הילדים שלי יותר גדולים ועושים לי את זה גם בצורות כאלה ואחרות

למשל כשאני מבקשת משהו מהבת, השני חוטף מהר כדי להביא לי והיא בוכה שהיא רצתה להביא לי

אז אני מחזירה לה ונותנת לה גם לתת לי

כאלה

עם לרדת במדרגות כנראה שלא הייתי זורמת, אבל הייתי מציעה לה לתת לך יד עכשיו כמה דקות בבית ולהתחבק

כן זורמת עם בקשות (בכל הגילאים) כי אני מבינה את הצורך של הילד לרצות ולבחור בעצמו

כמובן לא זורמת עם כל הבקשות

האישו מבחינתי

1. לא לפחד מתגובות של הילד

כלומר השיקול אם לזרום אינו התגובה של הילד אלא החלטה שלי שמתאים לי לזרום

2. ללמד את הילד להתמודד עם אכזבה

בגיל קטן זה בכי

בגיל גדול יותר זה כעס

לגבי בכי- אני נותנת לילד לבכות דקה שתיים ואז מבקשת ממנו להפסיק לבכות

לפעמים מציעה פשרה אבל לא מתרגשת אם הבכי ממשיך

ומבקשת שוב להפסיק

כנ"ל בכעס בדרכים דומות

מטפלת בתוצאה (בכי או כעס)

אם הילד רוצה לדבר על הסיטואציה

אני עוזרת לו עם הקשבה פעילה ואמפתיה להתגבר על האכזבה

סיטואציה מהיום

לילד (5.5) התפוצץ בלון

הוא בכה

שמעתי את בעלי מטפל באירוע

(לא זרם עם הילד שרצה בלון חדש) ואז הילד בא אלי ואמר שהוא עצוב

אז דברנו על הבלון שהתפוצץ ועל הבלונים שנשארו והוא נרגע

בדיוק כתבתי על זה תגובה לפני כמה ימים מה עשיתי

אני אגיד משו קצת שונה מכל התגובות - הריון ולידה

מקווה שיעזור לך

היא לא מבקשת את זה כדי להחליט עלייך או לשגע אותך.

יש שם משהו שמפריע לה.

כדאי לדבר על זה, לגלות אמפטיה לתחושות שלה, להסביר את שלך, ולהגיע ביחד לפתרון מוסכם

ואז החצי חצי נותן מענה גם לה וגם לך, אבל לא מתוך "הפסקת אש" אלא מתוך קרבה ושותפות אמיתית.

למשל:

אני רואה שממש חשוב לך שנחזור אחורה ונתחיל מההתחלה. למה זה חשוב? את רוצה להצליח במטרה שרצית?

נכון זה מאוד כיף שדברים קורים כמו שרצינו. והמשחק שקבעת לתת לי יד בכל המדרגות היה חמודי.. הייתי מאוד רוצה להתחיל איתך מההתחלה, והפעם להצליח ממש במטרה/ במשחק/ בתוכנית,

אבל יש בעיה קטנה,

אם נחזור הכל אחורה, לא נספיק לשחק ביחד/ לקרוא/ להכין אוכל,

אז מה את אומרת, את רוצה שנחזור חצי אחורה או שנקבע מטרה חדשה והפעם נשים לב טוב טוב שתינו שאנחנו לא מפספסות?

את יודעת, אני ממש מעריכה את זה שחשוב לך לדייק במשימה ואפילו יש לך כח להתחיל אותה מההתחלה.

התמדה זה דבר חשוב.

כמובן זו רק דוגמה לשיחה, תתאימי לגיל שלה, למצב שלכם וכד', אבל הרעיון לצאת מהמקום של המאבק מי קובע מה יקרה, ויותר למצוא את נקודות החיבור.

החיבור מביא לשיתוף פעולה בטווח הקצר והארוך ומשפר את ההובלה ההורית והאווירה בבית.

חיכיתי לתגובה שלך (:

ננסה ליישם.

זה קצת קשה בזמן אמת, כשאני כבר רוצה להגיע הביתה עם הקטנים, והיא מתחילה עם הסצנות, אבל ננסה לחשוב בכיוון

ולמידה.

אם מדבר אלייך את יכולה ללמוד על גישת תקשורת מקרבת קודם להבין את הרעיון ואז להציב יעדים קטנים כל פעם.

תתחילי בקטן, לא בשיא הקושי כשכולם עצבניים.

תתחילי מלספר לעצמך את הסיפור לפי שפה של תקשורת מקרבת.

למשל עכשיו כשהיא ידנה, תנסי לחשוב:

למה היא עשתה את המעשה הזה?

