נכון, העבודה לא הסתיימה, לוקח זמן לתקן שנים של הזנחה ואין מספיק כח אדם בשביל הכל בבת אחת.

אותך, זה לא ישכנע. באובססיה אי אפשר לטפל עם עובדות.

100 דחפורים די- 9 שהתפנו מעזה מחלידים בבסיסי צהל בנגב, במקום להתגייס לטובת הריסת המבנים הלא חוקיים בשטחי c

בתוך 3 חודשים אפשר להחריב את כל המבנים הלא חוקיים בתנאי שסמוטריץ' יתן את הדחיפה המבוקשת.

לפי נתוני רגבים, מספר המבנים הלא חוקיים שבנה האוייב הערבי עומד על יותר מ- 100 אלף, אבל את מי זה מעניין.

תחת כל בית לא חוקי שנהרס בונה האוייב לא פחות מ- 25 בתים אחרים, אבל את מי זה מעניין.

מעניין שלא אשמים נציגי המפדל לדורותיהם שישבו בכל ממשלות ישראל מאז המצאת הגלגל.

מציע לטפל רפואית

הוסיף לעצמו האויב הערבי עוד 10000 בתים לא חוקיים, לפי צילומי לווין של רגבים.

ואיפה היה סמוטריץ' במשך כל אותה תקופה. אה, כן, הסית נגד חרדים והתקוטט עם בן גביר.

ולזה קוראים בחצרות בית סמוטריץ'- הבעיה מטופלת כמו שלא טופלה אף פעם. בלה, בלה, בלה...

תרשום: ביום שמספר ההריסות לאוייב הערבי יעלה על מספר היוזמות הלא חוקיות שלו, אקוד קידה בפני סמוטריץ', ואתנצל. 

אין מספיק כלים כבדים להרוס בעת ובעונה אחת גם ליהודים וגם לערבים.

סמוטריץ' רוצה קודם לסיים להרוס ליהודים בבחינת מבשרך אל תתעלם.

רק אובססיבי כמותך יכול להתמקד במאית הכוס הריקה.

הוא לא יהפוך לאמת.

אתה פשוט מעוות. הוא הביע ביקורת מדודה מאוד ומוצדקת מאין כמותה, אל מול בוז חרדי בלתי פוסק שעומד על דם רעיו ועוד מסית נגדם.

אתה מתבכיין על דמיונות שיש לך. זו לא בעיה שאנחנו צריכים לפתור עבורך.

פרט ונמק

יש לזה כמה סיבות שונות. ספציפית בנושא תנופת ההתיישבות שלא היתה כמותה ועצירת ההשתלטות הערבית כמו שמעולם לא עשו בכל ממשלות נתניהו הקודמות - זה רק בזכות השליטה של סמוטריץ' במנהל האזרחי.

זה מייק האקבי שנכנס בנעליו הגדולות של דיויד פרידמן, שניהם לא אזרחים ישראלים, והאקבי אפילו לא יהודי.

סמוטריץ' כרגיל מתקשט בנוצות לא לו.

חמש אנטנות סלולאריות ביהודה ושומרון עדיפות בעיניו על סיפוח (דה פאקטו) של נחלת שבט בנימין. בושה.

לפנות את האויב הערבי שפלש לחאן אל אחמר זו אובססיה. עכשו הבנתי אותך.

אבל ביבי...

נהרסה בניה ערבית, כמו שלא נהרסה בכל ממשלות נתניהו הקודמות ביחד.

קודמה בניה יהודית הן בכמות כמו שלא נעשתה בכל הממשלות הקודמות ביחד והן במאמץ לתפיסת שטחים - מה שאת נתניהו ושרי הביטחון שלו מעולם לא עניין.

נעשים גם צעדים רבים ברמת התשתיות, שמשנים לא רק את איכות החיים אלא גם את הביטחון והבטיחות. הקליטה הסלולרית היא צעד אחד מיני רבים. הרחבת הכבישים, הסדרת צמתים מסוכנות ופקוקות ועוד ועוד.

