זה קודם כל

זה לא בדיוק מסודר לי, אבל כן אכתוב לך קצת מהחוויה שלנו

הלכנו עם ילד לאבחון קלינאית תקשורת, תוך כדי האבחון היא אומרת לחלל האוויר כמה המצב על הפנים, ממש לא מקצועי בעיניי. כמעט רציתי לבכות.

הלכנו למטפלת אחרת, היה מאתגר, אבל המיקוד היה על החכמה שלו ועל המתיקות שלו, ולא על החוסר.

הלכנו למרפאה בעיסוק, הוא לא שיתף פעולה כל כך. החלפנו לאחת אחרת, והילד פרח. גם כשהיה קשה,

היא תמללה אותו, עשינו גם עבודה והכנה בבית.

והילד מגוייס לעבודה

יודע להגיד מה קשה לו

יושב בבית ובוחר מיוזמתו לעשות יצירות

ומהגן כל הזמן מקבלים פתקים ומחמאות בלי הפסקה

ועדיין יש לו קושי!

זה לא סותר

אבל יש גם התקדמות בדרך

הוא לא מושלם, אבל הוא מהמםםםם ואוהבים אותו ויש לו המון מה לתת גם בלי להיות מושלם

אני לא רוצה לפרט יותר, בסוף זה הפרטיות של הילדים

אבל היו כל מיני סיטואציות, של התמודדות עם קושי של הילדים. אנחנו עובדים מלא מלא.

בסוף בסוף - הם החשובים. לא אנחנו ההורים. אנחנו רוצים שיהיה להם טוב, לא שאנחנו נתגאה בילד המושלם שלנו. והסביבה שתקפוץ.

אני לא יודעת מה המקרה אצלכם

לא באה להגיד שום דבר על ההנחייה הספציפית או האבחון שניתן

יודעת שזה ממש קשה הרגע הזה שבו את מבינה שהילד שלך הוא לא הכי מושלם

אבל ככה זה

זו לא ביקורת, זו יותר תובנה - אני לא קוראת לילד שלי מושלם, ולא נסיך או מילים דומות.

זה מייצר לי בראש תודעה של מושלמות ושל פרפקציוניזם

ואני בסך הכל, רוצה לגדל אנשים טובים, אוהבים ואוהבים. שיהיו גאים בעצמם ובמה שהם מביאים לעולם.

יש כל מיני אפשרויות לקבל עזרה

לפעמים מבחינת התדמית, אולי זה ירגיש לנו טוב יותר אם זה יהיה במסגרת של טיפולים בודדים, אבל דווקא אם יש אפשרות לזכאות זה יכול הרבה יותר לקדם (וגם להקל עליכם מלהתרוצץ ממקום למקום כל השבוע). ושוב, לא מרחיבה על זה כי זה כבר באמת שייך למקרה הספציפי שלכם, וברור שהרבה יותר טוב חוות הדעת המקצועית של הצוות שרואה אותו.

לא יודעת בעצם מה בדיוק אני רוצה להגיד

רק שאני מבינה את הקושי, ממש

אבל זו סוג של כאפה בפעם הראשונה, שאין לנו ברירה אלא להשלים איתה כהורים.

להבין שאנחנו לא הסיפור, אלא הילד. ומה שיהיה הכי טוב לילד, זה מה שנעשה ונלמד את עצמנו גם לאהוב ולהעריך, כי זה מה שהוא צריך.

ועדיין לא פשוט לי. הוא התחיל השנה גן שפה וזה גן מדהים, והוא פורח. שנה שעברה גם היה בגן טוב ואהב ללכת לשם ועדיין אין מה להשוות. עוד לפני שהתחילו הטיפולים של קלינאית תקשורת כבר יש שיפור משמעותי, הצוות יודע איך לעבוד עם הילדים ברמה היומיומית כדי לעזור להם בקשיים האלה, יש לפחות 3 נשות צוות על גג 12 ילדים לעומת 2 נשות צוות על 30+ בגן רגיל.

כמובן שגם אני עדיין דואגת וחסרת ודאות לגבי ההמשך, והייתי שמחה מאוד לוותר על הקושי הזה, אבל לראות אותו במקום שכל כך מתאים לו מפחית מהדאגות שלי בכמעט 100 אחוז.

וירידה בשמיעה זה יכול להסביר הרבה. הייתי מכוונת כרגע את המאמצים להשיג בדיקת שמיעה בדחיפות

ואם אכן יש ירידה בשמיעה לטפל בהקדם. 

שמיעהתקינה היא קריטית להתפתחות שפה תקינה 

אין נוזלים

כן יש שקד שלישי מוגדל וזה גורם לקצת בעיות בגלל פה פתוח ורפיון של השפתיים

הודעה שלא  עבר סינון. אולי התבלבלתי עם משהי אחרת

אם עשינו לפני חודש בדיוק ויש ירידה של כמעט 50% , הצור הבא שלנו עוד חודש זה לא מוקדם מידי?

יש לה נוזלים משהו ידוע

סליחה על הניצלוש...

אמרו לבדוק שוב אחרי 3-4 חודשים, ועדיף בקיץ.

באמת הנוזלים התייבשו ולא היה צורך במשהו מעבר.

יכול להיות שזה תלוי עד כמה זה פוגע בשמיעה, ועד כמה הנוזלים חוזרים על עצמם.

ולחכות לקיץ זו עצה של רופאים אבל בראיה התפתחותית זה יכול ממש להזיק.

