יש תקנה לבת שנתיים שכל היום בוכה??shiran30005

וואי אני כבר לא יןדעת מה לעשות איתה. עוד חודשיים בת שנתיים בע"ה, מגיל 0 רק בוכה ובוכה ובוכה , היה ריפלוקס שטופל, היה רגישות לחלב שטופל, שיניים, גזים, הכלל עבר. באמת היינו מותשים ממנה. תחשבו שמאז שהיא קמה בבןקר היא בוכה. בגן הייתה גם ככה אבל לאט לאט נרגעה. חצי שנה אחרונה היא יום 1 נרגעה- פלא פלאים! ילדה מהממת ומושלמת. לאחרונה הבכי חזר שוב ובגדול. יש בבית עוד ילדים, אני אחרי עבודה עייפה ומה שחסר לי זה לשמוע את הצרחות שלה. זה לא בכי רגיל זה פשוט צרחות מחרישות אוזניים. מוחלפת, אכלה, שתתה, אחרי מקלחת ועדיין בוכה. בדקנו כמה פעמים אצל רופאים והכל בסדר.

וואי אני לא יודעת איך להתמודד עם זה, קשוח לי, אמיתי.


זה משהו נורמלי? 

נשמע לא פשוטממתקית

יכולה רק לומר שגם הפעוט שלי סביב גיל זה בכה הרבה
זה גיל קשה!!! במלוא מובן המילה.
מהמעון זה היה רק לצאת איתו לגינה, עם ארוחת ערב טובה.
בית. מקלחת. שינה
לא יכולה להבטיח שבסוף זה עובר, כי אצלנו עדיין לא עבר.

הקטע שהיא בוכה מאז שנולדהshiran30005

היה הפוגה של כחצי שנה וחזר שוב

אולי ככה זה בנות? חחח

יש לי בבית בנים 🤷‍♀️

וואי בול הבן שלישאלה גנים

הוא אמנם רק בן שנה אבל שנה בוכה... הצילו זה אחד הקשוחים!!! חיבוק ❤️❤️❤️

דווקא אצלי הבנות היו רגועות יותר...חחחחממתקית

עכשיו קשוןח.
וגם הוא בכיין מיום לידה
אולי זה אופי?

סיוטטטטשלומית.

לקחת לעצמך כמה שיותר רגעי שקט כשמתאפשר.

יציאות בערב, בייביסיטר, כמה דקות במרפסת עם כוס קפה לבד. ולעשות נשימות, הרבה נשימות. להזכיר לעצמך שאת אמא טובה ובסוף יהיה טוב. ולהתפלל.

בהצלחה!!

אוף, נשמע מתיש ממש!בארץ אהבתי

לא מכירה מצב כזה.

נשמע שעשיתם כבר בירור רפואי שלא העלה שום דבר... זה נשמע באמת מתסכל.

איך היא מבחינת התפתחות? אולי זה קושי בוויסות שגורם לה שדברים מפריעים לה למרות שלנו זה נראה בסדר?

לא כותבת מתוך ידע מקצועי או ניסיון, אז קחי בעירבון מוגבל.

קשה מאודכובע שמש

מעלה רעיונות לכיוונים לבדיקה:

רגישות תחושתית

רגישות שמיעתית

וויסות

התנהגותי/רגשי נרכש.

 

ניסיתם למפות במהלך היום מתי זה מתחיל, אם יש טריגרים, איך היא בסביבות אחרות או עם דמויות אחרות?

מהתיאור שלך זה נראה שכנראה התחיל מקושי פיזי אבל עם הזמן זה פשוט הפך לצורה שבה היא מתקשרת. מציעה להביא איש מקצוע לבית שיצפה וינסה למפות את המוקד ולפי זה לנסות דרכי פעולה.

 

גיליתי על בעיה רגשית שמתבטאת סביב האוכלshiran30005

מחכה לעובדת סוציאלית שתנחה אותי בנושא, מעבר לזה יש לה חרדות קשות פחד מאנשים זרים , בקטע קיצוני אפילו אבל ביום יום בבית אין אנשים זרים שמסתובבים, זה רק אני/בעלי וכל הזמן יש בכי, גם בלילות מתעוררת ובוכה מלא ממש צרחות כאילו תירגעי מה נסגר

והיא די גדולה לא תינקות ממש, והיה תקופה שהייתה ממש בסדר אז לא ברור לי מה זה פתאום

הקלטת במעון?אורוש3
לא, אבל במעון היא נסיכה, ממושמעתshiran30005

בבית זה כל הבעיה סביב הבכי.

ושוב, מתארת פה משהו שהיה מגיל לידה , הפוגה ואז חזר שוב אבל בענקק לא בגדול

אני מותשת מאוד, כי עסוקה עד מעל הראש עם הבן ובטיפולים שלו ועכשיו להכניס גם טיפולים בשבילה מעייף אותי עוד יותר

אבל ברור מה שצריך שנעשה בשבילה

התכוונתי כזה להבין אולי משהואורוש3

קורה חס ושלום במעון ולכן היא משדרת שוב מצוקה?

ונראה לי באמת תנסי לעקוב גם על התחום החושי. להבין אולי יבש לה העור במזג אוויר הזה, אולי משהו בבגדים, אולי רעש. 

מוסיפה עוד כיווןבארץ אהבתי

איך היא מבחינת השפה שלה?

היא מדברת? מצליחה להביע את עצמה?

כי בגיל הזה לפעמים קושי שפתי יכול לגרום המון תסכול שמתבטא בבכי...

כן היא בסדרshiran30005

מצליחים להבין אותה, הנה עכשיו קמה בצרחות רק בקבוק מטרנה עוזר לה להירגע

אבל זה בכי של צרחות ממש, הזוי 

אמא של גיסתילפניו ברננה!

