קצת רקע:
נשואים כ7 שנים + 3 ילדים בגילאים קטנים.
לצערנו עשינו טעויות בתחילת הנישואין, מה שגרם (בין היתר) לזה שאנחנו לא מקיימים יחסים בכלל.
ניסינו במשך שנים ללכת לסקסולוגים, ייעוצים זוגיים ואחרי שזה לא עזר, סוג של התייאשנו ולמדנו "לחיות עם זה".
אנחנו חיים סבבה, מסתדרים טוב, יוצאים לדייטים יחסית באופן קבוע ונותנים תמיכה אחד לשניה, פשוט בלי יחסי אישות.
אחד הדברים שאנחנו מרגישים זה שאנחנו לא באמת יודעים להעריך "מה הנזק" כי מעולם לא היו לנו חיי נישואים עם יחסים כדי להשוות אליהם וזה די מסתמך על מה שאחרים מספרים שזה כדאי ונחמד.
אשתי טבלה אתמול אחרי המון זמן שהיינו מותרים ובלילה הייתה שיחה קצת עצובה שהיא לא מבינה למה היא טובלת: זה מציק, מטריח ושבתכלס גם ככה אין איזה מגע מטורף שזה שווה לעשות את זה בשבילו ושמבחינתה הקושי העיקרי זה שהמיטות מופרדות כשילדים רוצים להיכנס בינינו בלילה.
המשכנו לדון בנושא, אבל אשמח לשמוע ולהבין:
מכיוון שאיני אישה ואני באמת לא זוכר את החוויה של לחיות ככה כל חודש - האם חיי האישות זה באמת מה שנותן מוטיבציה לטבול? גם אחרי מלא זמן?
היא תיארה את כל המהלך ההלכתי כעניין שממש מוריד לה ושאם הייתה נחסכת הטבילה והריחוק, אז לא היה לה כזה נורא.
מכיוון שכנראה יעלה בהמשך העניין של טיפול זוגי - הייאוש אתמול נבע מזה שניסינו כמה שנים ללכת לאנשי מקצוע (כולל מיכל פרינס שאשתי מאד התרשמה מהספר שלה) אבל בגלל שזה לא עזר והעלות הייתה ממש גבוהה (וההצלחה לא מובטחת), אז אשתי לא בקטע.
חשבתי אולי אם ננסה ללכת לאיזו רבנית שאידיאולוגית עובדת בזה ולא לוקחת מחירים גבוהים (או בכלל), אז זה יוכל לתת לאשתי מוטיבציה.
אין לי בעיה להוציא את הכסף על זה, אני מבין שיש כאן חשיבות שאני לא מבין.
אם יש המלצות לאיזור חיפה והקריות - נשמח 
תודה ושבת שלום.
כי אי אפשר להגיע לאינטימיות פיזית בלי רגשית!!!
לחזר אחרי אישתך זה דבר ראשון תתחיל בפייק לאט לאט יבוא טבעי
אתה באמת צריך ניעור רציני שאתה חושב שלעשות דברים בשבילה זה מספיק
מתי קנית לה מתנה עם ברכה?
פתק ליד הארוחת בוקר
השארת לה עוגחה שהיא אוהבת עם ברכה קטנה
רשמת לה אני אוהב אותך באמצע היום?
הגשת לה קפה למיטה עם נשיקה?
בגלל שזה פורום ולא לוח מודעות, עדיף לכתוב כאן את הדברים ולא להסתפק בקישור חיצוני שלא יוביל לשום דבר...
ולא שאחת יודע הכל ומסתכל בעליונות על השני
צריך כמה שיותר החלטות משותפות.
שלושה *שותפים* באדם.
בהמשך לשרשור ארוחות הצהריים שהיה בפורום פה ולא בהו"ל...
מה קורה בארוחות הערב?
מה אתם מכינים?
מרגישה כל יום ממציאה את עצמי מחדש ומאכזבת מחדש.
המגוון מצומצם,
אשמח לרעיונות יצירתיים להכדיל את המגוון.
ובאיזו שעה אוכלים אצלכם? אתם מתיישבים עם הילדים?
ברכת השם עליכם וכל הברכות על ראשיכם וחנן הגנן בעגלה עם פעמון נוסע הפוך ושר לו פזמון
של סכנת נפשות ופיקוח נפש מיידי!
