אוף התעצבנתי על בעליהדרים

יש יום אחד בשבוע , אחד !! שאני עובדת מחוץ לבית והוא עם הילדים, אני ארבעה ימים עובדת מהבית ועוד יום אחד נוסעת למקום ממש רחוק לעבודה שלי .

תמיד יום לפני הנסיעה אני מאפסת את הבית קומפלט (בכללי אני זו שאחראית על תחזוקת הבית מתי שיש לי הפסקה בעבודה וכו זה כביסות כלים ארגון , לפעמים הכנת אוכל, מצעים וכו).

אתמול חזרתי אחרי יום עבודה ארוך פלוס קניות שעשיתי כבר לשבת, באתי לבית חורבה- אוכל שהכין לילדים על השיש , סירים על הפינת אוכל וכלים, רצפה לא נקייה אחרי שאכלו, סל כביסה מפוצץ וכו. עכשיו לא משנה שזה בדיוק חצי שעה להרים את הלכלוך , ועוד ביקשתי ממנו כשהייתי בדרך חזור שלפני שהוא מרדים אותם שיארגן קצת כי אני ממש עייפה ולא באלי מחר להתחיל את הבוקר באיפוס מאסיבי של כלים מסריחים וכו (אציין שעוד שבוע וחצי בע"ה מתחילה תשיעי וגם ככה מנסה לסחוב את עבודות הבית סלש הקריירה סלש היחס לילדים).

בקיצור לא עשה באתי ראיתי אותו ישן עם הילדים ואז הוא התעורר להביא את הקניות מהרכב ולא היה באלי להחליף איתו מילה פשוט השתבללתי ונכנסתי לישון, גם ככה הייתי על 4.5 שעות שינה מלילה קודם כי הילדים התעוררו לנו זוועה משיעולים וצמא וכו .

ועוד לבוא לבית כזה אחרי שהשארתי קו אפס פשוט ריסק אותי , לפני יומיים הוא יצא עם חברים לבילוי ישר אחרי העבודה ואני הייתי לבד עם הילדים כולל איסוף מהגנים וגם חברה שבאה לבן שלי , ותקתקתי את כל הבית הוא חזר לבית מדוגם וילדים ישנים ואוכל שהיה במקרר , אז כאילו בסדר אתה גבר ולא מפריע לך כמוני הניקיון אבל אתה לא רואה שאני משתדלת כל יום להחזיק פה שיהיה לנו נעים? קל וחומר כשביקשתי ממך בחזור לעשות את הארגון הזה לפני שאתה מרדים את הילדים (זה לא שהוא ישב איתם שעות עכשיו כן? תקע להם סרט ופשוט כנראה נח לו , שזה בסדר אבל כאילו נחת אז תתן יד יש פה מישהי שעבדה ברצף מהבוקר והלכה אח"כ לקניות פלוס מלא שעות נהיגה ).

ואני עצבנית גם הבכור שלי משתעל והוא הרדים את הילדים במיטה שלנו, שזה גם מעצבן אותי הלך לישון בחדר שלהם כמו רווק ואני כל שנייה קמה מהשיעול של הילדים, אני יודעת שהוא לא התכוון וסתם היה לו נוח להרדים אותם פה כי המיטה גדולה יותר אבל ביקשתי !!!! כשבאתי , שתעביר אותם לחדר שלהם.

אוף וכל השבוע בקושי הספקנו להחליף מילה וממש רציתי אתמול שיהיה לנו ערב כיפי והכנתי את עצמי לפניות נפשית אליו למרות שחזרתי גמורה אבל המראה של הבית שבר אותי, ועכשיו עוד הוא נעלב כי במקום להעריך שהיה עם הילדים לבד אני מתלוננת על הבלאגן, אבל מי מעריך את זה שאני ארבעה ימים זאת שמפזרת ואוספת ומתחזקת כשהוא בא ב18 בערב מהעבודה ??? ואני גם עובדת במשרה מלאה ועוד בהייטק אז מלא פעמים משלימה בערב חורים שנוצרים לי כתוצאה מזה שאני זאת שיותר זמינה לאסוף

את

הילדים וכו . 

אםoo

הייתי רוצה שבעלי יעביר את הילדים הישנים לחדר שלהם

הייתי קוראת לו ומבקשת להעביר ועומדת שם עד שהיה מסיים להעביר את הילדים

כי להגיד ולא לראות שזה מבוצע

מזמין שכחות


 

להיות עם הילדים ארה"צ וגם לסדר/ לנקות/ לכבס

זה להיות סופרמן

הרבה גברים לא יכולים לעמוד בסטנדרט הזה

וגם חלק מהנשים (למשל אני)

כדאי להנמיך ציפיות

חבל על הכעס והאכזבה


 

את עושה הרבה מאד ומצפה ממנו לעמוד בקצב

לעשות הרבה ולתקתק זה לא תמיד דבר טוב

לפעמים זה יותר מדי

ולפעמים זה גורם להסתכל באופן שלילי על האחר

אני לא מצפה ממנו לזה אף פעם, אתמול פשוט ביקשתיהדרים
בצורה מאוד מפורטת שירים אחריהם את הלכלוך פלוס ירחץ כלים, זה היה לוקח לו חצי שעה לכל היותר, וגם אני יודעת שבזמן הזה הם ראו טלוויזיה והוא בחר לשבת לנוח למרות שביקשתי, אני מתחזקת את הבית לבד מהבחינה של כלים כביסות וכו ולא מבקשת אף פעם עזרה , אתמול הייתי עם מיגרנה רצינית מחוסר שינה ובקושי נהגתי חזור והסברתי לו את זה , אז מאוד פגע בי שהוא בחר להתעלם . 
לדעתי חלק מהבעיה זה שאת לא מצפה לזה אף פעםהמקורית

למה לא בעצם?

למה שהכל יהיה עלייך?

תבקשי עזרה בתדירות גבוהה יותר גם אם את יכולה. לא חייב שזה יהיה חצי חצי, אבל כן שיתרגל לעזור ולעשות דברים בבית. לדעתי רק ככה לא לוקחים אישה כמובנת מאליה

כשכל הזמן את זו שעושה - הוא כנראה מניח שגם אם ביקשת והוא לא יעשה זה לא נורא כי מחר תקומי שוב סופרוומן ותעשי. אז לא.

ואפשר גם לדבר על זה שנפגעת וציפית שיירתם

צודקת לגמריהדרים
גםoo

כבקשה חד פעמית זו בקשה קצת גדולה


את בעצם מגיעה לקצה ואז מבקשת עזרה שבעינייך היא הגיונית אבל בעיניי אחר היא יכולה להראות גדולה מדי


אולי כדאי לארגן את החיים ככה שלא יגיעו לקצה

וגם שהדינמיקה של תפעול הבית לא תהיה בקשות שלך וצפייה שדברים יעשו לפי הבנתך

אלא

דברים שהוא יעשה באופן קבוע

בקצב ובצורה שמתאימה לו

ומה יקרה אם לא ירחץ כלים ביום הזה?אמאשוני

את אומרת שזו יציאה פעם בשבוע, מה היה קורה אם יום אחד הבית יהיה במצב כאוס?

רביעי חמישי את בבית, אפשר שאחד יהיה עם הילדים והשני יסדר בהדרגה על פני יומיים.


לא הגיוני שאת מחוץ לבית יום אחד, והוא ביום הזה צריך גם לשמור עליהם (לא רגיל לזה) וגם לנקות (לא רגיל לזה)


אני חושבת שמה שבעיקר מעצבן זה שעושים מהפיכהיעל מהדרום

לק"י


אחרי שטרחת והשארת בית מסודר.

יש קצת בלגן, ויש קצת הרבה.....

זה לא שהיא בקשה ממנו לעשות כל מה שהיא עושה ביומיום, שזה באמת הרבה ומעורר הערכה בעיני.

אז הבעיה היא בלהשאיר בית מסודר ולצאתאמאשוני

ברור שהוא יתבלגן.

לפעמים צריך לדעת לעבור "מעל"

הדברים ולא "לראות" אותם עד שיש זמן בהדרגה לטפל בהכל.

גם אני כשאני חוזרת מאוחר מהעבודה הבית במצב כאוס,

לא לכולם מפריע להם הבלאגן, ולא כולם יודעים לסדר אחריהם.

לדעתי הפתרון הנכון הוא לשחרר ולא לצפות למשהו אחר.

במיוחד שיש לה יומיים לאפס את הבית.

אני הרבה פעמים חוזרת לבית אנדרלמוסיה ביום חמישי בלילה כששישי קצר,

אני גם צריכה לבשל, גם כביסות של כל השבוע, גם אני מלמדת את הבן שלי (זה יכול לקחת שעתיים+ על חשבון הבוקר) גם לאפס את כל הבית, לפעמים לוקח לי שעה לטפל בניקיון המטבח רק כדי להתחיל בכלל לבשל,

אחרת כל השיש דביק, הכלים מפוזרים בכל מקום, גרגירי מלח מפוזר בכל מקום,

הכיריים מלאות בכלים משומשים וכד'.


הילדים חוזרים מהמסגרות לפני שאני מספיקה לומר "ג'ק רובניסון"

אני מגיעה להדלקת נרות מעולפת ממש,

ועדיין ברור לי שאם אני רוצה שזה לא יקרה, אני זאת שצריכה לשנות את ההתנהלות שלי, ולא האחרים (כי זה לא יקרה)

הרבה פעמים כשהגדולים שלי שומרים על הקטנים הבית במצב מחריד תוך שעתיים, ועדיין זאת החלטה שלי אם להשאיר אותם לבד עם הקטנים ולחזור לבלאגן אטומי,

או לא להשאיר אותם לבד.

מעריכה את הכוחות להשאר שלווה נוכח המצביעל מהדרום
לק"י


ולקבל בהשלמה....

חח אין חכם כבעל הניסיוןאמאשוני
גם אני מעריכה , לא יודעת אישית אם מסוגלתהדרים
זה עבודת חיים גם לי לא היה קלאמאשוני

ומודה שבשבלב מסויים קרה לנו אירוע חריג שגם עזר לתחושת הכאפה לחיים,

לא להישאר באותו מקום מתוסכל,

להבין שיש לי בחירה איך לראות את הדברים ומה לקבל ומה לא

ולהבין שאני לא יכולה לצפות מאחרים לעמוד בסטנדרט שלי.

שיש להם זכות בחירה משל עצמם להחליט מה חשוב להם ומה לא.

אני חושבת שזה שאת הגעת למיצוי היכולות שלך לעמוד בסטנדרט הזה לבד, זו בהחלט מתנה.

להתבונן על החיים בצורה אחרת,

לשים את האצבע על שורש הבעיה ולא לגרום לריחוק ותסכול בגלל חוסר הבנה וחוסר נתינת מקום לסדר עדיפויות שונה של השני.

זה לא בושה להגיש הבעיה בי,

התרגלתי לצפות לתמונה מסויימת

ושכחתי שלכל אחד ממי שבביצ יש את הזכות לראות תמונה אחרת

וזה קשה, ולוקח זמן.

ולפעמים גם צריך עזרה מקצועית להבין איפה מתפספס האושר ולחשוב איך מגיעים אליו..


כרגע מה שחשוב זה טווח המיידי מה את עושה על מנת לעבור את חודש תשיעי בשלום ואת כל תקופת משכב לידה

אם צריך מנקה בשביל זה כדאי לחפש.

בלאגן של צלחות שלא פינו, סירים או בגדים על הרצפהשופטים

לוקח בגג רבע שעה לארגן.

אני לא מצפה שהבית יראה כאילו הייתי בבית, אבל להשאיר צלחת שאכלתי בה לאמא שתבןא לפנות זה מוגזם מאןד בעיניי, זה מוגזם גם ביום שהיא נמצאת כן?

זו לא איזו הגדלת ראש מטורפת או לבוא לקראת כי היא ביקשה, זה נימוס בסיסי.


יכול להיות שאחרי יום שלא הייתי יהיו יותר כביסות, אולי אצטרך לשאוב אבק, לשטוף, לנקות שיש, אבל להקדיש יומיים כדי לטפל בברדק של מישהו אחר? ועוד כל שבוע מחדש??

זהoo

לא ברדק של מישהו אחר אלא של הילדים

אם זה לוקח רבע שעה אז על מה הכעס?

אם זה קל לעשות

יתכבד מי שחושב שקל ויעשה

אם זה קשה

אז מובן שקשה לעשות

לכל אחד

בולאמאשוני

אצלנו זה תגידי תודה שבישלתי- אל תתלונני שלא פיניתי סירים.

תגידי תודה שקילחנו את הקטנים- אל תתעצבני על איך שהשארנו את האמבטיה.

תגידי תודה שהעסקנו את הקטנים- אל תכעסי על כל חומרי היצירה או כל הטושים שמפוזרים בכל הבית.

וזה לא עניין של צלחת על השולחן או לא (אצלנו לפחות)

זה כל השולחן מלא בפירורים מהארוחה, ובשאריות קלמנטינה שהקטן קילף לעצמו..

אף אחד לא רואה את עצמו אחראי לנקות את זה.

אם יש שם גם צלחת או לא בתוך כל הלכלוך, זה לא מעלה ולא מוריד מבחינתי.

השולחן ג'יפה ולא שמיש עד שיפנו וינקו אותו.


כשבאתי שנים בגישה של בבקשה תעשה מינימום א ב ג לא התקדם שום דבר


כשבאתי בגישה של אתה לא חייב לי כלום והערכתי באמת את המעט שעושה, דווקא אז התחלתי לראות שינוי קטן.

(למשל התחיל לבשל קצת לילדים וזה מוריד ממני מלא בימים שאני כן בבית, לפחות לא צריכה לבשל להמשך השבוע, נגיד אתמול הייתי בבית והזמנתי לילדים פיצה, היום בעלי יבשל להם משהו)

ולמשל התחיל לתלות כביסה אז לפעמים אני יכולה להפעיל מכונה ולצאת והוא בהמשך היום יתלה ולא יחכה לי מסריח עד שאחזור,

זה מקל ממש כי מאפשר להפעיל מכונות לא רק בימים שאני מהבית.

אבל השינויים תמיד קרו דווקא איפה שהציפיות היו נמוכות (וכנראה הובילו להערכה אמיתית)


ועוד משהו שממש עזר, לבקש דברים שקלים בשבילו, לא דברים שאני רואה אותם כקלים.

למשל לאסוף דואר בשבילו זה קליל, בשבילי זאת יציאה מתישה. לפזר את הילדון בשישי בבוקר, אצלו זה על הדרך.

אז אני מבקשת ממנו דברים כאלה, בזמן הזה אני עושה 20 דברים שבשבילו הם כנראה קשים (כמו לאסוף בגדים מהרצפה) ושנינו מרוצים מהמטלות הקלות שכל אחד עושה, ומעריכים את המטלות הקשות שהשני עושה 😉

את מתארתoo

זרימה בדינמיקה

לזרום לא בגלל שזה מושלם

אלא בגלל שמכירים את הדינמיקה ויודעים מתי מגיע גל ומתי יש פיתול


זו פריווילגיה שאפשר להגיע אליה בניסיון עתיר שנים בזוגיות


כמו שבעלי שוטף כלים

אבל הרבה פעמים אני לוקחת צלחת ושוטפת אותה שוב כי היא לא מספיק נקייה

זה לא אומר שאני אתחיל לשטוף כלים

אין לי כוח לזה

מתאים לי שהוא אחראי על זה

וזה בסדר מבחינתי לשטוף צלחת שוב כדי להשתמש

אז כנראה כל בית והלאגן שלושופטים

כי גם אני צריכה לעבור על השולחן ושיש אחרי שהילדים ובעלי מסדרי, אבל ז עדיין לא כמו להתחיל מאפס.