@בארץ אהבתי מספרת שהיא הייתה תינוקת מאוד בכיינית שזה פשוט היה בלתי פוסק

וחושבת שזה קשור לכך שכנראה היא הייתה רגישה להמון דברים (לאו דווקא הכי נפוצים). היא מתארת שאחרי שהיא שינתה את התזונה בבית באופן קיצוני אז הילדה נהייתה ילדה חדשה.

(היום ככל הידוע לי אין לה רגישויות מיוחדות.. אני צודקת?)

אני לא בדיוק יודעת מה הדברים שהיא זיהתה כרגישויות, אולי @בארץ אהבתי תדע לפרט יותר..

ואולי כדאי ללכת לאבחון רגישויות כלשהו, שמעתי על כל מיני שיטות מעניינות אבל לא התנסיתי אז לא זוכרת לפרט...

ושכחתי לחבק...❤️❤️לפניו ברננה!

נשמע קשוח ביותר

אני מתעייפת רק מלקרוא את זה..

זה קשה💗 גורם לחוסר אונים ❤️❤️

נכון, אצלי זה באמת היה קשור לרגישות באוכלבארץ אהבתי

אבל אם זה הסיפור, אז פחות מסתבר שתהיה חצי שנה של רוגע באמצע...

באמת היום אין לי שום רגישות באוכל. אבל כילדה אמא שלי שינתה מאוד את התפריט כדי להתאים לי את האוכל על פי ההנחיות שהיא קיבלה (דברים שהורדנו מהתפריט: כל דבר עם חומר משמר או צבע מאכל, מוצרי חלב פרה, וגם עוד כל מיני דברים שכשגדלתי יותר כן אכלתי אבל בתור תינוקת הם השפיעו לא טוב - בצל, פלפל, פפריקה, קקאו מוצריו, כרוב, ועוד, לא זוכרת הכל...).

וואי יקרה חיבוק ענק!!פרח חדש

היום חוויתי אצל הקטן שלי התקף בכי ממושך מאוד ויצאתי מדעתי וזה ממש נדיר אצלו (הנה השעה ואני כאן ערה בגלל זה)

אז באמת שמגיע לך חיבוק

זה לא פשוט בכלל

הלוואי וזה יפסק מהר אולי אפילו בלי שום טיפול כי היא פשוט תגדל עוד קצת ❤️❤️❤️

וואו נשמע מאתגר!מה עם ללכת לטיפול מח אחד?או לשיטתאביגיל ##

מכלול

טיפול רגשי שאולי יעלה על משהו

זה הכיוון שהייתי פונה אליו

מה עוזר לה להירגע מהבכי?המקורית
זה לא נורמלי❤️מתואמת

וזה סיוט נוראי

רק לגבי זה שחזר לה עכשיו הבכי - יכול להיות שהיא לא מרגישה טוב?

הבת שלי (שהיום בת שלוש וחצי) הייתה תינוקת בכיינית מאוד מאוד, וכל מה שניסינו לעשות לא עזר. בסביבות גיל שנה היא נרגעה, אבל בכל פעם שהייתה חולה - הייתה לה נסיגה לבכי הבלתי פוסק הזה. (עכשיו ב"ה המצב קצת יותר טוב מהבחינה הזו, אבל עדיין לא קל)


בכל אופן, מצטרפת לאלה שאמרו פה לבדוק את הכיוון של הוויסות החושי. תבקשי מהרופא הפניה לריפוי בעיסוק (ובכלל לתהליך של אבחון בהתפתחות הילד), ואם את יכולה בינתיים באוופן פרטי ללכת איתה למרפאה בעיסוק שתבדוק אותה - זה יהיה הכי טוב. (כי בקופה התהליך לוקח הרבה זמן)


וחיבוק! טוב שלפחות יש לך ולה כמה שעות חופש כשהיא נמצאת בגן...

שימי לב, השנתיים האחרונות הן שנתיים של מלחמהיום שני

הבת שלך, מהרגע שנולדה,  כנראה חווותה אזעקות, שהייה במקלט, קימה באמצע הלילה

ובעיקר חשש, עצב, דאגה וחרדות מהמבוגרים סביבה.


היו ימים שהיה ממש אפשר לחוש את הדריכות באוויר.

תינוקות קולטים את הרגשות של המבוגרים סביבם.

ואם היא ילדה קצת יותר רגישה מהרגיל,

ייתכן שהיא קלטה רמות חרדה לא רגילות... וזה יוצא בבכי.


כדאי ללכת לטיפול (אפשר אלטרנטיבי) לראות אם זה יושב על זה, ואם כן  לשחרר את הרושם הראשוני בלא פשוט שהיא קיבלה על העולם 

עונה לכולםshiran30005

וואי מאז שחזרנו הביתה היום היא לא סותמת את הפה, בכל סיטואציה תמצא על מה לבכות ולצרוח, לפעמים היא כבר מאבדת את זה, מעיפה חפצים, נושכת את עצמה, מושכת שיער, ממש צורחת כאילו שד נכנס בה, מפחיד לראות אותה

שהייתה תינוקת והיתה גם בוכה מלא ניסיתי טיפול מוח אחד וכאלה לא עזר אז עזבתי.

יש לי בבית 3 בנים מושלמים( גם היא מושלמת ומהממת כמובן) אבל אני יכולה להשתגע מזה, מצאתי את עצמי הולכת לחדר נושמת כמה נשימות להירגע וחוזרת אליה , היא גם מרביצה לאח שלה (בן 3 עוד מעט) וסתם לא נעים בבית, ומה השכנים יגידו?

