לו או חילוני שיכול לעשות מה שבא לו, אבל בסוף זה הגדלות והאמת להיות נטוע בקודש ולרומם את החול.

זה מאוד מאוד קשה ומסובך, אבל "לא נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך".

אין לי פומו, יודעת שאם ארצה כל האפשרויות פתוחות לפניי לעשות שינוי ולרעות בשדות זרים.

נולדתי וגדלתי חרדית

הרבה שנים אני כבר לא

סללתי את דרכי מחדש

אבל השתייכות העבר משפיעה עלי

(בעלי והילדים חרדים)

ואשתי בערך באותו סטטוס שלי.

אבל את הילדים כבר גידלנו בצורה דתלית לחלוטין (עם הרבה ניחוחות ילדות ואווירה משפחתית חרדית, שזה לא מפריע לנו)

יש המון יופי במגזר שגדלתי בו וצדדים שפחות.

לוקחת מה שטוב לי ואפילו מעבירה לילדים דברים שחשובים ומרגשים אותי למרות שלא לגמרי מאמינה בהם.

ואין פומו לשום דבר. יכולה להשיג וללמוד כל דבר.

וברור לי שיש מה לקחת מכל מגזר ומכל עדה...

אהבת ישראל, להילחם עבור ערכים שחשובים לי, לא חסר...

ולהילחם עבור ערכים- מהקפלניסטים, מהפלג הירושלמי, מנערי הגבעות...

מוותרת במקום בו צריך לא לוותר?

למי?

(בנוסח ספרדי כמובן), את הקלילות והאתלטיקה של האתיופים, את הבצקים והחינגות של התימנים, את הבלונד והעמידות לקור מיוצאי בריה"מ, את הטישים מהחסידים, את הלימוד מהליטווקים, את הנשמה מהקרליבכים, את השמחה מהננחים, את העמקות מהקוקניקים, את העזות מנערי הגבעות, את התפילין מהזילברמנים, וכמובן את הכותל הדרומי מהרפורמים.

אחרי ששתיתי אקונומיקה בכתה י"א, הישיבה חייבה אותי לפגוש פסיכולוג.

הפעם, אמא שלי אמרה שהיא כבר לא סומכת על הפסיכולוגים שהרבנים שלי מפנים אותי אליהם, ולכן היא רצתה שאלך לפסיכולוג שהיא מכירה מהעבודה שלו.

אותו הפסיכולוג לא הסכים לטפל בי, בלי שאביא לו אישור של פסיכיאטר לכך שאני צריך טיפול פסיכולוגי ולא טיפול תרופתי.

מפה לשם, הלכתי לפסיכיאטר לקליניקה הפרטית (חלילה שיהיה רישום בקופת החולים שהלכתי לפסיכיאטר... שששש... צריך לשמור על תדמית של משפחה מושלמת).

סיפרתי לפסיכיאטר על קורותיי, ועל הסיבה שבגללה הגעתי אליו. זאת הייתה למעשה הפעם הראשונה שאיש מקצוע באמת הקשיב לי, ולא הכניס אותי לשבלונה שהוא בנה לעצמו (וגם... הפעם הראשונה שהלכתי לאיש מקצוע חילוני).

כשסיימתי לספר, הגיב לי הד"ר "אם היית חילוני, היית בועט אותך מהחלון ואומר לך שהכל בסדר אצלך, אתה לא צריך ממני כלום. הבעיה היא שאתה דתי, ואצלכם מסבכים כל דבר...".

אם נולדתי בדת הנכונה

בעידן הנכון

בכוכב הלכת הנכון...

להיוולד דת"ל זה להיוולד פרווה. אתה לא כלוא בחילוניות ולא בחרדיות. האפשרויות פתוחות בפניך

לפעמים יש לי הרהורים "מה אם", אבל אני מתנער מהם מהר מאוד.

איתו הרבה חסרונות

כלומר אם זו מחשבה שבאה להגיד לך אולי תנסה ליישם את זה בפועל או סתם מחשבה..

