אני עוברת תקופה מאד מאד מאתגרת עכשיו, שמשפיעה מאד על התפקוד שלי הן פיזית הן נפשית.
ברור שזה משפיע על הסביבה, הילדים, ובעלי (הילדים עוד קטנים יחסית)
ואני גם בהריון
באמת שזו התמודדות לא פשוטה גם בשבילי וגם בשביל בעלי
אמנם לי קשה כי זה 'שלי' אבל הוא בהחלט נושא בעול
קודם כל מלא נופל עליו טכנית- הבית הילדים הרבה דברים שברגיל אני אחראית עליהם פתאום לא כשירה לזה
וגם מוטרד מהנושא, דאוג ממני ומשתדל לתמוך בי כמיטב יכולתו
הוא מסור מאד
ואוהב מאד
ואכפתי והכל,
חד משמעית החיים שלו נפגעו מזה. הוא חזר לעשן הוא עייף והוא גם לא באמת יכול להתפרק כי כאילו הרבה עליו ואני ה'מתמודדת'...
והכי חשוב לו בעולם שלא ייפגע הקשר שלנו ובאמת זה הדבר שבפועל הכי מחזק אותי ונותן לי כח.
חייבת להגיד שטיפה קשה לי שאני מרגישה שמרב שהוא אכפתי וכו אז כאילו אני לא יכולה להתלונן..
כי אני מרגישה שהוא הרבה פחות 'מיני' מהרגיל
הוא אומר שהוא אוהב אותי ככה ואני מאמינה לו אבל אני חוששת שזה מאד פוגע במשיכה שלו אלי
כאילו מרגישה שנהפכתי לבעיה ולעול במקום לאישה שסתם, שמחים בה.
ו, אנחנו הרבה פחות מקיימים יחסים מפעם
זה גם עייפות עומס אבל גם אני מרגישה שהוא כאילו פחות מצליח להיות במקום המיני מוי. יורת אהבה סתם כזו.
וזה קצת חסר לי וכואב לי.
כשאני יוזמת הוא מאד מאד שמח,
אפילו יכול להודות לי אחר כך ברמה שיגיד שזה מחייה אותו ותודה שהזכרתי לו וכו'
אבל הוא לא יוזם כל כך מעצמו
זה גם יחסים וגם כאילו פחות מגע מיני
ואני כן עם חשק למרות ההריון
אפילו לפעמים יותר מהרגיל
השכל שלי מבין למה זה קורה
אבל הלב שלי קצת פגוע.
שבוע פלוס לא היינו ביחד (נדיר אצלינו)
ואמרתי לו השבוע ממש בפה מלא שאני אשמח ואני רוצה
אבל לא בא לי שוםב פעם ממש ליזום בפועל
בא לי להיות האישה שלו
בא לי שקצת ייחזר אחרי, טיפה לא באופן מוגזם
בא לי שזה יבוא ממנו בלי שאני אגיד (במיוחד שבנתיים האמירות שלי לא עזרו כל כך..)
התעוררתי ממש מוקדם מתחושת ריק כזה
שוב פעם הלכנו לישון ביחד וכל אחד בפינתו..
אשמח לשמוע אתכן ותודה רבה למי שקראה
חוזרת לניק שלי אבל מודה על כל תגובה והתייחסת!