לא ראיתי שיש לה בעייה של ויסות , כן יש לה פחדים מאנשים זרים ומקומות חדשים אבל לא שיניתי שום דבר לאחרונה, לא מבינה מה הסיבה שזה ככה התפרץ לה

נשמע שהיא ממש סובלת (וגם את כמובן)מתואמת
תנסי בכל זאת ללכת לאבחון מקיף בקופת חולים. כנראה יהיה קשה לזהות מה הדבר שמציק לה, אבל צריך לנסות...❤️ (ואל תחשבי על השכנים, בבקשה... הם לא רלוונטיים פה...)
אי אפשר ללכת לשום אבחון איתהshiran30005
היא רק בוכה שם ונצדמת אלי, ניסתי בעבר כמה פעמים בפיזיו והתייאשתי באיזה שלב, לא מזמן הייתי בקלינאית תקשורת שמתמחה בהפרעות אכילה, לא יצא כלום מהמפגש חוץ מזה שדיברנו, סתם מבזבזת ימי עבודה אם אין שיתוף פעולה מצידה


איזה כיון יכול להוות בעיה פה? שאדע להתמקד בדבר ספציפי 1

נראה לי שכדאי לבקש אבחון אצל פסיכולוגמתואמת

וגם אצל רופא התפתחותי.


ועכשיו אני כותבת כאן מהחוויה שלי לבד:

הבת שלי, שדומה למה שאת מתארת, אובחנה עם אוטיזם (לא חשבנו בכלל בכיוון, פנינו להתפתחות הילד בגלל עיכוב בדיבור בכלל, לא חשבנו לברר שם את הנושא של העצבנות והבכיות שלה).

אני לא אומרת שגם הבת שלך על הרצף, אבל נראה לי שזה כיוון שכדאי לבדוק.

בכל אופן, אלה שמאבחנים אוטיזם הם המקצועיים ביותר, לפי מה שהבנתי, אז יש סיכוי שהם יצליחו לזהות במה מדובר גם אם זה לא אוטיזם.


הרבה הצלחה, יקרה! ובעיקר שתהיה התמודדות קלה עם המתוקה❤️

בכי מוגזם יעול להיות סימן למשהוshiran30005

לא תקין? כי ההתפתחות שלה נראה בסדר, יש לה עיכוב בדיבר אבל לא משהו היסטרי.

הבן שלי שנה מעליה עם עיכוב רציני אז יודעת מה זה עיכוב התפתחותי

בכי מוגזם זה סימן למשהו שמציקמתואמת

יכול להיות כל מיני דברים שמציקים, בין בגוף, בין בנפש, בין בקוגניציה... וצריך לברר.

לכן הכי טוב ללכת לפסיכולוג ילדים, שמבין גם בתחום הנפש וגם בתחום הקוגניציה וההתפתחות. (זה בהנחה שכבר שללתם משהו פיזי אצל רופא ילדים טוב)


(אגב, גם הבת שלי הדביקה די מהר את הפער בעיכוב בדיבור, ובכל זאת העיכוב שהיה לה באמת נבע מהאוטיזם)


עוד כיוון לבירור (כבר כתבו לך פה בעיקרון):

ילד רגיש מאוד. תנסי לקרוא על זה ולראות אם התיאור יכול להתאים.

האמת שהיא רגישה מאוד מאוד אבלshiran30005

יודעת שזה נובע ממשהו שאני סחבתי כל ההריון ובמיוחד בלידה.

בלידה הראשונה עברתי לידה שקטה היתה בת. אחכ נולדו 3 בנים והיא הגיע בסוף, ילדתי באותו תאריך בדיוק של הלידה השקטה. שם היה בת וגם פה

לא מאשימה את עצמי אבל כן יש פה נקודה חשובה שגם לי אישית מאוד קשה פה, אז אולי מקרינה לה בכל הנושא הזה

אולי אני צריכה לשחרר פה גם

יכול להיות שזה קשורמתואמת

ויכול להיות שגם לא.

אם את חוששת שזה קשור, אולי כדאי לך ללכת לטיפול רגשי בשביל עצמך, כדי לשחרר את הרגשות הללו?

זה תהליך ארוך, אבל יכול להיות שבסוף תראי גם תוצאות אצל הילדה❤️

הציעו לך פה כמה לבדוק ויסות חושיאחינועמית

יצא לי פעם לדבר עם מישהו שהיה רגיש מאוד למגע של הבגדים, אמא שלו - בלי אבחון - הבינה שהוא נרגע במים ועשתה לו אמבטיות ארוכות, כי זו הייתה הסיטואציה היחידה שבה העור שלו נרגע מהגירוי והוא הפסיק לצרוח.

בתור נער הוא כבר ידע להגיד מה מציק לו ולקנות בגדים מתאימים, לגזור תוויות מציקות וכו'.


אז אני לא אומרת זזה בהכרח העניין, אולי כואב לה משהו שלא הצליחו לאבחן, אולי יש לה רגישות לרעש או באופן כללי היא רגישה לכל דבר, או משהו אחר.


אבל לא לוותר למצוא את מה שמציק לה.

וגם תחשבי מה היה שונה באותה חצי שנה, כנראה יש שם איזה מפתח...

מטפלת אחרת? מזג אוויר אחר? בית אחר?

כן תודה, מתחילים איתה בירור עכשיו..ננסה אתshiran30005

הורמוקס ואם לא יהיה שיפור נתחיל בירור מסודר, הדרכות והכל.

אני ממליצה גםיערת דבש

על אבחון אצל פסיכולוג ילדים שמומחה בגיל הרך

וגם אבחון מקיף בהתפתחות הילד

נשמע שיש קושי נפשי גדול שמפריע להיות ברגיעה

זה יכול להיות קשיים בויסות החושי והרגשי

ורמות חרדה מאוד גבוהות

תטפלו בזה

ויתנו לכם כלים בעז"ה

איך להתמודד ואיך לעזור לה

חיבוק על הקושי!