האם העבודה הושלמה? ממש לא, יש עוד הרבה. רומא לא נבנתה ביום אחד, גם ירושלים לא.

האם גם נעשו טעויות בדרך? בוודאי. אף פעם לא טועה, רק מי שלא עושה כלום.

האם לגיטימי להתווכח על חלוקת משאבים ועדיפויות? בוודאי שלגיטימי כל עוד שעושים זאת עם עין טובה.

האם סך הכל אנחנו במהלך שמקדם דרסטית את ההתיישבות והאחיזה ביהודה ושומרון? כן, חד משמעית. מי שמסרב לראות זאת - או שהוא לא בשטח ואין לו מושג, או שהוא בעל עין הרע שהמציאות לא מעניינת אותו והוא רק מחפש להתגולל על מי שלא בא לו בטוב.

שתי המילים הרלוונטיות במגילה שלך הן: הרחבת כבישים. כל היתר הוא קשקוש מקוקש.

ללא תשתית כבישים אמינה ומודרנית, רק קומץ משוגעים קטן יסכים ליו"ש אותם אנו מאבדים בזחילה בגלל סדרי עדיפויות שערורייתיים.

מערכת כבישים אמינה תמריץ את המשק להעביר תשתיות ועסקים מרכזיים מבירת קפלן ליהודה ושומרון, אבל סמוטריץ' מציב אנטנות פה ושם. הגיוני בסך הכל.

יש בשלוש השנים האחרונות השקעה בכבישים, כמו שלא היתה מעולם. שיפוצים, הרחבה, תאורה, הסדרת צמתים. כביש 60 - הציר הראשי לכל ארכו בתהליך הרחבה שמקצר את הדרך מכל מקום לירושלים. כביש 505 מהשומרון לבקעה עובר הרחבה שהופכת אותו להמשך כביש 5. תאורה בוואדי חרמיה, צמתים מסודרות לארוך כביש אלון, רמזורים בצמתים מרכזיות שבעבר היה צריך להמתין דקות ארוכות עד שהיה אפשר להשתלב ועוד ועוד. בזכות החוות (וגם הקליטה הסלולרית שאתה כל כך מזלזל בה), הנסיעה נהיתה בטוחה הרבה יותר.

העיקר אתה משמיץ סתם.

אבל בסדר.

ולגבי החבר מקדומים, שצריך לתת לו קרדיט- הוא מקבל

במהלך הסיור פגש פייגלין את התושבים, שמע עדויות על פעולת הפינוי, וביקר את הממשלה על התנהלותה.

פייגלין אמר: "הבטיחו ריבונות - קיבלנו הרס. ממשלת ימין שמפנימה את הנרטיב של האויב הערבי". הוא קרא לשרי המחנה הלאומי-אמוני לעצור את ההריסות, וציין כי "מדינת ישראל חייבת לאפשר לכל יהודי לבנות את ביתו בלי פחד ובלי הרס".

במעשים הוא תמיד נכשל.

עכשיו כל העיסוק שלך במלחמת קרדיטים הוא מגוכך. ברור שיש קרדיטים משמעותיים להרבה אנשים - ראשי המועצות, שרים במשרדים ספציפיים (לדוגמא - בסלולרי שאתה כל הזמן חוזר עליו כמו תוכי, מגיע קרדיט גם לקרעי), למתיישבים עצמם בחוות שחיים בתנאים לא פשוטים בכלל ולעוד רבים. זו לא תחרות.

אבל, כמעט כל השחקנים היו גם קודם בתפקידיהם - עם מנהל אזרחי עוין, יכלו להצליח הרבה פחות. המהפכה שרואים כאן היא בעיקר בזכות השליטה  של סמוטריץ' במנהל.

שעשה עבודה מצויינת, שהקנתה לו 14 מנדטים בכנסת, וכל זה נשכח לו, ועכשו הוא נאבק על אחוז החסימה.

