א. כן..

תכלס פיתרון מעולה, אני מצאתי את עצמי עושה את זה בעל כרחי שפשוט עברתי לספה באמצע הלילה..

ב. יש לי ניסיון מגיל גדול יותר - מעל שנה

שבהתחלה אני הייתי יוצאת וברגע שקנינו מיטה חדשה העברנו אותו לחדר השני תוך שבוע נגמרו הקימות בלילה 

אולי צמצם.

בגיל 8.5 חודשים עוד הגיוני שקמים לאכול בלילה.

1. אין לו מקום בעריסה

2. אני מרגישה שזה כבר קצת פןגע בזוגיות, הנוכחות של עוד יצור.

בפועל זה קרה בין גיל ארבעה חודשים לעשרה חודשים. פעם אחת בלבד זה באמת גרם לתינוקת דאז לא להתעורר בלילה...

בכל אופן, הפתרון שבעלך הציע נשמע לי לא אידאלי בכלל לזוגיות...

אני הייתי מעבירה אותו, בידיעה שלא בהכרח זה יפחית בקימות, אבל בידיעה שזה הדבר הנכון לו ולכם❤️

אין ציפיה שישנו לילה שלם.

משלים בלילה...

יש לך רעיון איך לגרום לו לקום פעמיים שלוש ולא עשר?

נשמע לי הכי הגיוני לגרום לו לאכול יותר ביום.

ואם לא הולך

אז אין ברירה לדעתי

תינוק רעב לא משאירים ללא מענה, קרי- אוכל

גם באמצע הלילה

אפשר לתת בקבוקים בלילה ולא רק הנקה ואז הבעל גם יכול לקום אליו וזה יותר קל

עוד אפשרות - לתת בקבוק מטרנה עם דייסת לפני השינה זה משביע וגורם להם לשון יותר טוב ליותר זמן..

הייתי עושה את זה וזה הלך מעולה ולא הפריע להנקה בשאר הזמן

לא בקבוק ולא אוכל...

ואיך יודעים אם הקימות הן הרגל או שהוא רעב?

הבן שלי עכשיו נהיה בן שנה ועוד מתעורר בלילה, לפעמים נרגע עם בקבוק מטרנה, לפעמים עם מים ולפעמים סתם אם אני לוקחת אותו אלי למיטה. 

אם הוא באמת רעב, כנראה שייקח לו זמן להירדם או שהוא לא יירדם.

אני הנקתי בלילות גם אחרי גיל שנה. כך שאין לי ניסיון בזה...

הבעיה היחידה היא הקימות המוגזמות.

ובעלי הציע שזה יהיה לזמן קצר כמובן, רק עד שהתינוק יבין שאין לו בשביל מה לקום כל הזמן...

תשני לילה שלם, בנחת

ובעלך יישן עם התינוק ויקום אליו?

וואלה חלום (:

(הזוגיות כבודה במקומה מונח כמובן ותתחילו את הלילה ביחד כשתרצו... אבל לשאר הלילה, גם שמישהו אחר יקום לתינוק וגם שאני לא אשמע את זה אפילו? מדהים בעיניי)

יצרח בלי הפסקה

איך הוא נרדם לשנת לילה?

נסיתם להפריד את ההרדמות מהאכילה?

מה קורה כשהוא מתעורר בלילה? מוצץ לא עוזר? אולי קר לו ורוצה להיות צמוד אליכם? 

לא ניסינו להפריד. זה אמור לעזור גם להמשך הלילה?

ומוצץ עוזר לכמה דקות, או שלא עוזר בכלל.

והוא בכל מקרה צמוד אלינו... א.כי הוא במטחברת. ב. כי אחרי ההתעוררות הראשונה הוא עובר אלינו...

