אחת אחרי השנייה בערך בגיל הזה.

אף אחד לא המליץ לנו על ניתוח כפתורים

בפעם השלישית כבר היה לנו קשה עם טיפול אנטיביוטי נוסף והלכתי איתו לרפלקסולוגיה

ב''ה לא חזר לו מאז, עברו יותר משנתיים. 

אנסה רפלקסולוגיה

אני הלכתי לאחת ממש טובה

יכול להיות שגם כל אחת אחרת טובה - עליה קיבלתי מלא המלצות.. 

קודם כל, ממה שאני הבנתי. זה בכלל לא דלקת חיידקית.

זה בעצם הפרשות של האוזן שיוצאות כי יש נקב בעור התוף

וזה נראה מוגלה אבל זה לא.

בעצם, אצל כולנו המערכת של אף אוזן גרון מייצרת נוזלים- ליחה והם מתייבשים באופן טבעי כשאנחנו מפנים ליחה.

ספציפית אצל תינוקות עם דלקות אוזניים, הצינורות באוזן מאוד דקים וקטנים + התינוק קטן

ולכן הם מתקשים לפנות את הליחה, היא מצטברת על האוזן, לוחצת על עור התוף ואז נהיה נקב והכל יוצא החוצה.

הפעולה של האנטיביוטיקה היא פשוט לייבש את האוזן.

כלומר, את יכולה להחליף את האנטיביוטיקה בכל דבר שיעזור לייבש את האוזן.

פתרון אחר הוא ניתוח כפתורים ואז זה נקב קבוע מבוקר שמפנה ליחה.

פתרון נוסף הוא רפלקסולוגיה שעוזרת להרחיב את הצינורות באוזן ואז אין לחץ על עור התוף.

אצלנו אחרי שני חורפים ממש קשים כשניסינו הכל

הדבר שהכי עזר זה טיפות ארומתרפיות לטיפול בדלקות אוזניים שזה פשוט מייבש את הנוזלים באוזן.

אח"כ הוא גדל והדלקות הפסיקו.

הסברת ממש יפה, שהרפלקסולוגיה מרחיבה את הצינורות..

באמת לא הבנתי מה היא עושה, ועכשיו מוכנה לנסות.

לגבי הטיפות שהזכרת- איזה סוג? איפה משיגים אותן?

אלא ממש שגיאות מסוכנות.

גם אם הדלקת מתחילה בגלל שיש נוזלים במקום שהם לא אמורים להיות, ברגע שיש הפרשות מוגלתיות זה אומר שיש זיהום חיידקי פעיל, וצריך לטפל באנטיביוטיקה כדי לא להחמיר את המצב.

לכתוב ''אנטיביוטיקה רק מייבשת'' זה פשוט לא נכון, לכתוב שאפשר ''כל חומר מייבש'' זה מסוכן. כאשר יש זיהום חיידקי חייבים לטפל עם אנטיביוטיקה אם לא רוצים להסתבך עם זיהומים שמשאירים נזק קבוע.

להכניס טיפות לאוזן כאשר יש בעיה באוזן, בלי אישור מהרופא - סכנה. קל וחומר כשיש זיהום ונקב.

רפלקסולוגיה לא מרחיבה את הצינורות באוזן, רוחב צינורות זה מדד אובייקטיבי שאפשר למדוד ואין מחקרים לפיהם רפלקסולוגיה מרחיבה אותם ואין שום מנגנון ידוע לפיו מגע ברגליים או דקירות בגב או פרחי באך מרחיבים צינורות.

שואלים אותי לפעמים מה הבעיה שלי עם רפלקסולוגיה. אם לא יעיל אז לפחות לא מזיק.

אז הנה, זאת הבעיה. באותה נשימה שממליצים על טיפול לא יעיל, קובעים כלאחר יד שאנטיביוטיקה לא יעילה כי היא רק מייבשת ובכלל אין זיהום...

