כל שאר העולם (הגברי) מחפש אחר החיבור המשלים, ההדדיות והעומק הרגשי שהנוכחות הנשית מביאה לעולם ולנפש. כמיהה לשותפות אינטימית, בה שני העולמות נפגשים ויוצרים שלם גדול יותר מסך חלקיו

וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת־הָאִשָּׁה אֲשֶׁר־הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ אֲסוּרִים יָדֶיהָ טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹקים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה וְחוֹטֵא יִלָּכֶדבָּהּ: (קהלת פרק ז פסוק כו)

את התאווה לנאוף עם נשים מרה ממוות, כדברי סוף הפסוק "חוטא ילכד בה".

כמו דמות האשה הזרה ממשלי, שמפתה את הפתי לנאוף איתה "לכה נתעלסה באהבים נרווה דודים עד הבוקר. כי אין האיש בביתו צרור הכסף לקח עמו ליום הכסה יבוא ביתו. 

אל תקרב אל פתח ביתה, רגליה יורדות מוות, שאול תמכו צעדיה. כל באיה לא ישובון, ולא ישיגו ארחות חיים... ולמה תשגה בני בזרה, ותחבק חיק נכריה.

 שתה נוזלים מים מבורך ונוזלים מתוך בארך. יפוצו מעיינותיך חוצה, ברחובות פלגי מים, ושמח מאשת נעוריך. איילת אהבים ויעלת חן בהאהבתה תשגה תמיד. יהיו לך לבדך ולזרים אין חלק עימך"

(זה גם משל להתרחק מאפיקורסות ולדבוק בתורה. אבל גם כפשוטו - שאדם יהיה נאמן לאשתו ולא ינאף עם זרה)

היי רות

את אמרת שאני עוד לא מוכן

אני חושב על זה הרבה

איך לפעמים אנ'לא רואה את מה שלכולם מאד מובן

אבל איזה עוד מרחק עלי לגחון

עד שגם אני אדע לנחש אשה נכון?

- - - - - - -

קשה להבין אתכן. בחיים שלי לא התגמשתי, הרפיתי, הרגעתי ותוך כדי התמסרתי והייתי יציב בקשר כמו עכשיו. אני ממש לא רוצה להיפרד ממנה

בנים ובנות חושבים בראש אחר לגמרי

שצריך לרפא, אלא לדעת איך לתפקד יותר טוב בקשר זוגי.

לדעתי כל אדם צריך ללכת לאימון זוגי/קאווצ'ינג. שיתן לו כלים.

לעיתים כדי שגבר יבין נפש של אשה טוב שהוא יקבל כלים במסגרת של אימון. כמובן שגם בנות טוב שתלכנה לאימון.

אין מה להפסיד, רק להרוויח מזה.

וגם אם יש לה בעיה ואתה רוצה את הקשר הזה, אימון יכול לעזור לך לגשר על הבעיה ולתת לך כלים איך לעזור לה לרפא את הבעיה שלה , וכמובן טוב שגם היא תלך לאימון (השאלה אם נכון לומר לה). ואולי הבעיה לא אצלך ולא אצלה אלא בקשר ביניכם,ואז אימון יכול לתת כלים לפתור את הבעיה.

בסוף על כל בעיה שלך/שלה , שיח כנה ורגיש ביניכם הוא הכי טוב. ואימון עוזר לך לתת כלים לעצמך לשיח יעיל כזה

מאמצים זה חשוב אבל איך תדע שאתה מתאמץ בכיוון הנכון? 

זה דבר שהרבה פעמים מביא זוגות לתסכול כי כל אחד בטוח שהוא נותן מעצמו מלא והוא באמת נותן רק שהוא מסתכל מהתפיסה שלו וזה בכלל לא מה שהשני צריך ממנו...

אגב, מכירה זוג שהם נשואים והולכים לטיפול זוגי אחת לשנה מבחינתם כמו שעושים טסט לרכב וזה גאוני בעיניי

במקום להתייחס לזה כבעיה שצריך לרפא בטיפול, תתייחס לזה כאתגר שמזמן לך לרכוש כלים לזוגיות טובה יותר

שני אנשים נפגשים. אחד משקיע מאוד בקשר ואחד פסיבי ומשועמם.

האם זו בעיה? האם שני האנשים זקוקים להדרכה ושיפור?

