ילדים בני עשרה אי אפשר להשכיב מספיק מוקדם בשביל  להתארגן בזמן למקווה...

הנס שלי הוא יחידת הורים. אפשר ללכת "לנוח" בזמן שהבית עוד שוקק חיים, ואז להתארגן בנחת...

מתארגנת וטובלת מוקדם

כשהקטן ער

(בעלי אחראי עליו בזמן הזה)

בעלי שומר עליה בזמן שאני מתארגנת וטובלת

בעבר גרנו עם מקווה חדיש ומפנק. הילדים היו קטנים יותר ואהבתי להתארגן שם בנחת בזמן שבעלי משכיב את הילדים.

היום הילדים קצת גדלו והערב הזה שונה. אני מעדיפה לעשות את רוב הארגונים יום קודם (הורדת שערות וכדו').

מתארגנת כמעט הגל בבוקר כשהילדים במסגרות או ערב קודם.

ככה שבערב עצמו של המקווה, מחכה שבעלי יחזור מהעבודה וכשהוא בא ישר מצחצחת שיניים וכו

ואם נשאר דברים קטנים וזהו! עפה למקווה.

החיים שלי השץנו מאז, ממש

ובחורף מעדיפה לטבול מוקדם.

לק"י

אולי רק אם יוצא חג- שבת צמוד.

(לא בקיאה בזה).

אבל אפשר להוריד שיער/ לגזור ציפורניים וכדומה יום לפני. ואז ביום המקווה להתקלח/ להסתרק/ לצחצח שיניים.

כולל השיער ומסדרת אותו אסוף ושמור

במקווה כשאני באה אני עושה שטיפה זריז ורק מסרקת את השיער (בלי לשטוף אותו)

כמובן עיון

וזהו

אם התקלחתי ערב קודם אז כן משאירה את השיער ושוב מקלחת טובה לערב המקווה

אבל גם אז, הכל הרבה יותר מהר כי אני יודעת שאתמול עשיתי ממש בנחת ויסודי..

כי אז ההשכבות לחוצות והכל מאחר

למדתי שעדיף לצאת כמה שיותר מוקדם..  ממש ברגע שאפשר...

אבל כן, גם למדעי שלא לצפות לשום דבר ביום הזה ואם מתאחר לא להתעצבן שהתוכניות שלי משתנות...

כשיוצאים מוקדם

אז את מהטובלות הראשונות

הבשלניות לא לחוצות

את יוצר בכוחות

המתח מאחורייך...

וגם, אם בעלי לא יכל להגיע מוקדם היה כמה פעמים שהזמנתי בייביסיטר לשעה אמרתי שיש לי תור יצאתי לטבול וחזרתי לפני שחזר.. 

גם אם לא נרדמו אני הולכת. יש להם אבא מדהים שנמצא איתם  

אצלנו קובעים תור מראש ככה שלא יכולה לאחר..

מסייגת שאני כולה עם שני קטנים, לא מצליחה להבין איך אמהות למתבגרים מנתבות ביום כזה

בקיץ בדרך כלל אני הולכת אחרי שהילדים הולכים לישון, או שאני הולכת ובעלי בינתיים משכיב אותם.

בחורף המקווה פתוח יותר מוקדם, ואז אני הולכת לפני ההשכבות. בעלי שומר עליהם בינתיים.

אנחנו דואגים שבעלי יתפלל ערבית בזמן שלא מתנגש עם המקווה. לפני או אחרי.

כשאני הולכת מוקדם, יותר קשה לתרץ לילדים את זה שאני יוצאת, וגם את ההכנות שלפני.

אני הולכת בכל מקרה כמה פעמים בשבוע לחדר כושר/ סטודיו אז ביום של מקווה קובעת את האימון בשעה מוקדמת ומיד אח"כ מתקלחת כבר שם ומיד ממשיכה למקווה (את ההכנות שדורשות הרבה זמן כמובן עושה יום לפני, כמו שהרבה כאן כתבו).

ככה גם אין שאלות מצד המתבגרים- הם לא מרגישים משהו שונה מכל יום אחר.

סליחה מראש אם מעצבנת

לנוח כמה שיותר, לעשות דברים שעושים לך טוב על הלב אם זה ללכת בטבע או לבית קפה או לשבת על הספה ולהתבטל לא להתאמץ יותר מידי. בסוף זה יגיע וכל הניסיונות לזירוז סתם מתישים את הגוף והנפש.