ואם בישול, קניות, כביסה או דברים בסגנון אני יכולה להבין שמי שלא עושה בשוטף יותר נרתע מזה, פה זה פשוט דרך ארץ.

שאף אחד לא אמור לפנות אחריהם את השולחן, בטח לא מישהו שלא נכח בארוחה.

אפשרoo

להתקטנן על פינוי שולחן שלא נכחו בארוחה

לא יודעת לאן אפשר להתקדם עם זה


או לחילופין

להתעסק במאקרו

בחלוקת תפקידים הוגנת והולמת לצרכי הבית ולבני הזוג

שוב, זה בשביל היחסשופטים

זה שבשבילו להשאיר בית נוצץ לא אפשרי זה מובן, אבל רבע שעה כדי להרים את הדברים הגדולים זה מבחינתי ולהראות יחס מכבד ונעים. בטוחה שתישאר מספיק עבודה.


זה כמו שהיא תחזור מהקניות עם דברים רק בשבילה כי היה לה כבד להוסיף גם מה שהוא היה צריך, או תכבס רק את הבגדים שלה כי אין לה כוח לתלות עוד, או לבשל רק לעצמה.

היא גם לא הלכה לבלות כן? היצה בעבודה.פ


ובעיניי בכלל רוב הבלגן שילדים עושים הם יכולים לסדר בעצמם, הוא רק צריך להזכיר להם, או לבחור שלא ואז לעשות לבד

אפרופו יחסoo

בעיניי

עדיף יחס שאומר

הכל בסדר

גם אם הבית מבולגן

אין מתח בגלל תפעול הבית


מאשר מישהו שצריך ללהטט בין ילדים וסידור הבית

רק בשביל שאישתו תהיה מרוצה

אז בואו נזרוק עטיפות על הרצפהשופטים

נשאיר בגדים איפה שהורדנו אותם

קליפות נשאיר על השיש

וחיתולים מסריחים בחדר


והכל זורם ונחמד כי אנחנו לא מתקטטנים וחשובה האווירה ואמא תבוא ותאסוף..


ואגב, אני ממש לא בעד לרדת עליו ולהעכיר את האווירה, וכמו שכתבתי במקרה דמה חיכיתי וכתבתי הודעה מפורטת ודברים הסתדרו.  


אם לא נגיד מה חשוב לנו איך דברים ישתנו? הוא לא יכול לנחש שזה חשוב לה

תראיoo

את התגובה שאני כתבתי

ומה שאת הבנת ממנה


כתבתי אין מתח בגלל תפעול הבית

ואת בטוחה שהכוונה שהאמא תבוא ותאסוף

(כשכתבתי את זה עלתה לי מחשבה

שבעלי כבר לא מתבאס על בלגנים שאני לא מסדרת)


ברור שצריך לומר מה שמפריע

אבל

יש דרך לומר יפה ולא בכעסים ומריבות

וגם

צריך לתעדף על מה להעיר

כי אם מעירים כל יום למישהו

זה גם לא יעיל

וגם מבאס את החיים

עם הפיסקה השניה אני בהחלט מסכימהשופטים
זה לא ככ היה ללהטט כי דיברתי איתו בשלבהדרים
שהוא שם להם סרט וסתם ישב עם הפלאפון לפני ההרדמות, אז לגמרי יכל לעשות את המאמץ הזה של ה20 דק בעיניי נטו כי ביקשתי, מה שגם בדרכ אני לא מבקשת אלא פשוט באה ועושה , אז אם ביקשתי והסברתי שאני חלשה אפשר מבחינתי להתייחס לזה .. 
בעיניךoo

זה לא ללהטט

בעיניי לקום לסדר אחרי שהתעסקתי הרבה עם הילד (אחד לא כמה) זה מאמץ גדול


אם את רוצה לפתור סיטואציות כאלה בעתיד

כדאי לך לנסות להבין את הצד שלו

את אופן המחשבה שלו

כי את מצליחה לראות רק את הצד שלך


אולי בגלל שאת עושה כ"כ הרבה

את לא פנויה לראות את הצד שלו

אז אולי קודם כדאי להפחית עשייה

כשאני לבד עם הילדיםאפונה

אני משכיבה אותם יש לי עוד איזה שעה-שעתיים (תלוי מתי נרדמו) של שקט עד שבעלי חוזר,

ותיאורטית אני יכולה לאפס את הבית בזמן הזה

אפילו לתקתק אותו.


אבל אני בדרך כלל בוחרת לרבוץ על הספה במקרה הפחות טוב או לעשות משהו כיף במקרה היותר טוב.


וככל שבעלי יתבאס עלי יותר שהבית הפוך - ככה המוטיבציה שלי לסדר ולנקות תצנח.

את נשמעת תקתקנית על

קשה להבין שיש אנשים שרואים בלגן ולא עושים עם זה משהו

או לא רואים.


לשנות אותו לא תוכלי

(אולי תוכלי להפעיל מניפולציות שיגרמו לו לעשות מה שאת רוצה אבל יהיו לזה מחירים שאת לא רוצה לשלם)


אני הייתי מציעה לך הפוך.

לקחת מהעולם של בעלך

ללמוד להיות בלי לעשות.

זה יפתח לך ולכם שערים חדשים למקומות נפלאים.

מתחברת לתגובה שלך, תודה רבההדרים
בדיוקהדרים
אין לה יומיים לסדר כי היא עובדת.ואז את תראי

זה שהיא עובדת מהבית, לא אומר שהיא פנויה לסדר ולנקות כל היום.

חוץ מזה שלא הייתי משווה בין ילדים ששומרים על אחים שלהם לבין בין זוג ואבא לילדים.

מסכימה איתך שלא כולם מסוגלים לעמוד בסטנדרטים האלה אבל זה לא אומר שהיא האחראית היחידה לשינוי המצב.

לא כל היוםאמאשוני

אבל אין לה נסיעות, ובימים מהבית היא אומרת שהיא עושה הכל לבד, אז היא תעשה קצת יותר מיום רגיל, וגם אפשר שבעלה יעשה דברים, כי כשהיא בבית הוא לא גם עם הילדים וגם צריך לנקות,

לכן הגיוני שהוא יעשה דברים דווקא כשהיא כן בבית ולא ביום שהיא לא בבית וממילא הוא עושה יותר לעומת הימים האחרים.

יכול להיות שהיא לא היחידה לשינוי המצב, אבל בד"כ המפתח לשינוי נמצא דווקא אצל מי שמחזיק בציפיות הגבוהות, ולא במי שלא מממש אותם מבחינת הדינמיקה.

ברור שאח"כ גם הוא יצטרך להגיב לשינוי שהיא עושה.

אני אתן לך דוגמאהדרים

לא שטפתי יסודי חדרים כבר שלושה שבועות, ועכשיו בדיוק סיימתי לעשות את זה , וכשאני אומרת חדרים אני מתכוונת כולל סידור תילי תילים של כביסה , אבק, מקלחות, אסלות , שטיפה של רצפה בקיצור כמה שעות טובות יש פה בית גדול ואני לא מוצאת באזור שלנו מנקה לצערי למרות שמחפשת. ביקשתי מבעלי שנשים לילדים טלוויזיה וננקה ביחד לקראת שבת , הוא אמר לי מצידי שהבית יתהפך אני לא מסוגל לעבוד כל היום (קילח את הילדים והרדים), עכשיו אני מבינה שאתה רוצה לנוח אבל בינינו בסוף גם לו זה יפריע אם ניכנס לשבת עם בית מסריח (ובאמת יצאה מלא טינופת כי כמה שבועות שלא היינו בבית ויצא לי באמת רק לטאטא בלי לשטוף !)

ואתה רואה אותי שוטפת ואתה יושב בפלאפון רבאק קום קח מגב אני לא מבקשת את זה כל יום וגם לא בסופשים, אבל באמת שקשה לי , ולא לא מסוגלת להיכנס לשבת עם בית מסריח  , מודה . אז אני לא יודעת אם זה ציפיות גבוהות כי אם הוא היה עוזר לי לנקות זה היה מסתכם בשעה כנראה ולא ב3 שעות שלי . 

אם הוא אמר לך מצידו שהבית יתהפךאמאשוני

אז כנראה שבאמת מצידו שהבית יתהפך.


זה באמת לא הגיוני לצפות שהוא יקום לעזור אם מבחינתו שאף אחד לא יעשה.

את לא מסוגלת לזה, ולכן רק את עושה.

ככה זה עובד בדינמיקה.


תנסי טיפין טיפין

אי אפשר לשנות הרגלים מהיום למחר

אם כל הזמן את עושה, הוא כל הזמן לא עושה, ולכן לא רגיל לעשות.

אם הוא לא רגיל אחרי יום עבודה לקלח את הילדים ולהרדים אז באמת בשבילו זה מספיק אתגר ליום אחד.

אז שחררי אותו מניקיונות ותתני לו בעקביות רק לקלח את הילדים עד שיתרגל.

אח"כ גם שינקה את המקלחת אחרי שהוא מקלח אותם. לאט לאט.

לבינתיים תחשבי מה אפשר לעשות כדי לעבור את שלושת החודשים הקרובים בשלום  עם מעט מאוד עזרה שלו,

כי אם תצפי להרבה, לא תקבלי לא עכשיו ולא בהמשך.

חשוב להשאיר טעם טוב למה שהוא כן עושה.


יש מצב שחמותך תבוא באופן חד פעמי לנקות יסודי?

נניח כשאת יולדת, לפני שאת חוזרת הביתה עם תינוק, היא תנקה יסודי הכל?

אולי ממנה הוא טיפה יתבייש יותר לשבת מול טלוויזיה כשהיא מנקה,

וגם אם לא יתבייש העיקר שהבית יהיה נקי.

ואולי תמצאי מישהי שתגיע נניח 3 שבועות אחרי הלידה שוב לניקיון יסודי,

ובין לבין זה יהיה לנסות להחזיק מעט מה שאפשר..

כמו שהיה עכשיו 3 שבועות לא יסודי.


ציפיות גבוהות הכוונה לתוצאה, לא למאמץ.

אם בן אדם טאטוא מספיק נקי בשבילו, גם אם שטיפה תיקח לו דקה, בזבזת לו דקה מהחיים כי אין לו תועלת בתרומה של הדקה הזאת לחיים שלו, בטח אם בזבזת לו שעה שהוא יכל לשבת רגל על רגל.

תודה רבה לך את מאוד חכמה ומחכימההדרים
לוקחת לי, בעיקר את עניין הקניית ההרגלים בהדרגה אצלו … ולהנמיך ציפיות לא לצפות שיקרה ב "מכה" אחת … תודה יקרה 
לגמרי לגמרי זה נטו על זה שזה באמת היה לוקח לוהדרים
לכל היותר 25 דקות והייתי נכנסת לבית כיפי ונעים כמו שהשארתי 
אבל למה בגלל שהוא לא רגיל אז אני צריכה לפצותהדרים
על החוסר רגילות שלי ביום לאחר מכן? אחרי שיום לפני השארתי בית מצוחצח ? לא ביקשתי ממנו לשטוף רצפה או לנקות אסלות, לפנות את הלכלוך שהילדים עשו במשמרת שלו 
את יודעת מה יקרה?שירה_11

קודם כל לדעתי זה לא בסדר

מינימום של אכפתיות

הם לא עושים טובה שהם גרים יחד בבית הזה ובעיניי זה ממש לא בסדר

ויום אחד של כאוס גורר אחריו עוד בלגן שאם לא תשלטי עליו בזמן יהיה קשה לצאת ממנו


אני כל הזמן אומרת לבעלי, לסדר בלגן בערב זה סבבה

אבל אם לא סידרתי וקמתי לבית מבולגן למחרת אז הערב השני יהיה ממש קשה יותר מפי 2

זה הצטברות

ואני לא יודעת איך אפשר להישאר שאנן בבלגן זה עושה לחץ

נכון … זה מה שאני מרגישה ..הדרים
קודם כול, חיבוקמתואמת

חוסר הערכה למאמצים שאנחנו עושים זה אחד הדברים המתסכלים שיש

ועכשיו - שתי נקודות:

1. לא כולם מסוגלים לעשות שני דברים ביחד - גם לטפל בילדים וגם לסדר את הבית (בהכללה גסה אפשר לומר שגברים פחות מסוגלים לזה).

2. יש אנשים שפשוט לא "רואים" את ההבדל בין בית מסודר ללא מסודר, ודאי אם הם לא מסדרים בעצמם.


יכולה לשתף אותך שאתמול במשך שעה וחצי בלילה עמלתי על הסדר והניקיון של הסלון-מטבח, והבוקר קמתי - ואני רואה "שאריות" של בעלי על גבי הניקיון (צלחות אוכל, טישואים...)

ברגע הראשון עלה בי כעס, אבל אז נזכרתי שבעלי היה ער עם התינוקת יותר משעתיים (בעוד אני ניסיתי לישון), והוא היה צריך להחזיק את עצמו ער - והוא לא היה יכול תוך כדי לשים לב לניקיון של הסביבה... (האמת, אני מתלבטת אם אני הייתי מסוגלת... כנראה שהיה אכפת לי יותר לשמור על הניקיון, כי אני בעצמי ניקיתי, אבל יכול להיות שהייתי עייפה מכדי להתאמץ על זה...)


אבל בעלי כבר יודע לרוב להכיר במאמצים שלי לנקות את הבית, פשוט כי אני משקפת לו אותם: "ראית איך סידרתי פה יפה? הייתה מהפכה לא נורמלית, הילדים היום התעלו על עצמם..."

אחרי הרבה שנים של נישואין הוא כבר יודע בעצמו להחמיא על כך...

וגם אני מחמיאה לו בחזרה ומודה לו על כל מה שהוא עושה עם הילדים ומחוץ לבית.


ונראה לי שזה העניין בזוגיות - לדבר ולשתף, ולפרגן (גם לבן הזוג וגם לעצמנו).

בהצלחה, יקרה❤️

יכול להיות שבאמת יושב לי הקטע שאני מרגישה שקופההדרים

כי הוא פשוט התרגל שהבית תמיד נקי, אף פעם לא נכנס ואומר "וואי איזה כיף שהכביסות מריחות ככה, איזה כיף שהמטבח נקי , איזה כיף שעשית עם הילדים חוברת במקום לתקוע להם מסך" וכו,

ועכשיו כשאני שבוע לפני חודש תשיעי אני עוד יותר מצפה לא להיות מובנת מאליה , ברוך השם יש לי גוף חזק אני לא חלשה גם בהריונות אבל כמובן שכן יותר מתעייפת ומרגיש לי שהוא פשוט התרגל שיש לו אישה גדעית ובלבוסטה (ברוך השם !) אבל לפעמים באלי להיות במקום הזה שהוא קצת ירחם עליי שאני מתכופפת או עושה קניות וכו, אני פשוט לא מבקשת עזרה בזה אבל הוא כאילו חושב שאני עושה מה שאני אוהבת , אני באמת אוהבת לנקות ולסדר וזה גם בא לי בטבעי אבל באלי להיות מוערכת 

אז באמת תבקשי את ההערכהמתואמת

וגם - תרשי לעצמך להיות "מסכנה" לפעמים... זה מעורר את רחמיו של הגבר...

