יכולה רק לומר שגם הפעוט שלי סביב גיל זה בכה הרבה
זה גיל קשה!!! במלוא מובן המילה.
מהמעון זה היה רק לצאת איתו לגינה, עם ארוחת ערב טובה.
בית. מקלחת. שינה
לא יכולה להבטיח שבסוף זה עובר, כי אצלנו עדיין לא עבר.

היה הפוגה של כחצי שנה וחזר שוב

אולי ככה זה בנות? חחח

יש לי בבית בנים 🤷‍♀️

הוא אמנם רק בן שנה אבל שנה בוכה... הצילו זה אחד הקשוחים!!! חיבוק ❤️❤️❤️

עכשיו קשוןח.
וגם הוא בכיין מיום לידה
אולי זה אופי?

לקחת לעצמך כמה שיותר רגעי שקט כשמתאפשר.

יציאות בערב, בייביסיטר, כמה דקות במרפסת עם כוס קפה לבד. ולעשות נשימות, הרבה נשימות. להזכיר לעצמך שאת אמא טובה ובסוף יהיה טוב. ולהתפלל.

בהצלחה!!

לא מכירה מצב כזה.

נשמע שעשיתם כבר בירור רפואי שלא העלה שום דבר... זה נשמע באמת מתסכל.

איך היא מבחינת התפתחות? אולי זה קושי בוויסות שגורם לה שדברים מפריעים לה למרות שלנו זה נראה בסדר?

לא כותבת מתוך ידע מקצועי או ניסיון, אז קחי בעירבון מוגבל.

מעלה רעיונות לכיוונים לבדיקה:

רגישות תחושתית

רגישות שמיעתית

וויסות

התנהגותי/רגשי נרכש.

ניסיתם למפות במהלך היום מתי זה מתחיל, אם יש טריגרים, איך היא בסביבות אחרות או עם דמויות אחרות?

מהתיאור שלך זה נראה שכנראה התחיל מקושי פיזי אבל עם הזמן זה פשוט הפך לצורה שבה היא מתקשרת. מציעה להביא איש מקצוע לבית שיצפה וינסה למפות את המוקד ולפי זה לנסות דרכי פעולה.

מחכה לעובדת סוציאלית שתנחה אותי בנושא, מעבר לזה יש לה חרדות קשות פחד מאנשים זרים , בקטע קיצוני אפילו אבל ביום יום בבית אין אנשים זרים שמסתובבים, זה רק אני/בעלי וכל הזמן יש בכי, גם בלילות מתעוררת ובוכה מלא ממש צרחות כאילו תירגעי מה נסגר

והיא די גדולה לא תינקות ממש, והיה תקופה שהייתה ממש בסדר אז לא ברור לי מה זה פתאום

בבית זה כל הבעיה סביב הבכי.

ושוב, מתארת פה משהו שהיה מגיל לידה , הפוגה ואז חזר שוב אבל בענקק לא בגדול

אני מותשת מאוד, כי עסוקה עד מעל הראש עם הבן ובטיפולים שלו ועכשיו להכניס גם טיפולים בשבילה מעייף אותי עוד יותר

אבל ברור מה שצריך שנעשה בשבילה

קורה חס ושלום במעון ולכן היא משדרת שוב מצוקה?

ונראה לי באמת תנסי לעקוב גם על התחום החושי. להבין אולי יבש לה העור במזג אוויר הזה, אולי משהו בבגדים, אולי רעש. 

איך היא מבחינת השפה שלה?

היא מדברת? מצליחה להביע את עצמה?

כי בגיל הזה לפעמים קושי שפתי יכול לגרום המון תסכול שמתבטא בבכי...

מצליחים להבין אותה, הנה עכשיו קמה בצרחות רק בקבוק מטרנה עוזר לה להירגע

אבל זה בכי של צרחות ממש, הזוי 

@בארץ אהבתי מספרת שהיא הייתה תינוקת מאוד בכיינית שזה פשוט היה בלתי פוסק

וחושבת שזה קשור לכך שכנראה היא הייתה רגישה להמון דברים (לאו דווקא הכי נפוצים). היא מתארת שאחרי שהיא שינתה את התזונה בבית באופן קיצוני אז הילדה נהייתה ילדה חדשה.

(היום ככל הידוע לי אין לה רגישויות מיוחדות.. אני צודקת?)

