המתוק בן שמונה וחצי חודשים, וקם המון המון בלילה (יכול לקום גם כל חצי שעה לפעמים...)
אני רוצה שננסה להעביר אותו לחדר הילדים, אבל בעלי מסרב בתוקף, כי הוא אומר שזה המון מאמץ (שהוא יישן לידו בהתחלה ויקום אליו בלילה), והוא לא מאמין שזה יעזור.
הוא הציע שאני אעבור לחדר אחר והוא יישאר עם התינוק בחדר שלנו.
יש לי שתי שאלות:
א. אתן חושבות שזה יעזור אם אני אעבור לחדר אחר ולא התינוק?
ב. מי שהעבירה לחדר אחר מהסיבה הזו - באיזה גיל? זה עזר?
תודה מראש!
א. כן..
תכלס פיתרון מעולה, אני מצאתי את עצמי עושה את זה בעל כרחי שפשוט עברתי לספה באמצע הלילה..
ב. יש לי ניסיון מגיל גדול יותר - מעל שנה
שבהתחלה אני הייתי יוצאת וברגע שקנינו מיטה חדשה העברנו אותו לחדר השני תוך שבוע נגמרו הקימות בלילה
1. אין לו מקום בעריסה
2. אני מרגישה שזה כבר קצת פןגע בזוגיות, הנוכחות של עוד יצור.
בפועל זה קרה בין גיל ארבעה חודשים לעשרה חודשים. פעם אחת בלבד זה באמת גרם לתינוקת דאז לא להתעורר בלילה...
בכל אופן, הפתרון שבעלך הציע נשמע לי לא אידאלי בכלל לזוגיות...
אני הייתי מעבירה אותו, בידיעה שלא בהכרח זה יפחית בקימות, אבל בידיעה שזה הדבר הנכון לו ולכם❤️
משלים בלילה...
יש לך רעיון איך לגרום לו לקום פעמיים שלוש ולא עשר?
אמא טובה---דיה!ואם לא הולך
אז אין ברירה לדעתי
תינוק רעב לא משאירים ללא מענה, קרי- אוכל
גם באמצע הלילה
אפשר לתת בקבוקים בלילה ולא רק הנקה ואז הבעל גם יכול לקום אליו וזה יותר קל
עוד אפשרות - לתת בקבוק מטרנה עם דייסת לפני השינה זה משביע וגורם להם לשון יותר טוב ליותר זמן..
הייתי עושה את זה וזה הלך מעולה ולא הפריע להנקה בשאר הזמן
לא בקבוק ולא אוכל...
ואיך יודעים אם הקימות הן הרגל או שהוא רעב?
הבן שלי עכשיו נהיה בן שנה ועוד מתעורר בלילה, לפעמים נרגע עם בקבוק מטרנה, לפעמים עם מים ולפעמים סתם אם אני לוקחת אותו אלי למיטה.
אם הוא באמת רעב, כנראה שייקח לו זמן להירדם או שהוא לא יירדם.
הבעיה היחידה היא הקימות המוגזמות.
ובעלי הציע שזה יהיה לזמן קצר כמובן, רק עד שהתינוק יבין שאין לו בשביל מה לקום כל הזמן...
תשני לילה שלם, בנחת
ובעלך יישן עם התינוק ויקום אליו?
וואלה חלום (:
(הזוגיות כבודה במקומה מונח כמובן ותתחילו את הלילה ביחד כשתרצו... אבל לשאר הלילה, גם שמישהו אחר יקום לתינוק וגם שאני לא אשמע את זה אפילו? מדהים בעיניי)
יצרח בלי הפסקה
איך הוא נרדם לשנת לילה?
נסיתם להפריד את ההרדמות מהאכילה?
מה קורה כשהוא מתעורר בלילה? מוצץ לא עוזר? אולי קר לו ורוצה להיות צמוד אליכם?
לא ניסינו להפריד. זה אמור לעזור גם להמשך הלילה?
ומוצץ עוזר לכמה דקות, או שלא עוזר בכלל.
והוא בכל מקרה צמוד אלינו... א.כי הוא במטחברת. ב. כי אחרי ההתעוררות הראשונה הוא עובר אלינו...
אנחנו לא ישנים רצוף לילה שלם. יש מחזורי שינה. בכל גיל הם באורך אחר. ובין מחזור שינה אחד לשני אם אנחנו יודעים להרדם לבד אז לא נרגיש את המעבר בין מחזורי השינה. אבל אח הוא תינוק שלא יודע להרדם לבד, אז במעבר בין מחזור שינה אחד לשני הוא צריך את אותה דרך או עזרה שהיתה לו בתחילת הלילה. הוא לא מכיר דרך אחרת. כך שבעצם אתם אולי צריכים ללמד את הגוף שלו משהו אחר.
איך עושים את זה? אפשר להניק נניח באור אפילו חלש ואז קצת לפני שנרדם לכבות את האור, להניח בעריסה ולומר לילה טוב/שמע ישראל. אפשר להניק בחדר חשוך, אבל להלביש לשינה רק אחרי ההנקה. או כל טקס קטן קצר שיפריד בין ההנקה לבין השינה. ויגרום לו להבין שאפשר להרדם לא מתוך הנקה או ידיים. ושההרדמות עצמה תיהיה בעריסה.
לגבי המטחברת, מודה שאני בשלב הזה לא יודעת כמה פעמים התינוק מתעורר בלילה. בהנקה הראשונה עובר אלי. אם מתעוררת ממנו מחברת אותו חזרה חצי מתוך שינה וממשיכה לישון. כל עוד זה לא מפריע לי לשינה. כשזה מתחיל להפריע לי אז זה סימן לשנות את ההתנהלות.
לוודא שאוכל מספיק טוב בערב.