ממה שאתה אומר אני מבין שזו האופציה הראשונה..

זאת אומרת להיות ילד בחיידר של קרלין, או ילד שגר בחווה, או קיבוצניק, או בבוהמה התל אביבית או במשפחה אחרת, אבל אחרי לא הרבה זמן אני יודע לברך על המקום המדויק שבו נולדתי.

דווקא אני כל הזמן מיישם את זה. אני באמת מרגיש שייך להרבה מקומות ונהנה מכולם. ויחד עם זה שמח בנקודת מוצא שלי

דבר אחד היה שונה.. וזה בשבילי הכל אז כן.. הייתי רוצה להיוולד למקום אחר.

אחד הקשיים המרכזיים שלי בחיים כרגע נובע בעיקר מההשלכות של הסביבה שבה נולדתי. 

לכן ברור שבדיעבד אני מצטער שלא נולדתי במקום אחר. עם זאת, יש היתרונות גדולים מאוד בלהכיר את העולם מנקודת המבט שיש לי עכשיו מאשר למשל להיוולד ישר לבית חרדי למשל..

אני מאוד אוהב את צורת ההסתכלות שלי היום, לא נראה לי שהייתי מגיע לתובנות הללו אם הייתי גדל במסגרת אחרת.

הכוונה היא בעיקר מחשיפה לדברים לא טובים בדרך שבה גדלתי.

החשיבות של המגזר ומבין למה הוא דתי לאומי ולמה זו הדרך הנכונה ביותר
 ממילא הוא לא מרגיש שהוא מפספס משהו והוא גאה להיות דתי לאומי.

לא הרי זה כהרי זה

לא תיכון דתי עין הנצי"ב כישיבה קטנה שלום בנייך

בעיניי זה ממש לא משנה איפה גדלת, מכל מקום יהיה לך שריטות ומכל מקום יהיה את הדברים שבנו אותך. 

כי התימנים היהודים הם משבט יהודה

פשוט דתיים בלי מגזר

הערך המשותף הוא אמונה בה' ולאומיות כזה, זה הדברים הברורים מאליו שגיליתי שזה לא בכל חברה מובן מאליו

שהם לא באמת מגזר

כל מוסדות הלימודים אשכנזיים

שזה אומר מגזר מסוים 

ואז לא באמת הרגשתי שייכת באף מקום

אבל יש משהו ב.. להיות במצב הזה. כלומר.. כשכל הדרכים נראות חסומות.. אתה ישר מגיע לדרך המלך.

ואו.. יצא לי פה משפט פיוטי משהו. אני מתכוון להגיד שאולי זה דווקא טוב שהדלתות נסגרות בפניך.. זה ממקד אותך בלהתדבק בה' ולהרגיש שאתה אתו וזה מספיק לך.

כמו דוד המלך...

לא, בעצם זה לא עשה אצלי את אותו אפקט. זה תסכל אותי מאד. לקח זמן עד שלמדתי להתמודד והשלמתי עם זה...

זה באמת מאוד קשה. אחד הדברים הכי חשובים זה שיהיה לך את המקום שלך שבו אתה מרגיש שייך.

אבל זה חלק מהקושי שהנשמה עוברת כאן.. עם כל הקושי והסבל .. יש נקודה בסוף היום שאני מרגיש .. ואו.. זה כן היה מועיל .. זה עשה לי משהו בנפש שנתן לי שיעור לראות את הדברים מכל מיני זוויות שלא יכולתי לראות קודם לכן. 

הזכרת את דוד המלך.. יש איזה מישהו באיזה קו, לא יודע אם מישהו פה יודע בכלל מזה קווים חח הכל היום דיגיטלי.

אבל .. יש איזה קו אחד שאני מאזין לו בנושא גאולה וכל זה. אז פעם הזכירו איזה יהודי אחד שעלה לקו והשאיר הודעה מרגשת שאנשים דמעו ממנה. 