אני לא בדיוק יודעת מה הדברים שהיא זיהתה כרגישויות, אולי @בארץ אהבתי תדע לפרט יותר..

ואולי כדאי ללכת לאבחון רגישויות כלשהו, שמעתי על כל מיני שיטות מעניינות אבל לא התנסיתי אז לא זוכרת לפרט...

נשמע קשוח ביותר

אני מתעייפת רק מלקרוא את זה..

זה קשה💗 גורם לחוסר אונים ❤️❤️

אבל אם זה הסיפור, אז פחות מסתבר שתהיה חצי שנה של רוגע באמצע...

באמת היום אין לי שום רגישות באוכל. אבל כילדה אמא שלי שינתה מאוד את התפריט כדי להתאים לי את האוכל על פי ההנחיות שהיא קיבלה (דברים שהורדנו מהתפריט: כל דבר עם חומר משמר או צבע מאכל, מוצרי חלב פרה, וגם עוד כל מיני דברים שכשגדלתי יותר כן אכלתי אבל בתור תינוקת הם השפיעו לא טוב - בצל, פלפל, פפריקה, קקאו מוצריו, כרוב, ועוד, לא זוכרת הכל...).

היום חוויתי אצל הקטן שלי התקף בכי ממושך מאוד ויצאתי מדעתי וזה ממש נדיר אצלו (הנה השעה ואני כאן ערה בגלל זה)

אז באמת שמגיע לך חיבוק

זה לא פשוט בכלל

הלוואי וזה יפסק מהר אולי אפילו בלי שום טיפול כי היא פשוט תגדל עוד קצת ❤️❤️❤️

מכלול

טיפול רגשי שאולי יעלה על משהו

זה הכיוון שהייתי פונה אליו

וזה סיוט נוראי

רק לגבי זה שחזר לה עכשיו הבכי - יכול להיות שהיא לא מרגישה טוב?

הבת שלי (שהיום בת שלוש וחצי) הייתה תינוקת בכיינית מאוד מאוד, וכל מה שניסינו לעשות לא עזר. בסביבות גיל שנה היא נרגעה, אבל בכל פעם שהייתה חולה - הייתה לה נסיגה לבכי הבלתי פוסק הזה. (עכשיו ב"ה המצב קצת יותר טוב מהבחינה הזו, אבל עדיין לא קל)

בכל אופן, מצטרפת לאלה שאמרו פה לבדוק את הכיוון של הוויסות החושי. תבקשי מהרופא הפניה לריפוי בעיסוק (ובכלל לתהליך של אבחון בהתפתחות הילד), ואם את יכולה בינתיים באוופן פרטי ללכת איתה למרפאה בעיסוק שתבדוק אותה - זה יהיה הכי טוב. (כי בקופה התהליך לוקח הרבה זמן)

וחיבוק! טוב שלפחות יש לך ולה כמה שעות חופש כשהיא נמצאת בגן...

הבת שלך, מהרגע שנולדה,  כנראה חווותה אזעקות, שהייה במקלט, קימה באמצע הלילה

ובעיקר חשש, עצב, דאגה וחרדות מהמבוגרים סביבה.

היו ימים שהיה ממש אפשר לחוש את הדריכות באוויר.

תינוקות קולטים את הרגשות של המבוגרים סביבם.

ואם היא ילדה קצת יותר רגישה מהרגיל,

ייתכן שהיא קלטה רמות חרדה לא רגילות... וזה יוצא בבכי.

כדאי ללכת לטיפול (אפשר אלטרנטיבי) לראות אם זה יושב על זה, ואם כן  לשחרר את הרושם הראשוני בלא פשוט שהיא קיבלה על העולם 

וואי מאז שחזרנו הביתה היום היא לא סותמת את הפה, בכל סיטואציה תמצא על מה לבכות ולצרוח, לפעמים היא כבר מאבדת את זה, מעיפה חפצים, נושכת את עצמה, מושכת שיער, ממש צורחת כאילו שד נכנס בה, מפחיד לראות אותה

שהייתה תינוקת והיתה גם בוכה מלא ניסיתי טיפול מוח אחד וכאלה לא עזר אז עזבתי.

יש לי בבית 3 בנים מושלמים( גם היא מושלמת ומהממת כמובן) אבל אני יכולה להשתגע מזה, מצאתי את עצמי הולכת לחדר נושמת כמה נשימות להירגע וחוזרת אליה , היא גם מרביצה לאח שלה (בן 3 עוד מעט) וסתם לא נעים בבית, ומה השכנים יגידו?

