אז לא עוזר להסביר
זה יותר בסגנון של "אילוף"
להרגיל אותו להתנהגות מסויימת בלי להבין למה.
למשל אם הוא בורח במקום להגיד לעצור, לצעוק צעקה של בהלה,
בד"כ זה יגרום לו באינסטיקט להסתובב אלייך,
ואז כשאתם כבר קרובים, להגיד שנבהלת מאוד שהוא רץ לכביש.
אפשר גם להמציא נגיד איך נבהלתי חשבתי שהצינור הזה הוא נחש.. שיואו איזה מבהיל זה היה.
בטיפוס אני לא יודעת, כי הבן שלי טיפס אמנם מאוד גבוה אבל כן ביציבות והיה לו צורך מאוד חזק בלהרגיש דברים, אז נגיד גובה נתן לו תחושה טובה.
אם אתם במקום הומה אדם, אפשר להגיד לו שהוא אחראי על משהו,
נגיד לשים את המפתחות של האוטו חיצוני לתיק או על העגלה ולהגיד לו שהוא אחראי לוודא שלא גונבים לכם את המפתחות, אחרת איך נחזור הביתה??
בנוסף, את אומרת שיש לו מענה לפרוק אנרגיה, אבל אולי יש לו צורך אחר.
למשל יכול להיות שיש לו צורך להוביל?
אם כן אפשר לתת לו אחריות שהוא מוביל את הדרך הביתה ואומר לאן פונים, אבל הוא אחראי לוודא שאתם אחריו ולא לאבד קשר עין.
אז הוא אמנם מתקדם, אבל לא נעלם לך (אחרת אם הוא נעלם איך תדעו לאן ללכת??)
אפשר גם לתת לו אחריות לוודא שאף אחד לא יורד לכביש לפני מעבר חציה.. (אולי מתאים בגיל גדול יותר נגיד גיל 5)
בנוסף אם את מזהה דפוס, למשל לרדת מהאוטו, אז תדאגי לנעול את הדלתות מבפנים ואז רק כשאת פותחת לו הוא יכול לצאת,
וגם אפשר לתת לו תפקיד, למשל הוא אחראי להביא את הפלאפון שלך ולהזכיר לך להפעיל חניה.
ואם הוא מתחיל לאבד סבלנות, אפשר לעשות משחקי דרך.
נניח את בחנות מחכה בתור לשלם, והוא מאבד עניין ובורח לך החוצה, אז אפשר לחפש קבלות בסביבה ולשאול אותו איפה בקבלה הוא מזהה 0.
או איפה יש צבע כחול, או מי מנחש מה השם של המוכרת ולמה הוא חושב כך.