זאת החוויה שלי. שיגיע בקלות ובבריאות בעז"ה

אחותי ואמא שלי מצלצלות כל בוקר

גיסתי פעמיים ביום (ניחא כי היא אמורה להיות הביביסיטר אז עוד איכשהו זכותה)

הבוסית חושבת שעבדתי עליה כי איך זה שעוד לא ילדתי? (אני עונה לטלפונים סתומה שכמוני ויצאתי לחופשה כבר ב37)

לכולם יש מלא עצות תעלי תרדי מדרגות 

תעשי עיסוי פטמות עד שאת צורחת מכאבים

תצאי מדעתך

לא רוצה!

אין לי כח, רוצה להגיע ללידה לא 'גמורה'

לא הבנתי מה כל כך רע בגל הזה....
אין לי עצות, אבל אולי שיעשעתי אותך קצת.
ובע"ה בעתו ובזמנו

ומאיזה שלב זה באמת אל בריא ההריון המתמשך והשליה המזדקנת?

לק"י

יש בתי חולים שעד סוף שבוע 41.

(ויש כאלה שעד סוף 40. אבל לא הייתי מקשיבה בקולם😅).

וכמובן חשוב להקפיד על מעקב הריון עודף פעמיים בשבוע.

ותנוחי, תהני, תקראי ותעשי מה שעושה לך טוב.

ואל תעני לכולם. שישלחו הודעות אם בא להם (רק שזה לא יגרום להם לחשוד שנסעת ללדת😂).

את מכירה?

כמה פעמים ביום וחשוב לעשות כמו שצריך, לפי ההוראות.

חוץ מזה שיש בתי רפואה שמביאים פיטוצין בכמות קטנה גם אחרי ניתוח, אבל זה כבר תלוי איפה והיסטוריה רפואית.

בשעה טובה בעזרת ה'💜

ומה המטרה שלו?

התינוק עכשיו במנח טוב

אפילו עורפי שזה מעולה (אם לא התהפך)

אמרה לי שהם נותנים פיטוצין במינון נמוך בהשגחה אבל כרגע סגירה מלאה ולא יתנו פיטוצין ככה

אפשר לתת בלון ואז אחכ פיטוצין

וחוצמזה אני רוצה לידה 'נורמלית'. אם זה להיות בהשגחה כל הזמן ובשכיבה ובלחץ ממעבר לניתוח חירום- באמת עדיף קיסרי ידידותי כשבעלי איתי...

לק"י

חייב ניטור רציף. אפשר לבקש בעמידה.

אולי תבררי על בית חולים עם גידה חיובית לויב"ק.

לק"י

אני ילדתי את כולם אחרי התל"מ.

ואני אחרי ניתוח. אין סיבה להלחץ סתם.

יש זירוזים שכן אפשר לעשות. עדינים יותר אומנם, ועדיין.

וחייבת לספר לך ששניים אצלי שנולדו בשבוע 41 ו-41+4 נולדו פחות משלוש קילו (ואחד שנולד ב-41+2 בשקל של 3.800. לא תמיד יש קשר בין הגודל לשבוע. במקרה של שני הקטנים שלי זה היה הפוך, אם היו נולדים לפני, כנראה שהיו עוד יותר פיצים).

כמה הערכת משקל אצלך?

וחיבוק!

מאחלת לך לידה קלה ומהירה, בעיתה ובזמנה, ובידיים מלאות ובריאות!!

אבל את תמיד יולדת אחרי התאריך יש לזה שממעות לא?

אצלי תמיד התפתחה לידה טבעית לפני התאריך..

ועכשיו כבר עברתי כמעט בשבוע

אין לי נסיון עם ניתוחים אבל גם לי בלידה מתקדמת עברתי את התאריך באיזה שבוע וחצי ולא הבנתי מה קורה לי (את כולם ילדתי סביב התאריך) אז זה קורה...

אמרו לי שזה קשור למספר הלידה אבל לא קרה שוב אח''כ אז לא יודעת...

בשעה טובה!

הוא פשוט היה פתוח רק לפגים עד עכשיו.

יודעת בוודאות שאחי קיבל אותו כשהוא נולד וזה היה לפני יותר מ11 שנים, וכבר אז הוא לא היה חדש.

והוא וירוס קשה מאוד בעיקר לקטנטנים

כשהבת שלי הייתה בגיל הוא עוד לא היה בסל

אם היה לא הייתי מהססת לגביו בכלל.

אני לא יודעת איך זה עכשיו.

חלק נותנים בבי"ח. חלק בט.חלב.

חיסון נגד RSV

לא שמעתי רופאים שאומרים לא לחסן האמת, זה ממש מתנה

וכמו שכתבו לך זה לא לגמרי חדש

מכירה כמה שהתאשפזו בגלל הוירוס הזה.