 לאנטיביוטיקה אין שום מנגנון של ייבוש, בשונה מתרופות אנטי היסתמיניות.

היא יודעת לעשות רק דבר אחד: לפרק לחיידקים את הצורה, פשוטו כמשמעו. ואם במקום לפרק לחיידקים ת'צורה אתם עושים מסאז' נעים ברגליים, החיידקים ימשיכו להשתולל באוזן של התינוק.

שרפלקסולוגיה עוזרת לא אומר שהיא לא עוזרת.

אני לא יודעת אם אני בעד רפלקסולוגיה, לא התנסיתי, אבל לא חייב לתקוף כל דבר שהוא לא רפואה קונבנציונלית.

תמיד אפשר לנסות גם וגם

אלא את האמירה שאנטיביוטיקה לא יעילה ואפשר להחליף אותה ב"חומר מייבש", ואת האמירה שאין זיהום חיידקי כאשר יש מוגלה.

נ.ב.

זה לא שאין מחקר לפיו רפלקסולוגיה יעילה, אלא יש מחקרים לפיהם היא לא יעילה.

אבל זה לא הנושא כאן ואם ההמלצה לרפלקסולוגיה לא הייתה מגיעה עם דיסאינפורמציה בנוגע לאנטיביוטיקה, לא הייתי מגיב דבר.

גם אנחנו נתנו בזמנו לתינוק שלנו מטרנה צמחית, משום הדעה שחלב ומוצריו עלולים להזיק במקרה כזה (בגלל,

מוצרי חלב, כשמצוננים למשל, לא מומלצים; מגבירים ליחה וכו'). אני עצמי, התרחקתי אז מהחלב ומוצריו  משום

שהנקתי וראיתי שאכן זה מיטיב עמו.

למרות שאנו לא מצדדים באנטיביוטיקה, בכל אופן, לא כל כל צעד ושעל,  היינו נותנים במקרה כזה בכל זאת.

אולי הומופאט מקצועי ועתיר נסיון יכול לעזור. בזמנו שמענו על ד"ר מוסקיטו. בירושלים. זה היה מזמן מזמן. אולי

כדאי לברר ולשאול בעצתו.

בהצלחה ורפואה שלמה.

הרפלקסולוגיה עוזרת (אולי) כדי למנוע את הדלקות החוזרות

אבל במצב של דלקת פעילה חייבים אנטיביוטיקה כאמור

הבן שלי סובל מאוד מהאוזניים

ניסיתי הכל מהכל, אבל באמת

כרגע מחכים שיגדל ויעבור מעצמו אבל מטפלים כל פעם נקודתית

זה ממש ממש מתסכל.

ניית את כל העצות שנתנו פה?

ולאחרונה זה גם קצת הסתבך 

ב"ה עברנו את זה

אבל זה לא פשוט כל הדבר הזה

אנטיביוטיקה?

הפעם נשברתי ונתתי שוב, כי עבר שבוע וחצי והוא לא יצא מזה,

ונראה שהסבל רק התגבר..

אבל לא בא לי עוד שבועיים שוב אנטיביטיקה.

מנסה לחזור להניק יותר...

אחרי ניקוי של האוזן במי חמצן.

תבקשי שיעשו תרבית

אצל הבן שלי יצא בתרבית חיידק שעמיד למוקסיפן ועוד סוגים ורק הטיפות עזרו

לשמור טוב שלא יכנס מים בשום אופן!

אבל אחריהם טיפו.

שני סוגים של טיפול לא עזרו.

כרגע קיבלנו חדשות- סנסטרל.

מקווה שיעשו את העבודה.

בקיצור סתם שתה אנטיביטיקה...

אם אני מבינה נכון.

כי אם קיבל ואחכ עשה תרבית אז ברור שיצא שלילי

חוץ מזה

כבר קרה לנו כמה פעמים שיצא שלילי ובבדיקה חוזרת חיובי. הרופא הסביר לי שזה לא תמיד מדוייק בבדיקה שלילית. 