אנחנו לא ישנים רצוף לילה שלם. יש מחזורי שינה. בכל גיל הם באורך אחר. ובין מחזור שינה אחד לשני אם אנחנו יודעים להרדם לבד אז לא נרגיש את המעבר בין מחזורי השינה. אבל אח הוא תינוק שלא יודע להרדם לבד, אז במעבר בין מחזור שינה אחד לשני הוא צריך את אותה דרך או עזרה שהיתה לו בתחילת הלילה. הוא לא מכיר דרך אחרת. כך שבעצם אתם אולי צריכים ללמד את הגוף שלו משהו אחר.

איך עושים את זה? אפשר להניק נניח באור אפילו חלש ואז קצת לפני שנרדם לכבות את האור, להניח בעריסה ולומר לילה טוב/שמע ישראל. אפשר להניק בחדר חשוך, אבל להלביש לשינה רק אחרי ההנקה. או כל טקס קטן קצר שיפריד בין ההנקה לבין השינה. ויגרום לו להבין שאפשר להרדם לא מתוך הנקה או ידיים. ושההרדמות עצמה תיהיה בעריסה.

לגבי המטחברת, מודה שאני בשלב הזה לא יודעת כמה פעמים התינוק מתעורר בלילה. בהנקה הראשונה עובר אלי. אם מתעוררת ממנו מחברת אותו חזרה חצי מתוך שינה וממשיכה לישון. כל עוד זה לא מפריע לי לשינה. כשזה מתחיל להפריע לי אז זה סימן לשנות את ההתנהלות. 

לוודא שאוכל מספיק טוב בערב.

הוא כבר בגיל שאפשר לאכול ארוחת מוצקים. אפשר דיסת קוואקר/ מרק עם קטניות/ לחם עם חמאת בוטנים וירקות וכו. וגם שישתה מים.

מוצקים, ואצל המטפלת גם לא מוכן בקבוק.

אולי מרקם או סוג אחר של אוכל? (ממליצה על האתר מתכוניה)

אבל גם הנקה ראיתי אצל ילדיי שעזרה. אומנם בגילאים קטנים יותר. אבל אם בשעות שלפני השינה הנקתי בתדירות גבוהה יותר, אז ראיתי שפתחו פער גדול יותר בשינה באותו לילה. 

נראה לי שאתם צריכים בשלב הראשון להתמקד בהגדלת הארוחות במהלך היום. אפילו כמה כפיות של דייסה למשל לפני השינה זה כבר שלב משמעותי לקראת האפשרות של שינה רציפה.אבל גם הגדלת כמות המוצקים במהלך היום ולא רק בארוחת הערב תשפיע.

זו באמת בעיה שאנחנו לא יודעים איך לפתור.

והוא באמת הרזה מאוד לאחרונה...

היא ההנקה

כי בגללה הוא לא אוכל מספיק ביום

אולי כדאי להפסיק איתה ואז הוא יתחיל לאכול בקבוקים/ מוצקים

כדי לוודא שאני קוראת נכון את ההמלצה.

הילד לא מסתדר עם אוכל אחר מלבד הנקה ואת ממליצה להוריד לו אותה?

ההגיון הוא שאם הוא יהיה נורא רעב אז לא תהיה לו ברירה אלא לאכול מוצקים/בקבוקים או למות?

אני מזכירה שמדובר על תינוק בן 8.5 חודשים שיש לו אמא בריאה שמוכנה להיניק אותו בשמחה, והיא רק קצת עייפה.

לא נמצאת לידו חלק מהיום וזה גורם לו

לא לאכול מספיק ביום

לא לישון מספיק בלילה

לא לגדול מספיק

לא מאפשר להורים לישון

תינוק בריא לא ירעיב את עצמו למוות

הוא יקח חלופות

גם בגיל אפס וגם בכל גיל

אין ספק שההנקה פוגעת פה בצורה משמעותית בהרבה דברים

וזה בסדר לפעמים להבין שהיא פוגעת יותר מאשר נותנת משהו טוב

ועדיין לא מוכן לקחת שום דבר אחר - אז לא הייתי מסתכנת בלהוריד את ההנקה לגמרי.

רוב התינוקות מסתגלים אצל המטפלת לבקבוק או לאוכל. כי אין להם ברירה והם לא רוצים להישאר רעבים.