שכבר 11 תינוקות קיפחו את חייהם שלא חוסנו בחצבת הארורה הזאת שכבר נכחדה מהעולם כמעט עד שהגיעו אנשים גאונים והחליטו לא לחסן.
עכשיו מילא אבל רואים שיש התפרצות ותינוקות אשכרה מתים וממשיכים לא לחסן. ועוד תינוק נפטר היום. זה לא מספיק?! מה צריך לקרות כדי שיהיה מספיק?!
אז קוראת בחדשות שעוד תינוק לא מחוסן נפטר מהחצבת.
וילדה בת 10 נפטרה משפעת שלא התחסנה אליה (משרד הבריאות אמר לחסן לשפעת כי יש השנה סיכון מוגבר).
ואז אני קוראת בפורום השכן את ההודעה של אנונימית שהתינוק שנפטר מהחצבת הוא מהמשפחה שלה והיא כותבת ונועלים לה את השרשור.
ואני לא מצליחה להבין את זה! אני כועסת ועצובה ולא מצליחה להבין איך חיים של תינוק ככה קופחו על החלטה מטומטמת של ההורים שלו! וכל העדר אחריהם.
אז רגע, אפשר לקפח חיים של תינוק אבל אי אפשר רגע להביא תרעומת על זה? ועוד שזה מהמשפחה שלה? אז נועלים כי מה? כי אולי יש נשים שלא מתחסנות שיגידו אוי למה ככה להגיד על מתנגדי החיסונים לא נעים לנו. א ה וואלה לא נעים? לא נעים? לא נעים שתינוק מת!!!!!!!!! עוד אחד!!!!!!!!
אז איפה כן אפשר לדבר על זה??? אז איפה כן אפשר להעלות למודעות???? אז איפה כן אפשר להראות להורים שעזבו הכל אם אתם לא רוצים שהתינוק שלכם ימות מההתפרצות המיותרת הזאת תחסנו אותו לפחות תתנו לו עוד אחוזים לשרוד!
ואני גם אצרף את מה שהיא כתבה בפורום השכן, שתבינו, הנה:
"היום 09:22ב.ד.ה@אנונימית בהו"ל
מוות מיותר, נטו מתוך אידיאולוגיה מוטעית של ההורים.
מוות איטי, כל כמה שעות איבר חיוני אחר הפסיק לעבוד, העבירו אתמול בלילה לבית חולים אחר כדי להתחיל דיאליזה אבל הגוף לא עמד בזה, עד שנפטר הבוקר. אני מקווה שהם לומדים עכשיו להבא.
כואב לי בלב אבל לצד הכאב אני מלאה בכעס על ההורים שהכניסו את עצמם לסיטואציה הזאת, ממש בכח. כועסת על עצמי שבמקום לכאוב עכשיו הלב שלי כועס עליהם. בשביל הילד אני שמחה שנגאל מייסוריו כי באמת סבל.
אל תדונו אותי על הרגשות שלי, אני חלוקה ולא יודעת מה להרגיש.
בשורות טובות."
נו איך אפשר לקרוא את זה?? תגידו לי אתם איך כי אני לא מצליחה להבין!!! הגוף רועד מכעס וחוסר אונים ועצב לתינוק הזה!!!! ואפילו לענות לה אני לא יכולה שם, והיא אנונימית אז לא יכולה בפרטי, ואפילו לשלוח לה חיזוק או צירוף של התדהמה אני לא יכולה וזה חשוב!!!!!!!! למה לא מבינים שזה יותר חשוב מהכל ושהחיים של תינוקות ואנשים יותר חשוביםפ מהכל ומכל הלא נעים הזה ומכל הפוליטקלי קורקט הזה ומכל האסור שיתפתח דיון הזה ומכל האסור שגבר יענה הזה ומכל האסור לפגוע ברגשותיהם של אנשים שבוחרים לא לחסן הזה ומכל הלא יודעת מה הזה!!!! חאלאס די כבר נו כאילו מה נסגר?!
אז מה כן יעלה למודעות??? אז מה כן יעזור לתינוק???
