אני אהיה 27 השנה קורט קוביין אני מגיע
מַה נְּעִימִים יָמִים לְבֶן עֶשְׂרִים קַל כְּעֹפֶר דּוֹלֵג עֲלֵי הָרִים
בָּז לְמוּסָר לוֹעֵג לְקוֹל מוֹרִים יַעֲלַת חֵן חַבְלוֹ וּמַלְכֻּדְתּוֹ
צדיק יסוד עלוםאני אהיה 27 השנה קורט קוביין אני מגיע
מַה נְּעִימִים יָמִים לְבֶן עֶשְׂרִים קַל כְּעֹפֶר דּוֹלֵג עֲלֵי הָרִים
בָּז לְמוּסָר לוֹעֵג לְקוֹל מוֹרִים יַעֲלַת חֵן חַבְלוֹ וּמַלְכֻּדְתּוֹ
חלילה חבר! אל תאמר ככה. (שמח שריככת בתגובה השנייה)
(חוץ מזה שאתה בכלל לא צריך להיות דווקא בן 27 כדי להגיע לקורט קוביין חחחח. מכיר את "מועדון ה-27"? לטראגתינו הוא גמיש ופתוח להרבה גילים מסביב). לאחרונה גיליתי, ככל שאני נחשף לאספקטים מסוימים בתרבות המערב אני מאד מרגיש תחושת דחייה נקרא לזה. (צריך לברך בשמחה ברוך שלא עשני גוי , לא כדי להוריד מהם כדי לשמוח בעצמנו על חלקנו בחיים.)
ד"א הזכרת לי פתאום את ''המדרגות" עם הפיוט הזה של ריה"ל וזה ממש שימח אותי. תודה לך חח
(ומעניין ההבדל , המשמעות כשחושבים על זה)
ענו אמן יהא שמה רבא
וברצינות - אין מנוס. על כרחנו הדמיורגוס ברוך הוא עירב אותנו בעולמו היפהפה והחשיך עלינו את תרבות יון לנסותנו ולגדל את כבוד מלכותו
על כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת ועל כרחך אתה שומע נירוונה ועל כרחך אתה גם מופעל מהקסם הטראגי של קוביין הרצוץ והניהילסט
אוף דור אסור לך להגיב כל כך קשהההה לכל טריגררררר 😭😭😭
ואפשר גם לברך בשקט, להשמיע לאוזנו מעט ובמנגינה כדי לעורר את הכוונה. כי מרגיש שיש בחינה של קידוש שם שמיים אצל האדם גם בינו לבין עצמו.
ותקשיב, ניסחת את המשפט של ה"על כורחך כו' " באופן כל כך קולע! 😂(=צוחק-בוכה על עצמו, על הגלות ועל צער השכינה כאחד (בחיצוניות בוכה כואב, בפנימיות בחינת "ר' עקיבא צחק"). אהבתי ביותר.
(אני אומר לעצמי כשאני מטוגרר שגם להגיב כל כך קשה לעצם העיניין שאני מגיב כל כך קשה שאני מטוגרר הוא גם רעה חולה. איפה שלמעלה ממני, אני משליך על ה' ית' ועוזב את זה, לא יכול להתמודד אחרת....).
ולמה נבצר מאיתנו להיות דגים או עופות מרום
כלואים בכלובי בטון מפחד בלילות
אמת. מאז ומעולם צעקנו לשמיים למה ריבוינו של עוילם??
אבל מה נגיד אחרי 120? (אני באמת תוהה לעצמי) "הקב"ה בראת עולם כזה, בראת אותי אדם כזה, של "מפחד בלילות" ומה אעשה???" הוא יגיד לנו (קשה לכתוב אבל כביכול) "הן. אבל גם "איש חרבו על ירכו"!! בראתי יצר לב האדם רע מנעוריו, אבל בראתי גם תורה תבלין."
אני תמיד משתדל לחזק את עצמי- לא עליך המלאכה לגמור! אבל גם מזכיר לעצמי ואין אתה בין חורין ליבטל ממנה...