לאורך צירי תחבורה קמים מפעלים ומקומות תעסוקה, וכשיש תעסוקה- אנשים עוברים לגור בקרבת מקום.

רק השטן יודע מי יעץ לסמוטריץ' לקחת/ לסחוט את תיק האוצר, ולבזבז את כל האשראי המבורך שהיה לו.

100 אלף משפחות, לפי הערכות זהירות, היו עוברות ליו"ש, ודוחקות לשולי הכפרים את האויב הערבי, אם היתה נגישות סבירה לירושלים ולישראל הקטנה בדרך המלך.

למעלה מן הצורך, אם המנהל האזרחי כל כך יקר לו, כדבריו, הוא יכל לדרוש אותו לצד משרד התחבורה. 

אז כן, סמוטריץ' נאבק על קרדיטים, ועל אנטנות, במקום על עשייה בפועל, ותוך כך מפקיר בעליל את יו"ש, ופוליטית ואידיאולוגית יורה לעצמו ברגלים.

ממשרד התחבורה הוא יכל לקדם את כביש 80 שיקרב את הנגב לירושלים, ובהמשך- גם לעפולה וצפת באמצעות כביש 60, שלא כמו ממשרד האוצר שמחייב אותו לומר: אין לי כסף. 

לא הגיוני להתחנן מול ארצות תבל להכיר במעמדה הבין לאומי של עיר הבירה שלנו- ירושלים, בזמן שרצועת קפלן זוכה אצלנו להעדפה פסולה.  

יש כעת, ברגע זה, השקעה מטורפת בכבישים ביו"ש. מי שטוען אחרת - או שאינו נוסע בהם, או שהוא כל כך עם עין רעה שלא מסוגל לראות מציאות.

בכל מקרה, הכותרת שנתת לא משמעותית. נשמח לדעת למי את טוענת שתצביעי ולמה.

בפעם ה- 17 היא עזבה את הליכוד

סקרים שהוא הזמין או שהוזמנו בשבילו מנבאים לו 6-7 מנדטים בראשות הציונות הדתית.

אלא שהוא לא רוצה את סמוטריץ' כמספר 2 שלו, ובצדק, וגם להיפך.

אבל אנשים שהגיעו למצבים פסיכוטיים קשים, פוסט - טראומה, דיכאונות עמוקים, שרואים במוות פתרון למצוקתם העצומה, כנראה שלא טרודים במחשבות לוגיות שכאלו.

אנשים עם משפחות, שיש להם ילדים שיגדלו כיתומים ללא אבא, משאירים אישה ש תצטרך להתמודד עם האו דן העצום - ועדיין כל זה לא עצר את אלו ששלחו יד בנפשם. הראש שלהם לא עושה ניתוח לוגי הגיוני. 

אבל ברור גם שסיבות לוגיות מסוימות יכולות להרחיק אנשים עם נטייה לאובדנות ממעשה בפועל ומעודדות אותם להשתקם, ומן הסתם סיבות לוגיות אחרות יכולות להקל יותר על התפרצות רגשית כזאת.

בדיוק כמו משפחה שיקירה התאבד בתור אזרח, ומקבלים מעטפת הרבה פחות רחבה.

אבל גם אם כן, ורוצים להוקיר את זכרו, צריך לחשוב איך זה ישפיע הלאה.

התזה של השמאל הישראלי (הציוני ברובו) בעד פתרון שתי המדינות והחזרת שטחים מבוססת על שילוב של טיעונים דמוגרפיים, מוסריים, ביטחוניים ומדיניים. המטרה המרכזית אינה רק פתרון הסכסוך, אלא הבטחת עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

להלן עיקרי התזה מחולקים לנושאי ליבה:

1. הטיעון הדמוגרפי: שמירה על הרוב היהודי

זהו אולי הטיעון המשמעותי ביותר בשמאל הציוני. התזה גורסת כי שליטה ארוכת טווח על מיליוני פלסטינים ביהודה ושומרון ובעזה מעמידה את ישראל בפני בחירה בלתי אפשרית:

* מדינה יהודית או דמוקרטית: אם ישראל תספח את השטחים ותעניק לפלסטינים זכויות אזרח, היא תחדל להיות מדינה עם רוב יהודי מוצק.