אבל איך באמת ניתן לאבחן אםshiran30005

היא לא משתפת פעולה כלל?

אגיע איתה לאבחון והיא תישב עלי עם מוצץ ןלא תזוז , מנסיון


צריכה לקבל תור לשיחה אצל עו"ס בהתפתחות הילד, אבל נוירולוג ילדים יש תורים רק לשנה קדימה בערך, מה זה יתן לי? 

אני חושבת שחלק משמעותיאיזמרגד1
מהאבחון בגיל הזה, זה למלא שאלונים ותשאול של ההורים. ככה שאת זה יש לך. ועד שהתור יגיע גם יכול להיות שהיא תלמד יותר לשתף פעולה. לדעתי לא תפסידי מלהתחיל תהליך.
לא בהכרחמתיכון ועד מעון

היה לנו אבחון של רופא התפתחותי, אצל ילדה ממש לא משתפת פעולה והרופאה הצליחה בסבלנות להגיע אליה, ובעיקר התבססה על תצפית שלנו משחקות או על התנהלות שלה במרחב.

 

תודהshiran30005
היא גם לא תשחק חחח, תשב עלי גם בלי לנשום 😅 ככה היה לנו 
היא ישנה מספיק?המקורית
כןshiran30005

אבל יש לה גם הרבה יקיצות, שינה לא חזקה הכוונה

לפעמים שהיא קמה בבכי בלילה רק בקבוק מטרנה מרגיע אותה

יכול להיות ששינה לא רציפה גם מפריעההמקורית

לה וכשהם עייפים הכל מתעצם. כמו אצלנו

אבל עדיין זה לא המקור בהכרח לבעיה, זה רק מטרגר אותה יותר

מציעה לנסות לחבק כשהיא נכנסת להתקף בכי. ממש שתרגיש שאת מחזיקה אותה בכל המובנים. זה עוזר להם לווסת לפעמים

זה נקרא חיבוק דובshiran30005

אי אפשר לעשות את זה בזמן התקף של בכי חזק, היא ממש משתוללת ובועטת. ניסיתי, אני מכירה את השיטה

ובקצב הזה אצטרך לחבק אותה כל שעות אחהצ, כמובן שאני מחבקת מנשקת ונותנת את כולי אבל עדיין לשמןע בכי וצרחות 4-5 שעות אחהצ זה נוראי 

אולי היא רעבה? את אומרת שהיא גם לא אוכלתקופצת רגע

טוב?

האמת במצב הזה כרגע לא הייתי 'נלחמת' בבקבוק, אלא דווקא מנסה להציע לה בקבוק כשחוזרת מהמעון, ורואה אם משהו בהתנהלות משתנה( אם יש משהו שהיא אוכלת בכיף הייתי כמובן מציעה לפני בקבוק, אבל לא נראה לי שכדאי לפתוח חזית חדשה כרגע)

היא לא לוקחת בקבוקshiran30005
רק בערב לפני שינה ובבוקר, ומתוך שינה שהיא קמה


הבכי הזה היה מאז שהיא נולדה, הפוגה קצת וזה חזר שוב. עד שהיה תקופה שבאמת נהנהתי ממנה 

ילדה רגישה יותרדובדובה

אם בדקתם את כל העניינים הרפואיים והכל תקין יש סיכוי שזה רגשי.

אני אומרת כי היתה לי ילדה בול כזאת שרק בוכה ובוכה ולא נותנת לי לחיות. וגם לה היה ריפלוקס... שמתי אצל סבא וסבתא אצל מטפלת עד גיל שנתיים  בכתה בלי סוף והתלוננה. גם היה לה הרבה דלקות בשתן הפה והטלפיים. היא ינקה הכי הרבה אצלי עד גיל שנה ו9 ואני הפסקתי את זה מיוזמתי למרות שרצתה עוד כי היתה אלי כמו דבק וכבר לא יכולתי...

שגדלה היא פחות בכתה אבל היתה מאוד רגישה וניגררה חברתית שלחתי אותה לטיפול רגשי בכיתה ג' והמצב שלה החברתי ישתפר פלאים (הפסיקה להציק ולהיגרר)

ברוך ה' היום המצב ישתפר אבל היא עדיין מחפשת צומי פעם ב...בכל מיני דרכים. אחים שלה לצערי אומרים לי מדי פעם אמא איזה מוזרה הילדה הזאת. מצד שני היא ממש התבגרה עוזרת לי עם אחים שלה הקטנים ולוקחת המון אחריות...

אז בעצם המצב ישתפר אבל טיפול רגשי הציל אותה. עקב חרדות גם שהיו לה.ששכחתי לציין קודם. ישנה איתנו עד כיתה ג בלילות. הביאה מזרון קבוע. היום אין לה פחדים בכלל. ההיפך. לא היה לנו פשוט איתה. ולא הייתי מושלמת ביחס שלי אליה כי הייתי צעירה עם מלא קטנים ויצאתי מדעתי לפעמים מהבכי שלה.היום הבעיה המרכזית שהיא לא אוהבת ללמוד בכל שאר הדברים היא מותק של ילדה. חוץ מהקטעים שנשארו של הצומי שמתנהגת במוזרות לפי הגדרת אחיה. אני לא מגדירה ... אבל זה סגנון של ילד יותר רגיש שצריך יותר הכלה אהבה ואולי טיפול רגשי בהמשך.

קיצר לדעתי תשבי איתה אחרי הגן/מעון תני לה  20 דק להיות עלייך. תחבקי אותה תתייחסי רק אליה. את בעזרת ה' תראי שיפור. ככה היה לי עם ילדה אחרת.. וזה היה פלא. הלוואי וזה יעזור בהצלחה יקרה מפז

אני ממליצה על הדרכת הוריםאוזן הפיל

קודם כל לתת לך כח להתמודד עם משהו כל כך לא פשוט.

