אני יכולה להגיד לך שהקיווי זה הדבר הכי חזק

לא משנה מה יקרה.. כמה מערבולות יהיו בדרך כמה רגשות עוגמות נפש וכו' ..

אין לי ספק ולא לרגע אחד שהכל יתהפך לטובה

(שבעלי יהיה הדבר הכי טוב טהור שקיים אני יודעת את זה בלב)

שאדם מצפה ומתפלל ומקווה גם אם לא קיבל עדיין מה שרצה ..עצם הקיווי כבר יש לו עולם הבא

סליחה קל וחומר לא קיבל מה שרצה ואו ואו איזה שכר יש לך. חח

 מקבל על זה שכר ( עוד יותר)  וממשיך לקוות באופן חד וחלק ..לקוות גם שעל פני השטח הכל רעוע ..( עוד דייט נכשל עוד בזיונות וכו..)

אז הכוונה שחובה לקוות ולא לעשות את זה טכנית..

כמו שאנחנו מקווים לגאולה זה כוח הקיווי לחלוטין

"לישועתך קיווינו כל היום ומצפים תמיד לישועה".

מה החוכמה לקוות שאדם כבר בגאולה?

גם בכללי בתור עם וגם בפרטי בנסיונות שלך

עוד דבר גם אם לאדם לא מגיע עצם הקיווי ימשוך אליו את השפע.. כי זה דרגה כל-כך חשובה באמונה שלא משאירים את האדם שמקווה לה' לבד

בהצלחה 

לא חשבתי אף פעם על הענין הזה של הקיווי...

וברמה המעשית, איך שומרים על אנרגיות טובות כמו בהתחלה?

אומרים לה' מה את מרגישה ואז אוטומטית זה משחרר

את יודעת שהוא שמע .. הוא איתך וזה רצונו .

כמובן שצריך תמיד להיות בקיווי וידיעה שהוא רוצה את טובתך יותר ממך ורוצה להביא לך שפע הרבה יותר ממה שאת חושבת. 

לא לרדת לפסים האישיים למה הבחור ההוא לא רצה? ( מה אכפת לך? מה הוא הבחור היחיד בעולם? ) 

אלא אבא זה כאב לי לפגוש אותו כאב לי שהוא הלך 

ועם זאת אני סומכת עליך ..

ואו את יודעת איזה הקלה? 

יום אחרי שאמא שלי היתה בקבר רחל ועוד מקומות שהיא באמת זעקה מליבה ..בחור נפרד ממני ולא הבנתי מה קורה כל-כך.

את יודעת מה היא אמרה?

"את רואה את הכאב שלך זה שזה לא הלך ..

אבל מאיפה את יודעת שה' לא שמר עלייך? בעצם את צריכה להגיד לו תודה

הוא כנראה קיבל את התפילה שלי שזעקתי לו תרחיק ממנה כל אדם שלא נכון לאישיות העדינה שלה"

ככה בול מה שהיא אמרה"

לפעמים מה שלא מסתדר ואין לזה פתרונות במוח

למה לא הלך ? ככה אין תשובה אין הסבר

דווקא שם יש הכי הרבה השגחה

זה מה שה' רצה 

( כמובן אני מדברת אם את מנסה להשתדל עושה את שלך ומחפשת להשתפר ולהיטיב

עוד דבר פרופורציה 

זה שבחור לא רצה לא אומר שאת לא 

טובה 

צדיקה 

יפה ..

בואי עובדתית זה לא נכון חח

אולי נכון להגדיר מה המטרה שלך,

ומה הדרך הכי טובה להגיע לשם.

אם המטרה שלך זה לאכול בריא, לא חכם במיוחד לאפות כל יום עוגות שחיתות.

אם המטרה זה ליצור קשר [וכאן מגדירים אותו] עם מישהו - עם איזה אנרגיות חכם להגיע לקשר הזה? ואיך מגיעים איתם?

האם זה בהכרח להתאמץ? האם בהכרח התרגשות ראשונית זה מה שאנחנו רוצים?

לדעתי,

יוצאים לדייט רק אם את חושבת שיש פוטנציאל. שיכול לצמוח משם משהו. ורק במחשבה הזאת יש משהו מרגש. לא מחפשת אורות, נצנוצים - רק זיק של פוטנציאל.

נכון, יש משהו שוחק בשוב לספר על עצמי, להציג את השקפת העולם שלי וכו' - אבל גם יש משהו מעניין בלשמוע את האדם שמולי, ואיך השיח בינינו הוא ייחודי.