אז לבקש שוב בדיקה?

יהיה רלוונטי רק לפעם הבאה שאני מקווה שלא תגיע...

אח''כ חזרנו לחלב כשהילד גדל קצת.

יכול להיות שזה בגלל שהורדנו חלב ויכול להיות שסתם גדל...להבנתי זה לא הוכח מחקרית... אבל יש אומרים חלב מגביר את ייצור הליחה בכל מערכת האף אוזן גרון.

שמעתי על אנשים שרפלקסולוגיה עזרה להם

ויש תרסיסים לאף שמסייעים לכווץ את המערכת ולאפשר פינוי של הליחה בתעלות האוזן. פני לרופא אף אוזן גרון ותבדקי איתו . כדאי לבדוק גם את ההשפעה על מצב השמיעה ,זה גיל משמעותי להתפתחות שפה .  

אמנם לא היו דלקות אבל היתה ירידה בשמיעה,

הפסקנו מוצרי חלב והסתדר.

לנו אמרו גם להמנע מבמבה כי זה מגביר ליחות, משהו כזה

אם יש מוגלה שיוצאת מתוך האוזן, סימן שנוצר חור בעור התוף, ואז באמת צריך להיזהר שלא יכנסו נוזלים לתוך האוזן כי זה מאפשר לחיידקים להיכנס וליצור עוד דלקת (כדאי לשים אטם בזמן מקלחת, וכמובן לא לשים באוזן שום טיפות שלא הרופא נתן).

אם אין חור בעור התוף (אין הפרשות מהאוזן) אז נוזלים שיגיעו מבחוץ לא קשורים לנוזלים באוזניים.

אם ייכנסו מים מבחוץ - עור התוף יחסום אותם מלהיכנס לאוזן.

הנוזלים בפנים נוצרים מזה שהאוזן לא מתאווררת דרך תעלת השמע (תעלה שמחברת בין החלל שמאחורי עור התוף - האוזן התיכונה, לבין חלל הנאזופרינקס - האזור הפנימי של האף והלוע).

להחזיק אותו חצי זקוף.

לא לתת לילד לשתות לבד אלא אם כן יש ממש הגבהה, כמו בטיולון

לא לשתות בשכיבה.

לילדים יונקים יש משמעותית פחות דלקות אוזניים כי היניקה עושה ואקום חזק, הילד "מושך" את החלב ובבקבוקים זה זורם יותר בקלות

ואז הנוזלים עוברים מהגרון לאוזניים.

(הכל זו מערכת אחת, בגלל זה יש רופא אף-אוזן-גרון, ואצל ילדים קטנים המחיצה בין האוזן לגרון פחות אטומה מבוגרים).

ראיתי את זה אצלי - כשהפסקתי להניק היו יותר דלקות לצערי

(בגלל שאצלנו יש רגישות דלקות אוזניים במשפחה זה ממש שיקול בשבילי להמשיך הנקה עוד קצת אם זה חורף)

אין לנו 'מחיצה' בין האוזן לגרון.

יש תעלה, שנקראת תעלת השמע (או חצוצרת השמע, או תעלת אוסטכיוס) שמחברת בין חלל האוזן התיכונה (החלל שמאחורי עור התוף) לבין חלל הנאזופרינקס (חלל הלוע האחורי והאף).

התעלה הזו לא פתוחה כל הזמן, אלא כמו מן שרוול שמידי פעם נפתח (בפיהוק, בלעיסה חזקה, וכדו'). התפקיד של התעלה הזו היא לאוורר את חלל האוזן התיכונה.

כשאין איוורור טוב, האוזן מתמלאת הנוזלים (שהגוף מפריש), ולפעמים גם נוצרת שם דלקת (ויראלית או חיידקית).

וזה שכיח יותר אצל תינוקות וילדים, כי הזווית של תעלת השמע היא שטוחה יותר אצל ילדים (בערך עד גיל 6), ואז לפעמים היא פחות נפתחת טוב והאוזן לא מתאווררת כמו שצריך.

