כל חורף חוזר לו אותו סיפור,
תעלומה עקשנית, ממש סיוט חמור:
הבכור מתקלח ושר לו שירים,
ואחריו נשארים רק מים קרים.
הדוד דלק שעות, עבד כמו חייל,
ובכל זאת אין לי מים, ממש חבל.
חשבנו: יש תקלה, הדוד חלוד
לא ידענו מה עושה שם הילד החמוד.
פותח את המים החמים בלי בושה,
ומשם מתחילה הדרמה הקשה.
הוא מחכה שהמים יתקררו ויהיו נעימים,
הדוד מתרוקן, הילד שמח בעננים.
רק כשהטמפרטורה “מושלמת”, לא פחות,
הוא מתחיל להתקלח אחרי שהדוד פרש לאנחות.
וכל זה, כן כן, אני לא מדבר שטויות,
במקום לפתוח מראש על טמפרטורות ראויות.
הוא כמובן חמוד ובכלל לא סדיסט,
אך יש מלא הפתעות בגידול ילד אוטיסט.
ננחם את עצמנו שהסיפור עוד לא אבוד,
הרי יש קצבת נכות שמשלמת על הדוד.
- נשואים טריים