https://www.nli.org.il/he/piyut/Piyut1song_010056700000005171/NLI?__cf_chl_tk=J6mh5scgCsgUU.wDcdPnvHaYouqAb0vCbMUxl026y8w-1768150122-1.0.1.1-IC33ZMqJ2HvvPqpqZSutVLeLazZ23eGGSlJjE_dVGSM

חלילה חבר! אל תאמר ככה. (שמח שריככת בתגובה השנייה)

(חוץ מזה שאתה בכלל לא צריך להיות דווקא בן 27 כדי להגיע לקורט קוביין חחחח. מכיר את "מועדון ה-27"? לטראגתינו הוא גמיש ופתוח להרבה גילים מסביב). לאחרונה גיליתי, ככל שאני נחשף לאספקטים מסוימים בתרבות המערב אני מאד מרגיש תחושת דחייה נקרא לזה. (צריך לברך בשמחה ברוך שלא עשני גוי , לא כדי להוריד מהם כדי לשמוח בעצמנו על חלקנו בחיים.)

ד"א הזכרת לי פתאום את ''המדרגות" עם הפיוט הזה של ריה"ל וזה ממש שימח אותי. תודה  לך חח

(ומעניין ההבדל , המשמעות כשחושבים על זה)

ענו אמן יהא שמה רבא

וברצינות - אין מנוס. על כרחנו הדמיורגוס ברוך הוא עירב אותנו בעולמו היפהפה והחשיך עלינו את תרבות יון לנסותנו ולגדל את כבוד מלכותו

על כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת ועל כרחך אתה שומע נירוונה ועל כרחך אתה גם מופעל מהקסם הטראגי של קוביין הרצוץ והניהילסט

אוף דור אסור לך להגיב כל כך קשהההה לכל טריגררררר 😭😭😭

ואפשר גם לברך בשקט, להשמיע לאוזנו מעט ובמנגינה כדי לעורר את הכוונה. כי מרגיש שיש בחינה של קידוש שם שמיים אצל האדם גם בינו לבין עצמו.

ותקשיב, ניסחת את המשפט של ה"על כורחך כו' " באופן כל כך קולע! 😂(=צוחק-בוכה על עצמו, על הגלות ועל צער השכינה כאחד (בחיצוניות בוכה כואב, בפנימיות בחינת "ר' עקיבא צחק"). אהבתי ביותר.

(אני אומר לעצמי כשאני מטוגרר שגם להגיב כל כך קשה לעצם העיניין שאני מגיב כל כך קשה שאני מטוגרר הוא גם רעה חולה. איפה שלמעלה ממני, אני משליך על ה' ית' ועוזב את זה, לא יכול להתמודד אחרת....).

ולמה נבצר מאיתנו להיות דגים או עופות מרום

כלואים בכלובי בטון מפחד בלילות

אמת. מאז ומעולם צעקנו לשמיים למה ריבוינו של עוילם??

אבל מה נגיד אחרי 120? (אני באמת תוהה לעצמי) "הקב"ה בראת עולם כזה, בראת אותי אדם כזה, של "מפחד בלילות" ומה אעשה???" הוא יגיד לנו (קשה לכתוב אבל כביכול) "הן. אבל גם "איש חרבו על ירכו"!! בראתי יצר לב האדם רע מנעוריו, אבל בראתי גם תורה תבלין."

אני תמיד משתדל לחזק את עצמי- לא עליך המלאכה לגמור! אבל גם מזכיר לעצמי ואין אתה בין חורין ליבטל ממנה...

ואם "לא נוח לו לאדם שנברא ועכשיו יפשפש במעשיו" אז סבבה זו עבדות ולא באמת נושאים עיניים לשמים כי יש כאן מבוגר עם גישת חינוך אדלריאנית שדוחק בילד להתפתח ולגדול גם אם הוא בולע קצת מים בשביל פרס תנחומים שלאחר המוות

האם אתה *באמת* שמח, ובמה אתה *באמת* שמח. אני מנחש שתגלה שמאז ומעולם זה היה רק בו ית' וכל ניסיון אחר זה דימיון.

אם היינו יכולים להתעלם ממציאותו, נו אין הכי נמי אולי היינו שמחים יותר. אבל זה "אם" ולכן אין שום משמעות בחיפוש שמחה באזור ה"אם" הזה. אין מה לעשות זה תמיד ירדוף אותי, עדיף לי כבר למצוא שמחה אמיתית בה' (גם כשהיא נחווית כצער גדול) ולא שמחה מדומה במקום אחר (גם כשהיא נחווית כהנאה גדולה).

