אני אהיה 27 השנה קורט קוביין אני מגיע
מַה נְּעִימִים יָמִים לְבֶן עֶשְׂרִים קַל כְּעֹפֶר דּוֹלֵג עֲלֵי הָרִים
בָּז לְמוּסָר לוֹעֵג לְקוֹל מוֹרִים יַעֲלַת חֵן חַבְלוֹ וּמַלְכֻּדְתּוֹ
צדיק יסוד עלוםאני אהיה 27 השנה קורט קוביין אני מגיע
מַה נְּעִימִים יָמִים לְבֶן עֶשְׂרִים קַל כְּעֹפֶר דּוֹלֵג עֲלֵי הָרִים
בָּז לְמוּסָר לוֹעֵג לְקוֹל מוֹרִים יַעֲלַת חֵן חַבְלוֹ וּמַלְכֻּדְתּוֹ
חלילה חבר! אל תאמר ככה. (שמח שריככת בתגובה השנייה)
(חוץ מזה שאתה בכלל לא צריך להיות דווקא בן 27 כדי להגיע לקורט קוביין חחחח. מכיר את "מועדון ה-27"? לטראגתינו הוא גמיש ופתוח להרבה גילים מסביב). לאחרונה גיליתי, ככל שאני נחשף לאספקטים מסוימים בתרבות המערב אני מאד מרגיש תחושת דחייה נקרא לזה. (צריך לברך בשמחה ברוך שלא עשני גוי , לא כדי להוריד מהם כדי לשמוח בעצמנו על חלקנו בחיים.)
ד"א הזכרת לי פתאום את ''המדרגות" עם הפיוט הזה של ריה"ל וזה ממש שימח אותי. תודה לך חח
(ומעניין ההבדל , המשמעות כשחושבים על זה)
ענו אמן יהא שמה רבא
וברצינות - אין מנוס. על כרחנו הדמיורגוס ברוך הוא עירב אותנו בעולמו היפהפה והחשיך עלינו את תרבות יון לנסותנו ולגדל את כבוד מלכותו
על כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת ועל כרחך אתה שומע נירוונה ועל כרחך אתה גם מופעל מהקסם הטראגי של קוביין הרצוץ והניהילסט
אוף דור אסור לך להגיב כל כך קשהההה לכל טריגררררר 😭😭😭
ואפשר גם לברך בשקט, להשמיע לאוזנו מעט ובמנגינה כדי לעורר את הכוונה. כי מרגיש שיש בחינה של קידוש שם שמיים אצל האדם גם בינו לבין עצמו.
ותקשיב, ניסחת את המשפט של ה"על כורחך כו' " באופן כל כך קולע! 😂(=צוחק-בוכה על עצמו, על הגלות ועל צער השכינה כאחד (בחיצוניות בוכה כואב, בפנימיות בחינת "ר' עקיבא צחק"). אהבתי ביותר.
(אני אומר לעצמי כשאני מטוגרר שגם להגיב כל כך קשה לעצם העיניין שאני מגיב כל כך קשה שאני מטוגרר הוא גם רעה חולה. איפה שלמעלה ממני, אני משליך על ה' ית' ועוזב את זה, לא יכול להתמודד אחרת....).
ולמה נבצר מאיתנו להיות דגים או עופות מרום
כלואים בכלובי בטון מפחד בלילות
אמת. מאז ומעולם צעקנו לשמיים למה ריבוינו של עוילם??
אבל מה נגיד אחרי 120? (אני באמת תוהה לעצמי) "הקב"ה בראת עולם כזה, בראת אותי אדם כזה, של "מפחד בלילות" ומה אעשה???" הוא יגיד לנו (קשה לכתוב אבל כביכול) "הן. אבל גם "איש חרבו על ירכו"!! בראתי יצר לב האדם רע מנעוריו, אבל בראתי גם תורה תבלין."
אני תמיד משתדל לחזק את עצמי- לא עליך המלאכה לגמור! אבל גם מזכיר לעצמי ואין אתה בין חורין ליבטל ממנה...
האם אתה *באמת* שמח, ובמה אתה *באמת* שמח. אני מנחש שתגלה שמאז ומעולם זה היה רק בו ית' וכל ניסיון אחר זה דימיון.
