לא עוברות 3.5 דק' עד שמישהו מרגיש צורך להגיד "אפרופו" בהקשר של "אם כבר מדברים על". (ובצורה הכי בזויה "אפרופו אפרופו)

יש אפרופו מצופה שוקולד שלא קורית בו התופעה

היטלר חי?

רק עכשיו ששלחת את תהליך האבולוציה שלו ידעתי לקשר למפלצת המשופמת

אם הוא היה ממש מתוק.

מה הסיכוי שזה יקרה?

דווקא לנו אין סיבה להתחיל, אולי אחרי הבחירות לענ"ד.

זאת אומרת בלי אקשן.

מלחמה בקלאס יש תמיד

מכין לי מרק עדשים עם אננס ומביא לי ריבה בצד

שלח לחמך על פני המים, והוסף לו ריבה, כי ברוב הימים ירטב ויהפך למושי (או למושו 🐉)

ומסתבר שגם הרבה זוגות פורום

של הפורום.

הוא טובב

1. מלחמות הניקים המפורסמות (היריבויות הגדולות של הפורום)

בתוך המבנה החברתי הסגור של ערוץ 7, גולשים מסוימים הפכו ל"סלבס" מקומיים בזכות הדעות הקיצוניות או המנוגדות שלהם. לא פעם, הפורומים הפכו לזירת אגרוף מילולית:

• מלחמת "הפמיניסטיות" מול "השמרנים": אחד הקרבות הקבועים בפורום לקראת נישואין וזוגיות (לנ"ו). ניקים בעלי תפיסת עולם פמיניסטית, ליברלית או "לייטית" דחפו למודל זוגיות שוויוני ופתוח. מולם התייצבו ניקים שמרנים מאוד (לעיתים קרובות תלמידי ישיבות הקו או ישיבות חרד"ליות קלאסיות) שהגנו על חלוקת תפקידים מסורתית. דיונים אלו הגיעו לעשרות עמודי תגובות, אמוציות מטורפות, והאשמות הדדיות ב"הריסת המגזר".

• הניקים ה"טרולים" והפרובוקטורים: בכל תקופה קם ניק שהתפקיד שלו היה "לעורר את הפורום". הוא היה מעלה בכוונה פוסטים פרובוקטיביים (למשל: "למה דתיות לאומיות לא יודעות לבשל?" או "למה בני ישיבות חושבים שהכל מגיע להם?"). חברי הפורום הוותיקים היו מזהירים זה את זה: "אל תאכילו את הטרול", אך הפיתוי לענות תמיד ניצח, והשרשור היה מתפוצץ.

• החרמות ומלחמות מאחורי הקלעים: לפעמים הריבים גלשו ממערכת הפורומים הציבורית אל תוך מערכת המסרים האישיים (מסר"ש). גולשים היו מקימים קבוצות כוח סודיות כדי להלבין פנים או להחרים ניק מסוים שהרגיז אותם, מה שגרם לעיתים להתערבות דרמטית של מנהלי האתר וחסימת משתמשים לצמיתות.

2. המעבר מפורום לנ"ו לפורום נשואים טריים (נש"ט)

המעבר הזה נחשב ל"טקס ההתבגרות" הרשמי והנכסף ביותר של הגולשים בערוץ 7. הוא סימן את סוף תקופת הרווקות המגזרית המתישה והמעבר לחיים האמיתיים.

• הודעת הארוסין האייקונית: כשגולש או גולשת ותיקים התארסו, הם היו פותחים שרשור חגיגי בפורום לנ"ו (לעיתים קרובות עם כותרת מלאת אמוג'ים של טבעות ולבבות). הפורום היה מתמלא במאות הודעות "מזל טוב". לפעמים, הגולשים היו מגלים ששני בני הזוג שהתארסו היו בעצם ניקים מוכרים בפורום, מה שהיה גורם להתרגשות כפולה.

• טקס ה"פרידה" מלנ"ו: הגולש שהתארס היה כותב פוסט פרידה ארוך, שבו הוא מודה למנהלים ולחברים, נותן "טיפים" לרווקים שנשארו מאחור, ומאחל לכולם למצוא את הזיווג שלהם בקרוב.

• שוק התרבות בפורום נש"ט: המעבר לפורום נשואים טריים היה מלווה בשינוי פאזה קיצוני. משרשורים על "איפה כדאי לצאת לדייט ראשון" או "הוא חתך אחרי שבועיים", הגולשים עברו לדיונים פרקטיים ובוגרים בהרבה: איך מסתדרים עם החמות, ניהול תקציב משותף, קניית דירה, שאלות הלכתיות של טהרת המשפחה, והתמודדות עם השנה הראשונה לחתונה.