האם אתה *באמת* שמח, ובמה אתה *באמת* שמח. אני מנחש שתגלה שמאז ומעולם זה היה רק בו ית' וכל ניסיון אחר זה דימיון.
אם היינו יכולים להתעלם ממציאותו, נו אין הכי נמי אולי היינו שמחים יותר. אבל זה "אם" ולכן אין שום משמעות בחיפוש שמחה באזור ה"אם" הזה. אין מה לעשות זה תמיד ירדוף אותי, עדיף לי כבר למצוא שמחה אמיתית בה' (גם כשהיא נחווית כצער גדול) ולא שמחה מדומה במקום אחר (גם כשהיא נחווית כהנאה גדולה).
עד כאן קראתי את עיקר הפסקה הראשונה, עכשיו קראתי תסוף ותשניה ו,
האמת שאין לי מה להגיד. אני משכנע את עצמי.
אבל מה שבטוח זה ממש לא קשור לפרס לאחר המוות ואתה יודע את זה. ר' עקיבא היה בוכה בשבת ואומר לתלמידיו מה אעשה וזה העונג שלי?
מה נעשה תגיד לי??? בוכים, בוכים, אבל אין לנו עונג אחר לא יעזור לשקר את עצמנו.
ולא בוכים בשביל עולם הבא, בוכים בשביל עולם הזה.
ממש, אה? עדיין, נראלי לכל אחד יש את פסקול תמימות הנעורים שלו חחח. אפילו לא נוסטלגי משהו, רק דה ז'ה וו.
הייתי מבין שאני לא מבין ועושה גוגל. ממש לפני עיוור!
אני רק יודע "חכמה בגויים תאמין תורה בגויים אל תאמין" ומתפלל לפני הלימוד שלא אומר על טמא טהור ולא על טהור טמא
כמובן שמיד גיגגלתי למען לא אבוש בתוך חכמי עדתך. עזר לי להבין מאי ירמיהו? לא. מבאס? כן. יש לי כוח לחשוב? לא. למה? כי אני מעדיף לומר "כן כן משה שפיר קאמרת" ולחזור עם זנב בין הרגליים לד' אמת שלי
וזה גם קשור לעיוורים וגם קשור לפרשנות שלך את התמונה
כל הרפרנסים האלה לא מובילים לשום מקום
יוַיְהִ֤י דְבַר־ה֙ אֵלַ֣י לֵאמֹ֔ר מָה־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה יִרְמְיָ֑הוּ וָאֹמַ֕ר מַקֵּ֥ל שָׁקֵ֖ד אֲנִ֥י רֹאֶֽה׃ וַיֹּ֧אמֶר ה אֵלַ֖י הֵיטַ֣בְתָּ לִרְא֑וֹת כִּֽי־שֹׁקֵ֥ד אֲנִ֛י עַל־דְּבָרִ֖י לַעֲשֹׂתֽוֹ׃
אולי אמת נכון הדבר לא מובילים לשום מקום. כנראה שככה,
אבל לפחות הם חצי נחמה
בסדר אנחנו משועממים אז אנחנו משחקים באבני חן יקרות בתוך שלוליות של בוץ 
אל תשכחי שאמרתי לך אל תשכחי
שהכל כבר ידוע מראש:
אנו כאן כדי להעביר את הזמן
סוף העולם! סוף העולם!
אבל גם קרוב עד אין סוף.
לא ממש בהקשר הזה (רפרנסים בשישור)- אבל גם לא מאוד רחוק מזה, אדרבא לקב"ה יש שעשועים כשהתורה שלו היא שעשועים עבורנו. ואתה יודע מה לולא היא... וממש בפשט.
ככה זה, לא אנחנו החלטנו לא אנחנו מבינים אבל נאתווה להיות לו דירה בתחתונים
בכל תקופה שבה עם ישראל היה בשבר תרבותי ברור לי שהייתי הראשון להישבר (יוון- מתייוון, מינות - הולך לגנוסטיקה, שבתאות - עושה פלפולים על העלאת ניצוצות מהאסלאם)
והנה עדיין כיפה לראשי וציצית לגופי. הממממ....
