שבקרוב, בעזרת ה'
אהיה זכאית להשתתפות מו המנין
בפורום המיוחד הזה...
אני בפירוד כבר 4.5 חודשים
וממש עכשיו בשלב של לחץ מתון אבל נחוש
לקבל גט
אני מקווה מאוד, ויש לי סיבות להאמין
שזה יהיה זריז...
אמן!!
פורום גרושים וגרושות
בהנהלת:
מכתב פתיחה
בא לי לשתףייתי ואחמיניה
שווה כל רגע!!! להיות פה בפורום.אדם פרו+
זה אושר עילאי.
קשה להסביר.
לראות אותם מתכתשים.
זה תענוג גדול ואושר עילאי.
ולאאאא, לא. אללל תשווי את זה לפרודה שקוראת
בפורום של גרושים.
לא דומה ולא מתקרב.
גרוש בפורום.
זה הדבר האמיתי (:
מדהים ומיוחד
לחיות את החלום!
גרושייך הם מתכתשים כעניים ודלים...
נא עזור להם לצער זה את זו, שוכן מעולים...
אוייי כי אתה רב סליחות....
ואווויייי ובעל הרחמים..
שערי... בית הדין פתח..
ואת הגט הפירוד והניכור ההורי.. לשונאים תשלח..
ואת ההתכתשויות הבלתי פוסקות מהם תיקח
שערי.. בית הדין פתח (: (: (:
תודה על ההאזנה
המשך לילה טוב
היו עימנו..
הנה. בשביל זה היה שווה!ייתי ואחמיניהאחרונה
😊🤩
טוב. עכשיו זה רציניייתי ואחמיניה
אנחנו בפירוד כמעט חצי שנה.
פעם, כשלמדתי 'טוענות רבניות'😉
ספויילר: לא סיימתי
אמרו שהאישה צריכה לרוץ לבית משפט לפני שהבעל ירוץ לבית הדין... (או להיפך, לא זוכרת...)
עכשיו, אני במהותי תמימה ולא רצתי לשום מקום.
הייתי בטוחה שאולטימטום כספי מצידי (שלא אעביר לו חצי מהמשכנתא, שאני עד עכשיו העברתי כפראיירית) יספיק כדי לקדם את התהליך לכיוון של גט.
ולא הוא - דממת אלחוט מהצד השני..
ואני תוהה אם הבנאדם הלך לפתוח תיק
והאם זה סכנה מבחינתי
לא יודעת מה יכול להיות מסוכן....
תמימה - אמרתי?
אשמח לעצות וגם לתמיכה רגשית 😥
ואני משערת שתשאלוייתי ואחמיניה
למה אני חושבת שאני פראיירית כשאני משלמת חצי משכנתא...
כי הוא זה שגר בבית המשותף וצריך לשלם לי שכר דירה. אז זה מתקזז
נשמה יקרהפצלשש1
תהליך גירושין זה ממש לא זמן להיות תמימה!
לא הבנתי מה את מחכה? שהוא יבחר איפה יותר נוח לו שהתיק יתנהל וזה ידפוק לך בדלת עם דרישות מצידו??
שאננות לא מתאימה לסיטואציה
דבר ראשון תפתחי תיק (הרבה פעמים לאישה עדיף בבית הדין בעיקר אם הילדים שלך קטנים אבל תתייעצי עם עו"ד)
את מחכה שדבריפ יקרו באופן פאסיבי וזה לא המקופ ולא הזמן
דבר ראשון זה לפתוח תיק ליישוב סיכסוך אחכ זה להתחיל לחפש עו"ד והלוואי ותגיעו להסכם..
אגב לא יודעת אם את מבינה מה המשמעות שלפצלשש1
פתיחת תיק
אסל מי שפותח את התיק ראשון אפילו בדקה בוחר איפה כל התיק גירושין שלכם יתנהל
זאת שאלתיייתי ואחמיניה
אם זה אכן כך
ואיפה אני אמורה לעשות את זה
זה תלוי בנתונים האישיים שלךפצלשש1
על מה את מתכננת לא לוותר בני כמה הילדים שלך?
איזה מתכונת משמורת את רוצה להשיג
את התשובה הנכונה רק עו"ד יידע לומר לך
אם תפרטי נוכל לכוון אותל אבל הכי נכון זה ללכת לעו"ד זה החיים שלך וכל החלטה או אי עשייה כאן אחכ יכולה לעלות ביוקר
אל תמתיני עם זה
וצריך מזללא סתם פה
לאיזה עו"ד ללכת.
