יודעת רק שבחור שמאובחן עם אוטיזם *אמור* לקבל פטור, אבל זה לא כל כך פשוט, מסתבר...

(הבן שלנו אובחן לפני חצי שנה עם אוטיזם, אצל פסיכולוג פרטי. בקופה האבחון התקבל אבל לביטוח לאומי אנחנו לא מצליחים לגשת. בכל אופן, הוא קיבל צו ראשון כמו כולם, וכשניסינו לברר בצבא מה אפשר לעשות, אמרו לנו שיגיע לצו הראשון ושיבקש לדבר עם הקב"ן. כלומר - אם הוא לא ילך לדבר איתו, אף אחד לא ידע על האוטיזם שלו.)

לכן נראה לי שגם אם האבחון הפסיכיאטרי נעשה בקופה, הוא לא יעבור מהר כל כך לצבא...

אבל אם אתם חוששים, אולי תאבחנו אצל פסיכיאטר פרטי? ואז אתם אלה שצריכים להעביר את האבחון הלאה בשביל לקבל הכרה כלשהי, ואתם יכולים לבחור לא לעשות את זה. (המינוס בזה שתצטרכו לשלם מכיסכם על כל הטיפולים בו...)

ממש לא תקין.

תעלו את האבחון לשאלון "צו ברשת"

הוא לא אמור בכלל לעבור צו.

אם יגיע, סביר שימרחו אותו בהמתנה עד שיוחלט לשחרר אותו הביתה, כי אף תחנה לא יכולה להכניס אותו כשיש אבחון לאוטיזם.

*יש מסלול שמשלב אוטיסטים בצבא. שכחתי את שמו. התנדבותי כמובן. אז הם כן עוברים צו, אבל מותאם, הורה יכול לבוא ללוות בצו וכו. 

החלטנו שלא יתייצב לצו הראשון, ונקווה שעד הצו השני נצליח לסדר את העניינים.

(אנחנו מכירים את המסלולים המותאמים לאוטיסטים - בבסיס שבעלי היה בו יש מסלול אחד כזה, למשל. אבל זה לא מותאם לבן שלי, הן מבחינת יכולות שכליות והן מבחינה דתית... אז כרגע מעדיפים שהוא יקבל פטור לגמרי, וגם הוא מעדיף ככה כי רוצה ללמוד תורה. אם בעתיד ירצה להתנדה בצבא, אז נראה אם נצליח להכניס אותו בכל זאת...)

ותודה רבה על הרעיון! מה זה "צו ברשת"?

כשהוא קיבל את הצו הוא היה אמור לקבל גם סיסמה ראשונית לאתר "מתגייסים" של מיטב

שם יש שאלון שנקרא שאלון צו ברשת, שהוא בעצם על כל הנתונים הטכניים.

תמלאו את כולו ותשלחו. שם זה המקום להעלות את האבחונים שלו וכל מה שקשור לזה.

אחרי שאתם שולחים הצבא אמור לעבור שם על הנתונים ולתת פטור בהתאם.

זו הדרך של הצבא לדעת בכלל על האבחנה.

וזה סה"כ שאלון אינטרנטי מהבית, לא דורש ממנו כלום. (זה כן שאלון ארוך, אבל את יכולה למלא את רובו עבורו)

וממש לא צריך להתנצל שלא מתאים לו להתנדב. יש סיבה שמגיע פטור, וזה לא שהוא ישלח נתונים שקריים😊

הצבא לוקח נתונים מביטוח לאומי

(הבן שלי עם נכות לא קיבל צו גיוס)

מה זה אומר לא מצליחים לגשת לביטוח לאומי? מגישים תביעה אונליין

אם לא מקבלים מהם תגובה בזמן סביר אפשר לפנות למבקר המדינה (גם אונליין)

וגם אפשר לפנות אליו בנוגע לצבא עם האבחון

מבקר המדינה אחראי על תהליכים לא תקינים בכל משרדי הממשלה

כשאני פניתי בעניין ביטוח לאומי זה טופל מאד מהר

מגיל צעיר ראינו שיש לו קושי כלשהו, חשבנו שזה קושי רגשי. הגננת בגן חובה שמה לב שקשה לו חברתית, אבל המורים בבית הספר פחות.

לקחנו אותו לטיפול רגשי אצל מטפלים באומנות, והם לא העלו את החשד לאוטיזם.

רק בכיתות הגבוהות של היסודי המורה זיהה שיש קושי חברתי משמעותי, ואז התחלנו תהליך של אבחון, שגם בהתחלה לא עלה על האבחנה של אוטיזם. בסוף הגענו לפסיכולוג פרטי שהוא אבחן...

ומה לגבי שאר הסימנים? בררנות באוכל, מבט בעיניים, קושי הרדמות , אבססיה לסדר מסוים?