דורנו הוא דור מופלא 🥰
נו, נראה אתה לא ממהר ללמד על זכות על עצמך (גם כשאתה כן על אחרים), אז היית הראשון להישבר -מה בכך??
אתה כאן ועכשיו ולא בשום מקום אחר. וכפה לראשך וציציות לגופך -שמח בני בחלקך! אנחנו פוסקים גם כשחטאו קרויים בנים למקום
חשבתי מילולית אירונית. נו שוין מה אני בור.
בין אריות פה
אוףףףףףףףףףףףףףףףףף 😮💨
אני מבין שהנצרות רעה ואני מבין שהוא המוביל שלה ואני מבין שגם הנצרות במופע ההיסטורי שלה וגם הנצרות בזווית הרעיונית שלה הם גרועים.
אבל למה חז"ל כל כך שונאים את ישו? למה הוא נמצא בקטגוריה אחת עם בלעם וטיטוס?
אני גם שונא גדול של הנצרות אבל לא מבין למה לשנוא את ישו עצמו.
שאתה עונה יפה לעצמך. אם יש משהו שהשניא כל כך את אותו האיש הוא הוא מה שאתה קורא לו "הנצרות במופע ההיסטורי שלה". דווקא בזווית הרעיונית יותר קשה להבין שהנצרות רעה, ואם זכית להבין אשריך.
זה תירוץ שהוא הרבה יותר ממניח את הדעת. הברבריות של הכנסייה בצורותיה לדורותיה.
הטעות הגדולה שלך היא כשאתה מתחיל להפריד בין ישו עצמו לבין הנצרות. -זה עיון מאוד לא יהודי.
להבדיל, אתה מפריד בין משה רבינו לחז"ל?
אבל עזוב את זה, כי אין שום משמעות להפרדה בין ישו לנצרות. אתה רוצה לא לשנוא את ישו עצמו ולשנוא את הנצרות? נו שוין, אפשר להכיל.
קראת? מומלץ?
אחי קרא והתלונן הרבה שהספר מבולגן מדי אז נסוגותי אחור
בוודאי.
הנה, זה יהודי, יודע שהזווית הרעיונית זה המופע ההיסטורי שלה וזה מספיק ודי והותר להבין למה יש כזאת שנאת נפש.
מאוב. זה אומר לא לדעת? וודאי שלא.
אבל זה נורת אזהרה לעצור ולחשוב.
לעצור עכשיו, ולהפסיק לדבר אל עצמך ככה, להפסיק להתייחס אל עצמך ככה. זה לא משנה שזה לא ברצינות, למעשה זה יותר מדאיג כשזה לא.
אחר כך אנחנו מתלוננים ומצטערים על החיים שלנו ברצוא ושוב כל היום, כשאנו לא שמים לב שבאמת מי עשה את זה? אנחנו. במידה בה אדם מודד מודדים לו.
זה מרגיש שאתה מפחד שאם תפסיק להלקות את עצמך אתה תיפול, וההפך הוא הנכון.
אני הפסקתי לדבר בביטויים, די כואב לי הראש. אם יצא לך מזה הרהור טוב כדאי הייתי לבוא לעולם בשביל זה.
הנה שוב הסתנן. די אכלתי לעצמי תראס
(ההלקאה שלי היא לא בביקורת של עצמי על עצמי. יש ממנה והרבה וצריך להיות ממנה. ההקלטה היא בחטאים שלי, בבחירה המודעות או שלא לחיות כל הזמן ולכתחילה את הדואליות הלא הגיונית ואבסורד הקיומי באמונה שזה עבודת ה'. זה בדיוק מה שאמרת: צריך לומר שאוזיפוס שמח. ומה ההוראה לזה בעבודת ה'? נ"ל מובן). (הוספתי בעריכה את בבירור הזה לעצמי. הכל לעצמי פה. אני בכלל לא מכיר את הנפשות הפועלות פה אז מה לי לדבר ככה.)
אגב תורה תבלין וכו' אני רואה להכריע שקותלי בית המדרש (ובתנאי שבית המדרש כשר) זה מהדרין! - תבלין בטעם "דבר אחר" שניתן לישראל להיתר.