לא ראיתי שיש לה בעייה של ויסות , כן יש לה פחדים מאנשים זרים ומקומות חדשים אבל לא שיניתי שום דבר לאחרונה, לא מבינה מה הסיבה שזה ככה התפרץ לה

איזה כיון יכול להוות בעיה פה? שאדע להתמקד בדבר ספציפי 1

וגם אצל רופא התפתחותי.

ועכשיו אני כותבת כאן מהחוויה שלי לבד:

הבת שלי, שדומה למה שאת מתארת, אובחנה עם אוטיזם (לא חשבנו בכלל בכיוון, פנינו להתפתחות הילד בגלל עיכוב בדיבור בכלל, לא חשבנו לברר שם את הנושא של העצבנות והבכיות שלה).

אני לא אומרת שגם הבת שלך על הרצף, אבל נראה לי שזה כיוון שכדאי לבדוק.

בכל אופן, אלה שמאבחנים אוטיזם הם המקצועיים ביותר, לפי מה שהבנתי, אז יש סיכוי שהם יצליחו לזהות במה מדובר גם אם זה לא אוטיזם.

הרבה הצלחה, יקרה! ובעיקר שתהיה התמודדות קלה עם המתוקה❤️

לא תקין? כי ההתפתחות שלה נראה בסדר, יש לה עיכוב בדיבר אבל לא משהו היסטרי.

הבן שלי שנה מעליה עם עיכוב רציני אז יודעת מה זה עיכוב התפתחותי

יכול להיות כל מיני דברים שמציקים, בין בגוף, בין בנפש, בין בקוגניציה... וצריך לברר.

לכן הכי טוב ללכת לפסיכולוג ילדים, שמבין גם בתחום הנפש וגם בתחום הקוגניציה וההתפתחות. (זה בהנחה שכבר שללתם משהו פיזי אצל רופא ילדים טוב)

(אגב, גם הבת שלי הדביקה די מהר את הפער בעיכוב בדיבור, ובכל זאת העיכוב שהיה לה באמת נבע מהאוטיזם)

עוד כיוון לבירור (כבר כתבו לך פה בעיקרון):

ילד רגיש מאוד. תנסי לקרוא על זה ולראות אם התיאור יכול להתאים.

יודעת שזה נובע ממשהו שאני סחבתי כל ההריון ובמיוחד בלידה.

בלידה הראשונה עברתי לידה שקטה היתה בת. אחכ נולדו 3 בנים והיא הגיע בסוף, ילדתי באותו תאריך בדיוק של הלידה השקטה. שם היה בת וגם פה

לא מאשימה את עצמי אבל כן יש פה נקודה חשובה שגם לי אישית מאוד קשה פה, אז אולי מקרינה לה בכל הנושא הזה

אולי אני צריכה לשחרר פה גם

ויכול להיות שגם לא.

אם את חוששת שזה קשור, אולי כדאי לך ללכת לטיפול רגשי בשביל עצמך, כדי לשחרר את הרגשות הללו?

זה תהליך ארוך, אבל יכול להיות שבסוף תראי גם תוצאות אצל הילדה❤️

יצא לי פעם לדבר עם מישהו שהיה רגיש מאוד למגע של הבגדים, אמא שלו - בלי אבחון - הבינה שהוא נרגע במים ועשתה לו אמבטיות ארוכות, כי זו הייתה הסיטואציה היחידה שבה העור שלו נרגע מהגירוי והוא הפסיק לצרוח.

בתור נער הוא כבר ידע להגיד מה מציק לו ולקנות בגדים מתאימים, לגזור תוויות מציקות וכו'.

אז אני לא אומרת זזה בהכרח העניין, אולי כואב לה משהו שלא הצליחו לאבחן, אולי יש לה רגישות לרעש או באופן כללי היא רגישה לכל דבר, או משהו אחר.

אבל לא לוותר למצוא את מה שמציק לה.

וגם תחשבי מה היה שונה באותה חצי שנה, כנראה יש שם איזה מפתח...

מטפלת אחרת? מזג אוויר אחר? בית אחר?

הורמוקס ואם לא יהיה שיפור נתחיל בירור מסודר, הדרכות והכל.