הבת שלי בגיל הזה, והיא גם כן קשה מאד מאד בצורה קצת שונה אבל עדיין מאתגר וסוחט כוחות.

אני יכולה לתאר לעצמי את הרגשות שעוברים עליך, התסכול, החוסר אונים, הרחמים, הכעס, העייפות, הכל

זה מתיש וזה סוחט. אבל אם מצליחים לגייס אסטרטגיה, למילוי כוחות שלך, להקניית כלים בשבילה, גבולות ומילוי צרכים, יש תקווה ויש תקנה.

זה לא נורמלי, במובן הכי שטחי של המילה.

אבל יכול להיות נורמלי למי שסובלת מהפרעת קשב, חרדה, בעיות בוויסות רגשי או חושי

אני לא יודעת אם אפשר לאבחן בגיל הזה, אבל זה נורמלי בהקשר של - את לא משוגעת, זה קשה מאד, קשה יותר מהרגיל והגיוני מאד שתרגישי איך שאת מרגישה

חיבוק גדול

ואם תרצי המלצה להדרכה את יכולה לפנות בפרטי

לא נורמלי. נשמע ממממשששש קשה. חיבוק ובהצלחה!!!שיפור
יואו איזה מתיש!מאוהבת בילדי

אז קודם כל- חיבוק! (ואטמי אוזניים...)

 

לאחרונה הבן שלי בן השנתיים גם בתחיל לצרוח שנהיה לי צלצולים באוזניים...

ואי אפשר לדבר איתו, לתת לו, להרגיע אותו... שיהיה בריא.

 

משהו חדש שלמדתי וראיתי שעוזר (אבל צריך הרבה כח וידיים פנויות)

לחבק אותו חזזק חזק אלי למשך דקה או אפילו יותר. אני מרגישה איך הוא מתרפה לי בידיים. קצת מנענעת אותו וכשהוא נרגע מנסה להסיח את דעתו.

תודה לכולן!shiran30005
מבינה שזה חריג וצריך לבדוק את זה, אקבע תור לרופאה שאני סומכת עליה ונבקש הפניה לאבחונים
יכול להיות תולעים??shiran30005

כל לילה ממש כל לילה, יש קימה 1-2 של צרחות ובכי לוקח מלא מלא זמן להרגיע אותה  , לעיתים בקבוק עוזר לעיתים לא. היא יושנת מקופלת עם הרגליים , אולי זה תולעים? אחכ בהמשך הלילה היא יושנת טוב

שאני מסתכלת אני לא רואה תולעים

מה אומרות המנוסות? אף פעם לא היה לה תולעים (לאף אחד אצלינו ב"ה)

מציעה כיוון אחר אם מתאים לךSeven

אולי לקחת לרב צדיק שיתן לה ברכה?

נשצע שיש לה לחץ מאנשים זרים ואולי גם בלילה היא צורחת מפחד מסויים?

זה לא סימן לתולעים?shiran30005

עשינו לה פדיון נפש לא מזמן

בערב נכנס לי מחשבה על תולעים, בגלל שאף אחד מילדיי לא סבל מזה אז לא יודעת

מחר בבוקר יש לנו תור לרופא אבל עד אז...

זה נשמע מתאים לתולעיםאיזמרגד1
לדעתי תנסי לתת וורמוקס.
יש סיכוי האמתSeven
כמה זמן היא ככה?
שבוע-שבועייםshiran30005
הגיוני שזה הרבה זמן? אם זה תולעים
כן אם זה לא מטופלטארקו
תני לה ורמוקס(צריך מרשם) ותוך כמה שעות כבר אמורה להיות השפעה 
כן תודה, קיבלנו ורמוקסshiran30005

רוב הסיכויים שזה זה באמת

הלוואי שנסיים עם הבכי הזה, לא בריא לאף אחד


ולמה יש שכנים כאלה רעים?shiran30005

מקבלים מלא הודעות למה יש בכי מהבית, לא נעים בכלל אבל מה לעשות שיש ילדים שנולדו לבכות ועוד במיוחד שיש משהו מציק להם ולא יןדעים מה

מתביישת לצאת מהבית כבר

אוף, איזה מעצבניםמתואמת
תעני להם בחזרה: אולי אתם רוצים לקחת אותה אליכם ולנסות להרגיע אותה?
הם לא רעיםאמאשוני

הם שומעים דברים חריגים ומוודאים איתכם שאתם יודעים מזה.

אם הם היו חושדים בכם, לא היו שואלים אתכם מה קורה..

האמת כל הכבוד להם על העירנות והלוואי וזה יציל ילד אחד במדינה זה שווה את כל הנדנודים לאלפי הורים אחרים.


(מבינה לגמרי איך זה מרגיש אצלך, ולמה אין לך כוח לעוד חזית, לגמרי מובן 😘)

דווקא מי שפנו אלינוshiran30005

מהבית שלהם יש כל היום צרחות של ההורים על הילדים ובכי , אני מעולם לא צעקתי על הילדים אז אין צעקות שלנו

אבל כאב לי מאוד הקטע הזה שאצליהם אפשר חופשיי אבל אצל אחרים זה חריג

אז ממש אל תתייחסי!Seven

בעלי תמיד אומר לי בבית שיש צעקות של הילדים וההורים רגועים הכל בסדר

בבית שההורים צורחים משהו לא בסדר

הייתי עונה לה בשאלה,פרח חדש

ומה יש לך להגיד על הצרחות וצעקות שנשמעות מהבית שלכם?

אתמול בדיוק שמעתי על מישהי שלקחה את הילדפרח חדש

שלה למח אחד וזה מאוד עזר שהיא היתה בהלם!