הוא כבר בגיל שאפשר לאכול ארוחת מוצקים. אפשר דיסת קוואקר/ מרק עם קטניות/ לחם עם חמאת בוטנים וירקות וכו. וגם שישתה מים.
מוצקים, ואצל המטפלת גם לא מוכן בקבוק.
אולי מרקם או סוג אחר של אוכל? (ממליצה על האתר מתכוניה)
אבל גם הנקה ראיתי אצל ילדיי שעזרה. אומנם בגילאים קטנים יותר. אבל אם בשעות שלפני השינה הנקתי בתדירות גבוהה יותר, אז ראיתי שפתחו פער גדול יותר בשינה באותו לילה.
זו באמת בעיה שאנחנו לא יודעים איך לפתור.
והוא באמת הרזה מאוד לאחרונה...
היא ההנקה
כי בגללה הוא לא אוכל מספיק ביום
אולי כדאי להפסיק איתה ואז הוא יתחיל לאכול בקבוקים/ מוצקים
כדי לוודא שאני קוראת נכון את ההמלצה.
הילד לא מסתדר עם אוכל אחר מלבד הנקה ואת ממליצה להוריד לו אותה?
ההגיון הוא שאם הוא יהיה נורא רעב אז לא תהיה לו ברירה אלא לאכול מוצקים/בקבוקים או למות?
אני מזכירה שמדובר על תינוק בן 8.5 חודשים שיש לו אמא בריאה שמוכנה להיניק אותו בשמחה, והיא רק קצת עייפה.
לא נמצאת לידו חלק מהיום וזה גורם לו
לא לאכול מספיק ביום
לא לישון מספיק בלילה
לא לגדול מספיק
לא מאפשר להורים לישון
תינוק בריא לא ירעיב את עצמו למוות
הוא יקח חלופות
גם בגיל אפס וגם בכל גיל
אין ספק שההנקה פוגעת פה בצורה משמעותית בהרבה דברים
וזה בסדר לפעמים להבין שהיא פוגעת יותר מאשר נותנת משהו טוב
ועדיין לא מוכן לקחת שום דבר אחר - אז לא הייתי מסתכנת בלהוריד את ההנקה לגמרי.
רוב התינוקות מסתגלים אצל המטפלת לבקבוק או לאוכל. כי אין להם ברירה והם לא רוצים להישאר רעבים.
אם הוא עדיין מרעיב את עצמו אצל המטפלת - ממש לא הייתי מורידה ממנו את מה שכן מזין אותו בשאר היום. לפחות לא עם ליווי מקצועי צמוד.
זו נשמעת לי המלצה מאוד מסוכנת...
זה דבר נפוץ
תינוק שנמנע מאוכל חלק מהיום זה גם דבר נפוץ
לא מכירה סיטואציה של תינוק בריא שמרעיב את עצמו עד כדי סכנה
נכון שאם מורידים הנקה צריך להיות עם יד על הדופק
לי המצב העכשווי נשמע לא טוב
עם כמה סיכונים ברורים
בעיות אכילה
בעית גדילה
בעיות שינה של הילד ושל ההורים
אין וודאות אבל סיכוי גבוה להצלחה
הבת שלי למשל סירבה לבקבוק כל עוד הינקתי אותה. אחרי תהליך גמילה בליווי מיקצועי היא עברה לאכול רק מבקבוק. היא לא הצליחה לאכול גם וגם.
והאמת שזה מה שגם אני הייתי עושה, עוברת לבקבוקים בליווי מיקצועי ובהדרגה
אבל לעשות את זה לבד בלי ליווי מקצועי נשמע לי מסוכן.
וזה גם מה שכתבתי קודם.
לא יודעת אם בהכרח הפסקת הנקה זו התשובה הנכונה. אני לא מקצועית בנושא. אבל גם אם כן - זה לא משהו שעושים לבד במצב כזה...
והאמת 8 חודשים זה לא כזה הזוי להתבסס עדיין על ההנקה
יש תינוקות אכלנים אבל יש כאלה שלוקח להם יותר זמן...
ואולי כדאי לבדוק ברזל וויטמינים
בעיני רוב ככל התגובות פה על הפסקת הנקה/גמילת לילה/הפרעת אכילה וכד
הן תגובות שמתאימות לגיל שנה ומעלה
ממש לא לגיל 8.5 חודשים
הוא עוד תינוק קטנטן!! זה טוב שהוא יונק ובריא שהוא יונק!
אפשר במקביל להמשיך לחשוף אותו עוד למוצקים ובהדרגה להעביר אותו ליותר מוצקים
אבל בכנות, הרבה מאוד ילדים רק לקראת גיל שנה באמת מחליפים מוצקים באוכל ובגיל 8 חודשים עדיין בעיקר יונקים, כולל בלילה, וזה תקין ובסדר גמור.
תינוק צריך לאכול לאורך כל היום
אם יש שעות בהם הוא בקושי אוכל (אצל המטפלת) זה לא מספיק לו ההנקה
הנקה מספיקה בבלעדיות אם היא לאורך כל היום
זה לא תקין גם מבחינת תזונה וגם מבחינת שנת לילה
לקום כל חצי שעה לא תואם לשום גיל
זה מראה על מצוקה
וזה הגיוני שאם הוא מסרב לבקבוק בשעות מסוימות הוא ישלים בשעות אחרות באופן תכוף יותר
ובעיני הצורך שההנקה ממלאת בגיל הזה הוא חשוב יותר מה"מחיר"
אני עדיין חושבת שהעצות שניתנות פה לא תואמות לגיל.
אבל זה הדבר היחיד שהוא אוכל כרגע
(ובעיני לא מופרך להתבסס על הנקה בגיל הזה, אבל נניח וזו היתה בעיה)
וודאי שהוא קם בלילה, הוא לא אוכל בשעות שהוא אצל המטפלת וככה הוא משלים.
מה ההזיה למנוע את מקור התזונה היחיד שלו?