אם הוא עדיין מרעיב את עצמו אצל המטפלת - ממש לא הייתי מורידה ממנו את מה שכן מזין אותו בשאר היום. לפחות לא עם ליווי מקצועי צמוד.

זו נשמעת לי המלצה מאוד מסוכנת...

זה דבר נפוץ

תינוק שנמנע מאוכל חלק מהיום זה גם דבר נפוץ

לא מכירה סיטואציה של תינוק בריא שמרעיב את עצמו עד כדי סכנה

נכון שאם מורידים הנקה צריך להיות עם יד על הדופק

לי המצב העכשווי נשמע לא טוב

עם כמה סיכונים ברורים 

בעיות אכילה

בעית גדילה

בעיות שינה של הילד ושל ההורים

אין וודאות אבל סיכוי גבוה להצלחה

הבת שלי למשל סירבה לבקבוק כל עוד הינקתי אותה. אחרי תהליך גמילה בליווי מיקצועי היא עברה לאכול רק מבקבוק. היא לא הצליחה לאכול גם וגם.

והאמת שזה מה שגם אני הייתי עושה, עוברת לבקבוקים בליווי מיקצועי ובהדרגה

אבל לעשות את זה לבד בלי ליווי מקצועי נשמע לי מסוכן.

וזה גם מה שכתבתי קודם.

לא יודעת אם בהכרח הפסקת הנקה זו התשובה הנכונה. אני לא מקצועית בנושא. אבל גם אם כן - זה לא משהו שעושים לבד במצב כזה...

והאמת 8 חודשים זה לא כזה הזוי להתבסס עדיין על ההנקה

יש תינוקות אכלנים אבל יש כאלה שלוקח להם יותר זמן...

ואולי כדאי לבדוק ברזל וויטמינים

בעיני רוב ככל התגובות פה על הפסקת הנקה/גמילת לילה/הפרעת אכילה וכד

הן תגובות שמתאימות לגיל שנה ומעלה

ממש לא לגיל 8.5 חודשים

הוא עוד תינוק קטנטן!! זה טוב שהוא יונק ובריא שהוא יונק!

אפשר במקביל להמשיך לחשוף אותו עוד למוצקים ובהדרגה להעביר אותו ליותר מוצקים

אבל בכנות, הרבה מאוד ילדים רק לקראת גיל שנה באמת מחליפים מוצקים באוכל ובגיל 8 חודשים עדיין בעיקר יונקים, כולל בלילה, וזה תקין ובסדר גמור.

תינוק צריך לאכול לאורך כל היום

אם יש שעות בהם הוא בקושי אוכל (אצל המטפלת) זה לא מספיק לו ההנקה

הנקה מספיקה בבלעדיות אם היא לאורך כל היום

זה לא תקין גם מבחינת תזונה וגם מבחינת שנת לילה

לקום כל חצי שעה לא תואם לשום גיל

זה מראה על מצוקה

וזה הגיוני שאם הוא מסרב לבקבוק בשעות מסוימות הוא ישלים בשעות אחרות באופן תכוף יותר

ובעיני הצורך שההנקה ממלאת בגיל הזה הוא חשוב יותר מה"מחיר"

אני עדיין חושבת שהעצות שניתנות פה לא תואמות לגיל.

אבל זה הדבר היחיד שהוא אוכל כרגע

(ובעיני לא מופרך להתבסס על הנקה בגיל הזה, אבל נניח וזו היתה בעיה)

וודאי שהוא קם בלילה, הוא לא אוכל בשעות שהוא אצל המטפלת וככה הוא משלים.

מה ההזיה למנוע את מקור התזונה היחיד שלו?

לא יודעת, אני מבינה את כל היתקונות הבריאותיים בהנקה באמת. פה נרטה שזה לא מוסיף אלא מעמיק את הבעיה כי הוא מוכן לצום יום שלם כי הוא יונק בערב/ לילה. וגם לא ישן מספיק.