הבן שלי נדבק כשהיה בן 7 חודשים. לא הגענו לאשפוז ב"ה והיה קשוח ממש. הוא היה ממש מסכן. אפילו לבכות לא היה לו כוח..

החיסון לא חדש והרופאחם ממליצים

עד כמה שאני מבינה הוא קיבל חיסון פאסיבי (כלומר את הנוגדנים עצמם ולא חומר שגורם לגוף לייצר נוגדנים) מקבלים אותו ככה מי שנולד בחורף, מספטמבר עד מרץ.

וירוס שנפוץ בחורף ויכול לגרום לקשיי נשימה.

פגים רגישים אליו במיוחד ולכן כבר שנים חיסנו פגים נגדו. אבל גם תינוקות שאינם פגים יכולים להגיע בגללו לאשפוז, ולכן עכשיו מחסנים את כל התינוקות.

והכי קשה נשימתית.

חופשי מגיעים לצריכת חמצן או יותר מזה..

ממליצה מכל הלב לחסן נגדו!!!

עד שנה שעברה חיסנו בעיקר פגים,

כל חודש חורף- חיסון- בשנתם הראשונה.

עכשיו התכשיר הוא חד פעמי ולא כל חודש.

זה חיסון לכמה נגיפים שאחראים על מחלות בדרכי הנשימה.

וזה חיסון שמזריקים כבר את הנוגדנים עצמם ולא גרסה של הוירוס/ חיידק

וגם קיבלה אותו.

כולם אצלי נולדו בזמן ובלי גורמי סיכון

אז זה לא חדש דנדש מהשנה. כנראה מהשנים האחרונות

הבן שלי קיבל לפני שנתיים בגלל פגות, ושאר הילדים לא קיבלו.

ראיתי שהכניסו אותו לחיסוני שיגרה רק בספטמבר האחרון.

אלא אם את לא מהארץ.

ואיזה קשהההה זה

חלקם הגיעו לאישפוז

ועד גיל שנתיים בערך זה ממשיך להשפיע ( זה לא מחלה של זבנג וגמרנו)

וכשביקרנו פעם בבית החולים לתקופה קצרה עם מחלה קטנה, מיטה לידנו היו זוג הורים עם תינוק בן כשבועיים שהוריו רעדו מפחד פיזית ממש.

הם סיפרו שהילד שלהם נדבק בוירוס הזה והיה בסכנת חיים של ממש.

הגענו אחריהם ויצאנו לפניהם, עברו כמה שנים טובות ואני עד היום חושבת עליהם לפעמים.

ואולי לעשות אח"כ פעילות על דומה ושונה

בשמחה! הספר "לקוף יש בעיה" מציע המון אפשרויות לפעילות חווייתית ומלמדת. הנה כמה רעיונות פשוטים ומהנים שמתאימים לגיל 5:

1. משחק הניחושים: "מי אני?"

מכיוון שהספר מבוסס על תיאורים של חיות, אפשר לשחק משחק של תיאור והתאמה:

מכינים תמונות של החיות מהספר (פיל, נחש, עכביש, עטלף).

את נותנת רמזים (למשל: "יש לי שמונה רגליים ואני טווה קורים"), והילד צריך לנחש מי החיה ולהצביע על התמונה הנכונה.

אפשר גם להחליף תפקידים – הילד מתאר ואת מנחשת.

2. פעילות יצירה: "הקוף והזנב"

הקוף בספר מתאר את הזנב שלו כדי לעזור לפרפר לזהות אותו.

אפשר לצייר קוף על בריסטול גדול ולהכין "זנבות" מחומרים שונים (צמר, מנקה מקטרות, או סרט בד).

הילדים יכולים להדביק לקוף זנב ארוך ומפותל, בדיוק כמו בסיפור.

3. משחק הבלבול של הפרפר

הפרפר בספר תמיד מתבלבל בין התכונות של החיות.

מניחים על השולחן מספר צעצועים או בובות של חיות.

אומרים משפט "מבולבל" (למשל: "אני מחפש חיה עם אזניים גדולות – הנה האריה!").

הילד צריך לתקן אותך: "לא! לאריה אין אזניים גדולות, לפיל יש!". זה מצחיק אותם מאוד ומחזק את הביטחון שלהם בידע שלהם.

4. טיול "חיפוש חיות" בבית או בחוץ

אפשר להחביא בובות של חיות ברחבי הבית או החצר.

הילד מקבל תיאור (למשל: "החיה הבאה מחבקת עצים") וצריך לרוץ ולמצוא את הבובה המתאימה.

רעיון ליצירה: "קוף על ענף" (מחומרים שיש בכל בית)

מה צריכים?