כי שנות החיים הראשונות הן חלון קריטי להתפתחות שפתית שאינו חוזר. כל חודש שעובר על הילד 

עם שמיעה לא תקינה עלול לפגוע בהתפתחות. (לא רק התפתחות שפתית אלא גם פגיעה ביכולות הקריאה, עיבוד שמיעה,

הבנת הנקרא ועוד ועוד)

להתפתחות מוחית תקינה צריך חמישה חושים שעובדים תקין!

מעדיפים לנתח ישר

ככה היה לי עם 2 ילדים

בגרסה אחרת, כי לצערי אנחנו מאוחר מדי ופספסנו הרבה מהטיפולים.

רוצה להגיד לך שהבן שלך נשאר אותו ילד בדיוק!!! וזה לא משנה מה המליצו עליו לואיזה גן הוא הולך.

הוא עדיין הילד החכם והמוכשר שהיה לך תמיד.

ואת אמא אלופה שככה את לוקחת אותו לאבחונים ובירורים מוכנה לספוג סטיגמות בשביל שהוא יקבל מה שהוא צריך.

ב''ה, ילך לגן חנ''מ שנה-שנתיים, יקבל את החינוך המדהים שיש בגנים קטנים ואת הדחיפה שהוא צריך, ויוכל לחזור לבאלגן שיש בחינוך הרגיל...

(כמובן, גם אם הוא ישאר בחנ'-מ לנצח זה בסדר. אבל על פניו זה לא נשמע המקרה).

לבן שלי היה עיכוב בדיבור ממש משמעותי, עם קשיי הגיה קשים מאוד. בגיל 3 בקושי דיבר ומה שכן גם אני ובעלי לא הבנו אותו.

היה ילד מופנם ושקט ודי עצוב, גם במוטוריקה גסה הוא היה מגושם ומרושל כזה, כאילו לא מחזיק טוב את האיברים של עצמו (למרות שההתפתחות היתה תקינה לחלוטין).

תודה לה' ששלח אותי להתייעץ עם קלינאית תקשורת שהבהירה לי שגן שפה זה פיס ולא שם שום תוית לעתיד.

זכינו והבן שלי היה שנתיים בגן שפה מדהים מדהים! (אחרי שנה בגן רגיל עם גננת מדהימה, שבו הוא פשוט נבל כי לא היה מתאים לו בכלל המסגרת הזו).

הוא התקדם בטירוף! קיבל טיפולים שאין מצב שהיה מקבל בקהילה, הצליח ליצור קשרים חברתיים בזכות הקבוצה הקטנה. ובאופן כללי פשוט פרח בצורה שאין לתאר.

היום הוא לומד בבית ספר רגיל לגמרי, הוא מוצלח וחברותי וחכם. אין שום זכר לבעיות היגוי תודה לה' ובאמת הכל מאחורינו.

מבחינתי גן שפה היה מתנה מטורפת. מקפצה שבאמת עזרה לו להשתוות לבני גילו ויותר מזה.

זה בדיוק הקטע

לא בקטע רע חס וחלילה

אבל הבן שלי מבחינה מוטורית כבר מפדל באופניים

מבחינת הבנה מעל הממוצע

דיבור - הוא מדבר שוטף עבר ועתיד פשוט לא הכל אנחנו מבינים.

בסך הכללי אני מבינה את המשפט

מבקש למשל פפון

זו מילה שמבטאת גם פלאפון וגם מלפפון

נחש חחש

דגל אלל

ועוד כאלה בסגנון שלא עולים לי עכשיו

ככה שאת המשפט הכולל אני אבין, הוא רוצה משהו

מה בדיוק?.אין לי מושג חחח

נשמע שיש טווח רחב של ילדים בגן שפה מי אומר שהוא באמת מתאים לשם?

אני שומעת שוב ושוב מאמהות כמה זה הדבר הכי טוב שיש ועדיין קשה לי להשלים עם זה

מנסה למצוא סיבות ללמה לא

וכל מה שהוא צריך זה קלינאית, אז תשאירי בגן רגיל.

באמת נשמע שהיא שולחת אותך לגן שפה סתם כי זו זכיה הפיס (למי שבאמת צריך את זה).

באמת אצלינו זה היה מאוד מובהק שזה מה שהילד צריך.

בכל מקרה את צריכה לעבור ועדת אפיון גם כדי לקבל סל שילוב, ורק אחרי שתקבלי זכאות תוכלי לבחור אם גן שפה או סל שילוב. ככה שתוכלי לראות איך הוא מתקדם בהמשך השנה וזה יכול לעזור לך להחליט.

ויש לו גם קצת בעיות אממ,

לא בעיות התנהגות במובן המלחיץ שלו חחח, לא!

למרות שהוא חברותי אני שומעת מהגננת שהוא מרבה לריב עם ילדים, לקחת להם את מה שבחרו קשה לו לקבל סמכות וכאלה.

האמת שזה מעניין כי אני מארחת כאן מלא ילדים אחיינים שכנים והם כולם ממש אוהבים לשחק איתו. בדיוק בשבת האחרונה שיחק למשך שעתיים שוטרים וגנבים עם ילדים שגדולים ממנו ככה שלא ממש ברור לי מה קורה בגן. 

שבבית את איתו

כמה מבוגרים ביחס לילדים? משהו תקין.

אני אהיה קצת קיצונית

לשליש מהילדים הגן הרגיל לא משפר התנהגות

זה מציף

זה מלא רעש

זה חלל עמוס (תקני אותי אם אני טועה וזה גן חרדי?

אז בלי הכללה בדרכ המבנים טובים פחות וצפופים יותר)

וצוות מהמם שעושה מה שהוא יכול אבל אין לו ממש תנאים.