אם היינו יכולים להתעלם ממציאותו, נו אין הכי נמי אולי היינו שמחים יותר. אבל זה "אם" ולכן אין שום משמעות בחיפוש שמחה באזור ה"אם" הזה. אין מה לעשות זה תמיד ירדוף אותי, עדיף לי כבר למצוא שמחה אמיתית בה' (גם כשהיא נחווית כצער גדול) ולא שמחה מדומה במקום אחר (גם כשהיא נחווית כהנאה גדולה).
עד כאן קראתי את עיקר הפסקה הראשונה, עכשיו קראתי תסוף ותשניה ו,
האמת שאין לי מה להגיד. אני משכנע את עצמי.
אבל מה שבטוח זה ממש לא קשור לפרס לאחר המוות ואתה יודע את זה. ר' עקיבא היה בוכה בשבת ואומר לתלמידיו מה אעשה וזה העונג שלי?
מה נעשה תגיד לי??? בוכים, בוכים, אבל אין לנו עונג אחר לא יעזור לשקר את עצמנו.
ולא בוכים בשביל עולם הבא, בוכים בשביל עולם הזה.
ממש, אה? עדיין, נראלי לכל אחד יש את פסקול תמימות הנעורים שלו חחח. אפילו לא נוסטלגי משהו, רק דה ז'ה וו.
הייתי מבין שאני לא מבין ועושה גוגל. ממש לפני עיוור!
אני רק יודע "חכמה בגויים תאמין תורה בגויים אל תאמין" ומתפלל לפני הלימוד שלא אומר על טמא טהור ולא על טהור טמא
כמובן שמיד גיגגלתי למען לא אבוש בתוך חכמי עדתך. עזר לי להבין מאי ירמיהו? לא. מבאס? כן. יש לי כוח לחשוב? לא. למה? כי אני מעדיף לומר "כן כן משה שפיר קאמרת" ולחזור עם זנב בין הרגליים לד' אמת שלי
וזה גם קשור לעיוורים וגם קשור לפרשנות שלך את התמונה
כל הרפרנסים האלה לא מובילים לשום מקום
יוַיְהִ֤י דְבַר־ה֙ אֵלַ֣י לֵאמֹ֔ר מָה־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה יִרְמְיָ֑הוּ וָאֹמַ֕ר מַקֵּ֥ל שָׁקֵ֖ד אֲנִ֥י רֹאֶֽה׃ וַיֹּ֧אמֶר ה אֵלַ֖י הֵיטַ֣בְתָּ לִרְא֑וֹת כִּֽי־שֹׁקֵ֥ד אֲנִ֛י עַל־דְּבָרִ֖י לַעֲשֹׂתֽוֹ׃
אולי אמת נכון הדבר לא מובילים לשום מקום. כנראה שככה,
אבל לפחות הם חצי נחמה
בסדר אנחנו משועממים אז אנחנו משחקים באבני חן יקרות בתוך שלוליות של בוץ 
אל תשכחי שאמרתי לך אל תשכחי
שהכל כבר ידוע מראש:
אנו כאן כדי להעביר את הזמן
סוף העולם! סוף העולם!
אבל גם קרוב עד אין סוף.
לא ממש בהקשר הזה (רפרנסים בשישור)- אבל גם לא מאוד רחוק מזה, אדרבא לקב"ה יש שעשועים כשהתורה שלו היא שעשועים עבורנו. ואתה יודע מה לולא היא... וממש בפשט.
ככה זה, לא אנחנו החלטנו לא אנחנו מבינים אבל נאתווה להיות לו דירה בתחתונים
בכל תקופה שבה עם ישראל היה בשבר תרבותי ברור לי שהייתי הראשון להישבר (יוון- מתייוון, מינות - הולך לגנוסטיקה, שבתאות - עושה פלפולים על העלאת ניצוצות מהאסלאם)
והנה עדיין כיפה לראשי וציצית לגופי. הממממ....
דורנו הוא דור מופלא 🥰
נו, נראה אתה לא ממהר ללמד על זכות על עצמך (גם כשאתה כן על אחרים), אז היית הראשון להישבר -מה בכך??
אתה כאן ועכשיו ולא בשום מקום אחר. וכפה לראשך וציציות לגופך -שמח בני בחלקך! אנחנו פוסקים גם כשחטאו קרויים בנים למקום
חשבתי מילולית אירונית. נו שוין מה אני בור.