* סכנת האפרטהייד: אם ישראל תספח את השטח אך לא תעניק זכויות אזרח מלאות, היא תהפוך למדינת אפרטהייד ותאבד את אופייה הדמוקרטי ואת הלגיטימציה הבינלאומית שלה.

  הפתרון: היפרדות מהפלסטינים למדינה משלהם כדי לשמור על ישראל יהודית ודמוקרטית.

2. הטיעון הביטחוני: יציבות מול שליטה

בניגוד לתפיסת הימין שרואה בשטח נכס אסטרטגי, השמאל טוען כי:

* נטל ביטחוני: השליטה באוכלוסייה אזרחית עוינת מחייבת הקצאת משאבים עצומים של צה"ל, שוחקת את הצבא ויוצרת חיכוך מתמיד שמייצר טרור.

* גבולות מוסכמים: הסדר מדיני יביא להכרה בינלאומית בגבולות ישראל, שיתוף פעולה ביטחוני עם המדינה הפלסטינית (שתהיה מפורזת) וקואליציות אזוריות עם מדינות ערב המתונות נגד איומים כמו איראן.

3. הטיעון המוסרי והמשפטי

השמאל מדגיש את ההיבט של "סיום הכיבוש":

* זכות להגדרה עצמית: כשם שלעם היהודי מגיעה מדינה, כך גם לעם הפלסטיני יש זכות להגדרה עצמית.

* השחתה מוסרית: שליטה צבאית על עם אחר לאורך עשרות שנים משחיתה את החברה הישראלית, את ערכי צה"ל ואת המוסר הציבורי.

* המשפט הבינלאומי: השטחים נתפסים כשטחים כבושים (או "מוחזקים") על פי הדין הבינלאומי, והמשך ההתנחלות בהם נתפס כבלתי חוקי ומבודד את ישראל בעולם.

4. הטיעון המדיני-כלכלי: השתלבות במרחב

* לגיטימציה בינלאומית: פתרון הסכסוך יסיר את איום הסנקציות, החרמות (BDS) והבידוד המדיני של ישראל במוסדות כמו האו"ם או בית הדין בהאג.

* צמיחה כלכלית: סיום הסכסוך יפנה תקציבי עתק מהביטחון ומההשקעה בתשתיות בשטחים לטובת רווחה, בריאות וחינוך בתוך הקו הירוק ("דיור ולא שטחים")

אם פונים שמאלה זה לא נגמר רק אם ילכו עד הסוף לפרק לגמרי את המדינה, חס וחלילה.

מצד שני, אם הולכים ימינה ומחזיקים את שטחי ארץ ישראל, אי אפשר לספח עכשיו את השטחים, כי אז הערבים ביחד עם השמאל יהיו רוב.

חייבים קודם לעודד בדרכי נועם ובדרכי שלום - על ידי מתן הטבות כספיות וכל עזרה אפשרית - הגירת אלו שקיים חשש סביר שהם לא רוצים שתהיה ליהודים מדינה, שיהגרו אל מחוץ לגבולות ארצנו. משימה קשה, וצפוי שהשמאל יפריע, אבל אין ברירה, אם רוצים להגיע לאיזשהו פתרון יציב. ובסוף גם השמאל יודה לנו על זה. 

כל שכן עזיבה צבאית

וגם אם חלקם יתפשרו, אחרים לא יסכימו. ואנחנו כבר מכירים שיש להם אש"ף, חמאס, ג'יהאד, החזית העממית ועוד, ומה שסוכם עם אחד או כמה מהם לא מחייב את השאר. אם כן, יצטרכו לסגת עד הסוף, כולל ירושלים, אחרת כל ההשקעה בשלום תהיה לשווא.

אני לא זקוק לתזה המורכבת הזו (של הבגידה).