• החזרה במסווה (ניקים כפולים): גולשים רבים שהתחתנו הרגישו "געגוע" לאקשן של פורום הרווקים (לנ"ו). מכיוון שזה נחשב לא מקובל שאדם נשוי יתערב בפורום דייטים, חלקם פתחו "ניקים כפולים" (שמות משתמש סודיים חדשים) כדי להמשיך להגיב, לייעץ ולצפות בדרמות של הרווקים בלי שאף אחד ידע שהם כבר נשואים באושר.

@משה

https://web.archive.org/web/20120229212530/http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t11974

הלינק עדיין פועל:

נו! מה דעתכם על טרמפים? | ערוץ 7

העיצוב קצת השתנה

אתר מיוחד לפתיחה שלו, אז משם זה הכניס אותי לזה...

סתם, כל מי שיש לו דופק מוזמן בשמחה

יש סיכוי שאני אבוא. מחר למשל אני כנראה בירושלים בצהריים-ערב.

וצמ"ע נהיה כבר זקן וישן היום, (בלנ"ו אני בכלל לא מדבר, וגם שם זה לא נראלי יעבוד)

אני בשמחה יכול לארגן אם יש פעילים

תארגנו, אני אגיע.

זה שנשארו בו רק הדוסדוסים, אז אין מצב שזה יהיה מעורב וזה משאיר רק איזה 4 פרטנרים

היום שבו באמת יהיו אזרחים נורמלים ביו"ש, זה היום שבו לא כל מתנחל יהיה חייב להיות פוליטיקאי. חלאס

למרות שאני יודע שגם הצד שלנו חייב לעשות את זה, כי זה כל המשחק פה.

האמת היא שאני חושב שאני שונה בזה יחסית.

לפעמים מרוב שאני לא דמגוג אני מרגיש שמאלן.

אבל בגלל זה אני עם ציצית גופיה ברוח ולא עם חליפה במזגן

המאחזים האסטרונומים של הערבים?

סתם, כל עוד הציצית בחוץ מותר לך הכל

תרים את הכרית של ישע תראה איזה מאצ'טה יש מתחת.

סתם חח בגדול שלא כל הערבים מנסים להרוג אותי בכל רגע נתון, ויש ערבים שצריך להסדיר את השהות שלהם פה, ושהמתנחלים לא בכל רגע נתון מופלים לרעה, שאנשי הגבעות הם לא תמיד אידיאליסטים גדולים מידי, ושלפעמים הם דוקא כן מתחילים..

אני לא אומר מה רע ומה טוב.. רק הנחות יסוד.

בגלל זה הגישה שלי היא פחות בטחונית-חילונית, ויותר אמונית.

321 שוט

ולכן אני גם חושב שבלי הגישה האמונית והתורנית יש הרבה דברים שאסור לעשות,

ובגלל זה צריך להיות דמגוג, כי לא כולם הולכים ע"פ התורה, וזה בעיה.

סתם מי אני שאדבר🤭

אני דוגל במדינה יהודית דמוקרטית קפיטליסטית. שזה אומר:

המדינה כמדינה לא מפעילה תחב"ץ בשבת, ולא מכירה בזוג להט"ב כשנשוי, אבל נותנת לגמרי לכל אדם פרטי לעשות ככל העולה על רוחו בבית שלו.

אפס סובלנות לכפייה דתית, אם אדם החליט לפתוח את החנות שלו ומישהו מנסה לגרום לו לסגור אפס סובלנות והכלה.

ביטול של כמה משרדים מיותרים כגון: משרד התרבות (למה אני צריך לשלם על קולנוע בשביל מישהו? למה מישהו צריך לשלם על התורה שלי?), משרד הדתות (יש רק אחת במרחב הציבורי, והציבור א צריך לשלם עליה), המשרד לשיוויון חברתי וקידום מעמד האישה (למה לעזאזל אני צריך לשלם על זה?), המשרד לשיתוף פעולה אזורי (למזג עם משרד החוץ), לצמצם את המשרד להגנת הסביבה, ועוד ועוד, בקצרה להשאיר רק מה שכולם חייבים או מסכימים לחלוטין, כגון: ביטחון פנים וחוץ, אוצר, חוץ, הרשות השופטת, העתיקות... קיצור, זה.