לא יותר הגיוני להגיד שזה לא יפה מצידו/ה של זה שפחות משקיע ושהבחור שיותר השקיע צריך לשמור על עצמו ולא לכלות את רצונו ותקוותיו על אבן שאין לה הופכין?

וכמובן שאם תגיד שעצם ההשקעה יכולה להיות הבעייתית תוסיף שמן למדורת הפדגוגיה. נכון שזה עלול לקרות אבל כרגע זה לא המקרה 💁🏻‍♂️

בפועל היא עברה תהליך עם עצמה והתחזקה. אבל המעמד הזה שבו זה לא הדדי לא פשוט לי.

אנחנו לא מחפשים "מי פה צודק/אשם בסיפור" , אלא "מה הכלים שניתן לקבל כדי להטיב עם הקשר" כמובן בהנחה שאתה מעוניין בקשר.

וכמובן שיח כנה ורגיש ביניכם על זה הוא הכי טוב. 

כמובן אם אתה מרגיש שהיא ממש מנצלת אותך מתוך רוע לב זה סיפור אחר

אז לא הבנתי ממך מה הבעיה.

ולמה זה נשמע שאתה היחיד שמתאמץ בקשר...?

ובבירור אני גם חווה פחד ולחץ מבנות קודמות שההיכרות איתן הלכה בנתיב דומה

שבו להרגשתי הן היו פסיביות ומשועממות ואני הייתי מסור ומשקיע, ובשלב מסוים הן פשוט חתכו

עכשיו זה לא בדיוק ככה והיא טובה מהן בהרבה, אבל הצורך שלי בנוכחות של הצד השני משמעותי. לא כיף להרגיש שהקשר הוא עליי ולא גם עליה. אני מרגיש כאילו היא קרובה ללהחליט להיפרד, ולא יודע לענות לעצמי איך היא תרגיש אם אני אגיד לה שאני רוצה להיפרד. אם היא תהיה אדישה או לא תושפע מזה אין לי כוח להתאמץ עוד. אני חייב לדעת שהיא רואה בי משהו טוב....

וואי מבינה ממש את הצורך בהדדיות, זה חובה... 

השאלה אם זה מתפתח לאט... מעניין איך היא רואה את זה. לפעמים הכל טוב חוץ ממשהו אחד קטן שחוסם. אין סיכוי שתדברו על זה? יכולת של זוג לדבר פתוח אחד עם השני זה מרכיב מאד חשוב. 

אני לא באמת חושבת שיש לי משהו לייעץ לך שלא חשבת עליו כבר אבל בכ"ז... ואולי כן הייתי מנסה לקחת עמדה פסיבית יותר ולראות אם זה גורם לה להביע עניין יותר.

עם הבחורה הכי יפה שיצאתי איתה בחיים. אבל קצת מקובעת, מההתחלה לא הרגשתי שזה יצליח והיא אכן חתכה אחרי שני דייטים נעימים. לא היה לי כוח לחזר.... חבל, קל"בית של החיים, גרים שתי דקות אחד מהשניה ;(

עכשיו שלחו לי מספר של מישהי אחרת. דור אל תהיה מריר תאורטית זה יכול להצליח

עוד תמצא את האחת

אוטוסוגסטיה עובדת לשני הכיוונים

אתה נמצא היכן שמחשבותיך נמצאות

מחשבותיך נמצאות בתוך הראש שלך

הראש שלך נמצא כאן

אתה כאן 

אולי זה רק משבר קטן, וזה חולף?

אולי אני פשוט נהייתי קצת עייף?

לא להזין את המרירות שלי (((((((((

בנות מסבכות הכל. אבל בנות מהממות יותר, וחמודות ורגישות.

יש לנו הסכמה מלאה

שאולי ה' עשה את היכולת להוליד ילדים רק מזיווג של זכר ונקבה כי הוא פחד שאם לא תהיה סיבה ממש מרכזית להיות עם נשים - תתפתח מלחמת מינים

אז הוא הכריח אותנו לשתף פעולה

הנורמות הדתיות והחברתיות הביאו למצב הנוכחי של זוגיות של גבר עם אישה אחת. עם הפלוס והמינוס, היתרונות והחסרונות, שנובעים מכך.    

גם 

המחשבות השליליות.