ותדברו, תדברו, תדברו. דברו כבר עכשיו מה יקרה אחרי הלידה, שאז לא תוכלי להיות "ג'דעית" ולתפקד... אבל מתוך בקשה והערכה גם לפועלו שלו, לא מתוך כעס ודרישה...

מצטרפת ללבקשהשקט הזה

אני ממש לא אלופה כמוך @הדרים והבית פה בדכ מהפכה, אבל כשמגייסת את עצמי לסדר וכו אני מרימה לעצמי מולו "ראית איך הבית מסודר?" או "וואי עשיתי היום איזה 5 כביסות"

ומוסיפה עוד משהו-

אני תמיד משתדלת להודות לבעלי כשעושה דברים למען הבית והוא לא הבין למה אני עושה את זה. הוא הרגיש כאילו זה שאני אומרת לו תודה זה אומר שבדכ הוא לא עושה/ שותף אז כשהוא עושה משהו זה אקסטרה ואני אומרת לו תודה. והסברתי לו שאני לא רואה את זה ככה, אלא שפשוט כמו שכיף לי לקבל את ההערכה על מה שעשיתי אני גם נותנת לו את ההערכה. אבל אז גם הבנתי שגם כשאני עושה משהו הוא פשוט מקבל את זה כמובן מאליו, לא כי הוא לוקח אותי כמובן מאליו, אלא כי בעיניו זה ברור שאנחנו עושים דברים למען הבית.


 

תקשיבי, לא. זה לא נורמאליבאתי מפעם

את אמא במשרה מלאה, חודש תשיעי, עובדת, מנקה, מכבסת מבשלת.

הוא מתנהג כמו בייביסיטר יום בשבוע.

את חייבת לדבר איתו על זה, לא תקין בשום צורה. את תמשיכי לעבוד ולנקןת שום דבר לא ישתנה! זה מאוד נח שאתה חוזר הביתה והכל מאופס.

תתחילי לדבר על זה שיקח אחריות בעוד דברים, שהוא יהיה שותף בבית, אין שום סיבה בעולם שיתנהג כמו אורח ועוד את בתשיעי, אני לא מצליחה לדמיין את עצמי עושה את כל זה בתשיעי. תפתחו את הדברים ותסבירי מה קשה לך, מה חשוב לך, מה פוגע בך. תקשורת. 

אני מנסה אבל מאוד קשה לו לקבל הערות, אוליהדרים
גם לי קשה להתנסח בעדינות, הוא מבחינתו לא מבין למה אתמול הייתי מבואסת ולא נישקתי את רגליו שהיה עם הילדים לבד !!
אני מבקשת הערכה במילים. ואין לי בעיה עם זה.אונמר

ראית איך תיקתקי היום?
ושטפתי גם שירותים אמבטיה.

 

ואז הוא מתפעל. יודעת שיש בנות שיגידו שזה פייק. אני חושבת שלא.

הוא רחפן מאד ולא שםלב ולא זוכר.

אני יודעת שהוא כן מעריך ואוהב בית מסודר ונקי.

אז אני אומרת כמעט על כל דר שאני עושה.

 

מאמי איזה שייישים, אהה??

 

וואו מושלם.

 

אשריך חח.

איזו אלופה תאמיני לי, אני בן אדם פחות רגשי אז קשההדרים
לי לבקש מחמאות אבל אולי באמת זה מה שיעורר אותו להבין שאין פה איזה רובוט בלתי נראה שעושה הכל 
חחחח גם אנישירה_11אחרונה
בדיוק אותו הדבר 
אל תדברו על זה כשאת כעוסה ופגועה.באתי מפעם

תנסי למחרת, כשאת כבר יותר רגועה , תנסי לחשוב איך להגיד בלי לפגוע.

בואי, כל אדם ששומע ביקורות נאטמות לו האוזניים, תנסי להגיד כמה את זקוקה לו , כמה קשה לך , כמה את מותשת. לא כמה *אתה* לא בסדר

צודקת ממש , בע"ה אלמד להבא , בתקווה שלהבאהדרים
הכלים יהיו רחוצים חחח … סתם : )
לא, אל תחכי שזה יקרה שוב.באתי מפעם

תדברי איתו על זה היום!

אוטוטו בע''ה את צריכה ללדת ואז בדיוק הנקודות האלה מועדות לפורענות!

תקדימי תרופה למכה. תעשו תיאום ציפיות. דווקא מתוך הקושי הזה אפשר ממש לצמוח, זה מביא לתקשורת ולקרבה. 

מסכימה ..הדרים
אני מבינה אותו האמתאמאשוני

ביום בשבוע שהוא עם הילדים תנשקי את רגליו שהוא היה איתם (גם אם שם להם טלוויזיה)

בימים שאת מהבית, תשאירי לו לעשות כלים ותנשקי את רגליו כשהוא עושה כלים.

לאט לאט משימות נוספות- כלים, זבל ולהרים בגדים מהרצפה.

הוא באמת לא אשם לא בציפייה שלך ולא בעשייה שלך. אם את עושה הרבה את מצפה להרבה, זה לא קצב החיים שמתאים לו, וזו לגמרי זכותו.

יש אנשים שכלים שלושה ימים בכיור לא מטרידים אותם והם אנשים טובים ובני זוג מסורים.

פשוט פחות בקטע כזה.


ושיהיה ברור שאם לא תתחילי היום להרגיל אותו לאט לאט לעשות דברים, זה לא שאחרי הלידה הוא יתחיל פתאום לתקתק הכל בעצמו.

אז תחשבי מה יותר חשוב לך מחר, שהכלים יהיו רחוצים טוב, או שבעוד חודש הם יהיו רחוצים סביר.

ואם את מעדיפה א', תזכרי שזאת בחירה שלך ולא שלו, ולכן את זאת שבסוף תשלמי את המחיר.

תלמדי להיכנס למיטה ולשחרר קצת מטלות לאחרים

^^ בדיוקוואלה באלה

וכנל לכל תגובה שלך לאורך השרשור.

ממש מתחברת

אנימלגמרי יודעת שבעלי בקצב חיים שונה משליהדרים
אני אדם ממש חרוץ והוא אדם הרבה יותר נינוח ושאנטי, אבל בזמן האחרון עלה לי על זה שבגלל שהאופי שלי הוא לתקתק אני לוקחת על עצמי למשל פיזור בבוקר של שני הילדים עם בטן גדולה של כמעט תחילת תשיעי, והוא בזמן הזה יכול להתקלח לו גם כשמתחיל מאוחר ויכול לעזור, מרגישה שההכלה שלי מתחילה לקטון לנוכח עומס החיים , למה זה מובן לו מאליו שאני מרימה ילדה בת שנתיים פלוס על הבטן שלי כי הוא לא טיפוס של בוקר ? 
אז תעזרי בו בבקרים, תבקשי דברים ספציפייםיעל מהדרום
לק"י


מבינה אותך לגמרי.

תודה על ההבנה זה באמת מעודד ❤️הדרים
זה מובן מאליו כי זה מה שאת עושהאמאשוני

אם לא תעשי, משהו בחלוקת התפקידים יצטרך להשתנות, אבל אם את לא מרפה, למה שהוא יעשה?

זה מעגל שמזין את עצמו.

את צודקת אבל מאוד קשה לשחרר כשאת רואההדרים
שלמשל כשהוא מפזר את הילדים הם מגיעים למסגרות הפוכים מהאדישות שלו , באזור השעה תשע , ואם אני לא אתקשר להזכיר לו שהאוכל של הקטנה במעון בבוקר הוא עד 08:30, היא גם תפספס ארוחת בוקר ותישאר רעבה עד הצהריים של המעון
אין דבר כזה שילדה נשארת רעבהאמאשוני

תדברי עם המנהלת של המעון, יותר יעיל לדעתי.

לגבי פתק נחת ועוגיות אפשר לשים בבוקר לפני שאת יוצאת.

תבחרי את המלחמות שלך, אל תנסי לחנך אותו.


 

נשמע שיש לו בעיות התארגנות

זה נקרא תפקודים ניהוליים.

את יכולה ללמוד על זה כדי להבין קצת איך זה עובד מבחינת הכימיה,

יש דברים שזה ממש קשה עבורו.

אולי זה יעזור לך להבין מה ריאלי ומה לא.


 

בכל אופן תשמרי על עצמך.

שום חדרים מתוקתקים לא שווים 3 שעות של מאמץ פיזי בחודש תשיעי.

תדאגי לבריאות שלך.

מבינה שצריכה גם בריאות נפשית, אבל תעשי ממש מינימום מה שאת חייבת בשביל לא להיות בדיכאון ולא מעבר, גם אם בפוטניצאל יש הררי אבק להוציא.

הם יחכו בסבלנות..

ולמחר תקנו אוכל מוכן או משהו.. שלא תעמדי עוד שעות לבשל.

תודה רבה יקרה לוקחת לי , וחייבת לסנגר ולהגידהדרים
שהוא זה שמבשל לשבת תמיד . ויש לו אוכל נדיר . 
ואוואישהואימא

אני בשוק כמה בעלך דומה לבעלי(לטוב ולמוטב...כולל הבישולים ...)

תדעי לך שאצל בעלי אני יודעת שזה יושב בעיקר על הפרעת קשב וריכוז.

אז למה בעצם את עושה את זה?שירה_11

אולי תחשבי מה הכי קל לך לשחרר ומשם תתחילי?

עם איך שאני מבינה יותר קל לשחרר לו פיזור של ילדים מאשר לשחרר לו כלים בכיור 😅

אני עושה את זה כי בעלי אדם אדיש מאודהדרים
לדוגמא פיזור ילדים למסגרות , גם כשהוא יעשה את זה הם יגיעו בתשע הפוכים, כנראה שתוך כדי הוא ינהל שיחה בפלאפון , והקטנה שלי תפספס ארוחת בוקר ותהיה רעבה עד שמגישים שם צהריים. גם ביום שאני עובדת מחוץ לבית אני צריכה להתקשר שבע פעמים לראות שהתעורר ושהם מספיקים לארוחת בוקר במסגרות . מבינה ? אז דווקא אם היה עושה כלים היה עדיף כי מנקה יסודי האמת חח .. אבל לגבי הילדים זו נקודה רגישה אפילו הבכור שלי אומר שהוא לא אוהב שאבא לוקח לגן (כי הוא פשוט מפוזר ולא זוכר לשים לו למשל עוגיות בבוקר בשקית, או פתק נחת וכו) וגם הוא מגיע מאוחר 
היה לי בול אותו מקרה לפני כמה שבועותשופטים

חזרתי הביתה ב23 לבלאגן היסטרי, שכמוך מאוד חשוב לי שהבית יעבור איפוס כל ערב.

גם אני הלכתי לישון, ידעתי שאם אדבר זה לא יצא טוב.

יום למחרת הוא יצא לעבודה וכתבתי הודעה מפורטת של מה שהפריע לי וזה התקבל הרבה יותר טוב והוא הצליח להבין יותר טוב משציפיתי.


באופן כללי כתבתי שאלו דברים שאני עושה כל יום ולא מבקשת הרבה עזרה כי יודעת שזה התחום שלי, אבל לחזור לברדק כזה זה כבר בסיסי יותר וממש עניין של בין אדם לחברו,  גם אם לו זה לא מפריע.  

לא יודעת באיזה גילאים הילדים שלך, אבל אצלי יש גדולים גם ואמרתי לו שזה מפריע לי מבחינת החינוך שלהם שייראה להם הגיוני להשאיר כזה  בלאגן אחריהם למי שלא נמצא בבית שיסדר.


יכול להיות שהייתי צריכה לכתוב הודעה במקום להתפוצץהדרים
פשוט היה לי ככ רע נפשית לראות ככה את הבית עוד אחרי שביקשתי, שלא הצלחתי להסתיר את הפרצוף החמוץ פשוט … 
ותודה על השיתוף שלך ❤️הדרים
בתוספת ה4 שעות שינה1112
כשאנחנו עייפים אנחנו גם יותר לוקחים ללב וגם מגיבים פחות טוב
נכון באתי הביתה ממש על הקצההדרים
אני רק שאלהכנה שנטעה

איך את מצליחה שיהיה מסודר ונקי וריחני עם כביסות כלים מטבח אוכל והכל? אני בקושי מצליחה ואני רק עם ילד אחד..  😅😅

שאפו

חחחח תודה יקרה , למזלי נטו כי עובדת מהבית לרובהדרים
למעט יום אחד שמחוץ, אחרת כנראה הייתי צריכה להעסיק פה איזה אופר, פשוט מפעילה מכונות תוך כדי העבודה , וב "הפסקת צהריים" שלי תולה מקפלת מעבירה סמרטוט … לא נגמר ב"ה 
תצאי לעבוד בחוץ. את גם תהני מהיציאהסיה

כשאת עובדת בבית את גם עובדת בעבודה

אם את יושבת על הספה שמונה שעות עם המחשב אין בעיה.

אם את גם עובדת בעבודה וגם עובדת בבית באותן השעות זה בלתי אפשרי

אני עובדת בהייטק וזה היברידיהדרים

כרגע בגלל שהמשרדים שלי בצפון אני נוסעת יום בשבוע, יכול להיות שאעבור לצוות במרכז ואז אצא ליומיים או שלושה למרות שמבחינתי ככה יש לי עוד איכשהו איזון בית עבודה

אני אמנם עובדת קשה אבל לא רואה איך הייתי מספיקה להיות גם אמא וגם בעבודה אם הייתי צריכה לצאת לשלושה ארבעה חמישה ימים מהבית …. אבל כן אין ספק שביום הזה שאני נוסעת זה האוורור שלי למרות המרחק 

את אומרת שאת לא רואה איך היית מספיקהסיה

נכון! את לא אמורה להספיק

אין אישה שגם עובדת בחוץ וגם מספיקה הכל בבית

אלא אם כן את אוהבת את זה ואת מוכנה לעבוד קשה בזה

ואם את אוהבת את זה ( עבודות הבית) את לא אמורה לכעוס אם לא עשו מה שאת רוצה

תורידי הילוך. תשאירי כלים ולכלוך לא יקרה כלום זה לא ילך לשום מקום

מה שיש לך כח תעשי מה שלא ישאר 

ממש ככהoo

וגם לבקש ממנו לקחת על עצמו משימה או יותר באופן קבוע

לא משהו שצריך לבקש אלא משהו שהוא עושה כשותף בבית

לא הגיוני לתפעל בית לבד

זה ממש קשה ליישם למישהי כמוני שבלאגן משגעהדרים
אותה, אני אולי אשקול להביא עזרה מבחוץ אבל גם שם קשה לי לשחרר כי יש לי סטנדרטים גבוהים מאוד של סדר וניקיון , יודעת שחייבת לשחרר אבל קשה לי מאוד 
כל הכבוד לך!נעומית

איך את עושה את זה? (אני סקרנית, את לא חייבת לענות).

את טיפוס פעיל שנהנה לתפקד? 