בגן שפה יש 2 חלקים בעיני

א' מקום מכיל, יותר צוות=יותר קשב ויחס. הרבה יותר סביר שהגננת תבין אותו, היא תהיה פנויה להקשיב.

יש כל הזמן מי שרואה אותו- אז נמנעים פיצוצים בהתנהגות.

ב' יש את הסל טיפולים שכן אפשר לקבל בקהילה אבל

במאמץ גדול (ללכת בעצמכם)

לא באותה איכות (אפילו מבחינת שעות בוקר זה שעות טובות יותר ברמת הקשב של הילד)

ג' סנכרון ועבודת צוות שזה ככ חשוב.

זה הפיס פה.

האם יכול להיות שהקבוצה תהיה נמוכה יותר? כן. דוקא כי גן שפה הוא לא לילדים מאובחנים לפעמים יש שם כזה ערב רב..

אפשר ללכת לראות, אם זה אמצע שנה.

אבל, גם לחשוב

אוקי, יש שם 2 ילדים יותר נמוכים ממנו-

מה קרה אם הוא יהיה מהחזקים והמוצלחים?

אולי זו גם מתנה שהוא מקבל.

נכון יש לפעמים ילד ממש נמוך עם ג'סטות שעלול לגרום לו לחקות אותן 

אבל זה לא הסטנדרט.

ובהצלחה, וחיבוק. ושתקבלו את ההחלטה הכי טובה לילד שלכם.

אמרו לי שממליצים בחום לבוא לראות

שאלתי מתי אפשר אמרה שיכולה בכל רגע שרוצה

ואם רוצה שיחה אישית עם המטפלת הרגשית והגננת זה גם אפשרי, אמרו לי להגיע בשביל זה ביום מסוים בשבוע.

אצטרך באמת ללכת לראות את הכיתה, הכי טוב. 

במרבית הארץ זה כבר מזמן לא גן שפה אלא גן עיכוב התפתחותי.

אני כותבת בכובע של מישהי שיושבת בוועדות זכאות, ילד שהקושי העיקרי שלו הוא היגוי הוא לא ילד שמתאים לגן עיכוב התפתחותי, אם יש קושי מעבר זה דבר אחר, אבל ממה שאת מתארת זה פחות נשמע.

אני כמובן מסתייגת שלא פגשתי את הילד או קראתי את האבחון, אבל אם עיקר הקושי הוא ההיגוי פחות עובדים על היגוי בגני עיכוב

גם רב''ע תחושה וכל המסתעף

וגם בעיות עם חברים

לא מקבל סמכות

וגם כתבה באבחון שהוא מוסח בקלות - לא יודעת אם זה משפיע

עכשיו לדעתך כן יאשרו חחחח?

גן עיכוב התפתחותי הוא לילדים עם עיכוב התפתחותי או בשפה או במגוון תחומי התפתחות.

אני עדיין פחות שומעת קושי התפתחותי משמעותי.

אני גם חולקת על זה שגן חנ''מ הוא פיס, עבור הילדים שזקוקים לכך זה טוב, אבל עבור ילד עם יכולת קוגניטיבית גבוהה, יכול להיות שיהיה לו משעמם בגן והוא יתקשה למצוא חברים שיאתגרו אותו.

איזה סיוט.

איך אדע שבועדה מתחשבים באמת בצורך של הילד?

 אני באמת לא יודעת מה עדיף.

כולם ממש משכנעים שזה הדבר הכי טוב שיש בפער

ככה שמצד אחד אני בעד מצד שני את אומרת שזה לא הכיוון

כנראה שאחרי הועדה נהיה חכמים יותר.

נלך גם במקביל לראות את הגן של השנתון שלו זה בטח גם ייתן קצת כיוון

מאוד משנה בן כמה הוא.

הכל צריך להיבחן בהתאם לגיל (כותבת ביחס לתגובות בשרשור)

אולי גננת שילוב או מלווה לגן.

אם זה באמת גן שפה אז אולי מתאים, אבל אם מדובר בגן חינוך התפתחותי לא בטוח שכדאי.

הקשיין נשמעים לי מינוריים.

עובדה שגם הקלינאית עצמה לא המליצה בהתחלה.

עדיף לנסות להשתלב בגן רגיל, וללמוד ולהתפתח בתוך קבוצת השווים.

ובכלל,

האם מדובר על השנה הנוכחית או על השנה הבאה?

אני בטוחה שאם הקשיים שיש לנו/היו לנו אצל הילדים היו מגיעים בבת הבכורה - הייתי מרגישה כמוך...

כי באמת יש תחושה שהילד הבכור הוא ראשית אוננו, המובחר שבילדינו, המושלם שבעולם.

אבל האמת - כמו שאת אומרת בעצמך - קשיים אצל הילד לא אומרים שהוא לא מושלם. הוא שלם כפי שהוא, ואתם הורים טובים ומושלמים, שמוכנים "להקריב" את הניראות החיצונית שלו בשביל שהוא יקבל את מה שהכי מתאים לו.

לא יודעת מה לייעץ לך בקשר לגן שפה, כי הסטיגמתיות באמת קשה לפעמים...

כן יכולה לומר לך שהתאומים שלי היו בגן שפה, אחד מהם שנה אחת והשני שלוש שנים, וזה באמת היה טוב ומדהים ומקדם בשבילם. ומכיתה א' שניהם בחינוך רגיל לגמרי, מוצלחים בלימודים ובחברה, ואף אחד מהחברים שלהם לא זוכר שהם לא למדו איתם מתחילת שנות הגן...