לא ממש הבנתי על מה הרעש.. אבל אחרי איזה שנה ומשהו שוב העלו את ההודעה ופשוט בכיתי. הוא כינה את האנשים שאנחנו קוראים להם ללא מגזר.. "היהודים של דוד המלך" .....

הוא תיאר שם את כל המסלול שלו שהוא לא קיבל יחס במקומות שונים..וגם נשאר רעב פעם אחת.. כמובן לא מתוך טרונייה.. רק תיאר את המסלול שהוא עבר.. זה היה באמת מרגש. אז... אני מרגיש זכות להיות בתוך הקבוצה הזו.. היהודים של דוד המלך.. זה יפה.

גם הינוקא עבר משהו דומה וזה מה שיצר אצלו את הקירבה והדבקות הגבוהים האלה לה', עד לרמה שהברכות שלו מתקיימות.

יש אנשים שחשוב להם להטיל ספק בכל דבר, שמעתי פעם ש"הרב מבריסק" (הרב יצחק זאב סולובייציק), ניהל את הבית שלו בצורה שכל הזמן צריך לשאול שאלות, לחשוב ולחשב לבד. גם הילדים שלו היו לבושים בצורה שונה מהמקובל בישראל (של אותם ימים) כדי שתמיד יצטרכו תמיד לחשוב מה נכון ומה טוב.

מודה שבאופן אישי אני לא ממש מתחבר לזה. אני כן חושב שיש איזה עוגן שצריך להישען עליו, לפחות רוב האוכלוסייה צריכה את זה.

לגבי מרן הינוקא, ככל הנראה הסיפורים על ילדותו-נערותו הם שקרים או עיוותים או חצאי סיפורים. הוא תובע את כל מי שמספר את סיפור חייו האמיתי (ולא בגלל שהוא מנסה להיות צדיק נסתר).

וברכות יכולות להתקיים על ידי כל אדם. חזל מציינים כמה הדיוטות שבירכו את גדולי עולם והברכות התקיימו. לדוגמה ארוונה היבוסי שבירך את דוד המלך. ראי גמרא מגילה טו,א

הפסקה הראשונה אני מסכימה אבל לא הבנתי איך זה קשור

אתה יודע שיכול להיות שאתה מוציא שם רע ברבים ועוד על גדול דור?

לא יודעת מה מספרים עליו, יודעת מה ראיתי שהוא אומר בראיון בעצמו על עצמו. 

וברכות יכולות להתקיים ע"י כל אדם?! באופן קבוע?! ממש לא...

זה שיש לרבנים שונאים לפעמים, זה לא חדש. תזהר כשאתה אומר דברים ככה גם בלי הוכחות וגם אולי ללא תועלת.

הפסקה הראשונה עסקה בכך שאדם שחווה חריגות חברתית,יש לו הזדמנויות לחקור ולחמוד על עצמו.

אם הבנתי נכון לזה התכוונת. וזו אמערה מאטד חשובה לאותם אנשים טובים וחכמים שחוו קשיים ומצאו את עצמם עם הגבה טינות. צריך לדעת שבסופו של דבר הכל בהשגחה פרטית, וכל הכאב הביא בדיעבד הרבה תועלת אישית וציבורית בס"ד.

לגבי הפסקה השנייה, יש לי מסמכים שמתעדים את מה שאמרתי (גם אני הייתי סקרן כמוך, שאלתי שאלות ושלחו לי את התשובות...).

הגמרא שציטטתי נמצאת במסכת מגילה כפי שציינתי, את יכולה לעיין שם.

לגבי תמיד או לא תמיד, מניסיוני, אף אחד לא מבטיח ש100% מהברכות שלו מתקיימות.

הבנתי👍

לגבי הינוקא- מעדיפה לא להכנס לזה בכוח וחושבת שעדיף כמה שפחות לדבר (כל עוד אין פה נזק שצריך להציל ממנו אין סיבה סתם להגיד דברים רעים וכו')

תכלס מה אכפת לנו.