חברתנו היקרהייתי ואחמיניה
שדמות בחולות שלחה אותי לשליח נאמן ויקר.
בכלל ה' יתברך מלווה אותי בחסד ורחמים מרובים...
אני את נפשי ביקשתיייתי ואחמיניה
זה כמעט מסתכם עם זה.
נתתי לילדים לבחור ( איך אפשר שלא) והם בחרו להישאר בסביבה הטבעית שלהם.
תכלס זה היה נכון גם לי. אני נבראת מחדש וצריכה את הלבד הזה.
ויתרתי על הההכל, חוץ מחצי דירה. זהו.
הוא - את כבודו האבוד מבקש
המחיר - דחיית הגט....
מזכירה לי מאוד את עצמיפצלשש1אחרונה
אבל ההבדל שאני רציתי את נפשי ואת נפש ילדיי
ילדים צריכים אמא שימי לב שכשאת בוחרת בעצמך הם לא נעלמים לך בין הידיים..
לא כדאי לך לדעתי להתרחק מהם וגם לא לוותר עליהם
בהצלחה רבה
אי חובת מזונות בבית הדין הרבנישלג דאשתקד
הבנתי שככלל גבר תמיד משלם מזונות אם התיק מתנהל בבית הדין הרבני, בהנחה שהילדים נושמים אצל האמא, ויש איזושהי הפחתה בתשלום המזונות לפי הזמן שהם אצל הגבר.
האם זה תמיד ככה? האם יש הבדל אם גם האישה עובדת בפועל ומפרנסת? אשמח לדעת עובדות (אפשר גם רגשות ופילוסופיות, אבל אותי זה פחות מעניין כרגע 😉)
marriage solutionIsabellaElij78
נפרדתי מבעלי לפני שלוש שנים. לא הייתה תקשורת בינינו. משפחות וחברים יעצו לי לשחרר ולשכוח מהנישואים ולהמשיך הלאה בחיי. לא רציתי להתחתן עם מישהו אחר כי עמוק בפנים אני עדיין אוהבת את בעלי. סבלתי כל כך מכאב ובלבול שקראתי המלצה באינטרנט על איך ד"ר אפטה איחד נישואים שבורים בעזרת כוחותיו הרוחניים. המשכתי לקרוא כל כך הרבה עדויות על איך הוא עזר לשים קץ לגירושין ולשקם את יקיריהם לשעבר של אנשים, והאמונה שלי חודשה. יצרתי קשר עם ד"ר אפאטה מיד, מספר דקות לאחר מכן הוא ענה לי ונתן לי הוראות מה לעשות. לאחר שעמדתי בדרישות הנדרשות יומיים לאחר הטקס, הכישוף שינה את חיי סביב בעלי, שאסור לדבר איתי. יומיים הוא התקשר אליי באמצע הלילה בוכה והתנצל שזו עבודת השדים, אז אני עדיין נדהמת מהנס הזה אז אני סולחת לו. עכשיו הנישואים שלי מאוזנים. הטקס של ד"ר אפאטה עבד מצוין והנישואים שלי חזקים יותר מבעבר, ושום דבר לא יכול להפריד בינינו שוב. ביקרתי בכל כך הרבה אתרים שחיפשתי עזרה, זה היה חסר סיכוי עד שהתחברתי לד"ר אפאטה, האיש האמיתי שעזר לי לשקם את נישואיי השבורים. אם יש לך בעיה דומה בנישואיך, אתה רוצה שבעלך או אשתך יאהבו אותך שוב. יש לך מישהו שאת אוהבת ואת רוצה שהוא או היא יאהבו אותך בחזרה, יש לך אתגר בחייך, תבנית הכישוף של ד"ר אפטה היא הפתרון והתשובה לבעיה שלך, שלחו וואטסאפ/וייבר עם מספר הטלפון שלו: (+447307347648), צרי איתו קשר עוד היום על ידי שליחת דוא"ל לכתובת drapata4@gmail.com. אל תתנו לאף אחד לקחת את בן/בת הזוג שלכם מכם.
מה דעתכםפצלשש1
מעניין אותי מה דעתכם על הדברים הבאים:
1.לצאת עם הגרוש לבילוי משותף עם הילדים?
