הם ראו אותי
והם הבינו
ואכפת לי אבל גם קצת אין מה לעשות אז יאללה שיהיה
הוא אמר לי היום שהוא למד * דרך התורה ושאלתי איך ולא הבנתי את כל ההסברים הארוכים שהוא הסביר לי
אתמול לא היה לי * וזה עשה לי חרדה וגם את מה שהיה לא הצלחתי ככ
אתמול בכלל היה קצת לא משהו
והפעילות הזאת
היא התחילה לבכות. וזה היה ככ קשה
ולא ידעו מה לעשות
והיא בכלל ברחה כי היא אמרה שהיא הייתה מתחילה לבכות שם מול כולם והיא לא רצתה
אי אפשר להדחיק. אי אפשר להתעלם
ואני אמרתי על הנשיונל גיאוגרפיק ואיך הוא היה מושיב אותנו לראות איתו
וכל מה שאמרו פשוט עשה געגוע ככ גדול
סבא אני מתגעגעת
והיום כן היה לי אבל לקח לי ככ הרבה זמן כי באמת זה היה מגעיל והיה לי קשה
ובכלל כל העיסוק הזה היה לי קשה
ידעתי שיהיה לי קשה אבל לא תיארתי עד כמה
זה הזכיר לי את האולפנה וגם שם היה לי קשה
ושכולם מסתכלים עליי
למה זה חזר להיות ככ קשה
אני יודעת שהיא תעשה לי בעיות ואולי אפילו תגיד לי להשלים אבל כאילו מה אפשר להשלים ואיך ומתי
אין לי כח בכלל בכלל
מחר יהיה עמוס
ואני חייבת לדבר איתו ואני לא רוצה ולא יודעת איך
אני אדבר איתה עכשיו קצת אולי זה יעזור לסדר לי את הראש טיפה
אלוהים מה קורה לי
מה זה החיים האלו
אמרתי לה שאני לא דתייה אבל מאמינה
היא שאלה במה אני מאמינה
אמרתי שאני משתדלת וזה און אנד אוף אבל משתדלת להאמין שיש אלוהים ושהוא אוהב אותי ומקבל אותי כמו שאני בלי שאני אצטרך להשתייך לאיזו משבצת כדי שהוא יאהב אותי
היא אמרה שכל הכבוד ובטח קשה להאמין ככה
הלוואי שזה היה ככה פשוט
הלוואי.
טאטע אם אתה שומע
תעשה שיהיה קצת פחות כואב
בבקשה.
טוב?