מתפללת עליכם שתחליטו טוב ושתראו הצלחה ונחת בגידול שלו!❤️

קשה להשלים עם ה"תוית" שפתאום מדביקים, אבל חייבת להגיד לך שהרבה פעמים מי שהתחיל בגן שפה יכול לחזור לחינוך הרגיל ולא נשאר בחנ"מ לנצח.

זה ממש זכיה בפיס!

זכיתי גם לראות ולשמוע מחברות וגם כשהייתי בחינוך מיוחד , על הרבה שפחדו וחששו מזה ובסוף גילו כמה זה היה מדויק לילד שלהן ואיך דווקא שם הם פרחו!

ממש מעודדת אותך לשים את החששות האלה בצד, ולהתרכז בטובת הבן שלך. אני בטוחה ומאמינה שאם זה מה שיתנו לו בועדה,כנראה שזה יהיה לו הכימטוב, יותר מפעם בשבוע טיפול כזה או אחר.וזה יכול להקפיץ אותו למעלה ברמות!!!

חיבוק על התחושות.והלוואי שתקבלו החלטות טובות ומתאימות לכם

ומי שאין לו קשיי שפה לא מגיע לגן הזה.

כן אמרו לי שמי שנכנס אלה לא ילדים עם קושי שפתי בלבד אלא ילדים שיש להם קושי בנוסף

אם זה קושי רגשי (שיש לילד) קושי מוטורי (שאין)

קושי בריפוי בעיסוק - לא יודעת מה השם המקצועי של הקושי אבל בכל מקרה המליצו על אבחון ואני יודעת שיש בעיות תחושה.

אני לא יודעת אם זה נכון,

ככה הם בכל מקרה שיקפו את זה מצד ההנהלה בגן שפה

שאלתי על הרמה הלימודית,

אמרו שאם יש קושי קוגניטיבי הילד לא מכוון לגן הזה

להאמין להם או שעבדו עליי?

ככל שאת גרה במקום יותר גדול, כמו עיר גדולה, יש יותר אופציות לגנים ובגני עיכוב יהיה באמת לרוב ילדים תקינים קוגניטיבית וישתדלו שמבחינת רמה בסך הכל תהיה רמה יחסית דומה, בפריפריה או במקומות קטנים-לרוב זה יהיה יותר מעורבב...

אם זה ילד שאת מרגישה שהולך לאיבוד בגן, למשל כמו שאת מתארת-שבגן יותר אלים מאשר בבית או עם חברים, מאוד הגיוני שגן קטן בשבילו יכול מאוד לקדם אותו ולאפשר לו להדביק פערים, ואילו גן גדול-יגרום לכך שהפערים יגדלו ...

אם הקשיים הם דברים שיותר רלוונטיים לעבודה פרטנית -אבל לא הולך לאיבוד בגן הייתי הולכת לטיפולים בקהילה, כמו קושי ההיגוי קושי תחושתי, כדי שיהיה עם חברת השווקים ויהיו לו פרטנרים.

בכל מקרה צריך וועדת אפיון וזכאות, תבררי בדיוק איזה מסמכים את צריכה עבור זה ...

עונה לך ומכוונת לכל מי שתהתה לגבי זה

הבן שלי לומד ברשת ממ"ח חרדי - חסידי

לרשת של הבית ספר הזה יש כיתות לימוד החל מגיל גן ועד ישיבה גדולה

יש להם גם גני שפה.

שוחחתי עם המפקח האחראי על הכיתות בגיל הרך

הוא הצהיר שלא היה ולא יהיו ילדים מונמכים קוגנטיבית. לא בקטע רע אלא פשוט כי זאת לא מטרת הגן.

הגן מיועד לילדים עם קשיי שפה שיש להם קושי נוסף (לאלוף שלנו יש כאלה..)

הוא קורא לגן הזה גן שפה אני מבינה שהמושג הזה כבר לא קיים ככה שאין לי מושג במה מדובר אם ככה..

כדי להתקבל לגן צריך לעבור ועדת אפיון בעירייה אותו תמיד נוכל להמיר לסל שיקבל במסגרת הגן הרגיל - אם בכלל יהיה זכאי.

ביררתי עם שתי אמהות ששלחו לגן הזה שתיהן חזרו על כך שלא היה לילד שום קושי קוגנטיבי אלא נטו קשיי שפה, אחד היה עם קושי מוטורי והשני לא פירטה 

בניגוד לגני שפה רגילים שלא לומדים בהם אותיות בגן הזה הם לומדים אותיות וקריאה בדיוק בהתאם לרמה שיש בתלמוד תורה ככה שהוא יגיע לכיתה א עם אותו חומר לימודי בלי פערים.

הוא גם טוען שהילדים שלמדו בגן שפה מגיעים לבית ספר עם הרבה יותר כישורים ויכולות מילדים שלא למדו בה.

כל מה שאמר לי עד כה באמת נכון?

*אני כבר לא יודעת אם להאמין לו או שהוא סתם מסבן אותי כדי לזכות בתקציבים האלה*

כרגע אנחנו גם ככה תלויים בוועדה אותה נגיש בינואר-מרץ

הקלת אמרה שתביא את הערכה שלה

הבנתי שיהיה לו גם תצפית בגן מטעם העיריה שזה גם מעולה.

מקווה לטוב.

נ.ב. למי שיש עוד מידע שיכול לבלבל אותי - לכו על זה חחחחח 

לא מבינה בזה!!!!

למד לקרוא הרבה יותר מהר מהתאום שלו שלמד בגן רגיל!