2. לארח אותו להדלקת נרות חנוכה אצלנו?
3. לתת לו להגיע לבקר את הילדים בבית שלנו?
4. לחגוג ימי הולדת לילדים יחד?
5. שיתארח לארוחות שבת?
6. לתת לו להשתמש בתווי הנחה ?
7. שביעי חביב והכי חשוב לפי מה אתם קובעים את הגבול מקשר מכבד לקשר שהוא כבר חברי מידי ולא מתאים
האזנותלא סתם פה
עו"ס משפחה מתעקש ומכחיש דברים שנאמרו ף/לא נאמרו בפגישה עמו.
בידיי הקלטות- כמובן ברגע שאשמיע אותם המצב שלי עלול להשתנות , כי יבינו שאני יודית מה אני מדברת.
1. מתי הזמן לשלוף אותם כדי להוכיח שהדברים אכם נאמרו/לא נאמרו.
2. אם אשמיע את החומר המוקלט והוכיח שיש בידיי נתונים "הלך עלי".....זהו יסמנו אותי?
3. לאחר שיגלו כי בידיי נתונים מוקלטים, יש אשפרות למנוע ממני להקליט בעתיד? יש סיכון בהוכחת נתונים ע"י השמעתם?
לא הבנתי את הסכנהייתי ואחמיניה
מה יבינו?
יבינו שאני מקליטה פגישותלא סתם פהאחרונה
כידוע, אנשי רווחה לא אוהבים את זה
ציטוט יפה של מישהו שעבר את זה...ייתי ואחמיניה
“לפני הקפיצה”
לפעמים אנחנו יושבים על סף הקפיצה של החיים.
מביטים מלמעלה ורואים את הכל קטן — כל מה שחשבנו שהוא ענק.
הלב פועם, הראש מלא מחשבות, והפחד לוחש “אל תקפוץ”.
אבל עמוק בפנים יש קול אחר, שקט ואמיתי, שאומר:
“זה הרגע שלך… לשחרר.”
לא קפיצה אל הלא נודע – אלא קפיצה אל האמון.
אמון בעצמי. אמון בבורא. אמון בחיים.
“חתימת הוויתור”
חתמתי על “ויתור חיים”.
אבל האמת? חתמתי על ויתור על פחד.
ויתור על שליטה.
ויתור על מה יהיה.
ויתור על “מה יגידו”.
לפעמים אתה צריך לוותר – כדי לחיות באמת.
לוותר על מה שחוסם, כדי לגלות מה שמשחרר.
זו לא הייתה חתימה של סוף,
זו הייתה התחלה של חיים חדשים.
אבא תודה על הכל 🙏❤️🔥
יפהמתייעצת גירושין
אתם כתבתם??
יפה מאודשלג דאשתקד
כותבת יפה ומחזק!
בשם הכנותייתי ואחמיניהאחרונה
לא. לא אני כתבתי.
פגשתי, התחברתי ושיתפתי
אני לא בקטע טכני...ייתי ואחמיניה
מרגיש לי שאולי בסטטוס שלכם (שלנו)
תתחברו למילים :
שלוחות השמש זוהרות
על זכוכיות דוקרות שנשברו בלילה
כמה חיכית אז ליום
יאיר מה שחלמת
אנשים טובים היו בשבילך שם
ישבו הקשיבו למה שכאבת
אמרו: תראה זה עוד יקרה
יום אחד תבין את הלילה
לרוץ קדימה לא לעצור
כמו לביאה לטרוף את הבוקר
משמיים ישלחו נחמה כזו
שכשהיא תבוא
אותך היא לא מפספסת
שנים עוברות אתה עוד שם
מנסה לרקום את חייך
קצוות פרומים, המוני גוונים
לובשת דרכך
נשמות טובות פגשת גם
אכזבו, שברו את כל מה שבנית
לא שכחת גם אותן
נאמן למי שהיית
לרוץ קדימה לא לעצור
כמו לביאה לטרוף את הבוקר
משמיים ישלחו נחמה כזו
שכשהיא תבוא
אותך היא לא מפספסת
לרוץ קדימה לא לעצור
על זכוכיות דוקרות שנשברו בלילה
משמיים ישלחו נחמה כזו
"נאמן למי שהיית"
לרוץ קדימה לא לעצור
כמו לביאה לטרוף את הבוקר
משמיים ישלחו נחמה כזו
שעכשיו היא באה
היא כבר לא מפספסת
_____
מילים, לחן שירה: דוד בן ארזה
דעתכם על המשפט של חנן בן ארי-מרגיש כאילו החיים עודמתוך סקרנות
שבוע טוב.