התינוק הזה יכול ללחות על כפתור דיווח ולדווח שהוא רצה שימנעו את המוות שלו??? לא הוא לא יכול
אז אני אביא את זה כאן. אל תמחקו לי ואל תנעלו לי ואל תערכו לי. תקשיבו שנייה להגיון. הגיוןןןןן למשן ה' הגיון
תקשיבו לקול של התינווקת שאני מביאה כאן שאין להם קול. ולקול של התינוקות הבאים שרוצים לחיות!!!!!!!!!!
ותחסנו!!!! תחסנו אותם!!! לחצבת ולשפעת.
אולי אתם תצילו את התינוק הבא.
לרגל חגיגת יום הולדת של שנינו, תקופת מילואים קשוחה
רוצים לחגוג בצימר זוגי בירושלים, עדיף במקום מעניין כמו הרובע/עמק רפאים/נחלאות.
אבל זורמים...
אם יש גם אפשרות לא. בוקר בכלל חוויה.
וגם אם מכירים דרך להגיע להדרכות של סיורים מעניינים בעיר בנחלאות/ברובע בשאר מקומות מעניינים אשמח לקבל אנשי קשר.
וכמובן אם מכירים סדנאות מומלצות נשמח לשמוע.
נתחיל מצימר ונתקדם משם;)
תודה רבה מראש
עינב66ראיתי הרבה על רמה, יש גם מקומות להזמין אוכל או לצאת
ירושלים לא מכירה
סביר להניח ששם תקבלי עוד תשובות.
עוזר?
עינב66054-426-5105 זה הטלפון,
עם ארוחת בוקר מפנקת, יש בריכה לדעתי מקורה צריך לברר
מומלץ
הפניה היא לגברים, אם נשים גם ירצו(תרצנה?) לענות - חופשי.
וכמובן אפשר גם לענות שאתם מכירים זוג כזה. לאו דווקא אתם.
אני משער שיש גברים שהנשים שלהם יודעות לתקן דברים בבית טוב מהם ואעפ"כ יש להם זוגיות טובה ומאושרת.
כנל, לגבי גברים שהאשה שלהם חכמה מהם, מרויחה יותר מהם, רעשנית יותר מהם.
שאלתי היא האם יש זוג(או מוטב כמה זוגות, בכל זאת מקרה חריג זה לא הכי מעודד.. ) עם זוגיות טובה ומאושרת גם באחד המקרים הבאים, בדגש על מקרים 2, ו3 (ייתכן שחלק מהדוגמאות חופפות):
1) שילוב של 2 או יותר מהדוגמאות מעלה. (למשל אשתו גם חכמה יותר, גם מרויחה יותר, גם מתקנת דברים בבית).
2) אשתו בוגרת יותר ממנו. (אני מתקשה להסביר מה בדיוק הכוונה, אבל כמובן אין הכוונה בגיל, אלא בהתנהלות..נראלי שכוונתי שיש לה יותר כישורים וידע שהיא רכשה לעצמה).
3)הוא לא מהווה משענת לאשתו, אשתו טיפוס "חזק" יותר ממנו. (גם כאן, לא פיזית.. אלא טיפוס פחות שברירי.. פחות נבהלת מהאתגרים שיש בחיים הללו).
תודה!.
אני תוהה למה זה מטריד רווק בשעה כזאת השאלה הזאת.
אשתי יודעת לתקן דברים בבית וגם מרוויחה יותר ממני.
חכמה? לא יודע איך מודדים את זה, עשיתי יותר יחידות ממנה באנגלית והיא עשתה יותר יחידות ממני במתמטיקה בבגרות.
זוגיות טובה ומאושרת? תגדיר זוגיות טובה ומאושרת?
אני יכול להגיד שבתחילת הנישואין הפריע לי הרבה יותר שאני לא מרוויח יותר ממנה כביכול אני זה שאחראי על החלק הזה בכתובה אבל עם הזמן נרגעתי, אני לא אגיד לאשתי להתפטר רק כדי להעצים את הגבריות שלי.
עם הזמן למדתי לתקן דברים בבית ויש לי גם רישיון חשמל, זה דברים שלומדים בקלות ביוטיוב ובפייסבוק ובעוד מקומות.