על אבחון אצל פסיכולוג ילדים שמומחה בגיל הרך

וגם אבחון מקיף בהתפתחות הילד

נשמע שיש קושי נפשי גדול שמפריע להיות ברגיעה

זה יכול להיות קשיים בויסות החושי והרגשי

ורמות חרדה מאוד גבוהות

תטפלו בזה

ויתנו לכם כלים בעז"ה

איך להתמודד ואיך לעזור לה

חיבוק על הקושי!

היא לא משתפת פעולה כלל?

אגיע איתה לאבחון והיא תישב עלי עם מוצץ ןלא תזוז , מנסיון

צריכה לקבל תור לשיחה אצל עו"ס בהתפתחות הילד, אבל נוירולוג ילדים יש תורים רק לשנה קדימה בערך, מה זה יתן לי? 

היה לנו אבחון של רופא התפתחותי, אצל ילדה ממש לא משתפת פעולה והרופאה הצליחה בסבלנות להגיע אליה, ובעיקר התבססה על תצפית שלנו משחקות או על התנהלות שלה במרחב.

אבל יש לה גם הרבה יקיצות, שינה לא חזקה הכוונה

לפעמים שהיא קמה בבכי בלילה רק בקבוק מטרנה מרגיע אותה

לה וכשהם עייפים הכל מתעצם. כמו אצלנו

אבל עדיין זה לא המקור בהכרח לבעיה, זה רק מטרגר אותה יותר

מציעה לנסות לחבק כשהיא נכנסת להתקף בכי. ממש שתרגיש שאת מחזיקה אותה בכל המובנים. זה עוזר להם לווסת לפעמים

אי אפשר לעשות את זה בזמן התקף של בכי חזק, היא ממש משתוללת ובועטת. ניסיתי, אני מכירה את השיטה

ובקצב הזה אצטרך לחבק אותה כל שעות אחהצ, כמובן שאני מחבקת מנשקת ונותנת את כולי אבל עדיין לשמןע בכי וצרחות 4-5 שעות אחהצ זה נוראי 

טוב?

האמת במצב הזה כרגע לא הייתי 'נלחמת' בבקבוק, אלא דווקא מנסה להציע לה בקבוק כשחוזרת מהמעון, ורואה אם משהו בהתנהלות משתנה( אם יש משהו שהיא אוכלת בכיף הייתי כמובן מציעה לפני בקבוק, אבל לא נראה לי שכדאי לפתוח חזית חדשה כרגע)

הבכי הזה היה מאז שהיא נולדה, הפוגה קצת וזה חזר שוב. עד שהיה תקופה שבאמת נהנהתי ממנה 

אם בדקתם את כל העניינים הרפואיים והכל תקין יש סיכוי שזה רגשי.

אני אומרת כי היתה לי ילדה בול כזאת שרק בוכה ובוכה ולא נותנת לי לחיות. וגם לה היה ריפלוקס... שמתי אצל סבא וסבתא אצל מטפלת עד גיל שנתיים  בכתה בלי סוף והתלוננה. גם היה לה הרבה דלקות בשתן הפה והטלפיים. היא ינקה הכי הרבה אצלי עד גיל שנה ו9 ואני הפסקתי את זה מיוזמתי למרות שרצתה עוד כי היתה אלי כמו דבק וכבר לא יכולתי...

שגדלה היא פחות בכתה אבל היתה מאוד רגישה וניגררה חברתית שלחתי אותה לטיפול רגשי בכיתה ג' והמצב שלה החברתי ישתפר פלאים (הפסיקה להציק ולהיגרר)

ברוך ה' היום המצב ישתפר אבל היא עדיין מחפשת צומי פעם ב...בכל מיני דרכים. אחים שלה לצערי אומרים לי מדי פעם אמא איזה מוזרה הילדה הזאת. מצד שני היא ממש התבגרה עוזרת לי עם אחים שלה הקטנים ולוקחת המון אחריות...