וואו כל הכבוד!!! אהבתי

@קעלעברימבאר 

לא נכנסתי אליו מאז גיל קטן

זכרונות אפלה

שוב שואל אין תשובה

אני צועק בכל העיר

שיסתכלו עלי רק עלי

אני רודף אחר חוקיך מחד

מאידך תשוקתי אותי רודפת

בוש ונכנע אבוא בשעריך

והלילות הארוכים והבדידות והשנים

והלב הזה שלא ידע מרגוע

עד שישקוט הים

עד שינסו הצללים

לאן אלך אנא אפנה

כשעינך מביטות בי

איכה אברח איך לא אפנה

בין אמת לאמת

בין הלכה למעשה

בין העמים ההם לזמן הזה

בין הנסתר לנגלה

בין העולם הבא לעולם הזה

וחוסר ודאות?

שום ענין שום שיח שום תהיה?

חווית האל שלי לא חפה מכל שאלה, אבל אין קשר בין חווית האל שלי וחווית האל שלו.

האל שלו רודף, מעיק על המצפון והמוסר, בולש ומאיים על היכולת להרגיש בנוח. המרדף הוא אחרי "חוקים" ולא אחרי מעשים מרוממים (כל מצוותיך אמונה).

בקיצור, שיר גלותי של תודעה דתית שצריכה כבר להיעלם מהעולם... 

כנראה שאנחנו רואים שם חוויה שונה. אני רואה שם תיאור של פער בין האנושיות והניסיונות לבין מה שהאל שלו מבקש ממנו ושסותר. הוא מקיים את מה שהוא אומר לו ומצווה אותו אבל כואב לו והוא מתבייש מעצם הפער שקיים בו.

עם זה אני יכול להזדהות

לא יודע מה זה תודעת גלות

יונה הנביא ניסה לברוח לא יודע איפה הוא היה חי ומה הוא עשה בחיים. נראה לי שהוא יכל לכתוב שיר כזה דומה

למה הוא רוצה לעשות מה שהאל הזה מבקש ממנו? למה כדאי להיות דתי בעולם שהוא מתאר?

אולי בגלל ההימור של פסקל ורצון בשכר

אולי בגלל שהוא מבין שהאל שלו עדיף מהיצרים שלו

יכולות להיות הרבה סיבות

יש ביניהם שיח וזה דבר יפה

תעשה טובה, זה לא קשור להימור של פסקל... אף אדם רציני לא עובד את אלוהים בגלל ההימור של פסקל

האל עדיף מהיצרים שלו - עדיין, אם כך - זה שיר אבסורדי בהגדרה, זו לא מצוקה מעוררת הזדהות של היות בעל נשמה אלוהית וגוף חומרי-יצרי, אלא שיר מרד פר אקסלנס שמוחה נגד אלוהים על יצירת עולם בלתי אפשרי ורודף. איני מסכים לטענה שיונה הנביא (או שאר הנביאים שהיו בדיאלוג עם אלוהים) דיברו בתדר דומה.

בקיצור, שיר שנובע מתפיסה רדודה להחריד את אלוהים; אוצר בתוכו מרידה מובהקת באלוהים (ולא דיאלוג "יפה" כמו שתיארת); ומנציח תודעה דתית ומאולצת שאונסת ומפריעה לחווית החיים האנושית

הבנים שלו יהיו דתל"שים והנכדים שלהם ילמדו תורה בריאה ויחזרו בתשובה לתורה של חיים

ומיפ אחת באמצע

בהתאם לתקופה ובהתאם לנסיבות וההשקפה האמונית / דתית.

הכוונה המקורית בפרקי אבות (על שלושה דברים העולם עומד…) כמובן היא לעבודת בית המקדש (הקרבנות).

הזמנים והנסיבות השתנו - בעקבות חורבן בתי המקדש, עבודת בית המקדש עברה עדכון משמעותי, והונהגו סדרי התפילות.  ובהשאלה  – "עבודה" היא התפילה ועבודת השם שבלב.

זכינו וקמה התנועה הציונית, תנועת "תורה ועבודה" (שהקימה את הפועל המזרחי ואת בני עקיבא בשנות ה-20 של המאה הקודמת) העניקה למילה "עבודה" פרשנות נוספת ומשלימה: עבודה יצרנית וחקלאית - החיבור לאדמה .