מה היה הצורך שלה?

מה מניע אותה?

האם היא עושה לי בכוונה כשהיא מתחילה סצנה?

מה הרגשתי באותו רגע?

למה?

האם התחושות שלי נובעות מפרשנות שאני נותנת להתנהגות ולקונפליקט?

האם הפרשנות שלי בהכרח נכונה?

האם אולי אפשר לתת פרשנות אחרת?

אם יש אפשרות לפרשנות אחרת, מהי גורמת חי להרגיש?

מתי התחושות שלי יותר טובות, לפי פרשנות א' או ב'?

האם יש לי אפשרות לבחור את הפרשנות לאירוע?

אם יש לי אפשרות להחור. באיזה פרשנות אני בוחרת?

האם ההתנהגות שלי תושפע מהפרשנות?

מה התחושה שלי עכשיו אחרי ההתבוננות הזו?

האם הייתי רוצה שהתהליך הזה יקרה בזמן אמת?

כמובן שקשה מיד ליישם בזמן אמת, אבל עוד תרגול מחשבתי כזה בזמן רגוע. עוד אחד ועוד אחד.

אפשר בזמן שאת משכיבה אותה לישון, ויש לה פרצוף של מלאכית ואת מרגישה חיבור.. שם להסתכל על הסיטואציה שקרתה מזווית קצת אחרת.

ולתרגל בפועל בזמנים נוחים יותר תנסי לחפש את האוטומט בזמנים לא קשים, ושם לנסות ליישם בקטנה. לאט לאט זה הופך להיות קו חשיבה ואפשר לנסות לתרגל בזמנים קצת יותר מאתגרים.

בסוף כשזה הופך להיות שפה ובא טבעי, אז גם כשיש סיטואציות שבהם הייתה התנגדות ולא חיבור, אפשר אחרי מעשה בדרך מקרבת לדבר על מה שהיה, הילדים מבינים היטב שיכולות לקרות סיטואציות כאלו ואפשר לתקן ולסלוח ולהתחבר חזרה

הכל טוב.

אני כרגע עובדת על זה כדי שזה לא יגיע לפיצוץ כל פעם, של שעה בכי ועצבים שלי

כמה כיוונים: דבר ראשון גם אם זה לא הגיוני ושטותי מבחינתי, מבחינתה זה לא. ממש חשוב לה לתת לי יד במדרגות, או לרדת לפני או כל דבר אחר😅 ולהבין שזה באמת משמעותי מבחינתה, והיא מבקשת לעשות את זה בדרך שלה.

ואז השלב הבא מבחינתי הוא לשאול למה לא? אם יש סיבה משמעותית למה לא, לדוגמה אם אנחנו עומדים להפסיד אוטובוס, אז אני לא יסכים ולא יתחשב בבכי שלה ורק יסביר לה באמפתיה למה זה לא הסתדר וישתתף באכזבה שלה. אבל אם יש לי אפשרות אז למה לא לזרום איתה? אם כבר אמרתי לא אז לעמוד במילה שלי זה סיבה לא לשתף איתה פעולה גם אם היא בוכה, אבל מלכתחילה זה סתם להשתתף איתה במשחק. אני מלכתחילה לא נכנסת למאבקי כוח של מי מנהלת את מי.

עוד שאלה זה מה הדרך המהירה יותר? בדוגמה עם האוטובוס, יותר סביר שאני יספיק אותו אם אני ישתף איתה פעולה מאשר אם אני יתחיל להתווכח איתה ולהסביר שאין זמן.

ועוד משהו- מה המטרה שלי? בעיני לקבוע בעצמי זה לא מטרה בפני עצמה. שיהיה לה טוב, שהצרכים שלה יסופקו ולחנך אותה הם כן מטרות. הרבה פעמים אם אני ישתף איתה פעולה באיך שהיא רוצה שדברים יתנהלו, זה ישרת את המטרות שלי טוב יותר.

וואו כתבתי מגילה😂 אבל עזרת לי לעשות לעצמי סדר, אז תודה🙂 ואני גם לומדת מתגובות אחרות פה, אז בכלל עזרת לי🙂

זה סכום יפה גם ככה

ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים

אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים

ושיש לו אופציה דיגיטלית

דרים קארד יותר ספציפי לחנויות

וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון

רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.

כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי. 

יודעת כי קיבלנו

העברנו את הקוד לסמארטפון

אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…

ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.

מעניין איפה קונים ביי מי באמת

רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".

כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..

סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.