אז בעצם המצב ישתפר אבל טיפול רגשי הציל אותה. עקב חרדות גם שהיו לה.ששכחתי לציין קודם. ישנה איתנו עד כיתה ג בלילות. הביאה מזרון קבוע. היום אין לה פחדים בכלל. ההיפך. לא היה לנו פשוט איתה. ולא הייתי מושלמת ביחס שלי אליה כי הייתי צעירה עם מלא קטנים ויצאתי מדעתי לפעמים מהבכי שלה.היום הבעיה המרכזית שהיא לא אוהבת ללמוד בכל שאר הדברים היא מותק של ילדה. חוץ מהקטעים שנשארו של הצומי שמתנהגת במוזרות לפי הגדרת אחיה. אני לא מגדירה ... אבל זה סגנון של ילד יותר רגיש שצריך יותר הכלה אהבה ואולי טיפול רגשי בהמשך.

קיצר לדעתי תשבי איתה אחרי הגן/מעון תני לה  20 דק להיות עלייך. תחבקי אותה תתייחסי רק אליה. את בעזרת ה' תראי שיפור. ככה היה לי עם ילדה אחרת.. וזה היה פלא. הלוואי וזה יעזור בהצלחה יקרה מפז

קודם כל לתת לך כח להתמודד עם משהו כל כך לא פשוט.

הבת שלי בגיל הזה, והיא גם כן קשה מאד מאד בצורה קצת שונה אבל עדיין מאתגר וסוחט כוחות.

אני יכולה לתאר לעצמי את הרגשות שעוברים עליך, התסכול, החוסר אונים, הרחמים, הכעס, העייפות, הכל

זה מתיש וזה סוחט. אבל אם מצליחים לגייס אסטרטגיה, למילוי כוחות שלך, להקניית כלים בשבילה, גבולות ומילוי צרכים, יש תקווה ויש תקנה.

זה לא נורמלי, במובן הכי שטחי של המילה.

אבל יכול להיות נורמלי למי שסובלת מהפרעת קשב, חרדה, בעיות בוויסות רגשי או חושי

אני לא יודעת אם אפשר לאבחן בגיל הזה, אבל זה נורמלי בהקשר של - את לא משוגעת, זה קשה מאד, קשה יותר מהרגיל והגיוני מאד שתרגישי איך שאת מרגישה

חיבוק גדול

ואם תרצי המלצה להדרכה את יכולה לפנות בפרטי

אז קודם כל- חיבוק! (ואטמי אוזניים...)

לאחרונה הבן שלי בן השנתיים גם בתחיל לצרוח שנהיה לי צלצולים באוזניים...

ואי אפשר לדבר איתו, לתת לו, להרגיע אותו... שיהיה בריא.

משהו חדש שלמדתי וראיתי שעוזר (אבל צריך הרבה כח וידיים פנויות)

לחבק אותו חזזק חזק אלי למשך דקה או אפילו יותר. אני מרגישה איך הוא מתרפה לי בידיים. קצת מנענעת אותו וכשהוא נרגע מנסה להסיח את דעתו.

כל לילה ממש כל לילה, יש קימה 1-2 של צרחות ובכי לוקח מלא מלא זמן להרגיע אותה  , לעיתים בקבוק עוזר לעיתים לא. היא יושנת מקופלת עם הרגליים , אולי זה תולעים? אחכ בהמשך הלילה היא יושנת טוב

שאני מסתכלת אני לא רואה תולעים

מה אומרות המנוסות? אף פעם לא היה לה תולעים (לאף אחד אצלינו ב"ה)

אולי לקחת לרב צדיק שיתן לה ברכה?

נשצע שיש לה לחץ מאנשים זרים ואולי גם בלילה היא צורחת מפחד מסויים?

עשינו לה פדיון נפש לא מזמן

בערב נכנס לי מחשבה על תולעים, בגלל שאף אחד מילדיי לא סבל מזה אז לא יודעת

מחר בבוקר יש לנו תור לרופא אבל עד אז...

רוב הסיכויים שזה זה באמת

הלוואי שנסיים עם הבכי הזה, לא בריא לאף אחד

מקבלים מלא הודעות למה יש בכי מהבית, לא נעים בכלל אבל מה לעשות שיש ילדים שנולדו לבכות ועוד במיוחד שיש משהו מציק להם ולא יןדעים מה

מתביישת לצאת מהבית כבר

הם שומעים דברים חריגים ומוודאים איתכם שאתם יודעים מזה.

אם הם היו חושדים בכם, לא היו שואלים אתכם מה קורה..

האמת כל הכבוד להם על העירנות והלוואי וזה יציל ילד אחד במדינה זה שווה את כל הנדנודים לאלפי הורים אחרים.