מייסדי התנועה ביקשו להוכיח שאין סתירה בין דבקות בהלכה לבין להיות פועל או חקלאי. להפך, העבודה נתפסה כערך דתי של "יישובו של עולם". טענו שכינון חיי תורה בארץ ישראל מחייב שילוב של חיי רוח עם עבודת כפיים, התיישבות ובניין הארץ >> בדיוק כפי שהיה בתקופות ההתיישבות שלפני חורבן בית ראשון.  אז רובם המוחלט של תושבי הארץ היו חקלאים, וכפי שמוצאים במשנה , מסכתות ארוכות מוקדשות להלכות ומצוות התלויות בארץ. 

אי אפשר לקחת משפט מהמקורות ופשוט לשנות אותו כמו שרוצים!!!

כמו שאומרים למה-יאמרו הגויים ולומדים מזה שלא לשאול שאלות או כל כבודה (מלשון כבוד) בת מלך פנימה ולומדים מזה שאסור לה לצאת מהבית, זה לא המשפט, זו לא הכוונה ואי אפשר לשנות את מה שהקב"ה אמר סתם כי זה מסתדר בתור סיסמא למשהו שיעזור לנו עכשיו!!!

תואם לרוח התקופה- כאשר בית המקדש היה קיים.  

ואפשר לשאול - מניין היתה הסמכות לחז"ל להחליף "עבודה" מממשמעות של עבודה פיזית בבית המקדש, לעבודה רוחנית שבלב?

ואם כך - אותה הרשאה תקפה גם לחז"ל של הדורות האחרונים, חז"ל של התנועה הציונית.   

אבל את העבודה שבלב שהיא תפילה כל העם קיבלו, אין בית מקדש אז צריך תחליף, חוצמזה-מאוד ברורה ההקבלה בין הקרבנות לתפילה-תמיד של בוקר שחרית ושל בין הערביים מנחה... ולהפוך את זה לדבר כל כך גשמי......

אל תבין לא נכון, אני יודעת שצריך לעבוד והמעלה הכי גדולה היא להפוך את העבודה הגשמית גם לכלי לעבודת ה' אבל מרגיש כאילו קידשו את העבודה הגשמית בלי להתייחס למשמעות הרוחנית שצריכה להיות לזה......

זה אחד השינויים המהותיים ביותר שעברה החברה היהודית בעת החדשה. מבחינה היסטורית, המודל של "חברת לומדים", שבה רוב מוחלט של הגברים מקדישים את כל חייהם ללימוד תורה ללא עיסוק בפרנסה, הוא תופעה חדשה יחסית, ובוודאי לא שיקף את המציאות בימי בית המקדש או אפילו ברוב שנות הגלות.

במחשבה החרדית המודרנית, לימוד התורה נתפס לא רק כרכישת ידע, אלא כערך הקיום של העולם - איפה זה ואיפה החיים ברוח המשנה, עבודת האדמה, קיום מצוות התלויות בארץ?

אם אתה לא חושב ככה אין מה להמשיך לדון בנושא!!!

מה שכן העניין הוא לימוד לצורך קיום, זה מה שצריך לעשות, כשהיה בית מקדש האנשים היו מחוברים יותר והצליחו להעלות את עבודת האדמה הפיזית למעלה של עבודה רוחנית, זו המטרה של התורה, לא התבדלות אלא העלאה של החומר לרוח,לדעתי כרגע מעטים האנשים שיכולים לעשות את זה אבל זה הדבר הגבוה ביותר, חד משמעית, זו מטרתנו בעולם-להעלות את הגוף הגשמי שלנו לגבהים רוחניים...

אתה שואל למה נהיה אידאל של חיי אברכות, אולי אברכים זה אנשים בדרגה יותר נמוכה שלא מסוגלים לעבוד בצורה נכונה ולהעלות את הגשמיות לרוחניות?

במיוחד שאמרת שאין הרבה אנשים שיודעים לעלות את החומר

לא על זה הויכוח.

הויכוח הוא על נטישת הציווי מהתורה לאדם היהודי, להיות אדם עובד, וכפועל יוצא לעסוק בעבודת האדמה ולקיים את המצוות התלויות בארץ.

פעמיים ביום מתפללים בקריאת שמע על שכר ועונש בהקשר של עבודת האדמה

וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם …. וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ: וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ:

הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם …  וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה…

מסכתות בש"ס עוסקות בהרחבה בכל הנושאים סביב עבודת האדמה.