אני חושב שהבעיה היא יוהרה מטורפת של אנשים מסוימים... נראה לי שברגע שמבינים את זה- זה גם עונה גם על השאלה שלך בקלות יתרה, הם לא חוששים לזה...

יש יעדים ויש מציאות. כאשר שני היהודונים וויטקוף וקושנר בוחשים בקדרה, ואינטרסים אישיים יש להם לרוב... תמשיך לבד.

למה אתה מאשים אחרים ולא את מי שבראש - ביבי?

האם אתה עובד כמו השיטה בת העשרות שנים שלו שהוא תמיד מוצא אחרים להאשים?

פירוק חמאס מנשקו- בדרך.

השבת כל החטופים- בוצע.

פירוז הרצועה- בדרך.

שליטה בטחונית- הושג חלקית.

ממשל אזרחי- בדרך

אתה הבנת את זה?

איני מכיר את וינטר ואיני יודע מה תכניותיו לחיים ובמה חוץ מפיקוד הוא מוכשר. אם וינטר באמת חושב שהשליחות הבאה שלו בעם ישראל, היא השפעה דרך המסדרונות הפוליטיים - שיתכבד ויכנס כמספר 4/5 ברשימה, שילמד איך נראת הכנסת מבפנים, איך עובדים בוועדות, איך נראים דוחות של מרכז המחקר, יכיר מבפנים את יחסי הכנסת-ממשלה וכד'. אם הקדנציה תהיה מוצלחת, בקדנציה הבאה יוכל להיות ראש וועדה או סגן שר וכו'.

https://traffic.outbrain.com/network/redir?p=mor03zpLbHPE28H8v_I-jQBrSoRk-p5Rd2s5xP2ohFZiBbTv5JNDTzpJhZx6oD9vcKhoXIcvmyzYy_KH5vIbdb9S6GBs38j8q9Tz4euaUfO-hi63DxNubnyUyFD1wcZywN7Yr8twdGnfLQeKlm6FvZpBk2kL3l_3htcCEyAVcoJvZHQjCKY3zfn7L8Y-ko_RG4drApKs94MJ8TWrz8J1VW4q4BIxZ9YUVCKO7z1PkQv_i5n6Q6Q9rXIwWDHU0SJLMyjHMFHn-Upg-PRLWFyh6lXJUxOsU0qy1FrBtE4d7WvF6YOW-yFNREWZPpTu5dJ0zGkkqUqVSk67jmetnmD5mcypYzgDojPkmLXbP1Z-gr9EGUUarGdD9N_6eQC8nLhQuiJo_1bahz3ykByCXEWvuhwbwWXbRxS5L9NK2mmlv5wPEgcDK4-gcm01qIifKeLdjxP4NHr9dfkLOcj9BOGJanr0MDqjTRXsgRfxVqquZf3R1hxdcOqH4FikyJlHunlUEjnJlxud5ZamIgGboxUwmLdHP15NO77yKaVKMzxbhJErbryXvGFVsdJiA25s8x1YWt39TFSeY1b5Ez0wwqJCrq33VAZy1Fms1qw3pFW46sskF4HbgdpxroO1hsRt7fo0mPtbLBM9M01rSiwcQv6ZYNiuJsmMG5E0nrE7hycj0j8KizGg3Np_l3YVIWIoQAzF3Jg-5872N_dx1QqDY3KgYz7qBHRqjjBCrzWkztaTIddTPEIIHovpbOKDZXCxpQzC0EiOsft5vkI-Vi7FOrHTCKzhF9vQiPLbKNKsFHP5PsK0e3C3MCvhvADRC5VQ8QyRq0YGCKEk1U1z3GNaMD4DqsM8VXQk9Dirm0tnKUHCovxjH2ndhjnw7_WheTfbBR5OlkKI2SMdiXWm6zECiwbJ2O9Aa9DTgazrDw_3DEcNZgtCg1cjC1F2sB53q58T4LZFH24kG0nYQH_4lPgWv-hWs9nhZ0qYq5BhPBate89WIMfu8Zpabe-f1PDOhgSFLSj-hSJ3JoJhOKiOgiwMk9iLoQEkV7wMFBxvOH0UZUTp54Ph9vf7kwfxAyIymdeCABWi&c=1d201d22&v=4&ucid=PQL2yZvt