הגיוני שזה גם קשור ליכולות האישיות של כל אחד מהם (התאום שהיה בגן שפה עד היום חזק יותר במקצועות השפתיים), אבל זה בהחלט קשור גם לזה שהוא קיבל בגן השפה למידה פרטנית של קריאה ממורה מקצועית, מה שלא קרה בגן הרגיל...

בכל אופן, לא זו הסיבה לשלוח לגן שפה דווקא🤭

טוב, מי שישמע אני מקבלת את ההחלטה הזאת חח

גם ככה זה לא בידיים שלי

אני כועסת על עצמי שחושבת על זה כלכך הרבה כי גם ככה זה הכי בעולם לא תלוי בי

כשנקבל את התוצאות של הועדה נוכל לחשוב על זה 

גם בגני עיכוב שאני מכירה (שבעבר נקראו גני שפה) לומדים אותיות וקריאה, לומדים ברמה של כן רגיל אבל עם התאמות ספציפיות לילדים, לרוב ילדים עם הנמכה קוגניטיבית יהיו בגנים ספציפיים... כן בגני עיכוב הרבה פעמים יהיו ילדים עם קשיים רגשיים שמתבטאים בקשיים התנהגותיים, קשיים מוטוריים (לרוב לא דרמטיים, עיכוב, וזה לא מפריע שלילד שלך אין עיכוב כזה, זה לא שקבוצות מוטוריות יעכבו אותו או שהוא שהוא ישכח לפדל, זה יכול רק להועיל) הפרעות קשב וכדומה. הסל הטיפולי קצת משתנה מגן לגן-אבל הדגש הוא שהסל הוא גני ולא אישי בהתאם לאנשי המקצוע שיש בגן, כלומר יש קבוצות וטיפולים זוגיים לרוב, ובתחילת השנה נותנים לך תוכנית מטרות למהלך השנה, אבל לא בטוח שהוא יקבל קלינאית בפרטני. יש הרבה יותר יחס לילד מאשר בגן רגיל, אבל הרבה תלוי בקבוצת הילדים, קבוצת הילדים קטנה יותר ויש ילדים שיותר קשה להם למצוא ככה פרטנרים.

הייתם בהערכה של רופא התפתחותי? אני יודעת שלוועדות צריך שני אבחונים, אחד קל''ת/רב''ע ואחד רופא התפתחותי.

כן אמרו על תצפית של פסיכולוג התפתחותי מטעם העירייה - זה מספיק?

משערת שברגע שנתקדם עם הגשת הבקשה יגידו לנו מה עוד צריך..

מצד שני טוב שאת אומרת, אשאל מיוזמתי

איפה בכלל קובעים תור לרופא התפתחותי? צריך הפניה מיוחדת?

מותר להתבאס מותר להרגיש רע ויש תהליך של השלמה שלא מתרחש ביום אחד. וזה בסדר.

אבל חייבת לומר לך שזה רגע מושלם לגלות קושי ולעבוד ולהתקדם. שנות הגן הן שנות זהב. הילד לא מפספס חומר משמעותי בין גן רגיל לגן קטן. המח עוד כל כך גמיש ומתפתח. אלה בדיוק השנים לסגור פערים. כל הכבוד על הערנות.

לגבי גן קטן באופן ספציפי. את צריכה קצת לבדוק מה קורה בסביבה שלכם. לפני כמה שנים הייתי אומרת שזה פיס לכולם. אבל בשנים האחרונות יש נטיה לתת עזרה (לא מספקת) בתוך הגן הרגיל. ולאשר גנים קטנים רק לילדים עם פערים מאוד מאוד משמעותיים. זה משתנה בין מקומות אז לכן ממליצה לבדוק לפני קבלת החלטה. בכל מקרה כן להעלות לוועדה. כי אח''כ יהיה מאוחר מדי. תמיד אפשר לומר שלא רוצים. אבל אי אפשר להעלות אם מפספסים את הזמן. בעצם לרוב קודם עוברים וועדה בין מקצועית של שילוב כמו שאמרו בהתחלה והם מחליטים אם להעלות לבין מקצועית שזה בעצם אישור לחינוך מיוחד. עם האישור הזה את יכולה להחליט על עזרה יותר משמעותית בתוך הגן (תיאורטית עם כל אנשי המקצוע שבאים לתוך הגן בפועל לרוב אין וזה רק יותר שעות שילוב) או גן קטן.

ממליצה להתחיל תהליכים ולראות מה קורה בחודשים הקרובים עם הפער. כמובן שהכי טוב להיות כבר בטיפול סדיר עם אשת מקצוע שפוגשת לאורך זמן ויכולה לסייע בהחלטה. מקווה שתצליחו כי התור ארוך לטיפול.

חיבוק, בטוח קשה לקבל על הילדים שלנו קושי. אנחנו כל כך רוצים לראות את החיים מאירים להם חולקים, וגם בשבילנו...

אבל נקודתית על גן שפה: לפעמים זה רווח נקי והכנה טובה יותר להשתלב מתוך ביטחון במסגרות רגילות. קבוצות קטנות ועבודה אינטנסיבית יכולים להקפיץ ילד כזה ולהחזיר אותו לשחות יותר בקלות בחברה ובחיים.

למיטב ידיעתי זה ממש לא אומר שימשיך בחינוך מיוחד משם. יש לי כמה חברות שממש קיוו על פחות מזה שישלבו את הילד שלהם רק שיקבל את הטיםולי בונוס האלה ויחזור בשל יותר ובטוח יותר לגן רגיל או כיתה א.

בכל מקרה, בטוח לא פשוט, אבל אם יתקבל כדאי לחשוב טוב טוב לפני שמוותריםעל הזדמנות כזו.