הייתי פונה לליווי שיפסיק את ההנקה ויעזור לילד להתחיל לאכול. לפעמים זה פתרון ולא בעיה

בגיל שנה או שנה וחצי יש יותר בשלות למוצקים.

זה גם כבר גיל שאפשר יותר ''לדבר'' עם הילד. להכין אוכל ביחד וכו'.

גם ילדים שאוכלים מוצקים הרבה מהם לא ממש מתבססים על המוצקים בגיל כזה. זה יותר התנסות ומשחק פחות אכילת כמויות.

וכן, יש כאלה שאוכלים טוב כמובן בלי עניינים

ולא ישן

לא הייתי מסתמכת על זה בכלל, וזה גם נראה לי מסוכן להשאיר את זה ככה האמת

שינה חשובה מאוד בגילאים הקטנים (וגם הגדולים) והנקה רק בזמן שהוא עם אמא זה ממש לא מספיק 

הוא במטלפת משמונה עד אחת וחצי, רוב היום יש לו מה לאכול...

כדאי לפנות לייעוץ רפואי.

זה לא מחייב הפסקה של הנקה.

אבל צריך לעזור לו לאכול יותר טוב.

הבן שלי נמצא במעקב של דיאטנית בגלל שהוא לא עולה טוב במשקל.

הוא לא סרבן אכילה, אבל לא תמיד אוכל טוב, ולא מצליח להשלים את הפער המשקל הנמוך שבו הוא נולד.

הוא היה אצל כמה דיאטניות שונות, ואף אחת מהן לא אמרה לי להפסיק להניק.

בגיל יותר גדול, שכבר הארוחות שלו מבוססות על מוצקים , כן הנחו אותי להקפיד שההנקה לא תהיה על חשבון ארוחה, אלא בנוסף.

לא חלק

את מצפה שיצום? הוא אצל המטפלת לא אוכל

אז גם בלילה לא?

ההתמקדות צריכה להיות טיפול בשורש הבעיה

שזה חוסר תזונה מספקת של תינוק

שהוא רעב

וזה מזיק מאוד

לגדילה ולהתפתחות שלו

וזה כן עזר.

לכמה לילות בעלי ישן על הספה וקם אליו והציע בקבוק לא זוכרת אם מיים או מטרנה והוא קלט שאני לא באה להניק אותו והקימות הצטמצמו מאוד

הוא אכל יפה מאוד ביום. קימה כל חצי שעה זה לא רעב יותר פינוק ...

זה היה ממש הצלה בשבילי כי ממש הייתי זומבי מהקימות האלה 

עקשן ביותר...

תני לו הנקה כמה שאת יכולה

הוא יגדל ועוד חודש חודשיים יכול להיות שיסתדר הרבה יותר טוב עם אוכל.

אם זה המצב, תהיי צמודה אליו, שיינק כמה שיותר,

ממש לא להעביר חדר.

יש אפשרות שתצאי להפסקה להניק אותו בבוקר, או להחליף את השעות שתעבדי אחר"צ, כשבבוקר תניקי אותו תכופות?

הוא לא מוכן בכלל דייסה בכפית?

התעכב עם המעבר למוצקים?

לא זוכרת אם זה היה הבן שלך או שאני מבלבלת עם מישהי אחרת.

זכור לי שאפילו הגעתם למרפאת אכילה (שהמליצו להפסיק הנקה, והוא כמעט התייבש כי עדיין לא אכל), ובסוף באורח פלא שיתפת אחרי כמה זמן שהוא התחיל לאכול יפה ב"ה.

אם בלבלתי אותך עם מישהי אחרת אז סליחה...

אבל אם זה באמת מה שהיה עם אח שלו - אז יכול להיות שיש מה ללמוד ממה שהיה עם הגדול? אולי באמת הוא צריך עוד קצת זמן? (או שהיה משהו אחר שעזר עם הגדול? כבר לא זוכרת מה בדיוק היה שם...)

@אמא טובה---דיה!