בין אריות פה
אוףףףףףףףףףףףףףףףףף 😮💨
אני מבין שהנצרות רעה ואני מבין שהוא המוביל שלה ואני מבין שגם הנצרות במופע ההיסטורי שלה וגם הנצרות בזווית הרעיונית שלה הם גרועים.
אבל למה חז"ל כל כך שונאים את ישו? למה הוא נמצא בקטגוריה אחת עם בלעם וטיטוס?
אני גם שונא גדול של הנצרות אבל לא מבין למה לשנוא את ישו עצמו.
שאתה עונה יפה לעצמך. אם יש משהו שהשניא כל כך את אותו האיש הוא הוא מה שאתה קורא לו "הנצרות במופע ההיסטורי שלה". דווקא בזווית הרעיונית יותר קשה להבין שהנצרות רעה, ואם זכית להבין אשריך.
זה תירוץ שהוא הרבה יותר ממניח את הדעת. הברבריות של הכנסייה בצורותיה לדורותיה.
הטעות הגדולה שלך היא כשאתה מתחיל להפריד בין ישו עצמו לבין הנצרות. -זה עיון מאוד לא יהודי.
להבדיל, אתה מפריד בין משה רבינו לחז"ל?
אבל עזוב את זה, כי אין שום משמעות להפרדה בין ישו לנצרות. אתה רוצה לא לשנוא את ישו עצמו ולשנוא את הנצרות? נו שוין, אפשר להכיל.
קראת? מומלץ?
אחי קרא והתלונן הרבה שהספר מבולגן מדי אז נסוגותי אחור
בוודאי.
הנה, זה יהודי, יודע שהזווית הרעיונית זה המופע ההיסטורי שלה וזה מספיק ודי והותר להבין למה יש כזאת שנאת נפש.
מאוב. זה אומר לא לדעת? וודאי שלא.
אבל זה נורת אזהרה לעצור ולחשוב.
לעצור עכשיו, ולהפסיק לדבר אל עצמך ככה, להפסיק להתייחס אל עצמך ככה. זה לא משנה שזה לא ברצינות, למעשה זה יותר מדאיג כשזה לא.
אחר כך אנחנו מתלוננים ומצטערים על החיים שלנו ברצוא ושוב כל היום, כשאנו לא שמים לב שבאמת מי עשה את זה? אנחנו. במידה בה אדם מודד מודדים לו.
זה מרגיש שאתה מפחד שאם תפסיק להלקות את עצמך אתה תיפול, וההפך הוא הנכון.
אני הפסקתי לדבר בביטויים, די כואב לי הראש. אם יצא לך מזה הרהור טוב כדאי הייתי לבוא לעולם בשביל זה.
הנה שוב הסתנן. די אכלתי לעצמי תראס
(ההלקאה שלי היא לא בביקורת של עצמי על עצמי. יש ממנה והרבה וצריך להיות ממנה. ההקלטה היא בחטאים שלי, בבחירה המודעות או שלא לחיות כל הזמן ולכתחילה את הדואליות הלא הגיונית ואבסורד הקיומי באמונה שזה עבודת ה'. זה בדיוק מה שאמרת: צריך לומר שאוזיפוס שמח. ומה ההוראה לזה בעבודת ה'? נ"ל מובן). (הוספתי בעריכה את בבירור הזה לעצמי. הכל לעצמי פה. אני בכלל לא מכיר את הנפשות הפועלות פה אז מה לי לדבר ככה.)
אגב תורה תבלין וכו' אני רואה להכריע שקותלי בית המדרש (ובתנאי שבית המדרש כשר) זה מהדרין! - תבלין בטעם "דבר אחר" שניתן לישראל להיתר.
אז זה רק דיון בגברא שאני ולא בחפצא של הקדושה. ואני חייב לסייג ככה כי אני מפחד מאוד לערבב את עצמי ולבלבל את עצמי.
אז גילטי פלז'ר שאני שומע יש הרבה ל"ע, אבל תסלח לי שאני לא עונה כי אני ארגיש שאני חוטא באונאת דברים כלפי עצמי.