אצל תינוקות ששותים מבקבוק בשכיבה, יכול לקרות מצב בו התמ"ל מגיע לאוזן דרך התעלה, וזה יכול לגרום לדלקת. אצל תינוקות יונקים זה פחות קורה.

וזה באמת המלצה טובה - לא לתת בקבוק בשכיבה.

לא יודעת מה לעשות

מומלץ לפנות לאא"ג מומחה לילדים.

הוא יידע לבדוק האם יש בעיה אנטומית שגורמת לכל הבלגן, או כל סיבה אחרת.

בקשה אישית ממני, למרות שאנחנו לא מכירים:

לא היית עולה על מטוס שבו הטייס למד בפורום איך להטיס, נכון?

אז בשביל הבריאות של הילדים שלך, אל תיישמי עצות מהפורום בשביל לטפל בהם. כל אחד יכול לכתוב מה שהוא רוצה, בלי להבין בעצמו מה הוא כותב, בלי שום הוכחה, בלי שום מחקר, ובסוף את זאת שנשארת עם הילדים ועם הבריאות שלהם.

וזה כמובן נכון גם כלפי הדברים שאני כותב

אני כבר אחרי 2 פגישות עם מומחה  א.א.ג

כשהפגישה הבאה שבוע הבא.

בגדול אין לו תשובה ברורה וההצעה היחידה היא ניתוח כפתורים,

לכן שואלת פה כי תמיד חשוב לשמוע עוד דעות ואולי משהו אחר כן יכול לעזור,

גם אם זה לא הרפואה הקונבנציונאלית..

להגיד שאנטיביוטיקה לא הורגת חיידקים אלא רק מייבשת את האוזן, ולכן אפשר להחליף אותה בכל חומר מייבש אחר...

אשמור לעצמי את המשך הפסקה...

תלוי בהקשר.

טיפול אנטיביוטי קבוע לצורך ייבוש כדי למנוע דלקות אוזניים חוזרות ונשנות זה הטיפול המשמר עד לניתוח כפתורים.

למניעה אני לוקחת תרופות שמייבשות נוזלים ואם אין ברירה והתפתחה דלקת כי לא עליתי על זה בזמן אני לוקחת גם אנטיביוטיקה

אולי אצל ילדים נותנים אנטי' למניעה  כי לא עולים בזמן על הנוזלים כדי לייבש, אבל האנטיביוטיקה בפני עצמה באמת לא מייבשת 

כי מנסיון שלי (ובדיוק הייתי אצל הרופא שבוע שעבר) הטא אומר שבמצב כזה אין מה לנתח.. יש לו כבר "כפתורים טבעיים" כי האוזן כל הזמן פתוחה עם נקב בעור התוף שזה בעצם מה שעושה הניתוח..

מה שכן הזהיר אותי מאוד מאוד מאוד שלא יכנס שום טיפת מים לאוזן

כי זה מכניס חיידקים וגורם לדלקות.

כי נקב טבעי שואף להיסגר,

וכל דלקת פותחת וקורעת שוב,

הכפתורים בניתוח אמורים למנוע את ההצטלקויות החוזרות ונשנות האלה שבסוף פוגעים באוזן.

לא מכירה מצב שזה בטבעיות נשאר פתוח ולא שואף להיסגר.

אולי תבררי שוב?

אז היא לא מספיקה להיסגר בין לבין

הבן שלי בן 13 עד היום עם נקב כתוצאה מדלקות חוזרות כשהיה תינוק ויעבור ניתוח לסגירה.

את הניתוח עושים כאשר יש נוזלים הפוגעים בשמיעה או דלקת שלא מתפרצת החוצה. 

כותבת לך את מה שאני יודעת מהרופאים  שאני איתם בקשר.

כשהוא היה  תינוק גם לא הציעו לכם כפתורים?