חיבוק גדול.

שווה לחפש גם מקום (שיחות? תמיכה?) לך לעבד את הדברים ולהתחדש בכוחות להכיל את ההתנהגות או הקשיים שלו / מקום שלך לחזור ממנו הביתה מאווררת...

את נשמעת אמא ממש מדהימה.

שלמרות הקושי וההרגל מהמקום שהגעת ממנו, עושה מה שאת רואה לנכון לילד בלי להתחשב בסביבה. אני משוכנעת שבסוף תרגישי שהפיל לא כל כך גדול, והכל בסדר...

את אומרת שההבנה טובה ואפילו מעל הממוצע- זה ממש ממש חיובי!! לרוב קשיים בהבעה נפתרים יחסית מהר כשההבנה טובה (בליווי טיפול). זה באמת נשמע קושי שפתי לא משמעותי מדי.

אני מבינה שההמלצה לגן שפה הגיעה בעקבות שילוב של הקושי השפתי עם תחומים אחרים, ורוצה להגיד שגם אם תקבלו עכשיו גן שפה, חכי להמשך השנה עם ההחלטה כי אולי תראו במהלך השנה שיש שינוי וההחלטה תשתנה. וכמובן לכי לראות את הגן, לפעמים זה ממש עושה חשק (גן שפה הרבה פעמים זה פשוט מדהים)... 

אבל בעיקרון ממה שכתבת בשרשור נשמע שאין באמת סיבה לגן שפה, אז תראי אם זה בכלל רלוונטי.

משהו אחד נוסף, אני מאמינה שתתחילו עכשיו קלינאית תקשורת בקהילה? ממליצה שגם אם אתם מקבלים קל"ת בגן, להמשיך עם קל"ת בקהילה, כי בגן רגיל אין יכולת לתרגל במהלך השבוע לפי ההדרכה.

(ובגן שפה כדאי עדיין להיות עם יד על הדופק כי הרבה פעמים הקלינאיות בגן לא עובדת על היגוי בכלל, ואם זה מוקד הקושי אז כדאי לשים לב שכל הקשיים מקבלים מענה).

חיבוק💕 בע"ה תעברי את הקושי הראשוני והכל יראה יותר טוב.

בזה. אז צריך לחפש אחת כזאת.

כי אני שמעתי קלינאית מסבירה שבהתחשב במספר השעות שיש לה בגן שפתי ובכך שהיגוי מצריך עבודה יומיומית גם בבית מקובל להפנות לקופה.

זאת ההנחיה בכללי, עם יוצאים מן הכלל כמובן.

נגיד כשהיו ילדים בגן שידענו שמגיעים ממשפחות קשות יום עבדתי גם על היגוי בגן, כי ידענו שלא יקחו לקלינאית בקהילה.

לשפה הוא התמקדות בכל הנושאים השפתיים, לא?

בגן של הבן שלי היה ילד חכם מאוד-מאוד שהיה לו קושי בהיגוי. לא דיברתי עם ההורים שלו על כך, אבל קלטתי שהוא נמצא שם בגן רק בגלל הקושי הזה. אבל אם הקלינאיות בגן שפה לא עובדות על היגוי, אז לכאורה לא היה לו טעם להיות שם...

(האמת שאם זה כמו שאת מתארת, אז לילד בעל קושי בהיגוי בלבד אין טעם ללכת לגן שפה, כי גם ככה הוא יצטרך ללכת לקלינאית באופן פרטי...)

ורק סתם על הנקודה שכתבת על משפחות קשות יום:

אחת הסיבות שבחרנו לשלוח לגן מיוחד את הבת שלנו, אף שהיא יכולה עקרונית להשתלב בחינוך הרגיל, היא כדי לחסוך בשעות טיפול בשבילה שנצטרך לקחת באופן עצמאי...

אז לא רק משפחות קשות יום נמנעות מללכת לטיפול בקהילה🤭

ילד שמחליף ל' ביץ', אבל שאר הדיבור מובן, או ילד שמחליף כ' בת' אבל שאר הדיבור מובן - לרוב באמת לא יעבדו על זה בגן שפה לדעתי.

אבל אם מדובר בקשיי היגוי שמאוד פוגעים במובנות הדיבור - אז לפעמים כן יעבדו על זה בגן.

אם מדובר בקושי בהיגוי בגלל אפרקסיה של הדיבור (קושי בתכנון תנועה - ולא רק החלפה של הגה בהגה אחר) - זה גם משהו שעובדים עליו בגן, עד כמה שאני יודעת.

בתור בת שירות בגן תקשורת אני תרגלתי עם אחד הילדים שהקלינאית עבדה איתו על היגוי (כי הוא היה באמת מאוד לא מובן).

ויש לי שכנה שהבת שלה היתה בגן שפה וגם עבדו איתה על היגוי (גם אצלה הדיבור היה מאוד לא מובן בהתחלה).

הילד שהכרתי היה משבש כמה עיצורים, אבל סך הכול היה אפשר להבין אותו, אם היו סבלנות וריכוז.

אבל אני באמת לא יודעת מעבר...

אמור להיות מטופל בקהילה.

גני חנמ מיועדים לילדים עם קשיים רב תחומיים. גם גני שפה.