או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים

הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו

אבל

היתי נותנת בסכומים שלמים

170 או 180

לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.

לא הייתי אוספת עוד כסף.

גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום 

בהנחה שהיא על חשבונך האישי.

יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה

אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת

כרטיס דרים קארד של 180₪

ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד

הביא מהגן חטיף . התברר שהוא לא אוהב אותו , חילק לאחים תוך כדי אמירה- אל תשכחו לומר לי תודה!

בבוקר יצאנו לגן . בספסל ישבה שכנה מבוגרת , לידה כלב רחוב . הוא - נתפלל שהכלב שלא יאכל אותה!

בתחילת שנה לקח לו כמה שבועות להתרגל לגן. אז הוא סיפר לי שגננת טרפה ילד . שאלתי - רק ילד אחד?

הוא ענה - רק אחד , כל השאר הלכו הביתה מהר.

אני שואלת אותו "איפה האף שלך?"

הוא עונה לי "במטבח".

(הטישו היה במטבח).

לפעמים באמבטיה הוא מתחיל לשאול אותי על השמפו והסבון "מה זה?", למרות שהוא יודע את התשובה.

אז פעם בצחוק עניתי לו דברים לא קשורים.

מאז הוא בעצמו שואל ועונה דברים לא קשורים.

וגם- כל לילה כשאני שרה לו 'המלאך הגואל אותי מכל רע' הוא אומר אל תגידי מכל רע, רק מכל טוב! (אחרי כל ההסברים שניסיתי

ושואל שוב ושוב בטון עולה ומתעצבן "איפה החריף שלי!?"

לקח לי כמה דקות טובות להבין שהוא מחפש את החטיף שקיבל מהגן.

גם אצלנו בן ה4 מברבר כל מיני פנינים.

באחת הפעמים אבא שלו שם אותו מהר מהר בחדר לישון אז הוא אומר לו- אבא אבל למה אתה לוקח אותי בהילוך מהיר?😂😂

לשני הילדים אין כתמים.

אני בגישה שאם יש לך חשק לפיצה, כנראה הגוף רוצה את זה.

תאכלי ותהני.

אם לא יהיה חשק, אל תאכלי בכח. 

איך פיצה תרגום לכתם לעובר? מהכוונה בכתם?

סליחה, אבל נשמע כמו איזו אמונה תפלה.

וגם אם היה בזה שמץ של אמת- מה הבעיה בכתם בצורת פיצה? נראה לי מגניב ממש

אבל אם יש חשק אז למה לא לאכול?

בכל מקרה כתם לא יהיה את יכולה להיות רגועה

שלא מומשו

הרעיון זה פשוט לסלוח לעצמך כשיש לך חשק כי זה טבעי ואם בא לך ויש לך אפשרות - פרגני לעצמך ותאכלי אם את רוצה

זה הכל

אכלתי פיצה אחת

ועכשיו אכלתי עוד אחת

למזלי לפחות אין לי תאבון

כי לפני ההריון הייתי אוכלת אפילו 3

בשם ד"ר רז בכר. היא עובדת בשיבא ומומחית באדומטריוזיס, ובאחד הפרקים של הפודקאסט היא אירחה פיזיותרפיסטית רצפת אגן שמטפלת בנשים עם אנדו'.

מצרפת קישור, אולי יהיו לך תובנות מהפרק שיעזרו לך

על הצלקת אני לא יודעת להגיד

לגבי השרירים, הגעת מתישהו לשלב שהם היו תקופה בסדר?

או רק להטבה כל פעם?

משתמשת במאמני נרתיק בין הביקורים אצל הפיזיותרפיסטית?

משתמשת במאמנים

הגעתי רק לשיפורים קצרים

לא נעלם לגמרי

מתיחות של האזור כדי לשחרר את השרירים התפוסים?

מוזר, אם זה רק שרירים תפוסים זה אמור להשתפר די מהר עם מתיחות ותרגול עם מאמנים.

צלקת מהלידה זה מציק אבל גם בר טיפול ומשתפר עם הזמן.

לפעמים טיפול רגשי יכול לעזור, כי הגוף כבד מתרגל שזה כואב ומתכווץ כל פעם וזה גורם למעגל של כאב.

וגם את מוזמנת לפנות בפרטי ואשלח לך קישורים לקבוצות וואצאפ ופייסבוק של מתמודדות עם כאבים.

אני יודעת שהיו מקרים שהיא פספסה דברים.

בכל מקרה ממליצה להיכנס לקבוצות היעודיות ולהתייעץ עם מתמודדות בעצמן.