היה סיפור דומה עם הגדול? מה שלומו עכשיו? 

גם @קופצת רגע 

נכון, זה היה האמצעי שלי.

אבל אצלו זה היה ממש חמור, ועד היום יש לו בעיות בגלל התקופה הזו. אני ממש מקווה שאפילו לא נתקרב למצב הזה עכשיו...

וניסינו הכול באמת.

פשוט יום אחד התחיל לאכול בגיל שנה וארבע, אחרי שכבר הגיע למצבים לא מוצלחים בכלל בכלל...

חוץ מבלהלחיץ אותי ולצעוק עליי בלי סוף.

אנחנו ממש מנסים להאכיל אותו, אבל בינתיים לא מצליחים...

ממש ממש מקווה שהסיפור לא יחזור על עצמו.

אם נראה שכן - ננסה לטפל בדרכים רציניות יותר.

אגב, הירידה במשקל יכולה להיות פשוט בגלל שהוא מתאים את עצמו לאחוזונים המשפחתיים (הוא היה עד גיל ארבעה חודשים באחוזון 17, שזה דבר שלא נראה במחוזותינו חחח)

שלך לא נשמע לי הגיוני ככ אבל מקווה ממש שאת צודקת❤️

תינוק לא אמור לרדת במשקל.

לפעמים כן רואים מעבר בין אחוזונים, ואם אחר כך הילד מתייצב באחוזון שלו - אז זה באמת סה"כ הגיוני (אצלי כשמטפסים לאחוזון יותר גבוה אף אחד לא נלחץ, אז באותה מידה הגיוני שלפעמים יש ירידה לאחוזון שבאמת יותר מתאים מבחינה גנטית).

אבל בכל זאת נראה לי שיש ציפייה שהתינוק יעלה במשקל, או לפחות יישאר יציב, ולא ירד במשקל (אלא אם כן היה איזה וירוס שגרם לירידה זמנית במשקל).

בכל מקרה - בעיני לחזור למי שייעץ לך בפעם שעברה זה באמת לא נשמע כמו כיוון מועיל.

ואני בטוחה שאחרי שהמענה שקיבלת אז היה כל כך לא יעיל ואפילו מזיק - זה מוריד מאוד מהרצון לפנות לייעוץ רפואי.

ומצד שני - אולי כן כדאי לחפש המלצות לייעוץ רפואי במצב כזה.

לא יודעת אם קריטי לפנות כבר עכשיו לטיפול ממש. כי באמת בגיל הזה זה לא מופרך להתבסס על הנקה (רק שבאמת לצום כמה שעות כל יום אצל המטפלת נשמע לא ממש טוב...).

אבל כן חושבת שיש מקום להתחיל לברר על גורמים מקצועיים שאולי הפעם יתנו מענה מתאים יותר.

ושולחת חיבוק ענק בשבילך. בטוחה שזה לא קל לעבור שוב קושי במעבר למוצקים, במיוחד אחרי הקושי העצום שעברתם עם התינוק הקודם...🩷🩷

הבייבי שלי כרגע בן שנה וחודשיים ויונק הנקה מלאה ואוכל טיפ טיפה לחם וגרבר בקושי אחד ליום. זה הכל.

מאד בררן ומאד סרבן.

וכמובן ירד לאחרונה מאד במשקל.

גם היה הרבה חולה אז בטיפת חלב נתנו לי לעשות מעקב נוסף עוד כמה שבועות.

התחלתי להקפיד יותר על ברזל- לא עשה שום שינוי.

הוא פשוט לא מחבב מוצקים

אז אני כרגע פשוט מניקה מתי שרק יכולה.

משתדלת מאד לאכול מזין ולשתות הרבה שיהיה לי חלב מזין.

הלוואי שנצליח לחזור לעקומה....

אבל

אני כל הזמן מנסה לגרות אותו במאכלים שונים

החל בבסקויטים/קרקרים למינהם שהוא רואה שהגדולים אוכלים,וכלה במרקים או מזונות אחרים.