ואם אין לך את הזיק הזה, לא מצליחה לחייך ולצחוק ולהתרגש ולקוות -

אני חושבת שנכון לקחת הפסקה. להתמלא. להגדיר פרק זמן שבו את משקיעה בעצמך, בבריאות הנפשית שלך, להחזיר לעצמך את הזיק הזה.

כי מה האופציה האחרת?

לצאת לדייטים כשאת עצובה, מבואסת, פסימית? ומה את מצפה שיקרה? שפתאום תפגשי את נסיך החלומות ואת תשתני ברדע, או שהוא יצליח לראות אותך מבעד למסיכות האלה?

יש בנות שעברו כל-כך הרבה

שהן יכולות ללכת לדייט כאובות או מכווצות או בבאסה

לא תמיד יראו זה משהו פנימי שהן יודעות אם הן בשיא או לא ..

כמובן תמיד ממולץ ללכת נקי

לא תמיד זה עובד

אני שכנעתי חברה ללכת שהיא בכתה כל הדרך לדייט..

הם נשואים היום

מי שהולכת כבר תקופה (לא מדברת על חד"פ) לדייטים

כואבת

מכווצת

בבאסה

בדיכאון

וכו' -

לא צריכה להמשיך ככה.

אלא צריך לעצור ולטפל בעצמה.

בעיני זה לא מקום בריא לפתח ממנו זוגיות.

צריך לטפל בכאב, בדבר הזה שגורם לכיווץ, בבאסה וכו' - ולאגור את הכוחות שדרושים לצאת מתוך נקודת מוצא אחרת.

כמובן, ששום דבר לא מחייב.

שמעתי פעם סיפור על מישהי שהלכה לאיזה מפגש פו"פ, והיא ממש לא התחברה ולא מצאה את עצמה, אז היא ישבה בצד בבאסה, ואז ניגש אליה מישהו ושאל והתעניין למה היא בצד ונראית מבואסת, ומפה לשם הם נשואים.

האם הייתי ממליצה לכולם לעשות ככה? לא.

שברור שזה לא האידיאל, ותמיד צריך לשאוף לעבוד על זה כדי להגיע לזה להיות בשיא שלך בנחת ובשמחה בישוב הדעת בקלילות.

אממה במצב עובדתי לא כולן מאה תמיד ויש גם סקאלות של אנשים המתמודדים עם דברים לפעמים גם ממושכים.

וזה בסדר לא צריך לחשוב שזה שחור / לבן

באמת פעם הייתי הולכת לדייטים ככה (אולי זה הולך להיות בעלי...?)

כבר קשה לי להאמין לסיפורים שלי וממילא ההתרגשות יורדת...

אבל זה נכון מאוד לחשוב על הפסקה קצרה, תודה על התגובה! למדתני!

לפעמים זה דווקא משתק, להיות עם תודעת חתונה.

יכול להיות יותר -

אולי היום זה יהיה מעניין? אולי יהיה כאן חיבור, זרימה, וייב משותף?

נכון שעם הזמן זה יכול לצמוח יותר, אבל לא חייבים להתחיל עם התמונה של החתונה בראש.

הפתרון אליה הוא למצוא טעם חדש ועמוק יותר.

היכולת להתחדש זה שריר שממש ממש ממש חשוב לאמן בנפש וזה עבודה לכל החיים גם הרבה שנים אחרי שתהיי כבר נשואה בעזרת ה'.

תמצאי דברים שיתישבו לך על הלב..

מה גורם לכם להמשיך לחפש אותו/אותה ולא להתייאש? - לקראת נישואין וזוגיות

יש דווקא יתרון בעיני לבוא בצורה רגילה ואנושית לדייט

אין צורך להתלהב בדייט ראשון יש צורך להסתקרן

אנשים זה דבר מעניין בדרך כלל לא?

בעיני האתגר אחרי שנים הוא בעיקר להמשיך לראות לבבות ואנשים בדרך

לגן ממילא גם כשאין פוטנציאל זוגי יותר קל להחזיק במשמעות וגם בקצת שפיות

אם אתה מרגיש שאתה רוצה להתחתן כדי לתת ולהוסיף טוב, או כדי לקבל

מרגישים את זה שונה

גם לרצות לתת שאין לך למי זה כמו צמא, אבל אחר

מצטרפת להרמוניה בשאלתה כדי להבין יותר.

ורק אומר שעלתה לי מול זה זו המחשבה שאנחנו לא פועלים רק עם מידה אחת במערכות במציאות, ובפרט במערכות יחסים, אלא עם מכלול שילובי המידות (מה שאנחנו פוגשים לאורך ספירת העומר).