את המשרדים האלה יש להעביר למצב שבו מי שרוצה מיתפקד ומשלם להם ומי שלא - לא חייב ולא נהנה מהם: משרד הבריאות, משרד החינוך, הרבנות הראשית, משרד התעסוקה, לשכת עיתונות הממשלתית, הרשות להגנת הצרכן... וכו'

מי שרוצה משהו שמאוד עזר לי לעצב את השקפת המדינה האולטימטיבית זה זה:

הספר של קרל מרקס "המניפסט הקומוניסטי", הספר של פון קלאוזוביץ "על המלחמה"... וכו' מי שרוצה לדון על זה ולהבין למה אני צודק, מוזמן בכיף...

לעניין- כבר עכשיו מותר ללכת לא צנוע ברחוב ומותר לאכול שרימפסים ומותר לנסוע ברחוב בשבת ומותר בערים מסוימות לפתוח עסקים בשבת(עפר לפומייהו)

האם כאשר תבטל את החוקים ה"דתייים" הנ"ל גם תתיר פתיחת מסעדות ומקומות בילוי ביום השואה? האם זה יהיה סבבה גם בכיפור ותשעה באב? האם זה יהיה סבבה לא לעמוד בצפירה ולא לקדש את התקווה?

בקיצור גם במדינה חילונית יש ערכים שחשובים לה, שאי ציות להם פוגע ברגשות הלאום.

למה שכל ענייני היהדות אוטומטית יוחרגו מזה? האם תתאר לך מציאות שבה ביישוב שלך מישהו פותח עסק בשבת ואין פוצה פה ומצפצף?

בקיצור צריך הרבה טקט בזה, והמציאות רגישה כבר מקום המדינה, וכל המשנה ידו על התחתונה.. רק פתח לבלגן.

כן, ברור.

אדם פרטי, כן.

לא, כי זה כפירה בערכי המדינה באמת שכחתי לציין את זה שם... "אין מצב שמישהו בתוך המדינה פונה נגדה, לבקר אפשר בכיף. אבל מה שהמדינה פוקדת עושים (ע"פ בחירות וכו').

וגם שכחתי להוסיף "לקיחת הכוח מידי הממשלה למעלה ולתת הרבה יותר כוח לעירייה"

אין לי כל כך פנאי לענות באריכות רק פתחתי לשנייה בעז"ה עוד מעט אמצא זמן.

בני אדם מונעים מרגש ולא רק מרציונליות טהורה ואובייקטיבית. כל התפיסה של טוב ורע ומשמעות החיים לא מגיעה מחשיבה לוגית אלא מאמונות ורגשות.

רובנו משתמשים בפנייה לרגש כשאנחנו מנסים לשכנע. לפעמים זה בצורה עקיפה דרך תפיסות עולם והנחות יסוד שבנויות על בסיס רגשי או אמוני (נגיד שלהרוג אנשים זה דבר רע), ולפעמים בצורה בוטה כמניפולציות רגשיות על אנשים (נגיד איך אתה יכול להסתכל בעיניים לילד קטן בלי אבא).

עכשיו תמצאו את הדמגוגיה שלי בקטע.

אגב נדמה לי שכל הטענות כלפי ערוץ 7 רק נותנות טראפיק לכתבות,

וזה לא באמת מעניין מישהו,

מסתבר אפילו שאת הציבור זה לא ממש מעניין. עובדה שהוא חוזר שוב ושוב, והקהל הולך ומתרחב (כמדומני שלשם כך הוקם בכלל האתר, לא ממש בשביל אנשי תורה, אלא כדי להיות משהו כמו ערוץ 14 ד2005)

זה כמו ההכלה של מגזרי לייט למיניהם, כשזה נהיה לכתחילה אנחנו בבעיה גדולה.

אז הם מספקים את כולם

יאללה בוא נקים קו סקופים של גבעונים (היום זה בדר"כ קורה בוואטסאפ, אבל בעיקר בתחום פינוי גבעות, מעצרים מנהליים, התרמות לגבעות וכו)

שומע ילד מטריה, תתבייש, בוגד בלאום! (סתם אין לי מושג אני לא מכיר)

ע"ע "להפוך חולשות לאידאולוגיה"

באמיתי יענו.

אם דיברתי עם מישו באישי זה לא אומר שהוא מכיר אותי

וגם אתה חדש פה.

נערך

אולי פעם אחת לפני שנים והוא לא זוכר