1. בסוף זה מדהים, האוכלוסייה היהודית שהכי מנותקת מהמפעל הציוני, זאת שמתעקשת שלא לנקוף אצבע בשעת החירום הכי גדולה בתולדותינו, זאת שבזה בקול רם למדינת ישראל, שרוקדת וצוהלת "בחוקי הציונים אין אנו מאמינים" - היא זאת שיש לה הכי הרבה ציפיות מהמדינה.
2. לא זו בלבד, היא גם החברה שלפי כל מדד, מקבלת מהמדינה הכי הרבה.
3. האסון בירושלים והתגובות האוטומטית של פוליטקאים ועסקנים חרדים, הם דוגמה ומופת לסתירה הלוגית המובנית שעליה מושתתת החרדיוּת בישראל.
4. זה שהורים שלחו את הילדים שלהם למעון שהוא מחסן ילדים, והתרחש שם אסון מחריד, לשיטתם של עסקנים ופוליטיקאים חרדים, זה בעצם בגלל המדינה האנטישמית.
5. זאת שברשעותה הקוזאקית כבר לא מממנת את הגבר החרדי שמתעקש שלא לעבוד ולשלם מיסים, ולא להתגייס לעזרת ישראל מיד צר.
6. חוצמזה שעובדתית זה לא נכון, והמעון הספציפי הזה קיים 30 שנה, מה זה צורה החשיבה הזאת? אף מדינה לא אחראית לחוסר האחריות של אדם פרטי, לא כל שכן מדינה שאתם בזים לה במופגן.
7. וזאת תמצית התפיסה החרדית: לאחוז את המקל משני קצותיו. לא לתת יד כשצריך אתכם, לצפות שאחרים יעשו בשבילכם את העבודה, ואם מתרחשת תקלה, להתקרבן, לעולם לא לקחת אחריות, ותמיד תמיד למצוא את מי להאשים.
8. אפילו אנחנו שלא בזים למדינה, לא רק לא בזים, מתפללים לשלומה בשם ובמלכות, מציינים את יום ייסודה בתפילת הלל בבית הכנסת, אפילו חבריי ואני לא חושבים שהמדינה תיקח אחריות בשבילנו.
9. בבסיס, כל יהודי ציוני, לא רק שלא מצפה שיקחו בשבילו אחריות, הוא גם שומע שפרצה מלחמה, ורק בוער לו הישבן: איפה אני יכול להיות הכי מעורב. זאת היתה החוויה האישית שלי מרגע שהתחילה המלחמה. שלי ושל עשרות חברים מסביב.
10. ולקיחת האחריות של אדם סביר כמובן באה לידי ביטוי בראש ובראשונה בחייו הפרטיים: מאות אלפי שקלים הוצאתי בחיי על מעונות ומשפחתונים לילדיי. אף פעם לא הייתי זכאי לסבסוד. ובכל זאת אף פעם לא האשמתי את המדינה על הרמה של המוסד הפרטי שאליו שלחתי את הילדים שלי.
10. אפילו שאני ציוני שרוף, אף פעם לא האשמתי את המדינה בהשלכות של חוסר אחריות שהבאתי על עצמי.
11. ובאורח פלא, דווקא החרדים, אלה שנותנים הכי פחות, אלב שבזים למפעל הציוני הכי הרבה, כשזה מגיע לרמת הציפיות שלהם מהמדינה, כל אחד יותר ציוני מא.ד גורדון.
12. המלחמה הזאת היא מכה אדירה לכולנו, אבל כמו כל מכה, יש בה גם הזדמנות לגדול ולהיפטר מהרגלים אסוניים. יש בה הזדמנות לנער את האבק מעל נורמות חולניות שצמחו בחיים שלנו למימדים מפלצתיים.
13. אין לי שום עניין להפוך אף חרדי לפחות חרדי במילימטר אחד. יש לי, לכולנו, עניין עצום, יש לנו צורך שבקרוב יהיה כבר בלתי ניתן לדחיה, לעשות סדר במבנה החברתי החרדי הבלתי אפשרי.
14. המבנה הזה רע מאוד להם, לצערנו הוא גם מתגלה שוב ושוב כמסכן חיים, וממש לא ירחק היום שבו הוא יביא לסף קריסה את החברה ואת הכלכלה הישראלית.