למה אני שואלת , יש לי ילד בגיל ההתבגרות עם קשיים רגשיים ולאחרונה מטפל שאל האם בדקנו את הכיוון.

איך מבדילים בין קושי חברתי בגלל קשיים רגשיים לבין קושי בגלל תקשורת?

מצד שני בשכונה של האח שלי כל הילדים שלא מדברים עד גיל שנתיים מאובחנים . נשמע לי קצת מוזר...

כי זה נשמע מוגזם בהחלט.

אבל זו התרשמות שלו. לא מחקר מדעי

מכירה על הצבא, לא מספיק יודעת על שאר הדברים.

בגדול הצבא לא באמת מקבל את כל המידע. כלומר אולי יש גישה, אבל בפועל לא מחטטים בתיק של כל נער.

על אשפוזים פסיכיאטריים לפעמים כן מקבלים מידע ישירות. מכירה גם מקרים שלא.

לפני הצו הראשון (כיתה יא כזה), הוא ידרש למלא שאלון שכולל גם הצהרת בריאות. אפשר לסמן שאין כלום.

בנימה אישית אגיד שלפעמים בשביל הנער עצמו כדאי לספר את האמת בשביל שהשירות שלו יהיה מותאם. ייתכן שבאמת לא יתאים לו (נפשית) קרבי, או שיצטרך בסיס קלב וכו. אבל זה בעיות של עוד כמה שנים אם הוא ביסודי.

תקחי אותו לאבחון. מסל השיקום סביר שירוויח הרבה. וה"מחיר" כנראה מזערי עד לא קיים.

(אגב, ברוב המקרים בכללי במציאות, גם אם יש הסתכלות על מצב נפשי יעשו הערכה מחודשת לפי איך הוא בהווה. כלומר אם זה משהו שהיה ביסודי וכבר לא נוכח לא יתרגשו מזה במיוחד)

אבל אני כן יודעת שטוב וכדאי לבצע אבחון כדי לקבל שם והגדרה לבעיה ובהתאם לטפל בה.

גם אם הצבא ידע, עדיך שהוא ידע ובינתיים הילד יקבל טיפולים מתאימים או קצבה אם צריך.

עם כל האהבה לצה"ל ושירות משמעותי, בסוף זה רק 3 שנים והאבחנה על פי רוב היא לכל החיים.

אגב, לפעמים האבחנה שלנו היא שגויה ולכן חשוב לעשות אבחון טוב ומדויק.

מה שחשבנו שהוא חרדה חברתית הוא בעצם אוטיזים ומה שחשבנו לאוטיזם הוא בעצם ocd.

בהצלחה!

הצבא לא ידע עליו בלי שתספרו לו.

אם האבחון בקופה- בעקרון לפני צו ראשון צריך להביא מכתב מרופא הילדים על מחלות רקע. אז זה תלוי כמה הרופא שלכם יהיה יסודי והאם הוא יחפש את המידע הזה או לא.

אם זה אבחון שמגיע לביטוח לאומי- אז הם כן מעבירים מידע ישירות לצבא.

בכל מקרה, ממליצה ממש שאם יש אבחון משמעותי, לא להסתיר מהצבא. בסוף, את לא רוצה שישבצו את הילד במקום שעלול להזיק לו נפשית.

שאלת על השפעות במהלך החיים, אז רוצה להוסיף שבביטוח בריאות פרטי העלויות יכולות לעלות כשיש רקע של אבחון פסיכיאטרי. חוץ מזה, לא חושבת על השפעה נוספת, ולדעתי זה לגמרי שווה את התועלת שבקבלת סל טיפולים בבית הספר.

הם לא ידעו לבד על האבחון, גם אם הוא נעשה בקופ''ח.

הם ידעו רק מה שתספרי להם (ועל חלק מהאבחונים מקבלים קצבה, כך שאולי שווה לספר להם. תלוי מה האבחון, שווה להתייעץ עם עו''סית רלוונטית).

1. אסור להעביר אבחון לשום גורם ללא חתימת הורים.

2. כשבחור מכיע לצו ראשון הוא מגיע עם טופס שרופא המשפחה ממלא בו המון סעיפים וחותם עליו. אני מניחה שהרופא ממלא לפי התיק הרפואי שלו ואם כתוב משהו נפשי הוא יכתב אותו. אבל לא בטוחה שהוא יתייחס לאבחון מהיסודי. יש גם ראיון בבקום ויכול להיות שהנער יספר על עצמו . ישלי אח שהיתה לו תקופה קשה ביסודי והיה אצל פסיכיאטר וקיבל טיפול תקופה קצרה ובצבא היה בקרבי, וזה לפני יותר מ 10 שנים. עכשיו זה עוד יותר נורמטיבי.