ילד שקשיי ההיגוי שלו מאוד משפיעים עליו, כנראה יעבדו על זה גם בגן. אבל בגדול לפי מה שאני יודעת אין לזה משאבים. תחשבי שבגן שפה לפי הידוע לי יש לקלינאית כ-6-7 שעות שבועיות על 10-12 ילדים, הדחיפה היא לעשות כמה שיותר קבוצות וזוגות ולצמצם פרטני וקשה לעבוד ככה על היגוי. (וצריך להיות בגן צוות שתומך ומתרגל עם הילד, כי עבודה על היגוי היא עבודה של תרגול יומיומי, ולא כל הצוותים יחזיקו את זה).

כמו שבארץ אהבתי כתבה, אם יש קשיי היגוי  משמעותיים שהם תחת אבחנה מסוימת (כמו אפרקסיה) בד"כ יעבדו על זה גם בגן, אבל לפי הידוע לי לא *רק* בגן, כי אלו קשיים שדורשים המון תרגול בגן ובבית.

אגב, מצחיק אבל דווקא בגן תקשורת יותר ראיתי שעובדים על היגוי מאשר בגן שפה. אולי כי יש יותר משאבים ויותר צוות שיתרגל, לצורך העניין קלינאית בגן תקשורת יכולה לקבל 15 שעות על שמונה ילדים. (בניסיון הדל שלי זה לגמרי הוכיח את עצמו- בגן תקשורת טיפולי היגוי הצליחו ב"ה, הרבה בזכות בת השירות👑, ובגן שפה פשוט לא).

וברור שכולם מעדיפים שהטיפולים ינתנו בגן ולא בבית🙃 אבל השאלה היא גם מה קורה אם מבקשים מהמשפחה לקחת לטיפול בקהילה, ועד כמה המשפחה מסוגלת להיות "על זה" מבחינת תרגולים והכל. תמיד צריך להיות שיח בין הצוות להורים, לדבר על המטרות ודרכי העבודה ולהעלות את הצרכים מהגן ומהבית.

לצערי לי היה נסיון לא טוב עם ילד שלא קיבל את התמיכה לטיפול היגוי לא בבית ולא בגן, וזה היה ממש חבל.

אצלנו זה היה באופן רשמי.

תמיד יש חריגות לפי צרכים.

זה לא נכון שטיפול פרטני של קלינאית זה רק במיקרים נדירים

בכל הגנים שעבדתי בהם, ועבדתי בהרבה... בכולם היו טיפולים פרטניים או למי שמתאים זוגיים.

מסכימה שכדאי לברר באופן ספציפי, רק חשוב לי לומר לכל מי שמתלבט שזה לא נדיר בכלל

אני רק רוצה להעלות נקודה:

בבקשה אל תתנו לו להרגיש שונה. ובעיקר בעיקר - אל תתנו לו להרגיש שיש לו בעיה, בטח לא אחת חריגה.

ותנו לו תחושה שהוא יכול הכל עם מספיק עבודה. אין באמת גבול. זה שכרגע הדיבור שלו לא תמיד ברור, לא אומר כלום. אולי כשיגדל יהיה נואם מצטיין ושנון.

מזכיר לי נקודה. יש לי חברה שהתמודדה מגילאי העשרה עם דיכאון (כולל אשפוז יום וכו). והיא הייתה צריכה תרופות. ואני ממש זוכרת שהיא סיפרה על משהו שאבא שלה אמר לה: "יש אנשים עם אנמיה והם לוקחים כל יום ברזל. את לוקחת כדור נוגד דיכאון". בלי דרמה. בלי האשמה. עם לתת טיפול אמיתי.

אני מבינה שאצלך זה מעלה דאגות וחששות ואולי גם שיש לו בעיה. הלוואי שהתחושות שלך ישתפרו ועל זה קודמותיי כתבו.

אבל הוא ילד. והוא חמודי ומתוקי ויש לו קושי שפתי וקצת מוטורי. אז הוא ילך לגן שהגננות יתנו לו יותר זמן לעבוד על זה, ויהיה לו יותר פרטני וזהו.

לא צריך להגיד שזה גן של חריגים. זה פשוט גן שיותר מתאים למה שהוא צריך.

אחיין שלי בגן רגיל אבל יש לו כמה טיפולים פרטניים. האיש שלי אמר שזה לא טוב שהוא יודע שהוא הולך לפסיכולוגית כי הוא יחשוב שיש לו בעיות. אולי יש בזה אמת. אבל אמרתי לו "אין לו דעות קדומות על זה. מבחינתו זה כמו החוג שהוא הולך אליו. הוא לא שמע שפסיכולוגית זה לילדים עם בעיות".

כולכן מדהימות

ריגשתן אותי ממש במענה בתמיכה הכלה והכוונה

מעריכה את זה מאוד.

אנחנו הורים לגמרי אלופים,

כבר מחר נתחיל טיפול אצל קל"ת פרטית שקיבלתי עליה מלא המלצות

תסכימו איתי שאני היחידה שקיבלתי אישור כלכך מהר להתחיל טיפולים. אמרו לי שייקח שבועיים מפה לשם מנהלת ה. הילד הבטיחה שעד מחר זה יאושר.

אז מתחילים עם זה (וכן - ביררתי ווידאתי שהיא מטפלת בבעיות היגוי והבעה כי לא מתכננת ללכת לכמה אחרות)

אחרי כמה טיפולים הקל"ת אמרה שנוכל לדעת טוב יותר מה מצבנו ולהבין לאן פנינו מועדות.

אני כלכך שמחה שאנחנו על זה

אני הכי בעולם גאה בנו על הזריזות

ב"ה מאז שלשום הוקל לי לגמרי.

בהתחלה הרגשתי שהשמיים נפלו עליי

כרגע אני יותר בטוב.

תודה ממש.

ויאלה לאתגר הבא

ספוילר: אתמול הילד פספס פעמיים.