אז זה רק דיון בגברא שאני ולא בחפצא של הקדושה. ואני חייב לסייג ככה כי אני מפחד מאוד לערבב את עצמי ולבלבל את עצמי.
אז גילטי פלז'ר שאני שומע יש הרבה ל"ע, אבל תסלח לי שאני לא עונה כי אני ארגיש שאני חוטא באונאת דברים כלפי עצמי.
הבינה אכן מלאכותית, המטאל מלכותי
*נא לא לבקש קונטקסט זה דבילי איך שלא נהפוך את זה
כשהתלוננתי בפניו על עגמומית גילנו המופלג ואובדן רעננות הנעורים
אתה הופך להיות אפור כמו סבא שלך ברגע שבו עזבת את המוצץ והמטרנה 🥲
אותי מפחיד פתאום לשמוע אותי מספר אנקדוטה שקרתה לי לפני 15 שנה. מפחיד, לפני רגע הייתי בן 15!
ופעם פרק זמן של שנתיים היה לי בראש עידן אחר.
וזה רק יגדל בעז"ה.
צדיק יסוד עלוםאחרונהאבל אני לא מבינה בזה הרבה
#די_כבר_לאינסליות_הפופולרית 
תעמין לי עישתי עחי אין לה אלוהים זותייי מגהצת ת'כרטיס אשראי 🤣🤣🤣🤣
נשים עי אפשר איתם עי אפשר בלעדיהם אחשילייי 😂😂😂
במקורותינו נאמר: "חביב חילול השם מן השגגה" (מסכת אבות)
"פשטתי את כותנתי, איככה אלבשנה?". קשה מאוד להתלבש ברוחניות ובשאיפות כשנמצאים בתוך "כותונת" הילדות.
"בן עשרים לרדוף" – זה הגיל שבו אדם מתחיל לרדוף אחרי המטרות האמיתיות שלו בחיים.
הראשון דבילי, באסה שעדיין יש לו הזיית מקורות
השני דווקא מקסים!
והשלישי - מה הכוונה האמיתית במשפט?
אבל בעקבותיך עיינתי-
בן כ' כו'. כמ"ש (במדבר א':י"ח) מבן עשרים ומעלה כל יוצא צבא כו': (גר"א)
בן עשרים לרדוף. אחר מזונותיו. לאחר שלמד מקרא משנה וגמרא ונשא אשה והוליד בנים, צריך הוא לחזור ולבקש אחר מזונות. פירוש אחר, בן עשרים לרדוף אותו מן השמים ולהענישו על מעשיו, שאין ב"ד של מעלה מענישין פחות מבן עשרים: (ברטנורא)
לרדוף במצות עונשין (רש"י)
בן עשרים לרדוף לטרוח אחר מזונותיו. וגם לצאת למלחמת ישראל. אולם חייב גם לרדוף אז ביותר אחר מצות, דבב"ד של מעלה אין מענישין בפחות מבן עשרים [ב"ר פרשת קרח וירושלמי סנהדרין פי"א ה"ה, ושבת פ"ט ב']: (תפארת ישראל דמשנה)
מעניין. יכול להיות שהם פירשו באופן שיהיה רלוונטי גם לימי הגלות. אגב יפה לברטנורא אם הוא הגיע לגיל 20 לאחר שלמד מקרא משנה וגמרא ונשא אשה והוליד בנים, ומה שנשאר לו זה רק לבקש אחר מזונות
אבל אם מבקשים ממנו ליצור ציטוט הוא באמת טוב, לדוג' רציתי משפט מחזק לתוכנית כושר שעשיתי אז ביקשתי ממנו בסגנון הרב קוק:
"כשם שהתפילה מזככת את הרצון הפנימי
כך כושר גופני מעורר את עוז החיים שבבשר.
אין הנשמה יכולה להוציא אל הפועל את גנזי
אורותיה כל עוד הגוף רפה וחלש; רק כשהגבורה
הגופנית והטהרה הרוחנית מתאחדות לאבוקה אחת
יכול אדם לקרוא בשם ד' מתוך מלאות החיים ובריאות היצירה."