בפרט שזה לא הנושא כאן

דתי בלי מגזר.. אחח

זה יפה אבל החיסרון זה שמאד קרובים לחילוניות. צורכים הרבה תרבות הגויים, והכוכבים זה תרבות הגויים, וזה כאילו לא להיות דוס על מלא, קצת אובר תמימות(:

זה לא אותה תמימות

סתם נו

תסתפק בזה

הנושא הזה רגיש לאנשים

אני לא רוצה לדבר על מגזרים, דיברתי יותר מדי.

מרוצה שנולדתי בציונות הדתית. אבל נולדתי בסביבה יחסית לייטית, והיית שמח אם הייתי נולד בסביבה תורנית יותר. למרות שיש לזה גם ייתרונות.

לא מרגיש התלבטות ופזילה לחרדים או לחילונים.

אבל כן אף פעם לא יציב על המיקום המדוייק בתוך הציונות הדתית במיקום המדויק שעל הספקטרום התורני-לייטי או השמרן-ליברלי

קצת חבל לי שאני לא ממש יכולה לשמר את זה כרגע בסגנון שאני רוצה

נעביר לילדים את מה שחשוב בע"ה

וזה כולל לימוד בכבוד מדרכו של כל מגזר ומכל אדם.

הלוואי והייתי חרדי, האמת מתלבט על זה מאוד.... נולדתי בבית דת"ל אבל שגם מכירים הרבה את העולם החרדי, אנחנו אנשים על הגבול שחיים בכל העולמות... אבל חיים לעצמנו לא קשורים לקהילה, ככה גם כל אחד מהאחים יצא משהו אחר... לאחרונה נתקפתי רצון עז להיות חרדי... אם כי אני יודע שלא הייתי מסתדר כלל עם החינוך שם, ולעבור עולם זה עוד יותר מורכב, תמיד תיחשב סוג ב'... אע"פ שבהשקפה אני כן דת"ל בגדול... העולם החסידי מאד מושך. יותר שלימות , יותר אמת, יותר ברור החיים. ובעיקר, הדשא של השכן ירוק יותר... 

בשביל זה

במשפט האחרון שכתבת. אצה בעיקר מסתכל על הדשא של השכן.

בתור אחד שהיה בחרדי ובמקומות היותר טובים, אני מרגיש ממש הפוך ממך. אבל לא אהרוס לך את הפנטזיות.

מה שכן - לגבי להרגיש סוג ב, אתה מבחוץ לא מבין את המשחק. במגזר החרדי (בדגש על ליטאי) כולם סוג ב, כולם כולל כולם, וכל אחד מחפש כמה שיותר דרכים לשלוט על השני. ככה זה עובד.

גם אין לך מה לחשוש שלא יקבלו אותך. אם אתה בחור חכם עם ראש על הכתפיים ואתה מוכן לשחק את המשחק, אתה יכול לעבור בכל שלב למגזר החרדי, תחליף שם פרטי ושם משפחה (בהנחה שנולדת לגזע הנחות או שאתה עם שם מעוברת רחמנא ליצלן), תסגל עמדות קיצוניות ופנאטיות ותעשה כל היום פרצופים של אוי אוי אוי. די בקלות תגיע למקומות הכי גבוהים במגזר הזה. כך שממש אין לך מה לחשוש.

ברור שככה זה אצל הליטאים, אין לי שום עניין להיות ליטאי. כל כוונתי היא על החסידים. השם משפחה שלי הוא אשכנזי טוב גם כך...

אז בהחלט, אם אתה בעניין לתפקד כחסיד (כלומר להיות עוד אובייקט קטן בקהילה ששולטת עליך לחלוטין, ויש לך אדמור אחד שהוא המילה הראשונה והאחרונה בכל(!!!) נושא בחייך, ושאתה וילדיך תיסחרו כמו בשוק בשר לפי האינטרסים של הקהילה). אז מצוין! למה אתה מחכה?

אנשים שאני הכרתי שרצו להשתלב בחסידויות, זה היה להם די קל ופשוט, ואלה מהם שסה התאים להם - נהיו במהירות חסידים מן המניין.

המון הצלחה חבר! 

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.