וכנ''ל עכשיו עם הקטן שלי, אותו מצב בדיוק

הייתי אצל אחד המומחים הידועים ברפואת אאג, באים אליו מכל הארץ

לפעמים מחכים 9 חודשים לתור אצלו

אז התור המיוחל הגיע שבוע שעבר 

והלכתי אפילו שידעתי כבר מה יגיד, אבל בכל זאת מרגישה אחריות.

ולא ייגרם נזק לאוזן?

אני ממש מפחדת, וגם נמאס לי שכל שבוע וחצי שבועיים חום ובכי ודלקת...

אבל ניתן לתיקון ב''ה בגיל גדול 

כי הדלקות האלו עוברות עם הגיל

זה קשור למבנה האוזן.

אבל חשוב מאוד להקפיד שלא ייכנס מים לאוזן

לכן הבן שלי הולך לים ובריכה רק עם אטמים מיוחדים שעושים במכוני שמיעה עם צורה מדוייקת לאוזן.

עוד שעה התור אצל רופא א.א.ג

ותמצאו פיתרון לזה

כי זה באמת בלתי נסבל.. מבינה ממש

לפעמים בשביל הטווח המיידי עד ההגעה לרופא, לפעמים כדי לשמוע ממקרים של נשים אחרות שהן אמנם לא רופאות אבל יכול להיות שנתקלו בסיטואציה דומה אצל ילדיהן ואולי עלו על משהו שהרופא לא בהכרח יחשוב עליו באופן מיידי, והן יוכלו להעלות את הכיוון.

אני מקווה שאף אחת פה לא לוקחת את הכתוב פה כהמלצות רפואיות ותבדוק גם עם רופא וכו'.

ולגבי הרפואה המשלימה/ אלטרנטיבית.. אין לי טיעונים מוכחים ואינטלגינטיים כמו שלך. אבל אני כן מרשה לעצמי להיות צנועה ולהגיד אולי לא הכל אנחנו יודעים. אולי עוד לא הבנו הכל. האם יכול להיות שדיקור במקום מסויים או לחיצה בכף הרגל מפעילה איזשהם קשרים במוח שפועלים פעולה על איבר אחר בגוף? בעיני- אולי.

ולא, זה לא יקרה אם אני פשוט אלך על כף הרגל, כמו שאם אתן לילדה שלי ללכת לי על הגב זה לא ישחרר לי שריר תפוס כמו מסאז.

אחרי תקופה של מיגרנות נוראיות שהרופאה העלתה כיוונים סטנדרטיים של לבדוק אם זה נגרם מתזונה שונה וכו', ורפלקסולוגית שתוך כמה דקות של "מסאז בכף הרגל" עלתה על זה שזה קשור למערכת הפוריות ואז שמנו לב שזה קורה אצלי באמת בשלב מסויים במחזור החודשי (וגם, בעיני לפחות- הצליחה להעביר לי את זה תוך שניים- שלושה טיפולים שגם עשתה לי בחינם אז אפילו רווח כספי לא היה לה מלעשות לי מסאג' ברגל), אני לפחות מרשה לעצמי להיות פתוחה לרעיון למרות שאני אדם די רציונלי ביום יום שלי.

בקיצור, אני בטוחה שאני לא אשכנע אותך אבל אני כן אשמח שלא יהיה פה ביטול לכל תגובה של מישהי שמציעה רפואה אלטרנטיבית או משלימה כי וואלה אם ככ הרבה אנשים מוצאים שם פתרון לבעיות שלא הצליחו לטפל בהם ברפואה קובנציונאלית אולי יש בזה משהו.

אסייג- אני לא חושבת שבמקרים שמצריכים התערבות רפואית, כדאי לפנות לרפואה משלימה.

אבל אני כן חושבת שלפעמים אפשר למצוא אצלה פתרונות שלרפואה הרגילה אין.

