או שהיו צפרדעים רבות כל כך, עד שהם פשוט לא יכלו להשתלט על כולן...

(באמת החרטומים מוזכרים בתחילת הספר השלישי, ובתור לומדי תורה בני העם העברי - אנחנו אמורים לחוש קצת חוסר נוחות מול ההתפעלות של רון מהם...)

(אני יכול לקבל מי שיטען שאנחנו יודעים שזה רק סיפור, אבל אז לא רואה למה החרטומים ספציפית יותר מטרידים את מנוחתך.)

זה אמנם דיון הלכתי תיאורטי. אבל לא נראה לי שהקסמים שבהארי פוטר אם היו קיימים במציאות היו אסורים הלכתית, שהרי מכיוון שהם נוצרים באופן תמידי ורק בצורה לוגית מסויימת, זה כמו טכנולוגיה שאינה כישוף. כמו שאין איסור בלסובב מגנט סביב סליל וליצור אור וזה לא כישוף, כך תיאורטית אם היו מצליחים להניף באוויר חפץ באמצעות אמירת מילה מסוימת עם נפנוף במטה מעץ מסוים, זה היה כבר מדע, לא כישוף.

באופן כללי לזכרוני הרמבם כותב באיסור כישוף רק טקסים ספציפיים מאוד , לא?  כאוב ידעוני וכדומה. או כל מי שמתיימר לטעון שהוא מכשף באמצעות שדים וכדומה, לא באמצעות מתודה פסאודו-מדעית. (אחרת כל הרפואה האלטרנטיבית תהיה אסורה).

לגבי הפן האמוני. מצינו שכישוף אסור לפי הרמבם כי נוגד את השכל ומחנך לסכלות, ולפי המקובלים כי זה כוחות טומאה.

לא נכנס לשאלה כמה הארי פוטר חינוכי. אבל דווקא הכישוף בו מתואר כדבר סופר לוגי שמצריך חשיבה אנליטית, ובז לסוגי כישוף שרלטניים ולא "רציולנליים לפי הההיגיון בעולם של הספר" כגילוי עתידות.

ולגבי דעת המקובלים - הכישוףלא מתואר בספר ככוחות טומאה ושדים (למעט אומנויות האופל שמתוארות כנובעות מהשחתת הנפש, שמהם יש סלידה של הטובים בספר).

לגבי התפעלות מקוסמים אמיתיים בהנחה כמקובלים שכישוף באמת עבד בעבר. אנחנו כן מעריכים את כשרונם בקטע האינטלקטןאלי כמו שמעריכים כשרון אינטלקטואלי של פילוסוף כופר, ועובדה שהיה חשוב לנו שבלעם הקוסם יודה שישראל הם עם ה'.

אנחנו כן סולדים מהדרך בה הגיעו לזה,שהוא על ידי חיבור רוחני ליצרים שפלים בנפש ובלתי מוסריים,כעריות רצח ועבודה זרה. ולכן בפועל זה אמנם כישרון מכובד לכשף ולקסום, אבל הוא רע.

בדיוק כמו שאנחנו מעריכים את נסראללה כגנרל מעולה עם כשרונות צבאיים איכותיים, אבל רשע. הלוואי שהמטכל אצלינו היה כשרוני כמו נסראללה (בכל מקרה לפי הספר עצמו, שמחלק בין קסם טוב לאומנויות האופל,  לא משמע בספר שיש הערצה לחרטומים מצד זה שעסקו באומניות אופל אלא כקוסמים טובים, אם נזרום עם הסיפור הפנימי בספר. שהרי הטובים סולדים מהאופל בספר. מה גם שהאזכור של החרטומים בספר מוזכר רק פעם אחת ואין פה סכנה חינוכית שילדים יזדהו עם החרטומים).

היית יודע שמדובר בקסמים מסוג שונה מאוד מהקסמים שמתוארים כאסורים לפי התורה.

וכן, זה רק סיפור, שההנאה ממנו היא בגלל המתח והרגש שבו, ומהעולם החדש שנבנה בגאונות, ולא בגלל הקסמים שבו.

(בכל אופן @קעלעברימבאר הסביר את זה טוב ממני)

ובלי קשר בלדון באופן כללי על אם יש בעייתיות חינוכית לילדים בהארי פוטר בשל תכנים אחרים

הילדים שלי למשל לא קוראים הארי פוטר (רק ספרות של אנשים שומרי מצוות, שגם בה צריך להיזהר לפעמים).

כשיהיו מבוגרים יוכלו להחליט אם לקרוא, ואז הם כבר יהיו במקום בשל יותר כדי לשפוט את מכלול התכנים... (אחת מהם כבר מבוגרת, למעשה, ולא כל כך מעניין אותה לקרוא את הארי פוטר אף שהיא תולעת ספרים. יש היום הרבה מאוד ספרים של אנשים שומרי מצוות...)

אבל נגיד בשר הטבעות אין תכנים בעייתיים

מעבר לכך, בפשטות ברגע שזה הופך לטקס (כמו המתואר בגמרא) זה כבר איסור כישוף שהוא בסקילה, דווקא בגמ' ובפוסקים יש חילוק בין מעשה שדים למעשה כשפים.