לראשונה בארבעת החודשים האחרונים (מאז הגמילה)

כנראה מרגיש אותנו

למרות שאנחנו ממש בסדר ובטוב ואין שום הבדל. אנחנו משחקים כרגיל, מתייחסים כרגיל ואולי אפילו יותר סבלניים ומכילים מהעבר.

שבורא עולם ייתן לנו כוחות. אכי"ר.

אגב איך בכלל נכון להגיב לילד שמפספס?

אמרתי לו לשים את מה שהתרטב בכביסה, לא רצה לשים ולא התעקשתי.

אומר לי "לא נורא לא נורא נכבס הכל" כן כן נכבס.

תמיד אומרים שאסור לכעוס, סבבה לא כועסת.

אבל מרגישה שאם זה קרה אחרי כמה שעות שוב אולי הוא לא מבין שזה לא בסדר?

הוא גם ילד שנורא חושב על מה הסביבה תגיב. שמה חולצה חדשה ושואל אותי אם חברים יצחקו עליו

אם הוא יפספס גם בגן אמאלה הלך עלינו.

הוא מספר כל היום על המפספסים קשה לי לחשוב על זה שיהיה בסיטואציה הזאת. מקווה שלא.

וואו, כבר מחר.

בע"ה אני ממש משוכנעת שתראו שיפור מהר, כי זה בעיקר תלוי בתרגול בבית ונשמע שאתם לגמרי על זה.

מלא בהצלחה!

(לא יודעת לגבי הפספוסים, ראיתי אצל הילדים שלי שאם פתאום מפספסים אחרי תקופה אז כן זה בא ב"קבוצות" של פספוסים וזה לא מדאיג אותי. נשמע שהגבת נכון אבל בטח אחרות ידעו יותר).

לדעתי לפני שמשליכים את זה על רגשי צריך לנטרל את הטכני..

אמשיך לעקוב.

@צלולה תודה גם לך על המענה. הרגעת אותי

אם הוא משלשל זה אומר שרצפת האגן חלשה יותר עכשיו כלומר שהוא פחות מצליח להחזיק את הפיפי..

מאוד מאוד טבעי שהוא מפספס!

אז הוא קלט שזה לא אמור לקרות.

אני לא אומרת בגיל כזה פצפון לשים בכביסה.

אז טוב שלא התעקשת.

מנסה כמה שיותר להקל על החוויה,

לא ראיתי שילד קם שאנטי כשהוא מפספס,

זה לא נעים להם ככה שלא הייתי חוששת שהוא יחשוב שזה סבבה.

בד"כ הבעיה היא תמיד הפוכה, מרוב לחץ להיכשל מתקשים להיגמל.

וכשאומרים לבחור את המלחמות, אז זה נכון גם כלפי הילד. אל תצפי ממנו להתמודד בכל החזיתות. תבחרי מה התחום שבו רוצים להתמקד.

(לענ"ד ענייני תקשורת קודמים לגמילה)

לבינתיים אפשר להשתמש בפתרונות טכניים כמו תחתון טיטול או לבקש מהמטפלת לקחת יזום לפני השינה (אם אני מבינה נכון והחשש הוא שהוא יפספס בשנ"צ)

ואתם אכן הורים אלופים!

בהצלחה בהכל!

הולך לגן, בלי שנת צהריים.

הגמילה עברה לנו ממש חלק, יום ולילה. 

מהגמילה לא חווינו פספוסים ככה שזה ממש הפתיע אותי.

מההודעות קודם חשבתי שהוא לפחות בן חמש

הוא ממש פיצפון

הוא בגן או מעון עדיין?

בגיל הזה עוד יחסית ממש קל להדביק פערים

מה גם שזה לא נשמע פער מטורף

לאט לאט

שולחת לך המון כוחות!

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..

אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס

ושישי, מקווה שיהיה בסדר

תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות

כי בעלי שם.

כן

והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...

וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..

בהצלחה רבה!!

לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.

גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.

בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.

בזרע אני מניחה שזה כן מועיל..

יודעת לאיזה מחלקה בכלל מגיעים שם?

זה הפרעת קשב

אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.

את נהינת מהעבודה?

את מסופקת?

יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?

או שאת נורא נפגעת גם מדברים?

פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.

ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.

דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?

גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?

אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.

אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש

אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי

אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.

נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.

אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.

ואני לא מצליחה לצאת מזה

נסי לעבוד מהמשרד...

קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל

אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..

חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.

מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.

חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה

במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור

אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית

אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה

יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך

אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.

אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.

לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.

ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.

מזדהה עם כל מילה

עוקבת

זה אולי קושי בקבלת החלטות שגורם לדשדוש, כי את לא בטוחה מה כדאי לך לעשות עכשיו ואז נתקעת במקום.

קשה לך בכללי עם החלטות?

ממש לא יודעת אם זה הכיוון, אבל אולי ייגע בך.

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

מונעת עם דיאפרגמה 😉

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

כאמור, דיאפרגמה 😅

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

שיוכח אחרת

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..

בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!

עושה מאד טוב לנפש.

שנה שחל בה ראש השנה בשבת - יכולה להיות טובה או רעה ח"ו, תלוי בשמירת השבת והתחזקות בה, שאז השבת נעשית סניגור!

שכל שנה יכולה להיות טובה או רעה...

כמובן שלהתחזק בשמירת שבת זה חשוב מאוד, אבל לשים לב שלא נסחפים אחרי כל מיני ספקולציות...

(לא מדברת עלייך אלא בכללי)

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).