לפעמים מסכים לטעום ביס ולפעמים אפילו זה לא.

אבל כל הזמן מנסה.

יודעת שזה לוקח אצל כל ילדיי זמן אבל בסוף הם לומדים לאכול (לצערי עד היום כולם בררנים)

אל תוותרי על ההנקה, זה מה שמחייה אותו כרגע

תנסי לחזק את עצמך ולישון מתי ואיםה שאת רק יכולה

זה חודשים קשים אבל הם יעברו

ובסוף גם הוא יאכל כמו גדול בעז"ה

חיבוק גדול גדול

רק בריאות ונחת

אבל אם זה מחלות שחוזרות על עצמן כדאי אולי להיות במעקב אצל רופא ילדים שאת סומכת עליו ולבדוק שאין משהו אמיתי שמפריע.

היה לי תינוק שבכה הרבה וכמעט רק ינק ולא עלה במשקל והיה חולה המון בדלקות ריאה ואחרי בדיקות מצאו משהו בלב שהצריך ניתוח.

וב''ה אחרי זה חזר לעצמו לגמרי.

לקח זמן עד שעלו על הבעיה וסתם שיגעו אותנו עם המוצקים בינתיים, שזה באמת לא מה שהיה קריטי במקרה שלנו 

מספיק להתאושש ממחלה אחת ומייד נדבק בבאה בתור (אפילו תוך כדי אנטביוטיקה כי יש גם ויראלי בעולם)

ואנחנו תחת רופא מאד מאד יסודי ואחראי.

וכמובן שעשינו בדיקות מקיפות. ב"ה השבח לקל הכל תקין

טיפול רפואי כושל

זה שגורם להסס / להימנע בפעם הבאה

תדעי שיש הבדל ענק בין רופאים ומטפלים

יש ממש גרועים ויש מעולים

לא כדאי לך להימנע מייעוץ רפואי

בעיניי את מתארת מצב לא טוב

אין מה לחכות שזה ידרדר עוד ואין טעם לחיות במצב הישרדותי הוא ואתם

תינוק לא אמור לצום 5 שעות ביום

במיוחד לא תינוק שפחות אוכל

לא סתם אומרים שתינוק עד גיל שנה זקוק להאכלת לילה

כי הוא לא אמור לצום

במיוחד אחרי מה שחוויתם עם הגדול יותר והנזקים המתמשכים

את כותבת שאתם ממש מנסים להאכיל אותו

לא כותבת כביקורת אלא כהמלצה

צריך להציע לתינוק אוכל ולא להתאמץ להאכיל אותו כי כשמתאמצים/ משדלים ילד לאכול

יכולים לגרום לחוסר תיאבון וחוסר אכילה

כדאי לך לפנות לייעוץ רפואי מקצועי בהקדם

בטוחה שיש לרפואה מה להציע בנושא גמילה מהנקה תחת השגחה  לסרבני בקבוקים ולילדים שלא עולים במשקל

הרפואה היום הרבה יותר מתקדמת מזה

אבל ממש לא בטוח שהכיוון יהיה גמילה מהנקה.

מהניסיון שלי (במקרה שונה), הרפואה תומכת בהנקה, ולא ממהרת להפסיק אותה.

כמובן שזה תלוי מקרה, ותלוי גם בגישות שונות.

את זה בלילה.

היא מתארת פה בעיה אחרת שהוא יורד במשקל וזה בהחלט דגל אדום.

אבל מ6 קילו תינוק יכול לישון לילה ולא לקום לאכול.

אם הוא קם לאכול זה גם תקין.. אבל את מציירת את זה מאוד חד משמעי שתינוק לא אמור לצום וצריך האכלת לילה - יש תינוקות שלא צריכים את זה. במקרה הזה מסכימה שצריך להיות שינוי בכל הנושא של התזונה של הילד..