ועם פוטנציאל השתכרות גבוה ממני (שלא ממומש כי היא בוחרת לוותר על חלקו לטובת המשפחה)
בעניין תיקונים בבית
כל מה שאני יודע לעשות. היא גם יודעת
חלק מהדברים אני אעשה וחלק היא.
לדוגמה. חציבות. תליה. חשמל וכו' אני אעשה
שכפטל. צבע. הרכבת רהיטים. זה היא בדרך כלל.
ואחרי כל זה.
לא מרגיש שיש תחרות מי יותר "גבר"
מנהלים בית בשותפות. תוך פרגון הדדי לחוזקות של כל אחד
על פניו, זה לא אמור להפריע עם עבודת המידות.
אבל ההבניה הטבעית של נשים וגברים היא רצון של גבר להוביל ורון של אשה להיות מובלת.
אם מקלפים את כל המעטה ומגיעים פנימה למניעים הגולמיים- זה מגיע משם.
ברור שבפועל יש הרבה זוגות שהאשה יותר במשהו שהוא "כביכול" גברי- כמו הדוגמא שנתת תיקונים בבית או שכר, והם מאושרים, אבל ממה שאני אישית ראיתי וחוויתי זה בא על חשבון דברים אחרים...
שמעתי פעם מרבנית חכמה, שסוד לזוגיות מוצלחת זה שתמיד אשה יהיה משהו אחד שהיא ממש מעריצה את בעלה. ממש ממש. לא צריכה לעשות עבודה כדי לראות את הטוב שבזה אלא באופן טבעי מרגישה שהוא כמה רמות מעליה.
דעתי האישית היא שבעולם של היום יש בלבול מאוד גדול שמוביל להרבה סוגי התנהלות "קלוקלת", המושגים של נשיות וגבריות מתבלבלים ובהתאמה המקום של הגבר והאשה במערכת זוגית.
ברור שאנחנו אנשים שונים וכל אחד מה שהוא מתחבר, אבל בגדול ממש לדעתי זה מקום בריא שהאיש יותר מוביל והאשה מובלת.
שוב, הגדרות טכניות זה בעייתי כי זה לא משוואה במתמטיקה. גם כ אחד ומה שחשוב לו..
מקווה שאני מובנת..
ויכולה לומר על דרך השלילה.
הרבה מאוד בעיות בדינמיקה זוגית נופלים על מקומות שורשיים אלו- תפקידים "מבולבלים" של הגבר והאשה.
שוב, זה מאוד תלוי בהמון דקויות.
אתן דוגמא מאוד רווחת אבל דיי מובנת-אברכות.
בציבורים בהם האיש אברך למשך שנים רבות (לא אברך ל5-6 שנים ואז יוצא לשוק העובדה אלא "אברך נצח") יוצא שהנשים נצרכות לצאת לפרנס. זה כבר היפוך היורות, גם אם הן עושות את זה בהסכמה, אהבה ורצון גדול מאוד!
זה לא טבעי שעול הפרנסה יהיה באחריותה של האשה. היא יכולה להשתתף, ואף להרוויח יותר בפועל אבל תכלס לא מתאים לנפש שלה לדעת שהיא האחראית לפרנס.
וישנם ציבורים במגוון קהילות שהאשה מפרנסת בלעדית (גם אם הבעל מרוויח מהצד, רוב הפעמים זו לא הששכורת העיקרית שהבית מתבסס עליה).
יוצא שהאשה עובדת ומתעייפת. הרבה פעמים האיש מוציא בהפסקה של הכולל את הילדים מהגן, מבשל ואף מגיש צהריים, יושב עם הילדים כשהם חולים וכו וכו.
אין בזה רע, וזה לא שאני אומרת אשה למטבח גבר לעבוד בשדה. זה מאוד גברי שגבר מבשל ומטפל בילדיו נגיד אבל זה קצת התהפכות היוצרות במערך התפקידי המהותיים בבית.
הרבה אברכים, לא כולם, אבל הרבה, הופכים להיות מאוד "נשיים". שוב לא כולם אבל חלק גדול. הם טרודים בתורה, וכדי לא לבטל את התורה האשה מעסקת בהרבה "עויילם הזה". שיחות עם אנשי מקצוע למשל. כל מיני. שוב לא יורדת לפרטי כל מקרה זה נורא כללי. אב זו דוגמא שקל להבין.