ובהקשר הספציפי של נתינה, חלק מהעניין הוא הלמידה להשפיע על האחר גם מתוך הקשבה ליכולת ההכלה שלו ולכלים שלו. ואפילו יותר מזה, להקשיב לרצון שעולה ממנו כדי להיות מדוייקים יותר.

צריך שם יכולת התגמשות ותנועה דרך מכלול המידות המתגלות במציאות באופנים שונים.

מכיוון שזכיתי שגמלו איתי חסד התחדד לי ההבדל.

נראה לי שניתן להבין את הרעיון מהמקור המפורסם בנושא בדברי הרב דסלר:

"הורגלנו לחשוב כי הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם- ייטיב לו. אבל הסברה השניה היא, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא- אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה- הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בהם… כי כך שנינו במסכת דרך ארץ זוטא (פ"ב) 'אם חפץ אתה להידבק באהבת חברך, הוי נושא ונותן בטובתו"

כלומר על ידי הנתינה וההשקעה באחר האדם מרגיש שהשני חלק ממנו ולכן אוהב את עצמו בזולת. העניין הזה מצוי הרבה בקשר של הורים וילדים ובפרט ההתבטאות השלילית של תוצאות הנתינה.

אני התייחסתי יותר בהיבט של הנותן, אפילו בלי להיכנס לצד המקבל כי זה אולי פחות רלוונטי לנושא מצד התוצאה, אבל ייתכן בהחלט שחוסר ההתאמה למקבל קשורה לגישת הנותן.

ואם כבר הזכרת את המידות של ספירת העומר, הקשר הזוגי עיקרו אינו החסד אלא הקו האמצעי…

אז כנראה שיש לך חלל כזה ורק אתה יכול למצוא אותו.

לדוגמה אני לא מרגיש שיש לי חלל כזה, לכן השאלה הזו לא מעסיקה אותי (בעבר זה כנראה יותר העסיק).

השאלה איפה החלל הזה פוגש אותך.

יכול להיות חוסר טכני אבל מבפנים האדם שלם

קח לדוגמא אדם נכה, הוא יכול להגיד שיש לו חוסר ממשי, חוקי המשחק לא הוגנים עבורו. אבל הוא יכול גם להיות שלם עם ה"חוסר" הזה. להבין שהכל מכוון ויש סיבה ולחפש הזדמנויות לממש את הטוב שבמצב.

אף פעם אין מושלם במציאות שלנו... תמיד יש משהו שאנחנו צריכים להשלים אנחנו.

תנסה להגדיר את שני החללים האלה, מה כל אחד רוצה שימלאו בו. ואז נוכל לדבר מה אתה ממלא בעצמך ואז היא.

עקרונית, נראה שכל מה שקשור לעצמך לבדך צריך שאתה תמלא בעצמך וכל מה שלא תלוי בך כלל - שמישהי תבוא ותמלא אידך זיל גמור.

משמח מאוד!! בניין עדי עד הצלחה וכל הברכות!💓

שמע זה הדבר שהכי משמח אותי. כאילו המשיח הגיע!!!!!!!!!!!!!!

שפע ה' וחסד ה' בכל יום. תנצל א הטוב ואל תתעלם ממנו. זה לא ברור מאליו. גן עדן בעולם הזה

ממש בחודשים האחרונים התובנה הזאת נפלה לי, באמת שום דבר לא משנה בלי זה, יכול להיות לך הכל מהכל, אבל בעצם אין לך כלום, ומנגד יכול להיות בחור שאין לו רבע מהדברים שיש לך, ועדיין יש לו כל כך הרבה רק כי הוא נשוי.

תובנה כואבת שכזו

יש את הודיה דוידוביץ באיזור יד בימין. שווה את ההשקעה!! אחת האלופות והמקצועיות! למדה רציני באוניברסיטה..

הדבר הכי מועיל זה לשמוע שיעורים על זוגיות של רבנים ורבניות.

מטפלים בדר"כ יכולים לעזור ברמה הפרקטית, וברמה הפנימית והשכלית העזרה שלהם שוות ערך לשמיעת שיעורים…

יעל אמיתי

שרה אלטר

צילי גיגי (מושב אורה)

כל אחת שונה מחברתה אם תרצי אוכל לשלוח בפרטי טלפונים שלהן ותבררו עם כל אחת אם זה מתאים

תלוי בך

השני שך ושהו. לא מסובך

לאחרונה תאמת אני מופתע ממש לטובה מבנות שיודעות לספר על חברות שלהן, אז שאפו בנות תמשיכו ככה!