עד כאן קראתי את עיקר הפסקה הראשונה, עכשיו קראתי תסוף ותשניה ו,

האמת שאין לי מה להגיד. אני משכנע את עצמי.

אבל מה שבטוח זה ממש לא קשור לפרס לאחר המוות ואתה יודע את זה. ר' עקיבא היה בוכה בשבת ואומר לתלמידיו מה אעשה וזה העונג שלי?

מה נעשה תגיד לי??? בוכים, בוכים, אבל אין לנו עונג אחר לא יעזור לשקר את עצמנו.

ולא בוכים בשביל עולם הבא, בוכים בשביל עולם הזה.

ממש, אה? עדיין, נראלי לכל אחד יש את פסקול תמימות הנעורים שלו חחח. אפילו לא נוסטלגי משהו, רק דה ז'ה וו.

הייתי מבין שאני לא מבין ועושה גוגל. ממש לפני עיוור!

מה אתה רואה ירמיהו?

אני רק יודע "חכמה בגויים תאמין תורה בגויים אל תאמין" ומתפלל לפני הלימוד שלא אומר על טמא טהור ולא על טהור טמא

כמובן שמיד גיגגלתי למען לא אבוש בתוך חכמי עדתך. עזר לי להבין מאי ירמיהו? לא. מבאס? כן. יש לי כוח לחשוב? לא. למה? כי אני מעדיף לומר "כן כן משה שפיר קאמרת" ולחזור עם זנב בין הרגליים לד' אמת שלי

וזה גם קשור לעיוורים וגם קשור לפרשנות שלך את התמונה

כל הרפרנסים האלה לא מובילים לשום מקום

יוַיְהִ֤י דְבַר־ה֙ אֵלַ֣י לֵאמֹ֔ר מָה־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה יִרְמְיָ֑הוּ וָאֹמַ֕ר מַקֵּ֥ל שָׁקֵ֖ד אֲנִ֥י רֹאֶֽה׃ וַיֹּ֧אמֶר ה אֵלַ֖י הֵיטַ֣בְתָּ לִרְא֑וֹת כִּֽי־שֹׁקֵ֥ד אֲנִ֛י עַל־דְּבָרִ֖י לַעֲשֹׂתֽוֹ׃

אולי אמת נכון הדבר לא מובילים לשום מקום. כנראה שככה,

אבל לפחות הם חצי נחמה

בסדר אנחנו משועממים אז אנחנו משחקים באבני חן יקרות בתוך שלוליות של בוץ

אל תשכחי שאמרתי לך אל תשכחי

שהכל כבר ידוע מראש:

אנו כאן כדי להעביר את הזמן

סוף העולם! סוף העולם!

אבל גם קרוב עד אין סוף.

לא ממש בהקשר הזה (רפרנסים בשישור)- אבל גם לא מאוד רחוק מזה, אדרבא לקב"ה יש שעשועים כשהתורה שלו היא שעשועים עבורנו. ואתה יודע מה לולא היא... וממש בפשט.

ככה זה, לא אנחנו החלטנו לא אנחנו מבינים אבל נאתווה להיות לו דירה בתחתונים

בכל תקופה שבה עם ישראל היה בשבר תרבותי ברור לי שהייתי הראשון להישבר (יוון-  מתייוון, מינות - הולך לגנוסטיקה, שבתאות - עושה פלפולים על העלאת ניצוצות מהאסלאם)

והנה עדיין כיפה לראשי וציצית לגופי. הממממ....

דורנו הוא דור מופלא 🥰

נו, נראה אתה לא ממהר ללמד על זכות על עצמך (גם כשאתה כן על אחרים), אז היית הראשון להישבר -מה בכך??

אתה כאן ועכשיו ולא בשום מקום אחר. וכפה לראשך וציציות לגופך -שמח בני בחלקך! אנחנו פוסקים גם כשחטאו קרויים בנים למקום

חשבתי מילולית אירונית. נו שוין מה אני בור.

בין אריות פה 

אוףףףףףףףףףףףףףףףףף 😮‍💨

קישטה! יא כופר!

אוינק אוינקקקק 😭😭😭😭

אני מבין שהנצרות רעה ואני מבין שהוא המוביל שלה ואני מבין שגם הנצרות במופע ההיסטורי שלה וגם הנצרות בזווית הרעיונית שלה הם גרועים.

אבל למה חז"ל כל כך שונאים את ישו? למה הוא נמצא בקטגוריה אחת עם בלעם וטיטוס?

אני גם שונא גדול של הנצרות אבל לא מבין למה לשנוא את ישו עצמו. 