למי שעוד לא שמע את השיר החדש של חנן, בו אומר ש"לפעמים מרגיש כאילו החיים עוד לא התחילו".
כמובן שאני לא נכנס לנושאים אישיים של אנשים ספציפיים, אבל היות והןא וגרושתו משתפים.
מעניין אותי לדון בנושא העקרוני.
הגישה של גרושתו נראית קצת שונה של לא להכחיש את העבר ולאהוב "את מי שהייתי אז" ואת מה שהיה בן/בת הזוג עבורי אז (מצרף תמונה מראיון אתה)
ואני מוצא עת עצמי מתחבר יותר לגישה שלה, באופן כללי אני טיפוס שמחובר גם לעבר, יש חברי ילדות לדןגמה שהם בקושי זוכרים את הילדות, אבל אני עדיין מרגיש קשר אליהם...
לכן בין היתר קשה לי עם זה שלא מרגיש שעשיתי "סיגור" טוב למה שהיה, הייתי רוצה להצליח "להיפרד באהבה" (או לפחות קרוב לכך) כדי לא להרגיש "שבירה" של מה שהיה בעבר בזמנים הטובים יותר.
מה דעתכם? זה היה חשוב לעןד אנשים כאן?
דבר כזה ריאלי לדעתכם?
גישה יפהפצלשש1
ריאלי לסיים יפה זה ריאלי עובדה שחלק מצליחים
אבל צריך 2 צדדים בשביל זה ולצערנו לא תמיד יש...
אני גם חושבת שיש קושי בלסגור קשר בככ הרבה אהבה..
א. כי באמת זה גורם למחשבות לשוט הרבה לזמנים הטובים כי גם עכשיו אתם בטוב ..אמנם לא כזוג אבל בטוב
ב. זה יוצר קשר יותר מחייב
כשאתם בטוב אתם לא יכולים ללכת דוך לפי ההסכם (לטוב ולרע) המערכת ביניכם מתנהלת שונה...ששוב יש לזה יתרונות והרבה אבל גם לא מעט חסרונות
את מכירה כאלו שמצליחים? מעניין.מתוך סקרנות
אני שמעתי על זה כתיאוריה, מעניין אם מישהו מצליח בפועל (אני לא מדבר על המגזר החילוני, שם גירושין זה כמעט שגרה, וגם כל המושג "נישואין" ו"גירושין" קצת איבדו ממשמעותם לכיוון של "רצף").
ואם אני מבין נכון, את אומרת שמייצרים שנאה ומלחמה כדי שהמחשבות לא ישוטו לזמנים הטובים?
עצוב, אבל כנראה שככה זה.
אממפצלשש1
אם עוד לא שמת לב מהקריאה בפורום אני והאבא של הילדים שלי בקשר מצויין ונפרדנו יפה
אני כן חושבת שזה יוצר יותר כואב בפרידה
כי בסוף שנפרדים באהבה ונותנים לרגעים היפים מזכרת ומקום זה יוצר כאב מסויים
להגיד ששווה בגלל זה ליצור מלחמות לא..להגיד שבגלל זה אנשים יוצרים מלחמות..אני לא בטוחה...
אני חושבת שאנשים נלחמים כי הם לא סומכים אחד על ה2 יותר והאנשי מקצוע (בדגש עו"ד) ממש לא תורמים על זה
יפה מאוד שהצלחתם וכל הכבודמתוך סקרנות
ברור שזה יוצר כאב, אבל שנאה ומלחמה לא ידועים כמשהו שלא יוצר כאב.
נכוןפצלשש1
אבל זה משתיק את האהבה שהייתה
אתה מבין שיותר כואב לדעת ולחשוב שאהבת מישהו ועכשיו הוא פשוט לא רלוונטי בחיים שלך יותר?
שאתם במלחמה אתם שורפים אחד את השני לגמרי
ושוב אני לא חושבת שזה עדיף..אני פשוט חושבת שכשנפרדים יפה הכאב על הבית יותר גדול
ושנפרדים במלחמות הכאב הוא מהמלחמה עצמה
אם הצלחתי להסביר את עצמי נכון
ועוד דבר שנפרדים יפה יש כמו קשר מחייב הדדי סוג של...