אני זוכר ממש בתחילת הדרך דיברתי עם חברה שהתלהבה ובסוף אמרה "נו תצא איתה". תודה באמת.

היתה גם אחת אמרה בנוסף להכל "היא יפה", וואלה שתשלח תמונה חחח

שהיא מאחלת לאח שלה כזאת בחורה?

הייתה גם משפחה.

למה לרדד?

וזו בדיוק הנקודה שלי - אתן צריכות להבין שהתכונות שעושות אותה לחברה טובה שלך הן לאו דווקא התכונות שהבחור מחפש באשה.

אם היית מבררת על מישהו והבחור היה אומר לך שהוא נהנה לשחק איתו כדורסל - זה היה רלוונטי בעיניך? 

שהוא אחלה אדם, לרצות שיהיה משפחה שלך כן אומר. מן הסתם יש לו מידות טובות.

תפרטי את המידות שלה, מיהי ומהי. לא דברים מעורפלים ולא קשורים לנושא. 

למה היית רוצה שתהיה גיסתך? מה מיוחד בה?

שאם אתה מביע ביקורת ביחס לגישה מסויימת שאתה מזהה אותה כלא נכונה

שתקבל בהבנה שגם הגישה שלך יכולה להיות חשופה לביקורת.

אחרת, לא נראה לי גם שיש כאן חופש מחשבתי, מה שמאוד נצרך לחשיבה ביקורתית.

כי היא שווה, ולא מתייחסת לשאלה אם היא מתאימה?

בירור בא להבין אם הדמות מתאימה לי, לא האם הדמות היא אדם טוב.

בכלל, זה הדבר הכי חשוב לזכור בכל תקופת החיפושים לדעתי:

אנחנו מחפשים בת זוג מתאימה, לא בהכרח את הכי טובה, ממילא פסילות לרוב יהיו כי אין התאמה ולא כי הם פחות טובים ממני.

אבל אם החבר/ה עפים על מי שהם מדברים עליו זה מקסים וחמוד

החבר או החברה בעיקר צריכים להעביר תוכן בצורה אמינה,

אבל חלק מהתוכן זה איך אתה מנגיש אותו, אם איזה טונציה אתה אומר אותו.

אני עושה בירורים בשביל לדעת שהמידע שקיבלתי בהתחלה אמין ואני הולכת לפגוש אדם נורמלי.

בירורים מבחינתי זה לא בגלל חשד כזה או אחר, אלא בגלל שבאמת אי אפשר להכניס בנאדם לתוך שבלונה של כרטיס ולהבין שזיהית משהו משמעותי.

בירורים זאת אפשרות לקבל רושם יותר חוויתי לפני שעומדים להפגש ואז לראות אם זה הכיוון או לא.

אם מישהי סתם זורקת כמה מילים להגיד שהיא עפה על חברה שלה ובשאר העניינים היא אומרת דברי טעם, זה כזה עקרוני? נראה לי שגם אתה תסכים שלא.

אם היה מגיע מתנדב לחלק עוגות במחלקה, וזו לא היתה העוגה שאתה הכי אוהב, היו לך טענות?

אז רק מזכירה לכולנו שכל נותני המידע בשידוכים... הם מתנדבים...

ויתכן שגם השקיעו מאות שעות!!! כוחות נפש!!! מאמץ מנטלי נפשי ופיזי בהתנדבות הזאת

מבינה שאולי זו היתה **הצעת ייעול** ולא ממקום של תלונה, אז אם כן שיהיה בהצלחה.
ורק הזדמנות להזכיר לכולנו להגיד תודה לעונים! ולבוא מעמדה שמתאימה לשיחה שבה עוזרים לך בהתנדבות גמורה.

לפעמים אני יכולה להשקיע חצי שעה עד שעה ואפילו שעתיים במענה לבחור שמברר על חברה... 

ומרגישה שהוא חושב שאני חייבת לו משהו

ועוד לפעמים יש לו החוצפה להגיד "זה לא מה ששאלתי" או כל מיני טיעונים שונים ומשונים... ממש מתסכל ופוגע. אני לא בחקירה משטרתית.

נשמח שתגידו תודה על הזמן שהקדשת ותודה על כל פיסת מידע!

כמות הנזק שחברה יכולה לעשות היא בלתי נתפסת.

נתקלתי כבר בכמה שפשוט חיבלו בפועל בחברות שלהן. מקווה שזה היה בשוגג ולא במזיד. 

"היא חיננית" "אסרטיבית"

וחייב להסכים עם "היא מהממת" או "מקסימה"

בטוח שיש עוד ששמעתי פשוט כרגע לא עולה לי, כשיעלה אכתוב.