שאתה עונה יפה לעצמך. אם יש משהו שהשניא כל כך את אותו האיש הוא הוא מה שאתה קורא לו "הנצרות במופע ההיסטורי שלה". דווקא בזווית הרעיונית יותר קשה להבין שהנצרות רעה, ואם זכית להבין אשריך.

זה תירוץ שהוא הרבה יותר ממניח את הדעת. הברבריות של הכנסייה בצורותיה לדורותיה.

הטעות הגדולה שלך היא כשאתה מתחיל להפריד בין ישו עצמו לבין הנצרות. -זה עיון מאוד לא יהודי.

להבדיל, אתה מפריד בין משה רבינו לחז"ל?

אבל עזוב את זה, כי אין שום משמעות להפרדה בין ישו לנצרות. אתה רוצה לא לשנוא את ישו עצמו ולשנוא את הנצרות? נו שוין, אפשר להכיל. 

קראת? מומלץ?

אחי קרא והתלונן הרבה שהספר מבולגן מדי אז נסוגותי אחור

בוודאי.

הנה, זה יהודי, יודע שהזווית הרעיונית זה המופע ההיסטורי שלה וזה מספיק ודי והותר להבין למה יש כזאת שנאת נפש.

מאוב. זה אומר לא לדעת? וודאי שלא.

אבל זה נורת אזהרה לעצור ולחשוב.

לעצור עכשיו, ולהפסיק לדבר אל עצמך ככה, להפסיק להתייחס אל עצמך ככה. זה לא משנה שזה לא ברצינות, למעשה זה יותר מדאיג כשזה לא.

אחר כך אנחנו מתלוננים ומצטערים על החיים שלנו ברצוא ושוב כל היום, כשאנו לא שמים לב שבאמת מי עשה את זה? אנחנו. במידה בה אדם מודד מודדים לו.

זה מרגיש שאתה מפחד שאם תפסיק להלקות את עצמך אתה תיפול, וההפך הוא הנכון.

אני הפסקתי לדבר בביטויים, די כואב לי הראש. אם יצא לך מזה הרהור טוב כדאי הייתי לבוא לעולם בשביל זה.

הנה שוב הסתנן. די אכלתי לעצמי תראס

(ההלקאה שלי היא לא בביקורת של עצמי על עצמי. יש ממנה והרבה וצריך להיות ממנה. ההקלטה היא בחטאים שלי, בבחירה המודעות או שלא לחיות כל הזמן ולכתחילה את הדואליות הלא הגיונית ואבסורד הקיומי באמונה שזה עבודת ה'. זה בדיוק מה שאמרת: צריך לומר שאוזיפוס שמח. ומה ההוראה לזה בעבודת ה'? נ"ל מובן). (הוספתי בעריכה את בבירור הזה לעצמי. הכל לעצמי פה. אני בכלל לא מכיר את הנפשות הפועלות פה אז מה לי לדבר ככה.)

השורש של הנצרות מתחילה מחיפוף בהלכות המעשיות. עיין התייחסות הרב קוק לזה

אגב היה פתגם ברומא "עדיף להיות דבר-אחרו של הורדוס ולא בנו"

אבל חזירי הבר בארץ שיבורכו

אגב תורה תבלין וכו' אני רואה להכריע שקותלי בית המדרש (ובתנאי שבית המדרש כשר) זה מהדרין! - תבלין בטעם "דבר אחר" שניתן לישראל להיתר.

אז זה רק דיון בגברא שאני ולא בחפצא של הקדושה. ואני חייב לסייג ככה כי אני מפחד מאוד לערבב את עצמי ולבלבל את עצמי.

אז גילטי פלז'ר שאני שומע יש הרבה ל"ע, אבל תסלח לי שאני לא עונה כי אני ארגיש שאני חוטא באונאת דברים כלפי עצמי.

הבינה אכן מלאכותית, המטאל מלכותי

*נא לא לבקש קונטקסט זה דבילי איך שלא נהפוך את זה

כשהתלוננתי בפניו על עגמומית גילנו המופלג ואובדן רעננות הנעורים

אתה הופך להיות אפור כמו סבא שלך ברגע שבו עזבת את המוצץ והמטרנה 🥲

אותי מפחיד פתאום לשמוע אותי מספר אנקדוטה שקרתה לי לפני 15 שנה. מפחיד, לפני רגע הייתי בן 15!

ופעם פרק זמן של שנתיים היה לי בראש עידן אחר.

וזה רק יגדל בעז"ה.

הכל זה לפי המחשבות של האדם.

מה שהאדם עושה לעצמו הוא עושה.

ה' מסתכל על כל תנועה שלך

האדם לבדו אעשה לו עזר" ולא נאמר "אארח לו חברה"

איך אינסוף יכול להפיג בדידות?