אני בן אדם חרוץ מטבעי, פלוס קשה לי מאוד עם בלאגןהדרים

זה יכול להיות יתרון אבל זה גם הרבה פעמים חיסרון כי אני לא מאפשרת לעצמי לנוח כל עוד יש מה לעשות , והרי תמיד יש מה לעשות.

מנסה לעבוד על הגבול בין מתי אני מסדרת כי כיף לי (באמת אוהבת את זה בפועל) לבין מתי זה מפעיל אותי למרות שלא באלי כרגע 

חח את מתארת את זה כאילו זה כזה מובן מאליוהשקט הזה

אני בחופשת לידה עכשיו אז פחות דוגמא אבל כשעבדתי ביום החופשי שלי בבית בדכ פשוט ישנתי רוב היום😅 ממש לא "רק הכנסתי מכונה והעברתי סמרטוט בקטנה"..

כאילו בגדול או שאת אישה סופר חרוצה או שמגיעה לך מדליה או משהו

תודה רבה יקרה מעריכה את התגובה שלך ❤️הדרים
אני יכולה להבין את הבאסה שלךמתיכון ועד מעון

אבל בתור בעלך כנראה שגם אני הייתי נעלבת

אין לי (וכנראה שגם לך) איך עבר עליו היום, כמה היה לו קשה , והגיוני שהיה לו קשה יותר ממה שקשה לך בד''כ כי הוא פחות מתורגל.

אני לגמרי מבינה שאת חוזרת הביתה את מפנטזת על שקט וסדר, אבל יכול להיות שבאמת הוא פחות שם לב לכל הבלאגן הזה. אני יכולה להעיד על עצמי שלא מפריע לי בלאגן ולכלוך בד''כ, אני מנסה לסדר בשביל בעלי ובד''כ זה לא מספיק מסודר. עם השנים הוא למד לראות את המאמץ שלי במקום את התוצאה ואני למדתי יותר לנסות לשים לב.

אבל בהחלט יכול להיות שהוא כן התאמץ ובסוף התעצבנת, וואלה, לא כיף בכלל.

זה לא סותר שכל הכבוד לך על התפקוד שלך.

אני יודעת שהוא לא שם לב , ובגלל זע לוקחת על עצמיהדרים
בדרכ את הכל; אבל אתמול ביקשתי ממש שישקיע את ה20 דק האלו אז מבחינתי זה היה זלזול בבקשה שלי ולא חוסר שימת לב 
זלזול זו פרשנותמתיכון ועד מעון

וזו הפרשנות שלך לסיטואציה, ואני לגמרי מבינה למה את חשה זלזול, בחוויה שלך הדרישה שלך היא בקטנה, אבל יכול להיות שעבורו זו דרישה גדולה ועצומה וקשה.

מה שאני מתכוונת להגיד שלא להענות לבקשה זה לא בהכרח נובע מזלזול אלא מקושי.

את כאשה סופר מסודרת לא רואה מה קשה בבקשה, אבל יכול להיות שעבורו זה היה ממש קשה 

את מלכהואז את תראי

ושתדעי שיש הרבה אנשים שלא מסוגלים לזה.

כותבת לך בתור אחת שגם מפזרת ואוספת ועובדת ומתקתקת את הבית כביסות ניקיונות כלים ועוד ועוד חסדי ה'


 

אל תצפי לזה ממנו כי הגיוני מאוד שהוא פשוט לא מסוגל והוא לא היחיד.

מבינה את האכזבה מזה שביקשת והוא לא עשה אפילו את זה...

ואגיד לך משהו נוסף - אפילווווו שאת יכולה לעשות הכלללל לבד! אל תעשי!

תבקשי עזרה גם אם את יכולה. לא בפנקסנות, לא במעקב אחרי מה הוא עושה ומה את עושה, אלא מתוך שותפות ומתוך רצון לחלוק.

שיישאר לך גם קצת אוויר ואולי אפילו 2 דקות לנשום❤❤❤

 

ודבר אחרון - דברי איתו על זה בזמן רגוע ותגידי את מה שאת מרגישה. אל תשמרי בבטן.

את ממש צודקת , עבודת חיי, חייבת לשחרר חייבת …הדרים
תודה יקרה 
ממש מזדהה איתך, לשחרר זו עבודה קשהההואז את תראי
וזה מקיף אותי בכל תחום בחיים💜
קודם כלתקומה

זה מעצבן. ממש.

אני מבינה אותך מאוד.

אולי קצת תחושה שהוא לא רואה אותך?


דבר שני,

את עובדת משרה מלאה בעבודה אינטנסיבית

ובנוסף את גם עובדת במשרה מלאה בבית כאמור

זה קשה. מאוד.


לא רוצה להגיד רוב או כל או לצאת בהכללות.

אבל אני חושבת שאי אפשר להיות בהכל 100%, זה פשוט בסוף מוביל לקריסה.

אם את נהנית מזה וזה טוב לך, מצויין. יש אנשים שמתאים להם לחיות בקצב כזה.

השאלה אם את כזו?

או שאת מרגישה שאין לך ברירה אלא להיות סופרוומן

ואם את מרגישה שאין לך ברירה, אני חושבת שהגיע הזמן קצת לערער על ההנחות שהיו עד עכשיו.


לעבוד מהבית זה מאוד נוח עם הילדים, אבל זה יוצר אינטנסיביות גדולה יותר, בדיוק בגלל מה שאת מתארת


אם היית עובדת מהמשרד, הייתה לך הפרדה ברורה בין הבית לעבודה.

הייתה לך את הנסיעה שנותנת לך רגע להתאפס לפני שאת מגיעה הביתה. היו לך הפסקות יותר מסודרות, היו לך אנשים מבוגרים לדבר איתם ולפטפט.

ואת כל זה אין לך, כי את עובדת מהבית.

ואת עובדת מהבית, אז את עם הילדים, כי מה יותר נוח מזה?

אבל את בבית, אז למה שלא תקבלי קצת כביסה? תשטפי כלים?

מבינה את הכיוון?

מה שיוצר זה, שאת פשוט בעבודה לא נגמרת, בדרישות לא נגמרות. וזה לא נותן לך לנוח

ויכול להיות שאת אומרת, לא לא, אני בסדר עם זה.

אבל מהתיאור שלך, נשמע שזה כן קשה לך. שאת מתאמצת בשביל להחזיק את זה. ואולי כבר כל כך התרגלת, אז את בכלל לא חושבת שיש אפשרות אחרת.


ואני חושבת שיש.


קודם כל לגבי אחריות - אחריות היא עניין של פינוי מקום.

אם את לוקחת את כל האחריות על עצמך, וזה כרגע מה שאת עושה - את גם עובדת, גם אמא, גם מסדרת את הבית - לבעלך לא נשאר מקום. ואת האמת, שזו ממש לא ביקורת עלייך. זה הכי מובן בעולם. יכול להיות שזה גם נובע מניסיונות קודמים שבהם הרגשת שהוא לא מספיק על זה, אז את עשית. אני לא יודעת.

אבל העובדה היא כרגע, שאת עודה כמעט הכל.

אני לא יודעת איך הדינמיקה ביניכם. אבל אני לא חושבת שאבא שנמצא עם הילדים שלו, צריך לקבל כפיים. סליחה על הציניות.

ברור שיש מקום להערכה בין בני זוג. והכי מתאים לפרגן גם על דברים קטנים.

אבל זה התפקיד שלו בדיוק כמו שלך.

ואם את סידרת את הבית, עבדת, עשית קניות חוזרת מאוחר. אני לא רואה שום סיבה שבעולם שתצטרכי לפרוס לו שטיח אדום על זה שהוא היה עם הילדים, מה שאת עושה בכל הימים האחרים.

מה שכן, אולי זה זמן לשאול, למה הוא מרגיש ככה? מה בדינמיקה או בהתנהלות גורם לו להרגיש שזה שהוא היה עם הילדים זה בונוס? זה מעבר ל"הגדרת תפקידו"?

האם זה קשור למקום המשמעותי שאת תופסת ולא משאיר לו מספיק מקום? (ושוב, לא ביקורת, שאלה)


ואני חוזרת רגע אלייך.

אני הייתי מנסה לייצר עד כמה שניתן, הפרדה ברורה בין העבודה לבית, אפילו שאת עובדת מהבית. או לכל הפחות, לייצר לך זמנים ביום של מנוחה, אפילו שמטלות הבית קוראות לך.

לקחת הפסקה מהעבודה?

נהדר. שבי תתפנקי בקפה עוגה, הכביסה תחכה לזמן אחר.

אין זמן אחר?

תזמיני מישהי שתעשה את זה במקומך.

כן, זה לא מצחיק. אפילו שאת בבית כל היום. מה זה משנה?

זמן ופניות זה משאב חשוב, מי אמר שהוא צריך להיות מנוצל למחלות הבית כל הזמן?

כשאני הייתי בראש שמחוייב לבית כל הזמן, כשהרגשתי שאם יש כלים בכיור אז אם אני נחה אני צריכה להרגיש מצפון, לא היה לי כוח לעשות כלום בבית.

רק כשיחררתי את תחושת המחוייבות להיות העשייה תמידית סביב הבית, היה לי גם הרבה יותר כוח, וגם הרבה פחות כעס.


אני חושבת, (ולא בטוח שאני יודעת מספיק להסביר את זה בהודעה), ששווה לחשוב עד כמה את מרגישה שבחרת את הדרך שבה את חיה היום (מבחינת אינטנסיביות ויחס עבודה בית) ועד כמה נגררת לזה ואת מחזיקה את זה בצורה של חוסר ברירה.

אם את מרגישה שנגררת או שאין לך ברירה, זה כשלעצמו מייצר הרבה כעס ותסכול, עוד לפני השאלה האם בעלך שותף או לא (שכמו שכתבתי לפני כן, אני באמת חושבת שהסיטואציה כאן מרגיזה מאוד). אבל יכול להיות שבלי קשר אליו, גם לך יש מה לעשות כדי להקל על עצמך יותר מלהיות במקום שיותר בוחר ומאפשר לעצמך גם מנוחה ורוגע, ולא רק מירוץ סביב החיים כל הזמן.


כתבתי מבולגן מאוד

מקווה שמשהו מזה אולי יוכל להאיר לך

וואו, איזו תגובה מושקעת ומעמיקהשוקולד פרה.
את לגמרי מדוייקת וקולעת מאוד למהלך חיי.הדרים

אני אדם שלוקח אחריות על מלא דברים, ואם מרגישה שהכל דופק אז לא מטריחה את האחר, הגיוני מאוד שבעלי התרגל פשוט לזה שיש לו אישה וונדרוומן שגם עובדת גם מתייחסת לילדים גם מתחזקת את הבית, ולאחרונה בעיקר בגלל העייפות הפיזית של סוף הריון, אני מרגישה שחיקה וצורך בעזרה, והוא לפתע מופתע מה קרה הרי כל השנים זה מה שהתרגלתי ושמחתי (ועדיין שמחה ברוך השם) לעשות.

לגמרי עבודת חיי זה לדעת לפנות לעצמי זמן, אני מגיעה לעצמי אחרונה ובסוף אם בכלל,

מאוד מאוד אוהבת למשל לקרוא ולא זוכרת מתי פעם אחרונה פתחתי ספר כי תמיד יש כביסות כלים עוד עבודה במחשב יחס לילדים הכנות למחר , ובזמן הזה בעלי יכול לשבת בכיף שלו שעות בערב אחרי שהילדים ישנים. אני תמיד אמצא מה עוד לעשות.

תודה יקרה על הדיוק שלך 

שמחה שזה נגע בך❤️תקומה

ממש מבינה אותך,

כי גם אני הייתי כזו.

אבל למדתי לשחרר (ממש עבדתי בללמוד את זה, זה היה קשה)

וזה ממש מקל

אני גם חזרתי לקרוא מאז

מתאמנת

כי זה עושה לי טוב

בדיוק תכף יושבת כאן לספר ותה ומולי ערימת כביסה ענקית. שתחכה.

פעם לא הייתי ככה, והייתי מרגישה על זה מצפון.

אבל הבנתי שהמצפון בצורה קצת הפוכה, גורם לי להרגיש בסדר עם זה שאני נחה, כי זה לא שלא אכפת לי, נכון?

אבל המצפון ככה לא באמת מאפשר לנוח.

אז שיחררתי גם אותו

ועכשיו אני נחה בלי מצפון 😉


לגבי בעלך, זה גם מאתגר, אבל שווה לנסות להפריד בין הרגש שהוא מעלה בך כי אובייקטיבית הוא לא היה בסדר, לבין הרגש שזה מעלה בך כי "כמה היית רוצה עכשיו גם לשחרר ולנוח. אבל אני לא יכולה, כי יש כביסה..."

זה יעזור גם זוגית ויעזור למקד את הקושי.

ובזמן רגוע, לנסות להסביר מה קשה *לך* ולא מה לא בסדר *בו*. נסי לשקף לו שלך קשה לשחרר. שאת ממש היית רוצה להצליח גם ככה להיות בנחת עם הילדים, אבל הכביסה או הכלים משגעים אותך ומציקים לך מהצד. ונסו לגשת לזה ביחד ממקום של לעזור לך להיות יותר משוחררת.

ולא לכעוס על עצמך יותר מידי אם התעצבנת. קורה. את בן אדם.

אז תראי איך הוא הזיווג שלך משמייםאמאשוני

אם שניכם הייתם כמוך, לא הייתם נחים לרגע, כל היום מתקתקים בלי לעצור, כי תמיד יש מה לעשות.

מכירה בתים כאלה, לא בטוח שזה בריא נפשית להורים ולילדים.

לעומת זאת אמנם כרגע הפער ביניכם מוציא אותך מדעתך, אבל גם שם לך מראה שאפשר אחרת.

אפשר לקרוא ספר או לראות טלויזיה או לבלות בערב בנחת עם הילדים.

אולי יום אחד תצליחי לקבל ממנו השראה איך להיות נוכחת ברוגע, להתפנק, להרפות,

למרות שתמיד יהיה מה לעשות.

קודם כל אני מדמיינת את הבית מבולגן ומלוכלךנעומית
ואז כשאני חוזרת מקסימום אני מופתעת לטובה.


וואו, זה באמת קשה מאוד להרפותשוקולד פרה.

יכולה להגיד לך שאני ממש לא מצליחה בזה.

תמיד כשאומרים לי תרפי, אז מה אם מלוכלך ומבולגן, אני פשוט לא מצליחה. בשבילי בלגן עושה אותי עצבנית, ואני לא יכולה פשוט להעביר את זה.


לי היה חצי יום שנה שעברה שעבדתי מחוץ לבית (אחה"צ- ערב) וקבוע הייתי מגיעה - לסדר

כי פשוט לא יכולתי לאכול איתם ארוחת ערב אם מבולגן לי בעין..


ידעתי שאם אני אעיר לבעלי אז הוא ממש לא יאהב את זה, והעדפתי לעשות בעצמי.


אבל זו בחירה. זו בחירה לא להרפות. זו בחירה להתאמץ כדי שיהיה לי נעים בעין, והמחיר של זה הוא קצת לחץ ומתח.

אבל בשבילי זה עדיף מאשר לראות בלגן, שאז אין לי מנוחת נפש כלל.


אני חושבת שאם את רוצה ללמוד להרפות, כדאי לך לקרוא על זה וללמוד את זה.