לא דומה גבר שעובד קשה ומפרנס, לאברך כששניהם צריכים לריב עם קבלן שיפוצים שעשה טעות בבית, נגיד.
מקווה שזה מובן וברור הכיוון.
זה לא אומר שאשת אברך ואברך לא יהיו מאושרים ושלמים בזוגיות שלהם. אבל זה יכול ליצור המון תסכולים שנובעים מזה שהדברים לא מתנהלים בזרם שבד"כ טבעי להם להתנהל.
לבין להיות האחראי על הפרנסה.
אצלנו, למשל, גם אם לפעמים אני מרוויחה יותר מבעלי (מכיוון שאני עצמאית זה משתנה), אני לא מנהלת בכלל את הכספים - זה התפקיד של בעלי, ובעיניי זה באמת התפקיד הגברי. (אף שכמובן יכול להיות שיש נשים שמבינות בזה יותר מגברים)
בעלי היה אברך הרבה שנים (11) ועכשיו הוא אברך חצי יום.
בצורה שווה בנושאים האלה
נראה לי שזה טוב ככה כדי לא לראות את הצד השני (בעל או אישה) במקום נמוך יותר.
לא בטוח שהבנתי אם את עושה עבודה של לא משנה אם יש הבדלים בינינו ואת לכאורה יותר מבעלך, בכל זאת את מצליחה לחיות בתחושה של אין הבדלים.
או שעובדתית/אובייקטיבית אתם שווים..
אני יותר בוגרת מבעלי , עצמאית מאוד ("חזקה") מסתדרת לבד ופחות צריכה תמיכה, מרוויחה הרבה יותר ממנו
לבעלי אין שום בעיה לתת לי את התמיכה והגב אם אני צריכה או להרוויח יותר , לי זה הכי טוב - אני צריכה שיתנו לי עצמאות,
קל לי יותר לקבל החלטות ולקחתי על עצמי את העול של הפרנסה מבחירה
וב"ה מסתדרים מצוין דווקא בגלל שיש לי את המקום שלי ומצד שני לו יש הרבה תחומים אחרים שהוא טוב בהם יותר ממני
מקווה שעניתי את התשובה, לא כ"כ הבנתי מה מטרת השאלה
המפרנסת
חלק מהיכולות שלי גבוהות משלו
אני טיפוס חזק ולא זקוק למשענת
אבל
השותפות החברות והזוגיות עם בעלי עוזרות באופן משמעותי להצלחות שלי
וגם הוא מתקן דברים
וכן הזוגות שלנו טובה
א. תודה שעניתם.
ב. אולי מוטב בתשובות הבאות להתעלם מההתחלה/מההקדמה ולהתייחס בעיקר למקרים 2+3 שרשמתי שם.
ג. שאלתם מה מטרת השאלה..
אני חש/חושב שרוב ככל הבנות, יש להן הרבה כישורי חיים שאין לי, בנוסף שבהשוואה אליי הן גם יותר בוגרות/עצמאיות/חזקות/מובילות(חלק מהמילים הללו כתבתי בשאלה, חלק אתן רשמתן, לא חד לי אם הן זהות או שונות אחת מהשנייה).
וקשה לי להיפגש שזה כך.. אני לא חושב שזה יצליח..
מצד שני אם 20 ומשהו שנה האישיות שלי היא x לא נראלי שזה ככ קל ופשוט פתאום להשתנות..
אז לכן רציתי לשמוע קצת אם יש זוגות עם דינמיקה כזו פחות או יותר.
מקווה שמובן יותר.
כישורי החיים שלי היו דלים
והייתי אישה חלשה ומְרַצָה
היום 20 + שנה אחרי אני ההפך
ככה שזה בהחלט בר שינוי
האישיות בגיל 20 מתעצבת מהילדות וההתבגרות ולא מניסיון חיים בוגרים
20 חשבתי שאני יודעת הכל
בגיל 30 גיליתי שאני לא יודעת כלום
בגיל 40 אני לא מחפשת לדעת אלא לחוות להתנסות לטעות וללמוד
אני מכירה גם אנשים בני 60 שאינם מאד בוגרים או חזקים
אנשים בוגרים וחזקים אלה אנשים שעשו ועושים תהליך
הם בתהליך למידה תמידי
יכול להיות מישהו בוגר לגילו בגיל 20 או 30 אבל אם הוא לא ממשיך תהליך הוא ישאר מאחור
ככה שאין גיל שמאוחר להתחיל בו תהליכים
נקודה נוספת זה לא התפקיד שלך להכריע אם אתה מספיק גבר כדי להתחתן, זה התפקיד שלה.