אולי היא תיתן המןצה לטיפול שונה

או תמקד את הפזיותרפיסטית

לקפל את הנעל וכך תוכלי לדעת אם הסוליה גמישה מספיק

אני אוהבת את הנעליים של פאפיה

במבצע באתר ב75 שח

אם את צריכה מידה 19 שזה קטן כנראה יהיה לך מגוון גדול יחסית של נעליים שנשארו מהם מידות

כמה פעמים בודדות ולא ממש להליכה, אז תחפשי בחנויות ילדים כמו שילב, גולף קידס כזה..

אני מתכוונת למשהו כזה-

סניקרס בגוון חאקי

היא התחילה ללכת לפני כמה שבועות

אז היא צריכה כבר נעליים טובות

ויש לנו חתונה אז היא צריכה גם חגיגיות...

אם כבר אז שיהיו טובות לשבת

ובעיקרון לא צריך נעליים שדווקא מוגדרות כצעד ראשון, צריך שיהיו מספיק תומכות לרגל, ועם סוליה רכה אבל מניסיוני במידות פיצקיות קשה למצוא משהו שהוא לא צעד ראשון.

אם את צריכה יותר קטן ממידה 19 אז אני מצאתי רק בנמרוד מידה 18 של אלפנטן.

אני לא יודעת איזה מידה היא

נלך לחנות ונמדוד מקווה ש19 יהיה טוב

לפני עשור פלוס, אכן שילמתי.

הדיסק עלה 30 שקל אם אני לא טועה, וזה לכל הזמן, לא מנוי חודשי.

התזכורות היו בעצם דרך מיילים מתוזמנים. (לא זוכרת אם התוכנה יצרה אותם או בעלי, בכל אופן זה היה שניה וחצי להכניס לגוגל קלנדר)

כיום שאפשר ליצור בקלוד דבר כזה (כולל התזכורות) לא הייתי משלמת.

אם בא לך לעשות לזיכוי הרבים, אחלה.

אם זה בשביל הכנסה כלכלית לדעתי על תבני על זה לטווח ארוך.

מתזכרת אותי בעיקר על ימי פרישה

כי את השאר אני זוכרת מרוב שזה מעיק עלי...

לא רואה סיבה לשלם כשיש חינמי.

בעלי מחשב את הימים.

אני זוכרת.

לא מרגישה צורך במשהו נוסף.

נקודות שעולות לי שכדאי לקחת בחשבון:

* אנחנו מחשבים את ימי הפרישה בצורה אחרת מהמקובל. אז אם יש אפשרות לבחור שיטות שונות לחישוב.

* לא הייתי רוצה שהילדים שלי יראו תזכורות בטלפון ויתחילו לשאול שאלות. אז לחשוב איך אפשר לתזכר בצורה שתישאר דיסקרטית.

אני רושמת שם

זה נוח לי שלא צריכה לזכור פרישות

מקבלת תזכורות למייל אז זה דיסקרטי

ושלום

(משו כמו 20 לחודש, 18 אולי)

ומסתדרת סבבה

לא רואה צורך באפליקציה 

ספורט קבוע

קורס דיגיטלי או פרונטלי לפיתוח תחביב

לימוד תורה

השתלמויות אם יש דברים רלוונטיים

הכנה לשנה הבאה

לסדר או לעצב איזו פינה בבית

התנדבות

לקבוע עם חברות או משפחה או לנסוע למקומות מעניינים כי יש זמן

מזדהה עם הקושי לסדר לעצמי לו"ז ולא ללכת לאיבוד בזמן הפנוי, אולי בזה אני שמחה שאני לא מורה ;)

כל מיני פרוייקטים בבית כמו סידור ארונות וכו'

ספורט

התנדבות

קורס 

אבל אחרי שאני רואה את העבודה שלהן כל השנה, אוותר על החשק הזה...חחחח
 

האמת שבשלב הזה בחיים הייתי שמחה לעבודה עם פחות יציאות מהשגרה, אפילו שמדובר בחופש... אבל מניחה שעם הילדים החשק הזה יעבור

למשהו קבוע יותר עוד אין לי תוכניות. מחכה שבעלי יסיים את המילואים ואז נראה...

יש לך רעיון איפה יש השתלמויות לא יקרות מידי?

בד"כ קבוע מחכה לסדר אלבומים בקיץ

קורס

ימי עיון לנשמה - תנ"ך, בכל לבבך

לקבוע עם חברות/אחים/משפחה

להגיע לסדר דברים שאין לך זמן היומיום

ליצור

וכמובן להאט את הקצב ולהנות מהנחת