יש אחת מבוגרת ומאוד מומלצת בירושלים שעושה את זה גם במחיר ממש לא גבוה

תשלחי לי הודעה בפרטי ואשלח לך פרטים

היא אישה מיוחדת מאודמתואמת

ואחד הדברים המדהימים בה - שאם היא רואה שמוח אחד לא מתאים למקרה שבשבילו הגיעו אליה, היא אומרת את זה בלי לחשוש וגם לא גובה תשלום או לוקחת רק תשלום חלקי.

@shiran30005 - הלוואי שתמצאו מה שיעזור לכם, בלי יותר מדי חיפושים!

ניסיתי מח אחד בעבר שהייתה תינוקתshiran30005

חוץ מבזבוז כסף לא יצא מזה כלום

גם עלי ניסיתי אצל מס מטפלות


אבל תודה

מבינה, הלוואי ותמצאו פיתרון מהר!!פרח חדש
מעדכנת- הילדונת נרגעה פלאים!!shiran30005

כנראה שבאמת היה לה תולעים. קיבלה טיפול יומיים והשבוע ניתן את המנה האחרונה. ב"ה מיליון פעם קיבלתי את הילדה המהממת שלי חזרה 🥰

נתתי גם לבן הגדול יותר שהתלונן על כאבי בטן וגם לו זה עבר.

אז תודה לכם 🫶


יופייי!! תקפידי על מנה שנייה ויש אומרים גם מנה שלימישי 22
שלא יחזוררררררררר לעולםםםםם בע"ה!!
וואו!! איזה משמח!!מתואמת

כל כך שמחה שעליתם על הבעיה, ושהיא קלה לפתרון!

מקווה שלא יהיו לה יותר תולעים, ואם כן חלילה - אז כבר תדעו מה לעשות...

(מעניין אם זה קשור לתזונה שלה...)

בקשר לתזונה שלהshiran30005

יש לה שקד שקד שלישי מוגדל וירידה חדה בשמיעה, אנחנו בבירור ומעקב אמרו לי שיש קשר הדוק לזה לבעיות אכילה.

אז כשנלך לניתוח שיגידו אולי גם הנושא הזה יהיה מאחורינו.

אבל כן יש לה גם בעיות רגשיות שמשפיע על האכילה שאני צריכה לטפל בזה

וואו, מעניין!מתואמתאחרונה

אף פעם לא אמרו לנו את זה... (לבת שלי גם היה שקד שלישי מוגדל ובעיות בשמיעה, ובאמת היא לא הייתה אכלנית גדולה, אבל אף אחד לא אמר לנו על ההקשר הזה...)

בכל אופן, מניחה שתזונה לא טובה משפיעה על התפתחות התולעים. אז באמת יש תקווה טובה שאם תטפלו בשמיעה ובשקד השלישי - כל הבעיות ייפתרו בע"ה...❤️

אולי יהיה לכן פיתרון בשבילי כי אני מיואשתסיפור_של_הלב

ב"ה 3 חודשים אחרי לידה

הנקה מלאה

טבלתי 5 שבועות אחרי הלידה, דווקא הלך בקלות הייתי יכולה אפילו לפני לטבול.

אבל כשבוע אחרי התחילו כתמים ודימומים קטנים. חשבתי שזה מחזור אבל זה לא התפתח לשם, לצערי נאסרנו (בטעות).

אחרי כמה ימים עשיתי הפסק וביום של הטבילה (😪) אני קמה בבוקר ושוב כתמים ודימום, שמנענו ממני לטבול ורק אחרי כמה ימים הצלחתי לעשות שוב הפסק ולטבול.

היום, אחרי שבוע וקצת מהטבילה, אני שוב רואה כתמים, דימום קטן. למה?? אני לא מונעת. מה קורה? למה כל הזמן יש לי דימומים וכתמים?

אני לא יודעת אולי הפעם כן יתפתח למחזור אבל אני לא יכולה כבר לדמיין את עצמי שוב פעם אסורה. אולי יש לכן עצה בשבילי איך לעזור לגוף שלי לא להתחרפן הורמונלית ולהפסיק את הדימום הזה?

בלידה אמרו שהוציאו את כל השליה...

כדאי לבדוק אם אין שאריות שילייההשם שלי

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

כן נבדקתי הרופא לא אמר כלום..סיפור_של_הלב
איזה לידה זה?חנוקה

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

לידה שלישית, פעם ראשונה ככה..סיפור_של_הלב
וכשהייתי אצל הרופא 6 שבועות אחרי לידה אמר שדןוקא הרירית עבה יחסית לנשים מניקות
ממש כדאי ללכת לרופאת נשיםיראת גאולה

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

אני אלך אם זה יתחזקסיפור_של_הלב
בינתים כשזה כתמים ואני עדין מותרת אני לא רוצה ללכת לרופאה כי זה בטח יגרום לי להיות אסורה הבדיקה..
לא מחייב שיאסור.לפניו ברננה!
תבקשי הדרכה הלכתית כדי לדעת איך להיבדק באופן שלא יאסור.
אגב בלילות הבייבי פותח לי מרווחים בהנקה יחסית גדולסיפור_של_הלב
הוא יכול לישון 5-6 שעות רצוף, ייתכן וזה גורם לדימומים ההנקה הלא רציפה?
זה קורה לפעמים בהנקה, אבל קודם כל צריך לבדוק שאיןאמהלה

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

הגיוני שהרופא לא ראה כלום בבדיקה של אחרי לידהסיפור_של_הלב
ובכל זאת יש?
כן. לפעמים רואים רק לאחר זמן.אמהלה
יכול להיות מפצע בצוואר הרחםתוהה לעצמי
ממליצה להתייעץ עם בודקת טהרה מומחית
מצטרפת לנמלצה ללכת לבודקת טהרהממתקית

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

הייתי אצל בודקת כשהיו עףכתמים ביום הטבילהסיפור_של_הלב
לצערי זה מהרחם
כמה דבריםצמאהאחרונה

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.


דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו


דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

מתנה לגננות לחנוכה - לצוות רעיונות?אובדת חצות

יש צוות של הבוקר וצוות צהרון בצהריים

סה"כ 7 נשים

מה אפשר לקנות כדי להראות הערכה אישית

כי הילדים ב"ה נהנים ומרוצים אבל שלא יקרע את הכיס?

סליחה על התגובהרק טוב!

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

מסכימה. לא בריא לייצר עוד מוסכמות וציפיותאנונימיות
תודה על התגובה שלך!חנוקה

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

אפשר להביא חפיסת שוקולד/ נר ריחני עם פתק תודהשיפור
אפשר גם להביא מחר או מחרתיים צלחת עוגיות או חפיסה של פינוקים (נגיד סגנון רבע לשבע או אחרי חצות) לכל הצוות.


גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.


אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

הודעת ווטסאפ מכל הלב ממש משמעותיתמתיכון ועד מעון

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

עונה בתור מורה- תביאי חפיסת שוקולד עם פתק מושקעאמהלה

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

גם חושבת ורוצה אבל לא תמיד מגיעה לזהצמאהאחרונה

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

מגש ספינגיםמצפה להריון.
טעים ומחמם את הלב
ילדה שאוכלת שרוולים בגיל 3.5חנוקה

הבת שלי לאחרונה התחילה לאכול את השרוולים של הבגדים )אולי לכבוד השרוול הארוך(.

אני באמת חושבת שזה רגיש כי היא עוברת תקופה קצת מורכבת אבל אנחנו מטפלים בזה.

הענים הוא שזה גם קצת מגעיל אותי...

וגם באמת עכשיו חורף וקר! וזה לא מוצא חן בעיני.

י ש לכן רעיון למשהו?

שאלתי אותה מה יעזור לה לא לעשות את הז כי היא הורסת את הגדים החדשים והיפים שלה ואכפת לה מאד מזה...והיא אמרה שהיא רוצה מוצץ במקום...

אשמח לכל חוות דעת.

לא מבינה בזהממצולות

אבל ממש חמוד שהיא אומרת לבד שמוצץ יכול לעזור לה

הייתי שוקלת להביא לה

מוסיפהחנוקה
היה לה מוצץ עד גיל שנתיים וחצי, נגמלה ממנו ביצמה כשנאבד
זה עניין תחושתימתואמת

אפשר ללכת לריפוי בעיסוק. ובינתיים לתת לה ללעוס דברים אחרים, כמו חתיכת בד שתחברו לבגד שלה, כפית חד פעמית, מאכלים קשים כמו גזר וגריסיני...

יכול להיות שזה נובע גם ממשהו רגשי, אז יכול להיות שכשזה ייפתר גם הצורך התחושתי ייגמר.

בינתיים תשתדלי כמה שפחות להראות לה את הגועל שלך, כי מן הסתם זה ישפיע על הקושי הרגשי...

❤️

נורא מעניין מה שאת אומרתחנוקה

חשבתי לתומי שתחושתי זה ילגים שנולדו ככה.

זה יכול להווצר ביום בהיר אחד?

התופעות יכולות להגיע ביום בהיר אחדמתואמת

ויכולות להשתנות במהלך השנים.

שלושה מילדיי (אם לא פספסתי נוספים) "אכלו" את החולצה שלהם בשלב מסוים של חייהם, וזה עבר אחר כך. אצל הקטנה (הילדונת שעל הרצף) זה עבר לאחר שבגן ובבית עשינו מה שכתבתי לך (בהתייעצות עם המרפאה בעיסוק). יש לה צורך גדול בתחושה, וזה מתבטא בכל מיני אופנים, וזה אחד מהם.

אבל באמת זה יכול להיות בגלל עניין רגשי, ואז זה יעבור בזכות הטיפול הרגשי... תתייעצו עם המטפלת הרגשית.

רק גבי כפית חד"פ- לקחת את הסוג הגמיש שלא נשבר בפהיעל מהדרום
נכון.מתואמתאחרונה
יש נשכנים לילדיםיעל מהדרום
לק"י


יש כאלה על שרשרת, שגם נראים יפה.

נכון! חפשי באתר די-סטוררוני 1234
ושמעתי שגם מומלץ לתת לאכול מלפפון חמוץ כדי "להעסיק" את הפה
נשמע טובחנוקה

היא ממש אוהבת

אני מרגישה שבימים שאני מצליחה להפנות אליה יותר זמן איכות זה פחות קורה ככה שאולי באמת זה רגשי אצלה ויעבור מהר מעצמו...

שאלה על בחילות בהיריוןהגברת מהירח
מעניין אותי לדעת: יש נשים שיש להן בהיריון בחילות בוקר, ואז זה עובר להן ומרגישות טוב במשך היום? כי לי הבחילות הן בערך 24/7.... עד כמה אני חריגה בנוף?
אצלי היה כל כל הזמןהבוקר יעלה
אשמח לעזרת האלופות בקניית מתנה לחמותיאנונימית בהו"ל
אנונימי כ לא רוצה שיזהו במקרה..


אז חמי וחמותי גרים רחוק מאיתנו ואנחנו לא נפגשים הרבה, משי פעם מגיעים לשבתות ויוצאים עם צידניות מלאות כל טוב, ממש השקעה גדולה של זמן, כסף וטירחה.  אנחנו לא משפחה קטנה בכלל והם נותנים המון ואני מרגישה שאין לנו הזדמנות להחזיר להם. חמי לא ממש בקו הבריאות אז יוצא שהרוב המוחלט נופל על חמותי.


לא נעים לי להגיד שאולי בשנה הראשונה קניתי לה מתנה ומאז לא הבאתי כלום, המעט שקניתי לא ממש קלע לטעמה, חוץ מראנר שאפשר להניח עליו סירים חמים.