לא יודעת, אני מבינה את כל היתקונות הבריאותיים בהנקה באמת. פה נרטה שזה לא מוסיף אלא מעמיק את הבעיה כי הוא מוכן לצום יום שלם כי הוא יונק בערב/ לילה. וגם לא ישן מספיק.
הייתי פונה לליווי שיפסיק את ההנקה ויעזור לילד להתחיל לאכול. לפעמים זה פתרון ולא בעיה
בגיל שנה או שנה וחצי יש יותר בשלות למוצקים.
זה גם כבר גיל שאפשר יותר ''לדבר'' עם הילד. להכין אוכל ביחד וכו'.
גם ילדים שאוכלים מוצקים הרבה מהם לא ממש מתבססים על המוצקים בגיל כזה. זה יותר התנסות ומשחק פחות אכילת כמויות.
וכן, יש כאלה שאוכלים טוב כמובן בלי עניינים
ולא ישן
לא הייתי מסתמכת על זה בכלל, וזה גם נראה לי מסוכן להשאיר את זה ככה האמת
שינה חשובה מאוד בגילאים הקטנים (וגם הגדולים) והנקה רק בזמן שהוא עם אמא זה ממש לא מספיק
הוא במטלפת משמונה עד אחת וחצי, רוב היום יש לו מה לאכול...
כדאי לפנות לייעוץ רפואי.
זה לא מחייב הפסקה של הנקה.
אבל צריך לעזור לו לאכול יותר טוב.
הבן שלי נמצא במעקב של דיאטנית בגלל שהוא לא עולה טוב במשקל.
הוא לא סרבן אכילה, אבל לא תמיד אוכל טוב, ולא מצליח להשלים את הפער המשקל הנמוך שבו הוא נולד.
הוא היה אצל כמה דיאטניות שונות, ואף אחת מהן לא אמרה לי להפסיק להניק.
בגיל יותר גדול, שכבר הארוחות שלו מבוססות על מוצקים , כן הנחו אותי להקפיד שההנקה לא תהיה על חשבון ארוחה, אלא בנוסף.
לא חלק
את מצפה שיצום? הוא אצל המטפלת לא אוכל
אז גם בלילה לא?
ההתמקדות צריכה להיות טיפול בשורש הבעיה
שזה חוסר תזונה מספקת של תינוק
שהוא רעב
וזה מזיק מאוד
לגדילה ולהתפתחות שלו
וזה כן עזר.
לכמה לילות בעלי ישן על הספה וקם אליו והציע בקבוק לא זוכרת אם מיים או מטרנה והוא קלט שאני לא באה להניק אותו והקימות הצטמצמו מאוד
הוא אכל יפה מאוד ביום. קימה כל חצי שעה זה לא רעב יותר פינוק ...
זה היה ממש הצלה בשבילי כי ממש הייתי זומבי מהקימות האלה
עקשן ביותר...
תני לו הנקה כמה שאת יכולה
הוא יגדל ועוד חודש חודשיים יכול להיות שיסתדר הרבה יותר טוב עם אוכל.
אם זה המצב, תהיי צמודה אליו, שיינק כמה שיותר,
ממש לא להעביר חדר.
יש אפשרות שתצאי להפסקה להניק אותו בבוקר, או להחליף את השעות שתעבדי אחר"צ, כשבבוקר תניקי אותו תכופות?
הוא לא מוכן בכלל דייסה בכפית?
התעכב עם המעבר למוצקים?
לא זוכרת אם זה היה הבן שלך או שאני מבלבלת עם מישהי אחרת.
זכור לי שאפילו הגעתם למרפאת אכילה (שהמליצו להפסיק הנקה, והוא כמעט התייבש כי עדיין לא אכל), ובסוף באורח פלא שיתפת אחרי כמה זמן שהוא התחיל לאכול יפה ב"ה.
אם בלבלתי אותך עם מישהי אחרת אז סליחה...
אבל אם זה באמת מה שהיה עם אח שלו - אז יכול להיות שיש מה ללמוד ממה שהיה עם הגדול? אולי באמת הוא צריך עוד קצת זמן? (או שהיה משהו אחר שעזר עם הגדול? כבר לא זוכרת מה בדיוק היה שם...)
היה סיפור דומה עם הגדול? מה שלומו עכשיו?
גם @קופצת רגע
נכון, זה היה האמצעי שלי.
אבל אצלו זה היה ממש חמור, ועד היום יש לו בעיות בגלל התקופה הזו. אני ממש מקווה שאפילו לא נתקרב למצב הזה עכשיו...
וניסינו הכול באמת.
פשוט יום אחד התחיל לאכול בגיל שנה וארבע, אחרי שכבר הגיע למצבים לא מוצלחים בכלל בכלל...
חוץ מבלהלחיץ אותי ולצעוק עליי בלי סוף.
אנחנו ממש מנסים להאכיל אותו, אבל בינתיים לא מצליחים...
ממש ממש מקווה שהסיפור לא יחזור על עצמו.
אם נראה שכן - ננסה לטפל בדרכים רציניות יותר.
אגב, הירידה במשקל יכולה להיות פשוט בגלל שהוא מתאים את עצמו לאחוזונים המשפחתיים (הוא היה עד גיל ארבעה חודשים באחוזון 17, שזה דבר שלא נראה במחוזותינו חחח)
שלך לא נשמע לי הגיוני ככ אבל מקווה ממש שאת צודקת❤️
תינוק לא אמור לרדת במשקל.
לפעמים כן רואים מעבר בין אחוזונים, ואם אחר כך הילד מתייצב באחוזון שלו - אז זה באמת סה"כ הגיוני (אצלי כשמטפסים לאחוזון יותר גבוה אף אחד לא נלחץ, אז באותה מידה הגיוני שלפעמים יש ירידה לאחוזון שבאמת יותר מתאים מבחינה גנטית).