ועכשיו כשאני חושב על זה, חלק מהדברים אכן רלוונטיים כדי להבין שזה לא זה..

וגם חייב להגיד שאף פעם לא "ביררתי" אני סולד מעצם הרעיון, פשוט כשמציעים אז זה בא עם כל מיני תכונות של הבחורה וכו

מה יכול לצאת מהחוסר וודאות? או רע או טוב.

תחשוב על הסיטואציה הכי גרועה שיכולה לצאת משם, ותהיה שם כמה רגעים, תן לזה להכות קצת ותנסה להבין איך אתה מתמודד עם זה עם כל איך שזה גורם לך להרגיש וכו' זה עוזר להבין שזה לא כל כך נורא כי בסוף על הכל מתגברים, סתם דוגמא שהייתה לחבר הסיטואציה הכי גרועה שהייתה לו זה שיפטרו אותו מהעבודה, אמרנו אוקיי..בוא נתמודד לא נברח, יפטרו אותו ואז מה? קצת קשה לא נעים אבל אפשר למצוא עבודה בתחום, ב"ה לא חסר, אז גם אם יפטרו חלילה, העולם לא קורס וכו וכו..ואם זה טוב אז ברכה.

אגב גם הרע ברכה רק במלבוש לא כל כך יפה. בהצלחה דוד

כהסרת הספיקות, אומרים חז"ל.

זאת אומרת, שההתנדנדות הזו בין שני הקצווים (כן? לא?), אינה פשוטה

ולא עושה כל כך טוב...

אולי באמת לחיות את היום. לא לחטט בעבר וגם לא בעתיד.

איך אומרת הרבנית פישר? לסגור את המוח!

ולזרוק את עצמנו על השם;. ולהאמין שהוא באמת יודע מה טוב

ולסמוך עליו שמה שיהיה, זה הכי טוב.

לא תמיד זה קל אבל כך צריך לחשוב יהודי. זו צריכה

להיות העבודה.

ואגב, איני א ומרת זאת ממרום כסאי. אוי, כמה קשה לי עם זה...

אבל שכלית יודעת שכך זה צריך להיות; שההתקשרות 

לקב"ה צריכה להיות בכל פרט ופרט בחיים. לא מספיק

לשמור מצוות ולהתפלל 3 פעמים  ביום, ובין לבין

לחיות כמו כל אדם בגלובוס.

מי מאזין ומקשיב ומכיר אותנו הכי טוב?

רק הוא.

לא?

ביום שנמצא מי הראשון שכתב את זה (או את הטקסט בו זה נאמר לראשונה) אז באמת תהיה שמחה גדולה כי הספק ייפתר 😀

זה גורם לי לבכות ברגע

החיים לא פשוטים ומציבים אותנו לצערנו או לשמחתנו בפני מצבים של חוסר ודאות.

אהבתי שהוזכרה פה הנטייה לפסימיות שזה גם עניין שחשוב לתת עליו את הדעת.

גם להבין שהיציבות זה משאב חשוב זה גם אחלה אמירה שאפשר להוציא מפה. באמת ישנו אתגר להשיג יציבות בתוך חוסר הודאות.

ובאמת אולי יש כיוון למצוא את הניצוץ הטוב שבחוסר ודאות, גם זה כיוון יפה.

וכן, מותר לשנוא ולבכות ולפרוק.

בכל אופן, כדאי לחשוב מה עושים עם זה

חוסר ודאות באמת קשור לפיתוח פרשנות אישית. אפשר לתת המון פרשנויות למציאות חסר ודאות והפרשנויות יהיו כמובן חלקיות במידת מה.

איך בונים פרשנות מעצימה? אויל זאת שאלת השאלות.

פרשנות שיש בה גם תקווה ותנועה לכיוון מסויים וגם חיבור למציאות. אופטימיות זהירה.

לאורך היומיום

שנותנים וודאות לנפש

1. תזונה נכונה

2. תעסוקה מעניינת ומעשירה

3. ספורט באופן קבוע

4. קשר עם אנשים שעושים טוב

5. ללמוד וליישם תהליכים משפרי חיים באופן תמידי

6. לחיות בקצב מתאים ושלו

להשפיע.

חשיבה אם ומה צריך לעשות למול זה, שימת דגש על מה אני מכיר ויכול לפעול לפי זה, לקוות ולהאמין שיהיה טוב ולנסות כמה שאפשר.

שבע רצון בפעולות שלי מול אי ודאות ככלל.