אין זה כי אם רוע לב. בטח הרעלת את היין של השאה לחסל אותו. אתה מהמוסד נחמק'ה?

יודע. לי נוכחותו לא מפיגה. אבל אולי כי היחס שלי אליו הוא בעיקר יראה ולא אהבה

אינסוף אנשים וכמו החלל. ובכלל, ניתן בכלל להכיר אינסוף אנשים?

התברך מפי עליון: " כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככובי השמים וכחול אשר על שפת הים"...

לא שהוא הרבה. חלילה. ה' הוא אחד.

ה' הוא "לא-סוף" כלומר אין בו סופיות וגבול

"ולאדם לא מצא עזר כנגדו".

ואיך אמר הרב שרקי - בדידות היא רע מוחלט. כי נאמר  "לא טוב". כלומר אפס טוב

לא כל הבנות אותו דבר או אותו גובה.

הרוב נמוכות ממך אז ככה שלרוב לא יפריע.

זה כבר שם אותך כמה רמות מעל שאר הבחורים

תאמת

זה משהו שאני באמת מרגיש שאני יכול לטפוח לעצמי על השכם

כי הוא בא אחרי מאמץ של שנים

לעומת שאר הדברים ש:

או שאני מרגיש שאני לא טוב בהם

או שאני טוב בהם אבל מרגיש שהם לא חשובים

(כמובן, ב"ה יש לי מעלות...)

אתה בהחלט יכול לטפוח לעצמך על השכם!

אבל עדיין

אני מרגיש מבואס על זה שאני מבואס

על משהו שאין לי אפשרות לשנות

זה הגיוני להתבאס במיוחד שזה נתון שלא בידיים שלך.

אבל זה רק נתון אחד(עכשיו בטח תחשוב שזה לא הנתון היחיד חחח)

זה לא יכול לפגוע בכל הדימוי שלך, לא בעיניך וגם לא בעיני הסביבה, האדם הוא המכלול.

אני כבר שנתיים בערך על אותו גובה (אולי הבדל של סנטימטר/2)

אין לדבר סוף

תהיה נמוך בגוף וגבוה בלב

איננו דוגמנים

אבל ממש קשה לי להשלים עם משהו שבהרגשה שלי הוא חשוב

ואין לי שום אפשרות לשנות אותו (מתוסכל)

אחותי הקטנה גבוהה מאוד וגם סובלת מזה

אין לדבר סוף

רק שהוא יותר טוב

@חתול זמני 

סליחה אם לא הובן

אחרת אין משחק 😠

ברור שהוא יותר טוב.

גם הכתיבה שלו יותר איכותית

בעל קול של מלאך שמימי

ובקיאות מפחידה בכתבי הרב🥰

אם הייתי מיפ או הומו ממזמן הוא היה שלי

חחחח

גוי למהדרין

אתמול ראיתי עם אחי הקטן את הסדרת המשך השלישית של משחקי הכס והיה די נחמד אבל השתעממתי

עוד מהיותי נער חילוני ידעתי שזה לא צנוע וזה בעע

HBO בכללי מטורללים לגמרי עם חציית גבולות על המסך

אני הרבה יותר שמה לב אם מישהו משרה ביטחון בזכות אישיות חזקה, חכמה, אינטליגנציה רגשית, הומור, הסתכלות על המציאות שדומה לי ותכונות משמעותיות כאלה.

בקיצור יש בנות שגובה קריטי בשבילן, אבל זה לא הרוב.

אבל אני קיבלתי רושם אחר, שבנות דווקא מאוד מוטרדות מנושאים כגון זה

#גם_אני_לא_מבין_נשים

מה נשרף

כמו שיער שרוף מותר לחתוך אותו וזה לא דרך תספורת. אבל תשאלי רב. ובחול המועד בכלל התנאים אחרים וזה לא משום ספירת העומר אלא משום חול המועד וזה קל יותר.  ואם זה לצורך שידוך, אז מכלל מקלים בזה אבל תשאלי רב

צי"ע: ערכתי לך את ההודעה כי הסברת את הבדיחה וזה הרס הכל

למי שמסביר בדיחות

בעע

כן רן זה שם של נקבה. ואז זה כבר טרלול פרוגרסיבי

פרטת לי על נימי הנפש

(סתם שואל, זכורני איזה הקלטה שלך, ואני זוכר קול די עמוק...)

והידיים ידי עשו

ולא הכל תלוי בקול.

אבל איך אמר פעם רב חשוב כששאלו אותו על איזה ענין כלשהו (לא חשוב הפרטים...)

 "אם זה מחזק אותך - לך על זה" (משהו כזה)

אבל אם חשוב לך,

אז

מי זו?