אבל בכל זאת נראה לי שיש ציפייה שהתינוק יעלה במשקל, או לפחות יישאר יציב, ולא ירד במשקל (אלא אם כן היה איזה וירוס שגרם לירידה זמנית במשקל).
בכל מקרה - בעיני לחזור למי שייעץ לך בפעם שעברה זה באמת לא נשמע כמו כיוון מועיל.
ואני בטוחה שאחרי שהמענה שקיבלת אז היה כל כך לא יעיל ואפילו מזיק - זה מוריד מאוד מהרצון לפנות לייעוץ רפואי.
ומצד שני - אולי כן כדאי לחפש המלצות לייעוץ רפואי במצב כזה.
לא יודעת אם קריטי לפנות כבר עכשיו לטיפול ממש. כי באמת בגיל הזה זה לא מופרך להתבסס על הנקה (רק שבאמת לצום כמה שעות כל יום אצל המטפלת נשמע לא ממש טוב...).
אבל כן חושבת שיש מקום להתחיל לברר על גורמים מקצועיים שאולי הפעם יתנו מענה מתאים יותר.
ושולחת חיבוק ענק בשבילך. בטוחה שזה לא קל לעבור שוב קושי במעבר למוצקים, במיוחד אחרי הקושי העצום שעברתם עם התינוק הקודם...🩷🩷
הבייבי שלי כרגע בן שנה וחודשיים ויונק הנקה מלאה ואוכל טיפ טיפה לחם וגרבר בקושי אחד ליום. זה הכל.
מאד בררן ומאד סרבן.
וכמובן ירד לאחרונה מאד במשקל.
גם היה הרבה חולה אז בטיפת חלב נתנו לי לעשות מעקב נוסף עוד כמה שבועות.
התחלתי להקפיד יותר על ברזל- לא עשה שום שינוי.
הוא פשוט לא מחבב מוצקים
אז אני כרגע פשוט מניקה מתי שרק יכולה.
משתדלת מאד לאכול מזין ולשתות הרבה שיהיה לי חלב מזין.
הלוואי שנצליח לחזור לעקומה....
אבל
אני כל הזמן מנסה לגרות אותו במאכלים שונים
החל בבסקויטים/קרקרים למינהם שהוא רואה שהגדולים אוכלים,וכלה במרקים או מזונות אחרים.
לפעמים מסכים לטעום ביס ולפעמים אפילו זה לא.
אבל כל הזמן מנסה.
יודעת שזה לוקח אצל כל ילדיי זמן אבל בסוף הם לומדים לאכול (לצערי עד היום כולם בררנים)
אל תוותרי על ההנקה, זה מה שמחייה אותו כרגע
תנסי לחזק את עצמך ולישון מתי ואיםה שאת רק יכולה
זה חודשים קשים אבל הם יעברו
ובסוף גם הוא יאכל כמו גדול בעז"ה
חיבוק גדול גדול
רק בריאות ונחת
אבל אם זה מחלות שחוזרות על עצמן כדאי אולי להיות במעקב אצל רופא ילדים שאת סומכת עליו ולבדוק שאין משהו אמיתי שמפריע.
היה לי תינוק שבכה הרבה וכמעט רק ינק ולא עלה במשקל והיה חולה המון בדלקות ריאה ואחרי בדיקות מצאו משהו בלב שהצריך ניתוח.
וב''ה אחרי זה חזר לעצמו לגמרי.
לקח זמן עד שעלו על הבעיה וסתם שיגעו אותנו עם המוצקים בינתיים, שזה באמת לא מה שהיה קריטי במקרה שלנו
מספיק להתאושש ממחלה אחת ומייד נדבק בבאה בתור (אפילו תוך כדי אנטביוטיקה כי יש גם ויראלי בעולם
)
ואנחנו תחת רופא מאד מאד יסודי ואחראי.
וכמובן שעשינו בדיקות מקיפות. ב"ה השבח לקל הכל תקין
טיפול רפואי כושל
זה שגורם להסס / להימנע בפעם הבאה
תדעי שיש הבדל ענק בין רופאים ומטפלים
יש ממש גרועים ויש מעולים
לא כדאי לך להימנע מייעוץ רפואי
בעיניי את מתארת מצב לא טוב
אין מה לחכות שזה ידרדר עוד ואין טעם לחיות במצב הישרדותי הוא ואתם
תינוק לא אמור לצום 5 שעות ביום
במיוחד לא תינוק שפחות אוכל
לא סתם אומרים שתינוק עד גיל שנה זקוק להאכלת לילה
כי הוא לא אמור לצום
במיוחד אחרי מה שחוויתם עם הגדול יותר והנזקים המתמשכים
את כותבת שאתם ממש מנסים להאכיל אותו
לא כותבת כביקורת אלא כהמלצה
צריך להציע לתינוק אוכל ולא להתאמץ להאכיל אותו כי כשמתאמצים/ משדלים ילד לאכול
יכולים לגרום לחוסר תיאבון וחוסר אכילה
כדאי לך לפנות לייעוץ רפואי מקצועי בהקדם
בטוחה שיש לרפואה מה להציע בנושא גמילה מהנקה תחת השגחה לסרבני בקבוקים ולילדים שלא עולים במשקל
הרפואה היום הרבה יותר מתקדמת מזה
אבל ממש לא בטוח שהכיוון יהיה גמילה מהנקה.
מהניסיון שלי (במקרה שונה), הרפואה תומכת בהנקה, ולא ממהרת להפסיק אותה.
כמובן שזה תלוי מקרה, ותלוי גם בגישות שונות.
את זה בלילה.
היא מתארת פה בעיה אחרת שהוא יורד במשקל וזה בהחלט דגל אדום.
אבל מ6 קילו תינוק יכול לישון לילה ולא לקום לאכול.
