It's so odd that he called me

So strange

And it freaked me out

What am I that much of a danger to myself

And also it's so strange and hard for me that he's a man

And no I don't think I'll be over it in the next three months

And the special trauma treatment, if I'm gonna decide to do it and it's gonna be with a man I don't know what I'm gonna do

I just want hope

And faith

That what I said today

That is what I want to focus on this year

After all it went good

I was worried for no reason

But I'm exhausted

I need to sleep

But I can't stop thinking about that phone call

And what does that mean

Am I so dangerous to myself

Do I really need to notify him about every time I have an urge

God I hate this

It brings me back to a not so fun time

And I hate that I told her and she told him

I know it's not better to shut up and I need to speak up my feelings

But like he told me once a long time ago, you're always talking too much and it's backfiring at you

I know they just want to help me

And I know I'm probably just overthinking and overreacting again

But God I hate my brain and my heart

So much stuff happened today and I almost forgot about the weighing and the tears and the thought that I gained weight again but it wasn't actually true

But it is the biggest number I've ever been in my entire life

And it's fucking hard

And today that made me cry

And I know that the period probably affects me as well but it all seems so real and relevant and nothing seems made up and stupid

Aaaa I need to sleep

Good night girl

Hope you sleep well

Love you mean it hate you kidding

Or something like that 

הבנתי למה אני תמיד חוזרת לכאן וממה אני בורחת.

איזה צעד.

זה מתחיל להיות קשה

בא לי לשרוף הכל וללכת

אולי מה שאני מחפשת לא קיים בכלל

אבל

בוודאי ישנו שם

אז איך אדע? 

אני אבוד

אני סובל 

אני נושא כאב מיום ליום.

אני מוצף חרדה

לא מפסיק לבכות

כבר לא רואה ערך

לא רואה משמעות

אני מטשטש את החושים כדי לברוח מהמציאות

בודדתי את עצמי

זאת בחירה שלי לאורך כל הדרך

אני לא מאמין שהאנשים הקרובים אליי יכולים לעור

הפכתי למוגבל

נהייתי פגיע

והימים האחרונים עוברים עליי באופן קשה במיוחד

אני מפוחד

מעצמי יותר מהכל

אני מאוס בעיניי

מנותק מהחוויות הכי בסיסיות

מנותק מאלוקים

אני דוחה את כולם

מתבוסס במחשבות שרודפות אותי

יום ולילה

אין לי אלוקים

אין לי אמונה

אין צוהר בליבי לחמלה

אני קמל

אין בי כוחות לקחת אחריות

אני מחולל

בגוף ובנפש

אני רוצה לצרוח

ואני לא רוצה לשמוע מילה

לא מעצמי

ולא מאף אחד אחר

האוזניים שלי ניצלות בלחשושי השטנה האלה

אני מכור

בהימור בין השטן לאלוקים

אני לא רוצה יותר בכלום

אין לי עניין בהצלחה

רק קח ממני את הסבל

אני מתגולל בעולם בביזיון

ממקום למקום

מן הפח אל הפחת

קח אותי לגיהנום

להישרף בצואה רותחת

רק קח ממני את הבחירה

את תחושת האשמה

שאני זה שהורס את חיי במו ידיי

תן לי לעבור בין כל הדוקטורים בעולם

יגידו אתה ככה ואתה ככה

כל הפסיכולוגים

יגידו תעשה ככה תעשה ככה

לא עשיתי כמוטל עליי?

הנשמה שלי כבר חרוכה עקורה

נפש עקרה

למה אלוקים?

למה העמדת אותי בניסיון שאני לא יכול לעמוד בו?

בחיים ללא נחמה

הדמעות שלי עצמן יורדות בחטא ופשע

נסתלק ממני צלם אלוקים

וירדה עליי חשכת עולם

אבל למה אני מרגישה שנכשלתי

שסבא מסתכל עליי מלמעלה ורואה שאני לא מצליחה

לא מצליחה להתמודד

נאבקת על כל נשימה

סבא אני נשבעתי לחיות בשבילך

ואני לא מצליחה לקיים את ההבטחה

סבא תגיד לאבא שם למעלה שיעזור לי קצת

אני לא מצליחה לבד

תשמור עליי מלמעלה טוב?

סבא אני מתגעגעת

לא מאמינה ששנה אתה לא איתנו

אבא

אני גם רוצה להתגעגע

תן לי

בבקשה

יהיה לי כל

החיבוקים האלה

התזכורות הקטנות

המעברים האלה וואי

קשה לי להכיל את זה

איך נושמים את זה

תודה

הם ראו אותי

והם הבינו

ואכפת לי אבל גם קצת אין מה לעשות אז יאללה שיהיה

הוא אמר לי היום שהוא למד * דרך התורה ושאלתי איך ולא הבנתי את כל ההסברים הארוכים שהוא הסביר לי

אתמול לא היה לי * וזה עשה לי חרדה וגם את מה שהיה לא הצלחתי ככ

אתמול בכלל היה קצת לא משהו

והפעילות הזאת

היא התחילה לבכות. וזה היה ככ קשה

ולא ידעו מה לעשות

והיא בכלל ברחה כי היא אמרה שהיא הייתה מתחילה לבכות שם מול כולם והיא לא רצתה

אי אפשר להדחיק. אי אפשר להתעלם

ואני אמרתי על הנשיונל גיאוגרפיק ואיך הוא היה מושיב אותנו לראות איתו

וכל מה שאמרו פשוט עשה געגוע ככ גדול

סבא אני מתגעגעת

והיום כן היה לי אבל לקח לי ככ הרבה זמן כי באמת זה היה מגעיל והיה לי קשה

ובכלל כל העיסוק הזה היה לי קשה

ידעתי שיהיה לי קשה אבל לא תיארתי עד כמה

זה הזכיר לי את האולפנה וגם שם היה לי קשה

ושכולם מסתכלים עליי

למה זה חזר להיות ככ קשה

אני יודעת שהיא תעשה לי בעיות ואולי אפילו תגיד לי להשלים אבל כאילו מה אפשר להשלים ואיך ומתי

אין לי כח בכלל בכלל

מחר יהיה עמוס

ואני חייבת לדבר איתו ואני לא רוצה ולא יודעת איך

אני אדבר איתה עכשיו קצת אולי זה יעזור לסדר לי את הראש טיפה

אלוהים מה קורה לי

מה זה החיים האלו

אמרתי לה שאני לא דתייה אבל מאמינה

היא שאלה במה אני מאמינה

אמרתי שאני משתדלת וזה און אנד אוף אבל משתדלת להאמין שיש אלוהים ושהוא אוהב אותי ומקבל אותי כמו שאני בלי שאני אצטרך להשתייך לאיזו משבצת כדי שהוא יאהב אותי

היא אמרה שכל הכבוד ובטח קשה להאמין ככה

הלוואי שזה היה ככה פשוט

הלוואי.

טאטע אם אתה שומע

תעשה שיהיה קצת פחות כואב

בבקשה.

טוב?