לא יודע למה החלטת שלא קראתי. אכן בצעירותי לא קראתי (לא חושב שכבר יצא ובין כך לא הייתי קורא דברים כאלו), אבל כשיצא שילדי נחשפו לזה בתלמוד תרה🤷‍♂️, אז עדיף לדעת מה הילדים קוראים. קראתי בהחלט בעיקר במקומות בהם אסור ללמוד תורה.

אני מסכים, כמו שרמזתי למעלה, שאפשר לתרץ שיודעים שזה לא אמיתי ומסכים לחלוטין שיש כמה וכמה עניינים בעיתיים נוספים בספר. אולי יום אחד אכתוב על זה בצורה מסודרת (אבל אז אצטרך לקרוא בעיון מחוץ ל...).

השאלה אם מה שהרמבם כתב זה רק על מי שמניף בשרביט בדברים שאינם עובדים, לא מה שבאמת פועל.

גילוי עתידות אכן מתואר בספר כשרלטנות לא ראציונאלית שכולם בספר בזים לה. על בסיס היחס התרבותי של הראציונאלים לאסטרולוגיה בעולם האמיתי.

כמובן יש המון דברים בעייתיים בספר. והקסמים הוא הפחות שבהם (בלי להכנס לשאלת ההשפעה של דימיון מופרז על ילדים לשלילה או לחיוב).

לשיטת הרמב"ם כל הכשפים למיניהם, הם הונאה, לא באמת עובדים אלא רק משלים את הטיפשים ועדיין המעשים הללו אסורים מדאוריתא וחייבים עליהם מלקות ועל מה שנכנס לגדר כישוף - חייבים מיתה.

רוב הראשונים חולקים וסוברים (כפשט התורה ודברי חז"ל) שהדברים אכן עובדים ועדיין אסורים כשהם לא בדרכי הטבע.

מגנט עובד בדרכי הטבע, אין איתו שום בעיה. לגבי רפואה טבעית שהזכרת - יש תחומים שזה בסה"כ חומרים שכן או לא עובדים ואז אולי חבל על הכסף אבל אין בעיה, יש דברים שהם דמיונות ויתכן שנכנסים ל'דרכי האמורי' ויש דברים שאכן נכנסים לגדרי כישוף וצריך לשאול פוסק שמבין את המציאות על כל דבר.

כל מה שעובד תמיד בניסוי, מוגדר "מדע".

אם תאורטית אם כל פעם שהיינו מניפים במקל מעץ מסוים עם נוצה של עוף מסוים זה היה גורם לחפץ לרחף, וזה היה מאושר בניסוי חוזר עם ביקורת עמיתים, זה היה מוגדר כממצא מדעי, גם אם לא היו יכולים להסביר למה זה קורה (יש גם כיום תרופות שפשוט יודעים שהם פועלות במוח בלי לדעת את ההסבר המדויק של התהליך. רק יודעים בניסוי שהם עובדות).

גם חלק מההסברים המדעים אינם הסברים אלא תיאורים מתמטיים של סדר הדברים, כמו "אנרגיה" "תנע" "כוח" וכדומה.

לגבי טעם האיסור זה מה שבדיוק כתבתי- קסמים לפי הרמבם מחנכים לטפשות ולכן התורה אסרה אותם, בעוד שהקסם בהארי פוטר בתוך הסיפור הוא תוצר של "מחקר" ראציונאלי ולמידה ראציונאלית ביקורתית. כמו פיסיקה וכימיה בעולמינו רק שאצלם זה קורה בצורה "קסומה".

הראשונים שטוענים שכשפים באמת עובדים, טוענים שזה באמצעות כוחות טומאה וקשר עם שדים וסטרא אחרא, כמו בחז"ל "שאין השד שולט על בריה פחותה משעורה".

לכן לפי הרמח"ל בדרך ה', מותר לצדיק לחולל ניסים באמצעות קריאה בשמות הקדושים, גם אם הוא יוצר תופעות שיוצאות מגדר הטבע במעשיו, וכנל במדרש על משה שהעלה את ארון יוסף באמצעות השם המפורש. בעוד שכישוף באמצעות כוחות טומאה אסור.

אז אסתפק בזה שאני יודעת שזה לא אמיתי.

איסור תורה כן, אבל כפירה?!

כששאול הלך לבעלת האוב הוא כפר?! הוא עבר על איסור תורה חמור, אבל כפירה לא הייתה שם.

אלא אם כן, לא הבנתי את כוונתך במילה "כפירה".

גדולים"

"אל דאגה הארי" אמר פרד "הבית שלנו זה מחילה שאין עליה קללה"

התנגשו באוויר והטיל חזר לאיראן. חמינאי פגע ברצפה בסופיות סתמית , עלי מת מהטיל שירה בעצמו

רק בגלל שמי שהוא מתכוון שהם א"מ הם להבנתו כיפות סרוגות, לא מבין על מי הוא אומר את זה...