כנ"ל , אם הבית לא מאופס בבוקר זה ברמה שאניהדרים
מודיעה להם בעבודה שאתחיל חצי שעה מאוחר יותר כי אשכרה לא מצליחה להתרכז !! הלוואי שאצליח לשחרר קצת !!
אני כמעט כל בוקר מאפסת את הבית בתחילת יוםאמאשוני

או שאני עובדת מהבית או שאני יוצאת אחרי הפקקים אז יש לי שעה בבוקר עם עצמי.

השואב שוטף הוא חברי הטוב ביותר. (לא מספיקה שטיפה רצינית יותר ובסטנדרטים שלי זה דווקא סבבה לניקוי יומי של הרצפה)

אבל אני עושה את זה בנחת ובכיף בלי להתעצבן, מתוך קבלה של המחירים של הבחירות שאני עושה. ומתוך ידיעה ברורה שאני היחידה שמבסוטית מבית נקי ומסודר. ברור לי שמבחינת בעלי מדובר ב"ברכה לבטלה". במאמץ לא נצרך שלא מקדם את מה שחשוב לו בחיים,

בדיוק כמו שאם אני עושה שיפור אסטתי בבית זה לא מזיז לו, אלא רק לי.

אני חושבת שזה בעיקר שינוי בראש.


אני לא אומרת שאני מושלמת בזה, הנה שבת שעברה נחרדתי להיכנס לחדר הילדים, קיבלתי סחרחורת, תחושות הלם וחרדה.

ולא היה אפשר לעשות הרבה בשבת.

זה גרם לי לתחושות לא טובות בגוף, אבל זה לא יצא כעצבים על אף אחד ב"ה.

כי מהבחינה הזאת אני כן מתורגלת להבין שהבלת"ם הוא לא בגלל שמישהו לא עשה משהו לפי איך שאני מדמיינת את הדברים ולכן אף אחד לא אשם ואין על מי לכעוס.

כן יש לחשוב עם עצמי איפה אני מונחת ואם לחכות פשוט שימי שישי יתארכו שוב או לנסות לעבוד יותר מהבית בימי חמישי (הלוואי)

ואז להיות אחר"צ על זה,

או לפחות לחזור יותר מוקדם (נראה אם אצליח לעמוד בזה היום)

או לחפש איפה אפשר לחזק את הנקודות האלו בלי מאמץ מנטלי מיוחד של אף אחד,

נגיד לפני חודש קניתי לחדר הילדים שידה עם קופסאות לכל הפיציפקס כי הכל היה להם מעל ומתחת למיטות ולשולחן כתיבה, בתוך מדפי הבגדים, כמו מכת צפרדעים (סליחה על ההשוואה)

ויש שיפור מדהים בלי תהליך ארוך ומייגע.

ועכשיו נגיד אני מזהה שמשהו עם התליה לא עובד טוב, אז חושבת איך לשפר את המתלים שיהיה להם יותר קל,

וגם שמתי לב שמלא בגדים על הרצפה בתכלס זה בגדים נקיים אז חושבת איך להנגיש את הבגדים שיהיה יותר קל לקחת בלי להפיל הכל וגם חשבתי לשים סלסילה גדולה בתוך הארון במדף התחתון שאם בגד לא מתאים משום מה שישימו שם ולא על הרצפה (הם עדיין לא בגיל שיודעים לקפל לבד)

ברור שבסוף צריך גם חינוך, אבל חינוך לא נרכש בעצבים ולכן דווקא כשנמצאים בקצה על גבול חוסר יכולת להכיל את הבלאגן,

זה לא הזמן לחנך ולהרגיל לסדר, זו נורה לעשות שינוי עם *עצמי*

(ולהביא עוזרת בית זה אחלה)


חינוך זה דווקא כשהלהבות נמוכות ולכאורה אני יכולה לעשות לבד, דווקא אז לעבוד על השיתוף פעולה שלהם, כי תהליך הלמידה מצריך הרבה סבלנות והכלה.

יכול להיות שעד היום לא חשבת על דרך אחרת להתמודד כי לא חשבת שיש גובה להבות שלא תצליחי לעמוד בהם, והנה עכשיו שזה קורה ואת על הקצה, את יכולה כרגע לבחור בפתרונות מיידיים להורדת גובה הלהבות, ואחרי שתתואוששי מהלידה ותחזרי לשגרה, דווקא אז להבין שזה בדיוק הזמן לתהליך יותר עמוק של שינוי ויותר הדדיות ושיתוף, ופחות לרוץ לבד כל הזמן.

העיקר כרגע להכיר בכך שיש לך חלק לא מבוטל במצב שנוצר (לא מתוך אשמה אלא מתוך לקיחת המושכות לשינוי בידיים שלך) ולא רק לאחרים שסביבך שלא רצים בקצב שלך, ואולי בכלל לא מאמינים בסטנדרטים שלך, אולי היעד שאת רצה אליו בכלל לא מתאים להם והם מתוסכלים ממך באותו מידה שאת מתוסכלת מהם ואם את רוצה שמדי פעם יעזרו לך לסחוב את האלונקה, אז תמיד את צריכה לוודא שאתם רצים לאותו מקום ובהלימה אחד לשני תוך שמירה על כבוד והדדיות תוך ראייה והכרה בצד שלהם בסיפור כי לא כל האמת נמצאת אצלך.

אחרת אל תתפלאי שאת מסתכלת ימינה ושמאלה ומוצאת את עצמך לבד במסלול אם מראש לא דאגת שתהיו באותו קצב ועם אותם שאיפות.


אם את רוצה באמת ולא יודעת איך לעשות שינוי, זה ממש בסדר לקחת מפגשי אימון בשביל זה..


מבטיחה לך שאפשר למצוא את האושר לא רק במקום שהכל צריך להיות מתוקתק. זה תהליך ארוך, אל תצפי להנות בשלב הראשון של ההרפייה והשחרור, אבל בהמשך את תגלי שהלימון זה בעצם לימונדה ויש דברים שמגלים בדרך שאפשר להסתכל אחורה על התהליך ולהגיד וואלה, אולי היה עדיף שנגיע לאי יכולת לתפקד לבד על הכל. אולי המגבלה הזו היא למעשה קרש קפיצה..

איזה שידה עם קופסאות קנית?יעל מהדרום
הכוורת של 2*4 של איקאה, עומדתאמאשוני

והקופסאות זה לפי צבעים מה שאת בוחרת.

יש שם מלא מקום.

לא חייבים בכל התאים לשים קופסאות,

אפשר חלק להשאיר פתוח כמו מדף בשביל הדברים הגדולים יותר.

יש גם מקום למעלה לשים דברים, עוד לא החלטתי מה חח

תודה! חבל שאין להם משלוחים במחירים נורמליםיעל מהדרום
תבקשי ממישהו שישים לך את זה באוטואמאשוני

יש להם עגלות נוחות לזה, עובד חנות יכול לשים לך את זה בעגלה, ויש איזור שמביאים את הרכב ממש קרוב, ואז נשאר להרים מהעגלה לאוטו.

זה מגיע מפורק.

אני ביקשתי מגבר שהיה שם. מקסימום בטוחה שגם העובדים שם מסייעים

בעיה- אין לנו אוטו😅יעל מהדרום
תודה על התגובה המפורטת, אשרייך על התהליךהדרים
שעברת ועדיין עוברת כדי לשחרר, הלוואי הלוואי שאצליח !!
כשאתן מזמינות את כלתכן שלושה ימים אחרי לידהחמדמדה

אז תארגנו לה את החדר לפניי שהיא מגיעה אם לא תהיו בבית כשהיא מגיעה

טוב? 🥱

עייפתי חח

וגם תכינו אוכל, כן אוכל זה חשובחמדמדה

אף פעם לא חשבתי ללכת לחמותקל"ת

מייד אחרי הלידה🤔 אם אני רוצה להתפנק ופרטיות זה או ההורים שלי או הבית שלי ובעלי יוצא עם הילדים.

אני כן… בעקרון הם חמודים ואחלה וזהחמדמדה

אבל לפעמים מידי אדישים…

זה נחמד שיחסית אין דרישות

אבל זה מעצבן ההרגשה שאתה יותר מידי 'דרך אגב'

שיהיו בריאים…

גמני הייתי אצל חמתי אחרי הלידה הראשונההמקורית

לא בדיוק מבחירה,אבל האמת שהיא עזרה לי מאוד עם התינוק. ייאמר לזכותה.

באיזשהו שלב, אחרי שבועיים בערך, הלכתי שבוע לאמא שלי ואז חזרתי אליה לעוד שבועיים וכבר עברנו דירה

זה לא תמיד נוראי.

אף פעם לא לא הלכתי לאף אחד אחרי הלידהעל הנס

אבל אם את רוצה להשוות חמיות איומות אני לוקחת בהליכה,

חמותי אחרי אחת הלידות באה להתארח אצלי,נחתה לשבועיים פלוס ולקחה את בעלי לטיולים אין סופיים בבתי קפה,בזמן שאני קרסתי בבית עם ילד בן שנה וחצי וניו בורן בן פחות שבוע בלי אפשרות אפילו ללכת נורמלי לשירותים,וכשהעזתי להגיד מילה נפגעו עד לב השמיים,לא רק שאני לא מארחת ומבשלת,אני גם כועסת שהיא לקחה לי את הבעל לטייל....

יום שישי בצהריים עוד לא עשה קניות,מי דיבר על בישולים בכלל?

לא מדברת על זה שכמה שהשתדלתי שיהיה נקי היה רק בלאגן,בכל זאת בית מלא ילדים, וכי היא בהחלט מעבירה ביקורת.

ובעלי עוד אחר כך שמע כמה אני מפונקת....

שהרי יש לי לידות קלות...(נכון מהרגע שהגעתי לביח עד הלידה היה פחות מ10 דקות אבל תשיעי שלם היו לי צירים כואבים ממש שלא ישנתי בגללם,והייתי פשוט מותשת אחרי הלידה).

ושלא טוב לה אצלנו.

אז תמיד יש יותר גרוע.....

וואו אחותידיאט ספרייט

אני רוצה להגיד לך כל הכבוד ששרדת כדי לספר.

ואני גם רוצה להוסיף שעיקר האשמה היא על בעלך.

התפקיד שלו הוא לעצור אותה מלהגיע,

לעצור אותה מלבקר את ההתנהלות שלך,

לגבות אותך בבית במשימות שבדר"כ הן שלך בשוטף,

ובטח ובטח שלא לצאת איתה לטייל

אני מקווה שבלידות הבאות הוא למד וזה לא יקרה

זה היה ממש מזמןעל הנס

אבל:

א.היא לא גרה בארץ היא באה לארץ בשביל חתונה של אחיינית שלה לא בשביל הלידה.

ב.היא נחתה לא בקשה או משהו כזה.לא נתנו לבעלי אפשרות להתנגד.

ג.זה היה לפני המעט 9 שנים מאז ילדתי עוד כמה פעמים

לאלא הם לא גרועיםחמדמדה

פשוט הם חיים את חייהם ורוצים שהכל ישתלב בהם

ואם אתה לא משתלב אז למה מה הבעיה להשתלב

אבל אם אתה משתלב אז מה אתה רוצה נו השתלבת

מדו כזה…

סורי אז נשמע שזה לא בית שמתאים ליולדתקל"ת

וזה לא סותר שיכול להיות שהם אנשים מקסימים סהכ אבל מי שמארח יולדת צריך להיערך לכך, היולדת היא לא זו שצריכה להשתלב ולהתאים את עצמה..

אפשר לשאול למה הלכת לשם?המקורית

לא עדיף לך להיות בבית שלך עם פרטיות נוחות ותזמיני לך אוכל?

בעקרון, כי אנחנו תמיד אומרים מה אולי יהיה כיף??חמדמדה

כי בגלל שזה בית הומה

ויש הרבה אנשים

כן גם יכול להיות כיף שם…

וגם כי ברית יצחק אצל המשפחה שלי

ואבא שלו בניגןד למקובל לא יהיה הסנדק

ולא יעשו את הסעודה אצלם

אז אמרנו שנכבד בזה…

האמת שאני לא רואה בזה ענייני כבודהמקורית

אבל לא יכולה להתווכח עם תחושות.. מקווה שיעבור בטוב♥️

את לא רואה כנראה גדלת במשפחה שזה לא היה ערךחמדמדה

במשפחה של בעלי העניינים האלו מאוד מאוד כבדים ונלקחים בכובד ראש…

אני עדיין חושבת שמה שטוב ליולדתהמקוריתאחרונה

זה הדבר הראשון שצריך להילקח בחשבון

אם טוב לך ככה מעולה

אבל אם לא - אז צריך להיזהר עם ריצוי כזה לדעתי

יש גם הרבה אפור באמצע כמובן, אבל טובת היולדת היא מה שחשוב קודם כל. בעיניי.

אני מקווה שהתגברתם על זה.. ♥️המקורית

תשמעי זה השיא..קל"ת

😵😵

השם ישמורשימושית

מההה אויש 😵💕💕לפניו ברננה!

בעלך אירגן לך הכל?

מקווה שאת נחה ולא מארגנת בעצמך ❤️❤️

גם בעלי לא יכל לארגן כי לא הוחלט איזה חדר אנחנוחמדמדה

עכשיו הוא מארגן

אגב תזכירו לי גודש של אחרי לידה כדאי או לא כדאי לשאוב? אי אפשר לגעת בי זה לא נוח

את אלופה. לא מדמיינת את עצמי בסיטואציה כזושימושית

ונשארת שפויה.

שימי כרוב לבן על השד, אבל רק לחצי שעה ואז להוריד ומחר (או אחרי 6-7 שעות מינימום) לשים שוב.

לא יותר מזה כדי לא לייבש לגמרי את החלב

כפי שראינו- יש גרועים יותר חח ברוך ה'חמדמדה

👍👍

מה שמדהים בעיני הואנעמה301

שאחרי לידה את מסוגלת לחשוב ככה! ולהבין שיש גרועים יותר ולהתייחס לזה בזרימה וברוגע!

אחרי לידה הכל מבחינתי נורא וגורר בכי אוטומטי בלי טיפת שכל שמסוגלת להכנס..

כל הכבוד לך! ומזל טוב!

השאלה תמיד מה האלטרנטיבהפרח חדש

אני מראש מבינה שאף אחד לא חייב לי כלום

אז לא הייתי מתעצבנת

אחרי לידה אני/בעלי דואגים בעיקר לנוחות של עצמי

כל עזרה מסביב- בונוס

אני גם מבינה שאף אחד לא חייב לי כלוםשימושית

אבל אם אחרי לידה היו מזמינים אותי והייתי מחליטה לבוא לא הייתי עומדת בזה שלא ארגנו לי חדר

זה בעיניי בסיסי בהזמנה של יולדת גם אם אף אחד לא חייב לי כלום.

ולא הייתי מתעצבנת פשוט הייתי מבינה שאני לא באמת רצויה.

אבל זה ממש לא נקרא עזרה מסביבקל"ת

אם זה הבית בו שוכנת היולדת.

לשאובאנונימית בהו"ל

להקלה מינימלית

אני שאבתי דקה - שתיים מכל צד וזהו

פעם אחת הספיקה לי ואחר כך כבר היה קל יותר והתאזן

ואווו ואווו 💕💕💕לפניו ברננה!