ושנפרדים במלחמה יש 0 ציפייה מהצד ה2 לבוא לקראת
מעניין, אני לא מאמין שהשריפה יכולה להיות אמתיתמתוך סקרנות
מקסימום שורפים את החלק בלב שיודע מה זה לאהוב, ואז כמובן מתקשים גם בהמשך.
אבל אולי זה רק אני.
לא ניסיתי כדי לענות בכנותפצלשש1
אבל נראה לי שפשוט אין פנאי לחשוב על זה
ואיך אומרים ההיפך מאהבה זה אדישות
אז כנראה מי ששונא מחביא רגשות מתחת..
מענייןמתוך סקרנות
אז זה חלק ממה שתוקע, עדיף הכאב של להכיר במה שהיה ושזה נגמר עליו דיברת.
הנושא של התחשבות הדדית אחר כך אכן נשמע מאתגר, אבל נראה לי מחיר ששווה לשלם.
נכוןפצלשש1
כשמכירים בכאב אפשר לעבד אותו ואחרי שמסיימים את התהליך אפשר להתקדם הלאה בלב נקי
לגבי ההתחשבות תלוי באיזה יום תשאל אותי יש ימים שזה מעיק ממש ויש ימים שאחלה
אבל אם הילדים שלי יגדלו בריאים ומאושרים בזכות זה אני מוכנה לשלם את זה
כל הכבוד, מניח שההתחשבות היא הדדית אז זה גם רווחמתוך סקרנות
אבל מבין שזה טריגר לטשטוש וקושי בגבולות.
אני לא בטוח שזה סותרשלג דאשתקד
אפשר להיות מודע וער לעבר שלך, בסופו של דבר זה מה שהוביל אותך להווה. אבל גם לדעת שהעבר במשמעות המוחשית שלו כבר לא ממש רלוונטי.
זה כמו מריבות של אנשים, על מי עוקף ברמזור ותור מי בסופר. יש פרק זמן שלגיטימי (חברתית) לכעוס ולריב, אבל כולנו מבינים שמגיע רגע (במובן של זמן) שזה נראה ממש מטומטם אם המריבה הזו ממשיכה. (שמעתי מתידהו הרצאה בנושא הזה והיה לזה שמות ומושגים, אבל שכחתי...).
מספרים שפעם שאלו את שמעון פרס, איך הוא היה מסוגל להישאר בפוליטיקה ככ הרבה שנים ולהתמודד כל פעם מחדש על כל מיני תפקידים בכירים, למרות שתמיד תמיד הוא הפסיד. והוא ענה שהוא קם כל בוקר מחדש ושאל את עצמו "מה עומד לפניי כעת". כי מה היה - אין לי איך לשנות וזה לא רלוונטי לעתיד.
לקוצר הבנתי, הדרך היחידה להתקדם בחיים, בפרט אם אתה רוצה לסגור משהו משמעותי ולהמשיך הלאה, זה למסגר אותו ולהניח בצד. אם תסחב את העבר שלך כל הזמן על הגב, בסוף תקרוס מהעומס, וחבל.
נ", זה בלי קשר לפרדים בן ארי. אף פעם לא התחברתי לשירים שלו, ואני לא ככ מבין את הקטע שלה.
לא מבינה למה משפט של אדם איזוטרישם פשוט
מרעיד לך את החיים.
לא מרעיד את החיים, וזה גם לא "המשפט"מתוך סקרנות
מדובר ב2 צדדים שגם נמצאים בתוכי, ורוצה ללבן אותם.
אפשרשם פשוטאחרונה
גם לעשות "שלום" עם מה שהיה,
(וזאת הדרך הטובה)
להשלים שגם הטעויות שעשית נבעו מזה שלא ידעת אחרת ולכן לא יכלת אחרת.
היו דברים שסימאו את עיניך, הבנות שגויות, הנחות שגויות. חוסר ידע, אגו, גאווה. כולנו ככה..
להבין ששניכם טובים ורציתם טוב, לא הייתם מודרכים נכון ולא התיעצתם עם יעוץ טוב בזמן.
זה היה שביל הלמידה שלכם.
או כל מיני הסברים שאפשר להסביר על מטענים שהבאתם אתכם מהעבר.
אפשר ללמוד מזה ולגדול מזה ולעוף על החיים הלאה.