עם התפתחות הציונות באירופה, עוד לפני מלחמת העולם השניה והשואה, יהודים דתיים עלו לארץ כחלוצים, הקימו מושבים וקיבוצים, גם מאגודת ישראל החרדית הוקמו מושבים וקיבוצים.

קיבוץ חפץ חיים, שהוקם ע"י פועלי אגודת ישראל, שמר על השמיטה כהלכתה, ולא סמכו על התר מכירה שפסק הרב קוק זצ"ל!

רבים וטובים מגדולי ישראל של אותם שנים נדרשו לפתרונות הלכתיים לצורך תפעול המשק החקלאי בשבתות וחגים - חליבה למשל.  

גם בארה"ב, הריכוז הגדול בעולם של יהודים דתיים וחרדים - אחוז ניכר מהחרדים (מעל 15% תואר ראשון, מעל 10% תואר שני) הם בעלי השכלה גבוהה, עובדים ומתפרנסים, ורבים מהם בעלי ממון ועשירים מאוד.

יזמים, אנשי עסקים, יהלומנים, עורכי דין.  עד כדי כך שכאשר החרדים מדברים על מקורות תקציביים חלופיים במקום תקציבים שיפסיקו לקבל מהמדינה כעונש על הסרוב לחוק הגיוס, הם בונים על קבלת תמיכות כספיות אדירות מבעלי הון חרדיים בארה"ב.  

דובר על כך רבות בשנה האחרונה.  

הברכות שה' אומר שיקרו אם נקיים את המצוות זה שכר על קיום המצוות וזה השכר כי זה כמו להגיד שתרוויח ארבעים אלף בחודש, זה היו המושגים אז-עבודת האדמה-אז זה מה שה' הבטיח...

ושאלתי אותך אם אתה חושב שהאברכים הם בדרגה יותר נמוכה בדיוק בשביל זה, (ו@אני-אני עונה גם לך) כדי להראות לך שאנשים שעובדים-אם הם מצליחים להעלות את החומר לרוח-יכול להיות שהם בדרגה יותר גבוהה מאברכים אבל רוב האנשים כמו ש@אני אמרה לא מצליחים לעשות את זה...

מי שחי כיום כאברך, לחלוטין לא נמצא בדרגה יותר נמוכה לעומת כל אדם אחר.

הוא פשוט נמצא במקום אחר (במדינת ישראל ולא בארה"ב, או אנגליה, למשל) מבחינה מגזרית ופוליטית.   

טוב, נעצור את הדיון פה...

אוף אני זוכרת ששאלתי אותה פעם ולא זוכרת מה התשובה

נראה לי שבאמת מבחינת מקור זה שיבוש, זו לא כוונת המשנה. אבל מה שהם אמרו "תורה ועבודה" כתפיסה של שילוב יש לזה מקורות אחרים...

"יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ", ו"כל תורה שאין עמה מלאכה וכו'.." אז אני מאמינה שזו תפיסה יהודית

אבל לא חושבת שצריך לשים את שניהם באותו מדרגה כמו שמציג המוטו הזה... פשוט להתייחס לדרך ארץ כדבר חיובי ולא דיעבדי

- חז"ל דיברו רק על עבודה שבלב שהיא תפילה

- - בני עקיבא הרימו אידיאל של תורה ועבודה, והסמל שלהם הוא של לוחות הברית וסביבן חרמש ואלומת חיטים. הם לא בהכרח ריפררו ישירות למימרא של חז"ל אלא רצו לעורר סנטימנט ציוני של לימוד תורה ועבודת אדמה

- - - כעבור שנים בני נוער שלא לומדים תורה מעבר למה שמצליחים לדחוף להם בפעולות בני עקיבא "עיוותו עלינו את הפסוקים"

אגב היום ערבוש סיפר לי שדני זה אוזן בערבית

שבט דן, דנמרק הדנים, דדן, דננים, דנונה, דנינו, דון, דינדין, דנן, נדד, נד, נדן, דנדון, דודנים,  דונו דנאי, נאדות, ודידן?

(ואתה באמת מצליח לשגע אותי, זה אומר שאני כן מאמינה בך אחרת לא הייתי טורחת להתייחס בכלל)

כנל עלייך תולעת בוץ

זה מקרה שבו יעזור להתרחק קצת ממנו?