קישרת עם מאמר שאומר בערך כמוני, רק ששניכם מתעלמים באופן מביך מהשאלה לשם מה ולמה מציפים את שמו של וינטר אל מול הפוליטיקאי הדגול בעיני עצמו- סמוטריץ'.

נראה לך שמישהו בליכוד יציע להחליף את נתניהו.

כך או אחרת, בעוד תשעה חודשים- גג, יתקיימו בחירות לכנסת. השאלה שצריכה להשאל כאן ועכשו היא לא מי האיש שיכול להציל את המפלגה מסכנת טביעה והכחדה, אלא מי הוא האמיץ שמסוגל לשכנע את המגזר שתם זמנה של הציונות הדתית כמפלגה עצמאית על כרעי תרנגולת.

כשבקפלן בודקים כל מיני גרסאות של חיבורים פוליטיים כדי למקסם את כוחם, במחנה האמוני- הפוך, לא פחות מחמש מפלגות מתמודדות כל אחת בנפרד על 3.5 מנדטים בסך הכל.

אציע לך לישון על זה לילה, ומחר תחזור לכאן עם תשובה.

לולי מפלגת הציונות הדתית, לא כנראה שלא היינו חוזרים להלחם אחרי הפסקת האש הראשונה ובוודאי שלא אחרי השניה. מוסדות החינוך היו קורסים ומפת ההתיישבות היתה של בלונים על חוטים בתוך מדינה פלסטינית.

מי שלא מבין את זה שיצביע ליכוד, ויתחיל להתאמן מעכשיו על מקהלת 'תפילה לעני'...

מתוך ההבנה הזאת חפשו מי הכי קרוב ליכולת לממש את ענייני הליבה בתפישת עולמכם.

ממה שאני מכיר (ממקורות אמיניים בעיניי, אבל לא מקור ראשון), סמוטריץ' עבד מאוד מאוד קשה לנסות לגייס את וינטר מספר שתיים, וכמו שכתב @איתן גיל, הוא אכן דחה אותו. זאת אומרת שגם הפוליטקאים עצמם, וזה נכון לכולם ללא יוצא מן הכלל, מחפשים כוכבים לקשט בהם את הרשימה שלהם, ובמקומות גבוהים, ממש לא בשוליים-עד לא רייאלי.

בינתיים, זה בכל מקרה נראה שהכיוון שלו זה בכלל ללכת לבד ולא להתחבר למפלגה קיימת. 

האמת שהתווכחנו על עניין דומה, כשאתה תמכת במהלך של סמוטריץ' להחלפת אורי אריאל ואני טענתי שעם כל הכבוד לשיאן הכנסת, הוא רק אחרי קדנציה אחת ויש לו מה ללמוד...

מאז המציאות הפוליטית עברה טלטלות שהמציאות בהן עלתה על כל דמיון - שלוש מערכות רצופות, שתי ממשלות פרטיטיות שלא משלימות את ימיהן ומה לא...

עכשיו, אני מבין, בסופו של דבר הסנטימנט הצבאי חזק בציבור שלנו, תמיד ובמיוחד אחרי השנתיים האחרונות. מפלגה שאין לה אף אחד עם הסטוריה צבאית משמעותית, תהיה בבעיה, למרות שמצד האמת אלו שני תפקידים שונים לגמרי.

הוא ביצועיסט מעולה, אבל מנהיג מפלגה הוא לא, ולא יהיה.

הוא בטוח שאם יקיף את עצמו בכוכבים, מצבו הפוליטי ישתפר, אבל הציבור חושב הפוך, ולראיה- גם אם יציבו מטאטא בראשות הרשימה הוא יביא מספר קולות כפול בקלפי.