ומצד שני ילד שלא רוצה מוצקים בגיל 8.5 חודשים זה עדיין הגיוני. בתור מטפלת לשעבר ראיתי את זה, יש הבדלים בבשלות של הילד לקחת אוכל! יש ילדים שלא מצליחים לאכול בגיל הזה עדיין. לא יודעים איך לבלוע את המוצקים.

אישית אם אני הייתי האמא בתור התחלה הייתי עובדת על להשביח ולהרבות את החלב שלי שיהיה מזין כמו שצריך ועל הורדת לחץ סביב נושא התזונה, כך שהילד יקבל את כל מה שצריך בהנקה. גם אם זה אומר להניק המון בלילה... ולנסות בלי שום לחץ להציע לו בתור בונוס את התזונה הנוספת. כשהעיקר מתבסס על הנקה והאוכל הוא רק בונוס.

ברור לי שהבחירות שלך בחיים והסדרי עדיפויות שונים משלי..

אבל מבחינתי לפתוח במאבק מול הילד שיאכל (אני אוריד לו גם את מה שכן אוכל ואז הוא יסכים לאכול כדי לא לרעוב למוות) זו לא דרך שתביא למקום טוב אלא להיפך...

מצד שני אם ירפו ממנו והוא לא ירגיש שיש לחץ סביב נושא התזונה שלו זה מה שיקדם אותו לאכול. כי הטבעי והנורמלי הוא שילדים לומדים לאכול. פשוט יש כאלה שהלמידה קשה להם יותר, כמו בכל תחום.

(עורכת - עכשיו ראיתי שהגבתי לך במקום לא נכון.. להודעה אחרת.. לא נורא 🤭)

הבדל בין ילד שצם 5 שעות בגלל שהוא ישן לבין ילד שצם בשעות העירות ובגלל זה מוותר על שנת לילה סדירה

מסכימה לגבי מוצקים

דווקא בגלל שיש לו איטיות בלמידה הזו

חשוב שיקבל תזונה מלאה חילופית

מה שהנקה לא נותנת לו כרגע

אבל בדיוק נזכרתי בשכנה (לשעבר) שסיפרה לי שאצלה כל הילדים היו צמים אצל המטפלת על ידי זה שפשוט היו הופכים יום ולילה.. אצל המטפלת היו ישנים ולא אוכלים כלום, ואחר כך בלילה מתעוררים המון לינוק.

ב"ה כולם בסוף למדו לאכול. אבל גם אצלם היה מאוחר יותר מהרגיל (עד גיל שנה +- היו על הנקה כמעט מלאה).

שוב, בעיני מה שמדאיג פה בעיקר זה שהוא יורד במשקל.

אחרת זה נשמע לא נוח, וגם בהחלט פחות רגיל מילדים אחרים. אבל לא בהכרח לא תקין ברמה של התערבות דחופה.

אבל בגדול אני מצטרפת להמלצה שלך לפנות לייעוץ רפואי, כתבתי את זה גם בהודעות אחרות שלי.

השכנה הסכימה לקבל את הפיכת יום והלילה זה שונה מאשר מצב בו

מתייעצים לגבי מעבר חדר כדי שהילד יפסיק לקום

כי זה אומר שמנסים להפחית קימות והאכלה

במצב שגם ככה האכלה לא מספיקה

בעיניי המצב כן מצריך התערבות דחופה

והשוואה למקרים אחרים בהם אין בעית גדילה או בעית שינה של ההורה/ ילד

לא רלוונטית 

להתמקד בהעשרת וריבוי החלב ולא בשינוי סדרי השינה.

כמו שגם את ייעצת.

סהכ אני לא ישר קופצת למסקנה שצריך להפסיק להניק.

לפני שאת כותבת על משהו תקין

כדאי לחשוב שוב אם זה באמת תקין

כי זה לא

וזה חוזר פה שוב ושוב בשרשור הזה

המצב פה לא תקין בעליל

לכתוב על מקרים שנראים דומים אבל תקינים

זה לא רלוונטי

מה שרלוונטי שזה מצב לא תקין שדורש התערבות

גם אם מדובר בנושא רגיש כמו הנקה

במיוחד שהיא כבר כתבה שלילד אחר זה הזיק לאורך זמן ועדיין מזיק

שאין ספק שאם היא תוריד את ההנקה זה מה שזה יעזור זה לא כדאי.