3.  לפעמים הורים חוששים מהאבחון בגלל הצבא, הילד מפסיד טיפול וסיוע וזה גורם למצב להחמיר ובאמת לצערנו כשיגיע לצבא לא יהיה במצב טוב. לעומת ילד שמקבל את הסיוע והטיפול בזמן וככה וכשיגיע לגיל צבא יש סיכויים טובים שיוכל לעשות שרות משמעותי. 

אני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.

לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.

בהצלחה, יקרה❤️

מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.

מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.

לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.

גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה

חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,

ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.

אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.

ולא נעים כשהילד שלך נכשל במשהו כזה.

אבל כדאי ממש לברר את שורש העניין. מה מהות הגניבה? מה עומד מאחורי זה. לבדוק אם זו לא דרך למרוד/ להשיג תשומת לב שהיא צריכה אותה. או שאולי בכלל היא בבעיה אחרת וזו זעקה לעזרה. ללכת לטיפול מתאים. ממליצה ללכת לטיפול מחוץ למסגרת ביה"ס בינתיים, כדי שלא יתייגו אותה. אם יעלה בטיפול משהו שחשוב לידע את ביה"ס אז לשתף.

כמובן כל זה אם זה אכן לא פעם ראשונה. 

היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד

יש גם בפתח תקווה.

יש את ירכא

ומג'יק קאס בדיסיטי

כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....

דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...

יכול לחתוך עלויות בחצי.

בריכה?

אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?

הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...

חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה

אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).

וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
 

וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?

בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים

נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה

אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר

רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.

ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.

עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.

אפשר ללכת לבריכות.

פחות אטרקציה ללכת לשם

פארק הצנירים בקדומים

יש באלון מורה איזה מעיין ומנהרה עם מים.

יש עוד הרבה

אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.

אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר

כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?

(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)

את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?

אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.

אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ

אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש

רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת

*לימדתי את כולם לסרוג גם את הבנים,זה עבד יופי אצלי.

*יצירה מושקעת לסוכות.

*גם קישוט לשולחן לראש השנה

*כנל גם לשבת,עשינו אגרטלים מצנצנות ריקות למשל,חבקים מגלילי נייר סופג,בירכונים,קופות צדקה וכ'ד חילקנו גם לסבתות.

*חיפשנו קרשים מפורקים ברחוב ובנינו אדניות פשוטות,שרפרפים,לא הכל יצא מוצלח אבל הם ממש נהנו.גם נתן להם קצת מושגים

*כולם אצלי שותפים במטבח. מכינים סלטים, מבשלים,שוטפים כלים.

חגים (כרטיסי שנה טובה, קישוטים לסוכה, לימוד הלכות?)

אקולוגיה (ללמוד על זה, להכין יצירות בצורה אקולוגית, ליצור עציצים בצורה אקולוגית)

גמילות חסדים(ללכת להתנדב, להכין עוגיות וברכות לחיילים/אנשים עריריים לפני שבת)

בין אדם לחברו (ביקור חולים, כיבוד הורים) 

חוגים:

אומנות (ציור/ פיסול/ צילום)

מלאכות יד (נגרות/ קדרות/צורפות/ רקמה/ סריגה/תפירה)

בישול/אפיה

טיול

חיות

התעמלות

דרמה/ תיאטרון

נושאים:

חקלאות/ גינון (איך מגדלים חסה ואיך מוסקים זיתים ומכינים שמן זית...)

מדע/ טבע (לצפות בכוכבים, לחקור את החרקים בוואדי הסמוך לבית...)

היסטוריה/ גיאוגרפיה של ארץ ישראל

וואו, זה נשמע השקעה ממש!! כל הכבוד לך!! בהצלחה!!

זה בבית אבל אפשר לעשות גם בבית ספר

משחקי קלפים ודימיון 

משחקים חינוכיים

והוא לא נועד לפרסומות (או להבאת קישורים מכל מיני מקומות).

גם יפגע בה, גם רוב הסיכויים שלא ישתנה משהו בעקבות זה. מקסימום היא תאמר לבת שלך לחגור. זו לא אחריותנו לחנך אנשים . ממש מבינה אותך. גרה בעיר , אבל עיר קטנה , לא כבישים מהירים . ואין מצב ליסןע לא חגורים גם נסיעה של 2 דקות. 

לפורום הריון ולידה.

זה פורום שעוסק האימהות לגילאים גדולים יותר, וגם הוא פחות פעיל.

זה מאוד משתנה בין אחת לאחת, וגם בתינוק וההנקה הספציפיים.

לא כתבת באיזה גיל התינוק.

תעשי מה שטוב לך, בלי קשר למה אחרים חושבים.