(מבינה לגמרי איך זה מרגיש אצלך, ולמה אין לך כוח לעוד חזית, לגמרי מובן 😘)

מהבית שלהם יש כל היום צרחות של ההורים על הילדים ובכי , אני מעולם לא צעקתי על הילדים אז אין צעקות שלנו

אבל כאב לי מאוד הקטע הזה שאצליהם אפשר חופשיי אבל אצל אחרים זה חריג

בעלי תמיד אומר לי בבית שיש צעקות של הילדים וההורים רגועים הכל בסדר

בבית שההורים צורחים משהו לא בסדר

ומה יש לך להגיד על הצרחות וצעקות שנשמעות מהבית שלכם?

שלה למח אחד וזה מאוד עזר שהיא היתה בהלם!

יש אחת מבוגרת ומאוד מומלצת בירושלים שעושה את זה גם במחיר ממש לא גבוה

תשלחי לי הודעה בפרטי ואשלח לך פרטים

ואחד הדברים המדהימים בה - שאם היא רואה שמוח אחד לא מתאים למקרה שבשבילו הגיעו אליה, היא אומרת את זה בלי לחשוש וגם לא גובה תשלום או לוקחת רק תשלום חלקי.

@shiran30005 - הלוואי שתמצאו מה שיעזור לכם, בלי יותר מדי חיפושים!

חוץ מבזבוז כסף לא יצא מזה כלום

גם עלי ניסיתי אצל מס מטפלות

אבל תודה

כנראה שבאמת היה לה תולעים. קיבלה טיפול יומיים והשבוע ניתן את המנה האחרונה. ב"ה מיליון פעם קיבלתי את הילדה המהממת שלי חזרה 🥰

נתתי גם לבן הגדול יותר שהתלונן על כאבי בטן וגם לו זה עבר.

אז תודה לכם 🫶

כל כך שמחה שעליתם על הבעיה, ושהיא קלה לפתרון!

מקווה שלא יהיו לה יותר תולעים, ואם כן חלילה - אז כבר תדעו מה לעשות...

(מעניין אם זה קשור לתזונה שלה...)

יש לה שקד שקד שלישי מוגדל וירידה חדה בשמיעה, אנחנו בבירור ומעקב אמרו לי שיש קשר הדוק לזה לבעיות אכילה.

אז כשנלך לניתוח שיגידו אולי גם הנושא הזה יהיה מאחורינו.

אבל כן יש לה גם בעיות רגשיות שמשפיע על האכילה שאני צריכה לטפל בזה

אף פעם לא אמרו לנו את זה... (לבת שלי גם היה שקד שלישי מוגדל ובעיות בשמיעה, ובאמת היא לא הייתה אכלנית גדולה, אבל אף אחד לא אמר לנו על ההקשר הזה...)

בכל אופן, מניחה שתזונה לא טובה משפיעה על התפתחות התולעים. אז באמת יש תקווה טובה שאם תטפלו בשמיעה ובשקד השלישי - כל הבעיות ייפתרו בע"ה...❤️

זה הפרעת קשב

אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.

את נהינת מהעבודה?

את מסופקת?

יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?

או שאת נורא נפגעת גם מדברים?

פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.

ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.

דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?

גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?

אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.

אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש

אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי

אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.

נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.

אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.

ואני לא מצליחה לצאת מזה

נסי לעבוד מהמשרד...

קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל

אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..

חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.

מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.

חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה

במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור

אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית

אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה

יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך

אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.

אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.

לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.

ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.

מזדהה עם כל מילה

עוקבת

זה אולי קושי בקבלת החלטות שגורם לדשדוש, כי את לא בטוחה מה כדאי לך לעשות עכשיו ואז נתקעת במקום.

קשה לך בכללי עם החלטות?

ממש לא יודעת אם זה הכיוון, אבל אולי ייגע בך.

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..

אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס

ושישי, מקווה שיהיה בסדר

תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות

כן

והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...

וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..

בהצלחה רבה!!

לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.

גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.

בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

מונעת עם דיאפרגמה 😉

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

כאמור, דיאפרגמה 😅

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

שיוכח אחרת

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..

בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!

עושה מאד טוב לנפש.

שנה שחל בה ראש השנה בשבת - יכולה להיות טובה או רעה ח"ו, תלוי בשמירת השבת והתחזקות בה, שאז השבת נעשית סניגור!

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).