הבינה אכן מלאכותית, המטאל מלכותי
*נא לא לבקש קונטקסט זה דבילי איך שלא נהפוך את זה
כשהתלוננתי בפניו על עגמומית גילנו המופלג ואובדן רעננות הנעורים
אתה הופך להיות אפור כמו סבא שלך ברגע שבו עזבת את המוצץ והמטרנה 🥲
אותי מפחיד פתאום לשמוע אותי מספר אנקדוטה שקרתה לי לפני 15 שנה. מפחיד, לפני רגע הייתי בן 15!
ופעם פרק זמן של שנתיים היה לי בראש עידן אחר.
וזה רק יגדל בעז"ה.
צדיק יסוד עלוםאחרונהאישית, אין לי הרבה אפשרויות
זה עניין של תרבות והרגל.
גם קישוא זה מגעיל אותי, בגלל שאני רגילה לא לאכול את זה מגיל קטן.
אם התהליך לא נעים לעין ולאוזן של הרבה מאיתנו, מה זה אומר על התוצאה?
ולמה אנחנו עושים את ההפרדה בין בעלי חיים והרג לאוכל שבצלחת שלנו?
המחשה מרתקת:
(תקציר באדיבות ג'מיני)
במסגרת מתיחה טלוויזיונית מפורסמת מברזיל שצולמה במצלמה נסתרת בסופרמרקט, הוצב דוכן למכירת "נקניקיות טריות במיוחד" שבו קצב הציג ללקוחות חזירון חי והכניס אותו לכאורה למטחנת בשר שמתוכה יצאו מיד נקניקיות מוכנות. הקונים שנכחו במקום זעמו, נבהלו וניסו לעצור את המעשה בסלידה ובזעזוע עמוק. הסרטון הפך לוויראלי ועורר דיון פסיכולוגי וחברתי נרחב משום שהמחיש בצורה ישירה וברוטלית את הדיסוננס הקוגניטיבי שסביב צריכת בשר – הנתק המנטלי שבין ההרגל לצרוך מוצרי בשר ארוזים לבין הדחייה והאשמה המוסרית שמתעוררות ברגע שתהליך הייצור וההרג נחשפים באופן מוחשי מול העיניים.
פגשתי מישהי שעובדת במעבדת מחקר. לא אזעזע אותכם בתיאור מפורט, אתמצת בכך שהם די מתעללים בחיות, במקרה שלהם עכברים. בניסיון לפתח שיטות טיפול מצילות חיים לתינוקים עם מחסור בחמצן בלידה.
והם לא היחידים. במחקר ביולוגי ורפואי משתמשים בלי סוף בחיות מודל כדי ללמוד על תהליכים ומחלות ולפתח תרופות וטיפולים. מייצרים ליינים של עכברים עם מחלות מסוגים שונים ובוחנים עליהם כל היפותזה.
אמנם יש רגולציה על ניסויים שמערבים בעלי חיים, אבל זה לא שמטפלים בהם בעדינות וחמלה. הם עושים את זה כעבודה יומיומית, כשמול עינהם עומדת התועלת האדירה שיש לנו מהידע שמתקבל.
עם זאת,
עוד לא מצאתי את האיש שמסרב לקחת אקמול, אנטיביוטיקה, תרופות לסכרת או טיפול מציל חיים לתינוק, בגלל שזה נוסה על בעלי חיים.
אין שום גבול שעובר בין מוצרי קוסמטיקה, אוכל בריא ומזין ותרופות מצילות חיים.
לכולם ברור שלבני אדם יש עליונות על חיות. וגם מי שלא מסכים משתף עם זה פעולה במודע או בלא מודע.
תרנגולת לא סובלת בכלוב סוללה כי מה שמעניין אותה בחיים זה מים וגרעינים.
קוף כן יסבול בכלוב צר כי הנפש שלו עשירה יותר, אבל מתחם מגודר בגן חיות הוא סבבה אם יש חברה ומשחקים, ולא יפריע לו שהוא לא ממצה את עצמו בעולם שבחוץ.
כנל ציפור שלוקחים לה את הגוזלים מרגישה סטרס כשלוקחים, אבל אחרי כמה שעות שוכחת שבכלל היו לה צאצאים וממשיכה בחייה, היא מעולם לא נקשרה אליהם יותר משנקשרה לאוכל
עניין של התקדמות טכנולוגית ו"התקדמות מוסרית" של העולם.