שלך
אם אתה שואל אותי, הבעיה הכי גדולה שלך זה הייאוש הזה מעצמך
אתה עוד צעיר. אפשר לפתח את האישיות, את הקריירה, את הכל. השאלה היא אם אתה מרגיש שאתה רוצה ומסוגל
אלו לא הדברים שרשמת, אלא מידות טובות, הכלה והקשבה. כל אלו הם משענת ומושא להערכה לא פחות מדברים אחרים.
וגם ה2 הראשונים יכולים אולי להוות בעיה. לא בהכרח.
אם יש קשר טוב וקרוב אז פחות.
הייתי מתמקדת ב3
אפשר לעבוד על זה.
ולכן לרוב בכול אחד מהמקרים תמצא
טיפוס חזק יבחר שברירית וההפך
וכו על זה הדרך...
ככה חיי הזוגיות יותר מעניינים...
לדוגמא שני אנשים אדישים בבית זו צרה צרורה
אחד אדיש ואחד דרמטי זו חגיגה
שני דומיננטים בבית זה קרבות ופיצוצים
אחד דומיננטי ואחת פחות זו חגיגה
זוג מקסים ומאושר מאוד, והיא מעריצה אותו לגמרי.
כן יש לו חוכמת חיים משלו והוא מוכשר מאוד, ובהחלט יש מה להעריץ בו.
לגבי משענת - אני חושבת שזה הדדי אצלם. זה דבר אישי מכדי לדעת בוודאות מהצד...
ובהרחבה:
1. חכמה יותר זה תלוי סוג אינטליגנציה בעיניי. אבל אם אתה מדבר על אינטליגנציה ריאלית כזו - כן. ברור
מרוויחה יותר בוודאי קיים, לא תמיד זה אומר שהיא אחראית כלכלית.
מתקנת דברים בבית? מאוד שולי בעיניי. אני מתקנת כמעט הכל. הוא יודע להחליף נורה כי זה רק לסובב והוא יותר גבוה. לא מרגישה שיש לזה איזושהי השפעה… גם כמה כבר צריך את זה? הבית לא מתקלקל כל שניה…
2. לפחות בגיל הצעיר, ממה שרואה, נשים יותר בוגרות מגברים. אז ברור שמכירה.
3. לא מכירה. אבל נראה לי שלהוות משענת זה לא ככ קשור בתכונות ספציפיות. מכירה מקרים שהאישה לא מהווה משענת לאיש (והאיש כן מהווה משענת לאישה), אבל לא מכירה מקרים שהם גם שמחים. בעיקר של חולי פיזי או נפשי.
נראה לי חלק חשוב מזוגיות זה להוות משענת אחד לשניה ולהפך, לא?
אני מכיר די טוב, זוג מבוגר שנשוי באושר ועושר כמה עשרות שנים (שניהם כבר פנסיונרים).
היא מנהלת אגפים גדולים בארגון ממשלתי גדול, וכמדומני הייתה מתישהו רל"שית של אדם מאוד בכיר. מטבע הדברים היא אישה חכמה, בעלת אופי מנהיגותי, וכסותה מוטלת בין אנשים מכובדים.
בעלה הוא איש טוב ונעים הליכות, עבד בתחזוקה באחת מהסניפים הקטנים של אותו ארגון גדול. בהתאם, הוא נראה ולבוש בצורה פשוטה מאוד, מדבר בשפה עילגת, ותמיד שמח ומדבר דברים טובים ונעימים.
לשם מושגים, הם היו יכולים לארח אצלם בבית איזו אישיות בכירה, או לעשות מסיבה לרגל חג כלשהו בנוכחות כל המי ומי, והיא הייתה יושבת במרכז עם ח"כ פלוני ושופט אלמוני, ובעלה היה יושב בצד כאחד האורחים.