אם הוא קם לאכול זה גם תקין.. אבל את מציירת את זה מאוד חד משמעי שתינוק לא אמור לצום וצריך האכלת לילה - יש תינוקות שלא צריכים את זה. במקרה הזה מסכימה שצריך להיות שינוי בכל הנושא של התזונה של הילד..
ומצד שני ילד שלא רוצה מוצקים בגיל 8.5 חודשים זה עדיין הגיוני. בתור מטפלת לשעבר ראיתי את זה, יש הבדלים בבשלות של הילד לקחת אוכל! יש ילדים שלא מצליחים לאכול בגיל הזה עדיין. לא יודעים איך לבלוע את המוצקים.
אישית אם אני הייתי האמא בתור התחלה הייתי עובדת על להשביח ולהרבות את החלב שלי שיהיה מזין כמו שצריך ועל הורדת לחץ סביב נושא התזונה, כך שהילד יקבל את כל מה שצריך בהנקה. גם אם זה אומר להניק המון בלילה... ולנסות בלי שום לחץ להציע לו בתור בונוס את התזונה הנוספת. כשהעיקר מתבסס על הנקה והאוכל הוא רק בונוס.
ברור לי שהבחירות שלך בחיים והסדרי עדיפויות שונים משלי..
אבל מבחינתי לפתוח במאבק מול הילד שיאכל (אני אוריד לו גם את מה שכן אוכל ואז הוא יסכים לאכול כדי לא לרעוב למוות) זו לא דרך שתביא למקום טוב אלא להיפך...
מצד שני אם ירפו ממנו והוא לא ירגיש שיש לחץ סביב נושא התזונה שלו זה מה שיקדם אותו לאכול. כי הטבעי והנורמלי הוא שילדים לומדים לאכול. פשוט יש כאלה שהלמידה קשה להם יותר, כמו בכל תחום.
(עורכת - עכשיו ראיתי שהגבתי לך במקום לא נכון.. להודעה אחרת.. לא נורא 🤭)
הבדל בין ילד שצם 5 שעות בגלל שהוא ישן לבין ילד שצם בשעות העירות ובגלל זה מוותר על שנת לילה סדירה
מסכימה לגבי מוצקים
דווקא בגלל שיש לו איטיות בלמידה הזו
חשוב שיקבל תזונה מלאה חילופית
מה שהנקה לא נותנת לו כרגע
אבל בדיוק נזכרתי בשכנה (לשעבר) שסיפרה לי שאצלה כל הילדים היו צמים אצל המטפלת על ידי זה שפשוט היו הופכים יום ולילה.. אצל המטפלת היו ישנים ולא אוכלים כלום, ואחר כך בלילה מתעוררים המון לינוק.
ב"ה כולם בסוף למדו לאכול. אבל גם אצלם היה מאוחר יותר מהרגיל (עד גיל שנה +- היו על הנקה כמעט מלאה).
שוב, בעיני מה שמדאיג פה בעיקר זה שהוא יורד במשקל.
אחרת זה נשמע לא נוח, וגם בהחלט פחות רגיל מילדים אחרים. אבל לא בהכרח לא תקין ברמה של התערבות דחופה.
אבל בגדול אני מצטרפת להמלצה שלך לפנות לייעוץ רפואי, כתבתי את זה גם בהודעות אחרות שלי.
השכנה הסכימה לקבל את הפיכת יום והלילה זה שונה מאשר מצב בו
מתייעצים לגבי מעבר חדר כדי שהילד יפסיק לקום
כי זה אומר שמנסים להפחית קימות והאכלה
במצב שגם ככה האכלה לא מספיקה
בעיניי המצב כן מצריך התערבות דחופה
והשוואה למקרים אחרים בהם אין בעית גדילה או בעית שינה של ההורה/ ילד
לא רלוונטית
להתמקד בהעשרת וריבוי החלב ולא בשינוי סדרי השינה.
כמו שגם את ייעצת.
סהכ אני לא ישר קופצת למסקנה שצריך להפסיק להניק.
לפני שאת כותבת על משהו תקין
כדאי לחשוב שוב אם זה באמת תקין
כי זה לא
וזה חוזר פה שוב ושוב בשרשור הזה
המצב פה לא תקין בעליל
לכתוב על מקרים שנראים דומים אבל תקינים
זה לא רלוונטי
מה שרלוונטי שזה מצב לא תקין שדורש התערבות
גם אם מדובר בנושא רגיש כמו הנקה
במיוחד שהיא כבר כתבה שלילד אחר זה הזיק לאורך זמן ועדיין מזיק
שאין ספק שאם היא תוריד את ההנקה זה מה שזה יעזור זה לא כדאי.
זאת אומרת, אני חושבת שגם את כותבת כאן בוודאות מאוד מוחלטת לגבי מה מקור הבעיה ומה הפתרון שלה.
אני לא יודעת מה תקין מה לא
אבל אני חושבת שאת האמירה שלך צריך להרחיב - באופן כללי לא כדאי לכתוב דברים נחרצים ומוחלטים מידי בפורום, בטח לא במקרים שבהם הפתרונות יכולים להיות הפוכים לגמרי ולהזיק אם הולכים בדרך לא נכונה
לא התכוונתי להיות נחרצת בפיתרון וודאי ונראה לי שגם כתבתי את זה כמה פעמים
ואחרי שהיא כתבה על הגדול יותר שלה
היה מובן שהסיטואציה חייבת התערבות רפואית
ועדיין ממשיכים לכתוב פה תקין
זה די מטריד
זאת בדיוק הייתה הכוונה שלי -
לאזן את ההמלצה שלך.
ויחד עם זה סייגתי שהמצב של התינוק של הפותחת חריג ולא תקין.
קלינאית תקשורת שמתמחה באכילה. תחפשי בגוגל
גם אני מכירה שמרפאות אכילה לצערינו לא תמיד עוזרות
אמא טובה---דיה!על קרן פרקש
בקבוק זה מאסט אם אמא חוזרת לעבוד ואם לא אוכל מוצקים.