לגבי וינטר, כפי שכתבתי קודם, הוא בחור טוב וכריזמתי, אבל לא אפוי פוליטית. מן המעט המצופה ממנו הוא צריך לדלג בין אולפני הרדיו והטלויזיה ולהתראיין בכל נושא רלוונטי, כדי שנדע מה הן עמדותיו, ומהו כושרו הריטורי.

חזרה לסמוטריץ', שילמד ממפלגת העבודה שהצליחה להכנס לכנסת הנוכחית על חודם של קולות בודדים, מה שהביא למסקנה מתבקשת שלמרות עברה המפואר באמת, תם זמנה. ראש המפלגה הודיעה שלא תתמודד שוב, וכל השאר חברו למסגרת פוליטית אחרת בראשות יאיר גולן.

כאמור, סמוטריץ' הוא הבעיה ולא הפתרון. בזמן שהוא מחזר אחר כוכבי קישוט למפלגתו, חברו שמחה רוטמן בורח מן הספינה הטובעת, וזו רק ההתחלה.

הוא לא יכול למכור לנו מפלגה דתית (עלאק) כאשר הנרטיב הדתי נמצא במקום 6 או 8 בסדרי העדיפות, וחבוי בפרשנות עקלתון  תחת מצוות ישוב ארץ ישראל. בכל הכבוד, הציבור לא קונה...

למרות התמיכה הרחבה שיש לו בפורום זה, הוא צריך לעשות מירב מיכאלי ולזוז הצידה, ולאפשר לאחרים לפנות את ההריסות שהוא הרס בשתי ידיו השמאליות. אחריו יבוא מיזוג טכני או ממשי עם גוף פוליטי שאינו אקדח צעצוע.

המשך יבוא.

השאלה המשמעותית היא מה יכולות הביצוע שלו בשדה הפוליטי. מי שרוצה להיות בכיר במפלגה ובוודאי מנהיג מפלגה (כמו שרחש השמועות טוען שוינטר רוצה) - צריך להוכיח יכולות בשדה הפוליטי. להוכיח שהוא מסוגל להעביר חוקים, להוכיח שהוא יכול לנהל סדר יום בוועדות. להוכיח שהוא מסוגל לנהל מו"מ פוליטי ולהגיע בו להישגים, אפילו שהרבה פעמים במגזר יעקמו את האף (לדוגמא - התמיכה בהסכם החטופים הראשון, תמורת הכנסת מנגנון אוטומטי של חזרה ללחימה ברגע שהעסקה קורסת). להוכיח שהוא מסוגל להתנהל עם חבריו למפלגה במנהיגות משתפת.

אגב, הנקודה האחרונה היא עקב אכילס משמעותי של הרבה גנרלים או מנכ"לי חברות, במעבר לפוליטיקה. מפקד (ובדומה מנכ"ל) רגיל לסדר הררכי שאפשר אולי לשמוע דעות אבל בסופו של דבר אם הוא הבכיר - הוא נותן פקודה והיא מתבצעת ואם יש בכיר ממנו - הוא מקבל פקודה ומבצע. המעבר למערכת פוליטית שבה גם אם הוא ראש מפלגה או אפילו ראש ממשלה - יש משמעות להחלטותיו, אבל גם לאחרים יש מילה, צריך לשכנע את הרוב וגם המיעוט במחיר לא כבד מידי יכול לפעול אחרת או אפילו סתם לגרור רגליים - קשה מאוד להרבה גנרלים.

יש הרבה פוטנציאל לוינטר, אבל יש לו הרבה מה להוכיח לפני שקופץ בראש.

בליכוד הוא שרוף, ולכן עליו לבחור בין בנט לבין להשאר בבית.

בנט, על פניו, לא ישוש לצרף אותו בהיותו נתפס "משיחי" ותואם סמוטריץ' שלא יחליק בגרון, ובקפלן.