לפחות בהודעה את נשמעת שלקחת את זה בקלילות.. סחטיין!!!

לא לשאוב.

לסחוט להקלה

מי עוד קנתה היום בשיין?מחכה עד מאוד

מרגישה לא בסדר להוציא מלא כסף על עצמי ועל בגדי ילדים מצד שני אני פחות משבועיים אחריי לידה וכל שנה אני עושה סבב יד שנייה ומוצאת בגדים מעולים לכולם...

אבל עכשיו אסתובב?

ואולי כן

אז יש לי מצפון על ה800 ש"ח..

סה"כ לעצמי ול3 בנות לחורף

אוף אוכלת את עצמי שזאת קנייה רגשית.

למרות שאשתמש בהכל וחלק לארוע שיהיה באזור פורים.

תרגיעו אותי

אני מדוכדכת

האמת שבשיין לא קניתיהמקורית

אבל רק על הילדים,ויש לי 2, הוצאתי כבר אלף. וחסרים לי מגפיים לילדה כי מה שקניתי לא התאים בסוף. וגם לעצמי קניתי בנוסף כמה דברים.

ובקיצור - תנוח דעתך. בעיניי סכום סביר ביותר האמת. ונשמע לי ממש הגיוני לא להסתובב באף מקום עכשיו אחרי לידה. ותתחדשי♥️ וכל הכבוד שעשית את זה!!! החסכון בכסף לא שווה את הבריאות

גם לי נשמע סכום סביר לחלוטין. תתחדשו!יעל מהדרום

מקסימום תחזיריבוקר אור

אני גם קניתי בשיין ב800 לפני שבועיים אבל מראש קניתי כמה שמלות לאירוע, בחרתי אחת והחזרתי את השאר

איך מחזירים?מחכה עד מאוד

וגם היה רשום לי שיש לי בערך 200 נקודות

ולא הבנתי איך משתמשים בזה...

אה ויש לי עוד ילדים שיהיו בריאים שעוד לא

"מסודרים "

קורה לכם שיש ילדים שלא רוצים את הבגדים שהם ירושה מאח גדול?

מה עושים עם זה ?בגדים יפים במצב מעולה!!

נקודות שוות כסףהמקורית

כלומר אם את משתמשת בהן זהנותן עוד הנחה. לא הרבה אבל נותן

לגבי החזרה - יש אופציה של החזרה בתוך "ההזמנות שלי". אני מבקשת שליח עד הבית.

יש ךי ילדה שלא מוכנה להשתמש במה שנשאר מתאיםלפניו ברננה!

מהעונה הקודמת!

😵

היום פשוט התעצבנתי עליה, נראה אם זה יעזור 🤭

לגבי הבן שלי שמתבאס לקבל מאחיו הגדול - אני מבינה אותו כי גם אני תמיד הייתי מקבלת מאחותי.. א. מקפידה להעביר רק את מה שבמצב טוב מאוד, משתדלת שהרף יהיה אם הייתי קונה את זה ביד 2, ולא שירגיש שמקבל שאריות מרופטות ומוכתמות.. ב. מדי פעם קונה לו משהו חדש עם טיקט לא כי חסר לו, אלא כי יש פה צורך נפשי.. הבן שלי בכיתה א, בינתיים זה מספיק 🙂

מנצלש"תרק טוב!

בסכומים כזה לא משלמים מיסים? זה משתלם יותר מלפצל את הקניה?

אני גם הזמנתי היום בשיין. אבל הורדתי עד לסכום שהצאט אמר...

אין מכס על הזמנות בשיין הם משלמים אותוהמקורית

ומע"מ?רק טוב!

הai אמר שהמכס לפעמים הם משלמים ולפעמים לא. והסביר מה לבדוק מה כתיב. ואמר שמסכום מסוים משלמים מע"מ. אם הבנתי נכון, ואם הוא צודק. כי יש לו גם טעויות.

לא, שיין סופגים את המיסים שישטארקו

לפעמים הסל יוצא קצת יותר נמוך אבל המשלוח לא חינם/לא הביתה.. אז זה מתקזז תכלס

בטח שיש... אל תנסי אבל אםתנסי תראי שישאולי תדעו

נכון לפעמים לא יהיה צריך

אבל אין שום הגדרה כזאת

זה לא נכון...טארקו

והזמנתי שבוע שעבר הזמנה באלפי שקלים🙃 (לא לי אישית, לגמח.. ועדיין. הזמנה היא הזמנה)

אצלי לא היה "לפעמים לא צריך"המקורית

אני תמיד מזמינה מעל רף המכס ואףפעם לא שילמתי. זה דבר ידוע ספציפית בשיין.

לא נכון. אין!!! אני אף פעם לא קונה בסכום של המכס..אמהלה

תמיד הרבה יותר מזה, הם סופגים את העניין ומסדרים את זה.

זה מה שכייף בשיין

את קונה קנייה ב700 שקל

מתלבטת על מידות? קונה 2 מידות

בסוף מודדים ומה שלא טוב בא שליח מהבית לקחת

הכי כיף שיש

בדיוקטארקו

לא סגרתי הזמנה עדייןטארקו

אבל יש לי סל של 600₪ בערך מחכה לסגירה סופית

וזה רק השלמות לשני הילדים אחרי שבדקתי מה קניתי להם בסוף עונה שעברה(מליון שמלות לילדה, לא מספיק מכנסיים)

בלי דברים שלי, בלי מעיל שהשגתי, ובלי נעליים/מגפיים שהזמנו מעליאקספרס...🤭

קיצר 800 נשמע לי ממש סביר ואפילו נמוך..

אני רקברונזה

קולקציות שלימות לילדים אתם מוצאות?

איך?

ניסיתי כמה פעמים ואחרי כמה כביסות זה התכווץ/הוציא צפים כאלה מהחולצה

מעניין אותי איך הולך לכן, בשביל לדעת לחסוך

יש גם סחורה כזו פה בארץהמקורית

קניתי בכל מיני חנויות ותמיד יוצאים גולגולים בפוטרים. אם מצאת חנות שלא אשמח לדעת

אני לא קונה הרבה בשיין לילדים האמת אבל האיכות היא פחות הבעיה לדעתי.

קונה המון בזארה ילדים, פלייסברונזה

מיננה

לתינוקות - קרטרס

הכל בסוף עונה בשביל שנה הבאה

אני לא עושה את זה יותר כי לילדיםהמקורית

יש העדפות

מזארה לא יצא לי לקנות. גם מפלייס לא. אולי האיכות שלהם טובה אבל לא אגיע לשם במיוחד האמת. והמחירים בפער יותר גבוהים

אני קונה לעונה ומעיפה.. בן ובת, אין ירושות,הבגדים נשחקים

תלוי מה האיכות שאת מחפשת האמתטארקו

יש דברים טובים יותר ופחות

יש דברים שאני מוצאת רק בארץ ויש דברים שאני מוצאת רק בשיין...

מה שכן חשוב לשים לב בשיין- הקופוניםאמהלה

לפעמים כשמגיעים לסכום מסוים הקופון מוגבל והמחיר של הקניה מתחיל לעלות.

לכן לפעמים כשמגיעים לסכום כדאי לעצור, לבצע קניה ולעשות אח"כ קניה נוספת

שוב- לא בגלל מיסים, בגלל הקופונים....

קניתי בזכותך חחחרקאני

וקניתי לעצמי גם דברים לא הכי נצרכים

פשוט כי חרשתי

וזה שאני נשארת אותה מידה לא אומר שעכשיו לנצח נשארתי עם אותם בגדים

תכלס נכנסתי ל2 חשבונות שונים ושמתי את אותו סל

יצא הפרש של 200 ש"ח בערך

הזמנתי את הזול יותר

לא הבנתי איך בכל חשבון יצא סכום אחר? אולי בגללאמהלה

דרגת הVIP? הקופונים?

אני לא יודעת בדיוק איך זה עובדרקאני

אבל ככל שהחשבון שלך יותר ותיק ועם יותר הזמנות

יצא לך יותר יקר

ככה מהניסיון שלי

וחשבון חדש לגמרי יוצא הכי זול

נכוןאיזמרגד1

כשאני צריכה לעשות קנייה גדולה יחסית, כמו קנייה של עונה שלמה אני פותחת חשבון על מייל חדש ומנצלת את הקופונים...

פעם הבאה אבדוק בעז"האמהלה

בדיוק היום שמעתי מחברות לעבודהיעל מהדרוםאחרונה

לק"י

שקניות גדולות בשם יקרות יותר מקטנות, כלומר ככל שמזמינים יותר, המחיר פר פריט- עולה.

זה לא נשמע מלא כסףנעמי28

בשביל 4 אנשים שבתוכם מבוגר.

השאלה אם זה דברים שימושיים, זה בפן הפרקטי.

איך את בכללי עם להוציא כסף על עצמך?

וואו שאלה חשובה....מחכה עד מאוד

גדלתי בבית שלא מוצאים בכללל על מותרות.

מעולם לא אוכלים במסעדות, גם האוכל הוא בסיסי מאוד במקרר...ועוד ועוד.

לי יש חולשה לבגדי ילדים,זא קניתי כמה פעמים כבר בחודשים האחרונים..

קונה כי צריך וגם כי נהנת ואחכ אוכלת את עצמי

באוטומט ממש

גדלתי בבית דומהנעמי28

מהבחינה הזאת,

ומה שקרה זה שהייתי מרשה לעצמי להתפנק רק כשהרגשתי מסכנה, רק במצבים רגשיים נמוכים, רק אז היה 'מגיע לי' לבזבז על עצמי.

(מוטיבציה מאוד 'טובה' להישאר מסכנה)

או שהייתי שמה המון משקל על מתנות יום הולדת / ומתנות מהבעל - כי זה הזמן היחיד שיש לי למלא את החסך.

היינו רבים המון סביב זה, ואני זאת שהגבלתי את עצמי בבזבוז, לא הוא, אמנם לא בבגדים אבל בתחומים אחרים.

זה ממש העתק הדבק של מה שראיתי בבית.

בפן הפרקטי מה שעזר לי - זה לצאת מהמקום הרגשי של כסף וללכת לראש הפרקטי.

כמה אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להוציא בתחום הזה, ולא רק מבחינה הישרדותית, בידיעה שקניות בתחום הזה בשבילך זה גם לנפש.

ואז הגדרנו סכום חודשי והרגשתי מרחב נשימה, אפילו שהוא לא היה גדול, אבל הוא היה קיים ולא רק כצורך גם כפינוק.

ובפן הנפשי עשיתי עבודה פנימית, להרגיש ראויה לפינוק לא רק כשאני מסכנה, ושכסף זה גם לנפש ולא רק הישרדות.

אולי זה הזדמנות ללמוד לעשות שלום עם הכסףמשתדלתלהיותאני

אנחנו מאוד מושפעים מהתפיסות שגדלנו עליהם ביחס לכסף

אבל כסף לא נועד לחסכונות וגם לא לבזבוזים, כסף נועד בשביל לחיות

וזה מקסים להוציא כסף על הילדים וגם מקסים לשמור ולחסוך, השאלה תמיד זה מה האיזונים שאתם בוחרים ונכונים לכם

ובשביל להצליח לבחור ולהנות הטוב צריך לגבש תפיסה ויחס לכסף ממקום נקי ולא אמוצינאלי.

כשגדלים בבית פשוט שהכל נישב מותרות זה מייצר הרבה פעמים תפיסה מצומצמת, אין מקום לשפע. אני לא נגד למי שזה מתאים לו והוא מרגיש שמי, אבל להרבה מאיתנו זה לא עושה טוב וזה ממש בריא, כלים נאים מרחיבים דעתו של אדם! זה ממש כיף לקנות בגדים יפים לילדים ואיזה יופי שאפשר לשמח ולפנק.

בקטע פרקטי- סעיפים שמאתגרים אותנו ואנחנו מרגישים שמגיעים להרבה קניות רגשיות, ממליצה להחליט על תקציב חודשי או רבעוני (נניח בבגדים יותר הגיוני להחליט על תקציב ל3 חודשים כי יש חודשים שקונים הרבה ויש חודשים שלא קונים בכלל), ומראש להחליט כמה את רוצה להיות ברווח בתחום הזה וכמה בהצטמצמות (כמובן יש הרבה אמצע, אבל שנייה לנסות למקם את עצמכם על הסולם שכמובן זה צריך להיות מושפע גם מהצרכים המשפחתיים וגם מהיכולות הכלכליות), ואחרי שאת מחליטה על תקציב נניח 1500 ל3 חודשים- להיות ממש בשמחה על כל בגד שאת קונה ונכנס בתוך התקציב,

אם היכולת הכלכלית שלכם כרגע לא מאפשרת לכם הוצאה גדולה על בגדים, אז מחליטים על תקציב מצומצם יותר, אולי זה מצמצם אבל אז זה יגרום לכם להיות יותר מאופסים ולא להתפזר

ואם כן יש יכולת- זה מאפשר שפע ורחבות, אבל קצת מנטרל את הקניות הרגשיות כי עדיין זה

בתוך מסגרת

יש לי יום הולדתאנונימית בהו"ל

צריכה רעיונות שווים ממש לחגוג עם בעלי

סוג יום כיף

אני אוהבת מלונות וכו' אבל אין מי ישמור לילה על הילדים שבבית

תנו לי רעיונות הכי הכי מופרעים שעולים לכם בא לי משהו שווה ממש

רציתי לצאת עם חברה לנופש נשים ולא הסתדר

כותבת מאנונימי כי שאלתי גם בעולם האמיתי

לברר על אפשרות ליום במלון (לא לילה)שקדי מרק

לצאת לבריכהשימושית

אם זה יותר עמוק בחורף אז לסקי בחרמון

ללכת לסדנת יצירה ביחדמתיכון ועד מעון

להפוך את הבית למלוןיום שני

להביא עוזרת לניקיון רציני

לקנות מצעים חדשים, מגבות, שוקולדים

לקנות בלוני הליום ועוד קישוטים

להזמין אוכל שווה הביתה

ולחגוג

לצאת ליום טיול כשהילדים במסגרותמתואמת

אפשר לשלב בו גם אטרקציה כמו חדר בריחה או סדנת יצירה.

רעיונות יפיםאנונימית בהו"ל

רוצה עוד

שולחת לבעלי אחר כך

ורק בחוץ

עוד-שימושית

צלילה

כדור פורח/צניחה חופשית

קייאקים

טרקטרונים + פיקניק

יש לי משהו שעשיתי אבל זה יהיה אאוטינג רציני אז אם את רוצה באישי- בכיף.

כותבת רעיונות (מופרעים ;))מישהי מאיפשהו

סיור סאגווי, יש גם סיורים על הים

רכיבה על סוסים (כנל יש גם על הים)

טיול אופניים בבנימינה

בריכה פרטית

יש בירושלים צימר עם בריכהאונמר

שלוקחים יומית, לא בלילה.

בבוקר אפילו.

עם ג'קוזי ומפנק.

חושבת שזה של דתיים ככה שזה מיועד ממש לפתרונות כאלה ולא חדרים לפי שעות שלא נעים באווירה...

אבל אני היתי עושה יום טיול מאורגן. כשהילדים במסגרות ועוד קצת בייביסיטר עד הערב.

בוקר פותחים באיזה בית קפה.