אם אני זוכרת נכון גם לילד הקודם שלך היו בעיות אכילה? כדאי לרדת לשורש הבעיה
לטפל בעניין התזונתי ואז בעניין השינה והקימות
כרגע הוא כנראה משלים בלילה מה שחסר לו... א"א לדלג על העניין התזונתי...
לי היתה יועצת שינה מדהימה שעברה איתנו תהליך תזונתי לפני שהתחלנו פיפס בלילה...
גם, סרבנית בקבוקים, מוצצים.. רק רק הנקה... אבל מוצקים אכלה יפה ב"ה. ועדין היו מליון קימות ברמת הכל 20 דקות אחרי הרדמה של 3/4 שעה... וחוזר חלילה.
מהר מאוד ירדנו להתעוררות אחת בלילה.
(דווקא ההנחיה שלה הייתה לא להפחית הנקות, אבל פשוט לא היה צורך)
עד אז הגיוני שהם צריכים אוכל בלילה ואני שמחה שהם קרובים אלי
בכל אופן לפני שהוא אוכל נורמלי ביום ממש לא הייתי מנסה להוריד לו קימות/ארוחות בלילה ....
זה ממש קשור אחד לשני וחשוב שיאכל מספיק
🩷🩷
צימצם עד כדי מיגר את הקימות וההתעוררות באמצע הלילה!
בלי מלחמות ובלי כלום. אז פעם בלילה או לא בכלל לקום כשבוכה זה בעיני לא נורא בכלל
אני כן הייתי ממליצה לנסות בהתחלה להעביר אותו חדר ולראות איך זה.
זה נשמע באסה שאת תעברי עם כל הכבוד. זה החדר שלך והנוחות שלך.
טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.
הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.
ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.
הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.
ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.
היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים
פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.
באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.
קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.
וזה הקטע - שאני לא.
רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.
מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.
מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.
בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה
יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.
בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה.
לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.
למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?
מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן.
למה אני תקועה על הזוגיות?
אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?
לא יודעת.
לא סגורה על עצמי.
איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.
אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)
בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.
מישהי שמעה על הדבר הזה?
אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.
ממש קשה ומפחיד
אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.
מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר?
קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו
ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)
דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.
בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...
שמעתי שזה קורה בהריון
וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות
אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי
אם מישהי מוצאת מעולה🤭
אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע
בכלאופן השתדלתי לתת צדקה
מה שבטוח לא יזיק
כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב
לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב
ואני הופכת כרית, שמיכה
עושה שינוי משמעותי
זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש
אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.
תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין.
שנגרמת במהלך ההריון.
בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.
אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊
ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.
דברים מפחידים מאד
אוף
בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.
יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון
והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון
גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.
כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.
דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.
כל הריון מחדש.
אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -
הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.
(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)
הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.
באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...
לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.
אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.
אבל אולי אני טועה?
מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?
עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?
שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר
אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)
ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו
ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי
מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות
מה זה הבריאות של הילדים
נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי
תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅
ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?
אני מגזימה?
חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈
עד איזה שלב ההורים נמצאים עם הילד?
אנחנו איתו בזמן ההרדמה?
כמה פעמים בהרדמות, זה כמה שניות, ואז יצאתי
בשניהם היינו איתו עד שהוא נרדם
בחלק של ההרדמה רק אחד ההורים יכול להיכנס
בניתוח השני הייתי בהריון אז אמרו שעדיף שבעלי ייכנס כי יש שם כל מיני מכשירים וחומרים ולא יודעת מה..
ת'אמת- לא חוויה הכיאמהלהכיפית לראות שמרדימים את הילד שלה.....
לקח לי כמה דקות טובות להתאפס
מצד שני לא הסכמתי לוותר לבעלי שהוא יכנס
הייתי חייבת להיות שם ברגע הזה.....
לצערי קראו לי כשהוא כבר היה ער, בוכה ומבולבל😔
למרות שחיכיתי בלחץ בחדר המתנה.
תדגיש להם מראש שייקראו לך מהר.
בהצלחה!!!
מסכה (כמו של אינהלציה) זה רק לקטנים,
לגדולים ההרדמה בעירוי.
אבל אצל הבת שלי בניתוחים של גיל 11, ו12 היה בהרדמה בעירוי.
(לקטנים שמים עירוי למטרות אחרות אבל החומר הרדמה עצמו לדעתי זה רק דרך המסיכה)
אבל יש חומר שמוזרם לאורך הניתוח בעירוי
בשאיפה גם בגיל 14.
אבל אם אני זוכרת נכון, אמרו שזה רק להתחלה, ואחר כך מכניסים ישר לווריד.
האמת שאני לא זוכרת כל כך.
הבת שלי עברה ניתוח בגיל 6 והייתה עם מסכה. בגיל 15 כמובן היה לה עירוי.
עכשיו בת אחרת שלי, בת 7.5, גם אמורה לעבור ניתוח... מניחה שכן תהיה מסכה, היא די קטנה בסופו של דבר, ומחט של עירוי זה מפחיד...
והרדמה בעירוי...
הסבירו לו בכל שלב מה עושים. נהניתי מזה מאד.
כי הבת שלי בגיל 11 כבר הייתה מפותחת יחסית,
סביר להניח שזה הטווח פחות או יותר.
בכל אופן בגלל שכולם לפני כתבו על המסיכה, והפותחת לא ציינה את גיל הילד, אז כתבתי שלא תופתע.
לו את הבחירה אם להרדים בעירוי או במסיכה
זה קצת אכזב אותו שאכן לא שאלו אותו ותוך כדי ששמו לו את המסיכה כבר תקעו לו את העירוי ביד.