כמו שפעם עבדות היתה בנורמה והיום היא פסולה לחלוטין.
בעתיד הגיוני מאוד שלהכל יהיו תחליפים מלאכותיים טובים, ואז לאכול בעלי חיים יתפס כאכזריות יוצאת דופן.
את נקודת המבט התורנית אני משאירה למישהו אחר לכתוב.
הסבל, ההרג, השימוש, האכילה
חלבון מחגבים טחונים
שבו מישהו כופה על מישהו את רצונותיו הדתיים
זה לא מניפסט צמחונות, זה בסך הכל מחשבות בעד ונגד.
אתה אוהב אבי העורקים?
אני נגד כפייה דתית, של כל דת.
וחשבתי שמדובר על כך שצמחונות היא בלתי נמנעת לאט לאט עד הגעה לחוק (כמו שמנסים חבורת פנאטים).
כן אני אוהב את אבי העורקים, אילמלה הוא כנראה הייתי מת...
למה תימנים אוכלים ארבה?
אנימהזה מה שג'וזף קאופמן אוכל?
הבכור הליצן רצה מחשב נייד. ואני על פרנציפ לא רציתי. לא רציתי לא רציתי בסוף נשברתי.
בלי קשר לזה השאלתי מחשב נייד קצת ישן שלנו לניק וותיק שעובד אצלי. (אפשר לתייג אותו, אבל לא בא לי).
נמשיך. הבחור גר בדרום הרחוק.
רחוק מספיק, אבל על מדינת הרכבת.
אז ניצלתי יום שהיצור לא הלך לבית הספר כדי לשלוח אותו ליסוע עד לשם (רכבת + אופניים) ולהביא את המחשב הנייד הזה. זמן שקט מהמתבגר: 5 שעות. מחיר: בערך 20₪.
משתלם.
עם קצת יותר מזל (לי) הוא היה מגיע לרכבת ב15:01, ואז אסור להיכנס עם אופניים. במקרה הזה הוא היה בוהה ביוטיוב עוד ארבע שעות עד 19:00 בתחנת הרכבת במקום בבית.
הזהרתי אותו. הצליח להקדים ולהגיע ב 14:58 כדי שהשומרים יתנו לו לעבור.
עכשיו הוא בדרך חזרה. שולח לי בווטסאפ עדכונים על איפה הוא מדי פעם. ואני בעיקר משועשע.
פתית שלגאחרונהאנשים מכסים את הפנים עם הידיים? די נמאס.
(ולא, אל תעשו את השרשור הזה עם תמונה של אדם שמכסה את הפנים עם הידיים)
אין אדם כזה בשם גוזף קאופמן
שרה קאומפן-נורת'פייס-אצטק-כהן
ואם לא אז ב"פני צפון"
אז זה כמו הארלי דוידסון
בהמ"ה.
נשמע לי שאין כזה אדם בכלל
הרגתם פה עם הספקולציות!
הם בכלל היו רווקים כשהתחילו את זה לפני 30 שנה...
שני בחורים טובים, חוש עסקי, שמחתי בשבילם
המידע החשוב באמת הגיע אלי
ואני מבין שהגעת מהכותרת בערוץ חחח
באמת כשראיתי את זה תהיתי אם קאופמן בכבודו יבוא לאשש את הטענות
שמעתי
ללימור סון הר מלך יש תיקון הכללי על שולחנה עם שמה ע"פ עדותו של טוביה טטנבום
כ30 שנים אחורה. בדיעבד זה היה סימן אזהרה.
אבל לפי הסבב החודשי
כל פעם שאני בכותל.
מו"ר מרן הגר"א שפירא זצ"ל היה קורא כל בוקר אחרי התפילה את התהילים לפי החלוקה החודשית.
לפי התאריך בחודש
למה ההדגשה שהגעת מהראשי?
נמצא בפורום שטו"ל ביוזמתו…
ניסית?
ראית פעם בת שלומדת תהילים?
אנימהואם מזדמן אז גם באמצע שבוע
(פונה כאן מכיוון שלכאורה אתה קורא אדוק פה)
רק רציתי להגיד שבפורום בית המדרש עפים כיסאות וזה מלא טראפיק 
כנראה מתקדמים אצלכם