עבר עריכה על ידי תהילה 3> בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 22:52
מחלקת את התשובה ל2:
1. ההתנהלות שלו לא חייבת להיות זהה לשלך, יש תפיסות הורות שונות, יש סוגי אופי וגם יכולות שונות, ועד כאן אין כמעט זוג שאין הבדלים בין שני הזוג בתחומים האלו.
2. מה שכן ניתן לעשות זה שיח, אבל שיח אמיתי ועמוק. לא האשמה, לא תלונות, לא זעם, ובעיקר לא יציאה מנקודת מוצא שחובה להתנהל איך שאת רואה לנכון ואם לא זה לוקה בחסר.
כדאי לדבר איתו בזמן פנוי, ולשתף אותו כמה חשוב לך ובעינייך שהבית אסוף, למה בעינייך נכון לא לוותר, איך אפשר וכדאי ליצור הרמוניה ושלווה.
הגיוני מאד שאין לו את הכלים והיכולות שיש לך גם אם היה רוצה להצליח בהרמוניה ושלווה כמו שלך, ויש מקום ממש לשוחח על איך ומה נכון בעינייך לעשות.
נשמע מדברייך שיש איזה ריחוק ביניכם, וזה באמת מצב גם מתסכל כאישה להרגיש שאת לא יכולה לסמוך ולהוריד אחריות כשאת לא נמצאת, אבל ממליצה ממש למצוא את הדרך לשיח ולשותפות, בלי זה זה כנראה לא יעבוד...
מצרפת לך גם סרטון קצר בנושא שהעליתי לפני כמה שנים:
בהצלחה
זה באמת נשמע מתסכל ממש. הלוואי ותצליחו לנהל את זה בטוב
***עריכה***:
רואה בהמשך השרשור שאתם לקראת הליכי גירושין.
ראשית, סליחה על ההתערבות, אבל מרגיש לי מהשרשור הזה, וכמובן אולי אני טועה, שלא יצא לכם ללמוד לנהל נכון שיח קונפליקטים ותקשורת.
אין לי מושג מה סיבת הגירושין, אבל זוג שיש לו ילדים, בעיני כמעט בכל מצב לקראת גירושין (למעט אלימית ומקרי קיצון) קריטי להגיע לטיפול ולנסות ללמוד לנהל את הזוגיות בצורה בריאה.
קונפליקטים כמו שאת מתארת זה דבר מובנה מעצם הפורמט של זוגיות, והיכולת לנהל אותם, לשוחח, למצוא דרך לעבוד בה במשותף, למרות כל זה היא בייס שבביס, וזה לא משהו שדפוק בחיבור ביניכם, אלא להיפך, זה האופן
שבו נוצר חיבור אמיתי, משיח על הכמיהה העמוקה שלך להרמוניה וסדר ובית נעים, ומשיח על זה שמבחינתו חשוב שיהיו אהבה זרימה וקבלה או ווטאבר, ומשיתוף כמה כאוס יוצר אצלך מצוקה כי... ומלשתף מה חשוב לך, ולראות איך הוא משתדל עבורך גם כשזה לא הדיפולט שלו, וכן הלאה.
ולכן, אם לא יצא לכם לקבל עזרה סביב הזוגיות, ואתם לא חושבים להתגרש בגלל מקרה קיצון יוצא דופן שבגללו אין מה לנסות בכלל לגשר לפתור ולהתחבר, בשביל הילדים שלך, השמחה, הבריאות הנפשית שלהם, וגם בגלל שכנראה לא סתם התחתנתם,
ממש ממש ממליצה לנסות ללכת לטיפול שיסייע לך ולכם❤️
אני גם אוסיף כאן שגם אם תתגרשו, זה יכול לסייע לכם לתקשר, לנהל דברים ביניכם, ללמוד ליצור שיח.
ברגע שיש ילדים אי אפשר באמת להתנתק אחד מהשני..
וצריך ללמוד לתקשר סביבם, לדאוג להם יחד, ולהשתדל ככל האפשר שיגרם להם מינימום נזק מהמצב הנוכחי.
וכן, לדעת ששום דבר לא כאן בטעות. לא החיבור ביניכם, לא זה שהוא ודווקא הוא עם כל הפגמים אבא של הילדים שלכם,
וכנל גם לא את, הכל מדוייק ומכוון, וכשאין מה לעשות, להרפות, לסמוך על השותף השלישי ולבקש ממנו שידאג להם. אף אחד מאיתנו לא יודע יותר טוב ממנו, ולא דואג לטוב לילדים שלו יותר ממנו...