"ההתעלות אל על אינה יכולה להיעשות בבת אחת, שכן לעיתים כותונת המעשים המצומצמת של ימי הילדות הופכת לחיץ. האדם שואל בנפשו: איככה אוכל כי אלבשנה שוב, את אותה השגרה הישנה, בעוד שנשמתי משתוקקת למרחבים? הרי במקורותינו מודגש כי הערך הפנימי של השם מתגלה דווקא מתוך התיקון, וכל חילול של קודש המופיע בטעות, אפילו מן הבחינה של השגגה, מעיד על הצורך בזיכוך הכלי הגופני.
לכן, כשהאדם הוא בן עלייה, עליו לדעת כי בשנות העשרים לחייו מתעורר בו כוח רצון כביר, שנועד לרדוף ולהשיג את השלמות. נאמר על כך כי דווקא דרך הכושר שבו הוא מנהיג את חיוניותו הגופנית, הוא בונה קומה של חביב ויקר, המאפשרת לרוח הגדולה לשכון בבטחה בתוך המציאות המעשית, מבלי שתהיה פשטתי וחסרת לבוש, אלא עטורה במסכת של גבורה ותפארת אבות."
קפיץולא מכיר ת'עצמי 
אם לא אני דפוק אז מי 
יש שירים שהם פשוט התחושה הספציפית של מרכז העיר בבוקר קר מדי, שרוולים של המדים עד למטה (היה נדיר אצלי, כמובן), ומסכי mainframe
אני לא מתגעגעת. ממש לא.
ובכל זאת
מזג אוויר כזה עושה אותי שמחה
אין דרך לקום בבוקר, לראות שהכל אפור ורטוב בחוץ, ולהשאר עצובים
קפיץאחרונהפתר את החידה של החיים שלו 
ערב צח ומבורך
תמיד נופל בשכונה שלנו
(לפחות לרב קו זה יתרון לגור כאן...)
סוער בפנים כמו בחוץ
סופות החיים
פצל🤫
הרמוניהתודה! בעזרת ה'
קשוח
העיקר לא לקבל החלטות כבדות משקל כשהכל סוער
זה בדיוק מה שבא לעשות(:
שניצלח את הסערה🙏
צדיק יסוד עלוםשלא עשני בת בשם ומלכות
הצילו 🥲
אבל ישר חשבתי , בעז"ה שלא יהיו נפילות חשמל אם כבר נגזר כביכול על המקום "נפילות" שזה יהיה נפילות חשמל ולא נפעלות טילים בליסטיים מאיראן 😂😂
ונשמע שהרב קו מבסוט לגור שם (זה כי לקח לי זמן להבין מה את מתכוונת במשפט הזה 😅)
חחחחחחח
איך קוראים לזה פרופיל גאוגרפי... אז זה
או חותך ישר בחצי נגיד? באופן כללי בארץ הכוונב לא איך שזה עובד אצלכם שמה . אצלנו אין הנחה אז אני לא מכיר את זה
פצל🤫ככה שאני לא משתמשת בזה כי אני לא נוסעת כל כך הרבה שזה ישתלם😏
פשוט הרהרתי מה קורה עם סטודנטים נגיד יש הנחה שליש וגם לתלמידי תיכון יש משהו, אז אם יש זה +זה וחישובים שונים ומשונים. אבל זה לא נסיעה בודדת.
עכשיו אני מהרהר ,הרי יש אפשר לשלם גם בטלפון ,היה את מוביט ועכשיו יש גם אג. אז אם נגיד סטודנט מכניס לפרטים לשני האפליקציות , הוא אכן יכול לתקף פעמיים בהנחה עבור אותה נסיעה? (נגיד על מישהו אחר). (כמובן שהלכתית ומוסרית לא, מעניין אם זה אפשר טכנית. אני לא יודע אם זה שאלה מסובכת מדי לאיי.איי. מה שבטוח אני לא לא הולך לבדוק, מה בכך)
😭😭
(עריכה: פסיכי תראה כמה המוח שלך מתפוצץ נגיד אתה כותב איזה 8 פעמים נגיד, אתה מפחיד אותי)