תרכך הכל
לא חייב להיות או או.
ולפעמים זה בא בגלים
יש יום שאתה יותר סוער ויותר חושב על מה שהיה ומתחבט בתוך עצמך, ואז חושב על זה ומרגיע את עצמך וממשיך עם החיים הלאה.
למחרת אתה מרגיש אחרת.
אני חושבת שיש לך עוד עיבוד והשלמה לעשות.
אתה בדרך ☘❤
חוזרת מפגישה עם הילדים שלישדמות בחולות
ובא לי לבכות.
הם מתביישים בי.
ביקשתי שידאגו לנו למקום נורמלי לשבת.
יצא פסק דין ודרישה מהדיינים לרווחה שם.
היתה פגישה במרכז למשפחה.
ומאז דממה.
ואני צריכה ללכת מגינה לגינה עם הילדים כי הם לא מוכנים לשבת איתי בפיצה או במאפיה.
הם מתביישים בנוכחות שלי באיזור שלהם כי המשפחה של הצד השני רואה אותם איתי או חברים מהכיתה.
ביקשתי כמה פעמים שיבואו לאיזור אחר (מרחק 5 תחנות נסיעה באוטובוס) כדי שיהיה לנו נעים ואבא שלהם מסרב.
יש לנו שעה למפגש וגם בו הם חסרי סבלנות כי אני תוקעת להם את היום.
(הגעתי עם שקיות מלאות פינוקים עבורם וצחקתי שעכשו אני על תקן סבתא ולא אמא... באה לביקור קצר, מביאה הפתעות והם רוצים לרוץ לענייניהם).
כואב מאוד, כל הכבוד שאת לא מרפהמתוך סקרנות
כשאנחנו היינו ילדים, היינו נוסעים לאבי לשעתיים בשבוע, אבל היינו מחכים לזה הרבה.
חבל מאוד שהאבא לא מסכים שתיפגשו במקום נוח.
שאנסה לדבר אתו?
יש לי "קשרים" עם הרבה אבות.
בית הדין לא הזיז אותושדמות בחולות
זה סתם משחקי כח....
משחקי כוח הם מציאות שקיימת לצערנו אצל חלק מהאנשיםמתוך סקרנות
מעצבן יותר שדחוף לו כל כך להמשיך בהן גם אחרי ש"ניצח" לכאורה.
הנה סרטון שאולי תתחברי אליו (אם כואב מדי-אסיר אותו)
מוכר מוכר מוכר עד זראשדמות בחולות
מצד אבות ואמהות שמחכים לפגוש את ילדיהם .
תשאיר את הסרטון
תשאיר את הסרטון
כואב לשמוע, אבל גם מרטון מתחיל בצעד קטןשלג דאשתקד
יש עניין שיתהפך הכל לטובה.
זו נחמה קצת עצובה, אבל לפעמים דווקא כשהצד השני מתנהג ברוע כמעט מוצהר, הילדים מתישהו יבינו את זה ויפעלו בהתאם.
המון הצלחה!!
כותבת לך בפניםליני(:
קודם כל חיבוק חזק. רק מנסה לדמיין מה עובר עלייך וככ הרבה כאב עולה. איזה מסע... מקווה שמה שאכתוב בסדר ואם לא תעברי הלאה...
רציתי רק לחזק ולהגיד שלפעמים אלו זרעים קטנים שנטמנים. כרגע ההרגשה נוראית. אבל הם מרגישים אותך. הם יודעים כמה את דואגת להם וכמה אכפת לך מהם ושהם חשובים לך. אני לא יכולה לפרט כי זה פורום פתוח אבל כותבת מהיכרות עם סיפור ממש דומה... זה לקח זמן. שנים. אבל בסוף זה התהפך ככ ככ לטובה. מאחלת לך שתראי בקרוב את הטובה והפרי לכל המאמצים. חיבוק ענק!
תודה רבה על המיליםשדמות בחולות
אני יודעת שזה יקח זמן.
ושזה גם מצב זמני.
יצא לי לשמוע מלא מעט א/נשים שעברו דברים דומים איך אחרי שנים בזכות.המאמצים האלו יש להם קשר מדהים עם הילדחם והנכדים.
אבל עכשו זה קצת צובט.
וגם זה יעבור.
(לב)ליני(:אחרונה
קשה ממש ממשזיויק
כואב איתך ושולח חיזוק