אני מכיר אותה כי עבדתי מולה (וגם כי היא אישה מוכרת בסביבה שלה), היא באמת אישה משכמה ומעלה בכל המובנים.
אותו אני מכיר כאדם, מבית הכנסת וכדו'. הוא אדם מאוד מאוד פשוט, אם היית רואה אותו לא היית מאמין שיש לאשתו 12 שנות לימוד, ובוודאי לא היית חולם שהיא עובדת.
כזוג, או מה קורה אצלם בבית, אני לא באמת יודע. רק קח בחשבון שהם נשואים איזה 30-40 שנה, אז כנראה שטוב להם 
אתה המון פעמים מגיב במשפט יחיד שנכנס בכותרת, ואז בגוף התגובה מקליד נקודה.
למה בעצם?
אמנם משוטטי הפורומים ואני בתוכם כנראה לא מודדים את השניות תוך כדי שיטוט, אבל עדיין מסקרן אותי למה חשוב לך שהנק' האדומה של השירשור תהיה מלאה ואנשים יכנסו להודעה שלך כדי לגלות שהם כבר קראו את כל התגובה שלך כבר בכותרת.
לא חייב לענות כמובן
זאת אומרת שגם לאשה יש רווח מזה שהיא נשואה לאיש שאותו בחרה. אם הייתה לבד לא בטוח שהייתה מגיע להישגים שהגיעה אליהם. הראש שלה היה במקום אחר. וברור שגם לאיש יש חלק בהישגים שלה. ובבית שבנו שניהם. שום דבר לא מובן מאליו, ושום דבר לא בא לבד. אם בונים ביחד אז זה ביחד. באמת אחד המרכיבים החשובים בזוגיות, הוא ההערכה ההדדית. אם המרכיב הזה חסר, יש בעיה. אבל אין בעיה ליצור אותו.
שזה נכון על גברים ולא על נשים.
אישה כשהיא לבד, היא מתפנה לבשל לנזקקים, לעזור למסכנים, להפוך חצי בית לגמח ואת החצי השני לחנות של משהו שנמכר במחירי גמח
(מאוד נפוץ אצל אלמנות לא צעירות, אבל ככל, נראה לי אופייני אצל נשים שמיואשות או לא מעוניינות בבן זוג).
גברים כשהם לבד הם קמלים, נהיים עייפים ומשועממים ומצמצמים את תחומי הפעילות שלהם. בהרבה מקרים נהיים מרירים ומכונסים וכדו'.
אגב נדמה לי שמאוד שיבחו את הרב וינברג, בעל ה"שרידי אש", שלמרות שהוא היה אדם בודד בכל זאת היה אדם יצירתי ויוזם וכו'.
כמובן שיש יוצאים מן הכלל. אבל זה הרושם הכללי שלי.
מעניקה, מטפחת, יש לה המון צורך לתת, לדאוג לסביבה.
כשאין לה למי לתת (מכל מיני סיבות) או שהיא נובלת או שהיא מעניקה ביוזמתה לאחרים.
(נכתב בלשון נקבה אך כמובן שמופנה לכולם)
"ואולי הכל כבר אבוד?"
את שומעת את עצמך שואלת לפעמים,
אבל רק בשקט, בראש
וכמה שבאמת הכל בראש
הקול הזה בראש
משקר לך שהוא חזות הכל
"הקול קול יעקב"
את זוכרת עד כמה יש חשיבות לכוח הדיבור, לקול שלך
גם לדיבור הפנימי
גם לקול הפנימי בראש שלך
"כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה"
וואו כמה חשיבות יש לכוח הדיבור ביהדות
יש לו יכולת לברוא עולמות
ואת אומרת לעצמך:
אני רוצה לשמוע בקולי, רוצה כל כך
אבל לקולי המחזק, האוהב, החומל, התומך, המעודד,
קול התקווה
קול העשייה
לא קול הייאוש, החידלון
לא קול הביקורת העצמית, השיפוטיות וההלקאה העצמית הבלתי מפסקת.
"ויאמר"
"ותאמר"
אני רוצה לומר לעצמי
עצמי - את טובה!
עצמי - את חזקה!
עצמי - את אהובה!
עצמי - את בסדר!