ואני לא מתכוונת להמשיך בדיון אם יתפתח כזה, סתם יושב לי אחרי כמה תגובות שלך בנושא. אז אתה מוזמן גם לא להגיב ולחשוב שאני סתם מטומטמת ועיוורת

אני באמת לא חושב שאת מטומטמת ועיוורת, חלילה. אני גם יודע שטיפולים כאלה באמת מועילים (אמנם לא מהסיבות הנכונות...).

כמו שכתבתי למעלה - אני לא באתי לתקוף את הרפלקסולוגיה, אלא את האמירה שאנטיביוטיקה לא יעילה ואפשר להחליף אותה ב"חומר מייבש", ואת האמירה שאין זיהום חיידקי כאשר יש מוגלה.

אם ההמלצה לרפלקסולוגיה לא הייתה מגיעה עם דיסאינפורמציה בנוגע לאנטיביוטיקה ולדלקת אוזניים, לא הייתי מגיב דבר.

למעשה, עד היום כשבאמת כתבתי נגד רפלקסולוגיה, העירו לי "אבל מה אכפת לך", ואני עניתי "כי בסוף זה יגיע במקום לקחת טיפול אמיתי". וזה בדיוק מה שקרה כאן...

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

אוסרת אצלנו כך שהשאלה מתייתרת אצלי....

הגיוני שאחרי שבועיים יהיה דימום כי הרירית נבנית ואז מתחילה להתפרק

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

לק"י

הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

לק"י

אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.

ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)

ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)

זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון

זה עדיין החג הכי כייפי שיש!

אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

ורוקדים איתן.. זה עושה אווירה כיפית ולא דורש הרבה.

בימים שאנחנו בבית אם יש לי כח,  מכינה משהו שמתאים לחג- לביבות/ ספינג' משהו שובר שגרה קצת

קנינו להם דברים של יצירה - לצביעה, וחוברת למי שרלוונטי (ממקסטוק, משהו חמוד של חנוכה) וכל יום נעשה יצירה או שנכין מאכל טעים (לאו דוקא קשור לחנוכה) או משהו בסגנון.

אולי נקבע גם הדלקת נרות אחת עם שכנים שהם חברים.

ילדים בגיל הזה לא צריכים הרבה. פעילות אחת נעימה זה חוויה מספיקה בשבילם 

שירים של חנוכה, לרקוד איתם, לשחק על הרצפה בסביבונים ולטגן סופגניה. מהמם.

הצגות בעיני זה לרוב תרבות יוון ואז זה יוצא בדיוק ההיפך החג... 

יש דרך הקופה

אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.

והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.

אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.

העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...

יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.

מה קורה בטיפול?

בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות  אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.

כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.

יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.

ועוד 2 נקודות חשובות:

ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.

ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.

ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.

ספורט התגלה מחקרית כיעיל כמו טיפול תרופתי כשהוא נעשה במינונים מסויימים.

אם אני זוכרת נכון זה משהו כמו 20 דקות של פעילות מאומצת (נגיד הליכה שמתנשפים) 3 פעמים בשבוע, אבל לא זוכרת במדויק.

וממש התגלה שמוחית זה עוזר כמו טיפול.

וויטמינים סופר סופר חשוב.

לנסות טיפול דרך הקופה.

ומצטרפת גם לזה שדיכאון מגיע בדרך כלל מסיבה מסוימת, וכשאת מבינה מה הסיבה ומטפלת בה הרבה פעמים הוא פשוט עובר...

מה עושים שם אבל? מדברים?

יש מטפלות באמצעות אמנות/מוסיקה/תנועה.

שאז בעצם הרעיון להתשמש בכלים השלכתיים- לפעמים יותר קל להביע ככה מאשר במילים, בייחוד רגשות שקשה לבטא

או אנשים שהם סתם פחות וורבליים.

טוענים שטיפול בכלים השלכתיים קצר יותר מטיפול פסיכולוגי רגיל, אני חושבת שמה שחשוב זה חיבור למטפלת