בשולי הדברים נזכיר שכל הגנרלים שהצטרפו לפוליטיקה אכזבו את בוחריהם. מי יותר ומי פחות...

כולם, היינו כולל יצחק רבין, ששלושה כדורי אקדח הפכו אותו מלא יוצח פוליטי לקדוש, קדוש. 

והשאלה רק למי, לעומתך @מרדכי טוען שהוא רוצה ללכת לבד.

אתה קצת מכליל מידי, היו גנרלים שכן הצליחו כמו רפול ועוד. אתה צודק שרבים כשלו, יש סיבות טובות לכשלון. רבין גם כגנרל היה גרוע, הצליח לבנות הילה של 'ביטחוניסט, אבל מעולם לא לחם בעצמו חוץ מבאלטלנה...

כיוון שרבים נכנסו לפוליטיקה בקול רעש גדול וכשלו נחרצות, אני טוען בתוקף שאם גנרל טוב, רוצה לרתום את כחותיו, יכולת ההנהגה שלו, מסירות הנפש שלו ועוד - לעשיה הציבורית בתחום הפוליטי, עליו להתחיל מלמטה. להכנס כח"כ פשוט, אחרי קדנציה או שתיים מוצלחות להתקדם לסגן שר או יו"ר וועדה. 

ובניגוד ל- @מרדכי  סבורני שהוא לא יקים פלטפורמה חדשה סמוך כל כך לתאריך הבחירות הרישמי וקל וחומר אם יוקדמו הבחירות.

משאת נפשנו צריכה להיות ששתי מפלגות בלבד תתמודדנה זו מול זו, אבל זה לא ריאלי.

בשלוש שעות קורה פה מה שביתר המדינות קורה בשנה שלמה. מכיוון שעד הבחירות יש *לפחות* עוד ארבעה חודשים - זה נחשב לנצח.

מה יש לוינטר להציע לסדר היום הפוליטי שלנו חוץ מכלום.

במחשבה נוספת, יש מצב שיחבור לאבי מעוז, וימוקם ראשון ברשימה. < צ >

מרשים שם סמארטפונים, בנעם הוא פסול...

🤣

מצד אחד ההנחה שלי היא שאולי הוא ימשוך מצביעים לטווח קצר, אבל לא תהיה לו הצלחה משמעותית בפוליטיקה לטווח בינוני ובוודאי ארוך.

מצד שני, אני מאוד מקווה שהפארסה של מינוי זמיר לא תחזור על עצמה והרמטכ"ל הבא יהיה מי שימונה על מנת לנער אתת צה"ל ולהחזיר אותו להיות צבא מנצח.

הצעד הראשון של רמטכ"ל כזה יצטרך להיות החלפת חלק משמעותי מקציני המטכ"ל הנוכחיים, בקצנים ששואפים לנצח ולהכריע. ככל שווינטר, אמונה, סלמון, וינר ואחרים פחות יתלכלכו בפוליטיקה (בה כנראה גם יכשלו) - תהיה יותר אפשרות להחזיר/לקדם אותם בצבא.

וכמוהו, אשכנזי הובא מבחוץ כדי להחליף את חלוץ הכושל, שהתפוטר.

שניהם היו מטבע הדברים, מינויים בדיעבד, ולא לכתחילה, ומועמדים בדרגת אלוף.

וינטר לעומתם, השתחרר בדרגת תת אלוף, ובדרגתו משרתים בשרות פעיל לא פחות מ- 250. בנסיבות אלה הסיכוי הריאלי להשבתו לשרות פעיל שואף לאפס

בתקווה שהגורמים הרלוונטיים הבינו זאת, מוטב מאוחר מלעולם לא, נשאר לקוות שאחרי הבחירות ימנו סוף סוף רמטכ"ל שיבין שאינו יו"ר וועד העובדים של גנרלי הקונספציה, אלא מישהו שבא לנער את המערכת. ככזה הוא יחפש את הקצינים ההתקפיים ובעלי החזון להחליף את משובטי אוסלו במערכת.