הוא אמר לי: אבל הבטיחו שישאלו אותי.... צודק 🤷♀️
למזלי בגלל שזו היתה מרדימה מיומנת הכנסת העירוי לקחה לה חלקיק שניה.....
הרבה פעמים מסכימים שיכנסו עד שמתחילים להרדים כדי שהילד יראה
את ההורים עד שנרדם ולהוריד לחץ (גם להורים)
ויוצאים כשהוא לכאורה נרדם.
האמת שלא תמיד זה נראה שהוא נרדם - הוא עדיין יכול להיות בעיניים פקוחות - אבל לטענת הצוות הוא כבר רדום... (ככה היה לי כשהייתי עם הבת שלי בניתוח. בשאר הפעמים בעלי היה, ולא זוכרת אם הוא תיאר אותו דבר)
של ארבעה ניתוחים.
נותנים להיכנס עד שהילד ישן, ברגע שישן מוציאים את ההורים.
חוויה לא נעימה, במיוחד בילד מתנגד..
לקראת עוד ניתוח 😑
אשמח להתייעץ:
לבת שלי יש כתב לא קריא. עשינו אבחון והיא יכולה להקליד במחשב בכל המקצועות מלבד מתמ'.
במבחנים פנימיים יש לה שכתוב/הקראה לאדם נייטרלי אבל אמרו לנו שאי אפשר במתכונות ובגרויות.
האם נגזר עליה להכשל בבגרות? אשמח לכל רעיון ועצה 🙏
אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?
יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.
לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל
במבחנים חיצוניים אין לה?
הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.
אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.
השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.
פסיכודידקטי?
צריך אבחון פסיכודידקטי
כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.
אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.
האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?
אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר
מקווה שהוועדה תאשר
אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.
זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.
הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.
השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה
ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...
לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)
תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור
זה לוקח מלא זמן
בגלל זה אין את ההקלה הזאת
להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן
וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה
לדעתי עדיף לכוון לשעתוק
דבר ראשון? באיזה כיתה היא?
אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות
לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')
ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים
ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)
ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך
ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה)
והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה
שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר
אז איך מוציאים התאמת שעתוק?
פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך,
ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע
מקבלים את ההתאמה הזאת
במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה
למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק
אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק
תודה רבה!
יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.
אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.
מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.
בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא.
התאמות.
אחכ זה כבר יותר מסובך
ששעתוק זה משהו שמקבלים בקושי ...
זה מה שהתלמידה צריכה.
לאיזה מקרים יוצאי דופן התכוונו אם לא לכזה מקרה של תלמידה שאי אפשר לבדוק את המבחן שלה במתמטיקה בגלל הכתב?
אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.
כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.
מתי החלטתם שזה דורש אבחון?
כתב יד לא קריא זו סיבה להקלות
לא יודעת איך הלך האבחון ומול מי האמת.. אבל כדאי לבקש
הרבה פעמים כשאני אוכלת מוצרי חלב יש לתינוקת שלי שילשולים ולפעמים קצת פריחה.
הרופא אומר שזה לא נורא
אבל הייתי מעדיפה לבדוק את זה לעומק.
לאיזה רופא מומלץ ללכת?
(היא יונקת הנקה מלאה בת 8 חודשים)
באופן מובהק.
למה ללכת לרופא?
תפסיקי לאכול חלב
לבן שלי כבר מגיל קטן יותר, אלרגי לחלב.
כשהייתי אוכלת חלבי זה היה מתבטא אצלו בהתפתלויות, אז הפסקתי לצרוך חלב.
עד שסיים לינוק.
האמת לא מתה על חלבי, אז אולי אני לא דוגמא
מבת אחרת שלי אבל אצלה הרופאים זיהו את זה ועד היום היא עדיין לא אוכלת מוצרי חלב.
הייתי רוצה ללכת לרופא שמבין בזה
כי מאוד קשה לי לא לאכול מוצרי חלב, במיוחד שבעלי קונה כל מיני גלידות ופינוקים מגרים.
וגם אני לא יודעת אם זה דווקא מהמוצרים חלב או בגלל שיניים שצומחות לה
אם את רוצה לשמוע יותר מן הסתם ברפואה אלטרנטיבית.
בכל אופן, אם את רואה שזה עושה לה ככה, פשוט תפסיקי לתקופה ותעקבי אחרי הפצעים.
אביהו את זה כשהוא היה בפגייה.
היתה תקופה שנמנעתי לגמרי ממוצרי חלב.
אחר כך הלכנו לאלגרגולוגית, והיא אמרה שאני אחזור לאכול מוצרי חלב ואם זה עובר בסדר, אז לתת גם לו.
כיום הוא אוכל מוצרי חלב בלי הגבלה.
לק"י
אוכל, ולא כשהאמא המניקה אוכלת.
אלא רגישות במערכת העיכול.
ויכול להיות שזה גם לא היה רגישות, אלא חוסר בשלות של מערכת העיכול, ועם הזמן זה פשוט עבר.
שילשולים וצואה רירית. בגלל חלבי שאכלתי והוא ינק.
אצלו זה לא היה רק חלבי. כשהפסקתי חלבי הפסיקה הצואה רירית, אבל השילשולים נגמרו סופית כשעלינו על כל הדברים האחרים (היה קשה. הרבה מאוד דברים לא יכולתי לאכול).
זה נקרא אלרגיה של מערכת העיכול או אלרגיה לא מתווכת דרך. תגגלי. עובר לרוב סביב גיל שנה בהנחה שאין אלרגיה נוספת.