זאת אומרת, אני חושבת שגם את כותבת כאן בוודאות מאוד מוחלטת לגבי מה מקור הבעיה ומה הפתרון שלה.

אני לא יודעת מה תקין מה לא

אבל אני חושבת שאת האמירה שלך צריך להרחיב - באופן כללי לא כדאי לכתוב דברים נחרצים ומוחלטים מידי בפורום, בטח לא במקרים שבהם הפתרונות יכולים להיות הפוכים לגמרי ולהזיק אם הולכים בדרך לא נכונה 

לא התכוונתי להיות נחרצת בפיתרון וודאי ונראה לי שגם כתבתי את זה כמה פעמים

ואחרי שהיא כתבה על הגדול יותר שלה

היה מובן שהסיטואציה חייבת התערבות רפואית

ועדיין ממשיכים לכתוב פה תקין

זה די מטריד

זאת בדיוק הייתה הכוונה שלי -

לאזן את ההמלצה שלך.

ויחד עם זה סייגתי שהמצב של התינוק של הפותחת חריג ולא תקין.

קלינאית תקשורת שמתמחה באכילה. תחפשי בגוגל

גם אני מכירה שמרפאות אכילה לצערינו לא תמיד עוזרות

על קרן פרקש

בקבוק זה מאסט אם אמא חוזרת לעבוד ואם לא אוכל מוצקים.

אם אני זוכרת נכון גם לילד הקודם שלך היו בעיות אכילה? כדאי לרדת לשורש הבעיה

לטפל בעניין התזונתי ואז בעניין השינה והקימות

כרגע הוא כנראה משלים בלילה מה שחסר לו... א"א לדלג על העניין התזונתי...

לי היתה יועצת שינה מדהימה שעברה איתנו תהליך תזונתי לפני שהתחלנו פיפס בלילה...

גם, סרבנית בקבוקים, מוצצים.. רק רק הנקה... אבל מוצקים אכלה יפה ב"ה. ועדין היו מליון קימות ברמת הכל 20 דקות אחרי הרדמה של 3/4 שעה... וחוזר חלילה. 

מהר מאוד ירדנו להתעוררות אחת בלילה.

(דווקא ההנחיה שלה הייתה לא להפחית הנקות, אבל פשוט לא היה צורך)

עד אז הגיוני שהם צריכים אוכל בלילה ואני שמחה שהם קרובים אלי

בכל אופן לפני שהוא אוכל נורמלי ביום ממש לא הייתי מנסה להוריד לו קימות/ארוחות בלילה ....

זה ממש קשור אחד לשני וחשוב שיאכל מספיק

🩷🩷

צימצם עד כדי מיגר את הקימות וההתעוררות באמצע הלילה!

בלי מלחמות ובלי כלום. אז פעם בלילה או לא בכלל לקום כשבוכה זה בעיני לא נורא בכלל

אני כן הייתי ממליצה לנסות בהתחלה להעביר אותו חדר ולראות איך זה.

זה נשמע באסה שאת תעברי עם כל הכבוד. זה החדר שלך והנוחות שלך.

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!

ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות

@אפונה

ממש ממליצה.

במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת

באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה

כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"

מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה

הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב

אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת

יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.

במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.

ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.

השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.

ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.

ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).

הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.

זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.

כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.

ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.

מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.

וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

חיבוק 🫂

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥

לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו

אני רואה את זה כמניעה בטוחה

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה

לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך

לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅

בהצלחה בהחלטות!!

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה

אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.

לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום

יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים

מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.

מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...

בהצלחה ורק בריאות 🥰

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

החלטתי לחכות. 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה

תרגישי טוב❤️

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.

*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

לק"י

כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

לק"י

כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.