ועצמי שומעת
שומעת את הקול הפנימי
שומעת את כוח הדיבור האישי והפנימי הזה שגורם לה לעוד הנעה עצמית
גם קדימה
וגם למעלה
כן, גם למעלה, כמו בסולם יעקב שבו מלאכים עולים ויורדים
היא יודעת שלפעמים היא עולה ולפעמים יורדת
לפעמים היא קמה ולפעמים נופלת
היא זוכרת שהקב"ה ברא את העולם בתנועה
יש יום - ולילה
יש חושך - ואור
יש טוב - יש רע
תנועה.
תזוזה.
לא נשארים במקום.
וגם אם היא עכשיו בירידה - תגיע גם העלייה, זו תנועה!
זה לא יישאר כך רע לתמיד, זה לא!
זה לא ישאר כך חשוך לתמיד, זה לא!
יגיע האור
תגיע העלייה
תגיע השמש
היא תזכה להינות מעוצמות החיים במלואן
וגם אם תגיע עוד ירידה - וודאי שתגיע כי ירידות הן הרי חלק בלתי נפרד מהחיים המורכבים מתנועה מתמדת -
היא תזכור שבעזרת הכלים שהיא רכשה ורוכשת כל הזמן
ובעזרת התובנות והידע שהיא רכשה ורוכשת כל הזמן -
גם הירידה עצמה תהיה פחות!
פחות בעוצמה שלה
פחות במשך שלה
פחות בתדירות ש לה
והיא מזכירה לעצמה עוד מילה כ"כ חשובה בכוח הדיבור,
בקול הפנימי הזה -
המילה זמן
וואו זמן
כמה זו מילה חשובה
לא סתם איינשטיין חקר דווקא על מימד הזמן, תורת היחסות
והיא מבינה פתאום עד כמה באמת הזמן הוא מושג יחסי!
אז מה אם היא בת 40 כבר
גם רבי עקיבא בגיל 40 התחיל רק ללמוד ולקרוא!
אז מה אם שנתיים שלמות של מלחמה המוח והנפש שלה היו בהקפאה במקפיא, זה הכי אנושי שיש!
אז מה אם היא עדיין לא הגשימה את החלום ההוא,
הדגש הוא על עדיין! היא עוד יכולה!
אז מה אם היא עוד לא הספיקה את הדבר הזה והזה
הדגש הוא על עדיין
עדיין יש זמן
עדיין הנר דולק
עדיין אפשר לתקן.
היא לומדת גם משורדי השבי המופלאים שבאמת היו שנתיים בתוך גיהנום עלי אדמות
ועושים במימד הזמן שלהם פשוט פלא
כל מילה שלהם, כל חיזוק, כל חוויה, כל שאיפת אוויר, כל הנאה, כל לימוד לעולם כולו - הם פשוט אור עצום!
וכמה כמה הם עושים עם הזמן שלהם!
וכמה יום אחד שלהם, שעה אחת שלהם, שווה כמו שנה שלמה או יותר אצל אדם "רגיל".
"ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה"
כמה גם יעקב אבינו מלמד אותנו בפרשת השבוע על מימד הזמן
7 שנים! 7 שנים נראו בעיניו כימים אחדים!
גם את יכולה!
גם את יכולות ביום אחד להזיז הרים
בשעה אחת לקנות עולמך
בדקה אחת להפיץ כמויות של אור לעצמך ולסביבה
העבר - עבר
יש לך את ההווה
יש לך זמן
יש לך מקום
יש לך כוח
יש לך קול
שלוחש ואומר לך: את יכולה
את יכולה לעשות
ואת יכולה לגדול
לכי צאי וגדלי עצמך ותהיי לאור הגדול העצום והרב שאת!
בתזוזה, בתנועה, בקול חומל ואוהב, בזמן שטומן בחובו אינסוף אפשרויות יכולות ועוצמות בכל יום ויום,
האיכות היא המשנה ולא הכמות
יש אדם בן 120 שלא הספיק דבר בחייו
ויש אדם הקונה עולמו בשעה אחת
ויש אדם הבורא עולמות בשנה אחת
ויש אדם שמאמין ועושה. ונופל וקם וממשיך ועושה. ויוצר. ובורא. וחי.
כל הזמן ❤️