לצערי הרבה רופאים לא מכירים את זה. או מכירים ולא מתייחסים ברצינות. רופאת המשפחה שלנו לא הכירה, אבל היתה מאוד קשובה. רופא גסטרו התייחס בזלזול, אמר לי שהרבה פעמים יש שילשולים בגיל הזה ואין קשר (הקשר היה מאוד מובהק אצלו).
כל פעם מחדש, בתקופה הכי מאתגרת (בחילות, הקאות, מושבתת למיטה), אם המשפחה שלו רוצה שנתארח אז זה מה שיהיה, והוא יכעס אם יקרה אחרת.
הם לא יודעים על ההריון כי זה ממש ממש בהתחלה,
אבל הןא רואה איך אני, איך אפשר להתארח כשאני סמרטוט רצפה במיטה.
אוף
פעם קודמת הם גילו על ההריון ממש בהתחלה רק בגלל זה, כי אי אפשר להסתיר
מבאס ממש
אני מצפה מבעלי שיבין את הסיטואציה
זה לא נעים בכלל
להיות במיטה כל השבת וכל הזמן דואגים לי. זה לא המשפחה שלי, זה מּמש ממש מצב לא נעים
איך זה עובד? חייבים ללכת תמיד למשפחה שלו כשהם מזמינים?
בעיני החלטה של התארחות צריכה להיות החלטה משותפת. ואם לצד אחד זה לא מתאים אז לא בכוח."על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו", כפשוטו לשני הצדדים. אתם הכי חשובים!
ולכן מלכתחילה מזמינים אחת לחודשיים בערך, או בחגים שזה תורות.
אבל מצידכם מותר להגיד שלא מתאים.
רק כדי לנרמל- אנחנו לא היינו בשבת אצל חמי וחמותי כבר למעלה משנה וחצי, והם מזמינים לאחרונה כמעט כל שבת. אז מה? אנחנו נחמדים ומנומסים וגם כנים במידה שמתאים לנו לשתף את הסיבות. אבל בעיקר בעיקר חושבים על עצמינו, ואני חושבת גם על הילדים שלי, ועל זה שהדבר האחרון שהייתי רוצה זה שהם יבואו אליי בלי שמתשחק להם ועל חשבון שלום הבית שלהם
ובכל מקרה, כדאי לנהל את כל הנושא הזה בהידברות.
אם את לא יכולה להתארח,
ואת מתארחת ונאלצת לשדר עסקים כרגיל זה לא תקין.
לא מהבחינה הזוגית ואולי גם לא מבחינה רפואית. הכי נכון שתחליטו יחד ויהיה לך מקום גם להגיד לא.
אבל הברכה שורה על הנסתר
במיוחד שאני יודעת שהמשפחה לא ששה מזה כי ההריונות שלי קשים ומאתגרים את כל המשפחה
לא אמור להיות להם say בנושאים של כן או לא הריון.
ואם ההריונות שלך מעמיסים עליהם (או שהם טוענים שזה מעמיס עליהם) אתם צריכים לקבל עזרה בתשלום ממקור חיצוני.
אם אתם תלויים בעזרה שלהם, הם מרגישים בנוח להביע דעתם, אם אתם מסתדרים לבד אתם יכולים להגיד להם בפה מלא- וככה אני עושה לפעמים, למרות שיש לי אהבה גדולה להורים שלי ולחמים שלי- שזה לא עניינים/לא על חשבונם/משהו בסגנון.
אני מבטיחה לך שהקשרים שלנו יפים וטובים למרות שנאמרות מילים לא פשוטות, כיוון שהן נאמרות בכנות, בחיוך ובכבוד.
כדאי אולי למתוח להם גבולות.
שלכם כזוג כלפיהם.
הילדים, הבעל
מהם אני לא דורשת ולא מבקשת
והם לא אומרים לי אם להביא או לא, אבל מספיק לראות את הפרצוף או בכללי שהם לא מרוצים מהסיטואציה, זה מספיק בשביל לרצות למנוע לספר
שהייתי בהריון בהתחלה היה לי מאוד קשה להתארח שאני על הפנים וגם רציתי למשוך עוד קצת ולא לספר עדיין..
אני חושבת שזה תלוי בהרגשה שלך ומה יעשה לך טוב הייתי נשארת שבת בבית ונניח ללכת עוד חודש חודשיים שכבר תרצו לספר
ושתרגישי יותר טוב
אני חושבת שבעניין הזה נדרש שיח שהוא מעבר לרגיל אצלכם.
בעלך כבר לא רק הילד של ההורים שלו, ואם הוא לא מצליח להבין אותך ואת צריכה ללכת בכל מחיר, זה קצת בעייתי בעיניי האמת ואומר יותר בעדינות - בסוף זה לרעתכם כי ריצוי יכול ליצור בסוף תסיסה קשה של כעס ורגשות קשים. גם את מולו וגם את מול עצמך.
הייתי חושבת שוב אם להשאיר את זה ככה או לפתוח את זה בטיפול. לא יכול להיות שמספיק שמזמינים וחייב להגיע בכל מחיר. יש לכם חיים וחוסר ההתחשבות בך פה הוא קצת בעייתי בעיניי.
מקווה שאת קוראת בטוב♥️ ומקווה שאני מבינה את הסיטואציה נכון. הכל בדרכי נועם כמובן ולא ממקום של פתיחת חזית אבל מותר לך להרגיש לא בנח לנסוע ולכל הפחות צריך להיות פה שיח ענייני שרואה את התחושות שלך ונותן לך מקום
זה דפוס התנהגות שדורש שינוי
ומי שמבין שותק בנימוס
לא מפריע לי שיבינו ויסתמו
מפריע לי שישאלו וידברו על זה
אז אם אנחנו שותקים סימן שאנחנו לא רוצים עדיין לדבר על זה
כשנרצה נספר
בכל מקרה אני לא חושבת שזה נכון להתארח בכל פעם שהם מזמינים
אלא לפי מה שמתאים ומסתדר לכם ולהם