אז מחפשת מתנה גדולה ללא הגבלת תקציב, לא משהן אישי כי לא אקלע, לא ניידים אז מלון או ספא גם ירד מהפרק, לא מזכרת מהנכדים כי זה היא כן מקבלת מדי פעם.


מה עוד יכול להיות? 

מכשיר חשמלי כלשהו?לפניו ברננה!

אולי תתייעצו עם חמיך?

עלה לי שואב שוטף ידני או רובוטי..

השאלה אם תשתמש בו..

אולי אלבום דיגיטלי עם תמונות של הנכדים מעוצב יפהנפש חיה.אחרונה
נראה לי שתמיד נהנים לראות את התמונות האלו
מה עושים בטיפול רגשי?אנונימית בהו"ל

איך זה יכול לעזור לי?

בנושא דיכאון/ דכדוך שלא עובר כמה חודשים אחרי לידה.

ואיך אני אמורה למצוא מטפלת כזאת? מאיפה משלמים?

 

אוף.

אלופה שאת מחפשת טיפול, זה הצעד הראשוןהתייעצות הריון
לצאת מהדיכאון! לשאלתך, כדאי להתחיל אצל רופאת משפחה, שיכולה להפנות אותך לעובדת הסוציאלית של הקופה, ואז זו עלות נמוכה מאוד לטיפול, אם בכלל..
משתפת מנסיוני האישיחנוקה

יש דרך הקופה

אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.

והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.

אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.

העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...

יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.

מה קורה בטיפול?

בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות  אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.

כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.

יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.

ועוד 2 נקודות חשובות:

ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.

ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.


ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.

ממש כל מילה! ומוסיפהכורסא ירוקהאחרונה

ספורט התגלה מחקרית כיעיל כמו טיפול תרופתי כשהוא נעשה במינונים מסויימים.

אם אני זוכרת נכון זה משהו כמו 20 דקות של פעילות מאומצת (נגיד הליכה שמתנשפים) 3 פעמים בשבוע, אבל לא זוכרת במדויק.

וממש התגלה שמוחית זה עוזר כמו טיפול.


וויטמינים סופר סופר חשוב.

ילדה יחסית גדולה מוצצת אצבע ורוצה להפסיקממתקית

מאוד מפריע לה שהיא מוצצת (בת 9 וחצי) אבל לא מצליחה להיגמל.
היא כל הזמן אומרת לי בכעס "אמא למה לא קשרת לי את הידיים כשנולדת.." מצחיקה (יש לי גיסה שקשרה לבת שלה את היד בגיל ינקות והיא באמת הפסיקה למצוץ, אני לא העזתי לעשות את זה לבת שלי, אבל עכשיו היא ממש סובלת מזה)

אבל יש לכן טיפים איך לעזור לה להפסיק? ניסינו מרה, לא עזר.
יש לה כבר פצע באגודל מהמציצה וכואב לה.
אציין שהיא לא מוצצת בחוץ, בבית היד שלה דבוקה לפה.

זה עובר לבד בסוף? 

לפעמים עובר לפעמים לאאיכה
אני הפסקתי לבד בגיל 15


אחותי עדיין מוצצת, היא בת 25 🤭

אני מכירה שיש אפשרות לשים בפה איזה התקןכתבתנו

שימנע את היכולת להכניס את האצבע ולמצוץ.

לא יודעת מי מתקין (רופא שיניים? אורתודנט?) אבל כנראה גוגל / AI ידעו להגיד.


חוץ מזה, סתם רעיון, שאולי  יעזור אם היא בעצמה כבר מתלוננת ורוצה להפסיק, שתסתובב עכשיו לתקופה (לא יודעת כמה נחשב שצריך כדי להפסיק את האוטומט של הגוף) עם כפפות. מעריכה שזה לא נוח ונעים למצוץ איתן, וזה יזכיר לה לא להוריד כשהיא בלי לשים לב תקרב את האצבע לפה.

בהצלחה

כפפה?כורסא ירוקהאחרונה

אבל אני חושבת שבכל מקרה הרצון זה הצעד הראשון.

אם כל פעם שהיא מתחילה היא תקלוט ותפסיק לאט לאט זה יהפוך מפעולה שקורית בהיסח דעת לפעולה מודעת ואז היא תוכל לפני זה לחשוב אם היא באמת רוצה, לעצור שניה ולותר

תינוק בן יום שלא מפסיק לינוק, מה עושים?אנונימית בהו"ל

הוא יונק יעיל, ממלא טיטולים יותר ממה שצריך ביממה השניה לחיים, אפילו עלה במשקל מאז הלידה במקום לרדת!

אבל הוא באמת כל היום על השד, וכשלא אז הוא בוכה... ואני עוד לא השלמתי שעות שינה מהלילה של הלידה, והשד שלי רגיש בטירוף (ברוך ה' לא פצוע אבל בקצב הזה זה יגיע גם)

לא רוצה לתת לו תמ"ל (גם אין צורך), מוצץ אומרים רק אחרי שההנקה מבוססת, החלטתי שזה נקרא כבר הנקה מבוססת מספיק אבל הוא פשוט לא מעוניין.


מילא עכשיו בבית חולים, אבל מה אני אעשה מחר כשרני חוזרת לשאר הילדים, הוא ילמד לפתוח פערים בין הנקות מתישהו בקרוב?


(וגם ההנקות כואבות נורא מהתכווצויות של הרחם אז מוסיף לסיוט)

כתבת כבר מזמן... אולי עברמתיכון ועד מעון

אבל זה ממש תקין שתינוק רוצה כמה שיותר ידיים והנקה בימים הראשונים (וגם אח"כ)

אולי יעניין אותך