גליל נייר טואלט ריק.

צבעים (חום או כתום).

דף נייר או בריסטול.

דבק ומספריים.

איך מכינים?

הגוף: צובעים את גליל נייר הטואלט בחום. זה יהיה הגוף של הקוף.

הפנים והידיים: מציירים על דף נפרד עיגול לפנים ושתי רצועות ארוכות לידיים, וגוזרים אותם (אפשר לעזור לילד בגזירה).

הדבקה: מדביקים את הראש בחלק העליון של הגליל ואת הידיים בצדדים.

הזנב (החלק הכי חשוב!): גוזרים רצועה ארוכה של נייר, מלפפים אותה סביב עיפרון כדי שתהיה מסולסלת, ומדביקים מאחור.

הענף: אפשר לקחת מקל אמיתי מהגינה או מהרחוב ולתלות עליו את הקוף בעזרת הידיים הארוכות שלו.

לעשות שני חריצים מקבילים (כ 3 סמ)

לאורך הגליל בצד אחד

ואז להכניס את הראש של הקוף.

ככה הוא יציב ואין צורך בהדבקות נוספות.

בהצלחה! 

לי זה קרה בגלל ציסטה בשחלה.

זה עובר לבד בד"כ אבל כדאי לבדוק.

מעבר לזה ממליצה לבדוק יותר לעומק.

שולחת לך חיבוק גדול

ומרגישה ממש את הלב שלך

שה' יתן לך כח ומרפא 💞

אחרי זה פשוט התכנסתי בתוך עצמי

גוללת בלי הפסקה

עד שבעלי הגיע לשאול מה קרה והתחלתי לבכות...

הרגשתי כמו תינוק קטן, שנרדם מחיבוק

אני סתם מבזבזת את הימים שלי

לא מצליחה לזוז מהספה

ובעלי לא מבין אותי

ועכשיו נפגעתי ממנו ולא מפסיקה לבכות

חיבוק ענקקקקק

איך כואב

זה דברים שהם לא יבינו הגברים

בסוף זה בגוף שלנו בלב שלנו בתוכנו

אם הייתי יכולה לשלוח לך מארז שוקולדים ענקקקק

שה'ירפא את ליבך וישלח לך שליחים טובים לעמוד לצידך בזמן הקשה הזה! ובעזרת ה' בקרוב ממש תינוק מתוק❤️‍🩹

וכל כך מובן שקשה לך לנצל את הזמן, להרים את עצמך ושאת כל כך פגיעה❤️‍🩹❤️‍🩹❤️‍🩹

אולי יעזור לך למצוא מישהו בחיים האמיתיים שאפשר באמת לשפוך לו את הלב, וידע באמת להיות שם בשבילך. אולי אמא, אחות, חברה, אולי אפילו ללכת למישהי מקצועית לעבד את זה.

ואולי תנסי לחשוב מה את צריכה מבעלך- שהוא יקשיב? שהוא יקבל את הקושי שלך גם אם הוא מתמודד בצורה אחרת? שיחבק? שיפנק? ותגידי לו מה יעזור לך, מה ישמח אותך. שהוא ידע לעמוד לצידך בתוך הקושי.❤️‍🩹❤️‍🩹❤️‍🩹

שולחת לך הרבה כוחות!

אין מילים

קצת להקל לך על הכאב.

שה' ישלח לך כוחות ונחמה.

וגברים לפעמים לא יודעים מה לעשות עם עצמם בסיטואציות כאלה.. אולי כדאי לכוון אותו? מה את צריכה? לשתף רגשות וכו

עברתי את זה פעמיים (שבועות 22, 23)

הרגשתי כאילו מתה מבפנים, מריצה בלופים מה היה ומה יכול להיות

ואת כותבת שאין הסטוריית לידות. חיבוק גדול איזה כאב זה.

ממש ממליצה ללכת לעיבוד

פעם אחת הלכתי למעגל תמיכה כזה מטעם הבי"ח איפה שילדתי זה היה בהנחייה מקצועית ועם עוד נשים שעברו את זה ומבינות אותך

ופעם אחת הלכתי פרטי לפסיכולוגית שמתמחה באובדן ושכול

מרגישה שממש עזר

אולי תבדקי?

חיבוק גדול ומלא כוחותת

תתני לעצמך את הזמן, כל התחושות לגיטימיות..

מתפללת יחד איתך שתזכו לנחמה אמיתות ושה' ימלא חסרונכם בקרוב ממש

איזה כואב

בדרך הלאה: ליווי ותמיכה במסע הפריון אחרי לידה שקטה https://share.google/jXyTSCvqiNnl4cEeW