אחרי זה לסגור מראש איזה סדנא שאוהבים / מסז'/ אמבטיית קרח / רכיבה על סוסים

כל רעיון אחר שבסגנון שלכם..

ואז איזה סיבוב בשוק מגניב באזור, מחנה יהודה בירושלים או הכרמל בתל אביב וכזה..

ואז מסעדה ארוחת צהריים. אפשר גם קפיצה לים נגיד לשבת קצת.

אנחנו עשינו את זה ועד היום זוכרים את זה כחויה הכי טובה שהיתה לנו. יותר מכל נופש.

ואם את בקטע של אקסטרים - אז עשינו צניחה חופשית יחד וזה גם חויה בלתי נשכחת.

לצאת ליום בירושליםעדינה אבל בשטח

יש שם מסעדות מהממות, יש שם מקומות שמרגישים כמו חול, אם את בקטע של אקסטרים אפשר לעשות איזה משהו ואחכ ללכת למסעדה טובה, תלוי מה את רוצה, שופינג, אוכל, חוויות..?

יש מלונוצ שאפשר לבוא לספא וארוחת בוקרSheelaאחרונה

באלי לגדולאיילה12

לקום כל בוקר להליכה

להתחיל את היום שמחה

לא להתעצבן

ליזום

להיות אקטיבית

ולא להרגיש קורבן של המציאות

לכתוב מחשבות

לכתוב שירים

לכתוב סיפורים

להיות נוכחת

לא לכעוס לא להתעצבן על הילדים ובכלל

להתמלא , למלא מצברים ברגעים קטנים לאורך היום

וגם פעם בשבועיים שלוש נסיעה לבד בלי הבייבי

לישון טוב

ללכת לישון מוקדם

לא להיכנס עם פלאפון למיטה

לדאוג למיטה פנויה מבלגן וילדים מתוקים שמצטרפים כדי שאוכל לישון טוב

להיות אכפתית

להיות אמיתית

לקדם דברים שאני יודעת שצריך לקדם

שחשוב מאוד לקדם

לשמוח

לעשות רק כדי לעשות רצון ה'

לעשות בתמימות

לא בשביל להרשים

לא בשביל לקבל מחיאות כפיים

או שמישהו ישים לב או יתפעל

לעשות כדי שיהיה טוב

כדי לעזור למי שאפשר לעזור

להתחבר לבפנים שלי

להרגיש מה נכון להתקדם

להתמקד

לעשות בטוהר הלב

להתכוון רק לתועלת הדבר בלבד

מזוקק

בלי פניות

מאיפה מתחילים?

מלישון מוקדם ולהשאיר את הפלאפון מחוץ לחדרשימושית

זה ממש משפיע על כל היום ועל ההרגשה האישית.

ואני מאוד רוצה את זה-

לקדם דברים שאני יודעת שצריך לקדם

שחשוב מאוד לקדם

נכון אולי אתחיל בזה בלי נדר בעזרת השםאיילה12

לא סתם בא לךהמקורית

יש את הכל בתוכך,השאלה היא מה יעזור לך להוציא את זה לפועל/ מה כביכול מונע ממך

אני מאמינה שהטוב שבנו יוצא כשטוב לנו

תתחילי מזה. צעדים קטנים יומיומיים ועקביים שיעשו לך טוב. שינה טובה. פחות טלפון. נוכחות ברגע. הצבת יעדים ברורה, שיהיו גם ישימים.

את נשמעת אישה מדהימה♥️

טוב לי. גם לקחתי שנה רגועה כדי להתקדם בזהאיילה12

מתקדמת קצת קצת קצת, רוצה יותר....

לא כלכך יודעת איך להציב יעדים קטנים אבל אנסה

מנסה לחושב איזה מסגרת אני יכולה לקבוע לעצמי כדי להתקדם

מין רוטינות של רפלקציה איך הולך עם המטרות

לא יודעת ככ..

תוהה איך לייצר זמן של הקדשה כזו לעצמי.

אני בבית עם בת ה 8 חודשים אז יחסית רגוע,

ממש רגוע... אבל גם אין את הפניות של לבד רגע...

ותודה על הפרגון!!🥰

התחלת כבר מהצעד הכי חשובאיזמרגד1

שזה להגדיר לעצמך את המטרות שלך. עכשיו את יכולה לבחור אחת- שתיים משמעותיות מביניהם ולהתמקד בהם בתקופה הקרובה. כדאי לפרק כל מטרה למטלות קטנות ומעשיות שאת יכולה ליישם ביום יום...

מעניין מה שכתבת, אולי באמת לקחת כל שבוע שתייםאיילה12

מעניין אם זה יעזור

כי גם דבר קשור לדבר

אבל צריך להתחיל ממשהו....

שבועיים זה קצר מידי, צריך לפחות חודש בשביל הטמעהשימושית

של הרגל חדש.

כל ר"ח אני מחשבת על מה אני רוצה לעבוד בחודש הזה, אבל לוקחת דברים קטנים שנבנים אחד על השני

מסכימה עם שימושיתאיזמרגד1

כל שבוע 2 משימות זה ממש הרבה מדי לדעתי. אולי אם את מחלקת כל מטרה לחלקים קטנים ואז לקחת כל שבוע חלק קטן אחד זה יעד יותר הגיוני

כשאת הולכת על הרבה מדי בבת אחת זה גם מבלבל וגם לא מחזיק לאורך זמן

אני בעד לקחת שינויים לאט לאט ולעבוד על כל נושא בנפרד כדי שזה באמת יחזיק לאורך זמן...

בעצםoo

רוב מה שכתבת

מפעיל אחד את השני

אם ישנים מספיק

עושים ספורט

כותבים מחשבות

עושים דברים שממלאים

אז

אפשר להיות שמחים אקטיביים ומגשימי חלומות

מאיפה מתחילים?

ברור מלישון

חוסר שינה זה הפוגם הכי גדול של החיים

אחכ צעד צעד

(אני עשיתי דרך מהקל אל הכבד

ממה שהכי קל לשנות

ואז שזה הופך הרגל

אפשר להמשיך הלאה)

מחמלהנעמי28

רציני.

נשמע כמו רשימה של האישה המושלמת.

אפשר להגיע לכיוון, אבל כל החיים הם עליות ומורדות, ולהצליח להחזיק את הכל בו זמנית לפעמים לא מעשי.

אז חמלה, לקבל אותך כמו שאת גם ככה, וחמלה זה לא ויתור, זאת אהבה לא מותנת תוצאה, הסתכלות בעיניים טובות על עצמך והתקדמות איטית ובלי ביקורת.

ולדעתי היא הדרך היחידה להתקדמות בריאה, כי אם המניע הוא ביקורת ולא אהבה, האהבה העצמית גם לא תגיע כשתגיעי "לפסגה".

ובפן הפרקטי הייתי מתחילה מספורט וזהו, לא כל יום, תתחילי מפעמים בשבוע, זה יניע את הגלגל.

וואי, בא לי גם!שמש בשמיים

אני חושבת שאצלי זה יכול להתחיל מלסגור את הטלפון... אז עכשו סוגרת והולכת לגדול תודה שפתחת את השרשור הזה ועוררת אותו גם לרצון ❤️

כתבת מהמםצמאהאחרונה

ממש התחברתי לרצונות

ולרשימה הזו

ממש נשמע כזו שאיפה ענקית ...

אבל באמת מתחברת גם למה שענו לך זה להתחיל מקטן

לקחת מחברת ולכתוב תודות מסקנות מחשבות תפילות

ורצונות

ולראות איך מתקדמים... .

הלוואי שתצלחי ותשמחי בעצמך

גם מתפללת על עצמי

לצאת מהדכדוך

לאהוב את עצמי להעריך לפרגן

ולראות בהתקדמויות קטנות צמיחה.

לא לשאוף לקפוץ מ0 ל100

שאלה לי- האם מישהי כאן משתמשת בטייטו?אמהלה

זה באמת יעיל?

חוסך לכן ביקורים אצל רופא / מיון?

יש לנו.. ממש לא ממליצהאמא לאוצר❤

מיותר

סתם עולה כסף

מלא התעסקות

אף פעם לא עובד כמו שצריך, תמיד עושה בעיות..

בחיים לא חסך ..

אם היה אפשר מרחוק היה אפשר אבל זה לא שזה עזר לרופא *לבדוק* את הילד מרחוק

בחיים זה לא עבד וניסינו מלא פעמים לאוזניים גרון נשימה ומה לא..

וואו, תודה. אחכה לעוד תגובות אבל בנתיים הורדתאמהלה

אותי מזה...

משתגעת מהעניין שכל ההפתעות קורות בלילה

וכל פעם זה ריצה למיון כי הרופאים בטלפונים רוצים לכסת"ח

אני השתמשתי בזה פעם אחתעלמא22

על עצמי, בדיקת גרון בשעות הערב, ישר הרופא און ליין אמר שזה דלקת גרון וקיבלתי מרשם לאנטיביוטיקה, על הבוקר בעלי קנה.

לקטנה שלי קצת קשה לי להשתמש בזה, כי אני מרגישה שהיא חייבת בדיקה של רופא באופן ספציפי, אבל אם יהיה צריך, אני אשתמש

לנו ישברונזה

קניתי את זה לפני טיסה של 3 חודשים לחו"ל

תכלס לא הייתי צריכה את זה שם ב"ה

אח"כ השתמשתי פעמיים בארץ עבד מעולה

ממש בקלות התפעול ורופאים נעימים

אבל לא יןדעת אם הייתי קונה את זה אם לא הייתה את הטיסה

כןןןאנונימית מאושרת

ממליצה ממש ממש!

הציל אותי, את בעלי ואת הילדים מלא פעמים מלצאת בלילה לרופא תורן/לחכות לבוקר/סופי שבוע לרופא שבינתיים הילד צורח.

לא יכולה לספור את כמות הפעמים שעזר עם האוזניים של הילדים.

פחות מומלץ לבדוק ראות.

אבל אוזניים וגרון עבד מצויין.

אם הילדים הייתי צריכה את העזרה של בעלי שאחד יחזיק ואחד בודק.

*** אני עם מכשיר חדש שאיכשהו המייל שאני כבר לא משתמשת בו נכנס להגדרות.

הניק החדש יותר שלי שמור במייל אחר ולא זכרתי סיסמה.

מוזר לכתוב שוב מפה

איזה קופה את? אצלינו בחיים לא עבד..אמא לאוצר❤

👍 מעניין אם יש קשר! אנחנו מאוחדתאמא לאוצר❤

יכולה להגיד שקניתי לפני יותר משנהואילו פינו

ולא היה לי בו צורך מאז. כן היו חולים והצלחנו לקבוע תור לרופא

קניתי אחרי כמה פעמים שביאר פתאום כאבו האוזניים ועוד..

אז אולי זה סגולה..

בכל מקרה שמעתי המון המלצות..

אני כן ממליצהיהלום נוצץ

לא יודעת אם הייתי אומרת במקום מיון אבל כן במקום רופא, לפחות במקום רופא כשאין תור זמין.

האמת שהשתמשנו מלא פעמים וברוב המקרים לא הלכנו לרופא אחכ בכלל.

אחרי כמה פעמים זה כבר לא מסובך לבדוק וזה אחד הדברים הכי משתלמים שקנינו, ממליצה לכל מי שיש לו ילדים.

אנחנו משתמשים מלאדיאן ד.

קודם כל בשביל למדוד חום,

הרבהההה יותר פשוט מאשר לדחוף לילד חולה ועצבני מדחום לפה.

חוץ מזה, בעלי השתמש כמה פעמים כתחליף לביקור אצל הרופא.

גם לילדים וגם לעצמו.

זכור לי פעם אחת כשלבעלי היה כאב גרון מאוד חזק והיה בבית אנטיביוטיקה מדלקות גרון קודמות

הוא חשש לקחת ואז אחרי ביקור אונליין בטייטו קיבל מרשם לאנטיביוטיקה והתחיל לקחת מיד.

זה היה ממש משמעותי (אני לא זוכרת אם זה היה סופ"ש אבל תור אצל רופא פיזי לא היה זמין ביומיים שלאחר מכן).

אני אישית קצת פחות מתחברת ולא ניסיתי ביקור רופא דרך הטייטו.

מגניב! לא ידעתי שזה מודד חוםברונזה

ממש בתוך הטייטו? איך עושים את זה?

כן, חסך לי נסיעה לרופא עם הקטןהתייעצות הריון

כןיראת גאולה

יש דברים שאני מרגישה שצריך רופא פיזי, להרגיש את הילד.

אבל הרבה פעמים רק צריך מרשם או לשלול משהו והמרפאה לא נוחה או לא זמינה. אנחנו משתמשים פעמים בודדות בשנה, אבל בסך הכל כבר השתמשנו כ15 פעמים.

תודה לכולכן, מעריכה מאד שהקדשתן זמן לענותאמהלה

לא רוצה להעיק אז לא עונה אחת אחת.....

@ואילו פינו@יהלום נוצץ@דיאן ד.@יראת גאולה

@עלמא22@אמא לאוצר❤@ברונזה@אנונימית מאושרת@התייעצות הריון

אני רואה שהרוב כן מרוצות

בישוב שלנו אין לי קופ"ח והרופא של היישוב לא תמיד זמין כך שהרבה פעמים אני מוצאת את עצמי במיון רק בשביל שיאשרו לי דלקת באוזן וכד'....

אני עכשיו רואה שזה לא כזה יקר, אז חושבת שאזמין, גם אם זה יחסוך לי פעמיים/3 בשנה זה כבר שווה

תודה רבה לכן!!!

הלואי שיהיה לכם לעזר❤️ רק בבריאות!אמא לאוצר❤

ברור שזה שווה!התייעצות הריון

לי פעם בטייטו רופא אמרהריון ולידהאחרונה

שלא נראה שיש לי דלקת גרון.

סבלתי ממש אז הלכתי אח''כ לרופא פיזי והוא אמר דלקת חריפה ברורה בלי משטח אפילו.

מאז אני בתהיה עד כמה הטייטו יעיל וכמה אפשר לסמוך עליו.

נמאס לי מהשיעול הזה 😔shiran30005

המתוק שלי בדיוק שבועיים!! מההתקף האחרון, רק לפני שבוע סיים את הטיפול המלא וחזרנו לטיפול המונע, אחרי יומיים שוב התחיל שיעול חזק ואתמול בלילה כבר היה ההתקף...שוב בטניזול, אזניל כל יום , משאפים ואנהלציות

שנה שעברה היה חורף יחסית שקט חשבנו שזהו הוא גדל והולכים לקראת שיפור אבל החודשים האחרונים פשוט סיוט מתמשך

לא ישן כל הלילה עד שהצליח להירגע, כל היום בכה והיה נודניק בגלל הכדורים ואני כבר מתפוצצת מדאגה

הוא בן 3.9 לא כזה קטן

התחלנו שוב טיפול מלא

הוא מקבל טיפול מונע טוב וחזק אין משהו מעבר אז למה ככ הרבה התקפים? אני משתגעת

קצת רץ ומתאמץ וזהו הלך עליו, משתעל ונכנס לסטידור מפחיד, בגן פוחדים לקחת סיכון ובצדק

רופא ריאות אמר שנעשה לו בקיץ ברונכוסקופיה , רופא ילדים אמר תמתינו עם זה כל אחד אומר לי משהו אחר

זה עובר ונכנסים לשגרה נורמלית? בלי לפלד מכל ריצה קלה שלו? בלי לפחד מהלילות שאז הכל מחמיר?

זה אומרoo

שהטיפול המונע לא מספיק טוב

כדאי לכם לחזור לרופא ריאות

וללכת אליו קבוע עד שמשתפר

איזה עוד טיפול מונע יש?shiran30005

משאפים קיבל מכל הסוגים ולא עזר, אבל עדיין ממשיכים

אזניל קבוע מקבל

אין עוד משהו שלא ניסינו

סינגולייר גם לא עזר לו, אנהלציות במקום משאפים גם

אינהלציה 7% ניסיתם?oo

אצלנו זה מה שגם ריפא לגמרי

עם אירובנט

ובמקום אזניל יכול להיות שמוקסיפן יותר טוב

היתה לנו תקופה בעבר עם מוקסיפן מניעתי

עונהshiran30005

מוקסיפן מניעתי לא עזר בכלל בכלל עם אזניל זה ככה ככה

אבדוק על המי מלח 7% לא ניסיתי. יש לנו 3% וגם זה עושה לו ליחה סמיכה שגורם עוד יותר לחסימה

אירובנט גם אנהלציה גם משאפים יש לנו כי המשאף עם ריח לא נעים עבורו אז לא מסכים

אחוז גבוהoo

במי מלח אמור לטפל בליחה

3% זה נמוך לבעיות בריאות

אבל מה שהכי חשוב זה ללכת באופן סדיר לרופא ריאות

הוא אמור לדאוג שההתקפים יהיו פחותים

היתה תקופה שהלכנו פעם בשבוע למרפאת ריאות בבית חולים עד שהמצב השתפר

יש הרבה מעבר מה לעשות

פיזיו לנשימה

שאיבת ליחה ועוד

אל תשארו עם זה לבד

לרפואה יש הרבה מה להציע

איזה מרפאת ריאות קיבל אותכם פעם בשבוע?shiran30005

אנחנו מטופלים בבי"ח שיבא ועכשיו שיש התפרצות חזקה אני רוצה להגיע שהרופא יראה אותו בזמן אמת ואין תורים, התור שלנו שהיה מלכתחילה הוא לעוד כשבועיים עד אז הוא יסיים עם המחלה ונלך שהוא כבר בסדר ונושם טוב אז לא עשינו פה כלום.

רופא בקופה לא מבין בזה אז גם לא הולכת ומטפלת לבד בבית, רופא ריאות מתכתב איתי במייל בזמן אמת אבל זה לא כמו שהוא רואה ובודק אותו

היינו בהר הצופיםoo

לפני הרבה שנים

קובעים סדרת תורים פעם בשבוע

זה לא משנה אם הילד חולה או לא

עוקבים אחריו באופן רציף

ואם הוא לא חולה זה מעולה

ואם זה חוזר כל הזמן אז התורים יפלו גם על מחלה פעילה

יש את זה גם בבתי חולים אחרים?shiran30005

פעם ראשונה שומעת על זה, ביקורים כאלה הכי יעילים כי הם עוקבים באופן רציף אחריו

כל פעם אצל אותו רופא?

גם המליצו ברונכו אבל כל רופא אומר לי משהו אחר אז לא יודעת אם זה נצרך בכלל

זו היתהoo

מרפאה שלמה עם צוות רופאים ואחיות

והיו שם הרבה מטופלים שהגיעו קבוע

את יכולה לשאול את הרופא ריאות שלך

הוא בטוח יודע

עשינו בזמנו ברונכוסקופיה והיא יצאה תקין

מעניין , נבדוק, תודה🙏shiran30005

זה בדיוק מה שאני צריכה

כל הזמן אותו דבר וכל פעם מחדש אני מופתעת מהעוצמות של זה וכל פעם מפחיד אותי מחדש

גם הבעיה באנהלציה אצלוshiran30005

שזה עושה לו מלא מלא ליחה ואז מגיע שיעול ליחתי שתקוע לו אז עברנו משיעול מצפצף ונבחני לשיעול טורדני של ליחה

זה הבעיה באנהלציה

אינהלציה לא עושה ליחהoo

היא מכייחת אותה

כשהליחה תקועה בריאות או בדרכי הנשימה

נהיה דלקת והתקף

מכירהאפונה

אנשים שסדרה של זריקות B12 העלימה להם את האסתמה.

תחזרו לרופא ריאותקפצתי לבקר

אני הייתי עם אסטמה, עם צרות אין סוף בנשימה, ממש מנע ממני לעשות דברים, בסוף רופא ריאות טוב, עם הרבה סבלנות לנסות את כל השילובים של משאפים וכדורים עד הטוב ביותר - הגעתי למצב ממש מאוזן, כמעט בלי התקפים, כושר טוב ובלי לפיד לזוז.

צריך סבלנות אבל זה אפשרי

וואי יקרהאביול

חיבוק! איזה קשה זה...

האמת.שגם אנחנו היינו בסיפור הזה כשהבן שלי היה קטן, הדבר היחיד שעזר לנו בסוף היה שהלכנו לרפואה משלימה... גיסתי היא הומיאופתית, אז עשינו אצלה טיפול וזה מה שעזר...

מציעה לך לשקול גם. בהצלחה!

תודה, אני טופלתי שנים בהומאופתיה ולא עזרshiran30005

בכלל, חוץ מכסף (והרבה) שהלך לפח לא ראיתי שיפור- בעניין אחר. לכן סקפטית בנושא. מה גם שגם בזה צריך לעיתים להחליף תרופות עד שמגיעים למה שמתאים עבורו ואני ככ מותשת איתו שאין לי סבלנות גם לרוץ אחרי זה

אני טועה?

זה מאוד אינדיבידואלי....אביול

אני בכלל לא כזאת שמאמינה ברפואה משלימה וכל זה, אבל אחרי שראיתי כמה זה עזר לו, המשכתי עם הומיאופתיה גם למשהו אחר שנה לבת שלי, וגם שם ראינו ישועות..

זה נכון שזה הרבה כסף , אבל דווקא מבחינת התרוצצויות, אצלנו היא שולחת את זה לסופר פארם לידינו אז זה ממש סבבה...

תעשי מה שטוב לך

תודה , אבדוק את זה באמתshiran30005

עייפתי ורק מלחשוב על התקופה הקרובה אני נכנסת לייאוש

וואו ליבי איתך🩷ניק חדש2

הוא בקוצר נשימה?

או השיעול עצמו מטריף אותך?

כי אני דיברתי עם הרופא ריאות אמרתי לו שאני לא מסוגלת יותר. נגמר שיעול יש כמה ימי חסד ושוב חוזר הניגון

הוא אומר לי כל עוד הוא לא מצפצף אין מה לעשות

זה מערכת חיסונית חלשה שתופסת כל וירוס שזז.

גיהינום.

לא יודעת כבר מה זה קוצר ומהshiran30005

זה התקף אסתמה...רופא ריאות אומר שזה אסתמה בדרגת חומה קשה, רופא ילדים שראה אותו בזמן אמת אמר שזה סטרידור , רופא אחר אמר ברוכיוליטיס..

בנתיים הוא משתעל נבחני ושורק כל כמה שניות, בשינה זה בכלל בלתי אפשרי , בטניזול במינון הרגיל -3 כדורים לפי במשקל שלו לא עוזר לו בכלל ומינון כפול שאני נותנת עוזר אבל לא ממש גם, כמה כדורים גוף כזה קטן יכול לקחת?

אז כל פעם שאני שומעת שיעול הבטן מתכווצת ואני חסרת אונים, בלילה ממש בכיתי כי לא היה לי איך לעזור לו

כואב לי הלב עלייךניק חדש2

רופא ילדים הקשיב לו בשיעול האחרון?

גם הבן שלי היה עם סטרידור בהתקף שיעול האחרון מלפני שבועיים.

תקחי אותו שיקשיבו לו.

ובאמת מאד מפחיד כמויות הכדורים. אוף אני כ"כ מבינה אותך

אני בחרדות מזה לוקחת ציפרלקס.

כן היינו אצל רופא שלא מכיר אותו אבלshiran30005

זה היה אחרי 4 ימים של בטניזול , 4 ימים של אזניל משאפים מלאים ולא היה שיפור אז הלכנו, אמר שהוא בהתקף סטרידור האמת שנבהל אבל אחכ ציין שאם הכדורים לא עוזרים לו אז להפסיק כי אין טעם לקחת סתם , וגם לא לקוחים יותר מ 3 ימים. (לנו רופא ריאות אמר 5 ימים - וגם זה עוזר לשעה שעתיים והכל חוזר אז מה עשינו פה) אמר שהוא לא מצפצף אבל השיעול כן היה נשמע ככזה

אחרי כמה ימים עבר לו ליומיים , ואז התחיל שוב ככל שעברו הימים זה החמיר עד אתמול שכבר התפוצץ הכל

וואוניק חדש2

אולי להחליף רופא ריאות

חייב למצוא פתרון.

היינו אצל 2 כבר ושתיהם ממש מומחיםshiran30005

אמרו שאין ככ מה לעשות עם זה ועם הגיל זה ישתפר, שלחו לבדיקות סיטי וברונכוסקופיה אבל גם עושים רק בקיץ את הבדיקה לא בתקופות כאלה שהם הכי דליקים

קשוח

אוף😥ניק חדש2אחרונה

תגידו זה פדיחות להראות תמונות א"ס?הריון ולידה

ב"ה תחילת הריון ראשון (מאנונימי כדי שלא ישייכו את ההריון לניק שלי בינתיים)

אני מתלבטת אם להתפדח להראות תמונות של המתוק בא"ס

מצד אחד מתמקדים בו..

מצד שני זה הרחם שלי בעיקרון

אתן מראות? ויש הבדל אמא/ אבא/ חמות/ אחים וכו?

תודה!!

(בינתיים אני סתם מתלהבת כן? שבוע 9 בקושי רואים משהו... אבל בשבילי זו תמונה חמודה מאוד כבר עכשיוו)

חוזרת לניק שלי לעקוב

לא מפדח אותיהשם שלי

אני לא מראה, חוץ מבעלי ולילדים (אחרי שהם יודעים על ההריון).

אבל אין לי בעיה שיראו.

נראה לי שבאלבום שלי מהילדות, יש תמונה שלי מהאולטרסאונד.

חוץ מבעלי כמובן, הראיתי רק לאמא שלי אחרי הלידהפצלושון

תמונה אחת ממש חמודה

גם אני הרגשתי ככה בהריון ראשוןכורסא ירוקה.

שזה משהו פרטי שהגוף שלי עובר, כי גם באמת נפשית הריון ראשון זה תהליך גדול שעוברים. והיה לי מוזר להראות כי זה הרגיש חודרני. בהריונות הבאים כבר היה לי יותר קל לעיכול ההריון עצמו והרגיש לי פחות פרטי, אז לא היתה לי בעיה להראות

בטח אני משוויצה בכיף למי שקרוב אליDoughnut

הראתי.מוריה

לא התעמקתי בזה.

נראה לי שבחיים לא חשבתי על זה...יעל מהדרום

הראתי . וגם שמתי באלבומים של הילדיםואילו פינואחרונה

תמונת אולטרסאונד אחת של כל אחד..

הראתי לסבתא שלי בהריון האחרון. והיא פשוט התרגשה בטירוף!

נשים עם נסיון עם התקן מירנה-הריון ולידה

כמה זמן היו לכן דימומים/כתמים בהתחלה?

תודה!

3 חודשיםפרח חדש

אניכובע שמש

פעם ראשונה בערך חודשיים

פעם שניה - חודש

אני בהנקה מלאההריון ולידה

שבוע בהתחלה

לאחרונה היו לי כמה ימים מאוד הורמונליים וטיפה הכתמות, מניחה שזה סוג של מחזור.

יש לי נסיון 3 פעמיםמקרמה

בכולם הייתי על הנקה מלאה

והיו רק הכתמות קלות

(התקנתי אחרי מקווה- כך שלא נאסרנו אפילו)

3 שבועות הכל היה נקיאמאשוני

ואז התחילו הכתמות תקופה מסויימת ועבר.

כל התקופה של ההכתמות לא נאסרנו, אבל כן היו פעמים של כמעט בגלל חוסר תשומת לב.

אם נאסרים לדעתי זה הסיפור הגדול עד שמצליחים לטבול כשכל הזמן יש הכתמות.

אני לא מניקה בכלל, מבינה שזה גורם שיהיוהריון ולידה

יותר דימומים.

וגם אם מצליחים לא להיאסר כתמים ודימומים זה סיוט

את מקבלת מחזור סדיר?פרח חדש

נראה לי שכדאי להתקין בשלב שהרירית דקה, שזה ממש בימים הראשונים של המחזור

כך יש יותר סיכוי שלא יעשה דימומים

אבל אם לפי שיטתכם ההכנסה לא אוסרת, אז עדיף אחרי המקווה ולהיזהר עם הכתמים

לי היה תקופה ארוכה כתמים למרות ההנקה מלאה ודי מהר התרגלתי וזה כבר לא הפריע לי כמעט

זה גם לא היה ברצף.. פעם בכמה ימים כתמים לכמה שעות

כן, מקבלת מחזור סדיר.הריון ולידה

אפשר להיות יחד עם הכתמים האלו?

כלומר מבחינה רגשית לא נראה לי שייך בכלל כי זה מרגיש כמו מחזור כשיש כתמים, אבל אני שואלת מבחינה הלכתית.

זאת שאלה הלכתיתפרח חדש

אז כדאי לשאול את הרב שלכם

אנחנו קיבלנו הנחיות מסויימות וזה לא הגביל אותנו כמעט

מנסיון כדאי ורצוי לשאול רב על כל דבר ושלב..אני אנונימית!

תודה לכן, שאלה נוספת בפנים:הריון ולידה

אומרים שצריך ללכת עם תחתונים צבעוניים,

אבל לא הבנתי- אם יש כתמים ודימומים אז הולכים כל הזמן עם פד/ מגן תחתון, לא? אני לא יכולה להסתובב בלי כשיש כתמים או כשאני יודעת שיכול כל רגע להיות כתמים.

ואז- הלכתית זכור לי שזה לא מקבל טומאה,

אבל איך מסתדרים כמה חודשים ללכת עם זה? בקושי שבוע אני שורדת וזה מציק ומגרד ומגביר הפרשות.

אני השתמשתיפרח חדש

בתחתונית רב פעמית צבעוניות

או בתחתוני מחזור לדימום חלש (לא הרחבות ממש למחזור)

זה הרגשה הרבה יותר נעימה

וואי, יפה לך ששלושה חודשים עמדת בזההריון ולידה

עם כל הכביסות. צריך לכבס בלי מרכך ובלי מייבש וזה משגע אותי הכביסה הנוספת הזאת כל יום. (לפעמים אני שומרת ומכבסת פעם ביומיים אבל זה מגעיל שעומד ככה יומיים וגם אז זה עדיין משגע)

לא שומרת על הכללים האלו וזה בסדרפרח חדש

חוץ מזה שיש היום כאלו זולים באליעקספרס שאפשר לחדש יותר בתדירות

טוב לדעת שאפשר לא להקפיד וזה בסדר!הריון ולידה

חשבתי שזה הורס את כל הספיגה.

ממש ממש ממליצה לפנות ליועצות ההלכה של נשמתתהילה 4אחרונה